הצעת חוק עדכון כתובת, התש"ד-2004, של חברת הכנסת אהוד רצאבי (פ/2186)
5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
19.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ה (19.07.2005), בשעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 19/07/2005
חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק עדכון כתובת, התשס"ד-2004, של חה"כ אהוד רצאבי (פ/2186).
מוזמנים
¶
עו"ד שרה ליפשיץ -לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד נעמה בר אור -המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ניבה רפאלי -מדור תביעות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד אביטל שטרנברג -משרד המשפטים
נועה יצחקי -מתמחה, משרד המשפטים
ערן פולק -משרד האוצר
טל בלהה -מנהל תחום מחשוב –רישוי, משרד התחבורה
סרן אודי שגיא -קצין ייעוץ ביעח"ק, משרד הביטחון
מקסים שחף -רע"ן הדרכה ומידע באכ"א, משרד הביטחון
נועה בן אריה -מרכז השלטון המקומי
הרצל ברמג -רשות הדואר
היו"ר גאלב מג'אדלה
¶
אנחנו אפשרנו לכם פרק זמן סביר על מנת שתגיעו להבנות. אני מציע שתפתח את הדיון ותסביר את הצעת החוק.
אהוד רצאבי
¶
החוק היום מחייב אדם ששינה את כתובתו לעדכן את משרד הפנים ואת יתר הרשויות. אנחנו יודעים, כי יש רשויות רבות שמשתמשות במאגרים של משרד הפנים כדי לשלוח דואר, ולא רק כדי לשלוח דואר. אם ניקח את בעלי כביש מס' 6 לדוגמא, אנחנו נראה כי הם משתמשים בכתובת הנמצאת במשרד הרישוי.
כאשר אנחנו עוברים כתובת, אנחנו נדרשים לעדכן את משרד הרישוי, הצבא, רשויות המס, משרד הפנים ועוד גופים נוספים. לפי הצעת החוק שלי, האזרח יהיה חייב על פי החוק לעדכן רק רשות אחת, את משרד הפנים. יתר הרשויות ימשכו את המידע ממאגר המחשבים של משרד הפנים, בהתאם לתקנות, בהתאם לתדירות שקבועה בהצעת החוק. בכך אנחנו נגרום ליעילות ולחוסר סרבול.
בהצעה שמונחת לפנינו, התייחסנו גם לכתובת נוספת, כתובת למשלוח דברי דואר להבדיל מהמען, מתוך הבנה שלעיתים אדם רוצה לקבל את הדואר שלו במקום אחר ולא במקום מגוריו. בעקבות המלצתו של היועץ המשפטי של הממשלה, קיבלתי את הדרישה כי הצבא לא ייכלל בהצעת החוק המקורית שלי.
הנושא הזה נדון כבר זמן רב. אנחנו ישבנו יחד אצל מנכ"ל משרד הפנים, ומאז אני מקווה שעברו מספר חודשים כדי שכל הצדדים יגיעו להבנה ביניהם.
אהוד רצאבי
¶
זה קיים בחוק גם היום. אם אתה רוצה לדעת איפה גר אהוד רצאבי, אתה יכול לפנות למשרד הפנים ולקבל את כל האינפורמציה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא רק. אני מדבר על כל מיני גורמים מסחריים שמנצלים את המידע הזה על מנת להציף אותך בפרסום.
עידו בן יצחק
¶
זה מיוחד לרשויות ספציפיות שמוגדרות. גם כיום המידע על הכתובת שבה מתגורר האדם פתוח לכל.
אהוד רצאבי
¶
החרגנו את צה"ל מהצעת החוק, כיוון שהוסבר לי שזה כפוף לדין פלילי. כאשר הצבא רוצה להפיץ צווים או לגייס אנשים, הוא רוצה שתהיה לו שליטה על מאגר המידע שלו.
אביטל שטרנברג
¶
הסיכום שאליו הגיעו משרדי הממשלה, הוא ליצור מסלול נפרד. אנחנו לא מדברים על מען לפי חוק מרשם האוכלוסין, שיש לו השלכות להרבה מאוד עניינים, אלא על יצירת מסלול של כתובת למסירת דברי דואר עבור רשויות מסוימות. מרגע שנכנסת למסלול הזה מרצונך, באופן וולונטרי, אתה מתחייב לעדכן את כתובתך מכאן ואילך, והרשויות תמשוכנה את הכתובת הזאת והן גם תחויבנה לפנות אליך לפי הכתובת הזאת. זאת הכתובת שעליה חלות החזקות. אנחנו יוצרים פה מסלול שהוא מקביל למסלול של חוק מרשם האוכלוסין, מסלול של כתובת למסירת דברי דואר.
אביטל שטרנברג
¶
אנחנו יודעים, אבל זאת ההסכמה שאליה אנחנו הגענו. זאת העמדה של משרדי הממשלה. אני חושבת שהעמדה הזאת נכונה, משום שאחרת אנחנו נכנסים למבוך מאוד גדול. שרה ממשרד הפנים תוכל להסביר עד כמה זה ייצור בעיות אם ניצור מסלול לפי חוק מרשם האוכלוסין. זאת ההצעה שהועברה.
היו"ר גאלב מג'אדלה
¶
נראה לי שיש פה משהו לא בסדר. אנחנו עשינו פסק זמן של יותר מחודשיים על מנת שתגיעו יחד להבנות, חה"כ רצאבי אומר לי שהגעתם להבנות, ועכשיו אני רואה שאין הבנות.
אביטל שטרנברג
¶
חילוקי הדעות שיש לנו עם הנוסח שהציע היועץ המשפטי, הם חילוקי דעות טכניים. יש לנו הערות, שאני חושבת שחלקן מקובלות עליו. ניהלתי איתו שיחה הבוקר, והתברר לי כי אנחנו מסכימים על רוב הדברים. המחלקות שלנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה הן ממש מינוריות.
אהוד רצאבי
¶
זה גם בניגוד לסיכומים שהיו לי עם משרד הפנים, שהגעתי אליהם עם מנכ"ל המשרד לפני מספר חודשים.
עידו בן יצחק
¶
אנחנו קיבלנו את ההצעה שהוגשה לנו על ידי משרדי הממשלה, לגבי מסלול של כתובת למשלוח דואר. בשבוע שעבר דיברתי עם עו"ד ליפשיץ לגבי אותם אנשים שלא יבחרו ללכת במסלול של כתובת למשלוח דואר, ואינם מעונינים שתהיה להם כתובת נפרדת למשלוח דברי דואר. אנחנו רצינו שגם הכתובת של האנשים האלה תתעדכן. לכן עשינו את השינויים האלה. זה משהו טכני שאנחנו יכולים לפתור אותו.
אהוד רצאבי
¶
ההסתייגות של משרדי הממשלה מתייחסת לכך שהצעת החוק שלי תחול רק לגבי עדכון כתובת לצורך משלוח דברי דואר. אני מדבר על עדכון כתובת בכלל, לא רק לצורך משלוח של דברי דואר. נניח שזוג מתגרש, האישה נשארת להתגורר באותו בית והבעל עובר להתגורר במקום אחר. המעכלים מגיעים לכתובת שכתובה עדיין על שמו של הבעל, כי הוא לא הודיע על שינוי כתובת. גם אם הוא הודיע לרשויות מסוימות ושכח להודיע לרשות אחת, עדיין אותה רשות תמשיך לפנות לאותה כתובת של גרושתו. את זה אני רוצה לתקן.
שרה ליפשיץ
¶
אדם שמתגרש ועובר לכתובת מגורים אחרת, חייב לעדכן את משרד הפנים ממילא, בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין. את יתר הרשויות, המען מעניין לצורך משלוח דברי דואר בלבד.
אהוד רצאבי
¶
נניח שאותו אדם נפרד מאשתו, עבר להתגורר בכתובת אחרת והודיע על כך למשרד הפנים. את רשויות המס הוא לא עדכן.
אהוד רצאבי
¶
הן לא מתעדכנות אצלכם. הן לא חייבות להתעדכן אצלכם, ובפועל הן לא מתעדכנות. כאשר הן צריכות לעכל הן מגיעות לאותה כתובת שרשומה לפני העדכון. האם משרד הרישוי מתעדכן?
קריאה
¶
יש חובה נפרדת לעדכן את משרד הרישוי. המאגר של משרד הרישוי הוא יותר מעודכן ויותר נכון מזה של משרד הפנים.
אהוד רצאבי
¶
אני לא רוצה שתהיה חובה נפרדת. אני רוצה שהאזרח ידווח פעם אחת על שינוי כתובת. אתם בעלי הממון והיכולות הטכנולוגיות, ולכן עליכם לעשות זאת. תזכרו שבסופו של דבר אתן חוזרות הביתה וגם אתן אזרחיות.
שרה ליפשיץ
¶
זה נכון לגבי נושא מאוד ספציפי, האם הכתובת מעניינת את הרשויות האחרות לצורך משלוח דברי דואר, או שהן צריכות את עדכון הכתובת גם לצרכים אחרים.
עידו בן יצחק
¶
אם אנחנו אומרים, שלגבי אותו אדם שלא מעדכן כתובת למשלוח דואר המען הרגיל הוא הכתובת למשלוח דואר, בזה אנחנו אומרים שהרשויות תהיינה מעודכנות. כאשר לאותו אדם אין כתובת למשלוח דואר והוא עובר דירה, אנחנו רוצים שהוא יעדכן זאת.
אהוד רצאבי
¶
זה לא נכון. זה לצורך כל דבר ועניין, גם לצורך זה שהרשות המקומית תקבע באיזה בית ספר ילמד הילד, ואנחנו יודעים כי לעיתים אדם משנה את הכתובת שלו כי הוא רוצה שילדו ילמד בבית ספר מסוים. אני לא מבין מה הבעיה שאני אעדכן רק משרד אחד בשינוי הכתובת.
שרה ליפשיץ
¶
כאשר ערכנו את הישיבה עם כל גורמי הממשלה, כל נציגי המשרדים אמרו שהצורך שלהם בעדכון הזה הוא למשלוח דברי דואר. כיוון שעלתה סיטואציה בה אדם ירצה לתת רק ת.ד ככתובת למשלוח דואר, וכיום הוא לא יכול לעשות זאת לפי חוק מרשם אוכלוסין, ניסינו למצוא מסלול נפרד של כתובת לצורך משלוח דברי דואר. במרשם האוכלוסין יופיעו שתי כתובות על שמו של אדם, מען וכתובת למשלוח דברי דואר.
שרה ליפשיץ
¶
בוא נניח שאדם נתן כתובת למשלוח דברי דואר והוא משנה את כתובתו. הרשויות יתעדכנו תוך 30 יום בכתובת השנייה שקיימת, בכתובת לצורך משלוח דברי דואר. אם אדם נתן כתובת אחת ראשית והוא משנה אותה, הרשויות יתעדכנו בכתובת הראשית עד 30 יום.
עידו בן יצחק
¶
אני אסביר את מה שהיא אומרת. נניח שעברת דירה ואין לך כתובת לצורך משלוח דברי דואר, כאשר אתה מעדכן את הכתובת החדשה מתעדכנת גם הכתובת לצורך משלוח דברי דואר. לכן, כאשר הרשות מתעדכנת אצל משרד הפנים לגבי כתובת לצורך משלוח דואר, היא מתעדכנת גם לגבי המען.
אהוד רצאבי
¶
בוא נניח שהכתובת למשלוח דברי דואר היא המען שלי, ועברתי לכתובת אחרת ועדכנתי את מרשם האוכלוסין תוך 30 יום. האם הרשויות האחרות מתעדכנות בהתאם?
היו"ר דוד אזולאי
¶
נניח שלי אין כרגע בעיה עם המס, אבל כאשר הם יצטרכו אותי הם יידעו איך לאתר אותי. האזרח צריך להודיע על שינוי כתובת פעם אחת. אם רשות מסוימת לא הלכה והתעדכנה, זאת בעיה שלה.
אהוד רצאבי
¶
נניח שאתה עדכנת את משרד הפנים בלבד בשינוי הכתובת, ובעלי כביש 6 שלחו את הדואר לכתובת שרשומה במשרד הרישוי שלא התעדכן בכתובת החדשה. כאן זאת הבעיה של משרד הרישוי ולא של האזרח.
היו"ר דוד אזולאי
¶
הבעיה היא, מה יעשה אותו אזרח שקיבל קנס ולא שילם, כיוון שהוא נשלח לכתובת הישנה, למרות שהוא עדכן את משרד הפנים בכתובת החדשה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
האדם יידע שהוא חייב לעדכן כתובת לצורך משלוח דואר, בדיוק כפי שהוא חייב לעדכן כתובת מגורים.
שרה ליפשיץ
¶
הוא לא חייב. אם הוא מסר מיוזמתו כתובת אחרת לצורך משלוח דברי דואר, מוטלת עליו החובה לעדכן במידה והיא משתנה. אם הוא לא מסר כתובת לצורך משלוח דברי דואר, הוא חייב לעדכן את המען, לפי חוק מרשם האוכלוסין.
טל בלהה
¶
אני חוששת, שהוא ישנה כתובת ולא יעדכן את משרד הפנים בכתובת למשלוח דברי דואר, כאשר תמיד הוא יוכל להגיד שהוא שינה פיזית את מקום המגורים, אבל הוא לא ידע שהוא צריך גם לשנות את הכתובת לצורך משלוח דברי דואר.
הרצל ברמג
¶
אין לנו בעיה עם הצעת החוק, אבל צריך להפנות את תשומת לב הוועדה למשמעות שאולי לא ידועה לה. ברשות הדואר קיים שירות שנקרא "דואר עוקב". כל אדם יכול לבקש מהרשות להפנות את הדואר שלו לכתובת אחרת, במשך 4 חודשים ללא תשלום. אנחנו צוברים את האינפורמציה הזאת לאורך שנים, ואנחנו עושים בה שימוש גם לטובת רשויות המדינה. כאשר משרד הפנים מפיץ את ההודעות לבוחר, הוא מבקש מאיתנו במפורש להתעלם מן הכתובת שרשומה על ההודעה לבוחר ולהעביר אותה בהתאם לידע המצוי אצלנו. כך אנחנו משיגים שיעור מסירה הרבה יותר גבוה. בפעם האחרונה קיבלנו ממשרד הפנים 70% מן הכתובות המעודכנות, והצלחנו למצוא 94% מהכתובות. לאחר שתתקבל הצעת החוק הזאת, חזקת המסירה תחול רק על משלוח לפי הכתובת שרשומה במשרד הפנים. למשרד הפנים ולרשויות האחרות לא יהיה עוד אינטרס להגיד לנו להעביר את ההודעות לפי הכתובת שידועה לנו. כדי שתהיה חזקת מסירה הם ידבקו בכתובת הרשמית, ואז שיעור המסירה ירד בצורה ניכרת. אנחנו מדברים פה על מאות אלפים של בתי אב שלא יקבלו את דברי הדואר שלהם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
הדואר הוא הגורם המרכזי והחשוב כאן. הוא זה שמעביר את המכתב ליעדו. לכן, אני הייתי מציע שיהיה דיווח ON LINE ממשרד הפנים לרשות הדואר.
הרצל ברמג
¶
זה צעד מבורך. אנחנו היינו מביעים את דעתנו קודם, אבל הצעת החוק הזאת הובאה לידיעתנו רק לפני יומיים.
היו"ר גאלב מג'אדלה
¶
אנחנו רוצים לקבל תשובה בימים הקרובים, ואת התיקונים אנחנו נעשה בין הקריאה השנייה לשלישית.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לפעמים כדי לשפר את השירות לאזרח צריכים להוציא קצת כסף. קח חצי פרומיל מן ההתנתקות ותעביר לעניין הזה. אנחנו מחפשים להתייעל. מדובר פה בעידן המחשבים. ברשות הדואר כבר ערוכים לזה, ואנחנו מחכים לתשובה ממשרד הפנים.
אהוד רצאבי
¶
אני מתכוון, שאני אגש לסניף הדואר המרכזי ואודיע על שינוי המען וכתובת למשלוח דברי דואר. הפקיד שם יעדכן גם את מחשבי משרד הפנים.
אהוד רצאבי
¶
האם על ידי זה שאני ממלא את הטופס ברשות הדואר, אני פוטר את חובתי לפי חוק מרשם האוכלוסין? אני מציע שתבדקו את הדברים האלה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
ערן פולק
¶
בחלק מסניפי הדואר ניתנים שירותים של משרד האוצר. ב-75 סניפים של רשות הדואר ניתן לעדכן כתובת.
הצעת החוק המקורית דיברה על כך שמשרד הפנים יעדכן ON LINE את יתר הרשויות.
ערן פולק
¶
אנחנו התנגדנו להצעה הזאת. דיברנו על עלויות גבוהות מדי ולא תמיד נדרשות. זאת אחת הסיבות ששינינו את הקונספציה לזה שהרשויות עצמן תבקשנה את הנתונים. ההצעה שאתם מעלים עכשיו בנוגע לרשות הדואר, מחזירה את הגלגל לאותה נקודה שהיא בעייתית מאוד.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא נכון. יש הבדל מהותי בין שני הדברים. תחילה דובר על דיווח ON LINE לכל הרשויות. פה אנחנו מדברים על רשות אחת בלבד, שהיא הגורם שמביא את הדואר ליעדו. אני מבקש שההצעה הזאת תיבדק. אם תתנגדו לזה, תגישו הסתייגות. המליאה היא זאת שתחליט.
אהוד רצאבי
¶
אני זוכר את הישיבה הראשונה שערכנו עם גדעון בר לב. אתם אמרתם שעדכון ON LINE, עולה הרבה כסף. היו"ר מבקש כרגע נתונים. אנחנו נצביע היום על ההצעה לקראת קריאה ראשונה. לקראת קריאה שנייה ושלישית אתם תביאו את הנתונים. אם יוחלט שזה מה שהוועדה רוצה, אתם תוכלו להתנגד.
נעמה בר אור
¶
אם התוצאה של המהלך הזה אומרת, כי אחרי כל עדכון של כתובת יגרום לכך שבאופן אוטומטי כל הדואר שלנו יעבור לכתובת החדשה מבלי שביקשנו את זה במפורש, אנחנו לא עושים שירות טוב לאזרח. אם ניקח לדוגמא סטודנט, נראה כי הכתובת הקבועה שלו היא בית הוריו, אבל כל 6 חודשים הוא עובר לדירה שכורה אחרת ולשם הוא רוצה לקבל את הדואר שלו.
אביטל שטרנברג
¶
חסרה הגדרה של כתובת. אפשר ליצור אותה בסעיף 2 ולומר, להלן כתובת למשלוח דואר. אנחנו זקוקים להגדרה של כתובת על מנת להבחינה ממען.
אביטל שטרנברג
¶
אנחנו מתעסקים רק עם כתובת למשלוח דואר, ולכן הטרמינולוגיה היא "כתובת למשלוח דואר". אפשר לכתוב בהגדרה לעדכון כתובת, רישום כתובת למשלוח דואר, להלן כתובת למשלוח דואר ולהמשיך הלאה. בכל מקרה צריך להתייחס למונח כתובת למשלוח דואר. זאת הערה טכנית ניסוחית.
עידו בן יצחק
¶
אנחנו מחילים את החוק הזאת על תושבים. השאלה היא, האם יש לכם התנגדות לכך שגם לאזרחים שאינם תושבים תהיה כתובת למשלוח דואר. לביטוח הלאומי יש עניין למשלוח דואר לתושבים האלה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מציע שלא תיכנס לזה, כי אז באמת יוכל לבוא נציג האוצר ולומר שהעלויות הן גבוהות.
אהוד רצאבי
¶
הרי הגדרת תושב היא שונה מחוק לחוק. מה יעשה המוסד לביטוח הלאומי בנוגע לאדם שחייב לביטוח הלאומי ומתגורר עכשיו בחו"ל? לאן הוא ישלח את פנקסי התשלום? מה יקרה אם נוסיף בכל זאת את המילה אזרח?
אביטל שטרנברג
¶
אני לא הייתי רוצה לענות בשמו של הביטוח הלאומי. אני מניחה, שזה יעורר בעיות בעיקר מבחינת המוסד לביטוח הלאומי.
אהוד רצאבי
¶
הבאנו את המוסד לביטוח הלאומי בתור דוגמא, אבל יכול להיות שזה נכון גם לגבי גופים אחרים. מה אנחנו גורעים אם אנחנו מוסיפים את המילה "אזרח"?
עידו בן יצחק
¶
אנחנו מנסחים זאת כך, מאחר שגם בחוק מרשם האוכלוסין אנחנו מדברים על הודעה. זה עניין ניסוחי.
אביטל שטרנברג
¶
מהרגע שנכנסים למסלול הזה, המסלול הזה הופך למסלול חובה. כלומר, אתה רשאי למסור כתובת למשלוח דואר, אבל מרגע שמסרת אותה אתה חייב לעדכן אותה מכאן ואילך.
אהוד רצאבי
¶
נניח שיש לי מען ויש לי כתובת למשלוח דברי דואר. בתאריך מסוים עברתי דירה, והמען הוא גם הכתובת למשלוח דואר. ברגע שהודעתי על שינוי המען שלי, זה גם מתייחס לכתובת לצורך משלוח דואר.
אהוד רצאבי
¶
נניח שאני גר בכתובת מסוימת, ויש לי כתובת אחרת לצורך משלוח דברי דואר. לאחר זמן מה עברתי דירה, והכתובת החדשה היא גם המען שלי. אני חייב לעדכן את הכתובת לפי החוק. מה יקרה ברגע שעדכנתי את שינוי המען שלי ולא שיניתי את הכתובת למשלוח דואר?
אביטל שטרנברג
¶
יכול להיות שיש לך רק ת.ד אחד ואחר כך החלפת אותו ועברת ל-ת.ד אחר. אנחנו היינו רוצים שאתה תעדכן את זה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לכן אמרתי בתחילת הדיון, כי רצוי לציין שחייבים לתת גם כתובת למשלוח דואר. אז אנחנו פותרים את הבעיה.
שרה ליפשיץ
¶
הנוסח הזה הוא לא ראוי. אנחנו רוצים שיירשם, שהרשות תפנה למשרד הפנים אחת לחודש, ולא לשר הפנים.
עידו בן יצחק
¶
אנחנו משנים את הסעיף, כך שהפנייה תהיה למי שהסמיכו השר, וכן שלמשרד הפנים תהיה חובה למסור לרשויות את המידע.
היו"ר דוד אזולאי
¶
תוך כמה זמן משרד הפנים חייב להיענות לפנייה של הגופים? זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. יכול להיות שהפקיד יצא למילואים והפקידה יצאה לחופשת לידה, והעדכון יתבצע אחרי הרבה זמן. אני מציע, שתהיה הגבלה של זמן.
היו"ר דוד אזולאי
¶
השאלה היא, מתי הם יקבלו את התשובה. יכול להיות שהרשות פנתה, אבל קיבלה את המידע ממשרד הפנים רק לאחר 60 יום.
אהוד רצאבי
¶
אם אנחנו יוצרים חזקה לזה שהאזרח מעדכן ואנחנו נותנים לזה פתרון בלוח זמנים, אז אני כאזרח פתרתי את הבעיה שלי.
אהוד רצאבי
¶
אנחנו דיברנו על 30 יום. אם אנחנו יוצרים פאוזה גדולה מדי בין ההודעה לבין העדכון ובינתיים אותה רשות שלחה אחרי 40 יום מכתב לכתובת הישנה, אז מה עשינו בזה?
אביטל שטרנברג
¶
יש פה דלתא של 15 יום. יכול להיות שאתמול העבירו את הכתובות המעודכנות לרשויות ואתה עדכנת את הכתובת החדשה היום, עכשיו יעברו 30 יום עד לעדכון הבא. אנחנו לא יודעים אם העדכון הבא יגיע תוך 30 יום, ומכאן אותה דלתא של 15 ימי ביטחון.
עידו בן יצחק
¶
לפני שאני עובר לקרוא את סעיף 5, אני רוצה לפנות לנציגה של המשרד לביטחון פנים ולשאול האם הוא בעל משמעות בעינם.
נעמה בר אור
¶
לסעיף הזה אין שום משמעות מבחינתנו. ברגע שהחוק לא קובע חובה ונותן לאזרח לבחור בין אפשרויות, אין לו משמעות. ברגע שיהיה את סעיף 2ג שנותן לאזרח ברירת מחדל, אנחנו לא ניזקק כלל לסעיף הזה.
עידו בן יצחק
¶
אם כך, אנחנו נבטל את סעיף 5. אני עובר לסעיפים 6-8. סעיף 2 בחוק מרשם האוכלוסין קובע את פרטי הרישום שכתובים במרשם האוכלוסין. אני עובר לסעיף 9, סעיף התחילה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני חושב, שנדרש זמן להתארגנות של המשרדים, וכן להביא את החוק למודעות הציבור. לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נצטרך לקבל תשובה מהמשרדים ומרשות הדואר, כמה זמן ייקח להם להיערך. זה בכל זאת מלווה בהסברה לציבור הרחב.
אהוד רצאבי
¶
אתה רק מקל על הציבור. נניח שהציבור לא יידע על ההקלות, אז הוא ימשיך לשלוח מכתבים לכל הרשויות. השאלה היא, האם יש בעיה טכנית לרשויות האחרות למשוך את העדכון ממשרד הפנים.
נועה בן אריה
¶
אנחנו ביררנו את הנושא הזה, ובמרבית המקרים אנחנו התעדכנו דרך חברה לאוטומציה, שאף היא מתקשרת עם גורם אחר. גם החברה לאוטומציה לא יוצרת את העדכונים החודשיים האלה של הכתובת. אנחנו ביררנו איתם את הנושא, והם אמרו שיידרשו להם 4-5 חודשי התארגנות מבחינת מערכות המחשוב והטמעה בתוך הרשויות. צריך לזכור, כי ישנן רשויות שאינו מחוברות למחשוב ואוטומציה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
על הנושא של דיווח ON LINE אנחנו נחליט בישיבה הבאה. רשות הדואר אומרת, כי היא רוצה להתעדכן כמו כל הרשויות.
אהוד רצאבי
¶
אני אתמול ישבתי עם עידו, ושאלתי אותו איפה נכללת רשות השידור. ברגע שאנחנו מפרסמים רשימה סגורה, אנחנו יכולים לשכוח גופים מהותיים. השאלה היא, האם ניתן לנסח זאת כך מבלי שאנחנו מפרסמים רשימה סגורה.
אביטל שטרנברג
¶
יש מנגנון של תוספות, אבל אני חושב שכדאי לכרוך את זה בהחלטה של השר עם אישור של הוועדה. יש תקנון מקובל.
עידו בן יצחק
¶
כי אולי הוא רוצה להוסיף גוף שאנחנו לא מעונינים בו. אני מציע, שאנחנו נפנה לגורמים שעלו פה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ונשאל אותם מהי עמדתם לגבי הנושא.
עידו בן יצחק
¶
כרגע אנחנו לא נוסיף גורמים שלא נוכחים כאן. אני חושב, שכדאי בכל מקרה להוסיף סעיף של שינוי התוספת.
אהוד רצאבי
¶
אנחנו צריכים לחשוב על טובת האזרח. אם אנחנו שכחנו פה גוף מהותי, יכול להיות שאנחנו מעקרים את כל השירות.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה לסכם את הישיבה. לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו נקבל תשובות לגבי תחולת החוק, לגבי מנגנון הדיווח הישיר בין משרד הפנים לרשות הדואר, ולגבי התוספות השונות, שצריך גם אותן לעגן בחקיקה. אנחנו נצביע על הצעת חוק עדכון כתובת.
ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנע - אין
ההצעה עוברת לקריאה ראשונה פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00