הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני ועדת הבחירות המרכזית); הצעת חוק הבחירות לכנסת (בחירות של חברי ועדת קלפי)

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
19.7.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 542
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ה (19 ביולי 2005), שעה 09:00

1.הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני ועדת הבחירות המרכזית), התשס"ה-2005, (מצורף בסוף נוסח לוועדת חוקה להכנה לקריאה הראשונה)
2.הצעת חוק הבחירות לכנסת (בחירות של חברי ועדת קלפי), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
רשף חן
גדעון סער

חה"כ יגאל יאסינוב
תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
אורלי הדס - ועדת הבחירות המרכזית
מתי דרובלס - יו"ר ועדת הקלפי בוועדת הבחירות במרכזית
אמנון לורך - ועדת הבחירות המרכזית
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה
אילץ פישמן - משרד הפנים, סגנית המפקח על הבחירות

קרן ויינשל

דורית ואג

אסתר מימון

1.
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני ועדת הבחירות המרכזית), התשס"ה-2005

חברים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הצעת חוק מובאת לאישור לקריאה הראשונה, מטעם הוועדה.

יש שני דברים על השולחן: האחד היא הצעה של חבר הכנסת יאסינוב, והשני, אלה תיקונים שביקשה ועדת הבחירות המרכזית.

(קורא סעיף 1 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)



"(2)
בסעיף קטן (ב), במקום המילים "מהיום ה- 113 שלאחר היום הקובע" יבוא "מהיום ה- 70"."



מה זה?

בעקבות זה שפנקס הבוחרים נלקח מהמרשם, לא צריך להתכונן לו הרבה זמן מראש, לכן לא צריך לעשות את זה בכל שנה, אלא רק לפני בחירות. זה תיקון טכני יחסית.

(קורא סעיף 2 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

מה זה?

במקום שיקבעו את ההרכב הסיעתי של ועדת הקלפי מדי שנה. זה רק לצורך הבחירות.

113 יום, מה זה?

זה היה היום הקובע של פעם להכנת הפנקס. זה נשכח בטעות, ולא תוקן בפעם הקודמת.

מה זה סעיף 2?

זה קובע את מקומות הקלפי. פעם היינו קובעים כל שנה, כשהיה פנקס כל שנה, עכשיו יש רק לפני בחירות.

מה זאת אומרת "מהיום ה-40 לפני הבחירות"? זה לא יכול להיות, אתם טועים.

סעיף 21 זה ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי.

זה לא מקומות הקלפי, כי לא יכול להיות ש-40 יום לפני מועד הבחירות עוד לא יודעים איפה יהיו הקלפיות.

זה הרכב הקלפי של ועדות הקלפי, זה היה בכל שנה, כי פעם היינו עושים פנקס כל שנה. היום אין יותר פנקס כל שנה, ולכן אמרנו שזה המועד.

זה המועד האחרון, כי יש גם אפשרות לשינויים ולכל מיני העברות.

(קורא סעיף 3 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

מה זה תיקון 26?

זה פנקס הבוחרים. סעיף 26 קובע שפנקס הבוחרים יוצג באינטרנט. זו בקשה של השב"כ.

אני לא מסכים לשינוי, הסכמתי לדחייה.

נדון בזה במועד אחר.

נעניתי לפנייתם.

נוציא את זה ממה שעולה למליאה.

נוריד את הנושא, ואף אחד לא יטען נושא חדש אם נכניס בקריאה שנייה ושלישית.

למליאה זה לא עולה.

(קורא סעיף 4 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

זה אומר שחייל בשירות סדיר, כמו חייל בשירות קבע, אם הוא נבחר לכנסת, תושעה החיילות שלו.

לא היה כתוב: חייל בשירות קבע?

היה כתוב חייל בשירות סדיר, רק בזמן הבחירות, ולא אם הוא נבחר.

(קורא סעיף 5 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

זה העתקים של פנקס הבוחרים. בעקבות זאת שכבר אין בחירות ישרות, מצמצמים את ההעתקים משמונה לחמישה.

(קורא סעיף 6 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

זה סעיף בחוק חסינות חברי הכנסת (זכויותיהם וחובותיהם). זו תעודה מזהה לכל דין, אבל שום רשות במדינה לא הפנימה את זה.

מה עם תעודת שופט? אין תעודות נוספות כאלה?

יש הוראה בחוק חסינות חברי הכנסת. אני לא מכיר הוראה דומה.

תעודת שוטר היא לא תעודה מזהה?

תעודת שוטר היא תעודה מזהה.

נבדוק.

בא אלי לפי הישיבה עורך-הדין לורך. האמת שהעליתי את זה בזמן דיוני ועדת המשנה, אבל המשכנו הלאה. החשש הזה כנראה ניקר באמנון לורך, כשהוא אומר שזה מגביר את הסיכון לזיופים בצורה משמעותית.

ממש לא.

למרות שאנשי הביטחון משתמשים בשם הביטחון לשווא, אנחנו הפוליטיקאים משתמשים בשם הזיופים לשווא. אנחנו מגזימים. תספר לך תמר אדרי איך רענן כהן, כשהם הפסידו בבחירות, התחיל לספר מעשיות, והוא הלך לביקור במחסנים של ועדת הבחירות, והעיתונאים קנו את זה, הם החזיקו שבועיים ברווז עיתונאי שבתוך שנייה ראית שאין לו, לא ידיים ולא רגליים. היא כל הזמן אומרת שאלה המצאות.

משמר איילון זה היה הקלאסי. הוא הציג שאיך יכול להיות שיש בוחרים בפנקס, למשל 100, והצביעו 150. משמר איילון זה ליד הבסיס של משמר הגבול, אז באמת היתה שם ערימה, אבל היו תעודות והיה הכול. מי שמכיר – יודע, אבל הציבור לא יודע.

אפשר לנמק לפני שאתה עונה?

אמנון לורך, אני מומחה לדבר הזה, חייתי את זה שנים.

אנחנו לא חיינו את זה.

זה עניין של מידה.

מדינת ישראל משקיעה אנרגיות אדירות במיגון תעודת הזהות והדרכון, והיא לא משקיעה אנרגיות בכלל בכל הנוגע לרשיון הנהיגה. את רשיון הנהיגה אתה מוציא בקלי קלות, זו תמונה של מה שהווידיאו מצלם, לכל אחד יש שני רשיונות נהיגה בכיס.

אני מכיר את כל זה. לא חידשת לי כלום. העובדות ידועות לשנינו. כל אחד יכול לעשות שיקול דעת אחר, ושני שיקולי הדעת הם לגיטימיים.

תביא את המשטרה שיגידו מה דעתם. אם הם אומרים שאין בעיה – בסדר.

אני שואל את עצמי בכמה מקרים תעודת הנהיגה מנעה אדם, או לא להצביע או לנסוע מרחק של כמה קילומטרים להביא את תעודת הזהות שלו. זה יכול להיות בכל מערכת בחירות, בהערכה גסה שלי, זה יכול לקרות בכמה מאות מקרים כל יום בחירות, אם לא אלפים, ואז חלק מהאנשים יפסידו את זכות הבחירה. מתוך הכמה מאות יהיו גם כמה עשרות שלא יצביעו. לעומת זאת, אני שואל את עצמי כמה אנשים ילכו לזייף תעודה כזאת בשביל להרוויח עוד קול אחד בקלפי.

יותר קשה לזייף רשיון נהיגה מאשר תעודת זהות.

אני גם אומר, אבל אני מדבר על העניין של הנוחות. למה אנחנו לא רוצים שלבני אדם יהיה נוח? הם הולכים עם רשיון הנהיגה, הם לא יכולים לזוז בלעדיו.

כבר נתקלנו בזמנו, אני לא רוצה להגיד איזה עיר, אבל היא נקראת נתניה, שגנבו כמויות של תעודות זהות.

האנשים האלה לא הצביעו.

יש חשיבות שלאנשים יהיה גם אמון בתהליך.

יש אמון בתהליך, כי התהליך הזה עבד עשרות פעמים בהצלחה גדולה. הוא עבד בבחירות הכלליות ב-160 יישובים.

במערכת בחירות אחת.

לא נכון, מאז היה עוד פעם.

פעם היתה הוראת שעה, והיום זה החוק.

קרן מסבירה לי שהיה טיעון לא להוסיף רשיון נהיגה, כי חובה להחזיק תעודת זהות. חברים, אנחנו רוצים שיעור השתתפות גבוה. אם אני בא לעסק פרטי, ואני צריך למכור, אני ארחיב את מעגל המזדהים. אני מעוניין שאנשים יצביעו. בן אדם שכח תעודת זהות, יש לו רשיון נהיגה. אני מפחד שתהיה פה תעשייה של זייפנים?

אפשר לקבל נתונים?

לא רוצה נתונים, יש לי היגיון. אני מוכן להעמיד את ההיגיון שלי, לא את הנתונים.

אחרי הבחירה הראשונה אכפת לך להביא?

אני לא רוצה להביא את זה מההתחלה.

רק נתונים.

בתור מומחה לבחירות במפלגת העבודה, כשאתה רוצה להרוויח קולות, מה יותר קל, ללכת לכפר ג'ת ולהביא משם עוד 100 קולות או לזייף 100 רשיונות נהיגה ולחלק ל-100 אנשים? למה שיזייפו רשיונות נהיגה.

סלח לי, אתה לא יודע איך זה עובד. הבחירות האחרונות שעשיתי בנווה יעקב, הופיע אדון עם ערימה ענקית של תעודות זהות ואמר: באתי להצביע בשבילם, מה נטריח אותם לבוא לקלפי? רשיונות נהיגה הוא יכול לייצר לעצמו.

לא ייתנו לו להצביע, מי נותן לו להצביע?

הוא נכנס יוצא, נכנס יוצא, עם תעודת הזהות.

בשביל זה יש מזכיר שמזהה.

עם הכאפייה, עם הזקן והשטריימל, אני יכול לדמיין 20,000 מקרים כאלה.

אם תחליט אחרי הקריאה הראשונה לעשות עוד משהו, נעשה עוד משהו.

אחרי הקריאה הראשונה תביא סטטיסטיקה של זיופים מהמשטרה של רשיונות נהיגה.

כמה אנשים יזייפו רשיון נהיגה?

לא יודע, תשאל אותם. אכפת לך לשאול אותם?

(קורא סעיף 7 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

חייל יכול להצביע בדרכים שפירטנו וגם להציג תעודת החייל.

(קורא סעיף 8 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

(קורא סעיף 9 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

מה אנחנו מבטלים?

זה מה שקשור לבחירות חוזרות במקרה שיש בחירות ישירות לראש הממשלה. זה סעיף שהיה צריך להתבטל.

(קורא סעיף 10 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

זה מיקום של קלפיות למאושפזים.

בתי חולים וגם עובדי בתי החולים יוכלו להצביע שם. הם ביקשו שזה יהיה 30 יום לפני הבחירות ולא 42 יום.

זה יאפשר יותר זמן בין קבלת החומר עד שמוציאים אותו.

מה זה "מהיום ה-30"?

זה נותן עוד 12 יום להיערך.

זה נותן פחות 12 יום למפלגות ולכל המעוניינים.

אלה קלפיות בבתי חולים.

(קורא סעיף 11 מנוסח להכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005)

תמיד היה ויכוח מאיפה סופרים את ה-25 מטרים. פסקה (5) עוסקת בנושא הזה. אנחנו מציעים להגיד עשרה מטרים מהקיר החיצוני או מהגדר החיצונית. מצד אחד, לקבוע בדיוק מאיפה, מצד שני- - -

הכול לפי הרחוק?

במקום שבו יש בית ספר 10 מטרים מהגדר.

הייתי בכל כך הרבה מערכות בחירות, אף אחד לא יעמוד בחוק הזה. אתה רוצה להרחיק אותם עשרה מטרים מהכניסה למקום שבו נכנסים לבית הספר.

רציתי פחות.

תגיד מהכניסה לבניין לא מהגדר החיצונית. מהגדר החיצונית, אתה מעביר אותם לצד השני של הכביש או עשרה מטרים מזווית הבית עם הבית השכן, ואף אחד לא יעמוד שם, זה לא הגיוני. המחשבה, שייתנו לאנשים לעבור בכניסה.

אמרתי מחוץ לגדר, גם לא אמרתי שצריך עשרה מטרים. הסביר אמנון לורך איך יהיו תגרות נוראיות, ואי אפשר יהיה לשלוט על הסדר הציבורי.

כתוב 25 מטרים.

הייתי כותב: מעשרה מטרים מהכניסה לבניין, ובאופן שלא תפריע את כניסת הנכנסים לקלפי.

עשרה מטרים זה יכול לצאת בתוך חצר בית הספר.

מיקי איתן, אתה מבלבל בין שני דברים. יש העניין איפה מותר ואיפה אסור, ואז נכון לגבי כל ההיקף של המבנה, לגבי כל אזור בית הספר. ויש הנקודה השנייה שאתה רוצה להרחיק מהכניסה. אלה שני דברים שונים, אבל אתה צריך לתת מענה לשניהם.

הרציו בהוראה הזאת הוא בסך הכול שאנשים לא יתגודדו על כל מצביע וייפלו עליו ויבלבלו לו את המוח, שייתנו לו להיכנס חופשי. עשרה נציגי מפלגות עומדים בפתח צר של מטר, הוא צריך לעבור מסע ייסורים, וכל אחד מושך אותו, קח פתק וכן הלאה.

כך הם יישבו על המדרכה.

אנחנו אומרים להם שיעמדו עשרה מטרים מהכניסה ויעשו מה שהם רוצים. מה שברור, שבנוסח הנוכחי זאת תקנה שהציבור לא יעמוד בה.

היום הנוסח הוא 25 מטר.

השופט יפרש 25 מהגדר.

גם היום לא עומדים בזה, וגם עשרה מטרים זה לא טוב. כל מרחק שהוא יותר רחב מהמדרכה הוא לא מתאים, אנשים רוצים לעמוד על המדרכה. אתה רוצה שהם יעמדו בצד השני של הכביש?

נקודת המוצא שלי היתה, שמחוץ לגדר מותר הכול.

לא כתוב כאן. מה אתה רוצה?

סלח לי, ביום הבחירות מותר תעמולה?

לחלק פתקים מותר, ומותר לאנשים לדבר. מותר שכנוע אישי.

באת למדרכה, עד למרחק של העשרה מטרים מן הכניסה, האם שם הכול יהיה מלא דוכנים?

יש דוכנים ממילא.

נכון, אף אחד לא מתווכח, ויהיו דוכנים גם הלאה. אני שואל האם אתה רוצה לאפשר תנועה חופשית של האנשים, כן או לא?

אני רוצה לאפשר כניסה חופשית. כל השאר מותר, כמו שאומר גדעון סער.

עד הכניסה שיהיה שוק, ובכניסה יהיה סדר. זאת אומרת, במדרכה יחסמו בפניך את המעבר.

היום יושבים ליד הכניסות. דלית דרור, בכמה קלפיות את מסתובבת בבחירות?

בכמה. אני בוחרת ומסתכלת מה קורה בסביבה.

בכל מערכת בחירות אנחנו רצים כמו עכברים מסוממים, לעשרות קלפיות.

אתה לא רוצה שיבלבלו לך את המוח בשנייה שאתה נכנס.

25 מטר מהבניין, אם יש חצר מגודרת, בכל מקום מחוץ לגדר, ובלבד שזה לא בטווח של עשרה מטרים מהכניסה לחצר.

יש קלפיות שהן בבניינים שאין בהם גדר?

תיאורטית יכול להיות, כמעט ואין.

לכן אמרתי מהקיר החיצוני.

25 מטר מהבניין, ואם יש חצרים מגודרים- - -

מה פתאום, יתחילו לספור עוד פעם?

תן לי לסיים משפט.

אתה לא רוצה לשמוע מה היה תקציר הפרקים הקודמים.

25 מטר מהבניין, ואם יש חצר מגודרת מחוץ לגדר, ובלבד שזה לא יהיה בטווח של עשרה מטרים מהכניסה לחצר.

מה זה 25 מטרים מהבניין?

זה דיון, בעל חשיבות רבה, שצריך להקדיש לו לפחות כמה שעות או ימים, לכן, שזה יהיה בקריאה השנייה והשלישית. אנחנו ערים לכך שיש כאן בעיה, נדון בה.

פסקה (4), לגבי הגודל של מודעות הבחירות. זה מצוי בחוק התעמולה, ולא כאן.

רבותי, מי בעד העברת החוק לקריאה ראשונה במליאה? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
אושר להעביר לקריאה הראשונה במליאה הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005.

תודה רבה.
2.
הצעת חוק הבחירות לכנסת (בחירות של חברי ועדת קלפי), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת יגאל יאסינוב (פ/3114)

אנחנו עוברים להצעת החוק של יגאל יאסינוב.

בישיבה שהיתה בשבוע שעבר השתכנעתי, ואנחנו משנים קצת רק לאותם אנשים שיש להם מצוקות מיוחדות ושיושב-ראש ועדת הבחירות קבע. זה צמצום ממה שהצעתי. אני מסכים לזה.

הייתי מציע לכם בקריאה השנייה והשלישית לא להסתפק בביטוי "נסיבות מיוחדות", אלא לומר במפורש, שהשיקול של מי שצריך לאשר צריך להיות שנוצר מצב שבו- - -

הוא לא יוכל להצביע, זה כבר כתוב.

כתוב: "קיימות נסיבות מיוחדות בגינן לא יוכל חבר ועדת הקלפי להצביע בקלפי באזור מגוריו".

תבחרו בין שתי הגרסאות.

לגבי שתי הגרסאות. צריך להחליט על אותה גרסה כשמדובר על הצבעה מול מזכיר, כי יכול להיות מצב, שחוץ מאותו חבר קלפי שמצביע אין יותר חברים בוועדת הקלפי, ואז צריך להשאיר את המזכיר.

הוא מצביע כמו כל מצביע אחר.

כל המצביעים מזדהים בפני המזכיר.

זה לא רק עניין ההזדהות, זה עניין של המעטפה הכפולה. כולם מזדהים בפני המזכיר, אבל במעטפה הכפולה, בהסדרים האחרים- - -

החוק הזה לא חל על המזכיר.

במזכיר זה כבר קיים, זאת תוספת.

מה ההבדל בגרסאות?

מי חותם על המעטפה החיצונית ובפני מי הוא מצביע ממש – האם בפני כל חברי הוועדה, כולל המזכיר, או בפני המזכיר בלבד.

אחת הסיבות השכיחות למקרים שזה יהיה, שחבר ועדת הקלפי יהיה שם לבד.

מזכיר חייב להיות שם.

נתנו את הסמכויות למזכיר.

אני לא מדבר על המזכיר, אני מדבר לעומת שאר החברים. הוא יכול להיות לבד.

לא, הוא לא יכול להיות לבד. אין קלפי בלי מזכיר.

אני לא מדבר על המזכיר, אני אומר בלי חברים נוספים. למה ייתנו לו את האישור להישאר? יגידו שאם הוא איננו אי אפשר להמשיך בהצבעה.

אני אזרח, מותר לי להצביע אם יש המזכיר.

איך אתה רוצה שהוא יצביע?

כמו שמצביע כל אדם אחר, לא צריך פה גרסאות. נכה מצביע מול המזכיר, בשביל מה צריך גרסאות? זה להעמיס סתם על הנייר.

זה לא סתם, זה עשרות אלפי שקלים להדפיס הוראות מיוחדות ללמד את כל המזכירים מה קורה בוורסיה כזאת.

במה שונה המצביע הזה מכל מצביע אחר?

הוא לא שונה.

הוא הולך מאחורי הפרגוד, בוחר, מכניס את הפתק, סוגר, יוצא החוצה, עכשיו הוא צריך להכניס למעטפה חיצונית, מה זה משנה בפני מי הוא עושה את זה?

תחשבו גם על היעילות, לא רק על הדקדקנות. כמה קלפיות יש בבחירות?

8,000.

את צריכה ל-8,000 איש מזכירים להסביר עוד נוהל חדש. את יודעת כמה כסף זה עולה?

הכוונה נורא פשוטה. בכל מקום בחוק שיש הצבעה במעטפות כפולות, יש הפסקה הזאת של איך ממלאים את המעטפה החיצונית: יש שם הכללים, יש שם נציגויות, יש שם מזכירים.

אפשר להפנות למקום האחר?

אפשר להפנות.

כולנו מסכימים. לא צריך לכתוב, רק תפני.

בעד איזה גרסה אתה?

גרסה ב'.

נגמר העניין.

הנוסח שצריך להיות בסעיף 116 יט.(א), במקום "לא יוכל" זה "נבצר". "לא יוכל" זה דבר עתידי, ו"נבצר", כשכלו כל הקיצים.

שמתי את זה, כי הוועדה החליטה לא להחליט אם יהיה אישור מראש או אישור בדיעבד, לכן בחרתי בשפה הזאת.

הגדרתי בדיוק כך.

הגדרת "נבצר" אבל אמרת, שהוא יוכל גם מראש וגם בדיעבד.

לא רציתי לתחם מראש את הנסיבות, האם זה יהיה תוך כדי יום הבחירות, אדם יראה שהוא לא יכול, כי אז כבר תהיה תעשייה, אבל כשאת אומרת "לא יוכל" את מרמזת לסוג אחד של סיטואציה, שאדם בא וכבר פונה מראש. צריך להגיד "נבצר".

תשנו ל"נבצר". מי בעד העברת החוק לקריאה ראשונה במליאה? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הוחלט להעביר לקריאה ראשונה במליאה את הצעת חוק הבחירות לכנסת (בחירות של חברי ועדת קלפי), התשס"ה-2005

אושר פה אחד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45

100774405

הצעת חוק מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת


הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ...) (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2005


תיקון סעיף 13
1.
בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט - 1969[footnoteRef:1] (בחוק זה – החוק העיקרי) בסעיף 13 - [1: ס"ח התשכ"ט, ע"מ 103. ]




(1)
בסעיף קטן (א), המילים "בכל שנה" – ימחקו;



(2)
בסעיף קטן (ב), במקום המילים "מהיום ה- 113 שלאחר היום הקובע" יבוא "מהיום ה- 70".

תיקון סעיף 21
2.
בסעיף 21(א) בחוק העיקרי, במקום המילים "בכל שנה" יבוא "לא יאוחר מהיום ה- 40 לפני הבחירות".

תיקון סעיף 56
3.
בסעיף 26 בחוק העיקרי -



(1)
בסעיף קטן (ב), במקום המילים "וחייל בשירות קבע" יבוא "חייל בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון וכן חייל בשירות קבע";



(2)
סעיף קטן (ג) – בטל.

תיקון סעיף 71
4.
בסעיף 71(א) בחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "חמישה".

תיקון סעיף 74
5.
במקום סעיף 74(ב) בחוק העיקרי יבוא:



"(ב)

(1)
תעודת זהות שניתנה לפי חוק המרשם;




(2)
דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב - 1952[footnoteRef:2]; [2: ס"ח התשי"ב, ע"מ 260. ]





(3)
רשיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרשיון, שניתן לפי פקודת התעבורה[footnoteRef:3]; [3: דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, ע"מ 173. ]





(4)
תעודת חבר הכנסת שניתנה לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א – 1951[footnoteRef:4]". [4: ס"ח התשי"א, ע"מ 228. ]


תיקון סעיף 91
6.
בסעיף 91(א) בחוק העיקרי, אחרי המילים "בסעיף 74" יבוא "או בתעודת החייל שלו".

הוספת סעיף 95ב
7.

"הצבעת המוחזקים במשמורת הצבא שאינם חיילים
95ב.
שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי להתקין תקנות או לתת הוראות, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא והם אינם חיילים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהן בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור".


תיקון סעיף 103
8.
בסעיף 103 בחוק העיקרי, סעיף קטן (ב) – בטל.

תיקון סעיף 116יג
9.
בסעיף 116יג(ג) בחוק העיקרי, במקום "מהיום ה- 42" יבוא "מהיום ה- 30".

תיקון סעיף 126
10.
בסעיף 126 לחוק העיקרי -



(1)
פסקה (4) – תימחק;



(2)
בפסקה (5), במקום "מ- 25 מטר ממנו" יבוא "מ- 10 מטרים מהקיר החיצוני או הגדר החיצונית של המבנה שבו נמצא מקום הקלפי, הכל לפי הרחוק".




דברי – הסבר
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ...) (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2005, המתפרסמת בזה, מתקנת מספר הוראות הקבועות בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט – 1969 (להלן – החוק) אשר לא תוקנו בעקבות ביטול חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה ומספר הוראות אשר ועדת הבחירות המרכזית מצאה לנכון לתקנן בעקבות ניסיון הבחירות האחרונות.

סעיף 1
בעקבות היכולת לשלוף פנקס בוחרים מעודכן על פי מרשם האוכלוסין, בכל מועד נתון, נקבע בתיקון 49 לחוק הסדר חדש להכנת פנקס בוחרים, כך שפנקס בוחרים יוכן לקראת בחירות ולא בכל שנה. לפיכך, יש להתאים את סעיף 13(א) לחוק ולמחוק את המילים "בכל שנה".
תיקון 47 לחוק מחק את הגדרת המונח "היום הקובע" החוק ולפיכך יש למוחקה גם בסעיף 13(ב), כמו כן, הועדה המרכזית תקבע אזור קלפי ליישוב 70 יום לפני הבחירות.

סעיף 2
מוצע לקבוע כי מספר חבריה והרכבה הסיעתי של ועדת הקלפי יקבעו לא יאוחר מיום ה- 40 לפני הבחירות ולא בכל שנה.

סעיף 3
מוצע לקבוע כי שירותו של חייל אשר משרת שירות סדיר בצבא ההגנה לישראל, ונבחר לכהן בכנסת ישראל, יפסק. כמו כן, הוספתו של חייל הסדיר להסדר הקבוע בסעיף קטן (ב) מייתרת את ההסדר הקבוע בסעיף קטן (ג) ומוצע למוחקו.

סעיף 4
מוצע לקבוע כי שר הפנים יעביר לועדת הבחירות המרכזית חמישה העתקים מפנקס הבוחרים ולא שמונה. זאת בעקבות ביטולו של חוק הבחירה הישירה אשר מייתר את הצורך בעוד 3 עותקי פנקסים אשר יועדו לבחירות חוזרות לראשות הממשלה.

סעיף 5
מוצע להוסיף את הדרכון הישראלי, את רשיון הנהיגה וכן את תעודת חבר הכנסת כאמצעים מזהים של בוחר ביום הבחירות, בכדי להקל על הבוחרים בדרכי זהותם ולאפשר להם לממש את זכותם להצביע.

סעיף 6
כיום חייל אשר מצביע בקלפי לחיילים יכול לזהות עצמו באמצעות תעודת הזהות בלבד. חיילים אינם מחויבים לשאת על גופם את תעודת הזהות שלהם אלא את תעודת החייל. לפיכך, מוצע לקבוע כי חייל, אשר מצביע בקלפי לחיילים יוכל לזהות עצמו באמצעות תעודת החייל שלו.

סעיף 7
מוצע לקבוע שר הפנים יקבע בתקנות או בהוראות את סדרי הצבעתם של מי שנמצאים כדין במשמורת הצבא והם אינם חיילים. הכוונה לכל אותם חיילי הסדיר והמילואים אשר נכנסו למשמורת בזמן שירות פעיל, אך ממשיכים לרצות את עונשם גם לאחר שחרורם.

סעיף 8
מוצע לבטל את סעיף קטן (ב) אשר קובע הסדר לגבי בחירות חוזרות, אשר אינן נדרשות עוד, בעקבות ביטולו של חוק הבחירה הישירה.

סעיף 9
מוצע לקצר מועד קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית את בתי החולים בהם יוצבו קלפיות למאושפזים מ- 42 יום לפני הבחירות ל- 30 יום לפני הבחירות. דחיית מועד הצגת שמות בתי החולים, מאפשרת לועדת הבחירות המרכזית זמן נוסף להערכות טרם הבחירות ונתונים מעודכנים ככל האפשר על מספרי המאושפזים, במועד קרוב יותר ליום הבחירות.

סעיף 10
(1) סעיף 10 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט – 1959, קובע הגבלות על מודעות מודפסות לצרכי תעמולת בחירות ומסדיר בין השאר את מידותיה של המודעה המודפסת.
פסקה (4) בסעיף 126 לחוק קובעת כי דינו של אדם המכין, מפיץ או מדביק מודעות שיש בהן תעמולת בחירות, שגודלן עולה על המידות שקבעה ועדת הבחירות המרכזית, מאסר או קנס.
לאור ההסדר הקבוע בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), ועדת הבחירות המרכזית איננה קובעת את גודלן של מודעות הבחירות ופסקה (4) לחוק מתייתרת.
(2) כיום, קובע החוק בפסקה (5) לסעיף 126 כי המנהל תעמולת בחירות ביום הבחירות במקום קלפי או במרחק של פחות מ- 25 מטר מהקלפי דינו מאסר או קנס.
הפסקה קובעת "במקום הקלפי" ויוצרת חוסר בהירות לגבי המקום ממנו יש לספור מרחק של 25 מטרים.
לפיכך, מוצע לקבוע כי תעמולה כאמור תהא אסורה ממרחק של 10 מטרים מהקיר או הגדר החיצונית של המבנה בו מצוי הקלפי.