שינוים בתקציב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147) התשס"ה-2005 (מ-186)

2

ועדת הכספים_ 14.7.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ז' בתמוז התשס"ה (14 ביולי 2005), שעה 11:30

1. הצעות לסדר.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147) התשס"ה-2005 (מ-186)

יעקב ליצמן - היו"ר
יצחק כהן - מ"מ היו"ר
חיים אורון
בני אלון
גלעד ארדן
דניאל בנלולו
דני יתום
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

מאיר קפוטא – ממונה על אגף הכנסות המדינה, משרד האוצר
ייעל ייטב – יועצת משפטית – משרד האוצר
ג'קי מצא – סגן בכיר ומנהל רשות המסים – משרד האוצר
פרידה ישראלי – רשות המסים
טליה דולן-גדיש – מינהל הכנסות המדינה
אופיר לוי – מינהל הכנסות המדינה
עו"ד משה אשר – רשות המסים בישראל
רונית הראל בן-זאב – הבורסה לניירות ערך
גרי אגרון – הבורסה לניירות ערך
ד"ר אלי גילבאי
עו"ד דן אלון – איגוד הקרנות
עו"ד איתן צחור – לשכת יועצי המס
רו"ח ישראל שטראוס – לשכת רואי חשבון
רו"ח שמעון אבנעים – התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים
אורן ארמבם - התאחדות התעשיינים
גד סואן – איגוד החברות הציבוריות
עו"ד שוש שחם – לשכת עורכי-הדין
עו"ד זיו שרון – לשכת עורכי-הדין
מאיר זריהן – פורום CFO
נגה קינן – פורום - CFO
מאיר אקוניס – פורום CFO
קובי שרון – פורום CFO
עמית אורינג – ארנסט יאנג

טמיר כהן

סמדר אלחנני

שגית אפיק

חבר המתרגמים בע"מ



הצעות לסדר

אני רוצה לפתוח את הישיבה.

לא הספקתי בבוקר, לפני הדיון הראשון, אבל אני מבקש להעלות את זה כרגע. תראה, מי שלא יודע אני גר באשדוד והשכנים שלי באשקלון.

יצחק כהן?

יצחק כהן.

הוא השכן שלך גם כאן וגם באשקלון.

בוודאי הבעיות מגיעות אליו יותר מהר מאשר אלי. ואנחנו העלינו את זה שבוע שעבר בחצי אוזן כזה. הבעיה בתע"ש ובעשות אשקלון. מדובר ב-280 עד 300 עובדים שלא קיבלו משכורת. מדובר בתע"ש שכמה מאות עובדים גם שם לא קיבלו משכורת. ספקים לא מקבלים כסף והמצב בכי רע.

אני מבקש אדוני היושב-ראש, או שאנחנו נזמין פה מרשות החברות או את שר האוצר, מישהו שצריך לבוא לתת את הדין.

אדוני, אני מקבל את האשמה ותן לי רק להגיד לך מילה אחת. אתה יודע מה, מישהו אמר שהוא עבד 24 שעות, אז אם הוא צריך יותר זמן, אז הוא קם מוקדם יותר בבוקר. אין יותר זמן מאשר יש לנו זמן. הוועדה היא די עמוסה, אבל היות ויש לי באותו נושא כמה נושאים גם של עכו, גם של ביקור חולים שדיברו אתי.

אני אנסה להכניס את זה לשבוע הבא לאיזה דיון. אני חייב להגיד לך, אני לא כל-כך מרוצה אבל דיון לכל הנושאים האלו, נביא את האנשים לראות מה בדיוק מה שצריך לעשות.

זה בעצם אותם אנשי מקצוע.

זה מה שאני אומר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

ועדת הכספים צריכה לכבד את החלטותיה. הוועדה המכובדת הזו לפני שבועיים החליטה למכור את מניות בנק לאומי לאזרחי ישראל. ועדת הכספים החליטה ואתה עומד בראשה למכור את מניות בנק לאומי לאזרחי ישראל כדי להיטיב עם העם.

לחלק.

לחלק.

בתור אחת האפשרויות, אבל לא מועדפת.

סלח לי, זה הצעת חוק שעברה.

לא.

חבר-הכנסת איוב קרא.

תן לי שניה, אתה לא נותן לי לדבר. כי לא נוח לכם לשמוע את זה. הוועדה הזאת דנה פה בחוק הזה. והחוק הזה בעצם הצביעו עליו בקריאה שניה ושלישית פה בוועדה. עכשיו עם כל הכבוד, לא ראש-ממשלה ולא אף אחד יכול להכתיב קצב כזה לנבחרי העם שקבעו את מה שקבעו.

אבל הוא מצפצף עליך, מה יש.

איציק, תדליק את התבערה, תדליק.

כבוד הרב, אתה גם סמכות רבנית וגם יושב-ראש ועדת הכספים, זה לא סתם. אז אתה מחויב להביא את הנושא הזה לדיון, מדוע ומה עומד מאחרי הדבר הזה. למה למחוק החלטות של ועדת הכספים, הכבוד שלך כרב וכבוד שלך כיושב-ראש ועדת הכספים. וחשוב מאוד להביא את זה לדיון מהיר פה.

קודם כל, אני מודה לאדוני. אם היית בא מוקדם יותר בבוקר, איחרת קצת לא הרבה בגלל התנועה בדרך.

אני גר הכי רחוק.

כן, כן, אני לא אומר את זה בזלזול, אומר את זה אפילו בהערכה. גם אני איחרתי קצת בכניסה לתל-אביב לבד לקח לי יותר מחצי שעה אבל בסדר. מה שאני רוצה להגיד לך, העליתי את זה בבוקר, בדרך עקיפה, אבל העליתי את זה , אמרתי את זה גם לפרוטוקול. שאני מקווה שגם את החוק הזה ברגע האחרון מישהו לא ישמוט את השטיח מלמטה ויגיד...

כפי שהיה בבנק לאומי, אחרי שכבר עבר בוועדה, אמרתי את זה. מעבר לבעיות האמיתיות כאן מה שיש ויש בעיות ואני לא רוצה לפרט אותן כפי שדני יתום אמר, בוא לא נבעיר את הבעירה כאן, לא רוצה. גם שר האוצר ביקש לחכות עם זה.

ראש-הממשלה וגם שר האוצר ביחד. והסיבות לא משנה כרגע.

למה אצה לכם הדרך מהר לגמור פה אם כל-כך לא חשוב להם פתאום.

זה גם אני וגם אתה יודעים, אבל היות שנמצאים הרבה אנשים כאן, אני לא רוצה לפרט. תודה רבה אדוני, אני מכבד את כל האנשים, אז כרגע אנחנו ממשיכים בשני דברים.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147). ג'קי מצא מרשות המסים יגיד כמה דברים ואחר-כך כפי שהבטחתי לאלו שלא באו, או לא יכלו לבוא, לא רוצים לבוא בשבוע אחר, לא משנה לי כרגע, אחר-הצהרים, אז הבטחתי לאפשר כל מיני דברים מעצם החוק בהמשך. בחצי השני של הדיון היום אנחנו נמשיך בהקראה.

סליחה, אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. חלק מחברי-הכנסת הלכו בכוונה ולא נשארו בדיון?

לא היום. אמרתי בשבוע שעבר.

חבר-הכנסת בנלולו תירגע כי גם אם הם עזבו בכוונה, לא קרה מכלום.. זה לא מעניין אותי לגמרי, אני צריך לעבוד ויש לי שעות עבודה משלי, רבותיי, חוץ משבת, הכל פתוח.

ג'קי בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי-הכנסת, אנחנו עוסקים בחלק הזה של תכנית המיסוי הרב-שנתית במיסוי שוק ההון, החלת שיעורי המס בשוק ההון, שהתוצאה שלה היא ששיעורי המס בשוק ההון ברמת היחיד או בידי יחיד, יהיה שיעור מס אחיד, בשיעור מס של 20 אחוז ריבית דיבידנד ורווח הון, בידי חברה לגבי רווחי הון שהוא מס אחיד, מס חברות בסוף התהליך.

התוצאה היא שוויון וניטרליות באחידות בין בורסה לישראל לבורסה מחוץ לישראל; בין בנק לריבית בנקאית וריבית חוץ בנקאית; שיעורי מס אחידים יוצר ניטרליות מיסואית.

אנחנו בתקופה האחרונה הצלחנו לשבת עם מרבית הארגונים הכלכליים, קיבלנו ניירות עמדה וישבנו עם לשכת רואי-חשבון, לשכת עורכי-הדין, איגוד הבנקים, איגוד קרנות הנאמנויות CFO. קיבלנו ניירות גם מלשכת יועצי מס, גם מהבורסה. ועם רוב הארגונים הכלכליים אנחנו מיצינו את הדיון ברמת הסוגיות הפתוחות.

ישנם שני נושאים משמעותיים מבחינתנו שעליהם קיבלנו, מחלק הארגונים הערות ואני רוצה להציג אותן כאן. האחד, זה לעניין העובדה שבידי יחידים בעלי שליטה, שיעור המס יהיה 25 אחוז. להבדיל מיחידים אחרים שזה שיעור מס של 20 אחוז.

המוטיבציה לתיקון החקיקה בצורת הזאת זה כדי ליצור ניטרלית מיסואית בין רווחים מחולקים בידי חברה לבין רווחים אחרים. ועל כך אנחנו חושבים שזה דבר מאוד משמעותי ואין בדעתנו לתקן את זה.

הערה שניה שהיתה בהקשר של חברות בורסאיות ששיעור המס בידי חברה מחזיקה אותם, עדיין נותר דיפרנציאלי ושיעור מס מעט גבוה לעומת שיעורי מס החלים בידי חברה המחזיקה מניות פרטיות. הדבר הזה במהלך השנים הקרובות יתבטל לחלוטין. כבר ב-2010 הוא מתבטל לחלוטין.

נושא שלישי לגבי רווחים ראויים לחלוקה. אנחנו הקלנו וקבענו בחקיקה שלגבי חברות המחזיקות מעל אחוז אחזקה מסוים, יינתן להם רווחים ראויים לחלוקה החל מ-1.1.06 זאת הקלה ביחס לחקיקה כיום. ישנה טענה שיש לעשות את זה גם לגבי התקופה לאחור ואנחנו חושבים שהדבר לא נכון.

לגבי קופות גמל. ישנה הערה של איגוד קופות הגמל או חברות הביטוח, לגבי הפקדות בקופות גמל שהופקדו עד 1.1.06 ששיעור המס לגבי ההפקדות האלו תישאר שיעור מס גם בעתיד, דהיינו העלאת שיעור המס ל-20 אחוזים, לא יחול על הפקדות ישנות. אנחנו חושבים שזה לא נכון שברגע שמעלים שיעור מס, ליצור חסינות על כספים שהופקדו עד היום.

כמו כל תכנית חסכון אחרת.

רטרואקטיבי אנחנו בדרך-כלל.

אנחנו לא מחילים רטרואקטיבית, אותם שיעורי מס שחלו בעבר, ימשיכו להיוותר. לגבי תשואות חדשות על כספים שהופקדו בעבר, בדיוק כמו תכניות חסכון, תשואות חדשות על כספים שהופקדו בעבר, לגביהם יחול שיעור בהתאם למס.

תשואה חדשה זה לגבי ריבית שנצברה החל מ-1.1.06. לגבי מה שנצבר בעבר, יישמר שיעור המס הקודם.

ג'קי, תרשה לי שניה. הכספים שהופקדו עד 2002, יש פטור ממס?

נכון.

גם על תשואות חדשות, על אותו כסף?

לא, אנחנו נדבר, יהיה דיון. אני רק אומר לגבי כספים שהופקדו בעבר, התצורה שנצברה עד היום משמרת את התצורה חדשה, אנחנו חושבים כמו תכניות חיסכון, כמו כל דבר חדשה, תצורה חדשה צריכה להשתנות לגבי שיעור המס.

נדמה לי בתכניות חיסכון זה היה עד נקודת היציאה.

נכון. אבל צריך לזכור שלהבדיל מהמצב הקודם היה את חוק תכניות חיסכון ואנחנו דיברנו על מצב של מעבר מפטור לחבות במס. פה סך-הכל זה שינוי מ-15 אחוז ל-20 אחוז. זה עולם אחר לחלוטין. הרציונל זה שברגע שמשנים שיעור מס הוא חל על הכנסות חדשות.

אנחנו משמרים את שיעור המס על ההכנסות שנצברו עד היום. כמו שלך יש מבנה ונניח שמחר בבוקר נרצה לשנות את שיעור המס על הכנסות משכר-דירה בחוץ-לארץ מ-20 אחוז ל-25 אחוז, אז כמובן שזה לא יחול על שכר-דירה שנוצר קודם לכן, אבל הוא כן יחול על מבנה שרכשת קודם לכן על שכר הדירה החדש שייווצר מרגע תיקון החוק.

יש כאן בעיה, זה לא פשוט.

אני רק מציג את הבעיות. נושא נוסף זה לגבי הפסדים שנוצרו קודם ל-1.1.06 הפסדים בבורסה. אנחנו לגבי הפסדים שוטפים פותחים את כל סלי ההפסדים. דהיינו, הפסד שנוצר בבורסה בחוץ-לארץ יינתן לקיזוז גם כן בבורסה תל-אביב ולהפך. הפסד שנוצר בבורסה בתל-אביב יינתן לקיזוז גם כנגד בורסה בחוץ-לארץ. ולא רק נגד רווח הון אלא גם נגד ריבית ודיבידנד.

אין לנו אפשרות, העלות התקציבית שאנחנו אומדים אותה היא כחצי מיליארד ש"ח. לגבי אפשרויות לקזז הפסדים מהעבר כנגד כל מקור, כנגד כל מקור בשוק הון ואנחנו מבקשים להותיר את הפסדי העבר כמתקזזים כפי שהיה ניתן לעשות אותם ערב התיקון. קרי, הפסד מבורסה בחוץ-לארץ כנגד רווח מבורסה מחוץ-לארץ וכן הלאה.

העובדה שפתיחת הפסדים מהעבר, פתיחת הסלים לגבי הפסדים מהעבר, זה כחצי מיליארד ש"ח. זאת קבוצת הנושאים שהצגתי אותה שלגביה אנחנו חשובים שמאוד חשוב להשאיר את התיקון כפי שהוא מוצע לגבי בעלי שליטה, לגבי חברות, המחזיקות בחוק התיאומים לגבי קופות גמל ולגבי הפסדי הבנק.

קיבלנו עוד רשימת נושאים כ-10 במספר, ואני רוצה להציג אותם כאן שלגביהם אני חושב, אנחנו מבצעים ממש במהלך הזמן הזה התייעצות. אבל בהחלט רשמנו לפנינו לשקול בחיוב את רשימת הנושאים הבאה.

על-פי ההצעה, חברה מחוץ לחוק התיאומים, שיעור המס לגביה יהיה שיעור מס החברות. האחד, על-פי הצעת החוק שיעור המס בידי חברה מחוץ לחוק התיאומים. מ-15 אחוז יעלה למס חברות ב-2006, 31 אחוזים. ישנה כאן הצעה להעלות את זה בצורה מתונה יותר ל25- אחוז ולחכות עד 2010 כי אז כולם יחול לגביהם שיעור מס של 25 אחוז.

זאת תוצאה שהתקבלה על-ידי לשכת רואי-חשבון, CFO וגם לשכת עורכי-הדין. אנחנו נשקול בחיוב את הדבר הזה. ישנה בקשה שנבהיר שלגבי חברה משפחתית שיעור המס עליה יהיה כמו שיעור מס על יחיד. אנחנו רשמנו את זה לשקול בחיוב.

זה דרך אגב, בעקבות פניה שלי אל טלי בזמנו, טלי כתבה והפיצה חוזר מקצועי בנושא, כשמו הנייר הזה. אם אתם מכניסים את זה לחקיקה, אז מצוין.

הנייר הזה ואתה גם כתבת לי על זה. לגבי הנייר הזה, אנחנו נשקול בחיוב לומר לפרוטוקול כאן, שאנחנו ממשיכים לשמר את שיעור המס.

לפרוטוקול או בחוק, זה שני דברים שונים. לפרוטוקול זה קיים בין כה וכה יש נייר. יש הוראת ביצוע אגב.

אנחנו בכל מקרה נשקול בחיוב להותיר את שיעור המס הזה כמו יחידים. ישנה הצעה לאפשר הפסד ריאלי מניירות ערך נסחרים בבורסה. ההצעה של לשכת רואי-חשבון. גם כאן אמרנו שנשקול בחיוב את הדבר הזה.

סעיף 28 (ג). ישנה הצעה כאן לאפשר קיזוז הפסד מעסק כנגד כל מקום ולהותיר את האפשרות שלא לקזז את ההפסד כנגד הכנסות משוק ההון או כנגד הכנסות הזכאיות לשיעור מס מוגבל של 20 אחוזים.

קיבלנו הערה לגבי דיבידנד בידי תושבי חוץ שיש כאן החמרה ותיקנו את הדבר הזה. איגוד קרנות הנאמנות ביקש מאתנו לבצע שינוי לגבי המעבר מקרן נאמנות חייבת לפטורה. אנחנו נשקול בחיוב את ההצעה הזאת.

אלה רשימת הנושאים, כאשר אני עושה הבחנה בין רשימת הנושאים הראשונה שלגביהם אנחנו חושבים שאין מקום לבצע שינוי. שזה בעלי שליטה ושיעור המס על חברות המחזיקות חברות בחוק התיאומים או חברות נסחרות שאז העלות היא עלות אדירה. לא לאפשר את הפתיחה הנוספת לגבי הפסדים שנוצרו בעבר. ולגבי קופות גמל, התשואה על הפקדות ישנות, התשואה החדשה ששיעור המס לגביה כן ישתנה. תודה.

תודה רבה, ג'קי.

עוד מילה אחת, סליחה. ישבנו גם עם איגוד הבנקים ואיגוד הבנקים הודיעו לנו.

הגדולים או הקטנים?

איגוד הבנקים כולם, זה לא ועדת בכר. כל הבנקים, איגוד הבנקים מייצג את כל הבנקים. הגענו אתם להסכמה והם מודיעים, יש כאן נציג שלהם? או-קיי, פרדי, אני מניח שבהמשך יפרט. אבל הם הודיעו לנו שמבחינה תפעולית אין להם שום בעיה להתמודד עם הצעת החוק.

מלבד נושא אחד, אנחנו הצענו שהנושא של קיזוז מס כנגד מס יתוקן והקיזוז ייעשה הפסד כנגד רווח. הם ביקשנו מאתנו לדחות את התחולה לעניין ניכוי מס במקור בלבד, לא לעניין הדין המהותי, ל-1.1.07 ואנחנו נבצע את התיקון. זה בתקנות, אנחנו נבצע את התיקון בהתאם. לאחר התיקון הזה או בעקבות התיקון הזה, איגוד הבנקים הודיע לנו שאין לו בעיה טיפולית להיערך לתיקונים כבר מ-1.1.06.

מלבד נושא אחד, אנחנו הצענו שהנושא של קיזוז מס כנגד מס יתוקן והקיזוז ייעשה הפסד כנגד רווח. הם ביקשו מאתנו לדחות את התחולה לעניין ניכוי מס במקור, לא לעניין הדין המהותי, ל-1.1.07 ואנחנו נבצע את התיקון, זה בתקנות, אנחנו נבצע את התיקון בהתאם.

לאחר התיקון הזה או בעקבות התיקון הזה, איגוד הבנקים הודיע לנו שאין לו בעיה תפעולית להיערך לתיקונים כבר ב-1.1.06. נושא נוסף שהסדרנו עם איגוד הבנקים זה לגבי המכירה הרעיונית ששיעור העמלה יהיה שיעור עמלה מודפס, בדיוק כפי שהיה ב2003-. זה בעקבות בקשתך, חבר-הכנסת רצאבי, ששיעור העמלה יהיה מוגבל 0,1 לכל כיוון מכירה ורכישה.

והמכירה היא רק מכירה?

אדוני, בלי שאלות. תקבל את רשות הדיבור קודם.

אני למדתי. בוועדת בכר אני למדתי שצריך לשאול שאלה קטנה.

תודה רבה. ראשית, אני מתנצל שאני לא אוכל להישאר עד סוף הדיון. בשלב מסוים אני אצטרך לברוח.

ג'קי, דבר שחשוב לי מאוד. דבר ראשון שאני מבקש הבהרה ואני מבקש את ההבהרה הזאת לפרוטוקול, מה אתם מתכוונים לעשות וזה אני מדבר עקב התבטאויות של מספר מעמיתיך בנושא התכנונים האגרסיביים לכאורה.

מספר אנשים בדרגה בכירה התבטאו בצורה כזאת שגם אם יינתן גילוי נאות לתכנון מס, עדיין ישנה אפשרות להעמדה לדין פלילי. דבר שאני לא חושב שיש לזה איזה שהיא משענת.

אני חושב שאנחנו יכולים לסגור את זה לבד בצורה חוקית.

אני אשמח מאוד, אבל אדרבא ואדרבא.

כאשר אני גם היתי תומך בך שלא יכול להיות אם יש מישהו שעושה גילוי נאות, זאת אומרת, הוא עושה תכנון מע"מ ותשלומים וכל הדברים ואחר-כך יגידו, אבל, פתאום זה פלילי ולא פלילי. זה ברור שלא.

אם אנחנו בדעה כזאת, אז בכלל זה טוב.

לא, לא, זו הזדמנות, ג'קי יבדוק לנו.

אבל עד שנחוקק, אני מבקש במידה והנהלת רשות המסים חושבת כך, אז אני מבקש שהאנשים לא יתבטאו בצורה כזאת על דפי העיתון מכיוון שזה גורם לאי סדר או לאי שקט במערכת.

על אף שאני לא בדיוק הבנתי כפי שאתה מתאר את זה, כי הוא אמר שאפשרי כי אחר כך הוא הסביר את זה אחרת.

בסדר, איך אומרים, המלים הן גמישות, אבל האוזן שומעת את מה שהיא רוצה לשמוע.

דבר שני. לגבי המכירה הרעיונית, אני שמח שנענית לבקשה והבנקים יותר נכון נענו לך שתהיה עמלה מופחתת. אני רק רוצה לברר או לוודא שהמכירה היא מכירה רעיונית אופציונאלית, או שאתם מחייבים כפי שהיה ב-2004.

לא.

צודק ויפה. אז בוא נמשיך אני רוצה לדעת שגם עכשיו זה אופציונאלי. שוק ההון.

אתה רואה שהם נענים לכל דבר שאתה מבקש.

אני לא יודע איך זה יכול להיות. מי יודע מה יקרה הלאה. שוק ההון, יש לי מספר הערות.

אתה מייצג את לשכת רואי-חשבון?

לא. אני כבר לא משלם דמי חבר אפילו. מה שקורה בענף המסים בכלל, מאידך יש לי שתי הערות. אחת, נושא מס שבח, גם הוא סוג של רווח הון, נדחה לשנת 2010. אני חושב שיש מקום לבדוק את האפשרות או להחיל את זה כבר מהיום, כמו שיתר שיעורי המס יחולו, או לחליפין במידה ונצטרך למצוא איזה שהיא פשרה באמצע, ליצור מצב שזה יוקדם.

דבר נוסף. מאז ומתמיד רצינו שעסקים יאוגדו כחברות. והסיבה לכך היתה, יש בקרה, יש ביקורת, הנהלת החשבונות היא כפולה. כל המגע בין הנישום ובין השלטון הוא הרבה יותר מבוקר עם הרבה יותר אמון. ברגע שאנחנו יוצרים אפליה לרעת … של 10 אחוזים, יוצר מצב שבו למעשה האנשים הם נפגעים כתוצאה מזה כי הם צריכים לשלם 25 אחוזים.

עכשיו מילא אם נניח שזה על דיבידנדים. אני מתיישר תמיד להוריד מסים. לכן מילא על דיבידנד, אבל כאשר אנחנו מדברים על רווחי הון ודווקא אפילו הייתי אומר בעלי שליטה מהותיים, כפי שאתה מגדיר אותם בחברות נסחרות, הרי אנחנו נותנים incentive שלילי לחברות לצאת לבורסה, לצאת לשוק ההון, לפתח את שוק ההון וכמובן תמריץ שלילי להתאגד. זה דבר שלדעתי הוא לא נכון לעשות.

לכן הצעתי היא כמובן ליישר את זה ל-20 אחוז ובמידה ושוב, הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, אולי צריך לבוא ולתקן את הגדרת בעל מניות מהותי לאחוז שליטה גבוה יותר. עוד בנושא שוק ההון.

מאיר, אני פונה אליך. אחת הישיבות שהיו לנו לאחרונה עם אוסקר, כאשר הובטח לי ביטול סלים וקיזוז סלים, הפסדים רווחים וכן הלאה. נאמר לי על-ידך, "סבלנות, אנחנו נסדר את הכל". ואני קורא בהצעת החוק שלמעשה קיזוז הפסדים יהיה רק לעתיד לבוא.

בהצעה המקורית של ועדת רבינוביץ דובר על זה מ-2007, אז למה מחמירים את המצב הקיים בין כה וכה. אני בכלל הייתי הולך, אם מותר לי להציע הצעה על כל הנושא שנקרא הורשת הפסדים. והגשתי גם בעניין הזה הצעת חוק, לא יכול להיות מצב, לטעמי, כאשר אדם מאוגד כחברה ויש לו הפסדים, ההפסדים עוברים גם אם בעל המניות מת אלא יורשים שלו.

כאשר אדם הוא בעל עסק ויש לו הפסדים, ההפסדים האלה אם הולכים לאיבוד ויש לנו שני סוגים של הפסדים. הפסדים פירותיים מעסק ויש גם הפסדי הון. אז אפשר למצוא את הדרך אל המצב שההפסדים האלה לא ילכו לאיבוד. הרי בתא המשפחתי זה עדיין קיים ולדעתי אפשר בהחלט לשרשר את זה.

נאמנויות.

לא הנושא היום.

לא נושא היום. נגיע לזה בבוא הזמן. לפחות תימנעו מפגיעה רטרואקטיבית. זאת אומרת, אם נעשתה נאמנות לפי החוק הקיים והאדם הפך להיות מתושב חוץ לישראלי בקונספט שאתם מציעים.

סעיף 28 (ג), ירדתם?

אנחנו שמענו את מה שאתה אמרת, שמענו את הלשכות. אנחנו בוחנים את זה בחיוב.

או-קיי. חברה מחוץ לחוק התיאומים, כבר סיימת. אמנות כבר דיברנו. בעניין תכנוני מס.

חבר-הכנסת רצאבי, תכנוני מס לא הנושא היום, רק שוק הון.

כיוון שאני לא יודע אם תהיה לי אפשרות להגיב, כי לא תמיד יש לי זכות דיבור. אז אני אגיד את זה בכל זאת ואתה תרשום את זה לפניך.

אני נותן לך אדוני, כל ישיבות אחר-הצהרים אני אתן לך את רשות הדיבור.

אני מבטיח לך שאני אהיה שם.

או-קיי.

לפרוטוקול, חשוב לי מאוד שהרפורמה הזאת תעבור. אבל בכל זאת מילה אחרונה. בתיאום עם חברי-הכנסת, אתה רוצה שהממשלה תעשה את שלה בתיאום עם ועדת כספים. הרי חברי הוועדה עושים את זה בתיאום איתם גם כן.

דבר אחרון. בנושא של קנס הגירעון. רק בדבר אחד, קנס הגירעון הוא פלט, 50 אחוז. זאת אומרת, אפילו לבית-המשפט אם נרצה לבוא ולהגיד מחר, תשמע אני הבנתי, זאת אומרת אותך, זה לא צריך להיות 50, לדעתי מספיק 20, אין לו אפשרות. זה 50 אחוז פלט. לדעתי צריכה לתת איזשהו שיקול דעת לבית-המשפט בנושא הזה ובזה אני סיימתי.

תודה רבה. חזקי בבקשה:

עוד לא הגענו לזה.

או-קיי, בכל אופן זה אושר גם בתוך הוועדה.

זה בתקנות. זה לא הנושא, רק שוק ההון.

ממה שהוחל בדוח, דובר שזה יהיה מיולי. כלומר צריך לומר שמרכיב הזמן הוא פה חשוב ולכן יש להביא את התקנות לוועדה כדי שאכן הדבר וזה לא יהיה רטרואקטיבית כי אין בזה הגיון בנושא של תקנות פחת לעשות רטרואקטיבית אם רוצים לעודד את תמריצים ועידוד השקעות. אז אנחנו מברכים על זה ואנחנו רק מבקשים שזה יגיע.

נושא שני זה נושא של הפחתת שיעור המס. בכלל מס החברות. ונושא של הקשר שלו עם הנושא של חוק עידוד השקעות הון. התוצאה הבלתי נמנעת של ירידה של מס החברות מבלי טיפול בנושא של המיסוי של וק עידוד השקעות הון במקביל, עלולה לפגוע בתמריציות של הנושא של חוק עידוד השקעות הון למפעל מאושר.

לדעתנו צריך לטפל גם בנושא הזה כדי לשמור את האטרקטיביות של הנושא של חוק עידוד השקעות הון למפעל מאושר בסוף התהליך. לכן אנחנו מבקשים לתת את הדעת על הסוגיה הזאת כדי שאכן חוק עידוד השקעות הון, או שכבר טופל בהרחבה ימשיך להיות אטרקטיבי כדי לעודד השקעות בארץ.

אני מבקש מרואה החשבון שיאמר כמה מלים.

למרות הדברים שאמר ג'קי בראשית דבריו.

אני מבין שמישהו מחלק לך את רשות הדיבור, אבל.

הוא משלים אותי פשוט.

אתה החלטת לתת את רשות הדיבור, בסדר.

בכל אופן שני נושאים שהייתי רוצה בכל זאת להתייחס אליהם. האחד, זה העניין של מיסוי בעלי השליטה. ראשית, אנחנו מפנים לתשומת הלב את זה שמדובר במיסוי רטרואקטיבי בשיעור של 25 אחוז ביחס ל-15 אחוז שקיים היום.

אתה מדבר על נושא הרטרואקטיביות? היות וגם אני הערתי שזה בעיה.

לא, לא, קופות גמל אתה הערת. אין רטרואקטיביות, מי שרוצה, יכול לבצע.

יכול לבצע, אבל בעניין הזה של ביצוע מכירה רעיונית, אף אחד לא יכול לתקוע יד לזה שהמכירה הרעיונית שהיום אני משלם את המס לאוצר, שהמניה תמשיך לצמוח ולקבל את זה בעתיד כבסיס לעלות להמשך הדרך ואז אם נוצר הפסד, מה יהיה דינו.

אנחנו חושבים שצריך למצוא איזשהו פתרון לדבר הזה, בין אם זה באמצעות דחיית תשלום אותה מס על המכירה הרעיונית לעתיד, או פריסתו בצורה זו או אחרת שתמצא הוועדה לנכון.

נקודה שניה שרציתי פשוט להפנות את תשומת הלב, זה בעצם לשינויים התכופים שקיימים בשוק ההון. אם אנחנו מתחילים ברפורמה בתיקון 132, עם זה שהבנקים לא נערכו כראוי ואז בתחילת 2003 היה חצי אחוז מס מחזור ולאחר מכן אחוז שלם.

וב-2004 מס רווח הון של 15 אחוז או 10 אחוז והיום אנחנו מגיעים למצב שבו מדברים על 20 אחוז, כל פעם הדבר הזה פוגע בתכנון הארוך טווח ואנחנו נשמח מאוד אם הנקודות הללו אכן יהוו איזשהו בסיס ארוך טווח ולא כל כמה שנים יבצעו שינוי בשיעורי המס לגבי ניירות הערך.

אתה מתנגד גם להורדת מסים, או שרק זה בעלייה.

טוב, אדוני, עם כל הכבוד, אני לא נתתי את רשות הדיבור. חבר-הכנסת אורון.

אני רוצה בשני נושאים. נושא אחד, לא במקרה הפוך מאשר של ידידי, אהוד רצאבי, בנושא של ה-20 אחוז. למה 20 ולא 25? זאת לא שאלה, זאת עמדה. אני מראש לא מקבל ש-20 כתוב אחרי.

האם אדוני מודיע לנו שאם זה יהיה 25 אחוז, הוא יצביע בעד?

אתה מכיר אותי כבר, גם כשאני מצביע נגד, אני מנסה לעשות את החוק פחות רע. כך אני עובד פה אצלך. נכון? אז בעניין הזה זה לא שונה מתיקים אחרים.

אתם כל הזמן נותנים לנו טבלאות של השוואות בינלאומיות. בהרבה מאוד ארצות בעולם יש שיעורי מס על רווחי הון של 25 אחוז ומעלה. אז קודם כל מגיע כל הברכות לממשלה הנוכחית שיש בכלל מס על רווחי הון שבעבר לא היה. אני מוכן לתת קרדיטים במקומות שמגיע אותם.

אל תתבלבל, עכשיו אני שואל ברצינות.

גם הריבית על תכניות חיסכון?

האמירה שגם הריבית הקבועה על קופות חסכון וגם אולי תשאל אותי תכף על קופות גמל פנסיוניות, העולם בנוי עם חלוטות. יש דברים שכן ויש דברים שלא.

ואפשר לסדר את הדברים בקטגוריות ולהגיד על זה כן ועל זה לא. עכשיו על קופת גמל שהיא תחליף פנסיוני, שאתם כן מטילים. וזאת השאלה שניה, אני מבין שבסיכום ב- 2003 על צבירות מן העבר לא הוטל מס. על-פי התיקון הזה, אם אני מבין את הנוסח כפי שהוא זה, מוטל מס.

ואני מבין היום שכל נושא קופות הגמל, עם כל השינויים שחלים בו וכל השאלה של קופות גמל כתחליף פנסיוני וכו' וכו' וכו'. אני מודה למה בהקשר הזה על אותה קופת גמל שזה הממד שלה ועכשיו תעשו בה על-פי תקרה, תעשו על-פי מי שאין לו דבר אחר.

אני לא יודע, אני יודע שזה מסבך את החיים וכל הפעם אומרים, תשמע, זה צריך להיות נורא פשוט. אבל בכל זאת עצמאי שקופת הגמל שלו היא בעצם הפנסיה שלו, זה חל עליו. אם זה חל עליו, אני חושב שזה לא תקין.

יש תיקון.

בפנסיה יש תקרות אחרות. אם זה, זה, אז בוא נשווה. אני נמאס לי כבר להיות על התקן, אותך עצמאים לא מעניינים, אותי עצמאיים מעניינים כמו שכירים.

אדם אם הוא זכאי לפנסיה, אני לא מדבר עכשיו במונחים של פקודת מס הכנסה, אני מדבר עכשיו בעקרון. אם אנחנו חושבים שפנסיה היא מצרך שהמדינה צריכה לעזור לאזרח להגיע אליו, אם הוא עושה את זה באמצעות קרן פנסיה, או באמצעות קופת גמל שיש לה מרכיבים של פנסיה והיא לא סתם שיעור זה. למה לא לבוא ולהגיד, בסדר גמור, עד אותו שיעור לפנסיה, כמו שקיים בהטבות.

מה שפה יוצא עכשיו, אני כבר מתאר לעצמי מה יהיה. זאת אומרת, אם יבואו אנשים, יגידו, תשמע, אני צברתי לאורך כל חיי לצורכי הפנסיה, פתאום מטילים עלי מס. לא לזה התכוונתי. עכשיו אם אני טועה וזה לא, אז בסדר. אבל לפי הנוסח שמופיע פה.

התשובה שעדיין יש פטור עד תקרת הטבה מורכבת. זאת אומרת, לגבי תקרת הטבה מורכבת.

אתם מדברים על שני פטורים שונים.

תעדכני אותנו.

יש את הפטור של הפקדות שזה עדיין קיים בפקודת מס הכנסה.

ניכוי, לא פטור.

ניכוי ויש זיכוי.

מדברים על הריבית על התקרה.

אני מדבר עכשיו על הריבית.

על ריבית יש פטור לכל הכספים שהופקדו עד ל-1.1.03.

עד תקרה מוטבת.

לא התקרה.

עכשיו הפטור הזה ממשיך להיות או לא?

הפטור שהיה לא משתנה. יש על תקרת על הפחתה מוטבת פטור. על התשואה על התקרה הפחתה מוטבת.

אני לא הבנתי.

גם אני לא הבנתי. בוא ניקח דוגמה, השקעתי מאה ש"ח לפני קום המדינה.

פטור בכל מקרה.

שניה. הפקדתי כסף בקופת גמל, ישנה, ותיקה, הכל טוב יפה. עד 2002 התשואה שנצברה על המאה ש"ח האלה היתה פטורה ממס.

ומ-2002 עד 2005 היתה פטורה ממס. ומ-2005 בהמשך תמשיך להיות פטורה ממס.

הריבית שנצברת על אותם מאה ש"ח.

התשואה שנצברה על הכספים.

לא נצברה, נצברת הלאה.

הריבית שתיווצר על כספים שהופקדו עד ל-1.1.2003 לעולם יש להם פטור.

איזה תקרה?

בלי תקרה. זה אחד. שתיים, בלי קשר על הכספים חדשים תשואה עד תקרה מוטבת.

מה זה חדשים?

כספים שהופקדו מ-1.1.03 לגביהם התשואה עד גובה התשואה לגבי כספים שהופקדו עד גובה התקרה המוטבת. התשואה לגביהם פטורה ממס וממשיכה להיות פטור הממס.

מה התקרה?

התקרה היא משכורת של 20 אלף ש"ח, משהו כזה.

זאת אומרת מעל ל-20 אלף מחייבים מס, מ-2003?

הנוסח פה מאוד גורף. סעיף 2(ה) (4): "רווחים שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים…".

כי יש פטור בסעיף 9 (16)(ב). זה הוראת החיוב והוראת הפטור נותרה בעינה.

זה מכסה את מה שאתם אומרים?

לא בדיוק, לעניות דעתי.

כספים שהפקדנו בין 1.1.03 ל-1.1.06 התשואה עליהם בשנים האלה חויבה ב-15 אחוז.

רק מעל התקרה.

אותם כספים שהפלוני אלמוני הוא ידע שהוא ישלם 15 אחוז, היום אתה אומר לו, "אדוני, למרות שהפקדת אותם ב-15 אחוז, אתה שבוי בידי וזה ישלם 20 אחוז.

רגע, על התשואה שנצברה עד אותו מועד יישאר 15. על התשואות החדשות זה מה שחבר-הכנסת קודם הזכיר, זה נכון.

רבותיי, תודה רבה.

הדבר הראשון שרצינו להעלות. המסמך שהגשנו מצוי בידי חברי הוועדה, אני מקווה שחילקו אותו. אני מדבר על הטלת מס בשיעור של 25 אחוז על בעל שליטה. אנחנו מצטרפים לדעתו של חבר-הכנסת רצאבי שהעלה קודם לכן, שאין שום הצדקה להפלות לרעה בעל שליטה לעומת בעל מניות שאיננו בעל שליטה.

אתה בעד להעלות למעלה את כולם?

זה כרגע לא משנה, העקרון הוא שדינו של בעל השליטה כדין משקיע.

גד, על זה כל הויכוח.

שניהם צריכים להיות באותו מס. אין שום סיבה להפלות לרעה, דווקא מי שיזם את הקמת החברה, השקיע בה את מיטב הונו והוא עכשיו נקנס על זה שהוא עשה את זה. על זה אין שום הצדקה לדבר הזה.

עכשיו הדבר השני זה נושא האפליה בשיעור המס על רווח מסחירת ניירות ערך לא סחירים. האפליה היא לעומת מכירת ניירות ערך סחירים. אומר נכון ג'קי שהאפליה הזאת תתבטל בשנת 2010. אבל עד 2010 יש לנו עוד חמש שנים.

ועוד אומר שההצעה שלך עולה חצי מיליארד ש"ח.

זה אתה אומר עכשיו.

יש 11 מיליארד, מה זה חצי מיליארד ש"ח.

בוועדת רבינוביץ העלנו את הנושא הזה שנוצרה אפליה בעניין הזה. היו לנו סדרה שלמה של דיונים ועד היום לא נפתר ועכשיו אומרים לנו, שוב, אתם תחכו עוד חמש שנים, שש שנים. אנחנו לא רואים בזה שום הצדקה. הגיע הזמן לשנות את זה.

עכשיו הסיפור של מיסוי של רווחים ראויים לחלוקה שמוכרים מניות שנסחרות בבורסה. ההגנה הזאת שניתנת עכשיו ניתנת רק על רווחים שמצטברים החל מ-1.1.06.

ההקלה שניתנה עכשיו שלא ניתנה עד היום.

כן. ההקלה שנותנים עכשיו היא רק על רווחים שנצברים מ-1.1.06 ואני חושב שאין טעם להפלות בין רווח שנצבר החל מינואר 2006 לרווחים שנצברו קודם לכן.

זה אתה כן רוצה רטרואקטיבית?

בהחלט זה רטרואקטיבית.

זה לא רטרואקטיבית.

עכשיו הנושא של חוק התיאומים, אז דובר פה, התייחסו לזה. אני מקווה שזה ייפתר, אם יהיה רצון טוב. לשאלה של המכירה הרעיונית, מדובר שמכירת ניירות לאחר 1.1.06 יחויב במס של 15 אחוז, זה 20 אחוז לעומת מס של 15 אחוז קודם לכן. ועלתה הצעה על-ידי רשות המסים שתהיה מכירה רעיונית ב-31.12.05.

קודם בכלל דיברו על מכירה, ימכרו את המניות ותפיצו את השוק.

מתי קודם?

בעת השיחות. תן לי רגע.

הרגע הראשון בתסקיר החוק מופיע.

אפשר להגיד ימכרו את המניות ואז תשלמו את המס הקודם ותקנו מחדש אחר-כך. כמובן שזה יציף את הבורסה, יוריד את הערכים של המניות וכו' וכו'. אף אחד מאתנו לא מעוניין בכך.

עלתה הצעה של מכירה רעיונית שהיא מקובלת עלי לחלוטין. אלא מה, שעושים מכירה רעיונית צריך להביא כסף. אם לא מוכרים את זה ממש, צריך להביא כסף, לשלם את המס. עכשיו המכירה אולי תהיה בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד שלוש. מאיפה יביאו את הכסף? אז אומרים תמכרו חלק מהמניות. אין לנו שום עניין בכך ואני מציע שייקבע שהמכירה הרעיונית תיעשה, ייקבע סכום המס הראוי בשל כך, אבל הוא ישולם רק כאשר ימכרו את המניות.

כמו הסטודנטים.

דרך אגב, דבר דומה נעשה בשעתו בחוק המיזוגים כשדנו לפני חמש שנים, שהוחלט שהתמורה המס ייגבה רק כאשר יהיה כסף ביד, אז יקבעו את המס. חברות נקבעה כבר ארבע שנים קודם או חמש שנים או שנה, אבל את הגביה תיעשה לאחר שיהיה כסף ביד.

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד משפט אחד, לפחות לצורך הפרוטוקול. ישבה ועדת רבינוביץ וישבה בדיונים מאוד ארוכים והופענו בפניה והם השמיעו את הדבר הזה באופן תלול ברור ונמרץ ויאיר רבינוביץ אמר לנו את גם בוועדה וגם בשיחות לאחר הוועדה ולאחר הדיון בכנסת, אנחנו מדברים על 15 אחוז של מס שזה המס הראוי והנכון.

ואנחנו שאלנו, ולא כעבור שנה יעלו את זה? מי לידינו שלא כעבור שנה יעלו את זה או שנתיים. אז הנה אשר יגורנו בה ומחר יכולים להחליט גם לעלות ל-30 ו-40 ו-50. אנחנו חושבים שזה נוהג נפסל ופסול שכל שנתיים פתאום מעלים את המסים. תודה רבה.

תודה, סמדר.

לגבי קופות הגמל. יש פה כמה פטורים ממס. קופות הגמל זה לא כסף שאתה שם בפיקדון, זה כסף שמושקע בניירות ערך מסוגים שונים. אגרות חוב ממשלתיות, מניות וכיוצא בזה. על כל אחת מהן יש שיעור מס שונה.

מה שאמרו שכל כסף שהיה כנגדו היתה כבר השקעה באגרת חוב או מניה או פיקדון או במה שמשקיעות קופות הגמל, התשואה עד לתאריך עד לתחנת היציאה. או ניקח דוגמה הכי טובה זה אגרת חוב ממשלתית, אם היא ל-10 שנים עד לתום ה-10 שנים של אגרת החוב, התשואה עליה תהיה פטורה. זה מה שנאמר אז כשהטילו את המס על הריבית.

כסף חדש זה רק כסף שבאמת הופקד. תשואה חדשה, צריכה להיות רק על כסף שהופקד מ-1.1.06 כשנגדו קנו כבר איגרת חוב, שהתשואה עליה תהיה כבר חייבת במס, בניכוי במקור של קופות הגמל לא על היחיד, אלא מה שקופת הגמל משלמת.

על מה היא משלמת?

יש לה אגרת חוב.

היא משלמת את המס על זה?

לא, אבל היא מקבלת ריבית על איגרת חוב?

היא משלמת מס.

רגע, אבל אני שואלת. הריבית על איגרת החוב, תסבירו את זה, אני חושבת שאת זה צריך להסביר.

לכל אורך הדרך קופת הגמל פטורה ממס. אין בכלל מס בשלב הזה.

מתי יהיה חייב במס? רק רגע, כדאי להבהיר את זה עכשיו. בהזדמנות חגיגית זו אני רוצה להגיד שכשאתה מקבל את הדוח מקופת הגמל שלך, אתה לא יכול לראות איזה חלק מהכספים שלך הוא החלק.

אנחנו נבחן את זה.

מאחר ואנחנו לא היינו בשבוע הקודם, אז אני רוצה להגיד רק שני משפטים של ברכה. אני חושבת שהעבודה שנעשתה על-ידי הוועדה היא גם מקיפה וגם מרשימה וגם בכיוונים הנכונים לדעת פורום CFO. אנחנו נשתדל להתמקד היום בנושא של מיסוי שוק ההון.

אני רק רוצה להתייחס לשני דברים כלליים יותר. והאחד הוא הכיוון הנכון והחשוב שהוועדה לקחה לעצמה להתייחס למעמדה התחרותי של ישראל בעולם. והמיסוי מול מדינות אחרות וכתוצאה מזה פטור ההשתתפות וכן הלאה, אני מניחה שיהיה על זה דיון נפרד והוא נכון ומוצדק.

והכיוון השני הוא הכיוון של התפיסה ארוכת הטווח בתכניות ארוכות טווח, ביצירת סביבה עסקית ודאית יותר כאשר אנשים יודעים מה יהיה בעוד שנים קדימה. על הרקע הזה אני לא יודעת אם דנו במיסוי היחיד בישיבה הקודמת? דנו. אז אני רק רוצה להפנות תשומת לב לנקודה אחת.

ברבינוביץ ב' הוחלט על גובה מיסוי מסוים. שלקבוצה ספציפית באוכלוסייה הרפורמה הנוכחית מעלה את המיסוי. היא מעלה גם את המס השולי וזה אנחנו הצגנו בנייר העמדה שכתבנו. וכך שכיר למשל שמשלם בין 19 ל-34 אלף ש"ח ברפורמה הנוכחית, ישלם יותר מס מאשר ברבינוביץ ב'. בנטל המס.

את מתייחסת לגבי ההשוואה בין 2006 המיועד על-פי החקיקה המקורית לבין 2006.

מה שהתכוונו לתת ב-2006. אבל בנטל זה לא רשום.

(חילופי היו"ר - יצחק כהן)

יש פה אוכלוסייה מסוימת שתיפגע ואנחנו חושבים שאחד הדברים החשובים ביותר. אז אני אראה להם שכן, אבל אחד הדברים, סמדר יש לך דף מיוחד לנושא הזה.

אחד הדברים שחשובים ביותר כאשר המדינה מציעה תכניות ארוכות טווח, זה הקניית אמון הציבור לעובדה שהממשלה אמנם תעמוד בתכניותיה ארוכות הטווח. עכשיו יש פה אוכלוסייה קטנה שנפגעת ואני חושבת שמן הראוי לשנת 2006 להוציא את האוכלוסייה הזאת ולדאוג שאמנם היא לא תיפגע מהרפורמה החדשה.

זה השלמות לגבי הפעם הקודמת. את כל מה שקשור לעמדה של פורום CFO לגבי שוק ההון, אני מבקש ממאיר זריהן שעמד בראש העבודה של הפורום בנושא הזה להציג, ברשותכם.

רוב הדברים נאמרו, אבל אולי בכל זאת לחבר כמה דברים. בנוגע לפטור ממס, ניתן פטור ממס לקופות גמל על מכירה של נדל"ן. איזה שהיא הבהרה אם זה מוסכם על מנת שהצד הזה יהיה באמת לא רק פורמאלי אלא אקטיבי ותהיה כניסה של אותן קופות גמל להשקעות בנדל"ן. צריך יהיה להבהיר שגם השכר-דירה פטור ממס.

השכר דירה שינבע על אותן קופות גמל מהשקעות בנדל"ן יהיה פטור ממס, ולא רק המס שבח וזה צריך לבוא ולהיות ברור בחקיקה.

נקודה שניה שדיברו עליה פה זה מיסוי הכנסות ריבית בקופות גמל. אני רק רוצה לציין את החקיקה העניפה שיש בתחום הזה. והתקנות יוצאות לפרקים ולעתים קרובות וזה מאוד מאוד מקשה על כל מערכות המיכון.

החוק פה זה לא התחום, אבל בהחלט אנחנו יודעים שנושא קופות הגמל בתחום המיסוי הוא מורכב. ואם פעם תהיה רפורמה אני חושב שזאת בהחלט.

אני רוצה כן לומר שמבחינת הפשטות של הדברים בנוסף לכל מה שנאמר פה, בהחלט יש מקום לחייב את אותם כספים שהושקעו עד שהושקעו ויושקעו עד סוף שנת 2005, ב-15 אחוזים גם בעתיד וזה גם לטובת הפשטות של העניין.

נקודה נוספת לגבי המכירה הרעיונית. אני מסכים עם כל הדברים שנאמרו פה, אני רק רוצה שוב לציין אני זוכר את מה שהיה, את ההתרוצצות שהיתה בדצמבר 2003 סביב הנושא הזה.

רק שלהבדיל היום אנחנו חצי שנה לפני ולא 30 יום לפני.

אני יודע, אבל היתה התרוצצות גדולה מאוד. אנשים לא ידעו מה רוצים מהם, לממש, לא לממש. זה היה בלגאן אחד גדול. על כל מה שנאמר פה, אני רק רוצה הצעה נוספת במקום לבצע את המכירה הרעיונית, לשלם את המס במועד המימוש על בסיס חישוב מדויק של הרווח שהוא יצמח עד סוף שנת 2005.

או-קיי ומה שהעלו המחירים, אנחנו רשמנו את זה.

אני לא שמעתי את ההצעה הזאת.

הם התייחסו לזה.

היתה פה הצעה לשלם את המס במועד המימוש על בסיס.

היתה הצעה כזאת.

אם זו היתה ההצעה, אז זה בסדר. אני רוצה רק להדגיש, ואם יש הפסד אחר-כך, אז לא לשלם גם. זאת אומרת, זה לא מס שצריך לשלם אותו בעתיד. זה רק אם יש רווח בעתיד.

אם היית עושה מכירה אמיתית, היית משלם.

לא, אז אני רוצה לחדד. יש פה מצב שיכול להיות שיש רווח בסוף השנה, בסוף שנת 2005, אבל במימוש בפועל יהיה הפסד. במצב כזה אין לשלם. זאת אומרת, זה צריך להיות די ברור.

תודה רבה.

אני רוצה רק להשלים.

אבל יש פה משלחות, הזמן הוא קצר. אני רוצה שכולם ידברו.

בכל מקרה הנייר שהגשת, קיבלנו אותו ואנחנו בהחלט נתייחס אליו.

אני מטעם חברות הביטוח, אבל אני רוצה להדגיש ההערה האחת ויחידה היא מתייחסת לאן דווקא לחברות הביטוח אלא לקופות גמל וקופות ביטוח. כלומר, מתייחס לשכירים ועצמאים. וההערה שלי אמנם הובהרה גם על-ידי ג'קי וגם על-ידי חברי-הכנסת השונים. אני רוצה פשוט רק לחדד.

ההערה שלנו מתייחסת להפקדות של עמיתים בקופות הגמל ובקופות הביטוח, הפקדות שהם הפקידו בקופות הגמל הם ידעו שאם ישנה חבות מס, ששיעור המס על ההפקדות היו 15 אחוז. אומר המחוקק שהחל מינואר 2006 התשואה תהיה חייבת ב-20 אחוז.

אנחנו באים ואומרים, בדומה למה שהמחוקק קבע ברפורמה הקודמת שהוא קבע את התחולה, הוא קבע שההפקדות שהיו לפני החוק החדש, המס יישאר 15 אחוז. עכשיו למה זה חשוב. אני מתייחס להפקדות בקופות הגמל. עכשיו אין הדבר דומה לתכניות חיסכון בבנקים או תכניות חיסכון אחרות. למה? כי כשאני מפקיד בקופות הגמל אני ידעתי שההפקדה הזאת, המס על התשואה יהיה 15 אחוז.

היום כשאומרים לי התשואה תהיה 20 אחוז, נניח אני לא רוצה, אני לא יכול למשוך את זה. על-פי התקנות החדשות יש לי קנס של 35 אחוז. ופה הנקודה, אני מדגיש את העניין שאני לא יכול היום לשנות את הצעד שלי.

כלומר, אחד, הפקדתי היום אז בעצם בא המחוקק ואומר לי עכשיו 20 אחוז, אני בוודאי מסכים עם כך שהמחוקק רשאי לשנות את שיעורי המס. כי היתה פה הערה שהמחוקק, אם ככה, אז אנחנו לא יכולים לשנות את שיעור המס. בוודאי שאפשר. עכשיו אני מתייחס רק לקופות גמל וקופות ביטוח שבהם אני לא יכול לשנות את החלטתי. אני לא יכול עכשיו למשוך בחזרה את ההפקדה.


עוד משפט אחד. חשוב לומר שבעצם יש לי פה, אני אולי כאילו הולך בעמדה אחת אחורה, תגידו רגע, אולי יש פה תכנון מס, עכשיו כולם ילכו ויפקידו בקופות גמל. אני מוכן להציע הצעה נוספת שאותן הפקדות עד פרסום דוח הוועדה, שהתשואה עליהן המס עליהן יהיה 15 אחוז. כדי למנוע את העניין של תכנונים. תודה.

תודה. ישראל שטראוס בבקשה.

רציתי לדעת אם הנושאים הם כמו שחבר-הכנסת רצאבי העלה. זאת אומרת, חלק גדול מהנושאים זה לא מסדר היום, אז אני רק בשתי מלים.

רק שוק ההון על סדר היום.

דיברו פה גם על תכנוני מס.

לחברי-הכנסת מותר, אבל אנחנו נתמסגר על שוק ההון.

או-קיי. אז לגבי הערות על שוק ההון, אני מבקש שחברי צביקה פרידמן שיציג את העמדה שלנו.

קודם כל, אני רוצה לציין שהוועדה עשתה כאן עבודה נהדרת, יפה מאוד, אנחנו בעד האחדת שיעורי המס. יש פה מהלך מאוד יפה. יחד עם זאת, יש פה דבר אחר, יש לנו כל מיני הערות לכל מיני תיקונים בחקיקה שהם לא במסגרת הרפורמה במס.

קודם כל לגבי ההבנות שהגענו עם רשות המסים. היו רשימה יותר ארוכה לגבי ההסכמות שלא נאמרו. קודם כל, לגבי חברה, מיעוט התאומים, 25 אחוז מס.

הזכרתי את זה.

אנחנו גם לאפשר לה לעשות מכירה רעיונית.

או-קיי.

על ההפסד הריאלי לתת, לא רק לגבי מניות סחירות, כאן אני מדבר לא מסחירות. אין להבדיל לגבי הפסד ריאלי בין סחיר ובין לא סחיר. זה כפל מס.

חשבנו.

סעיף 93 (ב), ביטול מסלול הזיכוי ממס ובמקום לתת רווחים ראויים לחלוקה, אמרנו יש חברות ישנן חברות שנפגעות מכך. היתה בינינו הבנה שאותה הוראה תחול על גבי חברות שהוקמו רק ב-1.1.03.

כל מה שאתה אומר הבנות, אמרנו שאנחנו רשמנו את זה ונשקול בחיוב.

עוד דברים. היה לנו גם הבנה, אמרת שתשקול בחיוב, הנושא של קיזוז הפסדים של הסלים בין ניירות ערך זרים, ניירות ערך ישראלי לבין ריבית דיבידנד. היתה בינינו הבנה.

לא הבנה, תדייק, אמרנו שאת רשימת הנושאים האלה אמרנו שנשקול.

אפשר לאפשר ב- 2007 . 2006 יש לנו כאילו בעיה תקציבית, ב-2007 לאפשר ביטול כל הסלים. כבר ב- 2007. זה מאוד מאוד חשוב, זה אמר חבר-הכנסת רצאבי, הוא לא פה, אבל דיברנו על זה לאפשר כבר ב-2007.

דיברנו גם כן על עוד הבנה שלגבי בעלי שליטה עם כוונות מהותי, אז הסכמי ההצבעה לא יגרמו להיות בעל שליטה.

אם אני מחזיק נגיד שלושה אחוזים, יש הסכם הצבעה עם בעל השליטה, אני באמת מחזיק שלושה אחוזים, אני לא בעל השליטה בחברה. זה שהצטרפתי להסכמי ההצבעה.

זה אנחנו לא נאפשר. הסכמי הצבעה לא.

אתם לא מוכנים?

לא.

טוב. סעיף 91 (ד) מקדמות על רווח הון, בחקיקה כתוב, 25 אחוז על שווי הנכסים. מבחינתנו צריך להיות על הרווח ולא על השווי.

אנחנו הסברנו שבחקיקה או נקבע בהצעת החוק שבעל שליטה ייחשב או בעל מניין מהותי ייחשב כמי שמחזיק 10 אחוז למעלה. לעניין 10 אחוז הבדיקה תיעשה יחד עם מישהו שיש לו הסכמי הצבעה. אנחנו חושבים שברגע שיש לך עם מישהו אחר הסכמי הצבעה, צריך לספור את ה-10 אחוזים יחד.

או-קיי, אנחנו חלוקים בקטע הזה. אני חושב שהסכמי הצבעה לא על-ידי בעלי שליטה. אז אנחנו נחיל את זה רק על אותו אחד שמחזיק אחוז, לגביו שיעור המס יהיה מסוים רק לעניין האחוז. הוא לא משלם על מניות אחרות, רק לעניין האחוז.

אתה סיימת?

לא, לא, זה נושא כבד, זה נושא מהותי. אני מנסה לקצר, לא הגענו להבנה אני חושב שיש לנו מחלוקת לגבי ריבית שמקבל בעל שליטה. אנחנו בדעה שמקבל בעל שליטה עד גובה מחיר השוק, גם על זה יהיה לו שיעור מס מופחת של 20 אחוז.

אחרת מה הוא יעשה? הוא יעשה עסקה סיבובית. הוא ילווה לבנק והבנק ילווה לחברה. או לא צריך בנקים מכיוון ששיעור המס המופחת הולך גם על תאגיד לא בנקאי, אז הוא ילווה לחברה X וחברה X תלווה לחברה שלו והוא עקף את הבעיה בצורה פשוטה. אז מה עשינו פה? תכנוני מסים, עסקות שמובילות על ריבית ועל בעל שליטה עד גובה הריבית השוק.

או-קיי, צביקה, אנחנו רשמנו את זה.

תודה רבה.

אנחנו לא גמרנו.

אבל זמנך נגמר.

יש לנו דברים מאוד חשובים.

נושא שלא ציינתי?

דיבר גד סואן על נושא מניות שליטה. לגבי הרווחים העומדים לחלוקה. מיסוי מניות שליטה עד 1998 היה בכלל פטור ממס. המס מראש חל מ-1.1.1998.

ישבנו בוועדת הכספים, כבוד היושב-ראש, אתה היית בוועדת הכספים, אתה וכב' הרב רביץ, ואז סיכמנו שאנלנו מוכנים, הוועדה סיכמה, זה רשום בפרוטוקול, שמוכנים לתת מס על מניות שליטה בתנאי אחד שיתנו רווחים הראויים לחלוקה.

והנה נותנים היום. אתה מדבר על אחורה.

לא עלה שיעור המס מ-20 ל-25 אחוז. עלה שיעור המס ל-30 ל-70, ל-80 אחוז. עכשיו לא קיבלתי שום דבר, רק רווחים נצברו מ-1 לינואר 2006.

כי התיקון מתייחס מפה וצפונה.

קודם כל יש לנו איחור של 10 שנים. אבל מי שנגיד מ-2006 כל מכירה של מניות שליטה, צריך לקבל ברווחים ראויים לחלוקה, גם של העבר. היה צריך להיות פה מס כפול, מס של שיעור מס של מאה אחוז אפילו.

צביקה, אני רוצה להגיד משהו כי הייתי אז בדיון. הנושא של רווחים ראויים לחלוקה בחברות באמת עלה באותו מועד. אבל צריך לזכור שיש לזה משלים שאנחנו לא עשינו פה תיקון מקיף וכולל בכל הבעיות שעולות אצל רווחים ראויים לחלוקה אצל חברות.

כי זה במקרים רבים גורם לכפל פטור. כי החברה מקבלת רווחים ראויים לחלוקה, ולכן על אותו מרכיב היא לא משלמת מס, ובעל המניות החדש אם רכש אותה חברה, מקבל דיבידנד וגם מקבל פטור על הדיבידנד. אפשר היה להשלים את המהלך ולקבוע גם שאחר-כך במקרה של חלוקת רווחים.

זאת אומרת, אנחנו מדברים על מנגנון שעדיין החברות מוטבות ממנו. עכשיו זה דבר חדש ולצאת היום על כל רווחי העבר, זה דבר רטרואקטיבי.

זה שיש אולי כשל נקודתי בנושא מסוים שאולי חמישה אחוז מהציבור או לאחוז אחד, אי אפשר לעשות את כל השיווק.

זה לא אחוז אחד.

ג'קי, לגבי מכירה רעיונית. היתה לנו הבנה שאנחנו בדעה שבאמת אם אפשר לדחות את המס.

והסברנו שאי אפשר.

יחד עם זאת, אני הבנתי מרשות המסים שאי אפשר לתקוף את המס, יש בעיות טכניות בבנקים. אני אומר כי מי שבכל זאת תמך הרע במיעוטו לאשר בכל מקרה.

אנחנו נאפשר.

ועוד נקודה אחת.

תודה רבה. רונית.

אני בכל אופן רוצה לשים את הדגש בעניין יש לנו אינטרס כלל עסקי. גם מבחינת מס הכנסה, הרבה יותר קל לגבות את המס מחברות שמפרסמות דיווחים.

אנשי מס הכנסה, בטח יותר מכירים את הנושא הזה ממני, אני לא מכירה מדינות שמפלות לרעה חברות שנסחרות בבורסה לעומת חברות פרטיות. ואני חושבת שגם אצלנו לא צריך להתחיל דווקא את החידוש.

לא התחלנו, אנחנו מקטינים. היום קיים את זה ואנחנו שוחקים את הדבר הזה.

נכון שאנחנו מסכימים, אבל כמו שאמרתי לך בחוץ, השאלה אם מסתכלים על החצי הכוס המלאה.

לא, את אומרת, אנחנו יוצרים, אנחנו לא יצרנו, אנחנו מקטינים עכשיו.

ג'קי, זה התחיל בפטור, והמשיך בטעות.

זה התחיל לפני שלוש. עד לפני עשר שנים לא היה מצב כזה. אנחנו מדברים היום, אם יש לנו אינטרס שבשנת 2006 יבואו לבורסה חברות גדולות, חברות רווחיות שמשקיעים מוסדיים גדולים שעכשיו עושים הרבה מאוד רפורמות כדי להביא אותם לשוק ההון ולמנוע מהם איגרות חוב מיועדות, יוכלו להשקיע בהם.

אז בעצם העובדה שלא נותנים רווח ראוי לחלוקה לפני 2006, ימנע מחברות גדולות ורווחיות לבוא לבורסה. מה שאנחנו נראה בסוף זה חברות קטנות שאין למשקיעים מוסדיים עניין בהם ואין לכל השוק עניין בהם. ובעצם חברות גדולות יש להן incentiv להישאר כחברות פרטיות.

גם מבחינת שיעור המס שההפרש הוא בכל אופן משמעותי עד 2010. אבל בעיקר מבחינת הרווח הראוי לחלוקה עד 2006. אני מסכימה שנושא של רווח ראוי לחלוקה עוד 10 שנים יהיה כמובן מאוד.

רק בכל זאת שכל האמירות שלך לטובת אלה שלא מבינים עד הסוף למה שהתכוונת. את אומרת שהתכנית הזאת מקילה ושוחקת את הדיפרנציאליות שהיתה ביחס אל מול מניות פרטיות ומניות בורסאיות. הרפורמה הזאת מקטינה את הבעיה ואת רוצה לבטל אותה לחלוטין, אבל הרפורמה הזאת או התכנית מסים הרב-שנתית הזאת, מקטינה את הבעיה.

נכון. אני הייתי מקטינה את העוול שנוצר בשלוש השנים אחרונות כתוצאה מהפחתת המס על נכס לא סחיר. אבל לטעמי לא מספיק, כי אני חושבת שחברה נסחרת בבורסה לא צריכה להיות מופלית לרעה.

דבר אחרון זה לגבי הנושא של מכירה רעיונית. אני חושבת שזה יהיה מאוד בעייתי. אם אנשים צריכים להביא כסף מהבית, זה יכול להיות מאוד בעייתי. זה יכול לגרום בסוף השנה למכירות אמיתיות של ניירות ערך, אולי לא כולם, אבל חלקם. זה יכול לגרום לתשואות שליליות למשקיעים מוסדיים אם תהיה מכירה מאוד משמעותית בהיקפים גדולים.

משקיעים מוסדיים, למה?

כי השערים ירדו ובאופן טבעי הם יושפעו מזה.

משקיעים מוסדיים לא רלוונטיים, הם במילא בפטור.

הפערים ירדו.

משקיעים מוסדיים פטורים.

לא, השערים ירדו ובדיבידנד שלהם תהיה ירידה בשערים. השערים ירדו כי תהיה מכירה מאוד משמעותית של ניירות ערך, לא מטעמים כלכליים אלא רק מטעמים של מיסוי. אבל צריכים להביא כסף, אז יש כאלה שמן הסתם לא תהיה להם ברירה.

רק כדי לסבר את האוזן הסיכוי של מניות שליטה כפי שאמר צביקה, התחיל בפטור טוטאלי והוא השתנה עם הזמן ודובר על רווח ראוי לחלוקה, אנחנו צריכים לזכור שברגע שחברה נרשמה היום למסחר בבורסה, ביום הרישום בעלי המניות שלה אומרים לעצמם את הדבר הבא, שיעור מס רווח ראוי שלי עולה מ-25 אחוז ל-31 אחוז, נכון שזה ירד עד 2010.

ואם הם לא ימכרו עד 2010, כל הירידה תהיה בבת אחת.

אני לא יודע מתי אני אמכור, אני יודע שרשמתי את החברה ב-2006 לצורך העניין, שיעור המס שלי עולה מ-25 אחוז ל-31 אחוז. בעוד חמש שנים הוא ירד ל-25 אחוזים והרווח הראוי לחלוקה שהיה אמור להיות פטור לחלוטין ממס, עולה אוטומטית לקראת 2006 ל-31 אחוז.

זאת אומרת, כל ההיסטוריה שצברתי עד היום עולה מ-0 ל-31 אחוזים. אם ננסה לקחת דוגמה מסחרית פשוטה שבו בתוך סף כל הרווח שיש לי, שליש ממנו הוא רווח ראוי לחלוקה ושני שליש זה רווח הון, המשמעות היא שאני אשלם פי שתיים מס.

אם שני שליש מהרווח שלי זה רווח ראוי לחלוקה, ושליש זה רווח ההון, אני אשלם פי שלוש ממה שאני משלם יום קודם לפני שרשמתי את החברה למסחר בבורסה. זה מצב לא סביר לחלוטין.

בוא רגע נשים את הדברים בפרופורציות. התכנית הזאת לא מחמירה את המצב הקיים, זה המצב הקיים. היא בוודאי שוחקת את המצב הקיים, כי מי שרושם מחר בבוקר את המניה למסחר בבורסה, אני מניח שהוא לא ימכור את זה בשנים הקרובות.

מי שרושם למסחר בבורסה למכור ב2010- אין שום הבחנה. ותכנית המסים הזאת לא רק שהיא רק לא מחמירה, אלא שוחקת בהדרגה, נכון בתכנית עד חמש שנתית, אבל היא שוחקת בהדרגה את העיוות שאתה קורא לו כעיוות. ובוודאי שמי שירשום היום לא ימכור גם היום. ואם הוא ימכור את זה ב-2009 הפער יהיה רק שני אחוז.

לא לגבי רווח ראוי לחלוקה, לגבי שיעור המס.

אבל גם לגבי רווח ראוי לחלוקה, התכנית מקלה מתחת למצב הקיים.

הכל יחסי, השאלה מה נקודת המוצא שיוצאים אליה.

לעומת החוק הקיים זאת הקלה.

אם אנחנו יוצאים מאותה תפיסה שבה לגבי מניות שליטה בעבר, היה פטור טוטאלי ואז אמרו שזה לא סביר ואכן זה לא סביר. נעשה תיקון, התיקון היה צריך להביא לכך שהחישוב חישוב רווח הון רגיל. אין שום הבדל בין רווח הון יום קודם לרווח הון יום אחרי שהחברה נרשמת ונסחרת בבורסה.

הדבר הזה צריך לתקן אותו. יכול להיות שיש לו עלות תקציבית, אבל המצב הנוכחי הוא לא סביר. לבוא ולהגיד לאדם אל תמכור מניות למסחר בבורסה כי אתה מאבד את הזכות שלך לגבי רווח ראוי לחלוקה, אני חושב שפוגע בסופו של דבר בשוק ההון.

הנקודה האחרונה היא הנקודה של בעלי שליטה ומחזיקים אחרים. אם אנחנו מדברים על האחדת שיעורי המס, צריך למקד את זה בנושא הזה, האם שיעורי המס יהיו מאוחדים, זה היה 15 אחוז גם לבעלי שליטה וגם לאחרים. ועכשיו בעצם עושים אי האחדה. בעלי שליטה עם מסים ב-25 אחוז והאחרים עם מסים ב-20 אחוז ואנחנו חושבים שזה לא נכון ולא מתאים.

אני רק רוצה לציין שלשכת עורכי-דין באופן כללי מקבלת בברכה את הצעת החוק הזאת. כי יש פה הרבה תיקונים שבשנה וחצי האחרונים בעצם חיכו להם.

ויחד עם זה, יש לנו הצעות תיקונים שישבנו עם רשות המסים וקיבלנו איזה שהן הסכמות שתהיינה ולגבי תיקונים אחרים, אז יש עוד ויכוחים. ולגבי הפרק הזה של שוק ההון, יש לנו הערות שאנחנו מאוד מבקשים שתיקחו אותם לתשומת הלב.

הגשת אותן בכתב?

הביאו אותן הערות ועו"ד זיו ירון יציג אותן.

ראשית, תודה. את הדברים שנאמרו על-ידי קודמיי אני רק אזכיר אותם כי חשוב המשקל הסגולי של כמות הלשכות שאומרות את הדברים כדי להביא לשינוי של דברים כאלה ואחרים.

ראשית לגבי בעל המניות המהותי, אנחנו מצטרפים לכל הלשכות ולכל הארגונים שחושבים שזה לא נכון להפריד את בעל המניות המהותי מבעלי מניות אחרים. אלה בדרך-כלל האנשים היותר יזמים, אותם דווקא מפלים וזה היה בעבר אותם אנשים, היו פטורים ממס בעבר. זאת היתה אפליה לכיוון ההפוך.

אבל היום לא צריך להפלות אותם לרעה ושיעור המס צריך להיות אחיד. מצב הביניים שאם בכל זאת יכלו כל הקיצים ויפלו אותם לרעה, אנחנו חושבים שהרף להגדרה של בעלי שליטה לא צריך להיות 10 אחוז אלא צריך להיות רף יותר גבוה. כדוגמת 50 אחוז כפי שנמצא במקום אחר לגבי הסנקציות של הניכוי במקור וכפשרה 25 אחוז.

ובכל מקרה, מי שצריך לחטוף את הסנקציה, אם בכלל יש סנקציה לבעל השליטה, זה בעל השליטה ולא הקרוב שלו. ואז המשמעות היא שלפחות לטעמנו, אם יש קרוב לבעל השליטה ובגלל זה הוא מצטרף לצבירה של בעל המניות המהותי, אבל אותו קרוב יש לו החזקה מינימאלית ברמה כלשהי, שהוא מוכר את מה שהוא מוכר.

נכון שיגידו שהוא מוכר משהו קטן, אבל שיעור המס שהוא חוטף זה על כל ההחזקה שלו, הוא חוטף בהיותו קטן, שיעור מס יותר גבוה מאשר כל אחד מעם ישראל, רק בזכות היותו קרוב ותורם לזה שבעל השליטה האמיתי משלם מס גבוה. אני חושב שצריך להיות רף מינימאלי.

תודה.

רק זיו, פרופורציה, חוטף, מילים גדולות, זה בסך-הכל בין 20 ל-25 וזה חצי מהמס שמוטל עליך כשאתה עובד.

צודק, אנחנו מדברים פה בשוק ההון. אנחנו מדברים על שוק ההון. לגבי הפריסה. אנחנו מצטרפים לכל מה שנאמר כאן. לגבי ריבית על בעלי שליטה, מכיוון שלעובדים ולספקים כבר הכנסתם.

התייחסו לזה.

אני אומר את זה במילה. אני רוצה שזה יירשם גם כן כרשות של הלשכה שלנו.

לגבי החברות מחוץ לחוק התיאומים. אל"ף, להוריד את שיעור המס מההתחלה ל-25 או ל-20, לפי המיסוי שיהיה על בעלי שליטה ולא להפיל את זה ל-31 אחוז שזה בבת אחת הכפלה של המס. וגם לאפשר גם להם את המכירה הרעיונית.

תודה רבה.

רק נקודה אחת. לגבי עצמאים ויחידים, דבר שלא נאמר פה בכלל. הנושא של ה-20 אחוז, עד כמה שהוא נשמע מקל ונשמע משווה לעומת חברות ואין לנו שום התנגדות לעניין הזה.

יש פה החמרה משמעותית לגבי מירב האוכלוסייה במדינה שישלמו מס במקום 10 אחוז או 15 אחוז, יוגדל ל-20 אחוז מס. כאשר הפיצוי יינתן בשנת 2010.

איתן, מאחר והעלית את זה, אנחנו בדקנו והגענו לתוצאות כאלה. לאור ההפחתה של שיעורי המס על עבודה, כדי שעובד ייפגע מהעלאת שיעור המס על פיקדונות מ-15 אחוז ל-20 אחוז, עובד שמרוויח רק 7,000 ש"ח ברוטו, הפיקדון שבשלו הוא יתחיל להיפגע, זה פיקדון שעולה על 700 אלף ש"ח.

ואם הוא מרוויח רק 10,000 ש"ח או 10,000 ש"ח ברוטו, הפיקדון שממנו והלאה בגלל העלאת שיעור המס על ריבית הוא ייפגע, הוא 1,2 מיליון ש"ח. אז אם לאוכלוסייה הזאת אתה מכוון, זה בוודאי לא מרבית העם.

אני לא רציתי גם לפגוע בעקרון שאתם הולכים ותפחיתו את שיעורי המס, אדרבא. הבעיה היא פה העיתוי. אתם מדברים על עיתוי של 2010 לעומת 2006. ההחמרות מיידית, הפיצוי יינתן לנו בעתיד הרחוק.

לא, אני מדבר על 2006. עובד בשנת 2006 עם משכורת של 7,000 ש"ח.

אז אולי ברמות ההכנסה הנמוכות ביותר.

עובד עם משכורת של 7,000 ש"ח. לאור הפחתת המס על המשכורת כדי שהוא ייפגע בתכנית חיסכון, צריך שתהיה לו תכנית חיסכון מעל 740 אלף ש"ח. כבר ב2006- שלא לדבר על 2010 שהיה צריך תכנית חיסכון מעל 1,150 מיליון ש"ח. אם תרצה, אני אביא לך את החישובים האלה.

או-קיי, כל הבקשה שלנו, אם זה יוצא כפי שאתה אומר, אחד לאחד, קניתי. במידה ולא, יש פה לעשות השוואה, זה הכל.

יוצא.

תודה. הקראה. אני מבקש לא להפריע בהקראה, מי שרוצה להעיר, בסוף ההקראה או בדיונים הבאים.

"תיקון סעיף 65 -

11. בסעיף 65 לפקודה, במקום הסיפא החל במילים "מריבית מועדפת" יבוא: "מריבית, מדמי ניכיון או מהפרשי הצמדה (לעניין זה – ריבית) וכן מהכנסה שהועברה מקרן להשקעות במקרקעין, כהגדרתה בסעיף 26(א)(2) , או מרווח הון, יראו את הכנסותיו כאמור של בן הזוג הרשום ככללות גם הכנסות כאמור של ילדו שטרם מלאו לו בשנת המס 18 שנים, אלא אם כן הנכסים שמהם היתה הכנסה מריבית, מקרן להשקעות במקרקעין, או מרווח הון, התקבלו בירושה, או שמקורם בפיצוים או בכספי ביטוח שהתקבלו בשל פגיעת גוף".

"תיקון סעיף 66 -

12. בסעיף 66 (א)(3) לפקודה ברישא, אחרי 64(א)(1) יבוא: הכנסות מקרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה בסעיף 64 (א)(2), המילים "מועדפת" ו"מועדף" – יימחקו, ובמקום הסיפא החל במילים "לעניין סעיף זה" יבוא: "לעניין זה סעיף ריבית" – כמשמעותה בסעיף 65".

אני עוברת לסעיף 88. זה סעיף 18 לתיקון (עמ' 44).

"תיקון סעיף 88 –

18 בסעיף 88 לפקודה –
(1) אחרי "בחלק זה" – יבוא:

"אמצעי שליטה", בחבר-בני-אדם – כל אחת מאלה:

(1) הזכות לרווחים;
(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בחבר-בני-אדם אחר;
(3) זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה, או בגוף מקביל לה בחבר-בני-אדם אחר;
(4) הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק;
(5) הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות בפסקאות (1) עד (4) על הדרך להפעלת זכותו;

והכל, בין שהיא מכוח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות;

"בעל מניות מהותי" – מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב10- אחוזים לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם;

"יחד עם אחר" – יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בעניינים מהותיים של חבר-בני-האדם, במישרין או בעקיפין;"

(2) בהגדרה "מדד", בסופה יבוא: "על אף האמור, לעניין ניר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, י ראו את שער המטבע כמדד;
(3) ההגדרה "פחת מתואם מהמועד הקובע – תימחק;
(4) בהגדרה "מכירה", אחרי "מתנה" יבוא "פדיון";
(5) אחרי ההגדרה "מכירה" יבוא:

"נייר ערך" – כהגדרת "ניירות ערך" בחוק ניירות ערך, לרבות איגרת חוב או מלווה של מדינת ישראל או בערבותה, איגרת חוב של מדינת חוץ, יחידה, יחידת השתתפות בשותפות נפט ויחידת השתתפות בשותפות סרטים, זכות באיגוד מקרקעין, נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל וכן עסקה עתידית;

"נייר ערך מסחרי" – כהגדרת ניירת ערך מסחריים בחוק ניירות ערך;

"עסקה עתידית, – התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד כל אחד מאלה: הפרשים בין שערי מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס. והכל בכמות, בסכום, במועד ובתנאים הקבועים בהתחייבות או בזכות, לפי העניין, וכן מכיר השל נייר ערך שטרם נרכש על ידי המוכר";

"יחידת השתתפות בשותפות נפט ו"יחידת השתתפות בשותפות סרטים" – כמשמעותן בתקנות לפי סעיפים 20, 31 ו-98, לפי העניין;

(6) בהגדרה "תמורה" בסופה יבוא: "בפדיון איגרת חוב או נייר ערך מסחרי, יראו את הפרשי ההצמדה כחלק מהתמורה" .

(7) במקום ההגדרה "קרוב" יבוא:
"קרוב" של אדם – כל אחד מאלה:
(1) בן זוגו, אחיו, אחותו ,הורו, הורה הורו, צאצאו וצאצא בן זוגו, ובן זוגו של כל אחד מהם;
(2) צאצא של אחיו או של אחותו, ואח או אחות של הורו;
(3) חבר-בני-אדם שאותו אדם או קרובו מחזיק בו, אדם המחזיק בחבר-בני-אדם וחבר-בני-אדם המוחזק בידי המחזיק באותו חבר-בני-אדם; לעניין זה "החזקה" – במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב-25 אחוזים לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה;
(4) נאמן כהגדרתו בסעיף 75(ג), לגבי היוצר בנאמנות תושבי ישראל או בנאמנות הדירה וכן נאמן לגבי נהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ או בנאמנות לפי צוואה;

ואולם לעניין פטור ממס לפי סעיף 97, יראו כקרוב רק את המנויים בפסקאות (1) ו-(2)";

(8) ההגדרה "שוק מוסדר" – תימחק;
(9) בהגדרה "רווח הון ריאלי עד המועד הקובע", במקום "עד למועד הקובע ומחולק בתקופה" יבוא: "עד ליום שקדם למועד הקובע לבין התקופה".


(סעיף קטן 10, אני פה אקריא עם תיקונים שקיבלתי קודם בהפסקה מהרשות לניירות ערך)

(10) "קרן להשקעות במקרקעין – כהגדרה בסעיף 64(א)(2) מעלה:

"קרן נאמנות", "יחידה" "בעל יחידה", "הסכם קרן ותשתית" – כמשמעותם בחוק השקעות משותפות בנאמנות;

"קרן נאמנות חייבת" – קרן נאמנות שבהסכם הקרן או בתשקיף נקבע בקביעה שאינה ניתנת לשינוי, כי תהיה קרן נאמנות חייבת;

"קרן נאמנות פטורה" – קרן נאמנות שבהסכם הקרן או בתשקיף נקבע בקביעה שאינה ניתנת לשינוי כי תהיה קרן נאמנות פטורה".



"תיקון סעיף 89

בסעיף 89 לפקודה –

(1) בסעיפים קטנים (א) ו-(3), במקום "חלק זה, חלק ה1 או חלק ה3" יבוא: "חלק זה או חלק ה1".


(2) בסופו יבוא:

"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפרשי הצמדה המתקבלים בפדיון איגרת חוב או נייר ערך מסרחי, שההכנסה מהם אינה מהווה הכנה מעסק או ממשלח יד, יראו אותם כחייבים במס לפי הוראות חלק זה בלבד".

"תיקון סעיף 91

18.

בסעיף 91 לפקודה –

(1) במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:

(1) חבר-בני-אדם יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור הקבוע בסעיף 126 (א).

(2) (1) יחיד יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה 20 אחוזים, ויראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת;

(2) על אף האמור בפסקה (1), רווח הון ריאלי כאמור בסעיף 121, במכירת נייר ערך בחבר-בני-אדם שבו המוכר הוא יחיד שהינו בעל מניות מהותי במועד מכירתו של נייר הערך או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו למכירה, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 25 אחוזים.

(3) (א) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רווח הון במכירת איגרת חוב, מלווה או הלוואה, שינם צמודים למדד, יחויב במס בשיעור של יעלה על 15 אחוזים, או של 20 אחוזים לעניין בעל מניות מהותי, ויראו את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי;
(ב) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקת משנה (א), בהתאם לשינוי במדד;
(ג) לעניין פסקה זו, "אינם צמודים למדד" – ערכם הנקוב או סכומם אינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, והכל עד לפדיון או להחזר";

(2) בסעיף קטן (ב)(1), במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לגבי נכס שיום רכישתו חל לפני המועד הקובע, לעט נכס שהוא מוניטין שלא שולם בעד רכישתו, יחויב רווח ההון הריאלי במס בשיעורים אלה:

(1) על רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע – כאמור בסעיף 121;
(2) על יתרת רווח ההון הריאלי – בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) לפי העניין;

(1)(א) במכירת נייר ערך שיום רכישתו לפני המועד הקובע, לעניין חישוב רווח ההון הישראלי שעד הועד הקובע ולעניין יתרת רווח ההון, יראו את רווח ההון הריאלי כרווח הון הריאלי לאחר שהופחתו ממנו הרווחים הראויים לחלוקה שחושבו כאמור בסעיף 94(ב)".

(3) אחרי סעיף קטן (ב)(1) יבוא:

(ב)(2) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) (ב) ו-)(ב)(1), במכירת יחידת השתתפות בשותפות נפט ובמכירת יחידת השתתפות בשותפות סרטים, חלק רווח ההון הריאלי בגובה ניכוי אזילה, בגובה ניכוי הוצאות חיפוש ופיתוח או בגובה הוצאות הפקת סרט, שהותרו בתקנות לפי סעיפים 20, 31, ו-98, לפי העניין, יחויב במס כאמור בסעיף 121 – לגבי יחיד, ובשיעור הקבוע בסעיף 126 (א) – לגבי חבר-בני-אדם;

(4) בסעיף קטן (ד) -

(1) במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:

"(1) נמכר נכס, יגיש המכור לפקיד השומה בתוך 30 ימים מיום המכירה, דוח בטופס שקבע המנהל, שיפרט את חישוב רווח ההון או הפסד ההון שהיה לו וחישוב המס החל במכירה כאמור, וישלם מקדמה בסכום המס החל על הרווח לפי סעיף זה.

(2) לא הוגש לפקיד השומה דוח כאמור בפסקה (1), ופקיד השומה סבור שאדם פלוני מכר נכס וחייב בתשלום מקדמה, רשאי הוא לדרוש הגשת הדוח ותשלום המקדמה בתוך 7 ימים מיום הדרישה. ואם לא נענה, רשאי הוא לקבוע את המחיר המקורי של הנכס הנמכר, את התמורה שהתקבלה ואת סכום המקדמה שבו חייב המוכר בשל רווח ההון; קבע פקיד השומה כאמור, תשולם המקדמה בתוך 7 ימים מטים שהומצאה הקביעה למכור.

(2(א) היה לפקיד השומה טעם סביר להניח כי המקדמה שעל המוכר לשלם על רווח ההון עולה ב20- אחוזים לפחות על סכום המקדמה שפורט בדוח שהוגש לפי הוראות פסקה (1) או (2), רשאי הוא להגדיל את סכום המקדמה בגובה ההפרש הצפוי; קבע פקיד השומה כאמור, ישולם ההפרש בתוך 30 ימים מ יום שניתנה החלטתו;

(2)(ב) דין החלטה כאמור בפסקאות (2) ו-(2)(א), לעניין השגה וערעור, כדין שומה לפי סעיף 145(ב), ואולם השגה על החלטה לפי פסקה (2) תוגש רק בדרך של הגשת דוח כאמור בפסקה (1).

(2)(ג) (1) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על רווח הון במכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה או במכירת יחידה, אם במועד המכירה נוכה מס מרווח ההון לפי סעיף 164;

(2) לא נוכה המס כאמור בפסקת משנה (1) והמוכר חייב הגשת דוח לפי סעיף 131, יוגש הדוח על רווח ההון, על אף האמור בפסקה (1), ביום 31 ביולי וביום 31 בינואר של כל שנת מס, בשל מכירה של ניירות ערך בששת החודשים שקדמו לחודש שבו חל יום הדיווח; עם הגשת הדוח כאמור, תשולם מקדמה בסכום המס החל לפי הוראות פקודה זו על רווח ההון בשל המכירה;

(3) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים נוספים שלגביהם יחולו חובת דיווח ותשלום מקדמה כאמור בפסקה זו, הן לעניין סוגי נכסים והן לעניין סוגי נישומים, והכל בתיאומים, בתנאים ובשינויים שנקבעו;

(2)(ד) על אף האמור בפסקה (1), במכירת מניה בחבר-בני-אדם שהוחל בפירוקו כאמור בסעיף 93(א), יגיש המוכר בתוך 30 ימי מיום שהוחל בפירוק, הודעה לפקיד השומה על תחילת הליכי הפירוק; העביר המפרק נכס לחבר באותו חבר-בני-אדם, כאמור באותו סעיף, ידווח החבר על רווח ההון שהיה לו, כאמור בסעיף קטן זה, בתוך 30 ימים מיום שהועבר אליו הנכס, וישלם מס בשיעורים הקבועים בסעיף זה, לפי העניין, משווי הנכס שהועבר כאמור; לעניין פסקה זו, "נכס" – כהגדרתו בסעיף 93(ב)(6);

(ד)(ה) פקיד השומה רשאי, אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך, להאריך את המועד לתשלום המקדמה וכן רשאי הוא לדחות את תשלום המס או להקטין את סכום המקדמה אם ראה שישנם טעמים סבירים לכך שלא יחול מס על רווח ההון או שהמס שיחול יהיה בסכום אחר;"

(2) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) סכום שנוכה לפי סעיפים 93(ב)(4), 164 ו170- בשל רווח ההון, יראוהו כתשלום על חשבון המקדמה שהנישום חייב בה והוא יהיה זכאי לקזזו מהמקדמה ובלבד שיש בידו אישור בכתב בדבר הניכוי; ואולם קיזוז כנגד המס שחייב בו בעל מניות מהותי ייעשה רק לאחר שהסכום שנוכה שולם לפקיד השומה, זולת אם בעל המניות המהותי מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי השליטה בשיעור נמוך מ-50 אחוזים. והוא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא ידע כי הסכום שנוכה לא שולם לפקיד השומה או שנקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת התשלום;"


(5) בסעיף קטן (ו)(2), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ואולם אם שיעור המס על רווח ההון בשנת המכירה לפי הוראות סעיף קטן זה עולה על השיעור הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב)(1) או (2), לפי העניין, יחויב רווח ההון בשיעורים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב)(1) או (2), לפי העניין".


תיקון סעיף 92

18. בסעיף 92 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א) בסופו יבוא:

"(4) היה לאדם הפסד הון במכירת נייר ערך בשנת המס, יחולו עליו הוראות פסקאות (1) או (3) ואולם הפסד ההון יקוזז גם כנגד אלה;

(1) הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך;
(2) הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית שקיבל אותו אדם לא עולה על 25 אחוזים;

(5) הוצאות בשל ניירות ערך כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, שלא נוכו בשנת המס, ייחשבו לעניין סעיף זה כהפסד הון מניירות ערך;

(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא היה הסכום שלא ניתן לקזזו הפסד ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד תחילה כנגד רווחה הון ממכירת נכס מחוץ לישראל;

(3) בסעיף קטן (ג) בסופו יבוא, "וכן לקבוע הוראות לעניין הגבלת קיזוז הפסדים ממכירת ניירות ערך, כולם או חלקם, או איסור על קיזוז כאמור, קביעת סדר קיזוז ההפסדים וייחוס הרווחים וכן דרכי הוכחה והוראות לביצוע סעיף זה".


"תיקון סעיף 93

19. בסעיף 93 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א)(3), הסיפא החל במילים "לעניין זה" – תימחק;

(2) סעיף קטן (ב) – בטל;

"(ב)(4) מפרק שהעביר נכס של חבר-בני-אדם שהוחל בפירוקו לחבר בו, ינכה במועד ההעברה מס בשיעור משוויו של הנכס, כמפורט להלן:

(1) הועבר הנכס לחבר שהוא חבר-בני-אדם – בשיעור כאמור בסעיף 91 (א);
(2) הועבר נכס לחבר שהוא יחיד בעל מניות מהותי בחבר-בני-אדם במועד שבו הוחל בפירוקו או ביום כלשהו ב12- החודשים שקדמו למועד האמור – בשיעור של 25 אחוזים;
(3) הועבר נכס ליחיד שלא מתקיים בו האמור בפסקה (2) – בשיעור של 20 אחוזים;

אלא אם כן אישר פקיד השומה בכתב, שלא ינוכה מס, או שינוכה פחות מהשיעורים האמורים.

(ב)(5) מס כאמור בסעיף קטן (ב)(4), ישולם לפקיד השומה בתוך 7 ימים מהיום שבו הועבר הנכס לחבר; לתשלום יצורף דין וחשבון על הנכס שהועבר והמס שנוכה; בתוך המועד האמור יעביר המפרק לחבר אישור בדבר הניכוי בטופס שקבע המנהל;

(ב)(6) לעניין סעיפים קטנים (א)(2) עד (4), (ב)(4), ו-(ב)(5), "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט זכות במקרקעין וזכות באיגוד מקרקעין שהועברו לחבר בפטור ממס לפי סעיף 71 (א) לחוק מיסוי מקרקעין".

"תיקון סעיף 94(ב)

23. בסעיף 94(ב) לפקודה –

(1) בכותרת השוליים, במקום האמור בה יבוא "רווחים ראויים לחלוקה";
(2) בסעיף קטן (א) –

(א) במקום הרישא יבוא "במכירת מניה של חברה שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה על-ידי יחיד, אם יום רכישת המניות הנמכרות היה לפני המועד הקובע, או על ידי חבר-בני-אדם, יחולו הוראות אלה;

(ב) בפסקה (1) במקום "125(ב)(2)" יבוא: "125(ב)(4)";

(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)(1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, במכירת מניה של חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה, ובלבד שמוכר המניה היה בעל מניות מהותי בחברה שמניותיה נמכרות, במועד המכירה או ביום כלשהו ב-12 החודשים שקדמו למכירה";

(4) בסעיף קטן ((ב)(1), במקום "עד ליום התחלת הפירוק" יבוא "עד ליום סיום הליכי הפירוק".

"תיקון סעיף 97 –

24. בסעיף 97 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:

"(7) רווח הון שהיה ליחיד במכירה או בפדיון של יחידה בקרן נאמנות חייבת".

(2) לסעיף קטן (ב)(2), בסופו יבוא: "היה יום רכישתו של נייר הערך לפני יום רישומו למסחר בבורסה, יחויב חלק רווח ההון שהיה נצמח אילו היה נייר הערך נמכר לפני יום רישומו למסחר בבורסה, במס בשיעור הקבוע בסעיף 91; הוראת סעיף זה לא תחול על רווח הון במכירת מניה בקרן להשקעות במקרקעין".

(3) אחרי סעיף קטן (ב)(2) יבוא:

"(ב)(3) (1) תושב חוץ שהוא תושב מדינת גומלת פטור ממס על רווח הון שהיה לו במכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל, או במכירת זכות בחבר-בני-אדם תושב חוץ שעיקר נכסיו הם זכויות, במישרין או בעקיפין, בנכסים הנמצאים בישראל, שאותו רכש בתמורה בתקופה שבין יום כ"ד בסיוון התשס"ה (1 ביולי 2005) לבין יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), על פי בקשתו שתוגש לפקיד השומה במועד הדיווח על המכירה, אם התקיימו כל אלה:

(א) רווח ההון אינו במפעל קבע שלו בישראל;


(ב) הוא היה תושב מדינה גומלת בעשר השנים שקדמו ליום הרכישה של נייר הערך ברציפות, ולגבי תושב מדינה גומלת כאמור שהוא חבר-בני-אדם 75 אחוזים לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה שבו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, על ידי יחידים שהיו תושבי מדינה גומלת בעשר השנים שקדמו ליום רכישתו של נייר הערך, ברציפות;

(ג) הרכישה של נייר הערך לא היתה מקרוב ולא חלו לגביה הוראות חלק ה'2 לפקודה זו או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין;

(ד) בתוך 30 ימים מיום רכישת נייר הערך הוגשה לפקיד השומה הודעה על הרכישה ועל פרטיה, בטופס שקבע המנהל;

(ה) הוא הגיש דוח על המכירה לרשות המס במדינת תושבתו;

(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על רווח הון במכירת נייר ערך של חברה שביום רכישתו ובשנתיים שקדמו למכירתו, עיקר שוויים של הנכסים שהיא מחזיקה, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין;

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים גם על יחיד תושב ישראל שהיה תושב מדינה גומלת במועד רכישתו של נייר הערך, אם התקיימו בו הוראות סעיף קטן זה, ויחולו לעניין רווח ההון הוראות סעיף קטן (ב) כאילו נייר הערך היה נכס שהיה לו מחוץ לישראל לפני היותו לתושב ישראל;

(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים, הגבלות והוראות לעניין זה".

"ביטול סעיף 98(א) רבא –

25. סעיף 98 (א) רבא לפקודה – בטל."

"תיקון סעיף 101 -

26. בסעיף 101 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א) –

(א) בפסקה (1), המילים: "או בשוק מוסדר" יימחקו, ואחרי: "מחוץ לישראל" יבוא: "שנעשה לפי שנת המס 2006";

(ב) בפסקה (2), במקום "סעיפים 97 (ב)(2) או 105(יב)" יבוא: "או 97 (ב)(2)";

(ג) בפסקה (3), במקום "97 (ב)(ד) או 105 (יב)" יבוא: "או 97 (ב)(2)";

(2) בסעיף קטן (ז), במקום הסיפא החל במילים: "או בשוק מוסדר" יבוא: "לפני המועד הקובע".

"הוספת סעיף 101 (א) רבא:

27. אחרי סעיף 101 לפקודה יבוא:

"סמכות שר האוצר –

101(א). (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין רווח הון במכירת נייר ערך, הוראות בעניינים אלה:

(1) הדרך והשיטה לחישוב רווח ההון ורווח ההון הריאלי, קביעת עיתויו וחישוב המס, דרך כלל או לצורך ניכוי המס, לרבות לעניין קיזוז הפסדים בעת ניכוי המס;

(2) התרת הוצאות ואופן ייחוסן;

(3) לגבי נכס שיום רכישתו לפני המועד הקובע, או שיום רכישתו לפני מועד רישומו למסחר בבורסה, או שחלו לגביו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה או הוראות לפי סעיף 130(א) רבא – תיאומים והוראות מעבר, לרבו ת הוראות בדבר שיעור המס, חישוב רווח ההון וקיזוז הפסדים;

(4) נסיבות ותנאים שבהם תחשב הכנסה ממכירת נייר ערך כהכנסה לפי סעיף 2(1), דרך כלל או לפי משך ההחזקה בנייר הערך;

(5) השיטה לחישוב דמי הניכיון, לרבות קביעת סוגי מקרים שבהם יצורפו דמי הניכיון לתמורה;

(6) סוגי מקרים שבהם תחשב עסקה עתידית כעסקת גידור ונסיבות שבהן תחשב עסקה כאמור כעסקה שההכנסה ממנה היא הכנסה לפי סעיף 2(1), או שבהן תצורף תוצאתה לנכס או להתחייבות המגודרים, בתנאים שנקבעו;
לעניין פסקה זו, "עסקת גידור" – עסקה עתידית שנעשתה לשם הגנה על ערך של נכס או של התחייבות, קיימים או עתידיים, ובלבד שדווח עליה בהתאם לכללים שנקבעו;

(7) לעניין עסקה עתידית, ולעניין עסקת השאלה או שאלה של נייר ערך, מכירה בחסר של נייר ערך, וכן עסקאות כאמור בין צדדים קשורים – נסיבות שבהן תחשב העסקה כמכירה והדרך לחישוב ההכנסה ועיתויה;

(8) פטור ממס או שיעור מס מופחת על הכנסות של תושב חוץ מנייר ערך הנסחר בבורסה או בתאגיד בנקאי, ממכירת יחידה או מפדיונה או על רווחים שקיבל בשל יחידה;

(9) הוראות ותנאים אשר בהתקיימם יותר ניכוי הוצאות ריבית ריאלית, השיטה לחישובה, הגבלת שיעורה שיותר בניכוי כאשר מתקיימים יחסים מיוחדים בין המלווה ללווה, וכן דרכי ההוכחה של ייחוס ההלוואה ושל הוצאות הריבית הריאלית לנייר ערך;

(10) הוראות ותנאים לעניין מכירות ועסקאות בין קרובים או בין צדדים למכירה או לעסקה, שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, לרבות הוראות לעניין קביעת התמורה, המחיר המקורי ויום הרכישה.

(11) תנאים ונסיבות שבהתקיימם יראו בעל מניות כבעל מניות מהותי בנוסף לאמור בסעיף 88, אם חלו לגבי החברה הוראות חלק (ה)(2).

(ב) עד לקביעת הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(9), תבע נישום ניכוי הוצאות ריבית ריאלית יחויב רווח הון שהיה לו במכירת ניירות ערך במס בשיעור האמור בסעיף 121. "




"סמכות המנהל -

101(ב) רבא: המנהל רשאי, לעניין רווח הון במכירת נייר ערך, לקבוע כללים בדבר דוחות שיוגשו לפקיד השומה על ידי הנישום ועל ידי חבר בורסה, תאגיד בנקאי, מנהל תיקי השקעות וקרן להשקעות במקרקעין, וכן אישורים שעליהם למסגור לנישום;

בסעיף זה, "מנהל תיקי השקעות" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995".

"תיקון סעיף 102 –

28. בסעיף 102 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "מניה", יבוא:
"מניה" – לרבות זכות לרכישת מניה;"

(2) בהגדרה "תום התקופה" –

(א) בפסקה (1), במקום "תקופה של שנים עשר חודשים מתום שנת המס שבה" יבוא: "תקופה של 18 חודשים מיום שבו".

(ב) בפסקה (2), במקום: "תקופה של עשרים וארבעה חודשים מתום שנת המס שבה", יבוא: "תקופה של 30 חודשים מיום שבו".

"תיקון סעיף 103 –

29. בסעיף 103 לפקודה, ההגדרות "קרן נאמנות", "בורסה", ו"שוק מוסדר" – יימחקו.

"תיקון סעיף 103)(ג) רבא:

30. בסעיף 103(ג)(2)(א), המילים "כהגדרתם סעיף 6(א) לחוק האמור" – יימחקו. "

"תיקון סעיף 103 (יא)

31. בסעיף 103 (יא) לפקודה, סעיף קטן(ג) – בטל".

"תיקון סעיף 104 (ה) -

32. "תיקון סעיף 104 (ה) לפקודה, במקום הסיפא החל במילים "נייר ערך" יבוא "עסקה עתידית" – כהגדרתה בסעיף 88".

"תיקון 104 (ח) –

33. בסעיף 104 (ח) לפקודה:

(1) בסעיף קטן (ב)(1)(ג), במקום "בשיעור המס המרבי החל עליה לפי סעיף 121 או 126, לפי העניין" יבוא: "בשיעור המס החל לפי סעיף 91(א), (ב) (ב1) לפי העניין".

(2) בסעיף קטן (ג) –

(א) פסקה (4) – תימחק;
(ב) בפסקה (5)(ב), המילים "או חלק (ה)(3)" –יימחקו;"

(3) בסעיף קטן (ד)(1), המילים "או סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה" – יימחקו;

(4) בסעיף קטן (ז) במקום "50 אחוזים" יבוא: "האמור בסעיף 91(א), (ב) או (ב)(1), לפי העניין";

"תיקון סעיף 105 (ד) -

34. בסעיף 105 (ד) רבא לפקודה, סעיף קטן (ד) – בטל".

"ביטול חלק (ה)(3) –

35. חלק (ה) לפקודה ובו סעיפים 105 (יא) עד 105 (יט) – בטל".

"תיקון סעיף 119 (א) רבא –

37. בסעיף 119 (א) רבא (ד), במקום ההגדרה "קרוב" יבוא:

"קרוב" – "כהגדרתו בסעיף 88;".

"החלפת סעיף 125(ב) רבא: -

39. במקום סעיף 125 (ב) לפקודה יבוא:

"שיעור המס על דיבידנד 125 (ב) על אף המאור בסעיפים 121ו-126, שיעור המס על הנסה מדיבידנד יהיה כלהלן:

(1) דיבידנד בידי יחיד – 20 אחוזים;
(2) על אף האמור בפסקה (1), דיבידנד בידי יחיד שהיה במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לו, בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 87 בחבר-בני-אדם ששילם את הדיבידנד – 25 אחוזים;
(3) דיבידנד בידי חברה משפחתית – 20 אחוזים, ואולם אם היה הנישום כמשמעותו בסעיף 64(א) בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה ששילמה את הדיבידנד – 25 אחוזים;
(4) דיבידנד שאינו פטור ממס בידי מוסד ציבורי או בידי קופת גמל כהגדרתם בסעיף 9(2) – 20 אחוזים;
(5) דיבידנד בידי חבר-בני-אדם שהוא תושב חוץ – 20 אחוזים. ואולם אם היה חבר-בני-האדם במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו לו בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 – 25 אחוזים.

"הוספת סעיף 125(ב)(1)

40. אחרי סעיף 125 (ב) רבא יבוא:

"שיעור המס ופטור ממס על רווחים של יחיד מקרן נאמנות:

125(ב)(1) (א) רווחים שחילק מנהל קרן נאמנות חייבת לבעל יחידה שהוא יחיד, וההכנסה אינה מהווה בידיו הכנסה מעסק או ממשלח יד, פטורים ממס;

(ב) רווחים שחילק מנהל קרן נאמנות פטורה לבעל יחידה שהוא יחיד וההכנסה אינה מהווה בידיו הכנסה מעסק או ממשלח יד, חייבים במס בשיעור של 20 אחוזים.

(ג) לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחלק ה'".

"החלפת סעיף 125(ג) רבא –

41. במקום סעיף 125 (ג) רבא לפקודה יבוא:

"שיעור המס על הכנסה מריבית –

125 (ג) (א) בסעיף זה –

"בעל מניות מהותי" – כהגדרתו בסעיף 88;

"ריבית" – לרבות דמי ניכיון".

(ב) יחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור שלא יעלה על 20 אחוזים, ויראו את הכנסתו זו כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת;

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה ריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15 אחוזים.

(2) שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד".

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור הקבוע בסעיף 121, אם התקיימו אחד מאלה:

(1) הריבית היא הכנסה לפי סעיף 2(1) או שהיא רשומה בספרי חשבונותיו, או שהיא חייבת ברישום כאמור;
(2) היחיד תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בשל הנכס שעליו משולמת הריבית;
(3) היחיד הוא בעל מניות מהותי בחבר-בני-האדם ששילם את הריבית;
(4) היחיד הוא עובד בחבר-בני-האדם ששילם את הריבית, או שהוא נותן לו שירותים או מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים מיוחדים אחרים עמו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה ששיעור הריבית נקבע בתום לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים כאמור בין היחיד לבין חבר-בני האדם;
(5) הריבית שולמה מקרן השתלמות לפני שחלפו התקופות האמורות בסעיף 9(16א) או (16ב), או ששולמה מקופת גמל לתגמולים וחלו עליה הוראות סעיף 3(ד);
(6) מתקיים תנאי אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על כספים המשולמים מקופת גמל שאינה קופת גמל לתגמולים או שאינה קרן השתלמות, וכן לא יחולו על כספים המשולמים מקופת גמל לתגמולים המחויבים במס לפי הוראות סעיף 87."

"תיקון סעיף 125 (ד) רבא –

42. בסעיף 125 (ד9 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום "5,000" יבוא: "7,920";
(2) בסעיף קטן (ג) –
(א) בפסקה (1), במקום "4,000" יבוא: 6,360".
(ב) בפסקה (2), במקום "6,000" יבוא: 9,600".

"תיקון סעיף 125 (ה) רבא –

43. בסעיף 125 (ה)(א)(2) לפקודה, המילים: "שלא חלות עליו הוראות חלק ה(3)" – יימחקו.

"תיקון סעיף 129(ב) –

45. בסעיף 129 ב' רבא לפקודה, סעיפים קטנים (ב) (ב1) ו-(ד) – בטלים.

"תיקון סעיף -

46. בסעיף 129 (ג) רבא לפקודה –

(1) סעיף קטן (א) –

(א) בפסקה (2), המילים "והיחידה אינה יחידה בעסק" – יימחקו. ובסופה יבוא: "לא נקבע להכנסה שיעור מס מיוחד, תחויב ההכנסה במס בשיעור המרבי הקבוע בסעיף 121;
(ב) פסקה (3) – תימחק;
(ג) בפסקה (5) , ברישא המילים "או של קרן נאמנות מעורבת" – יימחקו, ופסקת משנה (א) – תימחק;

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) בסעיף זה, "קרן נאמנות, "קרן נאמנות פטורה" ו"קרן נאמנות חייבת" – כהגדרת בסעיף 88".

"ביטול סעיף 161 –

52. סעיף 161 לפקודה – בטל.

"תיקון סעיף 162 -

53. בסעיף 162 לפקודה, המילים: "לפי סעיף 161(א)" – יימחקו.

תיקון סעיף 164 –

54. בסעיף 164 לפקודה, במקום "של התמורה כמשמעותה בסעיף 88" יבוא: "של הכנסה חייבת שהעבירה קרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה בסעיף 64(א)(2) לבעלי מניותיה, או של תמורה כמשמעותה בסעיף 88, או של ריבית או דיבידנד".

"תיקון סעיף 170 –

55. בסעיף 170 לפקודה, בסופו יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן להשקעות במקרקעין כהגדרתה בסעיף 64(א)(2) רבא המעבירה לאדם שאינו תושב ישראל הכנסה חייבת של בעל מניות כמשמעותה בסעיף 64(א)(4), תנכה ממנה מס בשיעור המס שבו היא מחויבת לפי הסעיף האמור".

תיקונים עקיפים –

תיקון חוק תיאומים בשל אינפלציה

62. חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (להלן – חוק תיאומים בשל אינפלציה) –

(1) סעיף 6 – בטל;
(2) בסעיף 27 (ג) –
(א) בפסקה (1), המילים: "ושלא היו בידיו בשנת המס ניירות ערך" – יימחקו;
(ב) בפסקה (2), המילים: ושלא היו בידה בשנת המס ניירות ערך" – יימחקו;
(ג) פסקה (4) – תימחק;
(ד) הסיפא החל במילים: "לעניין זה" – תימחק.

(3) בתוספת ב' בסעיף (1) בהגדרה "נכסים קבועים" פסקה (2) תימחק."

"תיקון לחוק מיסוי מקרקעין –

63. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין) –

(1) בסעיף 8, אחרי "שהנפיק איגוד מקרקעין" יבוא: "שנעשה לפני שנת המס 2010".

(2) בסעיף 48 רבא (א) –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "של 25%" יבוא: "הקבוע בסעיף 126 (א) לפקודה";
(ב) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "25%" יבוא: "עד 20%";
(ג) בסעיף קטן (ב1) –

(1) ברישא, במקום "בסעיפים קטנים (א)
ו-(ב9(1)" יבוא: "בסעיף קטן (ב)(1)", ואחרי "באיגוד מקרקעין" יבוא: "שעשה יחיד";

(2) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) השבח הריאלי עד יום התחילה יחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 121 לפקודה";

(3) בפסקה (2), במקום "25%" יבוא: "עד 20%".

(ד) בסעיף קטן (ד)(2), במקום "הוא 25% או יותר" יבוא: "עולה על השיעור הקבוע בסעיפים קטנים (א) או (ב), יחויב השבח בשיעורים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.

(3) בסעיף 48 ב' –

(1) בסעיף קטן (א), ברישא, במקום "25%" יבוא: "25% לעניין חבר-בני-אדם, ו-20%- לעניין יחיד";

(2) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "25% יבוא: "25% - לעניין חבר בני אדם ו-20% - לעניין יחיד";

(4) בסעיף 71א רבא (ג), במקום "125ב(2) יבוא: "125ב(1) או (2);"


"תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132)

68. בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 (להלן – תיקון 132 לפקודה), סעיף 89, במקום סעיף קטן (ט) יבוא:

"(ט) תחילתם של סעיפים 105 יב' רבא ו-105טו' לפקודה, כנוסחם בסעיף 46 לחוק זה, לעניין איגרת חוב, נייר ערך מסחרי ומלווה קצר מועד, ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), והם יחולו על מכירה או פדיון של איגרת חוב, נייר ערך מסחרי ומלווה קצר מועד שהונפקו או שהוצאו ביום ג' באייר התש"ס (8 במאי 2000) או אחריו".

"הוראות שעה לשנים 2006 עד 2009 לעניין סעיף 91 –

72. בשעות המס 2006 עד 20009 יקראו את סעיף 91 לפקודה כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה כך:


(1) את סעיף קטן (א) יקראו כך:

"(א) חבר–בני-אדם יהיה חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור של 25% ואולם רווח הון במכירת נייר ערך כמשמעותו בסעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה, כנוסחו לפני ביטולו בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 147), התשס"ה-2005, יחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 126(א);"

(2) בסעיף קטן (ב)(1) יקראו כאילו בסופו נאמר "ואולם רווח הון ריאלי במכירת מקרקעין מחוץ לישראל או נייר ערך בחבר-בני-אדם שעיקר נכסיו הם מקרקעין מחוץ לישראל, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 25%;"

(3) בסעיף קטן (ב1) יקראו כאילו אחרי פסקה (1) בא:

"(1א) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכס שיום רכישתו חל לפני המועד הקובע, למעט נכס שהוא נייר ערך כמשמעותו באותו סעיף קטן או נכס שהוא מוניטין שלא שולם בעד רכישתו, יהיה חבר-בני-אדם חייב במס בשיעורים אלה:

(א) על רווח הון ריאלי עד המועד הקובע – בשיעור הקבוע בסעיף 126 (א);
(ב) על יתרת רווח ההון הריאלי – בשיעור של 25%;"

תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילה, תחולה והוראות מעבר

76. (א) תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) להלן – יום התחילה), אלא אם כן נאמר לעניין מסוים במפורש אחרת.

(ב) במכירת נייר ערך שהיה נייר ערך זר על ידי יחיד מוטב, כהגדרת מונחים אלה בסעיף 14 (ב1) כנוסחו לפני ביטולו בסעיף 4 לחוק זה, שיום רכישתו היה לפני יום התחילה ועד יום התחילה הוא טרם נמכר, יחולו הוראות אלה:

(1) לעניין שיעור המס החל על רווח ההון יראו כאילו יום הרכישה של נייר הערך היה בשנת המס 2005;

(2) על אף האמור בפסקה (1), נרכש נייר הערך לפני יום רישומו למסחר בבורסה, יחויב חלק רווח ההון הריאלי עד יום הרישום במס בשיעור של 35%, אם יום רישומו היה לפני יום "כה בתשרי התשנ"ט (15 באוקטובר 1998), או בשיעור הקבוע בסעיף 121 לפקודה, אם יום רישומו היה בין היום האמור לבין המועד הקובע כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; יתרת רווח ההון תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב)(1) או (2), לפי העניין;



לעניין פסקה זו –

"חלק רווח ההון הריאלי עד ליום הרישום" – רווח הון ריאלי, כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה של נייר הערך עד יום הרישום, לבין התקופה שמיום הרכישה עד יום המכירה;

"יתרת רווח ההון הריאלי – ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין חלק רווח ההון הריאלי עד ליום הרישום;"

רק למען הפרוטוקול, תחזרי עד איפה הגענו.

הגענו בהקראה עד סעיף 76 (ב) (2).

מתי הישיבה הבאה?

בשבוע הבא יודיעו לכם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.