הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147)

2
ועדת הכספים
18.7.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"א בתמוז התשס"ה (18 ביולי 2005), שעה 16:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005,
מ/186

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – היו"ר
אהוד רצאבי- מ"מ היו"ר
יצחק כהן

סיגל אבירם, יועמ"ש-יו"ר הוועדה המקצועית, לשכת יועצי המס
עו"ד ורד אולפינר, מחלקה מקצועית, רשות המיסים
עמית אורונג, לשכת רו"ח בישראל
טלי דולן, מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
נדב הכהן, לשכת רו"ח בישראל
עו"ד יעל ייטב, לשכה משפטי, רשות המיסים
פרידה ישראלי, מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
עפר לביא, פורום CFO
עו"ד רמי מנוח, לשכת עורכי הדין
ג'קי מצא, סגן מנהל רשות המיסים
יהודה נסרדישי, רשות המיסים, ראש מנהל מקצועי
עו"ד איתן צחור, יועץ משפטי ללשכת יועצי המס
איריס ציגולסקי, רשות ניירות ערך
נוגה קונן, יו"ר פורום CFO
מאיר קפוטא, הממונה על מנהל הכנסות המדינה,משרד האוצר
עו"ד שוש שחם, לשכת עוה"ד
ישראל שטראוס, לשכת רו"ח בישראל

סמדר אלחנני

טמיר כהן

חבר המתרגמים בע"מ








הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אחר צהרים טובים, אני מבקש לפתוח את הישיבה. דיון בנושא קרנות נדל"ן. בבקשה ג'קי.

נמצאים איתנו לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי דין, לשכת CFO ולשכת יועצי המס.

הנושא זה קרנות נדל"ן. ההמלצות בדוח הוועדה הם המשך ועדה שהוקמה קודם לכן, ועדה של רשות המסים יחד עם רשות ניירות ערך בנושא קרנות הנדל"ן או כפי שמכונים בלועזיתREIT .

המטרה של מודל המיסוי היא ליצור דמיון קרוב מאוד בין השוואה במניה בבורסה שעיקר נכסיה הם נדל"ן לבין השקעה ישירה בנדל"ן.

אנחנו במודל המיסוי מנסים ליצור תוצאה מאוד דומה כך שהכנסה של אותו אזרח שמשקיע תהיה דומה מאוד בזהות שלה, בסיווג שלה, בשיעורי המס שלה כאילו השקיעה ישירות בקרן הנדל"ן.

הסעיף בהדפס הכחול, סעיף 10 עמוד 918, מודל הזה נמצא בלא מעט מדינות. אנחנו ניסינו להדמות למודל הניסוי בארצות הברית. בדרך הזו אנחנו למעשה השקפנו את הכנסת ה-REIT והצמדנו אותה או ייחסנו אותה לאותם בעלי מניות שלעת חלוקת ההכנסה הם בעלי המניות.

כדי שאותה קרן REIT תחשב כקרן כזו בהתאם לסעיף ישנם מספר תנאים שאמורים להבטיח שעיקר נכסיה יהיו נכסים מניבים, ש- 75% מהם יהיו בישראל וכי השליטה בקרן לא תהיה מרוכזת ועל ידי גורם אחד בלבד.

ישנה התייחסות, מטבע הדברים, גם להכנסות חריגות או הכנסות שנובעים מנכסים אותם אין אנחנו מעוניינים לעודד שהקרן תשקיע בו. העברת המקרקעין מבעלי המקרקעין אל אותה חברה שתהיה קרן ה-REIT מוצע לעודד את ההעברה הזו בעזרת הפחתת מס הרכישה שהוא מס מופחת של חצי אחוז.

מטבע הדברים ישנה רשימת תנאים מצטברים כדי להיחשב כקרן REIT, ביו יתר התנאים הקרן צריכה להתאגד בישראל, מניותיה צריכות להירשם במספר בבורסה תוך 12 חודשים מיום התאגדותה, החברה צריכה להיות חברה חדשה שלא הייתה לה כל פעילות, נכסים, הכנסות, הוצאות או הפסדים.

בכל שנת מס מתבצעת בדיקה פעמיים בשנה, ב-30 ביוני וב-31 בדצמבר לגבי קבוצת תנאים שביניהם ששווי מנכסיה של מקרקעין מניבים או תיק השקעות ניירות ערך נסחרים בבורסה, פיקדונות לא יפחת מ-95% מכלל נכסיה.

ששווי נכסיה של מקרקעין מניבים ונכסי הנפקה לא יפחת מ-75% מכלל נכסיה ושלא יפחת מ-200 מיליון ש"ח. שהיא תהיה כזו שיחס המינוף שבה או המינוף שבה לא יעלה על 60% משווי נכסיה של מקרקעין מניבים ולא יעלה על 20% משווי נכסיה האחרים.

ישנו גם טיפול בחקיקה הזו גם לגבי תושבי חוץ וגם לגבי קופות גמל וגם לגבי קרנות נאמנות ככל שהן יחזיקו. כך, לדוגמה בידי קופות גמל יש פטור מוחלט כפי שיש לקופת גמל אילו הייתה משקיעה באופן ישיר בנדל"ן ולא דרך קרן ה-REIT.

אדוני, אנחנו ישבנו עם כל הלשכות שנמצאות כאן, קיבלנו מהן ניירות עמדה. נדמה לי שאם אוכל לתמצת במילה לפני שנשמע אותם, כולם מברכים על המהלך, ישנם כאלה שחושבים שצריך לעשות עוד צעד קדימה.

מה הצעד שהם מבקשים לדעתך?

נדמה לנו שבשלב הזה לפחות מן הראוי להותיר את החקיקה כפי שאנחנו מציעים, שגם זו דרך מאוד ארוכה. הניסיונות לנסות ליצור שוויון מוחלט עם מודל, למשל, אמריקאי זאת מחשבה שלא מתאימה לחקיקה יחסית חדשה וצעירה.

צריך לזכור שחקיקה האמריקאית היא לאחר למעלה מ-30 שנה ששם התנהל ה-REIT, הנושא הבשיל, ועכשיו הגיע השלב בארצות הברית לעשות שלב מתקדם יותר ולא נכון ללכת ישר, לקפוץ למים העמוקים ולהגיע לתחתית, לתת את מלוא ההקלות שקיימות למשל בארצות הברית.

אלא לאפשר בדרך מתונה להוביל את המהלך הזה, לראות איפה אנחנו נמצאים בכל רגע נתון ותמיד אם נרצה ואם נחשוב שזה נכון נוכל להרחיב את היריעה ולצמצם את התנאים לגביהם קרן תחשב כקרן REIT.

אוקי תודה.

קודם כל אנחנו מצטרפים לברכות, אני חושב שאכן מדובר במהלך גדול יותר מזה, הנוסח העדכני שונה במהותו מהנוסח שהוצע ביולי שנה שעברה לגבי כל המבנה הזה של ה-REIT ולדעתנו זה עשה פריצת דרך ועשוי להוות פריצת דרך בכל הנושא זה של נדל"ן.

בכל זאת כמה הערות שחלקן חשובות לדעתנו, בטח שבשלבים הראשונים.

קודם כל, אחת ההתניות שקיימות כיום שהחברה שתהיה או אליה יועבר הנדל"ן תהיה חברה חדשה. אנחנו חושבים שאין צורך בחברה חדשה, יש לא מעט נדל"ן היום שמצוי כבר בחברות קיימות שאפשר לנקות אותם או שהן עצמם חברות שמרחיקות בנדל"ן מניב.

אנחנו לא רואים את הצורך או את ההכרח לקחת אתה חברות האלה ולהעביר את הנדל"ן מהם ולשלם מס ולשפוך אותם לתוך חברה חדשה, הכול כמובן במגבלות שהחברה תעמוד בכל המגבלות שקיימות היום אבל אין צורך ללכת וליצור חברה חדשה לצורך העניין הזה.

יותר מזה, אנחנו חוששים שכדי לשלם פחות מס לצורך העניין הזה, זה יצור תמריץ לאנשים להעביר נדל"ן פחות טוב לטובת הציבור וזה לא האינטרס של כל המהלך הזה. זה לגבי חברות קיימות, לדעתנו אחת הבעיות המרכזיות של החוק כמו שנוסח כרגע.

הערה לגבי שיעורי המס. שיעורי המס שנקבעו זה שיעור מס 25% לגבי כל רווח הון, אם אני מבין נכון ברפורמה הקיימת נקבע עדיין שיעור מס של 20% לגבי נדל"ן שהוא בחו"ל. הדבר לא מצא את ביטויו במסגרת שיעורי המס הקיימים - - כולם משלמים 25%? טוב, אוקי.

הנושא של העברת המקרקעין לתוך החברה החדשה. ניתנה דחייה במסגרת חוק מס שבח, לא ניתנה דחייה מקבילה במסגרת פקודת מס הכנסה כלומר אותו נדל"ן שנמצא בחו"ל וחייב במס רווח הון לא יקבל את הדחייה המתבקשת של 4 שנים ודורשת השלמה לעניין הזה.

יש להוסיף 186 לפקודה שיאפשר את זה, אנחנו מקווים ליצור מבחינת מדיניות את אותה דחייה כמו שאנחנו רוצים לבצע בשבח. אבל זו הערה נכונה, נתייחס באותה מידה - -

ביצעתם חקיקה בחוק מס שבח באופן ספציפי.

מיד אחרי החקיקה נפרסם את משך התקופה שלגביה נדחה את תשלום המס, הכוונה היא שנים.

א' השאלה אם זה קיים גם בחוק מס שבח?

יש, ללא מגבלות.

הנושא של השליטה בקרן הנדל"ן, לדעתנו נושא שעדיין צריך לסגור אותו, כרגע במסגרת החוק הקיים נקבע שאסור ליותר מ- 25 אנשים להחזיק יותר מ- 50%.

בשיחות עם כל גורמי הנדל"ן למיניהם שנמצאים במשק, יש חשש גדול לאיבוד השליטה בנדל"ן כתוצאה מההוראה הזאת. לציין שבארצות הברית אומץ מודל דומה אבל כאשר חברה מחזיקה ובטח ובטח חברה ציבורית, היא נקבעה כשקופה, כלומר לא סופרים את החברה הציבורית כגוף אחד.

פה משום מה כן נתנו את השקיפות לקופות גמל, לא נתנו את זה לחברות ציבוריות. מאוד מרתיע חברות נדל"ן היום ללכת ולהעביר את זה לחברה חדשה בלי לדעת שקיים מנגנון מוסדר וברור מראש כולל במסגרת דיני ניירות ערך שיאפשר את המשך ההחזקה והשליטה בקרן הנדל"ן.

יש משום מה כל מני אמירות שחוזרות על עצמן לגבי שאלת הסיווג של ההכנסה בידי קרן הנדל"ן. אם זה הכנסה מ2/1 או 2/6 ואם זה מלאי או לא מלאי.

הקביעה צריכה להיות אחת ויחידה של המחוקק. אנחנו נחזיק שם נדל"ן במסגרת התנאים שנקבעו, אם זה מלאי או לא מלאי זה לא שאלה שנידונה לדיון אז צריך לקבוע באיזה סוג של נדל"ן מדובר, אם זה מלאי או לא מלאי ולפי זה ללכת.

ברגע שהנדל"ן יהפוך למלאי, יש קריטריונים בפסיקה למלאי, אבל השאלה למה צריך להיכנס לזה אז - -

בהקשר להגדרתה של הקרן כקרן נדל"ן, על מנת שתחשב לקרן נדל"ן אסור שהנדל"ן המניב יהיה מלאי עסקי. עכשיו השאלה של סיווג מלאי עסקי, שאלה שנתונה בסופו שלח דבר בידי פקיד השומה.

אם פקיד השומה יקבע שמלאי עסקי אז למעשה אין קרן נדל"ן, כלומר לא נהנים משיעורי המס ובהנחה שעומדים בקריטריונים של 200 מיליון שקל וכן הלאה אין כבר מקום להשאיר פתוח את השאלה אם זה מלאי עסקי, כן או לא. צריך לקבוע מפורשות, לא מלאי עסקי, כן מלאי עסקי.

...רוכשת נדל"ן כדי לא למכור אותו ב-4 שנים הראשונות - -

זה בסדר, אבל למה צריך להשאיר את זה פתוח.

מעולם לא טענו על מישהו שמחזיק נכס מקרקעין למעלה מ-4 שנים בזמן שאצלו זה מלאי עסקי. אם אתה מכיר תיק כזה, תבוא אני אפתור לך את הבעיה.

אבל תשמע, גם אם זה מלאי עסקי קבעתם שאם החזקתם פחות מ-4 שנים יש שיעור מס גבוה יותר. טיפלתם בעניין הזה, למה עכשיו להגיד שאם זה ייחשב מסיבות אחרות בידי מישהו בסוף הדרך מלאי עסקי אני כבר לא יכול ליהנות מהטבות של קרן נדל"ן.

אתם עוד דורשים אישור רואה חשבון בסוף כל שנה, אתם דורשים עמידה בתנאים פעמיים בשנה. למה להשאיר את השאלה אם זה מלאי עסקי, כן או לא בהנחה שעומדים בכל התנאים של הנדל"ן כשאלה פתוחה לדיון?

השאלה של סיווג היא שאלה פתוחה לדיון, היא לא שאלה שצריכה להיות פתוחה לדיון.

אנחנו חושבים שעדיין יש מקום לעודד תושבי חוץ. החוק הנוכחי לא מעודד השקעה של תושבי חוץ, מעודד רק תושבי חוץ פטורים וממילא ראוי לעודד תושבי חוץ שאינם פטורים לפחות בשיעורי מס נמוכים יותר.

רק לציין שתושב חוץ שהוא משווה את הדבר הזה לחברה אחרת שנסחרת בבורסה, שם הוא פטור וכאן הוא לא מקבל פטור על רווח הון. הייתה כזאת הצעה, בין היתר, במסגרת הצעת החוק הקודמת בתנאים כאלה ואחרים והצעת החוק הנוכחית זה נפסל או ירד.

יש בעיה במנגנון זיכוי מיסי החוץ, משום מה יש אפליה במיסי החוץ שאומרת שאי אפשר לזכות כל מיסי חוץ, לא ברור למה. בהנחה שזה שקוף, זה צריך להיות שקוף מהתחלה ועד הסוף ולא לתת מגבלות.

הנושא של שחלוף נכסים, יש הפניה לחוק מס שבח שמן הסתם לא חל על נכסי חו"ל. המטרה היא שאותם נכסים כל הזמן ילכו ויתגלגלו בתוך הקרן ולא תהיה חובה לחלק אותם ולא תהיה גם חובה לשלם עליהם מס.

השחלוף נכסים חייב להיות גם בהתאמה על נכסי חו"ל אחרת אנשים פה לא יכלו לעמוד במגבלה של 200 מיליון שקל כי הם יהיו חייבים לשלם מס ולחלק את הכסף בגין הדבר הזה.

מוסכם שמועד אירוע מס בגין העברת המקרקעין לקרן צריך לאפשר לדחות את תשלום המס אבל יכולה להיות סיטואציה שלמעביד יש הפסד שלפי החוק הקיים הוא חייב לקזז את ההפסדים נגד השבח.

לכן אנחנו מציעים שבאותו הסדר שייתן לדחות את המס, יאפשר.. ההפסד אם הוא בחר בכך.

אני מבינה שאם באיזשהו שלב עשינו שומה על קרן בעצם משלמים מחדש גם את הנישומים שקיבלו את האישורים לפיהם הוקל להם המס. אם משנים את אופי ההכנסה ובעצם צריך לשלם מס - -

רק לקרן.

ולא נוגעים בנישום, כי ההצעה - -

פה מדובר בהכנסה לעולם לא תחשב כהכנסה מנגיעה אישית, עכשיו את מי אתם בעצם מסדרים פה? את הנכה.

לפי ההגדרה הכנסה משכירות בכלל לא... הרי לא יכול להיות שתהיה נגיעה אישית לאדם אחר מהכנסה פסיבית אז ראוי שתחשב להגדרה של נגיעה אישית לפי סעיף 1 לפקודה, לא לפסול את זה, לא לשלול את זה. סעיף 94א4 פיסקה ד.

רמי מנוח מלשכת עורכי הדין בדרך הנה עם כל ההערות שלנו אז הערה אם יורשה לו לדבר, הוא מאחר.

מה שאני רוצה להעיר, אני היום כל היום רק מברכת על רשות המיסים. ההצעה הזו לגבי ה-REIT זו הצעה שהיא מבורכת ואני מצטרפת למה שאמר כאן נציג לשכת רואי חשבון ומה שיש לי רק להדגיש זה שבישראל בחרנו בשיטת הזיכוי של המס הזר.

כשיש מס זר שמשולם על הכנסה אז את סכום המס הזר מורידים מסכום המס שצריך לשלם לישראל וזה נקרא "שיטת הזיכוי". יש בארצות הברית, למשל, שיטה שנקראת שיטת הניכוי שמנכים את המס הזר כאילו זו הוצאה מהכנסה ואז זה רק בשווי של 50%,זה לא אותו דבר.

בישראל בחרו כאמור בשיטת הזיכוי ויש פרק שלם שמדבר על זיכוי המס הזר וישנו עוד פסק דין מול הטקסטיל ששולל את שיטת הניכוי בישראל ולכן תמוה למה בחרו כאן דווקא בסעיף 64א(4)ז בניכוי של המס הזר ואנחנו הערנו בישיבה שישבנו ומה שאמרו לנו זה שישקלו, תשובה על זה אין.

לפי דעתנו מן הראוי שיהיה כאן זיכוי על מס הזר כי זו השיטה וזו הדרך לאורך כל הדרך אז שזה יהיה גם ב- REIT.

איתן, נתחיל מהסוף. הכנסה מנגיעה אישית זה נכון שקבענו את זה בסעיף, האמת יכולנו גם לא לקבוע בסעיף את זה מפורשות כי גם בלי להגיד את זה זו לא הכנסה מנגיעה אישית.

הגדרה בסעיף 1 בפקודה "נגיעה אישית לרבות" - - נניח זקן עוברת לו הכנסה באופייה כדמי שכירות - -

איתן, אתה טועה. לגבי מי שאינו צעיר לפי סעיף 21 לפקודה נהנה ממדרגות מס נמוכות.

פיסקה 7 מדברת מי שבעבר שימש אותו בעסק ולימים הוא הזכיר אותו, ההשכרה - - לגבי קשישים הם ימשיכו ליהנות משיעורי מס הנמוכים בלי קשר אם זה נגיעה אישית או לא.

לגבי חיוב השומה, סיגל, לקחנו לתשומת ליבנו וגם טיפלנו. רשמנו בתדפיס הכחול שתוספת המס בשל הכנסה חייבת של בעלי המניות בעקבות הליכי שומה של הקרן תיגבה מהקרן להשקעות במקרקעין בלבד. זאת אומרת אין שום אפשרות להגיע לנישום, להוסיף לו את המס.

נדב, אי קיזוז הפסד, אנחנו לא חושבים שזה ראוי לעשות את זה. אנחנו מאפשרים דחיית תשלום המס ולא דחיית אירוע המס.

אירוע המס הוא נוצר היום, אם יש לו רווח הוא נוצר היום ואם יש לו הפסד הוא נוצר היום למה לאפשר לו לדחות? כי מה? כי יש לו הפסד, הוא רוצה שיקזז, למה שהוא לא ירצה לקזז הפסד?

אם יש הפסד שהנישום רצה להשתמש כהכנסה חייבת, הוא לא יכול.

אם הוא לא יכול, אז הוא ישמור ואתו.

אם הוא היה מוכר הוא יכול לדחות את המס עד שיממש את ההשקעה. אם יש לו הפסד, הוא לא יכול לדחות את המס, הוא חייב –

איזה מס?

הוא מקזז את זה נגד השבח, התוצאה היא שמחר ההפסד הזה לא מגן עליו. יש לו הפסד, ויש לו אירוע בגלל המכירה, החוק מחייב אותו לקזז, הוא מקזז הוא לא משלם מס. מחר יש לו הכנסה אחרת, הוא משלם מס. התוצאה היא שאפקטיבית, הוא לא יכול - -

אה, שהוא לא יהיה חייב לקזז את ההפסד כנגד ההכנסה שנדחתה מה-REIT? לא מבין למה, אנחנו רוצים לדחות לו את תשלום המס כדי שלא יביא כסף מהבית אבל אם באמת הוא לא משלם מס כי יש לו הפסד - -

אני בעצמי לא יודע מה העמדה שלנו בתור רשות מיסים הרשמית, אם סעיף 96 חל על מקרקעין בחו"ל. אם המקרקעין בחו"ל, עמדת רשות המיסים של סעיף 96 חל, מטבע הדברים שהוא יחול גם על המקרה הזה. אם הוא לא חל.. אני חושב שפה תהיה ההזדמנות החגיגית להרחיב את זה.

אני לכשעצמי לא פוסל על הסף שאפשר להחיל את סעיף 96 על מקרקעין בחו"ל אם זו תהיה התפיסה, זה יחול גם על REIT.

רק צריך להבין זה לא מספיק הפנית 96 אלא חובת חלוקה, נדרשת הפניה בסעיפים הספציפיים של ה-REIT כי חייבים לחלק את ההכנסה החייבת למעט שבח שאפשר לדחות אותו ויש שם הגדרה שאפשר לעשות שחלוף.

זיכוי מיסי חוץ, שוש. זה נכון שעל פי רוב הזיכוי נעשה מס כנגד מס ולא כהוצאה. הבעיה שכאן אנחנו נמצאים בטכניקה של השקפה, להתחיל לעשות זיכוי לכל אחד מבעלי המניות זו טכניקה מאוד מורכבת, תפעולית.

הדבר הקל יותר זה לדרוש להפעיל את זה כהוצאה ואז ההכנסה חייבת, קרי הרווח של הקרן REIT הוא זה שמיוחס לבעלי המניות, לעשות להם ייחוס של רווח וגם ייחוס של זיכוי ממס תפעולים מאוד מורכב, לא רק לנו גם לכם כציבור מייצגים.

האובדן מס לא מאוד גדול כך שהייתי חושב שזה באמת מינורי.

תיאורטית, זה 50%.

אנחנו לא חייבנו ב- 50% את ההכנסה משכר דירה.

תיאורטית, זה 50% מהמס אם זו הוצאה.

זה לא, כי לא חייבנו ב- 50% את ההכנסה.

לגבי תושבי חוץ, עמית אתה הערת נכון. בהצעה באוניברסיטות מלפני שנה הייתה אפשרות לתת פטור ממס לתושבי החוץ אבל זה היה מתוך תפיסה שלפחות רובד אחד ב-REIT מתחייב במס. פה ה-REIT בכלל לא מתחייבת במס, הכול מושקף אל בעלי המניות.

תזכרו עוד שבמרבית האמנות שלנו עם מדינות העולם אין פטור ממס על מכירת נדל"ן. כך שאם אנחנו משקיפים לחלוטין את ההכנסות האלה אז הכנסות משכר דירה מחויבות גם בידי תושב חוץ ואין פטור באמנה.

מכירת נדל"ן מקרקעין בישראל חייבים במס בידי תושב החוץ ואין פטור באמנה כך שזה פשוט יישור קו וביחס לחקיקה הקודמת שהייתה מוצעת, בחקיקה הקודמת היינו רואים מיסים ברמת הקרן, פה אנחנו לא רואים מיסים בכלל והוא זה שהביא אותנו לכך שתושבי חוץ כן נחייב במס.

לגבי הנושא שלך של מלאי, האמת היא שלא ממש ירדתי לסוף דעתך אבל אם אתה מתכוון שלקבוע מסמרות מה המלאי ולא מלאי להבדיל מכל נשוא אחר בפקודת מס הכנסה ששם אין מסמרות אלא יש את הדין הכללי.

אני לא מבקש מסמרות, במסגרת ההגדרה של מהי קרן נדל"ן יש אמירה מפורשת שהנדל"ן אינו משמש.. אם מישהו יקבע שזה כן משמש מלאי ולא עבדתי בהגדרה של קרן מקרקעין ולא יכולתי ליהנות מהטבות המס.

אין פה מקום להשאיר את זה פתוח, אם אני עומד בכל רשימת התנאים שהיא לא קצרה של הפיזור, של הכסף - -

ואתה קונה ומוכר מלאי כל שנה..

גם אם אני מוכר וקונה כל שנה, יש לי על זה עונש.

אתה רוצה שנודיע כאן שאם תחזיק מקרקעין לתקופה העולה על 7 שנים אף אחד לא יגדיר לך את זה מלאי, הנה אני אומר את זה כאן.

הרי אתה לא חושש ממצב שמכרת מקרקען אחרי 7 שנים שפקיד השומה יטען שזה מלאי.

אבל אתה קבעת לי עונש בזה שאני מחזיק את זה כמלאי, בזה שאני עושה מכירות שהן קצרות מועד.

מה מטריד אותך? אם תמכור אחרי 7 שנים אתה חושש שפקיד השומה ידע שזה מלאי?

אני באמת חושש. אתה קבעת לי בחקיקה שאם אני מחזיק יותר מ-4 שנים - -

הם גם כותבים שאם יש לך נכס קבוע זה תוספת של אינפלציה ואם זה מלאי זה לא תוספת, גם היום בפקודת מס הכנסה אתה יודע שהרווח הון זה 25% ואם זה מלאי זה 50%.

בשום מקום לא נתבקשנו להגדיר בצורה חד ערכית מה זה מלאי ומה זה לא מלאי למרות שבדיני המס שזורים לא מעט תורות –

לא ביקשתי שתגדיר. אתם אמרתם בעצמכם, אפשר להתווכח למה, שכאשר יש מכירות לתקופה קצרה שזה פחות מ- 4 שנים זה ימסה בשיעור מס גבוה יותר. לא ייהנה מהשקיפות, אתם כבר הצבתם את ה-PENELTY בתוך החוק.

מה שאתה אומר לי עכשיו, חוץ מזה, אם מישהו יחליט אחד מהימים שעשית מלאי עסקי כי מכרת חצי מהנדל"ן שלך תוך 3 שנים כי חשבת שזה החלטה עסקית נהדרת ולמרות זאת היית מוכן לשלם את המס הגבוה יותר, עדיין אני יכול לפסול לך את כל ההטבות לגבי כל הקרן.

זה המשמעות של הסעיף, לא ביקשתי שתגדיר לי שזה לא מלאי עסקי, אבל אל תגיד לי שזה על תנאי.

הערה אחרונה שהייתה זה לגבי שליטה - -

הייתה לי הערה לגבי חברות חדשות.

א' אנחנו מאפשרים לא רק חברות חדשות, אפשר לקחת חברה ישנה להעביר את הנכסים, לדחות את תשלום המס והנה לך חברה חדשה.

באופן מהותי אנחנו לא היינו רוצים להיכנס לגבי סוגיה של מיסים שהחברה הייתה צריכה לשלם בגין שנים עברו ולא שילמה, שומות שאולי צריך להגדיל לה ולא צריך להגדיל.

כאשר מדובר בציבור רחב של אזרחים שנכנסים בבורסה ורוצים מה שנקרא סטריליזציה שיודעים שהחברה הזו היא נקייה מחובות, נקייה ממיסים, תחשוב שהיינו נכנסים עכשיו לחברה קיימת שיש לה עליית ערך בשווי מקרקעין - -

אם אתה צודק אז כל חברה שרצתה ללכת לבורסה הייתה צריכה לעבור להיות חדשה.

זה קשור גם למשפט הבא שלי זה באמת ההמלצות כאן מגובשות יחד עם רשות ניירות ערך, זה גם לעניין השאלה של השליטה. זו התשובה בעצם.

יש גם נושא נוסף של שווי הנכסים כשמועבר שווי בערך שוק הפחת שמקבלים הוא פחת בשווי שוק ולא פחת לפי מחיר מקורי ישן שזה פחת שהציבור מקבל בעצם מרגע שהוא נכנס לקרן.

אנחנו העברנו לנציבות הערות מפורטות לגבי דברים שחשבנו שאפשר לשפר בניסוחים אבל כאן רצינו לומר עמדה אחת שהיא יותר עקרונית.

אנחנו חושבים שההגבלה של המכשיר החדש בחברות נסחרות עם מינימום של 200 מילון, היא טעות. כשקיימנו על זה דיון עם הנציבות, דיון פתוח, הטענה ששמענו הייתה אוקי, בוא ניתן למכשיר הזה להתחיל לחיות ונראה בהמשך.

אנחנו חושבים שבדוק ההיפך הוא הנכון. כדי שהמכשיר הזה יתפוס את התאוצה הנכונה ויחדור צריך להוריד את הדרישה הזו ואני מיד אסביר, ואולי בהמשך כאשר נצבור ניסיון רב יותר יכול להיות שיהיה מקום לעשות זאת.

בארצות הברית חשוב מאוד לומר זאת, המכשיר הזה דומה במידה רבה למכשיר האמריקאי ובהצעת החוק הוא עוד דומה יותר מאשר המכשיר שהוצע בתוך הוועדה.

בארצות הברית אין דרישה כזו, לא של סחרות ואין דרישה של .. אנחנו חושבים שדווקא ההגבלה הזו יכולה לגרום לקלקולים ולקשרי שוק מאוד מסוכנים בין לגבי המחירים שבהם נכסים יועברו לחברות, מידת ההשפעה שתהיה לשמאי מקרקעין על האופן שב המכשיר הזה התחיל לחיות.

אני חושב שהעמדה של לשכת עורכי הדין היא שדווקא בשנים הראשונות של חיי המכשיר הזה, של חיי ה-REIT צריך לאפשר ללא מגבלות יצירת "ריטים" בצורה הרחבה ביותר, האפשרית.

שוחחתי על זה עם משה אשר, אין מחלוקת לגבי המצב בארצות הברית, אמנם הנתונים שלי יש מעודכנים ל-2002 אבל זה המצב שם. יש אמנם מאות "ריטים" מסחריים אבל יש מספר גדול מאוד של REITING שאינו מסחרי, גדולים וקטנים .

למיטב ידיעתי, זה התחיל מראש כך. הנתונים הם כאלה, בארצות הברית נכון ל-2002 לצערי לא הצלחתי לאסוף נתונים מעודכנים יותר, היו כ- 300 "ריטים" שניהלו נכסים ב- 300 ביליון. מתוכם, 149 היו ב.., 27 ב"אמקס" ו-12 בנסד"ק, כל היתר היו לא נסחרים.

עכשיו השאלה הגדולה ואני חושב שזו שאלה ראויה דווקא לוועדה הזו, מה המטרה? אנחנו סבורים שהמטרה היא לתת כלי שייתן "פוש" רציני לענף הנדל"ן. אם זה נכון, אם זו המטרה, אז אין שום סיבה להגביל את זה לחברות נסחרות.

אומר משה אשר שהמטרה היא לאפשר השקעות של יחידם קטנים וזו מטרה ראויה וזה כידוע אחת המטרות הגדולות של ה-REITING אבל זו לא המטרה הבלעדית.

אם אתם רוצים, אם הנציבות סבורה, שמבחינה אדמיניסטרטיבית צריך להיות איזושהי מסה קריטית שפחות ממנה לא שווה או העלויות של ההתעסקות הרגולטיביות הן גדולות מדי ואני מניח שלזה מר קפוטא התייחס בשאלה שלו, אז יכול להיות שבאמת לא צריך לאפשר להעביר רק בית.

אבל המגבלה של 200 מיליון נראית לנו מגבלה גדולה מדי, מגבלה שתמנע כניסה של הרבה מאוד יזמים ראויים להשתמש במכשיר הזה.

יש לנו הערה נוספת אם היא כבר הועלתה על ידי אחד הגופים האחרים אז תאמרו לי, אני אעצור. אנחנו חושבים שההחרגה של בתי המלון, בתי אבות, מוסדות סיעודיים, תחנות דלק וכיוצא באלה נכסים שמצריכים ניהול מקצועי - -

אנחנו מקבלים את ההערה הזו, אנחנו לא מגבילים את הדבר, אנחנו כותבים כך. הגדרה של מקרקעין ניבים תישאר, ה"למעט" בעניין סעיף 1 יאמר כך "מקרקעין המשמשים" בסעיף 64א2א, בעמוד 5.

מקרקעין מניבים, הרי שנשארת אותה ריישה למעט אלה: בסעיף 1 אנחנו כותבים כך "מקרקעין המשמשים לשימוש שקבע שר האוצר, אם שירותי הניהול באותם מקרקעין ניתנים על ידי אותה קרן השקעות במקרקעין או על ידי קרוב שלה".

זאת אומרת, לא קבענו רשימה סגורה של מקרים שבהם אם הניהול ניתן על ידי אחר, אוטומטית זה לא מקרקעין מניבים, השארנו את זה לשר האוצר באישור ועדת הכספים.

אז זה לא כתוב "באישור ועדת הכספים", גם את זה צריך להוסיף. יושב ראש שקבע שר האוצר צריך להוסיף "באישור ועדת הכספים".

הנקודה העקרונית האחרונה שאני מבקש להעלות היא הנושא של מיסוי הפחת. על פי הנוסח הקיים היום ייוצר וזה נושא שדיברנו עליו עם הנציבות, אני חושב שלא הגענו לפתרון מלא של זה.

על פי הנוסח המלא היום נוצר כפל מס בגין מרכיב הפחת. פעם אחת ממסים חלוקות שהם על בסיס פחת ופעם שנייה הסכום הזה ימוסה לעת המכירה משום שהנכס שיהיה מופחת לסכום הזה, ימוסה.

יש כאן בעיה, דיברנו על זה בישיבה שאנחנו קיימנו, אני חושב שהנושא הזה הוא בעייתי אפילו ברמה חוקתית. אנחנו מנסים פה להגיע לחקיקה שלא יהיו לגביה הליכים משפטיים, אני חושב שמן הראוי להתייחס לכך.

יש שתי הערות שאני קורא להן יותר הערות נדל"ניות שהן טעונות טיפול ניסוחי. אחת זה ההגדרה של המקרקעין, שלפחות בנוסח שאנחנו ראינו לא הייתה הגדרה של מקרקעין או לפחות לא הייתה הפניה למקום בו מקרקעין מוגדרים. והייתה השאלה של התייחסות לאיבודי מקרקעין אז זו הערה אחת.

הערה שנייה. יש מגמה לנצל את המכשיר הזה כמובן למקרקעין מניבים והתעוררה השאלה מה קורה כאשר ה-REIT משקיע בקרקע שלא נבלטה במלואה. רוצה לומר, קרקע - -

שתי הערות ואחר כך אם יורשה לי להגיד משהו לעניין החברה הנסחרת כי לנו זה מאוד חשוב שזו תהיה חברה נסחרת.

דבר ראשון זה שיעורי המיסוי. שיעורי המיסוי בניכוי למקור למעשה מה שנקבע היום שהניכוי במקור יהיה בשיעור המס המקסימאלי וזה בעייתי כי חלק מאותם נישומים לא מגיעים לשיעור המס המקסימאלי.

דיברנו עם משה אשר, הסכמה עקרונית שאכן שיעור המס המקסימאלי הוא לא נכון כי אז זה אומר שכל מי שרוצה להגיע לפחות צריך ללכת ולעשות תיאום מס והרעיון היה שיוכלו להשקיע את זה בבורסה.

הנושא השני זה מיסוי הפחת. דיברנו עליו אתמול, והסיכום היה שמתקנים את שווי הנכס, מגדילים את שווי הנכס בשיעור הפחת שחולק ואז לא יהיה מיסוי כפול על הפחת.

הדבר השלישי זה הנושא של חברה נסחרת. קודם כל, זה נכון שבארצות הברית המכשיר הזה התחיל גם כמכשיר של חברה פרטית ובגלל הטעויות שעשו בארצות הברית בהחדרת המכשיר לקח לו 20 שנה להתרומם.

משנות ה-60 עד שנות ה- 80 המכשיר הזה היה מכשיר שכל מי שהשקיע בו הפסיד והיה ברור שזה פתח להונאות, מכשיר לזה שבעיית שליטה יוציאו כסף מהחברה לטובת עצמם.

רק אחרי שעשו תיקונים במודלים והוא עבר הרבה מאוד שינויים, הוא הצליח. אנחנו ניסינו לבנות מודל שיצליח מהתחלה והיתרון של חברה נסחרת זה השקיפות. זאת אומרת, היא מחויבת לדווח ואנחנו כתבנו איזה דיווחים היא תהיה חייבת לתת.

כדי שזה יצליח מאוד חשוב שזו תהיה חברה נסחרת, אחר כך אם זה יצליח הכול אפשרי. ו- 200 מיליון שקל זה לא מאוד הרבה כסף זאת אומרת בקניונים נניח זה קניון אחד.

אם יורשה לי רק להתייחס לזה. נדמה לי שההיסטוריה היא קצת שונה. זה נכון שה-REIT דשדש 20 שנה אבל מה שנתן לו את ה"פוש" זה לא מהגברת אמרה, אלא מה שנתן לו את ה"פוש" זה ה- Text Reformat ב-86' שתיקן עיוותי מס חמורים שהיו בארצות הברית, הגבלה על ניכוי ריבית, האריכו את משך ניכוי הפחת, הגבילו את השימוש בהפסדים פסיביים ואז השוק נהיה יותר כלכלי, זה מה שתיקן את זה.

למה נקבע ששיעור המס על הפחת יהיה שיעור מס רווח הון?

לגבי איבודי מקרקעין ניסינו לבצע חשיבה, אנחנו בשלב הזה לא מצליחים להגיע להסדר מקיף בנושא הזה כדי לא למעט איבוד מקרקעין צריך גם לזכור שצריך להשקיף את הכנסה מאיבוד המקרקעין וממנה..

זה דבר שעוד לא עשינו בפקודת מס הכנסה בלי קשר לחוק מיסוי מקרקעין, בלי קשר ל-REIT, ייתכן שיגיע בשלב הבא, לא בשלב הזה באופן מיידי.

לגבי מרכיב הפחת אני מוכן להודות שלא ירדתי עד הסוף לסוף דעתך ואני מצי שאנחנו נתיר את מרכיב הפחת בסוף הישיבה, נשב על המספרים ונראה למה אתם מכוונים בכפל מס. אין לנו כוונה לבצע כפל מס ואם נצטרך את מרכיב הפחת בקרן ה-REIT נאמר שלא מיצינו את הדיון בהקשר הזה.

אבל עד לכאן בקרנות הנדל"ן. מספר חובות רק כדי להשלים את התמונה בכלל בתוכנית המיסים ודברים שככה תוך כדי תנועה אנחנו רוצים להדגיש.

ראשית, בבוקר דיונים היושב ראש הקבוע ביקש מאיתנו לבחון אפשרות להחיל, להותיר את שיעור המס של 15% על ריביות שיצברו גם אחרי ה1/1/06 בגין הפקדת כספים לקופות גמל שמקורן בהפקדות עד 31/12/05 מ-1/1/03 אנחנו בחנו את זה ואנחנו נבצע את התיקון בהתאם.

זאת אומרת, במילים אחרות, ריבית שתיצבר החל מה-1/1/06, שיעור המס שיחול עליה יוותר אותו שיעור מס שהיה ערב התיקון, ריבית שנצברה בגין הפקדות שהופקדו בין 1/1/03 ל-31/12/05. זה יחול גם על קופות גמל, גם על תוכניות חסכון, אותן תוכניות חסכון עד מועד היציאה בדיוק כמו שעשינו ברפורמה הקודמת.

פירוקים, קיבלנו הערה של לשכת רואי חשבון, נדב שלך יחד עם צביקה פרידמן. אנחנו נקבל את ההערה שלכם ואנחנו נחיל את נושא הפירוקים לעניין הביטול של הזיכוי בסעיף 93ב לאותן מניות שנרכשו החל מ-1/1/2003.

מניות או חברות?

מניות שנרכשו, גם חברות ישנות אבל של מניות שנרכשו אחרי 1/1/2003. בשנת 2010 אנחנו נפסיק עם זה, לא מעניין מתי נרכשה מניה, גם אם נרכשה לפני 1/1/2003, 93ב לא נשאיר את הצלקת הזו לעד.

בשנת 2010 נרד מזה לחלוטין ומאותו רגע לא יהיה 93ב באותם מקרים שאין 93ב הרווחים הראויים חלוקה שיחושבו כפי שמופיע בתדפיס הכחול, יחושבו עד לתום הפירוק.

קרן נאמנות אנחנו על פי בקשה של איגוד הקרנות - -

זאת אומרת, באותה חברה יכולים להיות שני סוגי מניות, במניות שאין 93ב יש רווחים - -

עד סוף הפירוק. לפי דרישת איגוד הקרנות אנחנו העתקנו הסכמה שהייתה קודם לכן בחלק ה' 3 לפקודה והעברנו אותה לחלק ה' לפקודה.
קרן נאמנות חייבת רשאית להפוך לפטורה עם הוראות ותיאומים וכן הלאה, אנחנו נאפשר את המעבר הזה מקרן נאמנות חייבת לקרן נאמנות פטורה לרבות הסמכה לבחירה רעיונית.

אותה הערה שקיבלנו לגבי הפסדים שנוצרו לפני 2006, הפסדי הון בשוק ההון, הפסדי הון ממכירת מניות ..לפני 1/1/2006..ניירות ערך וגם כנגד ריבית או דיבידנד בדיוק כמו שהחקיקה היום נמצא ב-105טו החל משנת 2007.

קרי, הפסדים שוטפים ב-2206 בורסה בתל אביב או בבורסה בחו"ל יקוזזו כולם כנגד כולם, גם כנגד ריבית וגם כנגד דיבידנד. הפסדים שנצברו לפני 1/1/2006 הפתיחה לגביהם תעשה ב-2007 בדיוק כמו שהיום מופיע בחקיקה ב-105טו.

אני מפנה את תשומת ליבכם ובעיקר את תשומת לב הוועדה שישנה סוגיה שהייתי רוצה להתייחס אליה בקצרה, לאור בקשות שונות שנדרשנו להם בעבר, קיימת בתדפיס הכחול הצעה שלגבי אופציות לעובדים.

תקופת החסימה או התקופה שלגביהם הם צריכים להחזיק את האופציות ולא למכור אותם כי ימכרו אותם שיעור המס יעלה, גרר סיטואציה שבה בתחילת כל שנה החסימה הוסרה וזה גרם לזעזועים, קצת רעשים בשוק ההון.

אנחנו בעצם מצענו את התקופה, לא הארכנו ולא קיצרנו אותה כך שבסופו של יום התוצאה לא תהיה שתהיה מכירה אחת בתחילת כל שנה אלא כל אחד מרגע שהקצו תו את המניות יספור 18 חודשים ככל שמדובר במסלול עבודה או 30 חודשים כל שמדובר במסלול הוני וכך התוצאה תהיה שלא תהיה מכירה ביום אחד בשוק ההון ויחול לגבי הקצאות החל מ-1/1/2006.

שירותי ניהול בתי מלון, אמרתי שזה תוקן בקרנות REIT. רווח הון לתושב חוץ, דיברנו על זה 3 פעמים.

לגבי הפקדות כספים שהופקדו ויופקדו מ-1/1/2003 עד 31/12/05 בקופות גמל ובתוכניות חסכון, הריבית בעתיד שתיצבר בגין אותם כספים ימשיכו להשתלם בשיעורים של 10% או 15% לפי העניין.

כשאני אומר תוכניות חסכון הכוונה לאותם פעולות הכספים עד מועד היציאה, תחנת היציאה הראשונה בתוכנית החיסכון. במועד הזה של תחנת היציאה נראה את הכספים כאילו נמשכו והופקדו מחדש והחל מאותו רגע הריבית בגינם תהיה 15% או 20% לפי העניין, לפי הצעת החוק.

לפני שנת 2003 יישאר פטור.

לגבי אופציות לעובדים, הייתה לנו שיחה על קיצור התקופה, אני מבין שאתם מתנגדים לזה אבל לא התייחסת להוראת המעבר.

התייחסתי, אמרתי שזה חל רק לגבי הקצאות חדשות מ-1/1/2006.

הערה שלנו הייתה ואמרתם שתשקלו ואני לא רואה כרגע מה התוצאה שהפטור ממס של רווח הון לתושב חוץ יהיה לאו דווקא לגבי מדינה גומלת.

בחנו את זה יחד עם משרד המשפטים ונדמה לנו שבשלב הזה ראוי להותיר את זה רק למדינה גומלת משתי סיבות. האחת, כדי לצמצם את תופעת ה- OFF SURE לא רק ביחס למדינת ישראל אלא בכלל כמשטר מס נזיל.

וב', במסגרת מדינות אמנה יש לנו הסדרים, סעיפים בתוך האמנות, למסירת מידע וחילופי מידע. בבואנו לבחון האם מדובר בתושב חוץ או לא בין היתר אנחנו נעזרים בדבר הזה, לפחות בשלב הראשון נדמה לנו שראוי לעשות את זה.

תזכרי גם שההצעה הזו מתבססת על העובדה שבדעתנו לבסס את המודל של אמנת המודל OCD שלפיו יש פטור מרווח הון על פי אמנה ומדינת OFF SUREאינה מדינת אמנה.

התנאי שחייב להיות תושב חוץ 10 שנים, תושב של אותה מדינה, זה קצת - -

אם הוא לא היה 10 שנים תושב חוץ, מה הוא היה קודם? הכוונה שבמשך 10 שנים הוא היה תושב מדינה גומלת, לא תושב אותה מדינה גומלת.

אז זה לא כתוב ככה.

כתוב תושב מדינה גומלת, לא כתוב אותה מדינה גומלת.

לגבי סעיף 97ב2(2), למה שזה לא יחול על מס רווחי הון למכירת ניירות ערך של נדל"ן?

שאמרנו זה לא יחול על רווח הון מקרן נדל"ן, זה בדיוק מהסיבה שג'קי הסביר למה לא נותנים פטור על רווחי הון לתושבי חוץ כי אין בכלל מיסוי ברמת הקרן עצמה.

שתי הערות. לעניין העובדים דובר ארוכות, משום מה בחוק הקיים קיימת אפליה מסוימת בין מי שנחשב בעל שליטה ומי שהוא לא בעל שליטה. כלומר, בן אדם שמחזיק היום יותר מ- 10% מניות בחברה לא יכול להיכנס למודל הרגיל של 25% של אופציות לעובדים ונכנס לאיזה מנגנון של סעיף 3ט.

היו על זה דיבורים ארוכי טווח שכל פעם זה יתוקן ויתוקן והאפליה תתוקן, בטח ובטח שלא משפרים את מצבו כי עדיין אותו בעלי שליטה משלם 25% כבעל מניות מהותי וכן הלאה.

מן הראוי פעם אחת ולתמיד לתקן את העיוות הזה ולתת לכל בעל מניות איזה שיעור בהנחה שהוא עומד בתנאים האחרים של 102 וההגבלה של 10% אינה במקומה. היא יוצרת כל מיני אפליות שאינן במקומן לעניות דעתנו.

התוכנית לא באה לתת מענה לכל התחלואים של פקודת מס הכנסה, אנחנו חלוקים בחלק מהדברים, יהיו עוד הזדמנויות לתיקונים.

לא בדקתי, ה- 4 שנים שצריך להחזיק עם התקופה הקצרה, חזרתי לREITING, מכירה מאונס לא מסתדרת שם? אין שם בעיה של מכירה מאונס?

אי אפשר להפקיע לך נכס מסחרי.

טוב, אני מקריאה את סעיף 10, עמוד 4 "הוספת פרק שני אחד, אחרי סעיף 64א1 לפקודה יבוא פרק שני1 פרק השקעות במקרקעין.

"הגדרות, 64א2(א) בפרק זה אמצעי שליטה בעל מניות מהותי, מחיר מקורי קרוב ורווח הון ריאלי כהגדרתם בסעיף 87.

"הכנסה בסכום הוצאות הפחת, הכנסה בסכום הוצאות הפחת" אני מקריאה תוספת "שניתן לנכות לפי הוראות פקודה זו או לפי הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה בשל מקרקעין מניבים".

הכנסה חייבת לרבות שטח מקרקעין "הכנסות חריגות של קרן להשקעות במקרקעין, הכנסות אלה:1. הכנסה ממכירת מלאי סקי, 2. הכנסות למעט הכנסות ..בפסקאות משנה א-ג ששיעורן הכולל עולה על 5% מכלל הכנסותיה של הקרן בשנת המס".

"(א) הכנסות למקרקעין מניבים והכנסות למכירת זכויות בניה במקרקעין שהיו מקרקעין מניבים ביום רכישתם".

"(ב) הכנסות מניירות ערך הנסחרים בורסה במלוות מדינה ובפיקדון".

"(ג) הכנסות שלפי סעיף 7 לחוק תיאומים בשל אינפלציה רואים אותן כהכנסות לעסק."

"לעניין פסקה זו הכנסות לרבות שבח מקרקעין, מס לרבות מס שבח מקרקעין לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי מקרקעין, מקרקעין לרבות מקרקעין מחוץ לישראל ולמעט זכות .. מקרקעין".

"מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה, מקרקעין שמיום רכישתם על ידי קרן להשקעות במקרקעין עד יום מכירתם לרבות במכירה פטורה ממס חלפו פחות מ- 4 שנים".

"מקרקעין מניבים, מקרקעין שמהשכרתם או מפעילות נלווה כי השכרתם הופקע ומצמיחה לקרן השקעות במקרקעין. הכנסה לפי סעיף 1,2 או 6 ובלבד שבנויים עליהם מבנים ששטחם הכולל 70& לפחות מהשטח הניתן לבנייה לפי התוכנית החלה עליהם לרבות מיטלטלין המשמשים במישרין לפעילות באותה מקרקעין למעט אלה:

1. מקרקעין המשמשים לשימוש שקבע שר האוצר אם שירותי הניהול באותם מקרקעין ניתנים על ידי אותה קרן להשקעות במקרקעין או על ידי קרוב שלה.

2. מקרקעין שהם מלאי עסקי בידי הקרן.

לעניין הגדרה זו תוכנית א' במקרקעין בישראל כפי שנקבע לחוק התכנון והבנייה 1965, ב' במקרקעין מחוץ לישראל התוכנית על פי הדין במדינה שבה הם מצויים."

"נכס, כל רכוש בין מקרקעין לבין מיטלטלין וגם כל זכות או טובת הנאה ראויות המוחזקות והכול בין שהם בישראל ובין שמחוץ לישראל".

"נכסי הנפקה ותמורה מלווה מדינה פיקדון או מזומנים שמקורם בכספים כמפורט בפסקאות 1-3 להלן מוחזקים למשך תקופה שאינה עולה על התקופה כמפורט באותן פסקאות."

"1. כספים שהתקבלו מהנפקה ראשונה של ניירות ערך של הקרן שנרשמו למסחר בבורסה בישראל במשך שנתיים מיום ההנפקה".

"2. כספים שהתקבלו מהנפקה נוספת של ניירות ערך של הקרן שנרשמו למסחר בבורסה בישראל במשך שנה ליום ההנפקה".

"3. תמורה ממכירת מקרקעין למשך שנה מיום המכירה."

"קרן להשקעות במקרקעין- חברה שהתקיימו בה התנאים האמורים בסעיף 64א3. ב' לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין זולת נאמר במפורש אחרת".

קרן להשקעות במקרקעין 64א3(א), "קרן להשקעות במקרקעין היא חברה שהתקיימו בה כל אלה:

1. "היא התאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולה מופעלים בישראל.

"2. מניותיה נרשמו למסחר בבורסה בישראל בתוך 12 חודשים מיום התאגדותה ומסחרות בה.

"3. ממועד התאגדותה עד מועד תחילת הרואות פרק זה לגביה לא היו לה נכסים, פעילות, הכנסות, הוצאות, הפסדים או התחייבויות למעט לצורך פעילותה כקרן להשקעות במקרקעין.

"4. לא חלו לגביה העברת נכס אליה הוראות חלק ה2 בפקודה זו, ההוראות.. חוק מיסוי מקרקעין.

"5. ב- 30 ביוני וב-31 בדצמבר בכל שנת מס יתקיימו כל אלה: א. שווי נכסיה של מקרקעין מניבים, אגרות חוב, ניירות ערך הנסחרים בבורסה, מלוות מדינה, פיקדונות ומזומנים לא פחת מ- 95% משווי כלל נכסיה.

"ב. שווי נכסיה של מקרקעין מניבים מנכסי הנפקה ותמורה לא פחת מ- 75% משווי כלל נכסיה ומסכום של 200 מיליון שקלים חדשים.

"ג. שווי נכסיה של מקרקעין מניבים בישראל לא פחת מ-75% משוויים של כלל נכסיה של מקרקעין מניבים.

"ד. סכום ההלוואות שנטלה לרבות בדרך של הנפקת אגרות חוב או שטרי הון לא עלה על סכום השווה ל- 60% משווי נכסיה של מקרקעין מניבים בתוספת 20% משווי נכסיה האחרים.

"6. ההחזקה במישרין או בעקיפין ב-50% או יותר מאמצעי השליטה בה היא בידי יותר מ-5 בעלי מניות. לעניין זה (א) ..מקופת גמל מבוטחים בחברת ביטוח לעניין השקעות מבוטחיה וכן בעלי יחידה בקרן נאמנות כהגדרתה סעיף 88 כבעלי מניות הקרן. (ב) אדם וקרובו ייחשבו כבעל מניות אחד.

"7. הכנסה החורגת הועברה לבעלי המניות כאמור בהוראות סעיף 64א9.

"8. לדוח שהגישה לפי סעיף 131 צורף אישור רואה חשבון על התקיימו התנאים המנויים בפסקאות 1-7.

"(ב) לעניין סעיף קטן א(5) שווי של נכס, אחד מאלה לפי בחירת הקרן ובלבד שבחירתה לגבי כל שנת מס תחול על כל נכסיה: (1) המחיר המקורי או שווי הרכישה של הנכס לפי העניין שהסכום יתואם מיום הרכישה עד למועד שלגביו נבדק השווי. (2) המחיר שיש לצפות לו ממכירת נכס על ידי מוכר מרצון או מקבל מרצון שהנכס נקי מכל שעבוד.. חוב, משכנתא או זכות אחרת הבא להבטיח תשלום."

"שר האוצר בשילוב ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע הוראות לעניין גביית השווי, לרבות קביעת נכסים שיובאו או שלא יובאו בחשבון ..סעיף קטן א(5)".

"ג(1) חדל להתקיים בחברה מהם התנאים המנויים בסעיף קטן א' תחדל להיות קרן ההשקעות למקרקעין."

"(2) על אף האמור בפסקה 1 לא יתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף קטן א(5) באחד המועדים הקבועים בו, יראו כאילו התקיים במועד אם חזר להתקיים בתוך 3 חודשים והמשיך להתקיים ברציפות למשך שנה לפחות. לא חזר והמשיך להתקיים כאמור תחדל החברה להיות קרן להשקעות במקרקעין במועד המפורט בסעיף קטן א(5) שבו לא יתקיים לראשונה תנאי כאמור".

"(3) הוחל בפירוקה של החברה תחדל להיות קרן להשקעות במקרקעין".

"(4) החברה רשאית להודיע לפקיד השומה כי בחרה שלא להיות קרן להשקעות במקרקעין, הודיעה כאמור תחדל להיות קרן להשקעות במקרקעין מיום שקבעה בהודעתה או מן היום ה-30 לאחר מתן ההודעה לפי המאוחר".

הכנסה מקרן להשקעות במקרקעין, 64א4(א) "לצורך אישור המס, שיעורי המס וקיזוז ההפסדים תחשב ההכנסה הקיימת של קרן ההשקעות למקרקעין שהועברה לבעלי המניות כאמור בסעיף 64(א)9 כי הכנסתה מחייבת של בלעי המניות להלן ההכנסה החייבת של בעלי המניות."

"(ב) ההכנסה החייבת של בעלי המניות תחויב במס במועד שבו הועברה אליהם".

"(ג) על האף האמור בסעיף קטן א בעניין שיעורי המס 1. הכנסות חריגות יחויבו במס בשיעור של 70% ללא זכאות לפטור, לניכוי לזיכוי או לקיזוז. 2. הכנסה חייבת למכירת מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה תחויב במס כאמור בסעיפים 121 או 126 לפי העניין.

"(ד) סיווגה של ההכנסה החייבת של בעלי המניות למקור ההכנסה יהיה בהתאם למקור ההכנסה שממנו הופקע.. בידי הקרן ויחולו לעניין זה הוראות אלה: 1. הכנסה לא תחשב כהכנסה מידיעה אישית. 2. הכנסה מסכום הוצאות הפחת יראו אותה כהכנסה מרווח הון או משבח לפי העניין.

"(ה) הכנסה חייבת של קרן להשקעות במקרקעין שאינה הכנסה חייבת של בעלי המניות תחויב במס לפי הוראות אלה: 1. הכנסה חייבת ..מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 126. 2. הכנסות חריגות יחויבו במס בשיעור של 60%. 3. הכנסה חייבת אחרת תחויב במס בהתאם להוראות כל דין.

"(ו) הכנסה החייבת של בעל מניות תהיה פטורה ממס ובלבד שאינה הכנסות חריגות, אם בעל המניות הוא אחד מאלה: 1. קופת גמל קצבה, קופת גמל לתגמולים וקופת גמל לפיצויים. 2. תושב מדינה גומלת המנהל תוכנית חסכון לגיל פרישה או תכנית חסכון לטווח ארוך הדומה במהותה לקופת גמל וכן קרן פנסיה שהיא תושבת מדינה גומלת או המנוהלת על ידי תושב מדינה גומלת ובלבד ש..פטורים הרווחים שקיבלו ממס בשם היותם רווחים מחסכון עד גיל פרישה.

"(ז) מיסי חוץ ששילמה הקרן להשקעות במקרקעין פוטרו בניכוי מהכנסה שבשלה שולמו ועל אף האמור בהוראות פקודה זו לא יינתן לקרן או לבעלי מניותיה זיכוי בשה.

"(ח) הפסדים שהיו בקרן להשקעות במקרקעין לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסותיהם של בעלי מניות."

ניכוי המס 64א5(א) "בעת תשלום ההכנסה החייבת של בעלי המניות תנכה קרן להשקעות במקרקעין מס לפי הוראות אלה: 1. משבח מקרקעין או מרווח הון עומד למכירת מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה וכן מהכנסה בסכום הוצאות הפחת בשיעורים הקבועים בסעיף 91 לפקודה זו או בסעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין לפי העניין.

"2. הכנסות חריגות בשיעור של 70%.

"3. מהכנסה חייבת אחרת בשיעור המס המרבי הקבוע בסעיף 121 או שיעור מס אחר שקבע קר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת לעניין יחדי או בשיעור המס הקבוע בסעיף 126א לעניין חבר בני אדם.

"4. הכנסה חייבת שהועברה לבעל מניות שהוא קרן נאמנות פטורה כהגדרתה בסעיף 88 כמפורט בפסקאות משנה א-ג שלהלן ועל אף האמור בסעיף 129ג יראו מס השולם לפי פסקה זו כמס סופי של קרן הנאמנות הפטורה חייבת בו והיא לא תהיה זכאית לפטור, ניכוי, זיכוי או קיזוז בשלו.

"(א) משבח מקרקעין או מרווח הון למעט משבח או מרווח של מכירת מקרקעין המוחזקים לתקופה קצרה לא ינוכה מס.

"(ב) מהכנסות חריגות בשיעור של 60% מהכנסה חייבת אחרת בשיעור של 25%."

"ב. על אף האמור בסעיף קטן א בעת תשלום ההכנסה החייבת של בעלי המניות שאינה הכנסות חורגות לבד כאמור מסעיף 64א4(ו) לא ינוכה מס.

"ג.(1) הועברה לבעלי המניות הכנסה חייבת שלפני העברה חויבה במס לפי הוראות סעיף 64א4(ה) יראוה כהכנסה מדיבידנד ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (א) והמס שתנכה הקרן יהיה המס שעליה .. מתשלום דיבידנד לבעלי מניותיה או מתשלום דיבידנד לבעלי מניות מהותיים בה לפי העניין.

"(2) כנגד המס ששולמה הקרן כאמור בסעיף 64א(ה) לא יינתן זיכוי לבעלי מניותיה.

"ד. פקיד השומה רשאי להתיר בכתב שלא ינוכה מס כאמור בסעיף קטן (א) או שינוכה פחות מהשיעורים הקבועים בו אם היה סבור שההכנסה החייבת של בעל המניות אינה חייבת במס כשהמס עליה הוא תיקון מהשיעורים הקבועים בסעיף קטן (א).

"ה. הסכומים שינוכו ישולמו לפקיד השומה במועד שנקבע ויצורף אליהם דין וחשבון כפי שנקבע."

שומה השגה ערר ערעור וגבייה, 64א6 "על אף הוראות פקודה זו והוראות חוק מיסוי מקרקעין יחולו לעניין שומה השגה, ערר ערעור וגבייה הוראות אלה:

"(1) פקיד השומה הוא המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין לפי העניין רשאים לקבוע בהתאם להוראות הפקודה או לחוק.. את הכנסתה החייבת של קרן השקעות במקרקעין ורישום את המס שבה.. גם לאחר שהועברה ההכנסה החייבת לבעלי המניות.

"(2) הקרן להשקעות במקרקעין בלבד רשאית להסיג, לערער או לערור על השומה שנקבעה לה בהתאם להוראות הפקודה, הוראות החוק כאמור. בעל המיות רשאי להסיג או לערער על השפעת השומה שנקבעה לקרן השקעות במקרקעין על הכנסתו אך לא על השומה שנקבעה.

"(3) תוספת המס בשל ההכנסה החייבת של בעלי המניות..תגבה מן הקרן להשקעות במקרקעין בלבד והחזר מס של ההכנסה האמורה יוחזר לקרן בלבד".

מס רכישה מופחת 64א7 "על אף הוראות לפי חוק מיסוי מקרקעין רכשה קרן להשקעות מקרקעין זכות במקרקעין וחזרה בתמורה להקצאת מניות הקרן, תשלם הקרן מס רכישה בשיעור של חצי אחוז ובלבד שהרכישה נעשתה לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר המועד שבו הייתה לקרן השקעות במקרקעין.. מניותיה למסחר בבורסה ונתן אישור מראש על ..למכירת המקרקעין."

קיזוז .. של בעל המניות 64א8 "הפסד שהיה בשנת המס לבעל המניה בקרן להשקעות במקרקעין ניתן לקיזוז כאמור בסעיף 92 או כנגד הכנסה חייבת של בעלי המניות שהקרן העבירה אליו באותה שנה למעט הכנסות חריגות שהועברו אליו".

הברת הכנסה חייבת לבעלי המניות וחלוקת רווחים 64א9(א) "הכנסה החייבת של קרן להשקעות במקרקעין תועבר לבעלי המניות בהתאם להוראות פסקאות 1 או2 לפי העניין במועד שנקבע בהן:

"1. 90% לפחות מהכנסה החייבת של הקרן למעט שבח מקרקעין, רווח הון ממכירת מקרקעין לנלווים בתוספת הכנסות פטורות ובניכוי הוצאות שאינן מותרות בניכוי עד יום 30 באפריל בשנה שלאחר השנה שבה ההכנסה הופקעה מצמיחה.

"2. רווח הון או שבח מקרקעין שהיה לקרן במכירת מקרקעין מניבים עד תום 12 חודשים ממועד מכירת המקרקעין. הוראה זו לא תחון לעניין שבח ממקרקעין במכירת סכום ממקרקעים אם נתקיימו שני אלה: (1) השבח היה פטור ממס כאמור בהוראות פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין בשל חילוף הזכות שמכרה הקרן בזכות במקרקעין.. מניעים אחרים (2) החילוף נעשה בתוך התקופה הקבועה בהוראת האמורות".

"ב(1) על אף האמור בהגדרה רווחים שבסעיף 302ב לחוק החברות, קרן להשקעות במקרקעין רשאית לבצע חלופה גם מתוך הכנסה בסכום הוצאות החוב ובלבד שהחלוקה בוצעה עד יום 30 באפריל של השנה שלאחר השנה שבה ההכנסה הופקעה מצמיחה.

"(2) חלקה הקרן הכנסה כאמור בפסקה 1 תופחת ההכנסה בסכום הוצאות הפחת שחלקה מרווחים שניתן לחלקם לבעלי המניות לפי הוראות חוק החברות וכן מרווח ההון או שבח המקרקעין .. בעניין הוראות סעיף קטן א(2)".

הוראות לעניין חברה שחדלה להיות קרן להשקעות במקרקעין 64א10 "חדלה חברה להיות קרן להשקעות במקרקעין, יחולו הוראות אלה:

"(1) הוראות פרק זה יחולו על הכנסה חייבת שהופקעה או שצמחה בידי הקרן עד ליום שבו חדלה להיות קרן להשקעות במקרקעין, להלן יום הסיום ועל הכנסה חייבת שהועברה לבעלי המניות עד יום 30 באפריל של השנה שלאחר השנה שבה הופקו או צמחו.

"(2) הוראות פרק זה לא יחולו על הכנסה חייבת שהופקעה או שנצמחה בידי החברה לאחר יום הסיום".

סמכות שר האוצר 64א11 "שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע לעניין..במקרקעין ולעניין הכנסות המועברות לבעל מניות בה, לרבות בעניין שטח מקרקעין. הוראות בעניינים אלה:

"(1) מיסוי הכנסה חייבת שקיבל בעל מניה בשל התקופה שבה הייתה המניה בידי אדם אחר לרבות קביעה שלא תהיה לגבי הכנסה כאמור זכות לפטור ממס ולרבות קביעת שיעור המס שיחול על הרווחים, כולם או חלקם, בשיעור שיחול בניכוי המס על האף האמור בסעיף 64א5.

"(2) סיווג חלק רווח ההון במכירת מניה בקרן השקעות למקרקעין כהכנסה שחלות עליה הוראות חלק ב' בתנאים ובתיאומים שנקבעו.

"(3) העברת ההכנסה החייבת לבעלי המניות, סדר העברתה וייחוסה להכנסות הקרן לרווחיה או לשבח מקרקעין שהיא זכאית לו וכן הוראות לשלילת קיזוז הפסדים.

"(4) תנאים ותיאומים אחרים הנדרשים לביצוע פרק זה לרבות לעניין חברה שחדלה להיות קרן ההשקעות למקרקעין".

אני עוברת לסעיף 13 שזה בעמוד 17. הוספת פרק שלישי 2 13 אחרי סעיף 67א לפקודה יבוא - -

שאלה, עד סעיף 12 קראנו הכול?

כן.

פרק שלישי 2 פטור השתתפות לחברת החזקות ישראלית, הגדרות 67ב "בפרק זה בעל מניות מהותי וקרוב כהגדרתם בסעיף 88. הכנסה לרבות שבח מקרקעין. חברת החזקות ישראלית-חברה התקיימו בה התנאים המזכים האמורים בסעיף 67ג(א)".

"חברה מוחזקת –חבר בני אדם שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 67ד."

"חבילת מניות –מניות בחברה מוחזקת המקנות זכות לרווחים בשיעור של 10% לפחות, כאשר הוחזקו בידי חברת החזקות ישראלית במשך 12 חודשים רצופים לפחות".

"מניה מזכה –מניה שהיא חלק מחבילת מניות".

"מניות בחבר בני אדם שאינו חברה, זכויות לרווחים ממנו או זכויות הצבעה. מכס כהגדרתו בסעיף 64א2 רווחים שלא חולקו של חברת החזקות ישראלית כל אלה:

"(1) הכנסה חייבת שהופקעה או שנצמחה בשנת המס.

"(2) שבח ממכירה בשנת המס שהוא זכות במקרקעין או זכות ..מקרקעין.

"(3) הכנסה שהייתה פטורה ממס בשנת המס."

"..לאחר שהופחתו מן ההכנסה המיסים ששולמו בשלה בישראל ומחוץ לישראל, רווחים שחולקו ממנה באותה שנה".

"שרשרת חברות- שני חברי בני אדם או יותר המחזיקים במישרין או בעקיפין האחד במשנהו".

חברת החזקות ישראלית 67ג(א) "חברת החזקות ישראלית היא חברה שהתקיימו בה כל התנאים האלה בפרק זה, התנאים המזכים:

"(1) היא התאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולה מופעלים בישראל בלבד.

"(2) היא אינה חברה ציבורית כהגדרתה בסעיף 2 לחוק החברות ואינה מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מס.

"(3) היא אינה חברה משפחתית שחלות עליה הוראות סעיף 64א ואינה חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1.

"(4) לא חלו בהתאגדותה הוראות חלק ה2 ולא חלו בהעברת נכס אליה הוראות החלק האמור או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין.

"(5) במשך 300 ימים או יותר בכל שנת מס החל משנת המס שלאחר השנה שבה התאגדה התקיימו שני אלה: א. המחיר המקורי של מניותיה בחברות מוחזקות ותוספת יתרת הלוואות שנתנה לחברות מוחזקות לא פחת מ-50 מיליון שקלים חדשים. ב. המחיר המקורי של מניותיה בחברות מוחזקות בתוספת יתרות הלוואות שנתה לחברות מוחזקות הוא 75% או יותר מהמחיר המקורי של כלל נכסיה לרבות יתרת ההלוואות שנתה לחברות מוחזקות.

"(6) לא...להכנסה לפי סעיף 2(1) למעט הכנסה בעבור השירותים שנתנה לחברה המוחזקת ולמעט הכנסה שלפי סעיף 7 לחוק ..אינפלציה רואים אותה כהכנסה מעסק.

"(7) בחרה שהוראות פרק זה יחולו עליה בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה ושנמסרה לפקיד השומה בתוך 90 ימים מיום התאגדותה".

"ב. לא התקיים בחברה תנאי מזכה בשנת התאגדותה ובשנה שאחריה, יראו אותה כאילו מעולם לא הייתה חברת החזקות ישראלית."

"ג. חדל להתקיים בחברת החזקות ישראלית תנאי מזכה אחרי התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) תחדל להיות חברת החזקות ישראלית החל מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים התנאי המזכה".

"ד.חברת החזקות ישראלית רשאית להודיע למנהל בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה כי בחרה לחדול להיות בחרת החזקות ישראלית. הודיעה כאמור, תחדל להיות חברת החזקות ישראלית החל מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמסרה ההודעה למנהל".

חברה מוחזקת 67ד "חבר בני אדם שהתקיימו בו כל אלה הוא חברה מוחזקת:

"(1) תושב חוץ שמקום מושבו במדינה גומלת ומגיש באוצה מדינה דוח על הכנסותיו או שהוא תושב חוץ שמקום מושבו במדינה ששיעור המס החל בה על הכנסות של חבר בני אדם לפעילות עסקית היה 15% או יותר במועד שבו רכשה חברת ההחזקות הישראלית את מניותיו לראשונה.

"(2) 75% מיותר מהכנסותיה בשנת מס שהופקעה או שנצמחה מחוץ לישראל היא הכנסה שאם היא הייתה חייבת במס בישראל הייתה חייבת כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1). בחישוב ההכנסה כאמור יתווסף לה חלק יחסי מהכנסות חברות קשורות ואולם לא תובא בחשבון הכנסה מדמי ניהול ששולמו מקרוב, תמורה ממכירת נכס ו...

"לעניין פסקה זו נכס, למעט נייר ערך הנסחר בבורסה שהנפיקה חברה שבה חברה מוחזקת אינה בעלת שליטה".

"חלק יחסי בהכנסות חברות קשורות "חלקו היחסי של חבר בני אדם בהכנסה של חבר בני אדם תושב חוץ שבו יש לו זכות לרווחים במישרין או בעקיפין בהתאם לחלוק בזכות לרווחים ובלבד שלא תובא בחשבון זכות לרווחים בשיעור הנמוך מ-10%.

"חלקו של חבר בני אדם בזכויות כאמור בעקיפין יחושב על ידי הכפלה של שיעורי הזכויות ברווחים וכל חבר בני אדם שבשרשרת החברות המוחזק על ידו במישרין או בעקיפין.

"(3) תלות נכסיו בישראל אינה עולה על 20% מעלות של כלל נכסיו בכל שנת המס. לעניין פסקה זו נכסים בישראל לרבות זכות בחבר בני אדם תושב חוץ שעיקר נכסיו הם זכויות במישרין או בעקיפין בנכסים הנמצאים בישראל.

"(4) הכנסתו בשנת המס לרבות ממכירת מקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין שהופקעה או שנצמחה בישראל אינה עולה על 20% מכלל הכנסותיו בשנת המס.

פטור להכנסתה של חברת החזקות ישראלית 67ה(א) "חברת החזקות ישראלית תהיה פטורה ממס על כל אלה:

"(1) רווח הון ממכירת מניה מזכה.

"(2) דיבידנד שקיבלה בשל המניה המזכה במהלך תקופה שלא התרחקה מ-12 חודשים רצופים שבה הייתה חברת ההחזקות הישראלית בעלת שליטה בחברה המוחזקת.

"(3) ריבית, דיבידנד ורווח הון מניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל.

"(4) ריבית והפרשי הצמדה שקיבלה ממוסד כספי כדי ל.. בחוק מס ערך מוסף."

"(ב) לא יינתן זיכוי בשל מיסי חוץ על הכנסה פטורה ממס לפי הוראות סעיף קטן (א)."

דיבידנד שחילקה חברת החזקות ישראלית 67ו(א) "דיבידנד שקיבל בעל מניות תושב חוץ מחברת החזקות ישראלית יחויב במס בשיעור של 5%.

"(ב) דיבידנד שקיבל בעל מניות תושב ישראל מחברת החזקות ישראלית יחויב במס בשיעורים שלהלן:

"1. אם מקבל הדיבידנד והוא יחיד השיעור הקבוע בסעיף 125ב לפי העניין.

"2. אם מקבל הדיבידנד הוא חבר בני אדם: א. בדיבידנד שחולק מהכנסות כאמור בסעיף 67ה(א) 3 או 4 השיעור הקבוע בסעיף 126א. ב. בדיבידנד שחולק מהכנסות כאמור בסעיף 67ה(א) 1 או 2 השיעור הקבוע בסעיף 126ג. ג. בדיבידנד אחר השיעור הקבוע בסעיף 126ב או ג לפי העניין."

דיבידנד רעיוני 67ז(א) "תושב ישראל שהיה בתום שנת המס במישרין או בעקיפין בחברת החזקות ישראלית יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד בתום שנת המס את חלקו היחסי ברווחים שלא חולקו והוא חויב במס על רווחים אלה כאמור בסעיף 67ו(ב)."

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל מניות שהיה בעל מניות בעקיפין בחברת החזקות ישראלית באמצעות בעל מניות תושב ישראל אחר אם חלו על בעל המניות האחר הוראות סעיף קטן (א) וזאת לגבי חלק ברווחים שלא חולקו שעליו חויב בעל המניות האחר במס לפי סעיף קטן (א)."

"(ג) קיבל בעל מניות תושב ישראל דיבידנד ..במישרין או בעקיפין בהכנסותיה של חברת החזקות ישראלית, לא יחויב הדיבידנד במס אם שולם בשלו מס לפי הוראות סעיף קטן (א) על ידיו או על ידי מי שממנו קיבל את המניות במכירה פטורה ממס.. קוזז הפסד כנגד הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) יובאו לעניין סעיף קטן זה כאילו שולם על הכנסה שקוזזה כאמור מס לפי סעיף קטן (א)."

הוראות מיוחדות לעניין מי שהיה לו תושב ישראל 67ב "על האף האמור בסעיף 67ו(ב) ובסעיף 67ז .. בעל מניות בחברת החזקות ישראלית שהחזיק במניותיה לפני שהיה לתושב ישראל לראשונה או לפני שהיה לתושב חוזר כמשמעותו בסעיף 14ג יחולו הוראות אלה:

"(1) דיבידנד שקיבל מחברת החזקות ישראלית בתקופה שבה הוא זכאי להטבות לפי סעיף 14 א או ג לפי העניין, יחויב במס בשיעור של 5%.

"(2) הוראות סעיף 67ז לעניין חלקו היחסי לרווחים שלא חולקו לא יחולו על רווחים כאמור שמקורם בדיבידנד שקיבלה חברת החזקות ישראלית מחברה תושבת חוץ שאת מניותיה רכשה לפני שהיה לתושב ישראל כאמור בסעיף 14א או ג, ועל רווחים שמקורם ברווח הון שהיה לחברת החזקות ישראלית במכירת מניות בחברה תושבת חוץ שמניותיה נרכשו כאמור והכול בתקופה שעל פי סעיפים 14א או ג או 97ב היו הכנסות כאמור פטורות ממס בידי בעל המניות אילו היו מתקבלות בידיו במישרין".

מכירת מניה בחברת החזקות ישראלית 67ט(א) "במכירת מניה של חברת החזקות ישראלית על ידי תושב ישראל יינתן לו זיכוי מהמס החל על רווח ההון בסכום השווה למס ששילם הוא או מי שממנו קיבל את המניות במכירה פטורה במס או בהורשה על הרווחים שלא חולקו לפי סעיף 67ז בשל המניה שנמכרה.

"ובלבד שטרם קיבל אתם כדיבידנד. סכום המס ששולם כאמור יתואם לפי שיעור עליית המדד מתוך שנת המס שבה רואים את הרווחים שלא חולקו כאילו התקבלו כדיבידנד עד מועד מכירת המניה, ובלבד שלא יינתן זיכוי בסכום העולה על המס החל במכירת המניה.

"(ב) הוראות סעיף 94ב לא יחולו במכירת מניה בחברת החזקות ישראלית לגבי רווחים ראויים בחלוקה כהגדרתם בסעיף 94ב אשר בשלם שילם המוכר מס לפי סעיף 67ז(א)".

חברה שחדלה להיות חברת החזקות ישראלית 67י(א) "לעניין סעיף זה, חלק רווח הון לריאלי המזכה רווח הון ריאלי כשהוא מוכפל ביחס שין התקופה שמיום הרכישה עד תום שנת הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה עד ליום המכירה".

"יתרת רווח הון לריאלי – ההפרש שבין רווח הון ריאלי לבין חלק רווח הון הריאלי המזכה."

"שנת הסיום לעניין חברה שחדלה להיות חברת החזקות ישראלית, אם חדלה לפי סעיף 67ג(ג) השנה שקדמה לשנה שבה חדל להתקיים התנאי המזכה. ואם חדלה לפי סעיף 67ג(ד) השנה שבה ניתנה ההודעה לפי הסעיף האמור".

"(ב) חדלה חברה להיות חברת החזקות ישראלית יחולו הוראות אלה:

"1. מכרה החברה בשנה כלשהי שלאחר שנת הסיום נכס שאילו היה נמכר היותה חברת החזקות ישראלית, הייתה החברה פטורה ממס במכירתו בהתאם להוראות סעיף 67ה(א), תהיה החברה פטורה ממס על חלק רווח הון ריאלי המזכה וחייבת במס על יתרת רווח ההון הריאלי.

"2. דיבידנד שחילקה החברה לתושב חוץ בשנה כלשהי שלאחר שנת הסיום שמקורו ברווחים שנצברו בחברה בשנים שבהם הייתה חברת החזקות ישראלית או שמקורו בחלק רווח ההון הריאלי המזכה, יחויב במס בשיעור של 5%.

"3. יראו תושב ישראל שהוא בעל מניות בחברה במישרין או בעקיפין, כאילו בתום שנת המס שבה מכרה נכס כאמור בפסקה 1 קיבל את הדיבידנד, את חלקו היחסי בחלק רווח הון הריאלי המזכה והוא יחויב עליו במס כאמור בסעיף 67ו(ב) ויחולו הרואות סעיפים 67ו ו-67ז בהתאמה."

סייג לתחולת סעיף 75ב, 67יא(א) "בסעיף זה חברה נשלטת זרה ורווחים שלא שולמו כהגדרתם בסעיף 75ב(א).

"(ב) הייתה חברה מוחזקת חברה נשלטת זרה, לא יחולו הוראות סעיף 75ב על חברת ההחזקות הישראלית המחזיקה בה ועל בעל שליטה בה שהוא תושב ישראל לגבי רווחים שלא שולמו מהחברה המוחזקת, לא יראו בעל מניות כתושב ישראל רק בשל היותו בעל מניות בחברת החזקות ישראלית".

חילופי יו"ר – היו"ר אהוד רצאבי

סעיף 14 תיקון סעיף 68א "סעיף 68א(ג) לפקודה במקום 75ב יבוא 88.

תיקון סעיף 75ב15, בסעיף 75ב(א) לפקודה 1". בפסקה 2 במקום ההגדרה "אמצעי שליטה" יבוא "אמצעי שליטה כהגדרתם בסעיף 88".

"2. פיסקת 9 תימחק".

"3. במקום ההגדרה "קרוב" יבוא "קרוב כהגדרתו בסעיף 88 שהוא תושב ישראל".

עכשיו נדמה לי שברצף קראנו חוץ מתכנוני מס אגרסיבי ונאמנויות, עד סעיף 49, עד החלטת מיסוי. תבדקי, תראי.

אני מוסיפה רגע בסעיף 24, בעמוד 52, סעיף שכבר הקראתי אותו. בסעיף 97 לפקודה בפסקה 2 אני מוסיפה, אתם רואים את זה בפניכם "ובלבד ששוויו ביום האמור אינו נמוך מהתמורה במועד --" עמוד 52 פסקה 2, יש שני פסים?..

"ובלבד ששוויו ביום האמור אינו נמוך מהתמורה במועד מכירתו".

אני מקריאה בסעיף קטן (ב)3, 1א-ב אני מוסיפה קטע "לעניין זה יראו בעל זכויות שאינו בעל מניות מהותי בחבר בני אדם תושב מדינה גומלת שניירות הערך שלו רשומים במסחר בורסה מחוץ לישראל כתושב מדינה גומלת, אלא אם כן הוכח אחרת". אני מקריאה את זה לפרוטוקול.

אני מגיעה לסעיף 48, לדעתי - -אני מקריאה את פסקה 12 "מקרים שבהם יראו יחידה בקרן נאמנות פטורה כנמכרת וכנרכשת מחדש לעניין בעלי יחידה מסוימים או לעניין כלל בעלי היחידות והכול התנאים ובתיאומים שהורה".

אני מקריאה מחדש את סעיף קטן (ב) "עד לקביעת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)9 תבע הנישום ניכוי הוצאות ריבית ריאלית והפרשי הצמדה, יחויב רווח הון שהיה לו במכירת ניירות ערך במס בשיעור של 25%".

יעל הקריאה הקלה שקובעת שמי שתבע הוצאות ריבית, רווח הון שבידיו ימוסה לא בשיעור המס המרבי אלא בשיעור של 25% - -

מר רצאבי, במקום 20%, 25%.

קיבלתי היום הערה והקראתי, לכן 25%.

טוב, אני הגעתי לסעיף 48, עמוד 63. החלפת כותרת חלק ט' "אחרי סעיף 144א לפקודה, במקום כותרת חלק ט' יבוא 'חלק ט' שומת הכנסה החלטת מיסוי, הסגה וערעור'".

אני עוברת לסעיף הבא, סעיף 51 - -

יש לי שתי הערות, אחת עקרונית ואחת נקודתית ושתיהן קצרות. ההערה העקרונית בחברת החזקות ישראלית שעכשיו הקראנו זה בעמוד 23, יש עניין של דיבידנד רעיוני. ההסבר של ג'קי היה שזה גם ב.., גם שם צריך לתקן את זה אבל לא יכול להיות שלוקחים מס על רווח שבסופו של דבר אין רווח.

הפתרון זה להחזיר לו את המס. אמרתי שאם הוא מוכר בתום לב והכול מוסכם והמחיר הוגן והוא לא יכול להיפרע מהמס שהוא שילם, צריך להחזיר לו את המס.

הדבר הזה עקום.

חבר הכנסת רצאבי, מה זה עקום פה? תושב ישראל שמשקיע בחברת החזקות ישראלית שנתנו לה פטור על מכירת מניות בבורסה, אז אתה רוצה שמאה אחוז מאנשי החברה, שמאה אחוז תושבי ישראל בה, נהנים מפטור ממס בחברה עד שיחלקו את הכסף אליהם?

לא אמרתי את זה, קח לו את המס אבל אם בסוף הדרך בתום לב הכסף הלך, הרי לא חילקת לו מעולם את הדיבידנד.

אם לא נעשה את זה, אז באמת זה יהפוך להיות כלי.. אצל תושבי ישראל, להשתמש דרך חברת החזקות להשיג הכנסות פטורות, לשלם מס עכשיו היום מה קורה? יש לי עסקאות בשוק ההון שהרווחתי עליהן, שילמתי מס. אחרי שנה יש לי עסקאות אחרות שאני מפסידה עליהן, אף אחד לא יחזיר לי אחורה.

פה בעצם את האומר, הייתה הכנסה ישולם מס ואחר כך עסקאות הבאות אם יהיה הפסד - -

זה נקרא תכנון מס? - -

אבל זה העולם אנחנו חיים בו, שאם יש רווח בשנה הראשונה והפסד בשנה הבאה, לא מקוזז אצלנו אחורה. אתה יכול להגיד שיש פה עיוות כלכלי - -

לא לוקחים מס על דיבידנד רעיוני.

זו בעצם גישה של השקפה, תראה את זה לא דיבידנד רעיוני. גם בחברה שקופה ציפינו שיחיד ישלם מס גם על הכנסה שאולי הוא לא קיבל - -

אני חוזר על מה שאמרתי, אחרי שהוא שכנע את פקיד השומה שזה בתום לב והכול בסדר, שהמחיר נורמאלי, שהוא לא בעל שליטה. אתם יודעים מה, אני אפילו על זה אוותר, שלא יהיה בעל שליטה.

הערה שנייה, ב-REITING יש..סמויה שאם נכנסו לנכס נדל"ן והחזיקו אותו פחות מ- 4 שנים, או לא החזיקו אותו יותר מ-4 שנים, אז במימוש שלו ההכנסה עוברת לבעלי המניות עם מס גבוה, לא עם מס שבח, ורצוי למנוע חוכמות.

אין לי שום בעיה, חוץ מזה שבמקרים חריגים יכולה להיות סיטואציה שהמימוש שלא מרצון הוא לא מרצון ואז לא רק שהוא לא מקבל את הזיכויים הרגילים של מס שבח, של ה-50%, הוא עוד משלם מס מרבי. זה אבסורד.

נכון שזה לא צפוי שיקרה כי ריבית לא אמורה להיות בנכסים כאלה בכלל אבל אם זה כן קורה, תכניסו את הסעיף.

תכתבו את הסעיף, אלא אם כן שכנע את המנהל שזה לא מכירה מרצון.

אנחנו בעמוד 10 בלבן, 64א4ג(2) רק לא סעיף אלא אם כן. דיבידנד רעיוני זה בעמוד 23, 67ז(א) למעלה.

עד החלטות מיסוי קראנו הכול ברצף למעט נאמנויות ותכנוני מס אגרסיבי.

הוספת פרק שני ב' 51, אחרי סעיף 158א לפקודה יבוא פרק שני ב' החלטת מיסוי.

הגדרות 158ב "בפרק זה דיני המס כל אחד מאלה:

"(1) פקודה זו.

"(2) חוק מס ערך מוסף.

"(3) חוק מיסוי מקרקעין.

"(4) חוק תיאומים בשל אינפלציה.

"(5) חוק לעידוד השקעות הון

"(6) חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א 1980.

"(7) חוק עידוד התעשייה מיסים, התשכ"ט 1968.

"(8) כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו המתייחסת לאחד או יותר מהחיקוקים המנויים בפסקאות 1 עד 7."
"החלטת מיסוי - החלטה בכל הנוגע לחברות המס של המבקש לתוצאת המס או להשלכה על חברות המס שלו בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח הוצאה או הפסד שהיו לו".

"החלטת מיסוי בהסכם - החלטת מיסוי שניתנה סדרך של הסכם עם המבקש".

"מבקש – מי שביקש מהמנהל לתת החלטת מיסוי לפי הוראות פרק זה".

"מס – מס שהוטל לפי אחד מדיני המס".

"פעולה – לרבות עסקה או מכירה".

"רווח – לרבות שבח מקרקעין".

סמכויות לעניין החלטת מיסוי 158ג(א) "המנהל רשאי לבקשת המבקש לתת החלטת מיסוי וכן רשאי הוא ליתן החלטת מיסוי בהסכם".

"(ב) הוגשה בקשת למתן החלטת מיסוי, רשאי המנהל להתנות את מתן ההחלטה בצירוף אדם נוסף כמבקש כן רשאי הוא לסרב, ליתן החלטת מיסוי או לקבוע כי תשובה לבקשה תינתן על ידי פקיד השומה שלא בדרך של החלטת מיסוי".

"(ג) החלטה לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה מוגבלת בזמן ובמגבלות אחרות ומותנה בתנאים כפי שנקבע בה".

"(ד) לא תינתן החלטה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו".

"(ה) על החלטת מיסוי בהסכם לא יהיה ערעור. על החלטת מיסוי שלא בהסכם ניתן לערער כחלק מערר או ערעור על השומה".

בקשה להחלטת מיסוי 158ד(א) "בקשה למתן החלטת מיסוי למעט בקשה בעניין מס לפי חוק מס ערך מוסף או לפי חוק מיסוי מקרקעין, ניתן להגיש לפני מועד ביצוע פעולה או אחריה ובלבד שתוגש לפני המועד הקבוע בסעיפים 132 או 133 להגשת דוח לפי סעיף 131 שבו הובאו בחשבון הפעולה, ההכנסה, הרווח, ההוצאה או הפסד נושא הבקשה".

"(ב) בקשה למתן החלטת מיסוי בעניין מס לפי חוק מס ערך מוסף או לפי חוק מיסוי מקרקעין, תוגש לפני מועד ביצוע הפעולה, נושא הבקשה".

"(ג) הבקשה תכלול את כל העובדות והפרטים המהותיים הנוגעים לה ויצורפו אליה כל המסמכים, האישורים, חוות הדעת, ההצהרות, הערכות, החוזים ואם טרם נחתמו חוזים הטיוטות שלהם וכל פרט מהותי אחר כפי שקבע המנהל, ויצורף אליה אישור על תשלום האגרה שנקבעה לפי סעיף 158ה ".

"(ד) המנהל רשאי לדרוש כל פרט או מסמך שיראה לו דרוש לעניין החלטתו בבקשה".

"(ה) לא פורטו בבקשה שמו או מספר זהותו של המבקש, ימסרו פרטים אלה מאוחר יותר ולא תינתן החלטת מיסוי לפני מסירתן".

"(ו) המקש לא יהיה רשאי לחזור בו מבקשתו לפני מתן ההחלטה אלא באישור המנהל".

"(ז) נקבעו בדיני המס הוראות אחרות בעניין בקשה למתן החלטת מיסוי על ידי המנהל, יחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים ככל שאינן עומדות בסתירה להוראות האחרות".

אגרת בקשה 158ה "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה למתן החלטת מיסוי בסכום ובשיעור מדורג ובזיקה לשווי העסקה על הכנסתו של המבקש או למבחן אחר".

הוראות נוספות 158ו(א) "נתן המנהל החלטת מיסוי, לא יהיה רשאי לחזור בו מההחלטה אלא אם כן נמצא שלא נמסר לו פרט מהפרטים או מסמך מהמסמכים הדרושים להחלטה או ששונו הנסיבות הנוגעות להחלטה או אם נמסר לו פרט כוזב, שגוי או מטעה".

"(ב) נתן המנהל החלטת מיסוי בהסכם, ימלא המבקש את התנאים וההוראות שנקבעו בה אלא אם כן לא נעשתה הפעולה נושא בקשתו, או לא התקבלה ההכנסה או לא הוצאה ההוצאה שבשלהן הוגשה הבקשה".

"(ג) על אף האמור בדיני המס המנהל רשאי לפרסם תמצית של החלטות מיסוי שנתן בדרך ובנוסח שקבע גם אם המבקש לא הסכים לכך. תמצית החלטה שפורסמה לא תכלול את שמו של המבקש ואת מספר זהותו".

"(ד) המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין החלטת מיסוי בנסיבות שבהן לא תינתן החלטה".

יש פה עניין של.. שר האוצר רשאי לקבוע ומה שאני שואלת זה האם העניין הזה של מתן החלטת מיסוי הוא לא יהיה מותנה ב.. עד שלא יפורסמו.. ועדת הכספים לא ניתן יהיה לתת את ההחלטה.

לא - -

ראשית, זה לא מנוסח ככה. פרקטית, אנחנו גם היום נותנים החלטות.. וכל זה עוד שהוא לא יקבע אגרה עדיין יהיה החלטות מיסוי בלי אגרה.

יש לי שתי שאלות. האחת, נדמה לי שדיברתם על זה אבל בכל אופן אולי להוסיף. (ג) .."רשאי לפרסם תמצית" מה יהיו השיקולים לפרסם או לא לפרסם? למה לא לחייב פרסום מבחינת שקיפות לגבי כל הדברים כולם, מה עוד שאנחנו מדברים על מצב שבין כה וכה לא מזהים את .. העסקה ואת הפרטים - -

זה נושא שכבר נדון הרבה פעמים וניתנו הרבה מאוד הנחיות בתחום הזה, אין טעם לחזור על זה.

אבל אני רוצה לדעת.

לא, פעם אחת נפרסם, לא כל פעם שמישהו עושה מיזוג אז נפרסם כל פעם נעשה מיזוג, נעשה מיזוג, אם התנאים אותם תנאים.

לא, אם החלטת בעסקה מסוימת בנוהל של דברים כאלה, אבל פה זה לא מה שכתוב, כתוב פה "המנהל רשאי לפרסם" ויכול להיות שהמנהל יחליט שהוא לא רוצה ולכן אני אומר למה לא "המנהל יפרסם"?

אלא אם קיימות סיבות שירשום - -

תזכור שמי שהביא את ההצעה הזו זה רשות המיסים והמטרה לפרסם, ומטבע הדברים יש מקומות שלא נוכל לפרסם מבחינה תפעולית חבל לפרסם כל הזמן את אותו נושא 80 פעם. מסיבות ביטחוניות, מסיבות אחרות.

העובדה שאנחנו יזמנו את החקיקה הזו, מעידה אלף מונים על כך שאנחנו מתכוונים לפרסם ואנחנו נפרסם.

הכול מקובל, חוץ מהמסקנה. המסקנה צריכה להיות שהוא יפרסם אלא אם כן קיימות סיבות שהוא יראה ש - -

במדינת ישראל מספיקים שני פרטים אנונימיים בשביל לדעת מי הבן אדם בכל הסיפור.

מצד שני פספסנו את כל הסיפור כולו. מה סוכם?

שיישאר ככה.

שיישאר "רשאי"?

היה דיון בבוקר, היה ישראל שטראוס. אמרתי לך שנחשוב על זה.

אני רושם לי דברים של מעקב, החלטות מיסוי. אתה אומר סעיף 158ו(ג) "רשאי" או "יפרסם".

דבר שני שרציתי לשאול מחוסר ידע כרגע. פניתי אל הוועדה והוועדה קבעה את מה שהיא קבעה, יש זכות ערעור על ההחלטה לדבר כזה?

אם החלטת מיסוי היא בהסכם, ממילא לא צריך לערער. אם לא בהסכם הוא רשאי להגיש את הדוח ואז יהיה דיון.

50, 51, 52, 53 נקראו, נכון?

אני עוברת ל-65. חלק זה נושאים שהוקראו וחלק זה נושאים שעדיין לא דנו בהם.

למען הפרוטוקול, עד התיקונים העקיפים קראנו הכול למעט כל מה שקשור לנאמנויות ותכנוני מס אגרסיבי.

ב-69 הבטחתם לי תשובה, על הניסוח.

אני ב-65, זה בעמוד 73. תיקון חוק הביטוח הלאומי 65 "החוק הביטוח הלאומי נוסח משולב - -

סעיף 63, כל הדרים האלה הוקראו? - - אז תגידי לי רק בשתי מילים, על מה זה מדבר.

זו למעשה השלמה של הורדת המס על יחידם בקטע של ביטוח לאומי.

ביטוח לאומי לא עזב את השכר הממוצע והוא עובד לפי מדדים?

אני אסביר משהו לגבי השכר הממוצע. השכר הממוצע, זה בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, כתוב שהוא מתפרסם כשכר ממוצע במשק וזה שימש לכל מיני דברים, לשכר המינימום, לקצבת זקנה לכל הקצבאות מחליפות הכנסה.

בשנתיים האחרונות הקפיאו את השכר המוצע במשק, זו הייתה החלטה של הקפאה, הסכום חושב תיאורטית אבל לא פורסם, המספרים המדויקים לא פורסמו. הם מפרסמים את אותו מספר מוקפא מאז 1 בינואר 2003 או 2002.

בינתיים הכניסו גם תיקון אחר שכל הגמלאות מחליפות הכנסה יופעלו לפי משהו שנקרא סכום הבסיס שהוא זהה לשכר הממוצע כפי שהוא היה ב-1 בינואר 2002 ומעתה ואילך יתעדכן לפי המדד ולא השכר.

אני מנצלת כל הזדמנות להעלות את זה - - אני כבר מעירה על זה הרבה זמן כי קצב הגידול - -

אם תרשי לי דקה לעצור אותך. אני רוצה שמה שכבר נדון ומה שכבר עשינו, לפחות נסיים הקראה אבל את הנושא של השכר הממוצע ברשותך לא שייך לפרוטוקול. אני מכין איזושהי עבודה מסוימת שאני מאוד רוצה להיעזר בך בנושא הזה.

בחוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב התשנ"ה 1995 להלן חוק הביטוח הלאומי.

"1. בסעיף 340ג במקום הסייפא החל במילים "יהיו כאמור" יבוא "יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור בפרט 1 בלוח י' ובסעיף 337".

"2. בסעיף 341 בסופו יבוא "הוראות לפי סעיף זה שהיו בתוקף לפני א' בטבת התשס"ב 1 בינואר 2006 לעניין קביעת סכום השכר או הכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לעניין קביעת סכום השכר או הכנסה שאינם עולים על 60% מהשכר הממוצע".

"3. בסעיף 342א(ה)1. במקום פיסקה 3 יבוא "חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל לפי טור ד' בלוח י' על הכנסת העובד העולה על 605 מהשכר הממוצע, גם הכנסת העובד שאינה עולה על 605 מהשכר הממוצע אם העובד מועסק אצל עובד נוסף. 2. בפסקה 4 במקום בטור ה' יבוא בטור ד'.

"ב. בסעיף קטן (ו)1 בפסקה אחת במקום מחצית השכר הממוצע יבוא "60% מהשכר הממוצע". 2 בפסקה 2 במקום במחצית השכר הממוצע יבוא מ- 60% מהשכר הממוצע ובמקום מחצית השכר הממוצע יבוא 60% מהשכר הממוצע".

"4. בסעיף 345ב(א) "בפסקה 1 במקום מחצית השכר הממוצע יבוא 60% מהשכר הממוצע. (ב) במקום במחצית השכר הממוצע יבוא מ-60% מהשכר הממוצע ובמקום מחצית השכר הממוצע יבוא 60% מהשכר הממוצע".

"5. במקום לוח י' יבוא"- - ואז יש פה לוח י' שהוא דמי ביטוח בעד שנת 2006, יש שיעור דמי ביטוח בעד שנת 2007, שיעור דמי ביטוח בעד שנת 2008, שיעור דמי ביטוח בעד שנת 2009 ואילך.

אני לא יודעת למה הם פרסמו 4 לוחות כאלה כי אין שינוי במענקים של העובד, זה 7% .. יש איזה שינוי קטן בחצי אחוז של המעביד, זה הכול.

סעיף 66 תיקון חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 תיקוני חקיקה. החוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 תיקוני חקיקה תשס"א 2005 להלן חוק המדיניות הכלכלית:

"1. בסעיפים 5א, 6א ו-7א פסקה 3 תימחק.

"2. בסעיף 9ב במקום 'כ"ט בחשוון התשס"א, 1 בדצמבר 2005', יבוא 'כ"ד בסיוון התשס"א, 1 ביוני 2005'".

"3. סעיף 11 בטל".

בחוק המדיניות הכלכלית הגדילו את הקצבה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה ובשלבים, עשו מזה עניין גדול, סך הכול מקדימים את המיצוי של זה במקום בספטמבר ליולי.

סעיף 97, תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי. "בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 בסעיף 14, בסעיפים קטנים ב1-2 ו-ג1-2 בכל מקום במקום 4.8% יבוא 5%".

פה צריך להתפלל שהחישוב שעשה ביטוח לאומי שזה משחק סכום 0 הוא נכון.

68 הוקרא, ב-69 אני מוסיפה משהו, את פסקה 2 ולכן אני אקריא אותה "אחרי סעיף 5 יבוא תיאום סכומים 5א לעניין סעיף 120ב לפקודה יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 1 ובסעיף 3ב לחוק זה כאילו תואמו לאחרונה ביום ז' בטבת התשס"ד, 2 בינואר 2004". אני אסביר בקצרה.

זו הצעת חוק שבעצם מונחת אצלכם ואנחנו משלבים אותה כאן לעניין תיקון 140 לפקודה ששם נעשו מדרגות המס לשנים הקודמות ושם נשמטה הוראת התיאום סכומים, היא נחוצה ואנחנו מוסיפים אותה.

איך השמיטו?

אנחנו קיבלנו את עמדתך ואנחנו מוסיפים את זה.

71, זה 69 בתדפיס הכחול, זה הקראנו.

אנחנו בודקים את זה, אנחנו מחר בדיון הבא נחזור עם תשובה לגבי הניסוח שלו.

אתם רוצים לתת 360 שקל לחודש ואני אמרתי שלפי הניסוח כאן יוצא 330.

אנחנו נחזור מחר עם תשובה סופית לגבי זה.

הדבר השני שאני רוצה להגיד, שיוותרו על הסעיף הזה. זה מגוחך, אנשים שחזרו לעבודה, 4 תנאים מצטברים שאף אחד לא יבין אותם, זה אנשים שבדרך כלל הולכים לעבד בשכר נמוך, הכול נמוך שם ואז הם יצטרכו לעבוד על ארבעת התנאים האלה - -

סמדר, אמרת את זה.

השאלה אם זה צודק או לא צודק. אני רק רוצה דבר אחד, ברשותך. אם הדבר הזה כבר עלה, זאת אומרת אני מנסה רגע אחד להיות יעיל ולרוץ קדימה כמה שאפשר לרוץ קדימה. אם הדבר הזה כבר עלה והבטיחו לך תשובה - -

יש עניין של הניסוח ויש עניין של המהות.

אני מציע שפשוט נעשה את זה מחר ואז נקבל תשובה ונוכל לדון כי אם באמת הדבר הוא לא 360 אלא 30 אז גם המהות וגם הניסוח הכול דפוק.

72 הוקרא אבל אני בכל זאת הוספתי פה איזשהו קטע לבקשת הלשכות, ג'קי דיבר על זה בבוקר אני רוצה רק להקריא את זה.

זה בפסקה 1 תיקון לסעיף קטן (א) - -

יש לי בקשה אליך בנושא מה שאמרתי מחינת המעקבים, מכיוון שאני יושב ראש זמני בהחלט אז אני לא יודע מה יהיה פה כשאני לא אהיה - - על זה שצריך לקבל תשובה.

אני מוסיפה בסעיף קטן (א), אתם רואים את זה מסומן בשני קווים "למעט רווח הון כאמור שהיה לחבר בני אדם, שהוראות סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה".

אני מוסיפה גם "או הוראות לפי סעיף 130א לא חלו לגביו לפני פרסומו של אותו תיקון".

מדרגות המס קראנו, סעיף.. תחילת הוראות מעבר התחלנו לקרוא ונעצרנו בסעיף י'.

גמרנו את ב(2), אני עכשיו אקריא את ב(3) - - מה עם מס רכישה?

אני רוצה לקרוא רגע, זה 75 אצלכם זה אולי 73. הוראת שעה לעניין סעיף 9ג(1)א לחוק מיסוי מקרקעין "לתקופה שמיום כ"ד בסיוון התשס"ה 1 ביולי 2005 ועד ד' בתמוז התשס"ו, 30 ביוני 2006 יקראו כאילו אחרי סעיף 9ג לחוק מיסוי מקרקעין - -

לא החלטנו שזה 1 בינואר? היושב ראש ביקש - -

אני אומר לא.

אתם נותנים תשובה או שאתם החלטתם כבר?

התשובה היא – לא.

הפחתת שיעורי מס רכישה הוראת שעה 9ד(א) "על אף האמור בסעיף 9ג1(א)2 ברכישה על ידי יחיד של דירת מגורים יחידה כמשמעותה בסעיף האמור שמיום רכישתה בין כ"ד בסיוון התשס"ה 1 ביוני 2005 לבין יום ד' בתמוז התשס"ו 30 ביוני 2006, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

"1. חלק השווי שעד 550,000 שקלים חדשים לא ישולם מס.

"2. החלק השווי העולה על 550,00 שקלים חדשים ועד 682,020 שקלים חדשים 3.5%.
"3. החלק השווי העולה על 682,020 שקלים חדשים, 5%".

"(ב) הוראות סעיף 9ג1(א)2, (ג)2 ו-(ג)3 יחולו בשינויים המחויבים".

טוב, עכשיו הגעתי באמת לתחילת תחולה והוראות מעבר 76 - -

תגידו רגע, שאלה לי אליכם, סעיף 75 עם הסיפור של המס רכישה, אתם לא נוקטים בדרך של הצמדה או משהו? אתם משאירים את זה כך?

יש הצמדה אוטומטית, זה מוחל דרך הסעיפים האלה, יש את ההצמדה ואת חובת הפרסום.

76, א,ב 1 ו-2 קראנו, אני הגעתי ל-3. "הוראות סעיף קטן (ח)1 יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין נייר ערך כאמור בסעיף קטן זה".

"(ג)1 תחילתן של הוראות פרק רביעי 2".. אה סליחה, אני לא קוראת את זה.

"(ד) בשנות המס 2003 עד 2005 יקראו בסעיף 91 לפקודה כנוסחו לפני תיקונו בסעיף 20 לחוק זה כאילו:

"1. בסעיף קטן (א) הסייפא החל במילים 'ואולם' בטלה".

"2. בסעיף קטן (ב) הקטע החל במילה 'ואולם' עד המילים 'נוכה הפחת' בטל".

"3. בסעיף קטן (ב)1(1) פיסקת משנה ב' בטלה".

"(ה) לעניי סעיף 92 לפקודה יחולו הוראות אלה:

"(1) הוראות סעיף 92 לפקודה כנוסחו לפני תיקונו בסעיף 21 לחוק זה יחולו על הפסדים שהיו במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה בשנות המס 2003 עד 2005 ובלבד שהמס בשלם לא קוזז עד ליום התחילה לפי הוראות סעיף 105טו כנוסחו לפני ביטולו בסעיף 35 לחוק זה, ואולם הפסדים כאמור שהיו במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל ושניתן להעבירם לשנים הבאות לפי הוראות הפקודה ניתן לקזז בשנת המס 2006 רק כנגד רווח ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה הנסחר בבורסה בישראל, אגרת חוב של מדינת ישראל, או יחידה בקרן נאמנות פטורה והחל בשנת המס 2007 כנגד רווח ממכירת כל נייר ערך וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%".

ההפסדים שנצברו עד 1/1/2006, פתיחת צווים לגביהם תעשה ב-2007.

יפה, ומה שקורה ב-2006 פתוח גמרי?.. מה שהוספנו ולא כתוב זה לגבי העניין של פעולת קיזוז.. 2006 מתקזז בתוכו ו-2007 הפסדי העבר כנגד - -

במקום ניירות ערך אבל - -

2. "הפסדים כאמור ברישא של פסקה 1 מניירות ערך שנמכרו לפני יום התחילה, ושביום שקדם ליום התחילה היו ניירות ערך זרים כהגדרתם לפי סעיף 105יא כניסוחו לפני ביטולו בסעיף 35 לחוק זה ושניתן להעבירם לשנים הבאות לפי הוראות הפקודה, ניתן לקזז בשנת המס 2006 רק כנגד רווח הון במכירת נייר ערך שהיה לפני יום התחילה נייר ערך זה ובשנת המס 2007 ואילך כנגד רווח במכירת כל נייר ערך וכן כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך ובלבד ששיעור המס החל עליהם אינו עולה על 20%".

3. "הפסד ריאלי מניירות ערך כהגדרתו בסעיף 6 לחוק מס הכנסה, תיאומים בשל אינפלציה תשמ"ט 1985, כנוסחו לפני ביטולו בסעיף 62(1) לחוק זה שעה לפני יום התחילה ולא קוזז לפני יום התחילה ושניתן להעבירו לשנים הבאות לפי הוראות סעיף 6 לאמור, יראו כהפסד שהיה לפני שנת המס 2006 וניתן לקזזו לפי הוראות הפקודה רק כנגד הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה".

ו(1) "הוראות סעיף 93 לפקודה כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה יחולו לגבי חבר בני אדם שהוחל בפירוקו ביום התחילה או אחריו, ואולם תיקונה של פסקה א1 של סעיף 93 לפקודה כנוסחו בסעיף 22(1) לחוק זה וביטולו של סעיף קטן (ב) כאמור בסעיף 22(2) לחוק זה, בשנת המס 2006 עד 2009 יהיה רק לגבי זכות בחבר בני אדם שיום רכישתה בשנת המס 2003 ואילך".

מה זה בלשון בני אדם?

לדבר הקודם, בסעיף 6 .היות ואנחנו אומרים שמ-2007 אנחנו מפסיקים, נותנים את זה רחב יותר, לנישום פרק ב' אנחנו משאירים את ההפסד שכשהיה רווח הוא שילם מס רגל, אני חושב שמן הראוי שלפחות ב- 2007 להפוך לו את זה סוף סוף להפסד נורמאלי.

נישום פרק בו שיש לו הפסד ריאלי מניירות ערך - -

אתה מדבר על שיעור המס?

לא, כאן מדובר שאצלו זה לנצח רק מניירות ערך נסחרים לנצח. ההפסד שהוא צבר עד לשינוי, הרי אנחנו הולכים לבטל את סעיף 6, עכשיו יש חבר'ה שיש להם תקועים מהפסד מניירות ערך - -

גם בעבר, קודם כל הייתה לו אפשרות ללכת על מסלולים מיוחדים נטולי סיכון וכולי ומעבר לזה כשהיה לו רווח היה לו מס רגיל. לעניין קיזוז הפסדים אמרו שיש הפסד עסק ורווח מניירות ערך נותנים קיזוז. זה היה חצי שוטף.

עכשיו, אם אנחנו כבר באים ואומרים שמ-2007 אנחנו כמעט פותחים אז אנחנו חושבים שגם לנישום פרק ב' שיש לו הפסד ניירות ערך לא יהיה אסון כזה גדול שיתנו לו את ההפסד הזה.

ב-2007 לפי ההצעה הקיימת, ההפסד שנוצר לי כתוצאה מניירות ערך, מהשוטף, מכל הסל ההוני, ולא מתקזז כנגד הכנסות מעסק, נכון? הפסד הוני כנגד הכנסה מכל הסל לרבות שבח מקרקעין. עכשיו, מה אתה אומר כרגע - -

לנישום פרק ב' גם זה לא יהיה.

זה יהיה, זה הפסדים קיימים.

מה אני רוצה אני יודע, מה נדב אומר אני יודע, מה ג'קי הסביר לי אני גם יודע. אם הכתוב לא אומר את זה - -

כשאנחנו מבטלים את סעיף 6, יכולה להיוותר יתרה של הפסד ריאלי מניירות ערך שנישום צבר בשנים קודמות ולפי סעיף 6 הוא מגולגל משנה לשנה עד שיש רווח ריאלי.. עכשיו מבטלים את סעיף 6, ייתכן שיש נישומים שנשארו עם יתרה.. רק על הפסדים שנשארו איתם. הפסדים חדשים מ-2007 לכל סוגי הנישומים כולל חברות - -

הפסד ריאלי לא עובר?

הפסד ריאלי משנים קודמות מניירות ערך, הוא יישאר במסלול הקיזוז שלו כפי שהיה בסעיף 6, הפסד מניירות ערך כנגד רווח מניירות ערך לא כנגד שבח מקרקעין. זה טוב מסיבות תקציביות.

אנחנו מעתיקים את המצב הקיים ומשנים 90% מהדברים האחרים.

הנוסח הזה היה לפניך כבר לפני חודש, הערת את כל ההערות שלך לפני זה, דיברת על הפסדים שנוצרו לפני 2006, תיקנו את זה - -

אתה צודק בכל אבל גם אמרנו שלא לבטל את סעיף 6, צביקה אמר לחשוב פעם שנייה - -

אני יכול רגע, יש דבר אחד שאני למדתי פה, יש משפט שאומר "מסיבות תקציביות". ברגע שאתה אומר את זה , ההיגיון פושט רגל והולך הצידה. עכשיו השאלה היא כזו, אני לא יודע אם לאמוד את זה מבחינה תקציבית זה רציני, האם בכלל שקלתם האם זה באמת מסיבה תקציבית, כן או לא, כי בהיגיון יש היגיון אם זה כבר פתוח כמה כבר יכול להיות שם?

בהיגיון כל הפסד צריך להתקזז כנגד כל רווח, זה ברור לנו, הלוואי שפעם נגיע לזה אולי ב-2010. אנחנו לאט לאט נוגסים ב - -, הבטחנו את זה ב- 142 ופתחנו בצורה מסוימת.. וחשבתם שזה לא מספיק, שניכם באתם עם הדבר הזה ועשינו את זה ב-2007. יש גבול גם ליכולת ספיגה של עלויות התקציביות.

אני מציע פשרה, נעזוב את זה כך ונשכנע אותו אחר כך להוריד את האחוז של בעל שליטה מהותי.

קודם אמרת לי ב- 2009.. זה פשרה שנייה, תגמור את ההפסד הארור הזה ב- 2009.

זה הרבה מאוד הפסדים צבורים בסעיף הזה והעלות פה תהיה גבוהה - -

אתה יודע לאמוד אותם?

אני ראיתי את התיקים.. אבל אתה נותן תיקון רטרואקטיבי - -

"2. תקנות שהותקנו לפני יום התחילה לפי סעיפים 93 ו- 98 לפקודה לעניין.. נכס לא יחולו לגבי פירוק שהחל ביום התחילה או אחריו".

"3. לעניין מכירת מניות של חבר בחבר בני אדם יראו את כמחיר המקורי של המניות את המחיר המקורי בהפחתת המחיר המקורי שהוא מוכפל ביחס שבין שוויה של הזכות במקרקעין שמכירתה פטורה ממס לבין הסכום המתקבל בצירוף התמורה שהתקבלה כאמור בסעיף 93א(3) לפקודה, בשווייה של הזכות במקרקעין שמכירתה פטורה ממס אם התקיימו כל אלה:

"(1) החבר קיבל מחבר בני אדם זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין ופטור ממס לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין.

"(2) יום הרכישה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין היה לפני יום רכישת המניות או לפניו, ולפני יום ה' בניסן התשנ"ח, 1 באפריל 1998. לעניין פסקה זו שווייה של זכות במקרקעין שמכירתה פטורה ממס שוויה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שהועברה לחבר בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין כפי שהיה ביום שבו הוחל בפירוקו של חבר בני האדם".

"ז(1) הוראות סעיף 94ב(1) כניסוחו בסעיף 23(3) לחוק זה יחולו על רווחים ראויים לחלוקה שנצברו ביום התחילה ואילך.

"(2) תיקונו של סעיף 94ב(ב)1 כניסוחו בסעיף 23(4) לחוק זה יוחל בשנות המס 2006-2009 רק לגבי מניה שיום רכישתה בשנת המס 2003 ואילך".

"ח. לעניין תיקון סעיף 101 לפקודה כנוסחו בסעיף 26 לחוק זה וביטול חלק ה3 לפקודה כאמור בסעיף 35 לחוק זה יחולו הוראות אלה":

אני עכשיו טיפה משנה משהו שלא כתוב אצלכם - -

אנחנו מאפשרים את המכירה ההונית, לא רק לפי בחירתו של הנישום אלא שהוא יוכל לבחור איזה מניות הוא רוצה מבחינה הונית ואיזה לא.

"(1) במהלך חודש דצמבר 2005 רשאי נישום למכור נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה הנסחר בבורסה, וכן יחידה בקרן נאמנות פטורה או בקרן נאמנות מעורבת ולרכוש אותה מחדש באמצעות חבר בורסה באותו האופן שבו מתבצעות עסקאות מחוץ לבורסה והכול באותה כמות, באותו יום ולפי מחיר תום יום המסחר לנייר ערך וליחידה, ובלבד שימכור את כל הניירות ערך מאותו סוג ואת כל היחידות של אותה קרן נאמנות.

"מאחר ורכש כאמור, יראו את יום ביצוע הפעולות האמורות כיום רכישה חדש של נייר הערך או של היחידה לפי העניין ומחירם המקורי החדש יהיה מחיר תום יום מסחר לעניין נייר ערך או ליחידה.

"לעניין זה נייר ערך נסחר בבורסה לרבות אגרת חוב של מדינת ישראל.
"נישום, מי שחלו לגביו הוראות סעיפים 101, 105יב(א), 105יג(ג), 105יז או 105יח(א) לפקודה לפני ביטולם מחוק זה וכן קרן נאמנות חייבת.

"מחיר תום יום מסחר (א) לעניין נייר ערך המחיר שנקבע בבורסה בתום יום המסחר שבו מכר ורכש את נייר הערך. (ב) לעניין יחידה בקרן נאמנות, מחיר הפדיון שנקבע ליחידה בקרן הנאמנות בתום יום המסחר שקדם ליום שבו מכר ורכש את היחידה".

"(2) המחיר המקורי ויום הרכישה של נייר ערך שיום רכישתו קדם ליום התחילה יהיו המחיר המקורי ויום הרכישה שהיו נקבעים אילו נמכר נייר הערך ביום האחרון של שנת המס 2005".

"הוראות סעיף 91ב1 לפקודה לא יחולו לגבי נייר ערך כאמור".

"(3) על האף האמור בפסקה 2, הוראות סעיף 90 ט1 לתיקון 132 לפקודה ימשיכו לחול על נייר ערך כאמור באותו סעיף".

זו הייתה הוראת מעבר לגבי בעלי שליטה, היו תכנוני מס ואז ועדת כספים החליטה לעשות את זה רטרואקטיבית. פשוט מחילים את הוראות המעבר, זו החלה של הוראות המעבר שנקבעו בתיקון 132 בוועדת רבינוביץ'.

"(4) במכירת נייר ערך שהיה לפני יום התחילה נייר ערך זר כאמור בסעיף 105יג(ד) לפקודה כנוסחו לפני ביטולו ושיום רכישתו עד תום שנת המס 2005 יחולו הוראות אלה:

"א. לגבי יחיד שהחזיק בנייר הערך או בזכות לרכישתו קודם לרישומו למסחר בבורסה או בשוק מוסדר, יחולו הוראות שנקבעו לפי פסקה 2 של הסעיף האמור.

"ב. חלק רווח ההון הריאלי עד יום המעבר כהגדרתו בסעיף האמור, יחויב במס בשיעור של 35% ויתרת רווח ההון תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 91ב(1) ו-(2) לפי העניין, ולא יחולו הוראות סעיף 91ב(1)".

"(5) תקנות שהותקנו לפי סעיף 105יד לפקודה יראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף 101א לפקודה כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה. תקנות שהותקנו לפי סעיף 105טו לפקודה כנוסחו לפני ביטולו יראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף 92 לפקודה כנוסחו לפי סעיף 21 לחוק זה".

"(6) לעניין הוראות סעיף 105יח לפקודה כנוסחו לפני ביטולו ולעניין הוראות סעיף 129ג(א)3 לפקודה כנוסחו לפני ביטולו בסעיף 48 לחוק זה יחולו הוראות אלה:

"א. החל ביום התחילה תהפוך קרן נאמנות מעורבת לקרן נאמנות פטורה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה.

"ב. מכרה קרן אמנות פטורה, שהייתה לפני יום התחילה קרן נאמנות מעורבת, נייר ערך שהיה לפני יום התחילה נייר ערך זר ויום רכישתו לפני יום התחילה יחויב רווח ההון ממכירתו במס בשיעור של 19% על חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר.

"בעניין זה חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר כהגדרתו בסעיף 129ג(א)3 כנוסחו לפני ביטולו".

זה השלמה ל-35%, היה 24% - -

"ג. על קרן נאמנות מעורבת שחלה לגבי ההוראות סעיף 10ג1 או2 של חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מספר 142 התשס"ה 2004 לפני יום התחילה, ימשיכו לחול ההוראות האמורות בשינויים המחויבים".

"ד(1) מנהל קרן נאמנות חייבת רשאי להודיע למנהל עד 30 ימים לפני יום התחילה על החלטתו כי הקרן תחשב לקרן נאמנות פטורה החל ביום התחילה. ביקש מנהל הקרן כאמור, יראו את כל נכסיה של הקרן כנמכרים ביום שקדם ליום התחילה ואת הכנסותיה כאילו התקבלו ביום האמור וישלם את המס בשל הכנסות אלה בתוך 30 ימים".

"(2) לעניין בעל יחידה בקרן כאמור, שרווח ההון במכירתה פטור ממס בידיו יראו את היום שקדם ליום התחילה כיום הרכישה של היחידה והמחיר המקורי שלה יהיה שווייה ביום שקדם ליום התחילה".

"ט. תיקונו של סעיף 102 כניסוחו בסעיף 128 לחוק זה על הקצאת מניות שהייתה ביום התחילה ואילך".

"י. שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע הוראות, תיאומים ותנאים לעניין רווחים מניירות ערך לגבי.. לרבות לעניין הוראות מעבר בעקבות ביטול חלק ה3 לפקודה וסעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה".

"יב. לעניין סעיף 125ב(3) לפקודה כניסוחו בסעיף 39 לחוק זה יחולו הוראות סעיף 89ג של תיקון 132 לפקוד ויראו כאילו בפסקה ג של אותו סעיף במקום 125ב(2) נאמר 125ב(3)".

גם פה יש איזשהו תיקון "יג. לעניין סעיף 125ג לפקודה כנוסחו בסעיף 41 לחוק זה יחולו הוראות אלה:

"(1) הוראות הסעיף יחולו על ריבית ודמי .. שנצמחו החל ביום התחלה ואילך. בסעיף קטן זה הריבית.. בטלה".

"(2) על אף האמור בריישה של פסקה 1 הוראות הסעיף האמור יחולו על תשלומים ששולמו לקופת גמל ביום התחילה ואילך".

"(3) לגבי תוכניות חסכון ופיקדונות שאושרו ונפתחו קודם ליום התחילה, הוראות הסעיף יחולו על ריבית שהופקעה או שנצמחה לאחר המועד שבו היה ניתן למשוך סכומים מהתוכנית או מהפיקדון בלי שהמשיכה תהיה כרוכה בהרעת תנאי החיסכון כפי שהוגדרו בתנאי התוכנית לפיקדון".

מה העלות התקציבית של זה? אולי זה גם 90 מיליון שקל.

אבל זה לא 90 מיליון שקל.

(4) יהיה "אין באמור בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 90יב של תיקון 132 לפקודה".

"(5) הריבית שמיום התחילה תחושב על ידי הכפלת סכום הריבית ששולם ביחס שבין התקופה שמיום התחילה עד לתום התקופה שבשלה נצברה הריבית לבין התקופה שמן היום שבו החלה צבירת הריבית המשולמת עד יום סיום התקופה שבשלה נצברה".

"יד. הוראות סעיפים קטנים (ב)1 ו-(ד) של סעיף 129ב לפקודה כנוסחה לפני ביטולה בסעיף 45 לחוק זה, ימשיכו לחול על נייר ערך זר שיום רכישתו היה לפני יום התחילה".

"טז. תחילתו של סעיף 52 לחוק זה המבטל את סעיף 161 לפקודה ביום תחילתן של תקנות לעניין ניכוי המס מריבית או מדיבידנד".

"יז. לעניין ביטולו של סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה כאמור בסעיף 62(1) לחוק זה יחולו הוראות אלה:

"(1) מחירו המקורי ביום הרכישה של נייר ערך שנרכש לפני מועד התחילה ייקבע כפי שהיה נקבע אילולא בוטל הסעיף האמור.

"(2) הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים ט ו-יא בסעיף האמור כנוסחו לפני ביטולו, ימשיכו לחול לגבי ניירות ערך שבהם התקיימו לפני יום התחילה".

"(3) הוראות סעיף 91ב(1) לא יחולו במכירת נייר ערך כאמור בפסקה 1".

"(4) הפסד ריאלי שהיה למוסד כספי מניירות ערך שנמכרו לפני יום התחילה ושלא קוזז לפני יום התחילה שניתן להעבירו לשנים הבאות לפי הוראות סעיף 6 כפי שהיו לפני ביטולו, יראו לעניין סעיף 8 לפקודה כהפסד מעסק כאמור בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור".

"(5) הוראות שנקבעו לעניין סעיף 6ו(3) בסעיף 6 לחוק מס הכנסה תיאומים בשל אינפלציה, תיקון מספר 11 התשנ"ט 1988 ימשיכו לחול לגבי מניות שליטה כאמור באותה הוראה. שר האוצר רשאי לקבוע תיאומים לעניין הוראות כאמור".

"יח. תחילתם של סעיפים 48א ו- 48ב לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחם בסעיף 63(2) ו-(3) לחוק זה ביום טו בטבת התש"ע, 1 בינואר 2010, תחילתם של סעיפים 340, 341, 342, 345ב לחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בסעיפים 65 1,3 ו-4 לחוק זה ביום התחילה והם יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחלה ואילך".

"תחילתו של סעיף 9ב בחוק המדיניות הכלכלית כנוסחו בסעיף 66(2) לחוק זה ביום כ"ד בסיוון התשס"ה, 1 ביולי 2005, והוא יחול על גמלאות המשתלמות בעד יום האמור ואילך".

"כא. תחילתו של סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 כניסוחו בסעיף 67 לחוק זה ביום התחילה והוא יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום התחילה ואילך".

"כב. תחילתו של סעיף 5א של תיקון 140 לפקודה כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה ביום ז' בטבת התשס"ד, 1 בינואר 2004".

בעצם אנחנו מיצינו פה, התקיימנו דיונים בכל הנושאים והתבצעה .. בכל הנושאים למעט 2 נושאים: תכנוני מס אגרסיבי ונאמנויות.
בכל יתר נושאים הארגונים הכלכליים שהיו כאן זה לשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון, לשכת יועצי מס, לשכת CFO, רשות ניירות ערך, ביטוח לאומי, איגוד הבנקים, איגוד קרנות הנאמנות, איגוד חברות הביטוח ובכל הנושאים התקיים דיון והייתה קראה למעט נאמנויות ותכנוני מס אגרסיביים.

טוב, מה שאני רוצה לבקש זה שני דברים. אחד, כיוון שלא הייתי בכל הדיונים, הייתי רוצה, נדב, מה מכל הטענות, במה אתם שבעי רצון ובמה לא.

דבר שני שאני רוצה לשאול אותך כרגע אפרופו עלויות תקציביות, ואני שוקל איתך האם להגיש הסתייגות או שמא תגידו לי שאתם מסכימים אז לא צריך הסתייגות.

יש דבר שהוא קצת מוזר, היום בסעיף 159א למעשה הסכומים שאתם גובים כשמירת ערך הכסף זה צמוד פלוס 4%. עכשיו, השקעה הכי טובה, אפילו אין 20% על זה.

מה שאני רוצה, הרי חוק פסיקת ריבית ירד מ- 4% ל-3.2, אתם לא שוקלים אולי היום בשיעור הריבית שכל כך יורד להוריד גם אצלכם את הסכומים לפי חוק פסיקת ריבית?

שאתם שתלמו פחות ואני אשלם לכם פחות, היום תנאי השוק השתנו, תנאי הריבית השתנו, אני לא רואה טעם להמשיך עם דברים שמס לייחם, צמוד פלוס 4 זה כבר לא דבר שקיים. חוק פסיקת ריבית השתנה, .. משלם פחות.

הייתי אומר, בוא תשקלו את זה. זה לא שליטה, אלא אם כן אתם מסוגלים לשלוט.

אנחנו לא מסוגלים לשלוט, אנחנו בהחלט רק נרשום את זה לפנינו. אנחנו גם נבדוק בכלל מה אנחנו עושים יותר, האם אנחנו משלמים יותר ריבית או גובים יותר ריבית.

ברור לי שאם יהיו לכם יותר החזרים, אתה תסכים איתי.

היה פעם מצב שנאמר שבמידה וסכום ההחזר עולה, זה לא יהיה פטור וכן הלאה. כרעיון אני אומר, אני לא חושב שזה נכון להשאיר בשוק של ריבית משתנה את הצמוד פלוס 4 בתור תורת משה מהר סיני. הדברים משתנים, זה לא מהותי כל כך, זה נדמה לי 8 נקודות.

תשקול, תבדוק את זה, אני חושב שניתן לעשות עם זה משהו ולהתאים את זה.

אין כאן חידוש מבחינת עצם זה שזה ישונה, בעבר השיעורים היו הרבה יותר גבוהים.

לא אני יזם הרעיון שדברים צריכים להיות מובילים או מתואמים אבל אני חושב שהגיע הזמן - -

בנקודת זמן שבה רמת היציבות במשק - -

המצב משתנה, היציבות במשק קיימת וכן הלאה אז למה אתה צריך לגבות מאדם שחייב לך כסף יותר מאשר שמירת הכסף פלוס ריבית מקובלת. למה אתה צריך לגבות ממנו צמוד פלוס 4 בשעה שריבית של חוק פסיקת ריבית מדבר על ריבית - -

אם אנחנו נמצאים בתנאי שוק משתנים מצד אחד, יש ריבית שירדה, המשק נמצא בריבית יותר נמוכה, בנק ישראל הוריד את הריבית, אני חושב שאתם צריכים - - אנחנו צריכים להיות ריאליים.

אני מבקש, תבדוק את הנושא הזה, זה הזדמנות להתאים את עצמכם, להראות שגם רשות המיסים זה גוף מודרני שמשנה את עצמו כל הזמן ועושה תיקונים אחד אחרי השני.

האם נכון בכלל להחזיק עם הצמדה? בדוח אמרנו בכלל שנדחה את כל נושא ההצמדה, תוכניות לא צמודות, גם זה חלק מהחשיבה.

לא, אבל מה שאתה אומר לי כרגע זה מה שאמר גם מאיר. צריך להיכנס לחשיבה ואז השאלה מה פרק הזמן של החשיבה. באיזה שנה? אולי בתש"ע נגמור את זה?

אנחנו צופים יציבות, אני חושב שצריך להתאים את הריבית למה שקורה, אנחנו בתקופה יציבה. בעוד כמה שנים הריבית תשתנה, יקרה משהו בשוק? תדביר את כל מה שרציך להדביק.

א' זה לא מדויק, ממוצע שנתי ורב שנתי אתה צודק אבל בתוך השנה התנודות הם מאוד גדולות והיו בשנתיים האחרונות תקופות שבהן רמת האינפלציה הייתה מעל 4%.

אבל אינפלציה יש לך בין כה וכה, יש לך צמוד פלוס. אני מדבר על הפלוס.

אני מדבר על יציבות מחירים, אבל צריך לבדוק את זה.

בוא תבדוק את זה, כשאנחנו הולכים לקראת ההצבעה פשוט תגידו לי כמה זמן קודם אולי אני אגיש הסתייגות ואם לא, יכול להיות שנגיע להסכמה. הנתונים קיימים, אני חושב שקודם כל עקרונית זה נכון לעשות. בזה אני סוגר את הישיבה.

תודה רבה לכם.





הישיבה ננעלה בשעה 18:40