PAGE
ועדת החינוך, התרבות והספורט
1
18/7/2005


הכנסת השש-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 477

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שני, י"א בתמוז התשס"ה (18 ביולי, 2005), שעה 11:40

1.

הצורך בהקמת בית-ספר חדש בכפר עילבון, של חה"כ עזמי בשארה

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר

אורי אריאל

מוחמד ברכה

חה"כ ג'מאל זחאלקה

ד"ר בלהה נוי
-
מנהלת אגף שפ"י, משרד החינוך, התרבות והספורט

מחמוד דיאב
-
מנהל מחוז הצפון, משרד החינוך, התרבות והספורט

ד"ר שי כנעני
-
סגן מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך, התרבות והספורט

רן ארז
-
יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

סמיר אבו זיאד
-
ראש מועצה מקומית עילבון

האני סמעאן
-
מזכיר מועצה מקומית עילבון

זרייק נאדר
-
יו"ר ועד ההורים, עילבון

סאמי סרור
-
ועד ההורים, עילבון

אלביר עלבוני
-
ועד ההורים, עילבון

גדעון בן-דרור
-
יועץ לוועדת החינוך, התרבות והספורט

יהודית גידלי

אירית שלהבת
הצורך בהקמת בית-ספר חדש בכפר עילבון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר יומנו: הצורך בהקמת בית-ספר חדש בכפר עילבון – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת בשארה.

אני ממלא מקומו.


אפתיע אותך, אדוני היושב-ראש, בהצגת העניין בצורה קצרה ותכליתית.


יש בעילבון בית-ספר אחד, שלומדים בו 950 תלמידים ב-30 כיתות, והוא בנוי על פני 5.5 דונמים. על-פי כל הסטנדרטים המקובלים בעולם זה מצב בלתי אפשרי. יש צפיפות גדולה מאוד, התשתיות לא מתאימות. צריך לבנות בית-ספר חדש. כבר קיימת חלקת קרקע המיועדת לבית-הספר, אולם עניינים טכניים מעכבים את הבנייה.

הרשות המקומית צריכה לבנות בית-ספר. למה היא לא בונה?

אנחנו צריכים שני דברים: אחד, שמשרד החינוך יסכים להקצות תקציב לבית-הספר, ושניים, ללחוץ על מינהל מקרקעי ישראל כדי לזרז את העניינים.

מה הפסול בבית-הספר הקיים?

הוא צפוף מאוד.

אי אפשר לבנות בו כיתות נוספות?

אי אפשר, בגלל המבנה שלו.

האם צפוי גידול במספר התלמידים?

יש גידול כל הזמן.

אתה אומר שצריך למצוא מקום ליותר תלמידים אך לא לבנות עוד בניין במתחם הקיים הצפוף.

אי אפשר. אין איפה.

על-פי החוק יש תקן על היחס בין מספר התלמידים בבית-ספר לבין השטח.

אמורים להיות 24 דונם, לבית-ספר יסודי ולחטיבת ביניים.

אתם אומרים: אם צריך גידול, לא במבנה הקיים אלא צריך לבנות בית-ספר חדש, מתחם חדש, כדי שתהיה רווחה.

בית-הספר הזה קיים כבר 50-60 שנים, משנת 1946.

כבר בשנת 2001 היתה הסכמה במשרד החינוך, שהכיר בצורך לבנות מבנה חדש לחטיבת ביניים והסכים לקצר את ההליכים. היום יש בעיה עם חטיבות ביניים, אבל לא ניכנס לעניין הזה.

מר בן-דרור, כאשר צריך להקים בית-ספר חדש, המימון של המבנה כולו מכספי מדינה?

המימון של הבנייה – כן.

הרשות המקומית בונה בכספי מדינה?

נכון.

הבקשה פשוטה, שיאושר תקציב לבניית בית-ספר חדש.

במי זה תלוי? מי הרשע שלא מאשר?

משרד החינוך.

תיכף נגלה את מי צריך להאשים.

כפי שאמרתי, משרד החינוך אישר כבר בשנת 2001 הקמת בית-ספר והכיר בצורך לבנות בית-ספר חדש.

מה קרה מ-2001 ועד היום?

ב-2001 נתקבלה ההחלטה, אך מאז לא קרה שום דבר. לא הצליחו להשיג אישורים לקרקע. יש חלקת קרקע מיועדת.

מה זאת אומרת? נתקלו בבעיה בתוכנית בניין עיר?

זה מתעכב בשל מינהל מקרקעי ישראל.

מינהל מקרקעי ישראל צריך להקצות את הקרקע לרשות המקומית, לתת לה חכירה.

יש הסכמה עקרונית.

יש תב"ע על-פיה זה שטח המיועד למבנה ציבורי, שטח חום?

לא. התוכנית הוגשה, אבל בשל כל מיני סיבות לא אושרה.

גם התב"ע עדיין לא מאושרת?

לא.

מינהל מקרקעי ישראל חתם על תב"ע של בניין ציבורי?

אני מבין שמשרד החינוך אומר שלא חסר כסף. נאמר לי שבשנה שעברה הוחזרו 70 מיליון שקל לתקציב משרד החינוך, כסף שלא נוצל לבניית כיתות בסקטור הערבי. כלומר, הבעיה כאן לא כספית.

אז מה הבעיה? אולי אין תב"ע? אולי אין הקצאת קרקע במינהל מקרקעי ישראל? אדוני ראש המועצה, מה חסר לכם?

חסר לנו תקציב ואז נוכל להתקדם במינהל.

יש לכם תב"ע מאושרת לבניית בניין ציבורי?

לא. אנחנו בתהליך.

מה המצב? זה קרקע חקלאית?

כן, הקרקע חקלאית במקור.

יש תוכנית מופקדת?

לא. יש תוכנית שעכשיו ראינו במשרד הבינוי והשיכון שמקדמים אותה באופן מסיבי.

תוכנית כללית גדולה יותר?

של אותו שטח.

רק לשטח הזה, או שהיא כוללת גם שטחים נוספים?

תוכנית רחבה יותר, בסך הכול 150 דונמים.

למה מיועדים 150 הדונמים הללו?

זה כולל שטח מינהל, שטח פרטי ו-15 דונם שטח ציבורי להקמת בית-הספר הזה. יש גם אפשרות שנחלק את זה לשניים, שנלך רק על - - -

זה מה שרציתי להציע לכם. תלכו קודם כול על תב"ע נקודתית, רק לבית-הספר, שלא שנוי במחלוקת, וכל היתר תעשו בתוכנית נפרדת, כדי שלא תתקעו עם בית-הספר בגלל דברים אחרים.

גם בנושא הזה, אם יהיה לי תקציב וקצת לחץ על המינהל - - -

אתה עוד לא בשלב התקציב, לדעתי. בלי תב"ע לא תוכל לבנות.

יש להניח שגם ב-2005 תחזירו את הכסף לאוצר. בעזרת השם עד שנת 2006 תהיה תוכנית ואז יוכלו לתת לך כסף. אתה יודע שלא תוכל לקבל כסף מהמדינה בלי תוכנית, אין מה לעשות.

יש כאן מישהו ממינהל מקרקעי ישראל? אין.

אני מציע שאחד מחברי ועד ההורים ידבר ויציג את העניין.

אני יושב-ראש ועד ההורים בעילבון. אקרא מכתב, שאחלק אותו בסוף הישיבה לחברי הוועדה.


יושב-ראש וחברי ועדת החינוך, נציגי משרדי הממשלה, נוכחים נכבדים - - -

אם המכתב ארוך תוכל להשאיר אותו כאן ונכניס אותו לפרוטוקול. תגיד לנו את העיקרון ונכניס את המכתב לפרוטוקול, כאילו אמרת.


(* המכתב מופיע בנספח)

בעיקרון, בבית-הספר בעילבון חסרות הרבה פונקציות. חסרים בו חצרות, מגרשי משחקים, מקומות ישיבה, שטחים ירוקים עם הצללה, מעבדה לחטיבת הביניים.

הוא לא תקני מבחינה בטיחותית.

המבנה הוקם בשנת 1946 ובהדרגה נוספו לו נדבכים עד שנת 2003, על-פי גידול האוכלוסייה. יש בו הרבה מבנים שלא עונים על הסטנדרטים של משרד החינוך – פרוזדורים ברוחב 1.70 מטר במקום 2.40 מטר.

אנחנו הרי לא הורסים את הבניין הקיים.

אבל הבעיה מחמירה כאשר הצפיפות גדלה.

הצפיפות הנוראית היא אחת הסיבות העיקריות לאלימות בבית-הספר. אין הפרדה בין חטיבת הביניים ובין בית-הספר היסודי.

לפי זה, בכל אוטובוס צריכה להיות אלימות, כי נורא צפוף.

באוטובוס יושבים 3 דקות ויורדים בתחנה הבאה, אבל הצפיפות בבית-ספר של ילדים שרוצים להתפרץ ולהשתעשע ולשחק בהפסקות מובילה לאלימות. הם צריכים שטח. אני חושב שזאת אחת הסיבות העיקריות לאלימות בבית-הספר. יש מקרים רבים של אלימות, בגלל הצפיפות, והיו מקרים שילדים נחבלו.

השתכנענו שצריך בית-ספר חדש. אתה מטיף עכשיו למשוכנעים.

אני נציג משרד החינוך. קודם כול, אני רוצה להגיד לפרוטוקול שמשרד החינוך לא רשעים, כפי שנאמר בתחילת הדיון. אנחנו רוצים לבנות בית-ספר. כבר בשנת 2001 הוצאנו הסכמה. יתר על כן, קידמנו בעילבון, היתה לנו טיוטת פרוגרמה על קרקע, כדי שיוכלו להתחיל לתכנן, כדי שברגע שהקרקע תהיה בידיהם יוכלו להתקדם בתכנון. כאשר הם יתקדמו ויקדישו את הקרקע כהלכה, נשחרר את הפרוגרמות, ובעקבות זה הם יגמרו את התכנון ונשחרר את התקציב. קיים עלינו עדיין מוראו של מבקר המדינה, לכן אנחנו לא יכולים לשחרר פרוגרמות ולשחרר תקציבים טרם יושלמו כל הליכי השגת הקרקע ואישור התב"ע.


בשנת 2002 תקצבנו לרשות כסף להשלמת בית-הספר היסודי ל-18 כיתות בשטח של 702 מטר, מה שהקל על המצב. לצערי הרב, אם קודם נאמר שיש 70 מיליון שקל אז בואו נציין שמינהל הפיתוח של משרד החינוך מנצל את תקציביו בלמעלה מ-95%.

ה-5% הנותרים זה עדיין כמה מיליונים טובים שלא נוצלו.

אנחנו תלויים ברצון של הרשויות המקומיות לקחת את הכסף.

העניין ברור.

מהתקציב שהוקצה אצלנו ב-2002 לבניית 702 מטרים בבית-הספר היסודי בעילבון עדיין נותרו 5% שהיא לא לקחה.

כשמדובר בבניית בתי-ספר, האם אתם עוזרים לרשויות מקומיות בהשגת האישורים הנדרשים, או שזה לא מעניין אתכם?

אם הרשות מבקשת שנפנה למינהל מקרקעי ישראל כדי לזרז השגת קרקע ולהציג את חשיבות העניין, או אם מבקשים שנפנה לרשויות התכנון אנחנו עושים את זה ברצון רב.

זה מה שאפשר וצריך לעשות.

אני רוצה לברר על ה-5% שהוזכרו. יש 5% שלא לקחו ולא ידענו עליהם. גילו שיש להם כסף.

5% מבנייה של 700 מטר – זה המון כסף, כ-300,000 שקלים.

אני מפקח מחוז הצפון למגזר הערבי במשרד החינוך, התרבות והספורט.


אנחנו מדברים על בית-ספר עילבון. רק להעמיד דברים על דיוקם. חבר הכנסת זחאלקה, ידידי, יש שם 750 תלמידים ולא 950 תלמידים.

המספר שציינתי זה ביחד עם הגנים.

הגנים הם גנים. אנחנו מדברים על בית-הספר האזורי. בכל זאת, הייתי גם מנהל בית-ספר ואני מכיר את זה, ואני מכיר את בית-הספר בעילבון.


אנחנו מדברים על אחד מבתי-הספר הבודדים בצפון שיש לו א"ט, כלומר לא נעשתה בעילבון רפורמה, חטיבת ביניים, ב-40 השנים האחרונות.

זה טוב, לא? הם כיוונו למסקנות ועדת דברת.

זה רפורמת דברת בלי דברת.

אתה מזכיר לי את אשתי, ששמה כל מיני בגדים בארון ואחר-כך אומרת שהם חזרו למודה.

כבוד היושב-ראש, אנחנו מדברים על בית-ספר טוב מבחינת הישגיו, שנחשב לאחד מבתי-הספר הטובים. אמנם השנה היתה קצת פאשלה במקצוע השפה הערבית אבל בשאר המקצועות ההישגים בבית-הספר עילבון טובים.


אנחנו יודעים גם שהוא נבנה בשלבים, כפי שאמר יושב-ראש ועד ההורים. כלומר, הוא לא נבנה בבת אחת, ולכן תראה שם אגף ועוד אגף וחצר, זה נכון.


עקרונית, זה בית-ספר גדול יחסית, אבל הוא לא הגדול בצפון. בנצרת יש לנו בתי-ספר יסודיים של 950 תלמידים.

תלוי מה גודל הטריטוריה. הם טוענים שהטריטוריה קטנה.

ניתן לכם תקציב בנייה. חבל על הוויכוח.

מר גדעון בן-דרור יושב על-ידי. הוא יודע, כאשר היה בתפקידו הקודם בנינו בנצרת בתי-ספר של 28 כיתות על שטח של 6 דונמים, בשל האילוץ. אבל לא נדבר על זה. קרקע זה קרקע. יטפלו בקרקע כפי שמטפלים. אני מדבר על הפן הפדגוגי.


חלוקה לחטיבת ביניים ויסודי, בעידן הזה בוודאי אין מי שחושב על כך. אם אנחנו צריכים לחלק את בית-הספר, צריך ללכת לחלוקה לאורך – כיתות א'-ט'.


ברגע שיהיה בית-ספר, לנו במחוז הצפון לא תהיה בעיה להתמודד עם זה. יהיה בעילבון בית-ספר קטן – כיתה אחת בכל שכבה – ובית-ספר בינוני – 2 כיתות בכל שכבה. כלומר, אין לנו מקום אפילו ל-4 כיתות מקבילות.

רבותי, העניין ברור לחלוטין. אני מבין שהכסף מחכה. אתם צריכים רק דבר אחד, לסיים עם מינהל מקרקעי ישראל ולסיים את התכנון.


אני רוצה לתת לכם עצה, כאדם שעסק שנים רבות בתכנון ובנייה. תעשו שתי תוכניות, שתי תב"עות, תפרידו את היתר מהדבר הזה. התוכנית לבית-הספר תוכל להתקדם במהירות רבה.

זה מה שהצעתי להם לפני הישיבה, גם בלי ניסיון תכנוני.

אני מציע שתיעזרו במשרד החינוך מול מינהל מקרקעי ישראל ומול גורמי התכנון, שיעזרו לכם לגמור את התכנון. ברגע שיהיו לכם היתרים והכול אני מניח שהכסף יגיע.


אם לא יגיע, יש כאן חברי כנסת שעיניהם צופיות, בוחנות, משגיחות וסוקרות והם בוודאי יודיעו לנו. אבל אם תתקלו בבעיה כלשהי, אנחנו מוכנים לקיים ישיבה נוספת ביחד עם גורמי התכנון וגורמי מינהל מקרקעי ישראל, לברר את סיבות העיכוב, אם יש.

מינהל מקרקעי ישראל אמר: לכו למשרד הבינוי והשיכון כדי לעשות תוכנית גדולה יותר ולהכניס את זה בפנים.

אני חושב שצריך לשכנע אותם. בית-ספר הוא בקונצנזוס. לגבי דברים אחרים לפעמים מתחילות התנגדויות, כשאחד רוצה ושני לא רוצה. לכן לדעתי צריך להפריד את פרויקט בית-הספר מהיתר. לא שאני בעד שהיתר יתעכב, אבל לא כדאי לכרוך את זה, אפשר להתקדם.


חברי הכנסת יהיו אתכם בקשר. אם תתקלו בקשיים ויהיה צורך, אנחנו מוכנים לקיים ישיבה נוספת של הוועדה בהשתתפות מינהל מקרקעי ישראל.


אנחנו מודים לכם מאוד על השתתפותכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10

מכתב של ועד ההורים הישובי בכפר עילבון

17/7/2005

הקמת בית-ספר חדש בכפר עילבון


יושב-ראש וחברי ועדת החינוך, נציגי משרדי הממשלה, נוכחים נכבדים,


עילבון הינו ישוב שמספר התושבים בו נושק לחמשת אלפים תושבים, עם אוכלוסייה הטרוגנית.


בכפר קיים בית-ספר אחד, יסודי וחטיבת ביניים ביחד. מספר התלמידים מכיתה א' ועד כיתה ט' מגיע ל-900 תלמידים, לא כולל גני ילדים, וכ-60 אנשי צוות.


בית-הספר נבנה בשלבים שונים, החל משנת 1946 ועד 2003, ולא כל המבנים עומדים בקריטריונים של משרד החינוך (ראה דוח מצורף).


בית-הספר בנוי על שטח של כ-5.5 דונמים, כאשר השטח הדרוש לפי התקנים של משרד החינוך לבית-ספר המונה כ-1,000 תלמידים עם 28 כיתות (לא כולל גני ילדים) צריך להיות 18 דונמים. המצוי הינו פחות מ-30% מהדרוש על-פי התקנים של משרד החינוך.


חסרים במתחם בית-הספר המון פונקציות, כמו: חצרות, חצרות מקורות, מגרשי משחקים וספורט, אולם ספורט, שטחים ירוקים ועצים עם מקומות ישיבה להפסקות; אין תחנת הסעות לתלמידים ונושא התחבורה מסוכן מאוד, בנוסף לפקק הנוצר בשעות הבוקר ובסוף יום הלימודים; אין קפיטריה והתלמידים קונים ממרכולים דרך הגדרות!!


אין הפרדה בין הגיל הרך לבין החטיבה העליונה והיו מקרים שילדים קטנים נחבלו מתלמידים מבוגרים מהחטיבה העליונה, דבר שאפשר למנוע רק על-ידי הפרדת התלמידים בחצרות שונות.


בתוך מתחם בית-הספר קיימת צפיפות נוראית ובהיעדר מגרשי ספורט וחצרות, ובחברה כל-כך הטרוגנית, הדבר מתבטא באלימות-יתר, דבר שאפשר היה להקטין בהרבה אם היה לנו בית-ספר העונה על הדרישות והקריטריונים של משרד החינוך.


לאור התקציר הקודם אני פונה לכל הממונים על הנושא לזרז ולהקל על הקמת בית-ספר חדש ופיצול בית-הספר הקיים לשני בתי-ספר, כל זה לטובת החינוך ולהורדת רמת האלימות בבית-הספר.


כולי תקווה להיענות בחיוב ושבעיותינו יבואו על פתרונן.


תודה.

בכבוד רב,

זרייק נאדר

יו"ר ועד הורים