הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 103) (צוות לתיקון ליקויים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת יגאל יאסינוב (פ/2735)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
19.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 479
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ה (19.07.2005), בשעה 12:00

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 103) (צוות לתיקון ליקויים), התשס"ה-2005, של חה"כ יגאל יאסינוב (פ/2735).

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה -היו"ר
ואסל טאהא
יגאל יאסינוב

עו"ד אביטל שטרנברג -מחלקת חקיקה, משרד המשפטים
נועה יצחקי -מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד מרגלית בוטרמן -יועמ"ש, משרד הפנים
עו"ד נורית ישראלי -יועמ"ש, משרד מבקר המדינה
נועה בן אריה -יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

עידו בן יצחק

יפה שפירא

מיטל בר-שלום











הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 103) (צוות לתיקון ליקויים), התשס"ה-2005,
של חה"כ יגאל יאסינוב (פ/2735).

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. חה"כ יאסינוב, מציע החוק, יפתח את הדיון.

אני רוצה לומר, כי אני התחייבתי לעשות כמה תיקונים.

ישנה הצעה מהותית, שהיא גם על דעת המציע, והיא שהצוות לתיקון ליקויים יהיה אותו צוות שמוקם היום לפי חוק מבקר המדינה לתיקון ליקויים שהם בדוח מבקר המדינה. הכוונה היא, שלא יהיו שני צוותים נפרדים לתיקון ליקויים של מבקר המדינה ולתיקון ליקויים של מבקר העירייה.

זה מקובל עלי.

גם לנו יש הערה לגבי סעיף 1(ג). אנחנו חושבים שהדיווח צריך להיעשות בהתאם למה שקבוע היום בסעיף 149 ג לפקודת העיריות. כלומר, הדיווח צריך להינתן לוועדת הביקורת ולא לשלושת הגופים ביחד.

זה נכון. מבקר צריך לקבל העתק מן הדיווח באופן אוטומטי.

אני תומך בחוק הזה. מהניסיון שלי, דו"ח מבקר המדינה מגיע לרשויות ואף אחד לא מתייחס אליו. לכן, החוק הזה בא לתקן את הנושא. יש מקום שתהיה ביקורת על תיקון הליקויים ברשויות. צוות משותף שיבקר את הביקורת, הוא משמעותי מאוד.

אני בטוח, שכאשר אתה היית ראש מועצה לא דפדפת סתם בדו"ח, אלא התייחסת אליו ברצינות.

זה כיוון שלא היו ליקויים בתקופה ההיא.

יש לי כמה הערות שלא נכנסו לנוסח. כתוב כאן, שהצוות יקבל החלטה בדבר תיקונם. הסמכות נשארת של ראש הרשות, ולכן לא מדובר בקבלת החלטות אלא בהמלצה. את ההחלטות מקבל ראש הרשות.

עם גמר הפעילות לשם תיקון הליקויים, ידווח הצוות לראש העירייה. זה נשמע כמו משהו רחוק מאוד. יכול להיות שצריך לקצוב פרקי זמן, או להגיד ליקויים בלי ה הידיעה. צריך להיות יותר קונקרטיים, כי כפי שזה מנוסח כרגע אפשר לדווח גם בעוד 20 שנה.

ההערה האחרונה מתייחסת לדחיית תיקונו של ליקויי מסוים. כאשר ראש העירייה נדרש לנמק את הדחייה בפני מבקר העירייה, המחויבות הראשונה שלו היא למועצה ולוועדת ביקורת ולא למבקר הרשות.

זה נכון מאוד. הרעיון היה, שהוא לא מדבר ישירות עם המבקר, אלא עושה זאת דרך ועדת ביקורת או דרך המועצה. לגבי הדיווח, אני התכוונתי שאחרי כל תיקון ידווחו.

כדאי לך ללכת לפי זמנים ולא לפי תיקונם של ליקויים.

אני מקבל את זה. מה הזמן שאתם מציעים, פעם בחודש או פעם ברבעון?

אני מציעה, שזה ידווח פעם ברבעון.

אחת לרבעון הם ידווחו על כך.

לגבי סמכות ראש הרשות, הדבר הוא ברור. הצוות המדובר הוא כלי בידי ראש הרשות. הצוות לא יכול להחליט כלום מלבד הדברים שהוא אישר להם להחליט.

הם מעבירים אליו המלצות והוא זה שמחליט את ההחלטות. חשוב לנסח את זה בהתאם.

זה ברור לחלוטין. צריך לשנות את הנוסח.

אנחנו הגשנו לעוזרת של היועצת המשפטית הצעות, שהיועץ המשפטי כינה אותן מהותיות. הן מהותיות במובן זה שהן נועדו למנוע כפילות וסתירות בין שני חוקים. המטרה המהותית שלהן היא ליצור תיאום בין שני חוקים, בין חוק מבקר המדינה ובין פקודת העיריות לתיקון המוצע. בנוסף, צריך לדאוג למנוע כפילות פונקציונלית. אם כבר חייב להיות צוות כזה לפי חוק מבקר המדינה, אז שזה יהיה אותו צוות. אני לא חוזרת על הפרטים, אבל אני מבקשת שכל ההערות שלנו יילקחו בחשבון. אני הופתעתי לראות כאן נוסח שהתעלם מכל ההצעות שלי.

אני הזכרתי את הדברים האלה בפתיחת הדיון, וכיוון שהדברים האלה מקובלים על המציע ועל יתר המשתתפים, אנחנו נקבל את ההערות שלך. ההצעה שלך מונחת כרגע על שולחן הוועדה.

תודה. אני מעריכה את זה.

אני מציע שאני אקריא את הנוסח שהציע משרד מבקר המדינה.

בנוסח שלכם מזכיר העירייה יהיה ראש הצוות. האם אנחנו רוצים לשמור את ההוראה הזאת?

אצלנו זה אחרת.

השאלה היא האם הצוות הזה מתאים לרשויות, או שצריך לנקוט בשינויים המחויבים.

ראש הרשות המקומית הוא ראש הגוף המבוקר, והוא ממנה צוות לתיקון ליקויים שבראשו יעמוד המנהל הכללי באותו גוף. באין מנהל כללי, יהיה זה בעל התפקיד המקביל לו באותו הגוף.

שזה מזכיר המועצה.

מה עם מבקר הפנים?

האם הצוות מורכב מראש הרשות.

הצוות לא מורכב מראש רשות. בראש הצוות עומד המנהל הכללי, ויתר חברי הצוות ייבחרו לפי שיקול דעת.

אפשר להוסיף גם את מנהל כוח האדם.

אצלנו לא מתייחסים לשאלה, אם מדובר בעובדים או נבחרים, כי זה חובק הכל אצלנו.

אני מבין, שאת מדברת רק על ראש הצוות, שבמקרה בו מדובר על עירייה היחס אל מנכ"ל ובמקרה של מועצה זה מזכיר.

זה לא משנה אם הצוות יורכב גם מנבחרים וגם מעובדי ציבור. בכל מקרה זה יהיה תמהיל שיקדם את זה.

את המילים: "מבין עובדי העירייה", אני לקחתי מהצעת החוק המקורית. אני הוספתי את זה כדי להתאים את עצמי לרעיות של מציע החוק. אם הוא מוותר על זה, זה לא עניין שלנו.

כאשר דיברתי על עובדים, התכוונתי לצוות טכני של ראש העיר. אני חושב, שאם אנחנו נוסיף לשם נבחרי ציבור זה רק יגרע מהעניים. זה יהפוך להיות מקבילה לוועדת ביקורת. אני לא רוצה ליצור סוג של הקבלה.

אם כך, אנחנו צריכים לשנות את הנוסח.

אני רוצה לשאול את עו"ד ישראלי, אם לא צריך לתקן גם את חוק מבקר המדינה, כך שלעניין עירייה צוות לתיקון ליקויים יהיה רק מקרב העובדים.

החוק שלנו נשאר כמו שהוא, והוא אומר שבכל גוף מבוקר יהיה צוות לתיקון ליקויים ובראשו יעמוד המנהל הכללי באותו גוף או בעל תפקיד מקביל. אם יש חוק ספציפי שקובע מי יהיו שאר חברי הצוות, זה בסדר וזה לא עומד בסתירה.

אם כך, אנחנו אומרים שנבחרי ציבור לא יוכלו להיות חברים בצוות הזה.

יש להם את ועדת הביקורת.

אני עובר לסעיף (ג). קיבלנו קודם החלטה כי יהיה דיווח אחת לרבעון.

אבל לא אמרנו, אם זה יהיה בתחילת רבעון או בסוף הרבעון. מהתאריך שבו המועצה מתחילה לדון על דו"ח המבקר, מתחילים את הספירה של הרבעון.

אבל אז אם מתחילים לדון באוקטובר, יצטרכו לדווח בינואר.

אז בואו נמצא מנגנון אחר.

למה זה כל כך משנה באיזה שלב במהלך הרבעון זה מדווח?

זה כבר עניין של ועדת ביקורת. ועדת הביקורת צריכה לדעת שפעם ב-3 חודשים היא מקבלת דיווח.

אבל היא מתכנסת בכל מקרה אחת לחודש. זו ועדה שמחויבת להתכנס אחת לחודש.

אני יכול לתת לך דוגמא לזה שזה יכול לארוך 6 חודשים. אם ברבעון אחד מדווחים בתחילת רבעון וברבעון השני מדווחים בסוף הרבעון, ישנו פער של 6 חודשים ללא דיווח.

אז יותר נכון לומר, אחת ל-3 חודשים.

אמרנו שהדיווח יינתן רק לראש העירייה ולוועדה לענייני ביקורת.

זה צריך להיות רק לוועדה. גם לפי סעיף 149 הדיווח נעשה באופן ישיר לוועדה.

הצוות הזה הוא צוות של ראש העיר. הם לא יכולים לעבוד מבלי לדווח לו.

אני אגיד לך למה ראש הרשות לא צריך להיות מוזכר כאן. אני רוצה להשאיר כמה שיותר עצמאות לוועדת הביקורת.

היא צודקת.

אם ראש העיר הוא זה שמינה אותם, הם בכל מקרה יהיו בקשר שוטף איתו.

גם לפי החוק שלנו, לפי סעיף 21ב(א) יש חובה לראש הגוף המבוקר לדווח למבקר המדינה על ההחלטות שהתקבלו על ידי הצוות. השאלה היא, האם אתה רוצה לייחד את זה או לייתר את זה.

זה לא פוגע בחובת ראש הרשות למסור דיווח לפי הסעיף הזה.

אם כך אנחנו מדברים על דיווח לוועדה, בכפיפות לחוק הקיים.

אחת ל-3 חודשים. אני עובר לסעיף (ד). צריך לתקן ולומר, כי הדיווח ייעשה למבקר העירייה ולוועדת הביקורת.

הוא לא חייב דיווח למועצה.

ועדת ביקורת מייצגת את המועצה. היא זו שמביאה את דו"ח המבקר לדיון במועצה.

אני מקריא את סעיף 2: "הוראת 170 ג1א לפקודת העיריות יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית".

האם זה יכלול גם את המועצות האזוריות?

כן. אנחנו מכילים זאת על כל מגוון הרשויות.

בנוסח הכחול נאמר, למעט מועצות אזוריות.

זה כיוון שאין צו המחייב מועצה אזורית להעסיק מבקר.

אבל יש חלק מהרשויות שכן מעסיקות מבקר. אם יש דו"ח, זה צריך לחול.

אבל אם אין דו"ח מבקר, אז אין לכאורה תיקונים שצריכים לתקן.

צריך קודם כל להציע חובת העסקת מבקר במועצה מקומית.

אם כך, ניתן להצביע על החוק.

ה צ ב ע ה
בעד – 2
מתנגדים – אין
נמנעים – אין

ההצעה אושרה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30