הצעת חוק עידוד התנדבות (סיעוד ושיקום ביתי)

5
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
20/7/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ג תמוז התשס"ה (20 ביולי 2005), שעה 09:00

הצעת חוק עידוד התנדבות (סיעוד ושיקום ביתי), התשס"ד-2004 של חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת שאול יהלום.

חברי הוועדה: שאול יהלום

גלי מאיר - משרד האוצר
אמנון דה-הרטוך - משרד המשפטים
מלכה טל - משרד הבריאות
לאה ענתבי - משרד הפנים
דוד רוטנר - דובר יד שרה
פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
נועה בן אריה - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
עו"ד משה הרצוג

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

איה לינצ'בסקי


הצעת חוק עידוד התנדבות (סיעוד ושיקום ביתי), התשס"ד-2004

אני מתכבד לפתוח את ישיבת העבודה הרווחה והבריאות. אתמול קראנו את הצעת חוק עידוד התנדבות בתחום הרווחה והסיעוד תשס"ה בקריאה טרומית, עלו הרבה טענות של משרד המשפטים, על מנת להרחיב את הזכאות כדי לא ליצור זכאויות מצומצמות.

היועצת המשפטית של הוועדה הכינה כרגע הצעת חוק אחרת שלדעתי היא הפוכה, היא מרחיבה את העניין הרחבה גדולה, כמעט לכל עמותה. מונח לפניכם הנוסח שכתוב עליו התאריך של היום 20/7/2005 , וכל אחד יכול לראות את השינויים.

השינוי הראשון הוא בהגדרות-
"תאגיד רווחה וסיעוד"- תאגיד שלא למטרת רווח לרבות עמותה כמשמעותה בחוק העמותות התש"מ-1980, או חברה לתועלת הציבור שאושרו בידי השר ושמתקיימים בתאגיד, בעמותה או בחברה כל אלה:

(1) עיסוקו העיקרי הבלעדי מתן שירותי סיעוד שיקום או רווחה
(2) הוא פועל ברציפות במשך שנתיים לפחות, בעיקר באמצעות מתנדבים.

בסעיף 2 נאמר שהאוצר מסכים לזה ואפילו אם לא היינו מגישם את החוק הוא היה מכין - - -

אני חושבת שאנחנו צריכים לעדכן אתכם שישנו ערר של שר הפנים - - -

מה פשר ההפרעה הזו באמצע דברי? אני חוזר, מס הכנסה מסכים לפשט את התהליכים כל עוד מדובר על 800 ש"ח שלא ייחשב כהכנסת עבודה ולא לצורך מס כדי לא לטרטר את הגופים.

סעיף 3- פטור מאגרה ארנונה והיטל- מקרקעין המשמשים, לקיום פעולותיו של תאגיד רווחה וסיעוד, יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה היטל השבחה או תשלום חובה אחר המשתלם לרשות מקומית או לוועדה מקומית, לפי העניין, ובלבד שהמקרקעין או התמורה המתקבלת מהשימוש בהם או ממכירתם, ישמשו למטרות העמותה.

בנוסח הקודם זה היה במישרין או בעקיפין, וגם היה רטרואקטיבית ששימשו בעבר וכאן אנחנו אומרים רק שמשמשים בפועל ורק לפעילות התאגיד ולא לדברים אחרים.

הכנסנו גם את מה שאתמול בישרנו לכם שנכניס, שמבקר המדינה יכול לבדוק את העניין ואם במקרה יש שינוי במסמכי היסוד, דהיינו בתקנון התאגיד, שמשנה את משמעותו באופן מהותי והופך אותו לסוג אחר כמו פרטי במקום ציבורי, הוא לא יכול לעשות את זה ללא רשות השר אחרת הוא מוצא מהחוק הזה.

קבענו שהשר הוא שר רווחה והוא רשאי להתקין תקנות, ויחול בראשון לחודש, דהיינו מכאן ואילך ולא לעתיד. לא הכנסנו את רשימת העיסוקים כי ברגע שהגוף עוסק בהגדרה של שירותי סיעוד שיקום ורווחה הרי שעליו חל החוק. זה לגבי הצעת החוק המונחת היום לקריאה ראשונה.

הניחו בפני את ערעורו של שר הפנים שנזכר שבחוק שיש פטור מלא במכלול מיסים ותשלומי חובה המוטלים על רשות, והוא אומר שמאחר ואין פטור מתשלום אגרה ארנונה והיטל השבחה אז כל עוד הממשלה אינה משפה את הנושא הרי שהוא מערער בפני הממשלה. אין לי מושג אם ערעורו הוא בזמן או לא. אם יש הערות בבקשה.

תמוה שהכותרת של הצעת החוק וגם בהזמנה שהוזמנו לישיבה, וחברי היועץ בוימל היה גם בישיבה אתמול, לא היה ברור שאנחנו נכנסים לנושא של פטורים מארנונה. אנחנו מבקשים לדחות את הדיון היום מאחר ולא נערכנו לסדר הגודל הכספי ואיך יתמודדו עם זה הרשויות.

היום יש כמאה רשויות שנמצאות בתכנית הבראה והם מחויבים להיצמד אליה, כמובן שגם הממשלה והאוצר התחייבו שבכל התקופה של השנתיים בהן ישנן תכניות ההבראה, לא תהיה הצעת חוק שיש בה עלות כספית נוספת או הטלת מס נוסף על הרשויות המקומיות בתחום הארנונה.

ההיקפים שמדובר עליהם הם גדולים אנחנו מכירים את כל הגופים והמלכ"רים שפועלים ברשויות המקומיות. אנחנו מבקשים להיערך ולבוא מוכנים עם ההיקפים כדי שנוכל להביע את דעתנו. זה נחת ביום ראשון בוועדת שרים ואתמול בלילה הוזעקנו לנושא, התחלנו קצת ללמוד אותו והיה מאד קשה לנו לבוא ולהציג נתונים.

לכן אנחנו מבקשים לדחות אותה ולבוא מוכנים כי מישהו צריך לשפות את הרשויות המקומיות, במידה ולא, אז כשלטון המקומי, והכוונה חלילה לא לנימה של איום אבל אנחנו מתנגדים ונתנגד בכל תוקף לעניין ולא ניתן לחוק לעבור.

כפי שהשר כותב הוא מערער על הצעת החוק והכוונה להתנגד לה. כפי שאני רואה את הנוסח המוצע של הוועדה מדובר בסיעוד שיקום או רווחה שלפי דעתי לא בדקנו בדיוק אבל אני מטפלת בנושא של הפטורים של עמותות ומדובר במאות. סיעוד שיקום ורווחה זה כמעט כל העמותות. היום יש לנו הסדר שלפיו הם משלמים ארנונה מופחתת ב- 2006 כולם ישלמו שליש הרשות המקומית מספקת להם שירותים ואנחנו ממש מתנגדים שיהיה פטור מוחלט לעמותות שמקבלות שירות מהרשות המקומית.

ההנחיה שלכם היא שני שליש?

הפטור בחוק הוא שני שליש לעמותה שפטורה לפי פקודת מיסי העירייה, יש פקודת מיסי עירייה שקיימת מ- 1938 וכל הזמן מעדכנים אותה ולפי הפקודה הזו יש לשר הפנים סמכות לפטור מוסד מתנדב לטובת הציבור למשל עם יד שרה נתנו לכל הסניפים ועוד עמותות רבות וטובות.

פטור פרטני לעמותות שהשר הכיר בהם?

אני מדברת על עמותות שנכנסות בגדר סעיף 5 של מוסד מתנדב לשירות הציבור לפי פקודת מיסי עירייה מיסי ממשלה פיטורין קיים סעיף 5י' שמדבר על מוסדות מתנדבים לטובת הציבור. במשרד יש חוזר מנכ"ל שם נקבעו קריטריונים לסעיף 5י', הקריטריונים האלה נבחנו לא אחת בבית המשפט העליון בבג"ץ ולאחרונה היה בג"ץ של קופות החולים על ידי אדם טבע ודין, על הקריטריונים שקבענו ובית המשפט הצדיק את הקריטריונים שלנו.

מה הקריטריונים?

יש לנו מספר קריטריונים, שלא משתלמת תמורה, או שמשתלמת תמורה לא משמעותית כדי שלא תהיה תחרות בין העמותות, שזה ישרת את תושבי אותה רשות מקומית, שזה בית משפט גיבה אותנו בכמה פסקי דין, פסק דין ארנן יקותיאלי, פסק דין אדם טבע ודין.

אני לא תוקף אותך, אני מוכן להכניס את כל הקריטריונים רק אם תוכלי לפרט.

המוסד פועל לטובת רווחה הציבור, המוסד אינו גובה תמורה עבור פעולותיו או שהתמורה שהוא גובה נמוכה באופן משמעותי ממחירי השוק ומשקפת את הפן ההתנדבותי של המוסד.

המוסד אינו פועל למטרת רווח ואינו עוסק בפעילות עסקית או שהיקף הפעילות העסקית היא שולית ביחס לפעילות הכללית של המוסד. בדבר פעילות עסקית יש להתחשב במבחנים אלה- מוסד שמתחרה בסקטור העסקי מבחינת אופי השירותים והמוצרים שהוא מספק ייחשב כמוסד עסקי, ככל שהמוסד מספק סחורות ושירותים לגופים עסקיים הנטייה לראות בו גוף עסקי תגבר.

מפעילי המוסד ופטרוניו לא מפיקים כל הנאה כלכלית אישית מלבד מסחר סביר שהוא פונקציה של תרומתם הישירה. המוסד פועל בתוך קהילה של הרשות המקומית ופעילותו משרתת בעיקר את תושבי אותה רשות.

פעילות המוסד אינה בתחומים בהם רשות מקומית פועלת ומוסמכת לפעול כגון רווחה בריאות וכו'. המוסד מרכז פעילות בתחום מסוים ואינו נועד לטפל במקרה ספציפי פעילותו נמשכת לאורך זמן, וזה הדבר היחידי שנשאר.

התמיכה הממשלתית או העירונית שניתנת למוסד אינה עולה על 50% מהכנסותיו הכוללות של המוסד ועל אף האמור, במידה והתמיכה עולה על 50% ונמוכה מ- 75% רשאי הממונה על המחוז לאשר מוסד זה.

המוסד אינו עוסק בפעילות פוליטית הנכס משמש את המוסד אך ורק למתן שירות התנדבותי, נכס זה אינו משמש לכל פעילות של אדם או גוף אחר, תיערך בדיקה של שימוש המוסד בנכס בצורה פרטנית, לא יינתן פטור גורף, המוסד אינו נמנה בין סוגי הנסים הזכאים לפטור לפי סעיף אחר בפקודה. רשאית רשות מקומית בבואה להמליץ או שלא להמליץ להתחשב במצבה הכספי ובהפסד הכנסות שיגרם לה כתוצאה ממתן הפטור.

ההמלצה שלכם היא שלכאלה יהיה פטור של שני שליש.

כן, ברגע שהם פטורים, הם מקבלים פטור של שני שליש.

אני מקבל, בשינויים המתחייבים, רק לא הבנתי אם נניח שהגוף הזה מסיע חולים לבתי חולים ולבתים, הוא מתחרה במוניות.

אבל אם הוא עושה את זה בתמורה לא משמעותית - - -

זה בסדר, אבל אמרת אם הוא מתחרה בגוף עסקי, יש מוניות ויש אמבולנסים בשכר, זה סעיף שהפריע לי כי הגופים שאנחנו מדברים עליהם נותנים לאנשים שלא מסוגלים להזמין מונית לכן צריך לחדד את זה ואני מקבל את כל הקריטריונים.

אנחנו עומדים לעשות רענון לכל הקריטריונים האלה

שיהיה ברור שהעניין העסקי לא יהרוס דברים כמו שירות אמבולנסים, יכול להיות גם מוקד שנרשמים אליו בהרבה כסף והקשישים מקבלים לחצן ויכולים להגיד שזה מתחרה. הסעיף של ההתחרות אני חושב שהוא לא צודק כי הם מתחרים בענפים עסקיים כי הם הורגים אתה אנשים בשכר שהם מבקשים ויש הרבה אנשים מעוטי יכולת והדוגמא הכי ברורה היא של ארוחות לבודדים כשאני נותן ארוחה חינם ויש קייטרינג, לכן העניין העסקי הוא טעות לדעתי.

אי אפשר לראות את זה כתחרות

אני אומר שצריך להיות ברור שמה שאתה אומר, כתוב. כי על המון שירותים שדברנו עליהם, נניח שאני מפעיל רשת בבתי ספר של טיפולי שיניים ובדרך כלל מדובר על ילדים מעוטי יכולת שההורים שלהם לא לוקחים אותם בגיל קטן, אז תגידי שברור שיש רשת של שיניים במדינה שעולה כסף, לכן הסעיף הזה צריך להיות מנוסח אחרת, או להוריד אותו. את כל השאר אני מקבל מלבד שאצלנו בחוק יהיה כתוב שזה פטור מלא, אני מקבל את הקריטריונים, את מתנגדת לפטור מוחלט.

מעבר להתנגדות הכללית אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף 19.

איזה התנגדות כללית? קבלנו את כל הערותיכם.

ברגע ששר מגיש ערר לממשלה מבחינתנו כולנו חייבים להתנגד ולא משנה מה נאמר כאן קודם.

מבחינת משרד המשפטים, קיבלנו את הערותיכם. אתמול הייתה החלטה של ועדת שרים לחקיקה לתמוך בחוק ואתם הפעלתם פה את כל השכנוע, עכשיו שיש ערעור אז פתאום זה לא. אני שואל אותך מבחינת הדברים המהותיים.

מבחינת הדברים המהותיים פטור מהיטל השבחה קיים כבר היום, אני רוצה להפנות את הוועדה לסעיף 19ב4 לתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965, לפי הסעיף הזה ישנו פטור מהשבחה למקרקעין של מוסד לחינוך לתרבות למדע לדת צדקה סעד בריאות וספורט, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים אם אותם מקרקעין משמשים ומיועדים לשמש לו לעיסוקו, דהיינו שכל ההתייחסות לפטור מהיטל השבחה היא למעשה מיותרת.

מצוין זה בסדר לא נורא אם אנחנו קצת חוזרים כדי לחזק.

לגבי הפטור מהמיסים האחרים, דהיינו מהארנונה ומהיטלי הפיתוח לטעמי ניסוחו של סעיף 3 לא מבהיר בצורה ברורה שמדובר רק ב"שימוש ישיר" משום שננקט פה הביטוי לקיום פעילותה ובהמשך גם "התמורה המתקבלת" ורק בהמשך נאמר "משמשים, משמשים במישרין", הייתי משמיטה את המילים תמורה מתקבלת וגם את המילים "לקיום" ברישא של סעיף 3. מקרקעין המשמשים לפעילותיו של תאגיד רווחה וסיעוד.

ביקש ממני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לברר האם משרד מבקר המדינה הובא בסוד העניין של הפיכת הגוף לגוף מבוקר.

לא.

כי אנחנו חושבים שהעניין מהותי.

אתם מתנגדים לו?

לא מתנגדים, אנחנו חושבים שכשמחליטים על דבר כזה משרד מבקר המדינה חייב לדעת.

אני מבקש להעיר כמה הערות מהפן של שמירת עיקרון השוויון. אנחנו מדברים על מוסדות ציבור שחלק ניכר מהם מקבלים תמיכת מדינה לפי סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב שזו תמיכה כספית ישירה בהם למשל עמותת יד שרה. לפי הנתונים שקבלתי ממשרד הבריאות לגבי שנת 2004 יד שרה קבלה 931,000 ₪, כאשר מרבית הכסף שהיא קיבלה בהקשר הזה הייתה 800,000 ש"ח בגין השאלת ציוד רפואי. בפרק של השאלת ציוד רפואי תמיכת המדינה כוללת הסתכמה ב- 1.4 מיליון ₪, יד שרה כאמור קבלה 800,000 ₪ זאת אומרת 57% ניתנו ליד שרה. זה היקף התמיכה הכללית ליד שרה של משרד הבריאות.

כמה אחוזים זה בתקציב יד שרה?

הסכום הזה יחסית זניח, אני חושבת שתקציב יד שרה הוא הרבה יותר גדול, זה עשרות מיליוני שקלים.

ברשותך אני רוצה להגיד שבביקור של שר הבריאות ביד שרה אמר שהוא בוש ונכלם - - -

כולם מתביישים, השאלה היא מה התקציב.

יותר מ- 70 מיליון ₪, גם התקציב הזה שיש למשרד הבריאות בנושא של ציוד רפואי מה שאפשר לחלק מצטמצם משנה לשנה, כך שאי אפשר לסמוך על זה.

אני רוצה לחזק את הדברים של מר דה-הרטוך, זה נכון מאד וממש בימים אלה אנחנו יושבים על הדוכן לצמצם את תקציב הטכנולוגיה הכללית שחלק ממנה זה ציוד ואגודת יד שרה ועוד אגודות כמו עזר מציון מצילות את המשרד כי הן נותנות לנכים ולזקנים ציוד.

אני רוצה להדגיש שאנחנו נמצאים במטריה של הענקת הטבה לגוף עבור פעולה ברוכה שהוא עושה אבל צריך להקפיד על עיקרון השוויון. כאשר בסעיף 1 קובע שזה תאגיד שאושר בידי השר וכן שמתקיימים בתאגיד הזה שני תנאים מצטברים, השאלה זה מה זה אושר בידי השר, אני אתן דוגמא, המדינה נותנת תמיכה למוסדות ציבור בתנאי שיש להם אישור ניהול תקין, האם כאן ישנה הטלת חובה שהגוף יהיה מצויד באישור ניהול תקין? לפי לשון החוק זה לאו דווקא, הגוף יכול להיות עם בעיות בניהול ולא יקבל אישור ניהול תקין אבל כיוון שעיסוקו העיקרי הוא כזה אז השר עשוי לאשר אותו.

על פני הדברים לא מתקבל על הדעת שגוף כזה ייהנה מהחוק אם יש בו בעיות שנמצאו על ידי רשם העמותות. לכן אני חושב שצריך לשקול שבמקום אישור בידי השר אולי לחשוב על אמות מידה אובייקטיביות שייכנסו בידי החוק הם חייבות להיות שוויוניות אבל אולי לא לתת את שיקול הדעת לשר כי בסופו של דבר האישור שניתן כאן, לא יודעים על איזה בסיס הוא ניתן.

אתמול ניסינו להסיר כמה אמות מידה בדרך כלל בהיקף פעילות וגודל, זה נראה לך מוצדק?

היקף פעילות וגודל על פני הדברים בהחלט יכול להיות סביר ובלבד שהדרישות שקבועות אינן מופרזות ובוודאי שאינן תפורות למידות של גוף כזה או אחר.

נניח מחזיק 20 סניפים זה סביר או למעלה מ-500 מתנדבים?

אני חושב שכן. אם רוצים ללכת בכיוון אפשר לקבוע שדרישה שיכולה להיות סבירה יכולה לקדם את המטרה המקורית של החוק אבל זה עדיין חוקי להתנות את זה רק לגופים ארציים ולא לגופים בעלי משמעות מקומית, ועל ידי דבר כזה ישנה אפשרות שההטבה תצומצם ולא תינתן גם לגופים קטנים.

אם נאמר גופים ארציים המחזיקים למעלה מ- 20 סניפים ומעסיקים למעלה מאלף מתנדבים, זה היה נראה לך?

אלף נראה לי מספר סביר. עוד דבר, הגוף יהיה פעיל בכל הסקטורים ולא יהיה גוף סקטוריאלי. למשל יד שרה היא דוגמא טובה לגוף שהוא לא סקטוריאלי.

ישנם ארבעה תנאים שמציע אמנון דה-הרטוך, נציג משרד המשפטים ואני מקבל את כולם ובבקשה להכניס אותם בין הקריטריונים, לא רק גוף סיעוד ורווחה אלא גוף ארצי לסיעוד ורווחה שמעסיק אלף מתנדבים, נוסיף את העניין של גוף ארצי שמעסיק למעלה מאלף מתנדבים יש בו כ- 20 סניפים והוא לא סקטוריאלי.

שחלק מהפעילות שלו מתבצעת בפועל - - -

הכנסנו את זה, ראה את זה ככתוב.

הערה נוספת לסעיף 3 ואני אומר את הדברים בזהירות אבל אני חושב שלא ניתנה כאן הדעת על מידת הצורך במקרקעין בגודל מסוים. למשל ישנה עמותה שמחזיקה בשטח עצום, היא תקבל פטור על הכול גם אם השטח הזה אינו נחוץ לה הלכה למעשה. אפשר לצפות שהגודל יהיה גודל שמותאם לפעילות.

שהמקרקעין המתקבלים ישמשו לעמותה בצורה סבירה לפעילותה ונחוצים לה בצורה סבירה.

אנחנו מדברים על שימוש ישיר או גם עקיף?

כתוב בסעיף 2 למעלה "משמשים במישרין".

"התמורה המתקבלת מהשימוש בהם" עלול להשתמע שאם נניח אני מורישה עסק לגוף מתנדב כזה, בעצם ההכנסות מהעסק של שימוש עקיף, תהיינה גם הן פטורות, כל הפעילות מהעסק הזה תהיה פטורה גם כן.

או אם ארגון כזה משכיר נכס לגוף עסקי.

אני מקבל את זה. יודגש שרק מה שמשמשים את האגודה בפועל ולא אם מישהו הוריש להם או משהו כזה.

בקשר להיטלים האחרים, אגרת ביוב, מים, תיעול שלא יעלה על הדעת שהעמותה לא תשלם את ההוצאות ההוניות והשוטפות האלה, זה תקדים שלא מקובל עלינו.

לא כתוב הוצאות שוטפות.

כתוב היטל או אגרה, יש אגרת ביוב, תיעול.

לא שימוש שוטף, אגרה, נתקן את זה. בוודאי שישלמו מים וחשמל. מה זה אגרת אשפה? למי שיש לו אשפה כפולה הוא משלם יותר?

התשלום הוא משלם זה בהתחשב בהיקף צריכת המים, והוא צריך לשלם.

כל דבר שהוא לפי גודל צריכה הוא צריך לשלם, וכל דבר שבדומה למס הוא לא ישלם.

אחרי מתן הערר, עמדת הממשלה היא להתנגד, למרות שבתחילה ועדת השרים תמכה אני רוצה להפנות את תשומת הלב, גם כשוועדת השרים תמכה בהצעת החוק, זו לא הייתה הצעת חוק שאומרת שהמדינה תשפה את הרשויות המקומיות בגלל זה אני מפנה את תשומת הלב.

אם הממשלה תשפה אז אין ערעור של שר הפנים וכולם תומכים.

אני מניח שזה יעלה לדיון בממשלה וגם הטיעון הזה יעלה.

אף אחד לא העלה את זה למה אתה מעלה את זה.

כי אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שמודבר בסדרי גודל גדולים, של עלויות שיושתו על הרשויות המקומיות, ומה שזה יעשה שרשות מקומית לא תרצה שעמותה כזו תפעל בתחום שלה כי זה משית עליה עלויות גדולות מאד.

יש לי חדשות בשבילך - - -

תלמד לא לקחת ברצינות כל אחד שאומר, לא תמיד מתכוונים למה שאומרים...

אני בהחלט מתכוון לזה, אני אקח לדוגמא את המבנה של יד שרה בירושלים שהוא מבנה גדול מאד שמצריך שירותים בהיקף גדול מאד העלויות שהוא גורם לרשות המקומית גדולות מאד רשות מקומית עלולה לא לרצות שנכס כזה יהיה בתחום שלה.

דברתי עם ראש עירית ירושלים והוא לא אמר כך.

אמרתי שרשות עלולה לא לרצות, לא שאלתי את ראש העיר. אם תהיה כוונה להקים מבנים כאלה רשויות בהחלט עשויות לא לרצות שמבנה כזה יהיה בתחומה, בטח אם יש אלטרנטיבה ברשות סמוכה.

אנחנו נותנים תמריץ לטובת המשק להתייעלות. אתם הראשונים שצריכים לרשות את החוק הזה.

השאלה אם הרשות המקומית רוצה לתת את התמריץ הזה על חשבונה. אין לי דרך לחשב עלות בלוחות הזמנים האלה. בנוסח שהונח היו שעסק בעמותה שעיסוקה שירותי סיעוד שיקום ורווחה שפועלת במשך שנתיים לפחות מדובר בעלויות גדולות מאד, אני לא אסתכן אם אגיד שמדובר בעשרות מיליוני שקלים, מדובר בכל עמותה בתחום הרווחה.

קבלנו את ההסתייגויות של עו"ד דה-הרטוך. האם היית מקבל גם עמותה שפועלת עשר שנים?

אין מאות גופים ארציים, אפשר לחשוב על העלאה של מעבר לשנתיים, באופן אינטואיטיבי אני חושב שחמש שנים זה סביר.

קבלנו חמש שנים.

אודי בן דרור

גם בנוסח הזה אני שולף, ואני אצטרך לעשות בדיקה יותר רחבה כדי לדעת כמה עמותות כאלה יש כי אין לי מושג כרגע, מדובר במיליוני שקלים וסכומים גדולים. לעזר מציון יש 25 סניפים, אני לא יודע כמה יש למשען, מדובר בגופים גדולים עם שטחים רבים.

הארגון שלנו לא כל כך גדול, יש לנו קריטריונים מחמירים המתנדבים שלנו לא מקבלים הוצאות, הם חייבים לשאת מכיסם ואין לנו בכלל מנגנון שכיר. אז אם אנחנו בין 900 לאלף קיימים 30 שנה עודים עבודה של השאלת ציוד רפואי גם עבודות במועדוניות אז נהיה בחוץ מכיוון שאנחנו לא אלף?

תוסיף עוד מתנדבים

אני מציע להעמיד את זה על 500. היות ואני במצב של החמרה כלפי קבלת חברים הם צריכים לעשות כל מיני דברים, אני נמצא במצוקה. אם תעמידו את הקריטריונים על 500 זה יהיה בסדר.

מספיק שנוריד ל- 900 זה גם בסדר.

הערה קטנה בקשר לראשי הערים, ראש עירית ראשון לציון ירד על ברכיו ונתן לנו שטח לבנות בניין גדול במרכז ראשון לציון וכל בוקר מודה לנו על זה. ראש רשות מקומית צריך כל בוקר לפני שהוא מגיע לעבודה ראוי ונכון שיתקשר לסניף המתנדב ויודה לו על כל הכסף שהוא חוסך לרשות המקומית. בכל עירייה יש אגף רווחה כדאי שתבדוק כמה דברים הסניפים של יד שרה פותרים לרשות המקומית. בספר החוקים של מדינת ישראל יש לא מעט מוסדות שקבלו פטור מלא מארנונה.

הצעת החוק שמונחת היום וההגדרות שנמצאות בה, וכפי שאמר אודי בן דרור, הם כאלה שבעמימות כזו שאנחנו לא יכולים להתייחס לאומדן העלויות שהחוק הזה עשוי לעלות. מה שברור לנו מעל לכל ספק וזה עוד בהתייחס להצעה הקודמת שדברה רק על הקריטריונים שתאמו פחות או יותר ליד שרה, מבדיקה מאד בסיסית עולה שמדובר בהצעת חוק שעל פניה היא תקציבית. מבחינתנו ההצעה הזו לא יכולה להתקבל ותכף אני אפריד בין נושא הארנונה לנושא ההיטלים והאגרות.

ההצעה לא יכולה להתקבל בכמה מישורים, אחד היא לא יכולה להתקבל מכיוון שהרשויות לא יכולות לשאת בנטל - - -

אנחנו לא מתכוננים לחזור על הדברים מר קבלו העלה את כל הנושאים האלה.

אני מבקשת בכל זאת לאפשר לי את זכות הדיבור ולהבהיר את הדברים.

היית באה בזמן והייתם מחליטים מי מכם ידבר, את חוזרת על דבריו. מר הרטוך, איך היית רוצה לנסח את העניין של המנהל התקין, לא רק באישור השר? מה יהיה אחד התנאים?

שאותו גוף ציבור מחזיק באישור ניהול תקין וצריך לומר הוא יהיה זכאי לאותם פטורים כל עוד הוא מחזיק את האישור וכל התנאים מתקיימים.

הכנסנו את כל הקריטריונים שהביא משרד הפנים לגבי הפטור. חוץ מניסוח של העניין העסקי שאיך שזה יהיה זה יכול להיות תחרות לא שירות אמבולנסים ארוחות לבודדים וכו'. עיסוקו העיקרי, הכנסנו את כל הצעותיו של אמנון דה הרטוך לגבי מנהל תקין, גוף ארצי, מעל 20 סניפים ומעל 900 מתנדבים פועל חמש שנים לפחות ולא באופן סקטוריאלי. זה לא מירושה או העברה אלא רק מהנכס.

היטל השבחה יורד?

מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין

אין
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה.

אנחנו מאשרים את החוק לקריאה ראשונה, בין קריאה שנייה ושלישית אם יהיו עוד הערות או שיפורים נשמח לקבל.

מה לגבי אומדן עלויות, זו הצעת חוק תקציבית, מיליוני שקלים זה לא הערכה תקציבית. זה חוק תקציבי וצריך לציין את זה בדברי ההסבר. מדובר בחוק תקציבי שמבחינתנו לא ניתן לקדם. אנחנו לא ממשלה אנחנו גוף ציבורי שעל פי חוק יסודות התקציב יכולים לטעון לחוק תקציבי ולא ניתן להטיל עלינו את המטלה הזו לחוק תקציבי.

החוק יוגדר כחוק תקציבי, ההצעה אושרה, תודה רבה לכולם הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 09:55