ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 19/07/2005

חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005

פרוטוקול

 
הצעת חוק עדכון כתובת, התש"ד-2004, של חברת הכנסת אהוד רצאבי (פ/2186)

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
19.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ה (19.07.2005), בשעה 10:30
סדר היום
הצעת חוק עדכון כתובת, התשס"ד-2004, של חה"כ אהוד רצאבי (פ/2186).
נכחו
חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה -היו"ר
דוד אזולאי - מ"מ היו"ר
ואסל טאהא
יגאל יאסינוב
אהוד רצאבי
מוזמנים
עו"ד שרה ליפשיץ -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד נעמה בר אור -המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ניבה רפאלי -מדור תביעות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד אביטל שטרנברג -משרד המשפטים
נועה יצחקי -מתמחה, משרד המשפטים
ערן פולק -משרד האוצר
טל בלהה -מנהל תחום מחשוב –רישוי, משרד התחבורה
סרן אודי שגיא -קצין ייעוץ ביעח"ק, משרד הביטחון
מקסים שחף -רע"ן הדרכה ומידע באכ"א, משרד הביטחון
נועה בן אריה -מרכז השלטון המקומי
הרצל ברמג -רשות הדואר
יועץ משפטי
עידו בן יצחק
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית
מיטל בר-שלום











הצעת חוק עדכון כתובת, התשס"ד-2004, של חה"כ אהוד רצאבי (פ/2186).
היו"ר גאלב מג'אדלה
שלום, אני פותח את הישיבה. חה"כ רצאבי, האם הגעתם להסכמה לגבי הנוסח?
אהוד רצאבי
עד כמה שאני יודע הגענו לנוסח מוסכם. ישבנו גם עם היועץ המשפטי עידו בן יצחק.
היו"ר גאלב מג'אדלה
אנחנו אפשרנו לכם פרק זמן סביר על מנת שתגיעו להבנות. אני מציע שתפתח את הדיון ותסביר את הצעת החוק.
אהוד רצאבי
החוק היום מחייב אדם ששינה את כתובתו לעדכן את משרד הפנים ואת יתר הרשויות. אנחנו יודעים, כי יש רשויות רבות שמשתמשות במאגרים של משרד הפנים כדי לשלוח דואר, ולא רק כדי לשלוח דואר. אם ניקח את בעלי כביש מס' 6 לדוגמא, אנחנו נראה כי הם משתמשים בכתובת הנמצאת במשרד הרישוי.

כאשר אנחנו עוברים כתובת, אנחנו נדרשים לעדכן את משרד הרישוי, הצבא, רשויות המס, משרד הפנים ועוד גופים נוספים. לפי הצעת החוק שלי, האזרח יהיה חייב על פי החוק לעדכן רק רשות אחת, את משרד הפנים. יתר הרשויות ימשכו את המידע ממאגר המחשבים של משרד הפנים, בהתאם לתקנות, בהתאם לתדירות שקבועה בהצעת החוק. בכך אנחנו נגרום ליעילות ולחוסר סרבול.

בהצעה שמונחת לפנינו, התייחסנו גם לכתובת נוספת, כתובת למשלוח דברי דואר להבדיל מהמען, מתוך הבנה שלעיתים אדם רוצה לקבל את הדואר שלו במקום אחר ולא במקום מגוריו. בעקבות המלצתו של היועץ המשפטי של הממשלה, קיבלתי את הדרישה כי הצבא לא ייכלל בהצעת החוק המקורית שלי.

הנושא הזה נדון כבר זמן רב. אנחנו ישבנו יחד אצל מנכ"ל משרד הפנים, ומאז אני מקווה שעברו מספר חודשים כדי שכל הצדדים יגיעו להבנה ביניהם.
היו"ר דוד אזולאי
אז בעצם אתה מאפשר לכל דיכפין לקבל את הכתובת של האזרח.
אהוד רצאבי
זה קיים בחוק גם היום. אם אתה רוצה לדעת איפה גר אהוד רצאבי, אתה יכול לפנות למשרד הפנים ולקבל את כל האינפורמציה.
היו"ר דוד אזולאי
הבעיה היא שזה מנוצל לרעה על ידי כל מיני גורמים.
אהוד רצאבי
האם אתה מדבר על דואר זבל?
היו"ר דוד אזולאי
לא רק. אני מדבר על כל מיני גורמים מסחריים שמנצלים את המידע הזה על מנת להציף אותך בפרסום.
אהוד רצאבי
יש חוק אחר שמונע את זה. אתה לא יכול להוציא קבצי מידע החוצה.
עידו בן יצחק
זה מיוחד לרשויות ספציפיות שמוגדרות. גם כיום המידע על הכתובת שבה מתגורר האדם פתוח לכל.
אהוד רצאבי
בהגדרת החוק אנחנו מגדירים את הרשויות שתהיינה חייבות להתעדכן.
היו"ר גאלב מג'אדלה
מה לגבי צה"ל?
אהוד רצאבי
החרגנו את צה"ל מהצעת החוק, כיוון שהוסבר לי שזה כפוף לדין פלילי. כאשר הצבא רוצה להפיץ צווים או לגייס אנשים, הוא רוצה שתהיה לו שליטה על מאגר המידע שלו.
אביטל שטרנברג
הסיכום שאליו הגיעו משרדי הממשלה, הוא ליצור מסלול נפרד. אנחנו לא מדברים על מען לפי חוק מרשם האוכלוסין, שיש לו השלכות להרבה מאוד עניינים, אלא על יצירת מסלול של כתובת למסירת דברי דואר עבור רשויות מסוימות. מרגע שנכנסת למסלול הזה מרצונך, באופן וולונטרי, אתה מתחייב לעדכן את כתובתך מכאן ואילך, והרשויות תמשוכנה את הכתובת הזאת והן גם תחויבנה לפנות אליך לפי הכתובת הזאת. זאת הכתובת שעליה חלות החזקות. אנחנו יוצרים פה מסלול שהוא מקביל למסלול של חוק מרשם האוכלוסין, מסלול של כתובת למסירת דברי דואר.
אהוד רצאבי
זאת לא היתה כוונת החוק.
אביטל שטרנברג
אנחנו יודעים, אבל זאת ההסכמה שאליה אנחנו הגענו. זאת העמדה של משרדי הממשלה. אני חושבת שהעמדה הזאת נכונה, משום שאחרת אנחנו נכנסים למבוך מאוד גדול. שרה ממשרד הפנים תוכל להסביר עד כמה זה ייצור בעיות אם ניצור מסלול לפי חוק מרשם האוכלוסין. זאת ההצעה שהועברה.
היו"ר גאלב מג'אדלה
נראה לי שיש פה משהו לא בסדר. אנחנו עשינו פסק זמן של יותר מחודשיים על מנת שתגיעו יחד להבנות, חה"כ רצאבי אומר לי שהגעתם להבנות, ועכשיו אני רואה שאין הבנות.
אביטל שטרנברג
חילוקי הדעות שיש לנו עם הנוסח שהציע היועץ המשפטי, הם חילוקי דעות טכניים. יש לנו הערות, שאני חושבת שחלקן מקובלות עליו. ניהלתי איתו שיחה הבוקר, והתברר לי כי אנחנו מסכימים על רוב הדברים. המחלקות שלנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה הן ממש מינוריות.
היו"ר גאלב מג'אדלה
חה"כ רצאבי מתנגד לחלוטין לעמדה שאת מציגה פה היום.
אהוד רצאבי
זה גם בניגוד לסיכומים שהיו לי עם משרד הפנים, שהגעתי אליהם עם מנכ"ל המשרד לפני מספר חודשים.
היו"ר דוד אזולאי
האם היועץ המשפטי של הוועדה היה שותף להבנות האלה?
עידו בן יצחק
אנחנו קיבלנו את ההצעה שהוגשה לנו על ידי משרדי הממשלה, לגבי מסלול של כתובת למשלוח דואר. בשבוע שעבר דיברתי עם עו"ד ליפשיץ לגבי אותם אנשים שלא יבחרו ללכת במסלול של כתובת למשלוח דואר, ואינם מעונינים שתהיה להם כתובת נפרדת למשלוח דברי דואר. אנחנו רצינו שגם הכתובת של האנשים האלה תתעדכן. לכן עשינו את השינויים האלה. זה משהו טכני שאנחנו יכולים לפתור אותו.
היו"ר גאלב מג'אדלה
האם המציע לא יודע על ההסכמות שאתם הגעתם אליהם?
עידו בן יצחק
אני ישבתי אתמול עם חה"כ רצאבי והראיתי לו את הנוסח שמונח היום על השולחן.
אהוד רצאבי
ההסתייגות של משרדי הממשלה מתייחסת לכך שהצעת החוק שלי תחול רק לגבי עדכון כתובת לצורך משלוח דברי דואר. אני מדבר על עדכון כתובת בכלל, לא רק לצורך משלוח של דברי דואר. נניח שזוג מתגרש, האישה נשארת להתגורר באותו בית והבעל עובר להתגורר במקום אחר. המעכלים מגיעים לכתובת שכתובה עדיין על שמו של הבעל, כי הוא לא הודיע על שינוי כתובת. גם אם הוא הודיע לרשויות מסוימות ושכח להודיע לרשות אחת, עדיין אותה רשות תמשיך לפנות לאותה כתובת של גרושתו. את זה אני רוצה לתקן.
שרה ליפשיץ
אדם שמתגרש ועובר לכתובת מגורים אחרת, חייב לעדכן את משרד הפנים ממילא, בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין. את יתר הרשויות, המען מעניין לצורך משלוח דברי דואר בלבד.
אהוד רצאבי
נניח שאותו אדם נפרד מאשתו, עבר להתגורר בכתובת אחרת והודיע על כך למשרד הפנים. את רשויות המס הוא לא עדכן.
שרה ליפשיץ
הן מתעדכנות אצלנו.
אהוד רצאבי
הן לא מתעדכנות אצלכם. הן לא חייבות להתעדכן אצלכם, ובפועל הן לא מתעדכנות. כאשר הן צריכות לעכל הן מגיעות לאותה כתובת שרשומה לפני העדכון. האם משרד הרישוי מתעדכן?
קריאה
יש חובה נפרדת לעדכן את משרד הרישוי. המאגר של משרד הרישוי הוא יותר מעודכן ויותר נכון מזה של משרד הפנים.
אהוד רצאבי
אני לא רוצה שתהיה חובה נפרדת. אני רוצה שהאזרח ידווח פעם אחת על שינוי כתובת. אתם בעלי הממון והיכולות הטכנולוגיות, ולכן עליכם לעשות זאת. תזכרו שבסופו של דבר אתן חוזרות הביתה וגם אתן אזרחיות.
היו"ר גאלב מג'אדלה
אני מבין שמשרדי הממשלה מתואמים עם היועץ המשפטי ולא עם מציע הצעה.
עידו בן יצחק
זה לא מדויק.
שרה ליפשיץ
זה נכון לגבי נושא מאוד ספציפי, האם הכתובת מעניינת את הרשויות האחרות לצורך משלוח דברי דואר, או שהן צריכות את עדכון הכתובת גם לצרכים אחרים.
עידו בן יצחק
אם אנחנו אומרים, שלגבי אותו אדם שלא מעדכן כתובת למשלוח דואר המען הרגיל הוא הכתובת למשלוח דואר, בזה אנחנו אומרים שהרשויות תהיינה מעודכנות. כאשר לאותו אדם אין כתובת למשלוח דואר והוא עובר דירה, אנחנו רוצים שהוא יעדכן זאת.
שרה ליפשיץ
הוא חייב לעשות זאת.
עידו בן יצחק
אבל הרשויות לא חייבות להתעדכן.
שרה ליפשיץ
השאלה היא, לשם מה הרשויות צריכות את העדכון הזה? לשם משלוח דברי דואר.
אהוד רצאבי
זה לא נכון. זה לצורך כל דבר ועניין, גם לצורך זה שהרשות המקומית תקבע באיזה בית ספר ילמד הילד, ואנחנו יודעים כי לעיתים אדם משנה את הכתובת שלו כי הוא רוצה שילדו ילמד בבית ספר מסוים. אני לא מבין מה הבעיה שאני אעדכן רק משרד אחד בשינוי הכתובת.
שרה ליפשיץ
כאשר ערכנו את הישיבה עם כל גורמי הממשלה, כל נציגי המשרדים אמרו שהצורך שלהם בעדכון הזה הוא למשלוח דברי דואר. כיוון שעלתה סיטואציה בה אדם ירצה לתת רק ת.ד ככתובת למשלוח דואר, וכיום הוא לא יכול לעשות זאת לפי חוק מרשם אוכלוסין, ניסינו למצוא מסלול נפרד של כתובת לצורך משלוח דברי דואר. במרשם האוכלוסין יופיעו שתי כתובות על שמו של אדם, מען וכתובת למשלוח דברי דואר.
אהוד רצאבי
אם הוא ירצה בכך.
שרה ליפשיץ
אם הוא לא ירצה בכך, המען הראשי הופך להיות הכתובת למשלוח דברי דואר.
אהוד רצאבי
זה רעיון מצוין.
שרה ליפשיץ
בוא נניח שאדם נתן כתובת למשלוח דברי דואר והוא משנה את כתובתו. הרשויות יתעדכנו תוך 30 יום בכתובת השנייה שקיימת, בכתובת לצורך משלוח דברי דואר. אם אדם נתן כתובת אחת ראשית והוא משנה אותה, הרשויות יתעדכנו בכתובת הראשית עד 30 יום.
אהוד רצאבי
אבל הן לא עושות זאת. הן לא מושכות את העדכונים.
שרה ליפשיץ
הן מושכות, כיוון שזה נחשב הכתובת הראשית לצורך משלוח דואר. הצעת החוק מחייבת אותן למשוך.
עידו בן יצחק
אני אסביר את מה שהיא אומרת. נניח שעברת דירה ואין לך כתובת לצורך משלוח דברי דואר, כאשר אתה מעדכן את הכתובת החדשה מתעדכנת גם הכתובת לצורך משלוח דברי דואר. לכן, כאשר הרשות מתעדכנת אצל משרד הפנים לגבי כתובת לצורך משלוח דואר, היא מתעדכנת גם לגבי המען.
אהוד רצאבי
בוא נניח שהכתובת למשלוח דברי דואר היא המען שלי, ועברתי לכתובת אחרת ועדכנתי את מרשם האוכלוסין תוך 30 יום. האם הרשויות האחרות מתעדכנות בהתאם?
אביטל שטרנברג
לפי הצעת החוק, הרשות תפנה לשר אחת לחודש.
אהוד רצאבי
אז מה הבעיה?
עידו בן יצחק
אין בעיה. אנחנו נצטרך לנסח את הדברים קצת אחרת.
היו"ר דוד אזולאי
אתה בעצם אומר, שהרשויות האחרות חייבות להתעדכן, ואם הן לא התעדכנו זאת בעיה שלהן.
אהוד רצאבי
אני רוצה להגיע למצב שבו, ברגע שהאזרח הודיע פעם אחת, חזקה על כולם להתעדכן.
היו"ר דוד אזולאי
נניח שלי אין כרגע בעיה עם המס, אבל כאשר הם יצטרכו אותי הם יידעו איך לאתר אותי. האזרח צריך להודיע על שינוי כתובת פעם אחת. אם רשות מסוימת לא הלכה והתעדכנה, זאת בעיה שלה.
אהוד רצאבי
נניח שאתה עדכנת את משרד הפנים בלבד בשינוי הכתובת, ובעלי כביש 6 שלחו את הדואר לכתובת שרשומה במשרד הרישוי שלא התעדכן בכתובת החדשה. כאן זאת הבעיה של משרד הרישוי ולא של האזרח.
היו"ר דוד אזולאי
הבעיה היא, מה יעשה אותו אזרח שקיבל קנס ולא שילם, כיוון שהוא נשלח לכתובת הישנה, למרות שהוא עדכן את משרד הפנים בכתובת החדשה.
היו"ר גאלב מג'אדלה
אם חברת כביש 6 שולחת את תופס התשלום לכתובת הישנה, היא נושאת באחריות ולא האזרח.
היו"ר דוד אזולאי
האם אותן רשויות מקבלות את העדכון ON LINE, או רק שהן פונות הן מקבלות את העדכון.
שרה ליפשיץ
הן צריכות לפנות על מנת לקבל את העדכון.
אהוד רצאבי
קבענו בחוק את התדירות לפיה הן מחויבות להתעדכן.
טל בלהה
יש חשש שהאדם יודיע על שינוי המען, אבל לא יעדכן את הכתובת למשלוח דברי דואר.
היו"ר דוד אזולאי
האדם יידע שהוא חייב לעדכן כתובת לצורך משלוח דואר, בדיוק כפי שהוא חייב לעדכן כתובת מגורים.
שרה ליפשיץ
הוא לא חייב. אם הוא מסר מיוזמתו כתובת אחרת לצורך משלוח דברי דואר, מוטלת עליו החובה לעדכן במידה והיא משתנה. אם הוא לא מסר כתובת לצורך משלוח דברי דואר, הוא חייב לעדכן את המען, לפי חוק מרשם האוכלוסין.
טל בלהה
אני חוששת, שהוא ישנה כתובת ולא יעדכן את משרד הפנים בכתובת למשלוח דברי דואר, כאשר תמיד הוא יוכל להגיד שהוא שינה פיזית את מקום המגורים, אבל הוא לא ידע שהוא צריך גם לשנות את הכתובת לצורך משלוח דברי דואר.
היו"ר גאלב מג'אדלה
בין החשש שלך לבין השינוי שאנחנו מבקשים לעשות לטובת האזרח, הזמן יעשה את שלו.
הרצל ברמג
אין לנו בעיה עם הצעת החוק, אבל צריך להפנות את תשומת לב הוועדה למשמעות שאולי לא ידועה לה. ברשות הדואר קיים שירות שנקרא "דואר עוקב". כל אדם יכול לבקש מהרשות להפנות את הדואר שלו לכתובת אחרת, במשך 4 חודשים ללא תשלום. אנחנו צוברים את האינפורמציה הזאת לאורך שנים, ואנחנו עושים בה שימוש גם לטובת רשויות המדינה. כאשר משרד הפנים מפיץ את ההודעות לבוחר, הוא מבקש מאיתנו במפורש להתעלם מן הכתובת שרשומה על ההודעה לבוחר ולהעביר אותה בהתאם לידע המצוי אצלנו. כך אנחנו משיגים שיעור מסירה הרבה יותר גבוה. בפעם האחרונה קיבלנו ממשרד הפנים 70% מן הכתובות המעודכנות, והצלחנו למצוא 94% מהכתובות. לאחר שתתקבל הצעת החוק הזאת, חזקת המסירה תחול רק על משלוח לפי הכתובת שרשומה במשרד הפנים. למשרד הפנים ולרשויות האחרות לא יהיה עוד אינטרס להגיד לנו להעביר את ההודעות לפי הכתובת שידועה לנו. כדי שתהיה חזקת מסירה הם ידבקו בכתובת הרשמית, ואז שיעור המסירה ירד בצורה ניכרת. אנחנו מדברים פה על מאות אלפים של בתי אב שלא יקבלו את דברי הדואר שלהם.
עידו בן יצחק
אנחנו לא יכולים לבנות על הרצון הטוב שלכם לנצח.
היו"ר דוד אזולאי
הדוור הוא איש מקומי שמכיר את כולם.
הרצל ברמג
אני לא מדבר על מידע שאנו מקבלים מפי השמועה, אלא מהנמען עצמו.
עידו בן יצחק
מחר שירותי הדואר יופרטו, וייתכן והשירות הזה לא יינתן בחינם.
היו"ר גאלב מג'אדלה
מהו הפתרון לבעיה שאתה הצגת?
הרצל ברמג
יכול להיות שצריכה להיות מערכת עדכון הדדית בין משרד הפנים לבין רשות הדואר.
היו"ר גאלב מג'אדלה
אנחנו מוכנים לקבל כל רעיון, ובלבד שהרשויות יקלו על האזרח ולא יטילו עליו מעמסה.
היו"ר דוד אזולאי
הדואר הוא הגורם המרכזי והחשוב כאן. הוא זה שמעביר את המכתב ליעדו. לכן, אני הייתי מציע שיהיה דיווח ON LINE ממשרד הפנים לרשות הדואר.
ואסל טאהא
זו הצעה טובה.
הרצל ברמג
זה צעד מבורך. אנחנו היינו מביעים את דעתנו קודם, אבל הצעת החוק הזאת הובאה לידיעתנו רק לפני יומיים.
שרה ליפשיץ
הם לא חלק מהרשויות. אנחנו נעדכן אתכם אם תפנו בבקשה לעדכון.
היו"ר דוד אזולאי
לא. אנחנו כבר עכשיו נחליט, שמשרד הפנים יעדכן את רשות הדואר ON LINE.
שרה ליפשיץ
אני לא בטוחה שאנחנו בנויים לזה. בנוסף, אביטל אומרת לי שהיא לא בטוחה שזה חוקי.
היו"ר גאלב מג'אדלה
האם ההצעה שעלתה פה מקובלת על כולם?
שרה ליפשיץ
אני אמרתי, שאני לא בטוחה שאנחנו בנויים לכך. אני צריכה לבדוק זאת.
היו"ר דוד אזולאי
תבדקי את זה, ומחר בבוקר תתני לנו תשובה.
היו"ר גאלב מג'אדלה
אנחנו רוצים לקבל תשובה בימים הקרובים, ואת התיקונים אנחנו נעשה בין הקריאה השנייה לשלישית.
ערן פולק
להצעה הזאת של דיווח ON LINE יש משמעויות תקציביות.
היו"ר דוד אזולאי
לפעמים כדי לשפר את השירות לאזרח צריכים להוציא קצת כסף. קח חצי פרומיל מן ההתנתקות ותעביר לעניין הזה. אנחנו מחפשים להתייעל. מדובר פה בעידן המחשבים. ברשות הדואר כבר ערוכים לזה, ואנחנו מחכים לתשובה ממשרד הפנים.
אהוד רצאבי
האם ניתן לגרום לכך שאזרח יעדכן את כתובתו באמצעות הדואר?
הרצל ברמג
במדינות רבות רשות הדואר היא הגוף שמעדכן זאת. אנחנו נשמח לעשות את זה.
היו"ר דוד אזולאי
אבל אז אתה משנה את כל הצעת החוק שלך.
אהוד רצאבי
אני מתכוון, שאני אגש לסניף הדואר המרכזי ואודיע על שינוי המען וכתובת למשלוח דברי דואר. הפקיד שם יעדכן גם את מחשבי משרד הפנים.
הרצל ברמג
זה קיים גם היום.
היו"ר דוד אזולאי
לרשות הדואר אין חובה לעדכן שום גורם. אני לא מוכן לסמוך על שירות התנדבותי.
מקסים שחף
היום יש אפשרות למלא בדואר טופס של משרד הפנים, והוא מעביר את זה למשרד הפנים.
אביטל שטרנברג
באותו מעמד אפשר לשנות את הכתובת לצורך משרד הפנים ולצורך רשות הדואר.
אהוד רצאבי
האם על ידי זה שאני ממלא את הטופס ברשות הדואר, אני פוטר את חובתי לפי חוק מרשם האוכלוסין? אני מציע שתבדקו את הדברים האלה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
ערן פולק
בחלק מסניפי הדואר ניתנים שירותים של משרד האוצר. ב-75 סניפים של רשות הדואר ניתן לעדכן כתובת.

הצעת החוק המקורית דיברה על כך שמשרד הפנים יעדכן ON LINE את יתר הרשויות.
שרה ליפשיץ
לא דיברנו על עדכון ON LINE, אלא לפי בקשה.
ערן פולק
אנחנו התנגדנו להצעה הזאת. דיברנו על עלויות גבוהות מדי ולא תמיד נדרשות. זאת אחת הסיבות ששינינו את הקונספציה לזה שהרשויות עצמן תבקשנה את הנתונים. ההצעה שאתם מעלים עכשיו בנוגע לרשות הדואר, מחזירה את הגלגל לאותה נקודה שהיא בעייתית מאוד.
היו"ר דוד אזולאי
לא נכון. יש הבדל מהותי בין שני הדברים. תחילה דובר על דיווח ON LINE לכל הרשויות. פה אנחנו מדברים על רשות אחת בלבד, שהיא הגורם שמביא את הדואר ליעדו. אני מבקש שההצעה הזאת תיבדק. אם תתנגדו לזה, תגישו הסתייגות. המליאה היא זאת שתחליט.
ערן פולק
זה היה הבסיס להסכמות אליהן הגענו עם המציע.
אהוד רצאבי
אני זוכר את הישיבה הראשונה שערכנו עם גדעון בר לב. אתם אמרתם שעדכון ON LINE, עולה הרבה כסף. היו"ר מבקש כרגע נתונים. אנחנו נצביע היום על ההצעה לקראת קריאה ראשונה. לקראת קריאה שנייה ושלישית אתם תביאו את הנתונים. אם יוחלט שזה מה שהוועדה רוצה, אתם תוכלו להתנגד.
ערן פולק
אבל זאת ממש חריגה מההסכמות שאליהן הגענו.
אהוד רצאבי
אבל כרגע זה לא על הפרק. אנחנו רק מבקשים אינפורמציה. זה לא עומד להצבעה עכשיו.
נעמה בר אור
אם התוצאה של המהלך הזה אומרת, כי אחרי כל עדכון של כתובת יגרום לכך שבאופן אוטומטי כל הדואר שלנו יעבור לכתובת החדשה מבלי שביקשנו את זה במפורש, אנחנו לא עושים שירות טוב לאזרח. אם ניקח לדוגמא סטודנט, נראה כי הכתובת הקבועה שלו היא בית הוריו, אבל כל 6 חודשים הוא עובר לדירה שכורה אחרת ולשם הוא רוצה לקבל את הדואר שלו.
ניבה רפאלי
לפי החוק, הוא חייב לעדכן בכל פעם את הכתובת של הדירה השכורה שלו.
עידו בן יצחק
אני מתחיל לקרוא את הצעת החוק. הכותרת של החוק היא: הצעת חוק עדכון כתובת.
שרה ליפשיץ
הכותרת צריכה להיות: "עדכון כתובת למשלוח דואר".
עידו בן יצחק
זה לא כל כך קריטי.
אביטל שטרנברג
מבחינתנו זה קריטי.
אהוד רצאבי
מבחינתי זה קריטי גם. זה השם של החוק. הילד שלי נולד בשם הזה, ואני לא משנה את זה.
עידו בן יצחק
אני מקריא את הצעת החוק. סעיף 1.
אביטל שטרנברג
חסרה הגדרה של כתובת. אפשר ליצור אותה בסעיף 2 ולומר, להלן כתובת למשלוח דואר. אנחנו זקוקים להגדרה של כתובת על מנת להבחינה ממען.
אהוד רצאבי
זה מופיע בהגדרה ל"עדכון כתובת".
שרה ליפשיץ
בהגדרה חייבים לומר רק: "רישום כתובת למשלוח דואר".
עידו בן יצחק
"או שינויה". בהעדר כתובת למשלוח דואר, הכתובת למשלוח דואר היא המען.
אביטל שטרנברג
מען הוא מונח טכני אחר בחוק המרשם.
היו"ר דוד אזולאי
למה שלא נכתוב בהגדרה לעדכון כתובת, רישום כתובת למשלוח דואר ולמען?
אביטל שטרנברג
אנחנו מתעסקים רק עם כתובת למשלוח דואר, ולכן הטרמינולוגיה היא "כתובת למשלוח דואר". אפשר לכתוב בהגדרה לעדכון כתובת, רישום כתובת למשלוח דואר, להלן כתובת למשלוח דואר ולהמשיך הלאה. בכל מקרה צריך להתייחס למונח כתובת למשלוח דואר. זאת הערה טכנית ניסוחית.
עידו בן יצחק
אנחנו מחילים את החוק הזאת על תושבים. השאלה היא, האם יש לכם התנגדות לכך שגם לאזרחים שאינם תושבים תהיה כתובת למשלוח דואר. לביטוח הלאומי יש עניין למשלוח דואר לתושבים האלה.
היו"ר דוד אזולאי
אני מציע שלא תיכנס לזה, כי אז באמת יוכל לבוא נציג האוצר ולומר שהעלויות הן גבוהות.
עידו בן יצחק
הכתובת של אותו אזרח לא תהיה הכתובת שלו בחו"ל.
אביטל שטרנברג
זה יוצר גם בעיה מבחינת הגדרתו כאזרח שאיננו תושב. התושבות היא מרכז חיים.
אהוד רצאבי
הרי הגדרת תושב היא שונה מחוק לחוק. מה יעשה המוסד לביטוח הלאומי בנוגע לאדם שחייב לביטוח הלאומי ומתגורר עכשיו בחו"ל? לאן הוא ישלח את פנקסי התשלום? מה יקרה אם נוסיף בכל זאת את המילה אזרח?
אביטל שטרנברג
אני לא הייתי רוצה לענות בשמו של הביטוח הלאומי. אני מניחה, שזה יעורר בעיות בעיקר מבחינת המוסד לביטוח הלאומי.
אהוד רצאבי
הבאנו את המוסד לביטוח הלאומי בתור דוגמא, אבל יכול להיות שזה נכון גם לגבי גופים אחרים. מה אנחנו גורעים אם אנחנו מוסיפים את המילה "אזרח"?
אביטל שטרנברג
אנחנו מוסיפים סל של בעיות, שאנחנו לא מודעים להן כרגע.
שרה ליפשיץ
חוק מרשם האוכלוסין אינו חל על אזרח שאינו תושב.
עידו בן יצחק
נכון. חוק המרשם חל רק על תושבים ולא על אזרחים, ולכן עדיף להיצמד אליו.
טל בלהה
הכוונה היא רק לכתובת בישראל.
אהוד רצאבי
נכון. יש מגבלה תקציבית.
עידו בן יצחק
אני עובר לסעיף 2.
שרה ליפשיץ
אנחנו לא מדברים על הודעה על כתובת למשלוח, אלא על כתובת למשלוח.
עידו בן יצחק
אנחנו מנסחים זאת כך, מאחר שגם בחוק מרשם האוכלוסין אנחנו מדברים על הודעה. זה עניין ניסוחי.
אביטל שטרנברג
מהרגע שנכנסים למסלול הזה, המסלול הזה הופך למסלול חובה. כלומר, אתה רשאי למסור כתובת למשלוח דואר, אבל מרגע שמסרת אותה אתה חייב לעדכן אותה מכאן ואילך.
אהוד רצאבי
נניח שיש לי מען ויש לי כתובת למשלוח דברי דואר. בתאריך מסוים עברתי דירה, והמען הוא גם הכתובת למשלוח דואר. ברגע שהודעתי על שינוי המען שלי, זה גם מתייחס לכתובת לצורך משלוח דואר.
שרה ליפשיץ
רק במצב שמדובר בכתובת אחת.
אהוד רצאבי
נניח שאני גר בכתובת מסוימת, ויש לי כתובת אחרת לצורך משלוח דברי דואר. לאחר זמן מה עברתי דירה, והכתובת החדשה היא גם המען שלי. אני חייב לעדכן את הכתובת לפי החוק. מה יקרה ברגע שעדכנתי את שינוי המען שלי ולא שיניתי את הכתובת למשלוח דואר?
שרה ליפשיץ
רק המען יתעדכן.
אביטל שטרנברג
יכול להיות שיש לך רק ת.ד אחד ואחר כך החלפת אותו ועברת ל-ת.ד אחר. אנחנו היינו רוצים שאתה תעדכן את זה.
היו"ר דוד אזולאי
יש פה חובה לעדכן את שתי הכתובות מהרגע שנכנסת למסלול הזה.
אהוד רצאבי
אין לי בעיה עם זה.
היו"ר דוד אזולאי
כלומר, אנחנו צריכים לחייב את אותו אדם לעדכן גם את הכתובת למשלוח דואר.
אביטל שטרנברג
הוא רשאי להיכנס לתהליך, הוא לא חייב, אבל מרגע שהוא נכנס לתהליך הוא חייב לעדכן.
עידו בן יצחק
בתוך 30 יום.
היו"ר דוד אזולאי
לכן אמרתי בתחילת הדיון, כי רצוי לציין שחייבים לתת גם כתובת למשלוח דואר. אז אנחנו פותרים את הבעיה.
שרה ליפשיץ
אבל אנחנו לא מחייבים זאת.
עידו בן יצחק
ההנחה היא שלרוב האנשים יש רק כתובת אחת. אני עובר לסעיף 3.
שרה ליפשיץ
הנוסח הזה הוא לא ראוי. אנחנו רוצים שיירשם, שהרשות תפנה למשרד הפנים אחת לחודש, ולא לשר הפנים.
אהוד רצאבי
נכתוב, כי הרשות תפנה למי שהסמיכו השר.
היו"ר דוד אזולאי
אפשר לכתוב, לשר או למי שהסמיכו.
עידו בן יצחק
ברגע שיגיעו פניות כאלה לשר, הוא מהר מאוד ימנה מישהו.
שרה ליפשיץ
אנחנו מבקשים להוסיף, כי משרד הפנים ימסור את המידע לפי בקשת הרשויות.
עידו בן יצחק
זה נראה לנו מיותר לכתוב את זה. זה נראה מובן מאליו.
אביטל שטרנברג
למשרדים היה חשוב, שתהיה חובה למשרד הפנים למסור את המידע.
שרה ליפשיץ
אנחנו רוצים להדגיש, שזה יהיה בהתאם לבקשה של המשרדים.
עידו בן יצחק
אנחנו משנים את הסעיף, כך שהפנייה תהיה למי שהסמיכו השר, וכן שלמשרד הפנים תהיה חובה למסור לרשויות את המידע.
שרה ליפשיץ
תוסף השורה, משרד הפנים ימסור את המידע לפי בקשת הרשויות.
היו"ר דוד אזולאי
רק למי שמבקש.
שרה ליפשיץ
חובה על הרשויות לפנות.
מקסים שחף
למה שזאת לא תהיה חובה של משרד הפנים?
אביטל שטרנברג
הרשות פונה ואז נוצרת החובה.
היו"ר דוד אזולאי
אבל הרשות חייבת לפנות.
שרה ליפשיץ
היא חייבת לפנות.
היו"ר דוד אזולאי
למה?
אהוד רצאבי
כך יכול לבוא משרד הרישוי ולומר, כי הוא לא רוצה לפנות. מה עשית בזה?
היו"ר דוד אזולאי
תוך כמה זמן משרד הפנים חייב להיענות לפנייה של הגופים? זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. יכול להיות שהפקיד יצא למילואים והפקידה יצאה לחופשת לידה, והעדכון יתבצע אחרי הרבה זמן. אני מציע, שתהיה הגבלה של זמן.
שרה ליפשיץ
אני אבדוק את זה אצלנו.
עידו בן יצחק
אנחנו נכניס את לפני הקריאה השנייה והשלישית.
אהוד רצאבי
האם אנחנו לא קבענו שהמשרדים יתעדכנו תוך 30 יום?
עידו בן יצחק
דיברנו על חודש.
אהוד רצאבי
האם זה לא עונה על מה שחה"כ אזולאי שאל?
היו"ר דוד אזולאי
השאלה היא, מתי הם יקבלו את התשובה. יכול להיות שהרשות פנתה, אבל קיבלה את המידע ממשרד הפנים רק לאחר 60 יום.
אהוד רצאבי
אם אנחנו יוצרים חזקה לזה שהאזרח מעדכן ואנחנו נותנים לזה פתרון בלוח זמנים, אז אני כאזרח פתרתי את הבעיה שלי.
עידו בן יצחק
אני מקריא את סעיף 4.
אביטל שטרנברג
אנחנו מדברים על כתובת קודמת.
שרה ליפשיץ
יש לי הערה נוספת לגבי סעיף 3. לא מדובר ברשימת עדכוני הכתובת, כי אנחנו מגדירים כתובת.
עידו בן יצחק
אם את מעדכנת את הכתובת, יש לי רשימה של עדכוני הכתובות.
שרה ליפשיץ
זאת רשימה מעודכנת למשלוח דברי דואר.
אביטל שטרנברג
זאת המשמעות של המילה "כתובת" בחיקוק הזה. האם המילה "מען" בסעיף 4 יורדת?
עידו בן יצחק
היא תותאם להגדרה של עדכון כתובת. כפי ששאל חה"כ רצאבי, מדוע אנחנו זקוקים ל-45 יום?
אביטל שטרנברג
שלא יוצר מצב בו עד שמשרד הפנים ענה עברו 45 יום.
אהוד רצאבי
אנחנו דיברנו על 30 יום. אם אנחנו יוצרים פאוזה גדולה מדי בין ההודעה לבין העדכון ובינתיים אותה רשות שלחה אחרי 40 יום מכתב לכתובת הישנה, אז מה עשינו בזה?
אביטל שטרנברג
יש פה דלתא של 15 יום. יכול להיות שאתמול העבירו את הכתובות המעודכנות לרשויות ואתה עדכנת את הכתובת החדשה היום, עכשיו יעברו 30 יום עד לעדכון הבא. אנחנו לא יודעים אם העדכון הבא יגיע תוך 30 יום, ומכאן אותה דלתא של 15 ימי ביטחון.
אהוד רצאבי
מה יקרה לאותו פלוני שעדכן את הכתובת בתוך 30 יום מיום שעבר כתובת?
אביטל שטרנברג
האחריות שלו היא עדיין לקחת מכתבים מהכתובת הקודמת.
היו"ר דוד אזולאי
זה לא מופיע בהצעת החוק. האזרח לא יידע שישנה תקופה בה האחריות היא שלו.
עידו בן יצחק
אנחנו אומרים שאחרי 45 יום האחריות היא של הרשות, ומכאן נובע שעד 45 האחריות היא שלו.
היו"ר דוד אזולאי
אני חושב שזה לא ברור מספיק לאזרח.
אביטל שטרנברג
החוק די ברור בעניין הזה. אני מקווה גם, שתעשו מספיק פרסומת לחוק כאשר הוא יעבור.
אהוד רצאבי
רשות הדואר תעשה את זה.
עידו בן יצחק
לפני שאני עובר לקרוא את סעיף 5, אני רוצה לפנות לנציגה של המשרד לביטחון פנים ולשאול האם הוא בעל משמעות בעינם.
נעמה בר אור
לסעיף הזה אין שום משמעות מבחינתנו. ברגע שהחוק לא קובע חובה ונותן לאזרח לבחור בין אפשרויות, אין לו משמעות. ברגע שיהיה את סעיף 2ג שנותן לאזרח ברירת מחדל, אנחנו לא ניזקק כלל לסעיף הזה.
עידו בן יצחק
אם כך, אנחנו נבטל את סעיף 5. אני עובר לסעיפים 6-8. סעיף 2 בחוק מרשם האוכלוסין קובע את פרטי הרישום שכתובים במרשם האוכלוסין. אני עובר לסעיף 9, סעיף התחילה.
היו"ר דוד אזולאי
אני חושב, שנדרש זמן להתארגנות של המשרדים, וכן להביא את החוק למודעות הציבור. לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נצטרך לקבל תשובה מהמשרדים ומרשות הדואר, כמה זמן ייקח להם להיערך. זה בכל זאת מלווה בהסברה לציבור הרחב.
אהוד רצאבי
אתה רק מקל על הציבור. נניח שהציבור לא יידע על ההקלות, אז הוא ימשיך לשלוח מכתבים לכל הרשויות. השאלה היא, האם יש בעיה טכנית לרשויות האחרות למשוך את העדכון ממשרד הפנים.
היו"ר דוד אזולאי
אין לנו תשובה על זה.
נועה בן אריה
אנחנו ביררנו את הנושא הזה, ובמרבית המקרים אנחנו התעדכנו דרך חברה לאוטומציה, שאף היא מתקשרת עם גורם אחר. גם החברה לאוטומציה לא יוצרת את העדכונים החודשיים האלה של הכתובת. אנחנו ביררנו איתם את הנושא, והם אמרו שיידרשו להם 4-5 חודשי התארגנות מבחינת מערכות המחשוב והטמעה בתוך הרשויות. צריך לזכור, כי ישנן רשויות שאינו מחוברות למחשוב ואוטומציה.
היו"ר דוד אזולאי
אני מציע, שלקראת קריאה שנייה ושלישית, אתם תאמרו לנו תוך כמה זמן ניתן להתארגן.
עידו בן יצחק
אני מקריא את התוספת.
היו"ר דוד אזולאי
איפה מופיעה רשות הדואר.
עידו בן יצחק
האם אתם רואים צורך לעדכן אתכם?
הרצל ברמג
בהחלט כן. זה יכול לשפר את שיעור המסירה שלנו.
נועה בן אריה
לא יעדכנו אתכם, אתם תצטרכו להתעדכן.
הרצל ברמג
בסדר.
עידו בן יצחק
האם אתם רוצים שיכללו אתכם בעדכון של אחת לשלושים יום.
הרצל ברמג
כן.
שרה ליפשיץ
אחת לשלושים יום, לפי בקשה שלהם.
היו"ר דוד אזולאי
על הנושא של דיווח ON LINE אנחנו נחליט בישיבה הבאה. רשות הדואר אומרת, כי היא רוצה להתעדכן כמו כל הרשויות.
שרה ליפשיץ
אם לא יוחלט על דיווח ON LINE.
היו"ר דוד אזולאי
בנוסף. זה על מנת להצליב מידע.
הרצל ברמג
נכון. אתם לא נתתם את דעתכם לכך שבתי המשפט לא כלולים פה בכלל.
אהוד רצאבי
אני אתמול ישבתי עם עידו, ושאלתי אותו איפה נכללת רשות השידור. ברגע שאנחנו מפרסמים רשימה סגורה, אנחנו יכולים לשכוח גופים מהותיים. השאלה היא, האם ניתן לנסח זאת כך מבלי שאנחנו מפרסמים רשימה סגורה.
אביטל שטרנברג
יש מנגנון של תוספות, אבל אני חושב שכדאי לכרוך את זה בהחלטה של השר עם אישור של הוועדה. יש תקנון מקובל.
עידו בן יצחק
נוסיף סעיף של שינוי התוספת. השר יהיה רשאי לשנות את התוספת באישור הוועדה.
היו"ר דוד אזולאי
למה צריך לומר שזה יהיה באישור הוועדה?
עידו בן יצחק
כי אולי הוא רוצה להוסיף גוף שאנחנו לא מעונינים בו. אני מציע, שאנחנו נפנה לגורמים שעלו פה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ונשאל אותם מהי עמדתם לגבי הנושא.
שרה ליפשיץ
אי אפשר להוסיף אותם לרשימה אם הם לא רוצים בכך.
עידו בן יצחק
כרגע אנחנו לא נוסיף גורמים שלא נוכחים כאן. אני חושב, שכדאי בכל מקרה להוסיף סעיף של שינוי התוספת.
אהוד רצאבי
אנחנו צריכים לחשוב על טובת האזרח. אם אנחנו שכחנו פה גוף מהותי, יכול להיות שאנחנו מעקרים את כל השירות.
אביטל שטרנברג
המנגנון של התוספת הוא מנגנון יחסית קל לשינוי.
היו"ר דוד אזולאי
אני רוצה לסכם את הישיבה. לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נקבל תשובות לגבי תחולת החוק, לגבי מנגנון הדיווח הישיר בין משרד הפנים לרשות הדואר, ולגבי התוספות השונות, שצריך גם אותן לעגן בחקיקה. אנחנו נצביע על הצעת חוק עדכון כתובת.

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנע - אין

ההצעה עוברת לקריאה ראשונה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים