הצעת חוק מחזור שאריות צמיגים

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
20.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 482
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005), שעה 10:45

הצעת חוק מחזור שאריות צמיגים, התשס"ג-2003, של חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אריה אלדד, אורי אריאל ויורי שטרן (פ/413).

חברי הוועדה: היו"ר גאלב מג'אדלה
דוד אזולאי
מיכאל גורלובסקי
ואסל טאהא
מיכאל נודלמן

רוני טלמור - משרד המשפטים
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
ערן פולק - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
גלי מאיר - משרד האוצר
סרן לאה טל - סגן היועץ המשפטי, אט"ל, משרד הביטחון
אילן נסים - ראש אגף פסולת מוצקה, המשרד לאיכות הסביבה
גיל יניב - סמנכ"ל תשתיות, המשרד לאיכות הסביבה
אלעד עמיחי - המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד עינת ברכה - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר
לבנת קיזנר - מנהלת תחום ענפי, איגוד יבואני רכב דו-גלגלי, איגוד לשכות המסחר
נעים יוסף - ועד צמיגים ואבובים, איגוד המוסכים
ראובן בוסיס - יו"ר ועד ענף הצמיגים, איגוד המוסכים
חיים מלאך - מנכ"ל איגוד המוסכים
פיני קבלו - סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון מקומי
מיכאל סנדיגורסקי - יועץ סביבתי
דניאל מורגנשטרן - יועץ סביבתי
לב ביירך - חברת "לבגום"
מיקי זכריה - אסיף צמיגים בע"מ
יהודה רודד - יבואני הרכב
גדעון דרורי - חברה למחזור צמיגים
אילן פרוינד - מנהל פיתוח עסקים
גלעד אוסטרובסקי - אדם טבע ודין
עו"ד שרון ארצי - אדם טבע ודין
רונן אלבוים - מפעלי גומי חיפה
עופר עמר - מפעלי גומי חיפה

עו"ד עידו בן-יצחק

יפה שפירא

שלומית כהן

הצעת חוק מחזור שאריות צמיגים, התשס"ג-2003,
של חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אריה אלדד, אורי אריאל ויורי שטרן (פ/413)

בוקר טוב. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה לדיון בהצעת חבר הכנסת נודלמן, בנושא מחזור שאריות צמיגים, התשס"ג-2003. להצעה הצטרפו חברי הכנסת אריה אלדד, אורי אריאל ויורי שטרן. אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק ולעשות מאמץ להביא אותה לקריאה ראשונה מהר ככל האפשר, מפני שאנחנו חושבים שזאת הצעת חוק ראויה. אנחנו חושבים שהמפגע הזה של צמיגים חייב למצוא את דרכו לטיפול ולתיקון ראוי. לא נעמוד על הסיכונים ועל הסכנות שבדבר. עמדנו על כך בדיונים הקודמים, ועל כן אני מציע שנתקדם עם הצעת החוק ונתחיל לקרוא אותה. חברים יוכלו להתייחס לסעיפים ולומר את דעתם.

אנחנו יודעים שעדיין יש כמה דברים שאין עליהם מענה בהצעת החוק. מן הראוי שנציין את הדברים תוך כדי הדיון, ולא בפתיחה. השתדלתי להיענות בחיוב לדרישות שהפנו אלי גורמים נוספים שקשורים לעניין. אם יש גורם כלשהו שעדיין לא נפגשנו אתו ומעוניין להיפגש ולומר את דעתו תוך כדי הדיון בהצעת החוק, אשמח לעשות את זה.

חבר הכנסת נודלמן, בבקשה.

לי אין צורך בחוק הזה, למדינה יש צורך בחוק. כל אזרח המדינה צריך לדאוג למדינה ולא רק לכסף שלו. אתמול באה אלי אחת מהעוזרים של חבר כנסת מסוים ואמרה שחבר הכנסת שלה רוצה להגיש הסתייגויות, ולכן היא מבקשת את החוק. כלומר, אדם לא ראה את החוק והוא רוצה להגיש הסתייגויות לקריאה ראשונה. אני מבקש שיהיה קצת כבוד לחברי הכנסת, לוועדה הזאת וליזם של החוק. אם החוק לא יעבור פה, זה יעבור כמו חוק ממשלתי.

אם היה חוק כפי שאתם רוצים, זה יעלה לכם יותר מאשר אם תקימו תאגיד לבד. אני קורא לרצינות ולאחריות, לא לקונצים איך לא להעביר את החוק. החוק הזה יעבור כך או כך. דיברתי עם השר לאיכות הסביבה ועם שר האוצר, והם תומכים בחוק. אם שני שרים תומכים בחוק, החוק יעבור. אבל אני רוצה שהיום יהיה דיון רציני, קריאה רצינית, בלי כל מיני טריקים.

האם אתה חושב שיש גורמים מסוימים שלא רוצים שהחוק יתקדם?

יש. ייתכן שאם הייתי במקומם, גם אני לא הייתי רוצה שהחוק יעבור. אפשר להגיש הסתייגויות ותיקונים, אבל לא להשתמש בחברי כנסת שאפילו לא קראו את החוק כדי שיגישו הסתייגויות. בקריאה ראשונה אין הסתייגויות.

היועץ המשפטי של הוועדה, עידו, בבקשה.

סעיף 1, הגדרות: "בחוק זה – 'אתר לסילוק פסולת' – מקום המשמש לסילוק או לפינוי של פסולת, בין שהוא מוסדר ובין שאינו מוסדר; 'בית עסק' – מקום שמתבצעות בו אחת או יותר מהפעולות הבאות: מכירת צמיגים, תיקון תקרים, החלפת צמיגים, אבובים ופנימיות של גלגלי רכב, אחסון צמיגים משומשים; 'יבואן' – מי שמייבא צמיגים, לרבות יבואן כלי רכב, ולמעט יחיד המכניס לתחומי המדינה רכב מנועי או צמיגים לשימוש עצמי; 'יצרן' – מי שעוסק בייצור צמיגים; 'מחזור' – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למחזור, התשנ"ג-1993; 'ממונה' או 'הממונה' – מי שהשר מינהו להיות ממונה לעניין חוק זה; 'סילוק' – חיתוך הצמיג לארבעה חלקים לפחות והטמנתו באתר פסולת מוסדר על פי כל דין; 'צמיג' – חישוק עשוי גומי לגלגלי רכב כלי רכב מנועי ונגרר; 'קרן לשמירת הניקיון' – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984; 'השר' – השר לאיכות הסביבה".

האם מישהו מהחברים רוצה להעיר על הסעיף?

אני מבקש לשאול לגבי העיקרון של מחזור. האם זה כולל גם שריפה?

זה כולל שריפה, אבל לא חומרים מסוכנים.

האם היה כדאי לא להכליל את הנושא של שריפה?

אם אני קורא את הנוסח של הגדרה של מחזור בחוק פינוי פסולת, היא לא כוללת דווקא שריפה.

שריפה לשם השריפה זה לא כולל, אבל שריפה והפקת אנרגיה זה כולל, כי זה נכנס תחת ההגדרה של שימוש בחומרי גלם והפקת משאב מפסולת. לכן אם אנחנו מדברים על שריפה לשם שריפת הצמיג, זה לא נופל תחת הקטגוריה הזאת. אבל הפקת אנרגיה מצמיג בהחלט נופלת תחת ההגדרה הזאת.

בהגדרה של "יבואן", אני רוצה להסתייג מהמלים "לרבות יבואן כלי רכב", ואני אפרט בכל סעיף מדוע אנחנו חושבים שיבואני הרכב לא יכולים לעמוד בזה.

מדובר על סילוק. יש כאן אופציה אחת, אין משהו נוסף. יש עשרות וריאציות של איסופים לפינוי, בלי לחתוך. לחתוך זה פתרון אחד, יש אפשרויות אחרות. אנחנו מחזיקים רעיון אחר כחברה, של פינוי יעיל יותר. אני לא רואה את ההגדרה של חיתוך הצמיגים לארבעה חלקים כפתרון יחיד לסילוק.

יש לכם הצעה?

יש לנו מספר רב של אפשרויות.

כדי שנפיק את מרב התועלת מניסיונכם ומהצעתכם, אני מבקש שתעבירו לנו את הצעתכם בכתב. בין דיון לדיון נתייחס אליה. תודה רבה.

בהגדרה של אתר לסילוק פסולת כתוב "בין שמוסדר ובין שאינו מוסדר". לא ראוי שנקנה פה מעמד לאתרים שהם לא מוסדרים.

להגדרות של "מחזור" ו"סילוק" אני חושבת שצריך לקבוע עבירות יותר רחבות ולתת סמכות לשר לקבוע מה זה מחזור ומה זה סילוק, כי יש הרבה מאוד אפשרויות וצריך לא להיצמד להגדרות שאולי הן פחות מתאימות ומאוד צרות.

אנחנו מתנגדים בתוקף לכל טענה שיבואני רכב לא צריכים להיות חלק מהנושא. כשם שיבואני צמיגים מכניסים צמיגים לארץ, אותו הדבר כל רכב שנכנס לארץ באופן אוטומטי מכניס חמישה צמיגים לארץ. יש פה אפליה. אין פה שום הבחנה. אנחנו בהחלט מסכימים שצריך להסדיר את הנושא הזה, בהמשך נדבר איך מבחינתנו נכון ויעיל לעשות את זה לטובת כולם, אבל כבסיס אין ספק שהכלל צריך להיות אחיד לגבי כל צמיג שנכנס לארץ על-ידי יבואנים ועל-ידי כלי רכב ועל-ידי הצבא ועל-ידי כל מי שמכניס צמיג לארץ.

אני לא יודע איך בעבר ארגונים מסודרים כמוכם, ממוסדים ומשומנים פעלו. אני מציע לכם, שכל אחד מכם ייקח את הצעת החוק. לכולכם יש משפטנים ורואי-חשבון וכלכלנים. תתייעצו אתם ותעבירו לנו דף מסודר עם השגות והערות, כדי שאני לא אפתיע אתכם. אנחנו מתכוונים את החוק הזה לקדם הרבה יותר מהר ממה שחושב חבר הכנסת נודלמן, לכן אני רוצה להתייחס אליכם ברצינות ולהתייחס להערות שלכם עם היועץ המשפטי שלנו.

אנחנו לא מתכוונים לשחרר שום גוף מאחריות. אין גוף ששותף לרווחים אבל הוא יוצא מן הכלל מבחינת ההוצאות. אבל אנחנו רוצים למצוא דרך מקורית והגיונית, איך כל הגופים יהיו שותפים. לא יעלה על הדעת שיבואנים שמכניסים חמישה צמיגים יהיו שותפים כמו גוף שמכניס 5,000 צמיגים. יש פרופורציה. אנחנו לא מתכוונים לעשות הנחות לאף גוף, אבל אנחנו מתכוונים לשמור על פרופורציה נכונה, שיהיה צדק חברתי.

יש כאן הסתייגות בנושא הגדרת היבואן, לגבי יחיד שמכניס רכב לשימושו העצמי. תחת זה יכולים להסתתר גם תאגידים או ממשלה או משרד הביטחון, שמייבא רכב לשימושו העצמי. אלה יכולים להיות היקפים גדולים של צמיגים.

היות שאתה בקיא יותר מאתנו, טוב שאתה מאיר את עינינו. ברצון.

בישיבה הקודמת דיברו בנושא הזה הנציגים של הצבא.

אתחיל בהערה, שהיתה די דומה, של נציג חברת "אסיף" ונציגת לשכות המסחר לגבי הגדרה של "סילוק". אני גם בדעה שאנחנו לא חייבים להגביל את עצמנו. אולי הפתרון הוא שנסמיך את השר לקבוע מה הוא רואה בעיניו כסילוק לעניין זה בתקנות. זה יכול להיות אולי פתרון לנושא הזה.

לגבי ההערה בדבר הגדרה של אתר לסילוק פסולת, שהוכנס כאן גם אתר שאינו מוסדר. זה באמת לא אסתטי במיוחד. אשמח לשמוע מנציגי המשרד לאיכות הסביבה מה הביא אותם להכניס לחוק אתר שאינו מוסדר.

רק בשביל למנוע את האפשרות שמישהו יגיד שזה לא אתר מוסדר. זה כדי לכסות את כל הספקטרום. זה נכון שאתר לא מוסדר הוא אתר לא חוקי בעליל. לא מוסדר זה הרבה פעמים שאולי הוא מופיע בתב"ע ויש לו היתר בנייה, אבל אין לו רשיון עסק.

איך תוכל להיכנס לאתר לא מוסדר?

אני מסכים. אפשר לכתוב "אתר מוסדר על-פי כל דין", ואז אנחנו מכסים את האפשרות כדי שלא תהיה התחכמות אם יש רשיון עסק או לא. "על-פי כל דין" פירושו על-פי דיני איכות הסביבה ודינים אחרים.

למעשה כאשר מסתכלים על לוח הזמנים שבו תיאסר הכוונה של צמיגים, אם הנושא של אתר לא מוסדר יישמט לכאורה תתאפשר האפשרות להמשיך ולסלק את הצמיגים באתר שהוא לא מוסדר. לכן חשבנו שחשוב לעשות שלייקס בעניין הזה ולכלול גם אתר שהוא לא מוסדר.

אתר לא מוסדר באחריותו של מי?

בעיקר זאת עבירה על חוק התכנון והבנייה.

אתה נותן יד לעבירה על חוק התכנון והבנייה?

לא, אבל זאת עבירה שהיא לא בסמכות של המשרד לאיכות הסביבה.

אם כך אתה אומר שיש רק אלטרנטיבה אחת, אתר מוסדר.

אחרי פרק זמן תיאסר הטמנת צמיגים באתרי פסולת. יבוא אדם אחרי פרק הזמן הזה, ואם יהיה כתוב רק אתר מוסדר הוא יגיד: אני מטמין, אבל לא באתר שהוא בתחולת החוק, אני מטמין באתר לא מוסדר. לכן תיאסר הטמנת צמיגים בין באתר מוסדר ובין באתר לא מוסדר. אסור להטמין צמיגים בכלל, לא משנה אם בבור בבית או באתר מוסדר. כך או כך זאת עבירה על החוק הזה.

אז אולי נסתפק במלים "מקום המשמש לסילוק או לפינוי של פסולת", בלי להיכנס לשאלה האם הוא מוסדר או לא. כי אני לא אוהב שמופיע בחוק משהו שהוא לא מוסדר ולא חוקי.

שמעתם את ההערה של היועץ המשפטי, תבדקו אותה.

העניין שאתה מעלה הוא מוסדר בהצעת החוק, כיוון שההגדרה שאתר פסולת יוגדר ככולל אתר לא מוסדר הולך לכיוון השלילי, כדי שאתרים לא מוסדרים לא יגידו שעליהם החוק הזה לא חל. אבל כדי להבטיח שסילוק ומחזור של צמיגים על-פי החוק יהיה אכן רק לאתר מוסדר, זאת אומרת שאסור להטמין צמיגים באתר לא מוסדר. בהגדרה של "סילוק" כתוב: "הטמנתו באתר פסולת מוסדר על-פי כל דין". לכן אני חושבת שאין פה בעיה.

אני חושב שאם נסתפק רק בחלק הראשון: "מקום המשמש לסילוק או לפינוי של פסולת" – אנחנו מתייחסים למה הוא משמש בפועל, מבלי להיכנס לשאלה אם הוא מוסדר או לא, וזה יחול גם על מי שלא מוסדר, מבלי להגיד את זה במפורש.

מהיכרות מעמיקה עם תחום הפסולת, קשה מאוד להגדיר. אחר-כך מתחילים להתווכח האם זה כן מקום שמשמש כאתר לסילוק פסולת, אולי הפסולת רק עוברת שם, אולי היא נמצאת שם חמש שעות ונוסעת. ככל שההגדרה פה תהיה יותר רחבה, זה רק ישרת את האינטרס ואת המטרה של הצעת החוק הזאת.

אני מציע שהניואנסים שמתגלים בניסוח ובמהות ייבדקו. אני מציע שבעניין הזה תחליפו דעות לניסוח עם היועץ המשפטי של הוועדה.

לגבי יבואן יחיד שמכניס לתחומי המדינה רכב מנועי, עלתה הערה האם לא ייכנסו לתוך זה כמו מיני תאגידים גדולים. למיטב הבנתי "יחיד" פירושו יחיד שאינו תאגיד, ואני אבדוק את זה שוב. אם יהיה צורך, נכתוב את זה במפורש.

יחיד יכול להיות גם המדינה, משרד הביטחון.

למיטב הבנתי זה לא כולל את הגופים האלה. אני אבדוק את זה.

הכוונה היא שאדם שמביא רכב ליבוא אישי לא יהיה יבואן צמיגים.

חבר הכנסת נודלמן, ראית כאן שהיבואנים רצו לצאת מהעניין, ואחר-כך שמענו את עו"ד ברכה שאומרת שזה לא נכון.

היא צודקת.

מניסיוני עם עו"ד עינת ברכה היא בדרך-כלל צדקה, אבל הפעם אני רוצה לבדוק את הצדק שלה. לשם כך נדבר על הדברים אחרי הדיון.

לגבי עצם החוק, אם יוקם אתר מחזור כזה או אחר ותוחלט עלות כזאת או אחרת, אני מניח ואני מקווה שיבואני הרכב ימלאו את חלקם. מה שאני טוען הוא, שליבואני הרכב יש בעיה לוגיסטית וממשית בפינוי הפסולת עצמה ברגע שהמתקן למחזור יוקם. כשנגיע לסעיף 3 אתייחס מדוע לדעתי יש בעיה של הפינוי עצמו פיסית, לפנות את הצמיג. זאת היתה ההתייחסות שלי, ולא לעצם המעורבות.

רשמנו את הדברים. נשמח אם תעביר לנו נייר, כדי שנבין אותך טוב יותר. תודה רבה.

האם מישהו רוצה להעיר לסעיף 1? אנחנו רוצים לאשר את הסעיף.

יש כמה נושאים שאנחנו צריכים לבדוק.

היות שמיצינו את הדיון בסעיף 1, אנחנו רוצים לאשר את הסעיף. כל ההערות שיבואו בכתב לסעיף 1 ייבדקו ונכין את הניסוח.

אנחנו יכולים להצביע בכפוף לשינויים שיהיו לגבי הגדרות של אתר לסילוק פסולת.

נצביע בכפוף לכל השינויים. נשאיר פתח לתיקונים.

חברי הכנסת, מי בעד סעיף 1, בכפוף לתיקונים? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הסעיף אושר פה-אחד, ללא מתנגדים וללא נמנעים.

סעיף 2, מטרה: "מטרתו של חוק זה להסדיר סילוק ומחזור של צמיגים באופן שיבטיח הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים, ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת, ותוך צמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת".

משרדי הממשלה הקימו תאגיד והם כתבו לי מכתב על דעת משרד המשפטים, משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה, שבו הם מבקשים שההצבעה תידחה לשבוע הבא, מאחר שנתגלו כמה אי התאמות.

אנחנו נצביע. אתם תעשו תיאומים. אתם יודעים שהכנסת מכבדת את הממשלה בדרך-כלל, ואנחנו נכבד מה שתגידו לנו בדיון הבא.

יש לי הסתייגות לסעיף הגדרות.

אתם יודעים שכנסת ישראל משקיעה הרבה בנושא ייעוץ משפטי, ולנו יש, ברוך השם, יועצים משפטיים מן הטובים. עלינו על חוצה-ישראל, ואנחנו לא מתכוונים לעצור, אבל לא מתכוונים חלילה לדרוס מישהו. אנחנו מוכנים לשמוע את כולם, להיות פתוחים לכולם, אבל מקלות בגלגלים זה לא בוועדה הזאת, זה במקום אחר. אנחנו מתקדמים. מי שרוצה להיות אתנו, בבקשה. אנחנו מוכנים לקבל את התאגיד החדש של שלושת משרדי הממשלה, ובלבד שתגידו לנו בדיון הבא מה אתם רוצים. לא בטוח שנקבל את דעתכם, אבל נהיה קשובים מאוד. מה גם שצירפתם את ערן פולק, ההתחשבות תהיה מלאה, כי הוא מתחשב בוועדה הזאת וכמעט לא נעדר ממנה, וזה יירשם לזכותו, בניגוד לנציגי האוצר האחרים בוועדות שמצפצפים על הוועדות. אני אומר את זה בצער הרב מבחינת הוועדות ובשמחה גדולה מבחינתנו.

חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי הגיש לנו הסתייגות לסעיף של ההגדרות. עכשיו אני מבין שההסתייגות היא שהביאה אותך.

אני חושב שזה חוק טוב, אבל יש פה דבר לא הגיוני.

אישרנו את הסעיף הזה.

הסתייגויות מוגשות רק לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית.

כשם שהתקדם כאן מהר החוק שלך בעניין מורשי חתימה, כך נקדם את החוק הזה. יש כאן שוויון.

אני בעד.

האם יש הערות לסעיף 2?

אם מדובר כאן על מטרת החוק, ומטרת החוק היא בטווח הארוך, מדוע לדבר על צמצום ההטמנה ולא על גידולה?

זה באמת לטווח ארוך, אבל אני לא חושב שאפשר לעשות הכול. בסעיף 10 בחוק כתובות כל המטרות. אנחנו הולכים על 85%, לא יותר. אחר-כך יהיה ברור. לא נדבר עכשיו על מה שיהיה בעוד 10 שנים. בעוד 10 שנים אולי תהיה תוספת לחוק הזה.

המטרה משפיעה על השלבים הבאים בחוק, והמטרה לא יכולה להתעלם מסעיף 3 ומסעיף 4, שיש להם פרק זמן עד שהם מתרחשים. לכן חשוב גם להתייחס לסילוק, אי-אפשר להתעלם מהסילוק, למרות שבסופו של דבר לא תתאפשר הטמנה של צמיגים בכל מקרה.

גם באתרים מבוקרים לא תהיה הטמנה?

איסור הטמנה.

רק אם יהיה כתוב בחוק במפורש שקיים איסור של הטמנה, זה יהווה תמריץ כלכלי למצוא פתרונות פרודוקטיביים למחזור.

זה כתוב בסעיף 4.

אני מציע שנראה איך אנחנו מתקדמים עם החוק, וכאשר יהיה לנו נוסח סופי של החוק נוכל לדעת בדיוק מה המטרה שלו.

יכול להיות שיתגלה שלפרק הזה יש משמעות. אם תוך כדי הדיון בחוק נגיע למסקנה שזאת פסקה מיותרת, נוריד אותה.

אני מציע שכרגע נדלג על סעיף 2, שהוא סעיף המטרה, ולא נדון בו. בשלב יותר מאוחר נקיים עליו דיון. אם עדיין לא השלמנו את כל הפרטים וחסרים לנו פרטים, למה לדון עכשיו בסעיף מטרה?

אם נעשה אחר-כך שינויים, יכול להיות שסעיף המטרה ישתנה בהתאם.

אתם מציעים לדון בסעיף או לדלג עליו?

היות שכרגע יש חילוקי דעות בעניין הזה, אני מציע לדלג על סעיף המטרה, לא לדון בו בכלל ולהתקדם הלאה לסעיף 3.

אתה מכיר סעיף אחד בחוק שאין עליו ויכוח?

זה ויכוח שיש עליו תשובה בהמשך החוק. אמרתי שאני מבקש תוך צמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת, ומדובר על כך שבכלל לא תהיה פה הטמנה. בשביל מה צריך את הפסקה הזאת? אני שומע פה דברים אחרים ממשרדים אחרים, לכן אני מציע לרדת כרגע מהעניין הזה, נציין בפירוש שכרגע לא נדון בסעיף 2, שהוא המטרה, ונתקדם לסעיף 3.

מצדי בבקשה, אין שום בעיה.

נחזור לסעיף הזה בסוף הדיון.

אם כך, אנחנו מדלגים על סעיף 2 ועוברים לסעיף 3. בבקשה.

סעיף 3, יעדי סילוק ומחזור: "יצרן ויבואן יפעל, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לסילוק ולמחזור של צמיגים משומשים בשיעורים כמפורט להלן, מסך כל הצמיגים ששיווק בישראל במהלך השנים המפורטות: (1) בשנה הראשונה ובשנה השנייה מכניסת החוק לתוקף – סילוק או מחזור בהיקף של 50% לפחות; (2) בשנה השלישית ובשנה הרביעית מכניסת החוק לתוקף – סילוק או מחזור של 70% לפחות; (3) בשנה החמישית מכניסת החוק לתוקף – מחזור של 50% לפחות וסילוק של עד 35%; (4) בשנה השישית מכניסת החוק לתוקף, ובכל שנה שלאחר מכן – מחזור של 85% לפחות".

יש לי קושי מבחינת הטלת החובה. ההוראה שאומרת שהיצרן והיבואן יפעל, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, עלולה לפתוח פתח לטענות כאלה ואחרות של היצרן ושל היבואן, שהוא לא ידע והוא לא שמע והוא לא ראה, ונצטרך לפנות לאחר מטעמו ואותו לשאול. כאמור, אם רוצים להטיל את החובה, וכמו שלמדנו מנושא המחזור של מכלי משקה אלה חובות שלא תמיד נעימות למי שזה מוטל עליהם לקיים אותן, כדאי שהחובה תהיה ברורה וחדה, ושיהיה ברור בדיוק מי צריך למלא אותה. כך גם מנוסח בחוק הפיקדון על מכלי משקה. החובה מוטלת באופן ישיר על מי שצריך, בלי להגיד אם זה במישרין או בעקיפין. כל אדם יכול לפעול באמצעות אחר, להבנתי לא צריך לכתוב בחוק דבר כזה. אני מציעה לכתוב שהיצרן או היבואן יסלק או יפעל לסילוק של צמיגים משומשים, ולא כמו שמופיע כרגע.

אנחנו מקבלים את הערתך. נודה לך אם תעבירי אותה אלינו בכתב. אנחנו עושים דבר כדי לבצע אותו, לא כדי לצאת ידי חובה.

זה לא תואם אתנו מראש, ולכן אני מתנצלת שאני מעבירה את הנוסח בצורה כזאת.

למה לא תואם אתכם מראש?

היתה כנראה אי הבנה.

הצעת החוק הזאת מתגלגלת כבר למעלה משנה. היה אפשר להעביר את הנוסח.

חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי, באופן חריג, מבקש לומר כמה דברים לסעיף 1, ההגדרות. הוא העביר לנו הסתייגות, שהיא תקבל את ההתייחסות במקום ובעיתוי הנכון. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מודיע לך שאני תומך בחוק. זה חוק טוב. ההסתייגות שהגשתי, שהיא בעצם תיקון, נוגעת לנקודה אחת שראויה לתיקון. בסעיף ההגדרות בהגדרה של "יבואן" אני מבקש להוציא את המלים "לרבות יבואן כלי רכב". ליד הבית שלי, למשל, יש גרוטאות של רכב, של "פורד" ושל "מיצובישי". לפי העיקרון הזה, האם נדרוש מהיבואן של "פורד" לפנות את הגרוטאות האלה? אין פה לוגיקה. אני חושב שאין ספק שיבואן של צמיגים צריך להיות אחראי ולפנות ולסלק את הפסולת המסוכנת הזאת, הצמיגים המשומשים. להטיל את זה על יבואן הרכב זה חסר לוגיקה, כי אחד מהדברים שמזהמים את הסביבה זה למשל דברי הפלסטיק של רכב. האם נבקש מהיבואן של הרכב לאסוף את הפלסטיק מאתרי פסולת של רכבים? אין פה לוגיקה. אני בעד החוק הזה, ואני בעד שהיבואנים של צמיגים יעמדו באחריות. אבל מצד שני להטיל את האחריות על הפינוי והסילוק של הצמיגים על יבואני הרכב זה חסר לוגיקה.

לא מטילים על יבואני הרכב לפנות את הצמיגים. הם שותפים לפינוי, בין יתר הגורמים.

הבנתי את זה, קראתי את החוק.

יתר על כן, נפגשתי עם המנכ"ל של יבואני הרכב והודעתי שאני מוכן להיפגש עם כולם ולשמוע את כולם, גם כאשר החוק מתקדם. אנחנו לא מתכוונים להוציא ממעגל האחריות לפינוי הצמיגים שום גורם. כאשר "סובארו" מייבא 10,000 רכבים בשנה, כל רכב מכניס חמישה צמיגים. האם אתה רוצה שנשחרר אותם מאחריות? לא אמרנו ליבואנים בהצעת החוק שיפנו גרוטאה ברחוב מסוים.

באופן עקיף זה מה שאנחנו אומרים בחוק הזה.

לא נכון. כדאי שתקרא את החוק. יושב כאן יהודה רודד, מנכ"ל איגוד היבואנים, ושומע את דברי. אני חושב שהוא מסכים אתי. גם הם לא מבקשים להוציא אותם מהאחריות, הם רק מבקשים להיות באחריות שווה. מדובר על צדק חברתי. אני מייצג פה את כולם, כי כולם זה החברה הישראלית, שזה אנחנו.

אני לא מייצג פה את יבואני הרכב. קראתי את החוק וראיתי בסעיף הזה של ההגדרות חוסר לוגיקה. אתה לא יכול להטיל אחריות על "סובארו" שמכניסים 50,000 צמיגים בשנה. צריך להטיל אחריות על אלה שמחליפים את הצמיגים האלה. ברגע שהלך צמיג, מישהו מרכיב צמיג אחר.

כולם שותפים לאחריות. מהפנצ'ריה ברחוב ביאליק 2 בחיפה ועד היבואן, כולם שותפים, כולם נכללים בפנים.

סעיף 3 הוא המרכזי בחוק, וכרגע הוא כתוב בצורה מאוד בעייתית. אני רוצה להתייחס גם ללוגיקה שהעלה חבר הכנסת גורלובסקי. הדבר המרכזי הוא, שכמו שהצמיגים הם לא אצל יבואני הרכב ולא בשליטת יבואני הרכב, כמו שעלה כאן, אותו הדבר הם גם לא אצל היבואנים. היבואנים או היצרנים מייבאים או מייצרים את הצמיג ומוכרים אותו. אנחנו כרגע מדברים על צמיג שנמצא בפנצ'ריה. אם אנחנו מדברים על לייצר בחוק הזה לוגיקה, הלוגיקה אומרת שכולם אחראים, כל אחד שותף, כל אחד אחראי, אבל כל אחד אחראי במה שהוא יכול להיות אחראי. כמו שנאמר כאן, שיבואן רכב לא יכול להיות אחראי לאסוף ולפנות צמיג שבכלל לא אצלו, אותו הדבר הצמיג הזה גם לא נמצא אצל היבואן.

לכן אני רוצה לחשוב עם חבר הכנסת נודלמן, שיהיה איזשהו תאגיד שיעסוק באיסוף, שיש בו כל הגורמים וכל אחד ייתן את חלקו לפי מה שמגיע לו. אבל אני לא רשאי לחשוב על הצעת חוק של חברי חבר הכנסת נודלמן בטרם אני מתייעץ אתו. אנחנו פורום מאוד מכובד, יש לנו יצירתיות, יש לנו מקוריות, נוכל למצוא פתרונות לכל מיני דברים אמיתיים. אמרתי בשיחה שהיתה לי עם כמה גורמים שאני פתוח לכל הצעה. הצעת החוק הזאת היא לא תורה מסיני. ניתן מדי פעם לשפר, לתקן, להוסיף.

הפתרון שבו כולם שותפים וכל אחד תורם לפי מה שהוא יכול, מסוגל וסביר שהוא יתרום, מקובל עלינו לגמרי. אבל זה לא מה שכתוב כרגע בסעיף 3. סעיף 3 כרגע אומר, שיבואן או יצרן או יבואן רכב אחראי באופן מוחלט לסלק צמיגים למרות שהצמיגים לא אצלו. מחזור זה לא עניין כלכלי ואין שום לוגיסטיקה לעניין הזה, אין שום תהליך, אין שום אכיפה על העניין הזה. הפנצ'ריות הן בכלל לא בעסק הזה, אין עליהן שום חובה.

יש כרגע הצעת חוק נוספת, הצעה של חברי הכנסת יורי שטרן ולאה נס, שהוגשה לכנסת ומדברת על מנגנון אחר, שכן מדבר על שיתוף פעולה וכן מטפל בכל גורם.

הצעת החוק שאת מדברת עליה לא מקובלת על משרד האוצר ועל המשרד לאיכות הסביבה. יש שם גבייה של כסף.

אני לא אוהב שמשחקים אתי, כי אני משתדל לא לשחק עם אף אחד. חברי הכנסת שטרן ולאה נס הם מחוץ לוועדה. כשהם יבואו לוועדה, נדון בהצעה שלהם. אל תכניסי לי אותם בדלת האחורית. אני דן פה בכבוד הראוי בהצעת חוק שנמצאת פה למעלה משנה. ההערה שלך לא היתה במקום. אמרתי והקדמתי, שאנחנו נמצא את המנגנון שיעשה את הדבר שצריך להיעשות בדרך הראויה.

אני רוצה לשם שינוי להסכים עם עו"ד ברכה, למרות שתמיד אנחנו טוענים שאנחנו לא מסכימים.

הם אומרים שאתם לא מסכימים כדי שהם לא יסכימו. בסרטים האלה כבר הייתי. חבל שהם לא לוקחים את הדברים ברצינות.

יש היום לפחות שני חוקים שקיימים בענף הרכב בנושא של פינוי פסולת. האחד הוא שמן שרוף והאחר הוא מסנני שמן. האחריות על פינוי הפסולת היא על-ידי הגורם והגוף שהפסולת נמצאת ברשותו וזה קניינו. אני חושב שזה צריך להיות המוטו גם בלוגיסטיקה של הפינוי, לא במטרייה ולא במחזור, שלגביהם הסמכנו. הלוגיסטיקה של הפינוי צריכה להיות, שמי שאחראי על הפינוי הפיסי של הצמיג מנקודה א' לנקודה ב' הוא זה שהצמיג בבעלותו.

כלומר, אתה אומר שהפנצ'ריה צריכה לפנות. הם ישמחו מאוד, אתם תשלמו והם יפנו. מה דעתך?

יכול להיות שזה הפתרון.

אין בעיה. לצורך העניין אני אייצג את איגוד הפנצ'ריות, שהם מרוויחים הכי פחות מכולם במערכת הזאת.

אל תחתום על זה.

החלפתי צמיג לפני שבועיים, ולקחו ממני 30 שקלים.

תן לי את הכתובת, גם אני אלך לשם.

תיכנסו לרשת "הצמיג הירוק".

יש אנשים שעובדים בסבירות, כי הם רואים שלעם אין מה לשלם. מותר להם. יש אנשים שמתחשבים, מה לעשות.

אני עובד במפעל שממחזר צמיגים במפרץ חיפה, אוסף צמיגים, כמעט היחיד בישראל, בצפון הארץ. אנחנו דשים בנושא של האיסוף והוא הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. שם המשחק הוא פשוט כסף, בשביל לאסוף צמיגים צריך כסף. אנחנו מפעילים היום רשת שלמה בכל צפון הארץ, של משאיות שאוספות צמיגים מפנצ'ריות, הן פרטני בספירה והן במכולות, ועובדה שאנחנו אוספים מאות טונות של צמיגים ברחבי פנצ'ריות בארץ, בעיקר בצפון, מחדרה וצפונה. יש לנו אתר במפרץ חיפה, שממחזר את הצמיגים וגורס אותם.

אולי נבקר אצלכם.

נשמח מאוד. אנחנו גם מייצרים מוצרים מגומי ממוחזר. כל תפקידם של יבואני הצמיגים או יבואני הרכב – וההפתעה היא שהם גם מסכימים לזה ואין התנגדות ואין להם בכלל בעיה – זה לשלם כסף תמורת הפינוי. הנושא הוא הרבה יותר פשוט ופחות מורכב ממה שזה נשמע, כי אם לצורך העניין יבואן צמיגים לישראל, יש לו שטרי מטען ויש לו רישומון יבוא, וברישומון היבוא רשום לו כמה קילוגרמים צמיגים הוא ייבא באותה מכולה. ליבואן רכב אין משקל, אבל על כל רכב יש חמישה צמיגים שמאוד קל לתרגם אותם גם כן למשקל. שם המשחק הוא במשקל, כי במשקל אתה מגיע גם למצב של שוויון. כי עלות המחזור של צמיג גדול היא יותר יקרה מאשר עלות המחזור של צמיג אופניים או צמיג אופנוע. ברגע שתרגמנו את זה למשקל, העסק הוא פשוט מאוד. כל תפקידו הוא לעשות דבר אחד, לשלם כסף פר טון למי שיאסוף את הצמיגים וימחזר אותם, ובזה פתרנו את כל הבעיה. זה כבר עובד היום. נכון להיום אנחנו מפנים צמיגים מפנצ'ריות, פנצ'ריות משלמות לפי משקל. הן משלמות מחיר פר טון, צמיגים פלוס הובלה, גורסים את הצמיגים וממחזרים אותם והעסק עובד. אף אחד לא ממציא פה גלגל, כך זה עובד בכל רחבי העולם. נכון שליבואני הרכב אין נגישות ישירה לצמיגים, כי אצלם הצמיגים מגיעים על גבי הרכב בצורת חמישה צמיגים, ארבעה מורכבים ואחד ספר. אין בעיה לתרגם את זה, וכל מה שהם צריכים זה רק לקבל את האחריות למחזר את כמות הצמיגים שהם הביאו. האחריות היא מאוד פשוטה, משום שמפעל למחזור צמיגים או מי שאחראי על איסוף צמיגים או אוסף צמיגים, כל מה שהוא צריך זה להביא להם אישור שהוא מחזר כמות צמיגים מקבילה לכמות הצמיגים שאותו יבואן רכב לכאורה הכניס למדינת ישראל, ובזה הבעיה נפתרה. כי זה לחלוטין לא משנה אם מחזרו צמיגים של "סובארו", של "טויוטה", של "מיצובישי" או של משאית. כי המטרה היא למחזר צמיגים משומשים, וזה לא משנה מי בכלל היבואן. הכוונה היא למחזר כמות בהתאם לכמות הצמיגים שנכנסת לארץ, ובכלל לא משנה השם שכתוב על הצמיג. לכן גם את היבואנים לא מעניין מאיפה לוקחים את הצמיגים וממחזרים. מה שמעניין את היבואנים הוא לקבל אישור שאותו משקל שהוא הביא מוחזר, והוא שילם כסף בעבור המחזור הזה. הוא הדלק שמניע את המערכת.

תודה רבה.

לא באתי לקחת ממישהו אחריות ולהטיל אותה על גוף אחר. אבל אני עדיין חושב שהחקיקה צריכה להיות צמודה ללוגיקה. עדיין הדוגמה שלי, של הגרוטאה של ה"פורד" שנמצאת ליד הבית שלי, היא קיימת. לדרוש היום מ"פורד" לפנות את הגרוטאה הזאת זה בעיני חוסר לוגיקה מוחלט. אני חושב שצריכים להמציא מנגנון כלכלי. יש גם עניין של מחזור, יש גם עניין של המכירה של המוצרים. לא באתי להגן על גוף אחד ולהטיל כובד משקל על גוף אחר שהוא חלש. אני חושב שהחקיקה הזאת צריכה להיות צמודה ללוגיקה הכי פשוטה ולהתקדם בנושא.

אנחנו מקבלים את הרעיון שלך ונשמח לקבל ממך הצעות בעניין.

מדובר בעצם באספקט סביבתי, זה לא שוק שהוא עד כדי כך כלכלי שאנחנו יכולים להגיד שניתן לו לפעול בעצמו. בשביל זה אנחנו פה, בשביל לעשות חקיקה. לכן אני חושבת שנכון יהיה להיצמד לנוסח הזה שמדבר על אחריות רחבה של כל מי שהוא חלק משרשרת האנשים שמרוויחים בסופו של דבר מזה שיש לנו צמיגים במדינת ישראל. יכול להיות שמי שמוכר את הרכב הוא לא יודע בדיוק איפה הצמיג, אבל עובדה היא שכאשר הוא רוצה לתת אחריות על הרכב לשלוש שנים על המנוע, הוא דואג שהמנוע יגיע אליו למוסך במשך אותן שלוש שנים. כך שאפשר לעשות הכול.

אין סתירה בין הדאגה שלנו לסביבה לבין הניסוח שלנו לאחריות לביצוע כלפי הסביבה. אנחנו רואים בזה מפגע סביבתי ואנחנו מתייחסים אליו כך, ואנחנו גם רוצים למצוא פתרון ישים למפגע הזה, שהוא חלק מהמציאות.

אני מסכימה אתך. אני אומרת שחשוב לשמור על המסגרת הרחבה של האחריות.

לכן אמרתי לאנשי המשרד לאיכות הסביבה בהרכב הבכיר כאן, שיגבשו עמדה ויחזרו אלינו, כי אנחנו מחשיבים את איכות הסביבה. בתכנון ובנייה אנחנו אומרים קודם כל איכות הסביבה, כי לא נבנה בית ואחרי חמש שנים נעבור מקום כי הסביבה לא ראויה ויש בה מפגעים. איכות הסביבה היא בראש דאגתנו.

נאמר כאן שהתהליך כרגע הוא לא כלכלי.

אמרנו שזה הולך יחד, במקביל.

צריך לייצר כאן מנגנון שכן יהפוך את זה לכלכלי. כאשר המנוע מתקלקל, מישהו צריך לתקן אותו ולכן ברור שהוא יגיע למוסך. במקרה הזה לא מייצרים את האינטרס כדי שהצמיג יגיע חזרה ליבואן. המשמעות של הסעיף הזה היא שכולם מתנערים מכל אחריות ומטילים על יבואנים ועל יצרנים חובה שהם לא מסוגלים.

אילו גורמים מתנערים?

למשל הפנצ'ריות והמדינה. אומרים ליבואן לעמוד ביעד מחזור כזה. זה לא כלכלי, אין אכיפה על זה.

מי שחרר את המדינה? המדינה מחויבת.

החקיקה לא מייצרת כרגע מנגנון שיאפשר לכל התהליך הזה לעבוד.

בסופו של יום תהיה לנו חקיקה ומנגנון. אנחנו מוכנים לקבל הצעות. נתחשב באיכות הסביבה ובכל הגורמים הכלכליים, וכל אחד ייקח את חלקו. יש כבר רעיונות. הכול רשום, מהיבואן של האופניים עד היבואן של צמיג הטרקטור. אם תעבירו אלינו הצעות, נשמח מאוד.

זה צריך להיכנס בסעיף הזה.

בבקשה, תציעי. החכמה היא לא רק אצלנו. תציעו הצעות מתקדמות וראויות, ואנחנו נשמח מאוד לקלוט אותן.

כשם שרונן פה אמר שיש לו מפעל למחזור, זה כן עניין כלכלי. אם הוא עובר על החוק, זה כן עניין כלכלי.

צריך לסבסד את זה.

לא צריך לסבסד את זה בכלל.

אז למה היום אתם לא מתחילים?

במעבר של החוק הזה, בדרך שהוא כתוב, אם היבואנים של הצמיגים ושל המכוניות ישלמו למישהו, זה יהפוך להיות רווחי.

רונן דיבר בשפת העם ואמר שזה חוק כלכלי, זה חוק סביבתי, זה חוק שבא לעשות סדר לטובת החברה. לא ייתכן שאתה בתור יבואן רכב או יבואן צמיגים או פנצ'ריה גם תרוויח וגם לא תשלם. אנחנו רוצים לחלק את הנטל בין כל המרוויחים, כדי שנבטיח שהחוק הזה יהיה ישים. מצד שני, אנחנו רוצים לעשות את זה כדי שתהיה לנו סביבה ראויה וטובה. עד כאן אין ויכוח.

אחר-כך, כאשר יהיה שוק של צמיגים משומשים, תהיה תחרות. יושב פה אדם, לב ביירך, שהוא גם רוצה לעשות עסק, אבל אין שום דבר. יש הרבה אנשים שאומרים שהם צריכים חוק, ואחר-כך יהיו מפעלים וכל מיני דברים של מחזור.

אנחנו לא מתנגדים לחוק.

אני מציע שנאשר את סעיף 3. אני ממליץ לכולם להעביר לנו בסוף השבוע הזה ובתחילת השבוע הבא הערות לכל סעיף וסעיף. עידו יישב על זה עם היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, עם חבר הכנסת נודלמן ואתי, ואנחנו נמקד את הדברים ונביא אותם לדיון הבא.

מכיוון שסעיף 3 הוא הסעיף המרכזי ואנחנו רוצים להציע הצעות בקשר אליו, האם אפשר לדחות את ההצבעה עליו?

אנחנו מצביעים על סעיף 3, בכפוף להצעות שיבואו אלינו ונראה בהן הצעות טובות, מקוריות ורציניות.

מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 3 אושר פה-אחד, ללא מתנגדים ולא נמנעים.

אני רוצה לשמוע להערכתם כמה זמן ייקח עד שהדבר הזה יגיע לסיום. חבל מאוד שהאנשים שלנו הם חסרי אונים למה שקורה כרגע בנושא הזה. מצד אחד מדברים אתנו על כך שזה אמור להגיע לחוק בלי להתעכב הרבה מדי, מצד שני יש לנו בעיה לאן לפנות צמיגים. יש הרבה מטמנות שלא מוכנות לקבל מאתנו היום צמיגים שגורסים אותם עם מכשיר. אתה נכנס למטמנה מאושרת שלא מוכנה לקבל צמיגים, כי לא נוח לה. יש לנו בעיה קשה מאוד. מצד שני, איכות הסביבה, שאנחנו מאוד מכבדים אותם, מפעילים עלינו את הנושא של חוק הניקיון. בסך הכול אנחנו מחפשים את הפתרון ורוצים שהחוק הזה יגיע לסיומו בצורה מכובדת, וכמה שיותר מהירה.

אני אשמח מאוד לענות על השאלות שלכם בדיון הבא. לשאלתך לגבי התקדמות החוק, החוק יתקדם. עלינו על חוצה-ישראל, ואנחנו לא הולכים לסמטאות אלא ממשיכים להתקדם. יחד עם זה, אנחנו פתוחים לכל הצעה. להערכתי זה ילך יותר מהר ממה שאחרים חושבים.

אני מודה לכולכם. תודה למשרדי הממשלה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:00