הצעת חוק עדכון כתובת, התש"ד-2004, של חברת הכנסת אהוד רצאבי (פ/2186)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
19.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ה (19.07.2005), בשעה 10:30

הצעת חוק עדכון כתובת, התשס"ד-2004, של חה"כ אהוד רצאבי (פ/2186).

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה -היו"ר
דוד אזולאי - מ"מ היו"ר
ואסל טאהא
יגאל יאסינוב
אהוד רצאבי

עו"ד שרה ליפשיץ -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד נעמה בר אור -המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ניבה רפאלי -מדור תביעות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד אביטל שטרנברג -משרד המשפטים
נועה יצחקי -מתמחה, משרד המשפטים
ערן פולק -משרד האוצר
טל בלהה -מנהל תחום מחשוב –רישוי, משרד התחבורה
סרן אודי שגיא -קצין ייעוץ ביעח"ק, משרד הביטחון
מקסים שחף -רע"ן הדרכה ומידע באכ"א, משרד הביטחון
נועה בן אריה -מרכז השלטון המקומי
הרצל ברמג -רשות הדואר

עידו בן יצחק

יפה שפירא

מיטל בר-שלום











הצעת חוק עדכון כתובת, התשס"ד-2004, של חה"כ אהוד רצאבי (פ/2186).

שלום, אני פותח את הישיבה. חה"כ רצאבי, האם הגעתם להסכמה לגבי הנוסח?

עד כמה שאני יודע הגענו לנוסח מוסכם. ישבנו גם עם היועץ המשפטי עידו בן יצחק.

אנחנו אפשרנו לכם פרק זמן סביר על מנת שתגיעו להבנות. אני מציע שתפתח את הדיון ותסביר את הצעת החוק.

החוק היום מחייב אדם ששינה את כתובתו לעדכן את משרד הפנים ואת יתר הרשויות. אנחנו יודעים, כי יש רשויות רבות שמשתמשות במאגרים של משרד הפנים כדי לשלוח דואר, ולא רק כדי לשלוח דואר. אם ניקח את בעלי כביש מס' 6 לדוגמא, אנחנו נראה כי הם משתמשים בכתובת הנמצאת במשרד הרישוי.

כאשר אנחנו עוברים כתובת, אנחנו נדרשים לעדכן את משרד הרישוי, הצבא, רשויות המס, משרד הפנים ועוד גופים נוספים. לפי הצעת החוק שלי, האזרח יהיה חייב על פי החוק לעדכן רק רשות אחת, את משרד הפנים. יתר הרשויות ימשכו את המידע ממאגר המחשבים של משרד הפנים, בהתאם לתקנות, בהתאם לתדירות שקבועה בהצעת החוק. בכך אנחנו נגרום ליעילות ולחוסר סרבול.

בהצעה שמונחת לפנינו, התייחסנו גם לכתובת נוספת, כתובת למשלוח דברי דואר להבדיל מהמען, מתוך הבנה שלעיתים אדם רוצה לקבל את הדואר שלו במקום אחר ולא במקום מגוריו. בעקבות המלצתו של היועץ המשפטי של הממשלה, קיבלתי את הדרישה כי הצבא לא ייכלל בהצעת החוק המקורית שלי.

הנושא הזה נדון כבר זמן רב. אנחנו ישבנו יחד אצל מנכ"ל משרד הפנים, ומאז אני מקווה שעברו מספר חודשים כדי שכל הצדדים יגיעו להבנה ביניהם.

אז בעצם אתה מאפשר לכל דיכפין לקבל את הכתובת של האזרח.

זה קיים בחוק גם היום. אם אתה רוצה לדעת איפה גר אהוד רצאבי, אתה יכול לפנות למשרד הפנים ולקבל את כל האינפורמציה.

הבעיה היא שזה מנוצל לרעה על ידי כל מיני גורמים.

האם אתה מדבר על דואר זבל?

לא רק. אני מדבר על כל מיני גורמים מסחריים שמנצלים את המידע הזה על מנת להציף אותך בפרסום.

יש חוק אחר שמונע את זה. אתה לא יכול להוציא קבצי מידע החוצה.

זה מיוחד לרשויות ספציפיות שמוגדרות. גם כיום המידע על הכתובת שבה מתגורר האדם פתוח לכל.

בהגדרת החוק אנחנו מגדירים את הרשויות שתהיינה חייבות להתעדכן.

מה לגבי צה"ל?

החרגנו את צה"ל מהצעת החוק, כיוון שהוסבר לי שזה כפוף לדין פלילי. כאשר הצבא רוצה להפיץ צווים או לגייס אנשים, הוא רוצה שתהיה לו שליטה על מאגר המידע שלו.

הסיכום שאליו הגיעו משרדי הממשלה, הוא ליצור מסלול נפרד. אנחנו לא מדברים על מען לפי חוק מרשם האוכלוסין, שיש לו השלכות להרבה מאוד עניינים, אלא על יצירת מסלול של כתובת למסירת דברי דואר עבור רשויות מסוימות. מרגע שנכנסת למסלול הזה מרצונך, באופן וולונטרי, אתה מתחייב לעדכן את כתובתך מכאן ואילך, והרשויות תמשוכנה את הכתובת הזאת והן גם תחויבנה לפנות אליך לפי הכתובת הזאת. זאת הכתובת שעליה חלות החזקות. אנחנו יוצרים פה מסלול שהוא מקביל למסלול של חוק מרשם האוכלוסין, מסלול של כתובת למסירת דברי דואר.

זאת לא היתה כוונת החוק.

אנחנו יודעים, אבל זאת ההסכמה שאליה אנחנו הגענו. זאת העמדה של משרדי הממשלה. אני חושבת שהעמדה הזאת נכונה, משום שאחרת אנחנו נכנסים למבוך מאוד גדול. שרה ממשרד הפנים תוכל להסביר עד כמה זה ייצור בעיות אם ניצור מסלול לפי חוק מרשם האוכלוסין. זאת ההצעה שהועברה.

נראה לי שיש פה משהו לא בסדר. אנחנו עשינו פסק זמן של יותר מחודשיים על מנת שתגיעו יחד להבנות, חה"כ רצאבי אומר לי שהגעתם להבנות, ועכשיו אני רואה שאין הבנות.

חילוקי הדעות שיש לנו עם הנוסח שהציע היועץ המשפטי, הם חילוקי דעות טכניים. יש לנו הערות, שאני חושבת שחלקן מקובלות עליו. ניהלתי איתו שיחה הבוקר, והתברר לי כי אנחנו מסכימים על רוב הדברים. המחלקות שלנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה הן ממש מינוריות.

חה"כ רצאבי מתנגד לחלוטין לעמדה שאת מציגה פה היום.

זה גם בניגוד לסיכומים שהיו לי עם משרד הפנים, שהגעתי אליהם עם מנכ"ל המשרד לפני מספר חודשים.

האם היועץ המשפטי של הוועדה היה שותף להבנות האלה?

אנחנו קיבלנו את ההצעה שהוגשה לנו על ידי משרדי הממשלה, לגבי מסלול של כתובת למשלוח דואר. בשבוע שעבר דיברתי עם עו"ד ליפשיץ לגבי אותם אנשים שלא יבחרו ללכת במסלול של כתובת למשלוח דואר, ואינם מעונינים שתהיה להם כתובת נפרדת למשלוח דברי דואר. אנחנו רצינו שגם הכתובת של האנשים האלה תתעדכן. לכן עשינו את השינויים האלה. זה משהו טכני שאנחנו יכולים לפתור אותו.

האם המציע לא יודע על ההסכמות שאתם הגעתם אליהם?

אני ישבתי אתמול עם חה"כ רצאבי והראיתי לו את הנוסח שמונח היום על השולחן.

ההסתייגות של משרדי הממשלה מתייחסת לכך שהצעת החוק שלי תחול רק לגבי עדכון כתובת לצורך משלוח דברי דואר. אני מדבר על עדכון כתובת בכלל, לא רק לצורך משלוח של דברי דואר. נניח שזוג מתגרש, האישה נשארת להתגורר באותו בית והבעל עובר להתגורר במקום אחר. המעכלים מגיעים לכתובת שכתובה עדיין על שמו של הבעל, כי הוא לא הודיע על שינוי כתובת. גם אם הוא הודיע לרשויות מסוימות ושכח להודיע לרשות אחת, עדיין אותה רשות תמשיך לפנות לאותה כתובת של גרושתו. את זה אני רוצה לתקן.

אדם שמתגרש ועובר לכתובת מגורים אחרת, חייב לעדכן את משרד הפנים ממילא, בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין. את יתר הרשויות, המען מעניין לצורך משלוח דברי דואר בלבד.

נניח שאותו אדם נפרד מאשתו, עבר להתגורר בכתובת אחרת והודיע על כך למשרד הפנים. את רשויות המס הוא לא עדכן.

הן מתעדכנות אצלנו.

הן לא מתעדכנות אצלכם. הן לא חייבות להתעדכן אצלכם, ובפועל הן לא מתעדכנות. כאשר הן צריכות לעכל הן מגיעות לאותה כתובת שרשומה לפני העדכון. האם משרד הרישוי מתעדכן?

יש חובה נפרדת לעדכן את משרד הרישוי. המאגר של משרד הרישוי הוא יותר מעודכן ויותר נכון מזה של משרד הפנים.

אני לא רוצה שתהיה חובה נפרדת. אני רוצה שהאזרח ידווח פעם אחת על שינוי כתובת. אתם בעלי הממון והיכולות הטכנולוגיות, ולכן עליכם לעשות זאת. תזכרו שבסופו של דבר אתן חוזרות הביתה וגם אתן אזרחיות.

אני מבין שמשרדי הממשלה מתואמים עם היועץ המשפטי ולא עם מציע הצעה.

זה לא מדויק.

זה נכון לגבי נושא מאוד ספציפי, האם הכתובת מעניינת את הרשויות האחרות לצורך משלוח דברי דואר, או שהן צריכות את עדכון הכתובת גם לצרכים אחרים.

אם אנחנו אומרים, שלגבי אותו אדם שלא מעדכן כתובת למשלוח דואר המען הרגיל הוא הכתובת למשלוח דואר, בזה אנחנו אומרים שהרשויות תהיינה מעודכנות. כאשר לאותו אדם אין כתובת למשלוח דואר והוא עובר דירה, אנחנו רוצים שהוא יעדכן זאת.

הוא חייב לעשות זאת.

אבל הרשויות לא חייבות להתעדכן.

השאלה היא, לשם מה הרשויות צריכות את העדכון הזה? לשם משלוח דברי דואר.

זה לא נכון. זה לצורך כל דבר ועניין, גם לצורך זה שהרשות המקומית תקבע באיזה בית ספר ילמד הילד, ואנחנו יודעים כי לעיתים אדם משנה את הכתובת שלו כי הוא רוצה שילדו ילמד בבית ספר מסוים. אני לא מבין מה הבעיה שאני אעדכן רק משרד אחד בשינוי הכתובת.

כאשר ערכנו את הישיבה עם כל גורמי הממשלה, כל נציגי המשרדים אמרו שהצורך שלהם בעדכון הזה הוא למשלוח דברי דואר. כיוון שעלתה סיטואציה בה אדם ירצה לתת רק ת.ד ככתובת למשלוח דואר, וכיום הוא לא יכול לעשות זאת לפי חוק מרשם אוכלוסין, ניסינו למצוא מסלול נפרד של כתובת לצורך משלוח דברי דואר. במרשם האוכלוסין יופיעו שתי כתובות על שמו של אדם, מען וכתובת למשלוח דברי דואר.

אם הוא ירצה בכך.

אם הוא לא ירצה בכך, המען הראשי הופך להיות הכתובת למשלוח דברי דואר.

זה רעיון מצוין.

בוא נניח שאדם נתן כתובת למשלוח דברי דואר והוא משנה את כתובתו. הרשויות יתעדכנו תוך 30 יום בכתובת השנייה שקיימת, בכתובת לצורך משלוח דברי דואר. אם אדם נתן כתובת אחת ראשית והוא משנה אותה, הרשויות יתעדכנו בכתובת הראשית עד 30 יום.

אבל הן לא עושות זאת. הן לא מושכות את העדכונים.

הן מושכות, כיוון שזה נחשב הכתובת הראשית לצורך משלוח דואר. הצעת החוק מחייבת אותן למשוך.

אני אסביר את מה שהיא אומרת. נניח שעברת דירה ואין לך כתובת לצורך משלוח דברי דואר, כאשר אתה מעדכן את הכתובת החדשה מתעדכנת גם הכתובת לצורך משלוח דברי דואר. לכן, כאשר הרשות מתעדכנת אצל משרד הפנים לגבי כתובת לצורך משלוח דואר, היא מתעדכנת גם לגבי המען.

בוא נניח שהכתובת למשלוח דברי דואר היא המען שלי, ועברתי לכתובת אחרת ועדכנתי את מרשם האוכלוסין תוך 30 יום. האם הרשויות האחרות מתעדכנות בהתאם?

לפי הצעת החוק, הרשות תפנה לשר אחת לחודש.

אז מה הבעיה?

אין בעיה. אנחנו נצטרך לנסח את הדברים קצת אחרת.

אתה בעצם אומר, שהרשויות האחרות חייבות להתעדכן, ואם הן לא התעדכנו זאת בעיה שלהן.

אני רוצה להגיע למצב שבו, ברגע שהאזרח הודיע פעם אחת, חזקה על כולם להתעדכן.

נניח שלי אין כרגע בעיה עם המס, אבל כאשר הם יצטרכו אותי הם יידעו איך לאתר אותי. האזרח צריך להודיע על שינוי כתובת פעם אחת. אם רשות מסוימת לא הלכה והתעדכנה, זאת בעיה שלה.

נניח שאתה עדכנת את משרד הפנים בלבד בשינוי הכתובת, ובעלי כביש 6 שלחו את הדואר לכתובת שרשומה במשרד הרישוי שלא התעדכן בכתובת החדשה. כאן זאת הבעיה של משרד הרישוי ולא של האזרח.

הבעיה היא, מה יעשה אותו אזרח שקיבל קנס ולא שילם, כיוון שהוא נשלח לכתובת הישנה, למרות שהוא עדכן את משרד הפנים בכתובת החדשה.

אם חברת כביש 6 שולחת את תופס התשלום לכתובת הישנה, היא נושאת באחריות ולא האזרח.

האם אותן רשויות מקבלות את העדכון ON LINE, או רק שהן פונות הן מקבלות את העדכון.

הן צריכות לפנות על מנת לקבל את העדכון.

קבענו בחוק את התדירות לפיה הן מחויבות להתעדכן.

יש חשש שהאדם יודיע על שינוי המען, אבל לא יעדכן את הכתובת למשלוח דברי דואר.

האדם יידע שהוא חייב לעדכן כתובת לצורך משלוח דואר, בדיוק כפי שהוא חייב לעדכן כתובת מגורים.

הוא לא חייב. אם הוא מסר מיוזמתו כתובת אחרת לצורך משלוח דברי דואר, מוטלת עליו החובה לעדכן במידה והיא משתנה. אם הוא לא מסר כתובת לצורך משלוח דברי דואר, הוא חייב לעדכן את המען, לפי חוק מרשם האוכלוסין.

אני חוששת, שהוא ישנה כתובת ולא יעדכן את משרד הפנים בכתובת למשלוח דברי דואר, כאשר תמיד הוא יוכל להגיד שהוא שינה פיזית את מקום המגורים, אבל הוא לא ידע שהוא צריך גם לשנות את הכתובת לצורך משלוח דברי דואר.

בין החשש שלך לבין השינוי שאנחנו מבקשים לעשות לטובת האזרח, הזמן יעשה את שלו.

אין לנו בעיה עם הצעת החוק, אבל צריך להפנות את תשומת לב הוועדה למשמעות שאולי לא ידועה לה. ברשות הדואר קיים שירות שנקרא "דואר עוקב". כל אדם יכול לבקש מהרשות להפנות את הדואר שלו לכתובת אחרת, במשך 4 חודשים ללא תשלום. אנחנו צוברים את האינפורמציה הזאת לאורך שנים, ואנחנו עושים בה שימוש גם לטובת רשויות המדינה. כאשר משרד הפנים מפיץ את ההודעות לבוחר, הוא מבקש מאיתנו במפורש להתעלם מן הכתובת שרשומה על ההודעה לבוחר ולהעביר אותה בהתאם לידע המצוי אצלנו. כך אנחנו משיגים שיעור מסירה הרבה יותר גבוה. בפעם האחרונה קיבלנו ממשרד הפנים 70% מן הכתובות המעודכנות, והצלחנו למצוא 94% מהכתובות. לאחר שתתקבל הצעת החוק הזאת, חזקת המסירה תחול רק על משלוח לפי הכתובת שרשומה במשרד הפנים. למשרד הפנים ולרשויות האחרות לא יהיה עוד אינטרס להגיד לנו להעביר את ההודעות לפי הכתובת שידועה לנו. כדי שתהיה חזקת מסירה הם ידבקו בכתובת הרשמית, ואז שיעור המסירה ירד בצורה ניכרת. אנחנו מדברים פה על מאות אלפים של בתי אב שלא יקבלו את דברי הדואר שלהם.

אנחנו לא יכולים לבנות על הרצון הטוב שלכם לנצח.

הדוור הוא איש מקומי שמכיר את כולם.

אני לא מדבר על מידע שאנו מקבלים מפי השמועה, אלא מהנמען עצמו.

מחר שירותי הדואר יופרטו, וייתכן והשירות הזה לא יינתן בחינם.

מהו הפתרון לבעיה שאתה הצגת?

יכול להיות שצריכה להיות מערכת עדכון הדדית בין משרד הפנים לבין רשות הדואר.

אנחנו מוכנים לקבל כל רעיון, ובלבד שהרשויות יקלו על האזרח ולא יטילו עליו מעמסה.

הדואר הוא הגורם המרכזי והחשוב כאן. הוא זה שמעביר את המכתב ליעדו. לכן, אני הייתי מציע שיהיה דיווח ON LINE ממשרד הפנים לרשות הדואר.

זו הצעה טובה.

זה צעד מבורך. אנחנו היינו מביעים את דעתנו קודם, אבל הצעת החוק הזאת הובאה לידיעתנו רק לפני יומיים.

הם לא חלק מהרשויות. אנחנו נעדכן אתכם אם תפנו בבקשה לעדכון.

לא. אנחנו כבר עכשיו נחליט, שמשרד הפנים יעדכן את רשות הדואר ON LINE.

אני לא בטוחה שאנחנו בנויים לזה. בנוסף, אביטל אומרת לי שהיא לא בטוחה שזה חוקי.

האם ההצעה שעלתה פה מקובלת על כולם?

אני אמרתי, שאני לא בטוחה שאנחנו בנויים לכך. אני צריכה לבדוק זאת.

תבדקי את זה, ומחר בבוקר תתני לנו תשובה.

אנחנו רוצים לקבל תשובה בימים הקרובים, ואת התיקונים אנחנו נעשה בין הקריאה השנייה לשלישית.

להצעה הזאת של דיווח ON LINE יש משמעויות תקציביות.

לפעמים כדי לשפר את השירות לאזרח צריכים להוציא קצת כסף. קח חצי פרומיל מן ההתנתקות ותעביר לעניין הזה. אנחנו מחפשים להתייעל. מדובר פה בעידן המחשבים. ברשות הדואר כבר ערוכים לזה, ואנחנו מחכים לתשובה ממשרד הפנים.

האם ניתן לגרום לכך שאזרח יעדכן את כתובתו באמצעות הדואר?

במדינות רבות רשות הדואר היא הגוף שמעדכן זאת. אנחנו נשמח לעשות את זה.

אבל אז אתה משנה את כל הצעת החוק שלך.

אני מתכוון, שאני אגש לסניף הדואר המרכזי ואודיע על שינוי המען וכתובת למשלוח דברי דואר. הפקיד שם יעדכן גם את מחשבי משרד הפנים.

זה קיים גם היום.

לרשות הדואר אין חובה לעדכן שום גורם. אני לא מוכן לסמוך על שירות התנדבותי.

היום יש אפשרות למלא בדואר טופס של משרד הפנים, והוא מעביר את זה למשרד הפנים.

באותו מעמד אפשר לשנות את הכתובת לצורך משרד הפנים ולצורך רשות הדואר.

האם על ידי זה שאני ממלא את הטופס ברשות הדואר, אני פוטר את חובתי לפי חוק מרשם האוכלוסין? אני מציע שתבדקו את הדברים האלה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

בחלק מסניפי הדואר ניתנים שירותים של משרד האוצר. ב-75 סניפים של רשות הדואר ניתן לעדכן כתובת.

הצעת החוק המקורית דיברה על כך שמשרד הפנים יעדכן ON LINE את יתר הרשויות.

לא דיברנו על עדכון ON LINE, אלא לפי בקשה.

אנחנו התנגדנו להצעה הזאת. דיברנו על עלויות גבוהות מדי ולא תמיד נדרשות. זאת אחת הסיבות ששינינו את הקונספציה לזה שהרשויות עצמן תבקשנה את הנתונים. ההצעה שאתם מעלים עכשיו בנוגע לרשות הדואר, מחזירה את הגלגל לאותה נקודה שהיא בעייתית מאוד.

לא נכון. יש הבדל מהותי בין שני הדברים. תחילה דובר על דיווח ON LINE לכל הרשויות. פה אנחנו מדברים על רשות אחת בלבד, שהיא הגורם שמביא את הדואר ליעדו. אני מבקש שההצעה הזאת תיבדק. אם תתנגדו לזה, תגישו הסתייגות. המליאה היא זאת שתחליט.

זה היה הבסיס להסכמות אליהן הגענו עם המציע.

אני זוכר את הישיבה הראשונה שערכנו עם גדעון בר לב. אתם אמרתם שעדכון ON LINE, עולה הרבה כסף. היו"ר מבקש כרגע נתונים. אנחנו נצביע היום על ההצעה לקראת קריאה ראשונה. לקראת קריאה שנייה ושלישית אתם תביאו את הנתונים. אם יוחלט שזה מה שהוועדה רוצה, אתם תוכלו להתנגד.

אבל זאת ממש חריגה מההסכמות שאליהן הגענו.

אבל כרגע זה לא על הפרק. אנחנו רק מבקשים אינפורמציה. זה לא עומד להצבעה עכשיו.

אם התוצאה של המהלך הזה אומרת, כי אחרי כל עדכון של כתובת יגרום לכך שבאופן אוטומטי כל הדואר שלנו יעבור לכתובת החדשה מבלי שביקשנו את זה במפורש, אנחנו לא עושים שירות טוב לאזרח. אם ניקח לדוגמא סטודנט, נראה כי הכתובת הקבועה שלו היא בית הוריו, אבל כל 6 חודשים הוא עובר לדירה שכורה אחרת ולשם הוא רוצה לקבל את הדואר שלו.

לפי החוק, הוא חייב לעדכן בכל פעם את הכתובת של הדירה השכורה שלו.

אני מתחיל לקרוא את הצעת החוק. הכותרת של החוק היא: הצעת חוק עדכון כתובת.

הכותרת צריכה להיות: "עדכון כתובת למשלוח דואר".

זה לא כל כך קריטי.

מבחינתנו זה קריטי.

מבחינתי זה קריטי גם. זה השם של החוק. הילד שלי נולד בשם הזה, ואני לא משנה את זה.

אני מקריא את הצעת החוק. סעיף 1.

חסרה הגדרה של כתובת. אפשר ליצור אותה בסעיף 2 ולומר, להלן כתובת למשלוח דואר. אנחנו זקוקים להגדרה של כתובת על מנת להבחינה ממען.

זה מופיע בהגדרה ל"עדכון כתובת".

בהגדרה חייבים לומר רק: "רישום כתובת למשלוח דואר".

"או שינויה". בהעדר כתובת למשלוח דואר, הכתובת למשלוח דואר היא המען.

מען הוא מונח טכני אחר בחוק המרשם.

למה שלא נכתוב בהגדרה לעדכון כתובת, רישום כתובת למשלוח דואר ולמען?

אנחנו מתעסקים רק עם כתובת למשלוח דואר, ולכן הטרמינולוגיה היא "כתובת למשלוח דואר". אפשר לכתוב בהגדרה לעדכון כתובת, רישום כתובת למשלוח דואר, להלן כתובת למשלוח דואר ולהמשיך הלאה. בכל מקרה צריך להתייחס למונח כתובת למשלוח דואר. זאת הערה טכנית ניסוחית.

אנחנו מחילים את החוק הזאת על תושבים. השאלה היא, האם יש לכם התנגדות לכך שגם לאזרחים שאינם תושבים תהיה כתובת למשלוח דואר. לביטוח הלאומי יש עניין למשלוח דואר לתושבים האלה.

אני מציע שלא תיכנס לזה, כי אז באמת יוכל לבוא נציג האוצר ולומר שהעלויות הן גבוהות.

הכתובת של אותו אזרח לא תהיה הכתובת שלו בחו"ל.

זה יוצר גם בעיה מבחינת הגדרתו כאזרח שאיננו תושב. התושבות היא מרכז חיים.

הרי הגדרת תושב היא שונה מחוק לחוק. מה יעשה המוסד לביטוח הלאומי בנוגע לאדם שחייב לביטוח הלאומי ומתגורר עכשיו בחו"ל? לאן הוא ישלח את פנקסי התשלום? מה יקרה אם נוסיף בכל זאת את המילה אזרח?

אני לא הייתי רוצה לענות בשמו של הביטוח הלאומי. אני מניחה, שזה יעורר בעיות בעיקר מבחינת המוסד לביטוח הלאומי.

הבאנו את המוסד לביטוח הלאומי בתור דוגמא, אבל יכול להיות שזה נכון גם לגבי גופים אחרים. מה אנחנו גורעים אם אנחנו מוסיפים את המילה "אזרח"?

אנחנו מוסיפים סל של בעיות, שאנחנו לא מודעים להן כרגע.

חוק מרשם האוכלוסין אינו חל על אזרח שאינו תושב.

נכון. חוק המרשם חל רק על תושבים ולא על אזרחים, ולכן עדיף להיצמד אליו.

הכוונה היא רק לכתובת בישראל.

נכון. יש מגבלה תקציבית.

אני עובר לסעיף 2.

אנחנו לא מדברים על הודעה על כתובת למשלוח, אלא על כתובת למשלוח.

אנחנו מנסחים זאת כך, מאחר שגם בחוק מרשם האוכלוסין אנחנו מדברים על הודעה. זה עניין ניסוחי.

מהרגע שנכנסים למסלול הזה, המסלול הזה הופך למסלול חובה. כלומר, אתה רשאי למסור כתובת למשלוח דואר, אבל מרגע שמסרת אותה אתה חייב לעדכן אותה מכאן ואילך.

נניח שיש לי מען ויש לי כתובת למשלוח דברי דואר. בתאריך מסוים עברתי דירה, והמען הוא גם הכתובת למשלוח דואר. ברגע שהודעתי על שינוי המען שלי, זה גם מתייחס לכתובת לצורך משלוח דואר.

רק במצב שמדובר בכתובת אחת.

נניח שאני גר בכתובת מסוימת, ויש לי כתובת אחרת לצורך משלוח דברי דואר. לאחר זמן מה עברתי דירה, והכתובת החדשה היא גם המען שלי. אני חייב לעדכן את הכתובת לפי החוק. מה יקרה ברגע שעדכנתי את שינוי המען שלי ולא שיניתי את הכתובת למשלוח דואר?

רק המען יתעדכן.

יכול להיות שיש לך רק ת.ד אחד ואחר כך החלפת אותו ועברת ל-ת.ד אחר. אנחנו היינו רוצים שאתה תעדכן את זה.

יש פה חובה לעדכן את שתי הכתובות מהרגע שנכנסת למסלול הזה.

אין לי בעיה עם זה.

כלומר, אנחנו צריכים לחייב את אותו אדם לעדכן גם את הכתובת למשלוח דואר.

הוא רשאי להיכנס לתהליך, הוא לא חייב, אבל מרגע שהוא נכנס לתהליך הוא חייב לעדכן.

בתוך 30 יום.

לכן אמרתי בתחילת הדיון, כי רצוי לציין שחייבים לתת גם כתובת למשלוח דואר. אז אנחנו פותרים את הבעיה.

אבל אנחנו לא מחייבים זאת.

ההנחה היא שלרוב האנשים יש רק כתובת אחת. אני עובר לסעיף 3.

הנוסח הזה הוא לא ראוי. אנחנו רוצים שיירשם, שהרשות תפנה למשרד הפנים אחת לחודש, ולא לשר הפנים.

נכתוב, כי הרשות תפנה למי שהסמיכו השר.

אפשר לכתוב, לשר או למי שהסמיכו.

ברגע שיגיעו פניות כאלה לשר, הוא מהר מאוד ימנה מישהו.

אנחנו מבקשים להוסיף, כי משרד הפנים ימסור את המידע לפי בקשת הרשויות.

זה נראה לנו מיותר לכתוב את זה. זה נראה מובן מאליו.

למשרדים היה חשוב, שתהיה חובה למשרד הפנים למסור את המידע.

אנחנו רוצים להדגיש, שזה יהיה בהתאם לבקשה של המשרדים.

אנחנו משנים את הסעיף, כך שהפנייה תהיה למי שהסמיכו השר, וכן שלמשרד הפנים תהיה חובה למסור לרשויות את המידע.

תוסף השורה, משרד הפנים ימסור את המידע לפי בקשת הרשויות.

רק למי שמבקש.

חובה על הרשויות לפנות.

למה שזאת לא תהיה חובה של משרד הפנים?

הרשות פונה ואז נוצרת החובה.

אבל הרשות חייבת לפנות.

היא חייבת לפנות.

למה?

כך יכול לבוא משרד הרישוי ולומר, כי הוא לא רוצה לפנות. מה עשית בזה?

תוך כמה זמן משרד הפנים חייב להיענות לפנייה של הגופים? זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. יכול להיות שהפקיד יצא למילואים והפקידה יצאה לחופשת לידה, והעדכון יתבצע אחרי הרבה זמן. אני מציע, שתהיה הגבלה של זמן.

אני אבדוק את זה אצלנו.

אנחנו נכניס את לפני הקריאה השנייה והשלישית.

האם אנחנו לא קבענו שהמשרדים יתעדכנו תוך 30 יום?

דיברנו על חודש.

האם זה לא עונה על מה שחה"כ אזולאי שאל?

השאלה היא, מתי הם יקבלו את התשובה. יכול להיות שהרשות פנתה, אבל קיבלה את המידע ממשרד הפנים רק לאחר 60 יום.

אם אנחנו יוצרים חזקה לזה שהאזרח מעדכן ואנחנו נותנים לזה פתרון בלוח זמנים, אז אני כאזרח פתרתי את הבעיה שלי.

אני מקריא את סעיף 4.

אנחנו מדברים על כתובת קודמת.

יש לי הערה נוספת לגבי סעיף 3. לא מדובר ברשימת עדכוני הכתובת, כי אנחנו מגדירים כתובת.

אם את מעדכנת את הכתובת, יש לי רשימה של עדכוני הכתובות.

זאת רשימה מעודכנת למשלוח דברי דואר.

זאת המשמעות של המילה "כתובת" בחיקוק הזה. האם המילה "מען" בסעיף 4 יורדת?

היא תותאם להגדרה של עדכון כתובת. כפי ששאל חה"כ רצאבי, מדוע אנחנו זקוקים ל-45 יום?

שלא יוצר מצב בו עד שמשרד הפנים ענה עברו 45 יום.

אנחנו דיברנו על 30 יום. אם אנחנו יוצרים פאוזה גדולה מדי בין ההודעה לבין העדכון ובינתיים אותה רשות שלחה אחרי 40 יום מכתב לכתובת הישנה, אז מה עשינו בזה?

יש פה דלתא של 15 יום. יכול להיות שאתמול העבירו את הכתובות המעודכנות לרשויות ואתה עדכנת את הכתובת החדשה היום, עכשיו יעברו 30 יום עד לעדכון הבא. אנחנו לא יודעים אם העדכון הבא יגיע תוך 30 יום, ומכאן אותה דלתא של 15 ימי ביטחון.

מה יקרה לאותו פלוני שעדכן את הכתובת בתוך 30 יום מיום שעבר כתובת?

האחריות שלו היא עדיין לקחת מכתבים מהכתובת הקודמת.

זה לא מופיע בהצעת החוק. האזרח לא יידע שישנה תקופה בה האחריות היא שלו.

אנחנו אומרים שאחרי 45 יום האחריות היא של הרשות, ומכאן נובע שעד 45 האחריות היא שלו.

אני חושב שזה לא ברור מספיק לאזרח.

החוק די ברור בעניין הזה. אני מקווה גם, שתעשו מספיק פרסומת לחוק כאשר הוא יעבור.

רשות הדואר תעשה את זה.

לפני שאני עובר לקרוא את סעיף 5, אני רוצה לפנות לנציגה של המשרד לביטחון פנים ולשאול האם הוא בעל משמעות בעינם.

לסעיף הזה אין שום משמעות מבחינתנו. ברגע שהחוק לא קובע חובה ונותן לאזרח לבחור בין אפשרויות, אין לו משמעות. ברגע שיהיה את סעיף 2ג שנותן לאזרח ברירת מחדל, אנחנו לא ניזקק כלל לסעיף הזה.

אם כך, אנחנו נבטל את סעיף 5. אני עובר לסעיפים 6-8. סעיף 2 בחוק מרשם האוכלוסין קובע את פרטי הרישום שכתובים במרשם האוכלוסין. אני עובר לסעיף 9, סעיף התחילה.

אני חושב, שנדרש זמן להתארגנות של המשרדים, וכן להביא את החוק למודעות הציבור. לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נצטרך לקבל תשובה מהמשרדים ומרשות הדואר, כמה זמן ייקח להם להיערך. זה בכל זאת מלווה בהסברה לציבור הרחב.

אתה רק מקל על הציבור. נניח שהציבור לא יידע על ההקלות, אז הוא ימשיך לשלוח מכתבים לכל הרשויות. השאלה היא, האם יש בעיה טכנית לרשויות האחרות למשוך את העדכון ממשרד הפנים.

אין לנו תשובה על זה.

אנחנו ביררנו את הנושא הזה, ובמרבית המקרים אנחנו התעדכנו דרך חברה לאוטומציה, שאף היא מתקשרת עם גורם אחר. גם החברה לאוטומציה לא יוצרת את העדכונים החודשיים האלה של הכתובת. אנחנו ביררנו איתם את הנושא, והם אמרו שיידרשו להם 4-5 חודשי התארגנות מבחינת מערכות המחשוב והטמעה בתוך הרשויות. צריך לזכור, כי ישנן רשויות שאינו מחוברות למחשוב ואוטומציה.

אני מציע, שלקראת קריאה שנייה ושלישית, אתם תאמרו לנו תוך כמה זמן ניתן להתארגן.

אני מקריא את התוספת.

איפה מופיעה רשות הדואר.

האם אתם רואים צורך לעדכן אתכם?

בהחלט כן. זה יכול לשפר את שיעור המסירה שלנו.

לא יעדכנו אתכם, אתם תצטרכו להתעדכן.

בסדר.

האם אתם רוצים שיכללו אתכם בעדכון של אחת לשלושים יום.

כן.

אחת לשלושים יום, לפי בקשה שלהם.

על הנושא של דיווח ON LINE אנחנו נחליט בישיבה הבאה. רשות הדואר אומרת, כי היא רוצה להתעדכן כמו כל הרשויות.

אם לא יוחלט על דיווח ON LINE.

בנוסף. זה על מנת להצליב מידע.

נכון. אתם לא נתתם את דעתכם לכך שבתי המשפט לא כלולים פה בכלל.

אני אתמול ישבתי עם עידו, ושאלתי אותו איפה נכללת רשות השידור. ברגע שאנחנו מפרסמים רשימה סגורה, אנחנו יכולים לשכוח גופים מהותיים. השאלה היא, האם ניתן לנסח זאת כך מבלי שאנחנו מפרסמים רשימה סגורה.

יש מנגנון של תוספות, אבל אני חושב שכדאי לכרוך את זה בהחלטה של השר עם אישור של הוועדה. יש תקנון מקובל.

נוסיף סעיף של שינוי התוספת. השר יהיה רשאי לשנות את התוספת באישור הוועדה.

למה צריך לומר שזה יהיה באישור הוועדה?

כי אולי הוא רוצה להוסיף גוף שאנחנו לא מעונינים בו. אני מציע, שאנחנו נפנה לגורמים שעלו פה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ונשאל אותם מהי עמדתם לגבי הנושא.

אי אפשר להוסיף אותם לרשימה אם הם לא רוצים בכך.

כרגע אנחנו לא נוסיף גורמים שלא נוכחים כאן. אני חושב, שכדאי בכל מקרה להוסיף סעיף של שינוי התוספת.

אנחנו צריכים לחשוב על טובת האזרח. אם אנחנו שכחנו פה גוף מהותי, יכול להיות שאנחנו מעקרים את כל השירות.

המנגנון של התוספת הוא מנגנון יחסית קל לשינוי.

אני רוצה לסכם את הישיבה. לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נקבל תשובות לגבי תחולת החוק, לגבי מנגנון הדיווח הישיר בין משרד הפנים לרשות הדואר, ולגבי התוספות השונות, שצריך גם אותן לעגן בחקיקה. אנחנו נצביע על הצעת חוק עדכון כתובת.

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנע - אין

ההצעה עוברת לקריאה ראשונה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00