הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 3)

2
ועדת הכלכלה
19/07/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 468
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב תמוז, התשס"ה (19.07.2005) בשעה 11:30

הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
אליעזר זנדברג
אליעזר כהן
משה כחלון
אילן ליבוביץ

עו"ד עודד ברוק - סגן יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
נצ"מ אמיר גור – קצין חטיבת מודיעין, המשרד לבטחון פנים
פקד רוני לוינגר – קצין תביעות באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים
פקד רענן כספי – קצין מדור חקירות, המשרד לבטחון פנים
לי דגן – אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, משרד האוצר
שאול אדלר – מנהל מינהל הרכב הממשלתי, משרד האוצר
שאול מרידור – אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד עדה וייס – סגן היועמ"ש, משרד התחבורה
חנן אהרון – סגן מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה
משה ימיני – ראש תחום סחר יבוא ויצוא, משרד התחבורה
שמואל מלכיס – מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
עו"ד דוד הררי – מנהל מחלקת תביעות הראל בע"מ, איגוד חברות הביטוח
משה יניב – מנכ"ל כלל וסע חברה לביטוח, איגוד חברות הביטוח
יעקב חלווה – יו"ר ענף הפחחות, איגוד המוסכים
מקסים אללוף – ענף פחחות, איגוד המוסכים
זמיר בקל – איגוד המוסכים
ליאורה מזור – איגוד המוסכים
רונן לוי – יו"ר פורום התיקון והבטוח, איגוד המוסכים
יהודה צרפתי – ענף פחחות, איגוד המוסכים
דן וולף – חבר ועד ענף הרכב, איגוד שמאי הביטוח
עמוס ז'ורבסקי – יו"ר איגוד שמאי הביטוח
אביב שפירשטיין – יו"ר ענף הרכב, איגוד שמאי הביטוח
אמנון ניקריטין – איגוד שמאי ביטוח בישראל
חיים קוזידלו – קצין בטיחות, חברת דן
יהודה חדד – מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
נמרוד הגלילי – איגוד לשכות המסחר
חנן סלינסון – סוחר מורשה, מפרק חלקים, בעל מוסך
פרץ דוד – יבואן חלקים
רפי מלאכי – חבר הנהגת ההסתדרות

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשס"ד-2004

הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ד-2004. זהו למעשה דיון המשך. ביקשנו מכל הנוגעים בעניין לנסח משהו שיענה על רוב הצרכים. אני רוצה להבין לאיזה הבנות הגיעו, האם יש חלופות? מה סיכמתם?

לא סיכמתי שום דבר עם אף אחד. לא הייתי בישיבות הקודמות. מה שהועבר אלי זאת העובדה שאתה מתבקש להביא לידי ביטוי, בצורה של גירסאות, את ההצעות של איגוד המוסכים. אכן סימנתי את זה, ובהדגשה כתבתי: טקסט המופיע בגופן רגיל זאת הצעת הממשלה, וטקסט המופיע באותיות מודגשות ובקו תחתון כולל את השינויים המוצעים על ידי איגוד הנוסחים.

עד לרגע זה לא הגיעו אלי פניות של גורמים אחרים שהציעו הצעות אחרות ו/או נוספות. לכן במסמך זה באו לידי ביטוי רק הצעת הממשלה והצעת איגוד המוסכים.

בנוסף לכך, אם הבנתי נכון את הצעות איגוד המוסכים, בעצם הם מבקשים להטיל חובה על תאגידים שאני הצעתי להגדיר אותם כ"תאגידים פטורים". אלה תאגידים שפטורים מחובת עריכת ביטוח נזקי גוף לפי פקודת ביטוח רכב מנועי. לפיכך סברתי שההצעה הזאת החדשה, אם היא תתקבל, עשויה להטיל נטל על גופים שלא היו מיוצגים בוועדה בישיבות הקודמות.

מנהלת הוועדה הסכימה לזמן אותם לישיבה היום. מדובר על גופים כגון: כל החברות שיש בבעלותן צי של למעלה מ-100 כלי רכב, או התנאים הנוספים הנקובים בסעיף 2 לפקודה האמורה.

קראנו את הסעיפים שהביאה לנו הממשלה, המשרד לביטחון פנים, ואנחנו מבינים שסעיף 1 ו-2 מוסכם על כולם, נכון?

בעצם אני חושב שלא התקבלו הערות ככל שנוגע להערות הממשלה. התבקשו תוספות ולא התקבלו הערות.

אני מתקדם עם החוק שמונח על שולחן הוועדה. ישנם גופים ששלחו חומר?

אני יושב ראש ענף הרכב באיגוד השמאים. שלחנו את עמדתנו ליושב ראש הוועדה.

בסעיף 2 יש סעיף קטן 3 שלא מופיע בהצעת הממשלה.

אנחנו מחברות הביטוח, הגשנו נייר עמדה.

הגשתם נייר עמדה אבל לא הערות לסעיפים. ביולי התקבל נייר עמדה של איגוד חברות הביטוח, אולם זה נייר עמדה כללי, ללא הערות פרטניות.

אנחנו מתייחסים לסעיף 3.

סעיף 1, כולם בעד? אנחנו מאשרים את סעיף 1.

לגבי סעיף 2, יש למישהו בעיה?

סעיף קטן 3 בסעיף 2 הוא לא הצעת הממשלה. אנחנו מסכימים רק ל-1 ו-2.

אני דן בתיקון סעיף 2 תתי סעיפים 1 ו-2. האם יש למישהו הערה?

בסעיף 1 הורדתם את ההגדרות של "נזק גולמי" ו-"רכב באבדן גמור". הם חייבים להיות שם.

אתם מציעים שלא למחוק את ההגדרה הזאת?

ההגדרה חייבת להיות מכיוון שהיא גם כפופה לתקנה 266 לתקנות התעבורה.

מה הקשר בין תקנה 266 לתקנות התעבורה לבין החוק הזה?

אני שואל עוד פעם, אני דן רק בזה. אל תקחו אותי למקומות אחרים. אז לסעיף 1 אין הערות? אני ממשיך?

אין הערות הכוונה למאושר?

כן. תיקון סעיף 2 לתתי סעיפים 1 ו-2 יש הערות?

לגבי "נזק גולמי" ו-"רכב באובדן גמור" על זה בנוי חוק הסימון, כדי שיקחו משם את החלקים. אם אתה מוחק את ההגדרות האלה - - - הרי בסופו של דבר איך יתקנו את הרכב? אלה בעצם ההגדרות מאיפה לוקחים לתקן את הרכב. אלה רוב הרכבים שיתוקנו. רוב הרכבים שיתוקנו, יובאו למגרשים ואלה יהיו רכבים באבדן גמור או בנזק גולמי.

ישנה גם בעיה עם הגדרה של שמאי רכב. חסרה הגדרה של שמאי רכב: שמאי רכב כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים 1980.

שמאי רכב מוזכר בחוק והוא לא מוגדר ואני לא יודעת אם עכשיו כדאי להגדיר אותו. אין צורך, כי המונח הזה קיים בחוק. אז אם הסתדרו בלי הגדרה גם קודם, אני לא בטוחה שכרגע כדאי להזכיר את זה.

אני אולי אחזור על ההצעה. בפסקה 1 מציעה הממשלה למחוק מספר הגדרות, וביניהן את ההגדרה "נזק גולמי" והגדרה של "רכב באובדן גמור". אומר מר שפירשטיין כי אין למחוק את ההגדרות האלה כי נזקקים להם, בהתאם להצעתם, מאוחר יותר.

אם יתקבל החוק, בהתאם להצעת ממשלה, לא יהיה צורך באותן שתי הגדרות. לכן אני מציעה להשאיר את זה כרגע בסימן שאלה ולא לאשר את זה כי אם יתקבלו הצעות אחרות שלהם יהיה צורך בשתי ההגדרות האלה. אם לא יתקבלו, לא יהיה צורך באותן הגדרות.

תת סעיף 3.

מוצע להוסיף כאן הגדרה, בהתאם להצעת איגוד המוסכים, שיהיה בה שימוש לאחר מכן, אם תתקבל ההצעה. ההגדרה היא הגדרה של "תאגיד פטור":

"תאגיד פטור" – תאגיד שהרשות, כהגדרתה בפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970, פטרה אותו מחובת פוליסה כאמור בסעיף 5 לפקודה האמורה".

ובכן, אלה אותם תאגידים שאינם מחוייבים לפי הפקודה האמורה לבצע ביטוח רכב כנגד נזקי גוף אצל מבטח, כהגדרתו באותה פקודה. זאת ההגדרה, השאלה אם יהיה בה צורך.

בהגדרה הזאת יש שתי בעיות: אחת, יש פה טעות משפטית שגם היא כפולה. תאגיד פטור זה לעניין רכב חובה. אנחנו חושבים שאין מה לקשור רכב חובה, שזה ביטוח נזקי גוף, לחוק הזה, שאולי ביטוח נזקי רכוש רלוונטי אליו. לכן אין מה לערבב בין השניים.

לא הבנתי מה מפריע לך פה.

שעושים שימוש בהגדרה מחוק אחר, שרלוונטי לנזקי גוף, לעניין של נזקי רכוש. מערבבים שני דברים שאינם קשורים.

מעבר לכך, בפועל, התאגידים היחידים שפטורים היום מביטוח חובה, הם רכבי ממשלה ורכבים של צה"ל. כלומר, ציי הרכב ורכבי ההשכרה, שמנסים להכניס לפה, בכל מקרה לא נכנסים. גם אם היינו אומרים שזה בסדר לערבב בין השניים - - -

מה את מציעה?

ההגדרה הזאת לא טובה.

מה את מציעה?

אני חושבת שלא צריך להחליט, בהמשך בסעיף 3 נדבר על החובות שרוצים להטיל על מבטחים ואולי כמו שרוצים החברים מאיגוד המוסכים להכיל גם חברות ההשכרה. בפועל ההגדרה לא מגדירה את מה שהם התכוונו. הדרך להגדיר את הדברים האלה זה לא דרך ביטוח חובה. אנחנו מדברים אולי על הגדרה מיותרת אז אולי כדאי למחוק וזהו.

זה מה שהתכוונתי להציע.

אנחנו מקבלים, נשאיר את זה פתוח ונתקדם.

מאחר והיועץ המשפטי שלנו, יוסי כץ, לא רצה להתווכח אם זה בדיוק נכון או לא נכון, אנחנו אומרים שתאגיד אינו ביטוח, ובזה נגמר הסיפור. תאגיד שבבעלותו למעלה מ-30 כלי רכב, ללא ביטוח מקיף - - - הרי אם יש לו ביטוח מקיף אז הוא נופל בחובת המבטח, ואם יש לו 400 כלי רכב ללא ביטוח, כי קיבל כל פטור שהוא או כל החלטה שהיא, הוא פשוט ייכנס לעניין הזה כחוק.

זה פוטר את הבעיה?

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל אחד שיש לו 30 כלי רכב או עד 50 כלי רכב, עושה ביטוח לעצמו. חברות שיש להן 80 ו-90 רכבים, הם לא מבטחים, נקרא להם "ביטוח עצמי". אנחנו חושבים שהם חשובים, אלה 25% מכלי הרכב.

ההגדרה בסדר, אבל זה לא רלוונטי. ההתנגדות המשפטית נמסרת.

אנחנו משאירים את זה פתוח כרגע.

סעיף 3 בקשה.

לגבי ביטול סעיף 2 לחוק, לא קיבלתי לעניין הזה הערה, אלא אם כן יתקנו אותי.

יש למישהו הערה לגבי ביטול סעיף 2 לחוק? - אושר.

בסדר. תיקון סעיף 3 לחוק העיקרי. בסעיף קטן א' בפסקה אחת:

"יוודא סימון החלקים שפורקו מאותו רכב ואשר מיועדים לשימוש חוזר" – יימחקו.

האם יש הערות?

אין, הלאה.

סעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו כיום דן בחובת מבטח והוא קובע כדלקמן בסעיף קטן א' שבו: "שילם מבטח תגמולי ביטוח לבעל רכב ורכש בו זכות לבעלות מכוח הסכם עם בעל הרכב או מכוח הוראה על פי דין, יחולו הוראות אלה".

ואז יש שתי פסקאות. פסקה אחת מתייחסת למקרה שבו החליט המבטח להעביר את הרכב לפירוק כללי. הפסקה השניה מתייחסת למקרה שבו מכר המבטח את הרכב שלא למטרת פירוק כללי, אלא לשם תיקון.

קודם כל, אנחנו דנים בסיטואציה הראשונה שבה החליט המבטח להעביר את הרכב לפירוק כללי. כאן מוצע לוותר על הצורך "לוודא סימון החלקים שפורקו מאותו רכב ואשר מיועדים לשימוש חוזר". את זה מוצע למחוק, כהצעת הממשלה.

אני נמצא כאן בכמה כובעים. גם מוסך, גם מפרק מכוניות, גם מגרש שקונה כלי רכב מחברות הביטוח, גם טוטל לוסים ואת השאר. חוטאים פה למטרה. אני מקיים את חוק הסימון 10 שנים, ואין איתו בעיה.

אני גם סוחר מורשה ויש לי את כל ההיתרים שהונפקו משנת 1948 ועד היום ממשרד התחבורה. החוקים מאפשרים לנו כגוף וכעסק לחיות בצורה מסודרת במסגרת החוק. ניתן לקיים את חוק הסימון. ואם אי אפשר לאכוף אותו, אז נפר חוק? אני שואל שאלה. אני מדבר פה על הסימון ועל המבטח שמוכר את האוטו.

אתה לא מסמן חלקים כאלה.

אני מסמן את הכל. אתה מוזמן אלי. יש תהליך סימון שאני מקיים בהתאם לחוק משנת 1998. אני מקיים אותו יום יום. יש פה נציגים של המשטרה ושל חברות הביטוח שמכירים אותי.

החוק לא קובע איך מסמנים אז איך אתה מסמן?

קבע החוק ואמר איך לסמן. לקחתי תוויות - - -

הוראת השעה אמרה שהיא קבעה בתקנות איך מסמנים. אבל בפועל לא נקבעו תקנות כי אין כסף.

מה מפריע לך בסעיף?

מפריע לי שרוצים לקחת היום פרה קדושה ולהפוך אותה לעגל. יש שיטות סימון ורוצים היום לבטל את הסימון ולעשות תיעוד. מה זה תיעוד? אם קניתי מאבי מבת-ים או מעבדלה מטייבה, לא נסמן? איך הוא יסמן? איך הוא יתעד? עבדלה מטייבה או אבי מבת-ים, איך הם יתעדו? ואם יש לו מאגר של חלקים? יחידת אתג"ר היתה תופסת 5,000 ו-1000 דלתות שהכל היה גנוב. מה? נשביח לו אותם? נכשיר לו אותם? מה עושים?

יושבים פה מלומדים וחכמים ואתם פשוט חוטאים למטרה. למי יהיה החוק? פלוני אלמוני יוכלו שלא לקיים את החוק, ואני שיש לי את הרשיונות ואת ההיתרים, אהיה חייב לקיים את החוק? אז אחזיר למשרד התחבורה את כל ההיתרים והאישורים שלי, ואני אנהג כמו שאתם מתירים, באופן פרטני.

המוסכים מקבלים חלפים משומשים גם מחברות הביטוח, כמו הפניקס, וממגרשים. אף חלק לא מסומן. החלקים מגיעים לא מסומנים בכלל. אתה אולי מסמן, אבל אנחנו מקבלים אלפי חלקים, שום מגרש לא מסמן את החלפים.

הוא טועה, כל הגופים המסודרים שיש להם רשיונות, כולם מסמנים.

חברת ביטוח קונות במקומות לא מסודרים?

אנחנו מתנגדים לסעיף 1. החבר בעל המגרש בעצם אמר את אותם דברים שאמרנו בישיבה הקודמת. משרד התחבורה הסדיר במסגרת החוק כהוראת שעה, למרות שהרישום עצמו לא מתבצע, את כל הנושא של בעלי מגרשים. לכן אנחנו חושבים, כמו שחשבנו בפעם הקודמת, שברגע שהמבטח מוכר רכב לבעל מגרש, יש לו את כל הרשיונות המתאימים. המבטח לא צריך לקבל על עצמו את תפקיד השוטר, המבקר או המפקח ולבצע את העבודה במקום המשטרה. אי אפשר להטיל עליו את האחריות, שבעצם מתייחסת לסעיף קטן 2.

אבל דברי האדון כאן מדגישים ביתר שאת את העובדה שאנחנו לא לוקחים רכב ומוכרים אותו לכל דיכפין בשוק. חברות הביטוח מעבירות את הרכב אך ורק לבעלי מגרשים מורשים, שרשאים לפרק את הרכב או לבצע בו כל פעולה אחרת.

מה עם סימון?

הסימון לא קיים.

אם כך, אתה תומך בהצעת הממשלה שאומרת שאי אפשר לסמן אלא רק לרשום.

אני חושב שגם ברישום אין כל תועלת, כמו שבסימון לא היתה תועלת.

אין סימון, אין תקנות שקובעות איך לסמן.

אז האדון הזה מסמן מטוב ליבו?

אני קונה ומייבא לארץ חלקים מכל אירופה והמזרח הרחוק. באירופה מסמנים את החלקים. מה שטוב לגויים אסור לנו ליהודים? אני לא מבין.

אי סימון והטלת אחריות כללית מגבירה את הגניבות. הראייה, מיום שהתחלנו לסמן הגניבות ירדו, ואת זה יודע כל מי שעוסק בענף.

זה נכון מה שאתה אומר.

הם רוצים להדליק את האור מתחת לפנס. לא מסביב בחושך. זה מה שקורה בפועל.

אני בעל מוסך 33 שנה. אני לא ראיתי שום דבר מסומן. לא כשקיבלתי אותו מספק מורשה ולא כשקיבלתי אותו מחברת ביטוח.

בחוק חובת המבטח להחזיק ברשיון רק אחרי שתיקנו. שיספרו לי איפה המכוניות שיוצאות למגרשים, והוא מסיר מעליו כל אחריות בהעברת בעלות וירטואלית למגרשים? איפה הם מתוקנים? מתוקנים מתחת לסככות בבתים, בהון שחור, פצצות מתקתקות, אבטלה כתוצאה מזה.

אני לא אומר שהוא שותף לזה, אני אומר שעצם ההתנערות שלו היא הגורם, אני לא מאשים אותו. רק שימלא את החוק חובת המבטח.

תת סעיף 2.

אני אקרא את נוסחה הקיים של פסקה 2 ואחר כך מה ההצעה. אני מזכירה שוב את הריישה: "שילם מבטח תגמולי ביטוח לבעל רכב ורכש בו זכות לבעלות מכוח הסכם מבעל הרכב או מכוח הוראה על פי דין, יחולו הוראות אלה".

"מכר המבטח את הרכב שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון, יחזיק המבטח רשיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב אלא אם כן הרוכש המציא לו אישור של מוסך שניתן לו רשיון לפי דין ולפיו תוקן הרכב, ואם הוחלף חלק, הורכב במקומו חלק חדש או חלק משומש שסומן לפי הוראות חוק זה".

הצעת הממשלה מדברת על שינוי אחד בלבד: במקום ש"החלק סומן" יהיה ש"החלק נרשם".

כאן באה הצעה נוספת של איגוד המוסכים שמבקשת להוסיף אישורים נוספים לאישורים שצריכים להמציא. זאת אומרת: "ובסופה יבוא לאישור מוסך הניתן במקרה של תיקון שבו הוחלף חלק כאמור, יצורפו חוות דעת של שמאי רכב, חשבונית מס בשל התיקון ותעודת בדיקה כמשמעותה בתקנה 309 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961".

אני אסביר לכם מה זאת תעודת הבדיקה הזאת: תקנה 309 לתקנות התעבורה שעניינה שימוש רכב שניזוק – "בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב, לא ירשה לאחר להשתמש בו, אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי ולבלמים, לשלדת המרכב מעבר לקו הגלגלים, בעמודי המרכב כשהשלדה היא חלק אינטגרלי של המרכב או שהשלדה היא חלק מהרכב, אלא לאחר שהרכב תוקן וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי במוסך מורשה הרשאי לתת תעודות בדיקה על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים".

דהיינו, בכל מקרה של נזק בטיחותי לרכב, אסור לשחרר אותו מהמוסך אלא אם ניתנה עליו תעודת בדיקה.

חובה להכניס בעניין את השמאי כי הוא גם אחד - - -

רגע. העתקתי פשוט את הצעת איגוד המוסכים. אני לא מביעה כרגע את דעתי. איגודי המוסכים מציעים שבנוסף לאישורים שנדרשים היום על פי החוק יהיה צריך להוסיף חוות דעת של שמאי, חשבונית מס ותעודת בדיקה.

אנחנו היינו מתקינים את זה בתקנות אילו הם לא היו מציעים את זה בחוק. מבחינתו זה לא משנה אם זה יהיה בתקנות או בחוק.

אנחנו מתנגדים לסייפה של תעודת בדיקה כמשמעותה בתקנה 309. משום שתעודת בדיקה מדברת על מכללים בטיחותיים. זה לא נוגע לגניבות רכב, זה לא נוגע לחלקים.

אם מתקנים חלק בטיחותי - - -

יש חובה לדווח ולקבל תעודת בדיקה. אם רוצים לאכוף זה במסגרת פקודת התעבורה והתקנות לתעבורה ולא במסגרת חוק מניעת גניבות.

פה מדברים על רכב שנזקו גדול. רכב שעבר נזק תאונתי גדול, מן הראוי שיעבור בדיקה כיאות.

לא זאת השאלה. עורכת דין וייס ממשרד התחבורה אומרת שיש מקום לדרישה אבל המקום הוא לא באכסניה הזאת. זה חוק של מניעת גניבות כלי רכב, והנושא שהעליתם היא נקודה בטיחותית שמקומה בפקודות התעבורה ובתקנות זה מופיע.

רצוי מאוד שזה יהיה בחוק כדי לחייב את המוסכים. חלה חובה על המוסך לפקח ולעשות תקנה 309. תאר לך אדוני ששאר המכוניות ימשיכו במתכונת הזאת ויתוקנו מתחת לסככה ויחזרו בחזרה. הם לא יוכלו לקבל את הרישיון מתקנה 309, קרי אישור מוסך מורשה. זה המקום, אין מקום אחר.

התקנות אמורות לפתור בעיית גניבת רכב. תקנה 309 קיימת בחוק. אין צורך להכניס את זה שוב פה. אם משרד התחבורה אוכף או לא, משרד התחבורה צריך להחליט אם הוא רוצה להתחיל לאכוף את זה כמו שצריך.

אז עכשיו הוא יצרך לאכוף כמו שצריך.

אז עכשיו הוא יאכוף כמו שצריך בגלל שזה בחוק הזה?

גם אם יכתבו את זה ב-10 חוקים, זה לא יעשה את זה אכיף יותר. זה לא המקום. זה קיים היום בחוק. יש תקנה 309 לתקנות התעבורה.

זה לא קיים לגבי רכבים שיוצאים לאובדן הערכה.

אתה שוגה ומטעה ולא מדייק כי המשטרה מורידה רכבים מהכביש אחרי תאונה.

אנחנו לא חושבים שזה המקום ל-309.

מעבר לכך, אנחנו חושבים שאם משרד התחבורה, שהוא בעצם האוטוריטה שקובעת איזה כלים עולים לכביש מבחינה בטיחותית, חושב שהוא צריך להחזיק רשיון של רכב לפני שהוא עולה לכביש, ולעשות עליו אחד שניים או שלוש, או תקנה 309, משרד התחבורה צריך להחליט שזה מה שהוא עושה.

אנחנו לא חושבים שיש מקום שחברות ביטוח יעשו את זה, זה לא רלוונטי.

אני רוצה רק להעיר לגבי ההבדל בין הנוסחים. בנוסח שהממשלה הציעה קיים צורך, לפי החוק היום, לקבל אישור מוסך מורשה. זה כבר כבר היום. בדיקה 309 רלוונטית לרכבים שפגועים בטיחותית והחובה קיימת גם היום במקום אחר. אין טעם שנוסיף עוד בדיקות. אם יש רכב שיש לו אבדן להלכה רק בגלל שמישהו קרע את הפח של הרכב, אבל הוא לא עשה שום נזק למרכב של הרכב. רכב כזה לדוגמא, יצטרכו להחליף לו את הפחחות, אבל במהות הבטיחותית לא קרה לו כלום. למה להעביר אותו בדיקה?

גם במה שאתם כותבים היום, אין מי שיקבע. בתקנות קבוע שאם יש רכב שיש לו בעיה בטיחותית הוא צריך לעבור בדיקה. אם לא מיישמים את זה, אני לא חושב שאם ירשמו את זה בעוד 20 חוקים, משרד התחבורה יאכוף או לא יאכוף.

זה נכון וטוב כשבא רכב למוסך לתיקון וגם יוצא משם מתוקן. לא הדין לרכבים שמגיעים למגרשים עם התנתקות של חברת הביטוח מהאחריות שלה, ושם צריך לחייב אותה שאם האוטו הולך לתיקון שיהיה אישור מוסך - - -

אני לא עורך דין, אבל בחוק כתוב: "שילם מבטח תגמולי ביטוח... מכר המבטח את הרכב שלא למטרת פירוק כללי, יחזיק המבטח ברשיון ולא יעבירו לרכוש אלא אם כן ימציא לו אישור של מוסך...".

אין דבר כזה, הם לא מיישמים את זה.

ברגע שחברת ביטוח מעבירה את האוטו למגרש היא מתנתקת מהשמאי. אם נכתוב שבמהלך התיקון, השמאי יעקוב אחרי התיקון, אז הוא גם יחליט אם צריך לעשות תקנה 309 או לא. זה טוב גם לחברת הביטוח כי היא הרי לא רוצה את המחוייבות על הרכב לאחר שהיא מכרה אותו.

כשהשמאי מתעד את הנזק ומלווה את הנזק הוא רואה איזה חלקים מרכיבים לרכב והוא דואג שהרכב יצא בטיחותי. במידה והרכב צריך תקנה 309 לתקנות התעבורה, אז הוא יחליט. הוא לא יוציא את חוות דעתו ללא תקנה 309. אני מציע שיהיה כתוב שהשמאי ילווה את תהליך התיקון. אני גם ממליץ שהשמאי שבדק ראשונית את הרכב הוא זה שילווה את הרכב וזאת מהסיבה שהוא ראה את הנזק הראשוני, יש לו את כל התיעוד הראשוני של הרכב.

בסופו של דבר, הרכב יעלה תקין לכביש, בנוסף לכך שוק ההון השחור - - -

אין קשר אם זה שייך או לא שייך. אם יש הזדמנות ליצור סגירת מעגל תיקון בטיחותי - - - לא מזמן היתה ועדת שמי והממשלה אישרה את ההמלצותיה. יש הזדמנות לסגור מעגל בטיחותי בהתנייה – המבטח לא יתן את הרשיון לזה שתיקן את הרכב. הרי מי שמכיר את המסלול - זה עובר לסוחר, מהסוחר זה עובר לסוחר אחר שמעביר את זה למקום אחר שיתקן וזה כבר יוצא משליטה. יש הרבה מכוניות שמסתובבות על הכביש - - -

אתה אומר שזה ימנע את זה?

כמובן.

אבל זה כבר קיים בחוק.

309 יהיה בעצם סגירת מעגל כי חברת הביטוח היא זאת שמחליטה ומציעה את התהליך של אבדן להלכה, זה לא בא לבד, הם יכולים להתנער מאחריות. חברות הביטוח הן שמניעות את התהליך. אם הן מניעות את התהליך, אז שיסגרו אותו. זה גם מוריד את הלקוחות - הצרכנים של החלפים. ברגע שיהיה פיקוח על כל המעגל, אז יהיו גם פחות צרכנים. אני לא יודע למה הם מתנגדים לזה. הגניבות עולות יותר כסף מאובדן להלכה. אין לי מושג למה הם מתנגדים לזה.

אני חושב שהצליחו פה לבלבל את הוועדה המכובדת.

אנחנו מבינים שכשמדבר נציג השמאים, הוא ידאג לשמאים, נציג המוסכים ידאג למוסכים, נציג הביטוח ידאג לביטוח. כולנו מבינים. אני צריך לדאוג לציבור.

5 שנים היה בתוקף חוק שאנחנו תמכנו בו, ואפילו יזמנו אותו, ותועלתו היתה אפס. השינוי המוצע היום בחוק אין בו שום תועלת, חבל על הזמן, זה כוסות רוח למת. חבל על כל הנושא וחבל לחוקק את כל החוק הזה. אבל אם הממשלה מתעקשת לחוקק את החוק, מי אנחנו שנמנע ממנה.

אני מזכיר לכולם שמבטח תפקידו לקנות סיכונים מאנשים ולשלם תגמולי ביטוח. תפקידו של מבטח הוא לבטח ולא להחליף את המשטרה ומשרד התחבורה בפיקוח ובקרה על מילוי תקנות והוראות חוק. התפקיד היחידי של מבטח הוא לבטח. אני הלך מהכבד לקל, אם אני לוקח את האבסורד שמובא כאן - - -

מה מפריע לך בסעיף ב'?

309 זאת משימה שהוטלה על מוסכים. אין לה שום קשר לחברות ביטוח. אם משרד התחבורה לא מסוגל לפקח על המוסכים, חברות הביטוח לא צריכות לפקח על המוסכים. התפקיד של המוסכים הוא לבדוק ולתקן רכב, ותפקיד של מנהל מוסך זה לתקן.

יש לי אינטרס גדול מאוד שהרכב ייצא מתוקן. כולכם שוכחים דבר אחד חשוב, שב-90% מהמקרים, רכב שמתוקן, חברת הביטוח ממשיכה לבטח אותו, והיא נושאת בנזק נוסף שייגרם לו, אם הנזק תוקן בצורה לא בטיחותית. אבל לחברת ביטוח אין כלים ויכולות והיא לא מסוגלת לבדוק את איכותו של התיקון. זה תפקידם של מוסכים בלבד.

תפקידו של שמאי הוא להעריך נזק בלבד. שמאי לא נועד לבדוק את איכות התיקון של רכב, הוא לא שייך בכלל לעניין. תפקידם של מבטחים הוא לא לבדוק את עבודתו של השמאי או את העובדה שהשמאי בדק או לא בדק רכב לאחר תיקון. זה לא עניין של מבטח.

היום צריך להיות ברור, משרד התחבורה שינה את כללי המשחק. היום שוכר רכב לא מופיע ברישומים של משרד התחבורה כבעלים נוסף של רכב. אבל הוא מקבל את הבעלות המלאה על הרכב. אנחנו מוכרים היום רכבים אך ורק למגרשים מורשים. אנחנו לא מוכרים רכב לשום גורם אחר.

אנחנו לא יכולים להיות אחראים לשום דבר שקרה לרכב הזה, לאחר שמכרנו אותו למגרש.

אני לא מסכים לסעיף ב' כולו, כולל הצעת החוק הממשלתית.

אני מקריא פסקה קצרה מנייר ארוך: "במידה והרכב הוכרז על ידי השמאי כאבדן להלכה והנזקים בין היתר הינם במכללים הנכללים בתקנה 309 לתקנות התעבורה, השמאי יציין זאת על גבי חוות הדעת וידווח לרשות. העתק כלי הרכב ופרטי המגרש אליו הועבר כלי הרכב (כתובתנו, רח' המלאכה 8, ת"א), אגף הרכב, ראש תחום שירותי תחזוקה".

זה נייר של משרד התחבורה שהופץ בחתימתו של שמעון אברהם, שנדמה לי שלא נוכח פה, ושל אביב שפירשטיין שנמצא פה. הנייר הזה אומר כך: אני בתור מבטח עשיתי אבדן להלכה, ושילמתי. אני לוקח את דוח השמאי על התמונות שלו, ולא אכפת לי אם זה בטיחותי או לא בטיחותי, ואני שולח למשרד התחבורה. ואני כבר יודע, ואני מוכן לשלוח את דוח השמאי גם למשטרה.

זה חוזר שמשרד התחבורה הפיץ לכל השמאים שכבר שולחים למשרד התחבורה את האובדנים, ובכך למעשה ממלאים את החובה ונותנים למשרד התחבורה והמשטרה את כל הכלים הנדרשים לפקח, לבקר, לעקוב, לוודא, לעשות את כל מה שצריך כדי שלא יקרו מקרים שאף אחד מהנוכחים פה לא רוצה שיקרו.

בפסקה 2 במקום "שסומן" יבוא "שנרשם" ובסופו יבוא "לאישור מוסך הניתן במקרה של תיקון שבו הוחלף חלק כאמור, יצורפו חוות דעת של שמאי רכב, חשבונית מס בשל התיקון" וזהו, עד כאן.

הבעיה היא שאתה משאיר את המעגל פתוח.

אני לא יכול להשאיר תקנה בחוק.

שמענו שההרחבה הזאת קיימת היום כבר בתקנות. אז העובדה שנעגן אותה באכסניה הזאת, לא ברור אם היא מתאימה.

מעבר לזה, נכון שיש מקרים שבהם אנחנו בחוקים מפנים לתקנות אבל בדרך כלל אנחנו מפנים כשיש קשר. למשל, בפקודת התעבורה יש הפניות לתקנות התעבורה. אנחנו משתדלים לצמצם את העשייה הזאת. מדוע? כי מחר ישנו את תקנה 309 ואנחנו לא נזכור שהדברים מעוגנים פה בחוק.

השאלה היא אם אנחנו לא יכולים לכתוב כאן במילים את ההאצלה של תקנה 309?

לאיזה צורך? אם תקנה 309 קיימת והיא מחייבת, אז למה צריך להכניס את זה לחוק הזה? הדבר היחידי הוא, שמא ישנה פרשנות, אינני יודעת, שהתקנה האת לא חלה על מבטח והיום רוצים להפוך את המבטח לכלי לביצוע תקנה 309.

תקנה 309 זה אחד הדברים הכי טובים שנעשו בשנים האחרונות לענף הרכב. בואו לא נשכח, חבר הכנסת לשעבר זכרונו לברכה, מיכה רייסר, האוטו שלו התפרק לשניים. אם בזמנו היתה תקנה, זה לא היה קורה. התקנה הזאת בודקת את הכל. זה קרה במכון מורשה מטעם משרד התחבורה שקיבל היתרים ורשיונות.

יש לי בעיה בחוק להכניס תקנות. התקנה מעולה, הכל טוב ויפה, אבל אני לא יכול להכניס לחוק תקנה. לכן, בלי להגיד תקנה, אפשר להגיד שהשר יקבע - - -

תעודת בדיקה, כפי שיקבע השר.

אושרה. הלאה, פסקה 2.

לסעיף קטן ב' יש שתי גירסאות ואני מוכרחה לומר שאת הגירסה של איגוד המוסכים אני ציטטתי אבל אני לא מבינה אותה. סעיף קטן ב' אומר כדלקמן:

"העדר מבטח את רשיון הרכב לרוכש רכב, כאמור בסעיף קטן א(2), ידווח על כך למנהל בדרך שתיקבע".

הממשלה הציעה לחלוטין לפטור מהחובה לדווח למנהל וגירסה ב' אומרת: להשאיר את זה, אבל במקום המנהל יבוא רשות הרישום. המנהל, בעצם, בהתאם לחוק, זה מי שרשות הרישוי הסמיכה לכך. זה עובד משרד התחבורה ששר התחבורה מינה אותו.

אנשי המוסכים, נשאיר את הצעת הממשלה?

גירסה ב' יורדת.

המשמעות היא שאין דיווח על רכב כזה כשהוא עובר, זאת המשמעות. הממשלה לא רוצה לקבל שום דיווח. הממשלה רוצה לנהל.

הממשלה תוכל לגשת לכל אחד מהמקומות ולבחון את הרישומים כפי שנעשו.

באמת נראה לך שהממשלה תיגש לבדוק.

זה בדיוק התפקיד של יחידת אתג"ר.

כמה שוטרים יש היום ליחידת אתג"ר?

יהיו 100.

זה יהיה לפני השיטור הקהילתי או אחרי?

זה יהיה עם משטרת האינטרנט או בלי משטרת האינטרנט?

מנהל, זה מי שמשרד הרישוי - - -

הם הציעו למחוק את הגדרת המנהל. הגדרת המנהל היום היא: עובד משרד התחבורה, ששר התחבורה מינה אותו להיות מנהל.

אני מציע שאולי במקום המילה "מנהל", נקבע ששר התחבורה יקבע למי לדווח ואפשר גם לדווח מצידי ליחידת אתג"ר. אבל להתעלם מהדיווח בכלל זה לא הגיוני.

ה-309 הוא מצויין, אבל איך מחילים אותו על חברות הליסינג ועל אנשים פרטיים?

היום עולים 160,000 מכוניות על הכביש. אם זה לא יסודר, זה בטל מעיקרו.

נניח שאנחנו מדברים על דיווח. למי נדווח? איך נדווח? המשרד יקבל דיווח? אני רוצה לומר שזה לא נכון ואין לנו שום מערכת לעניין הזה. תאר לך שאנחנו הופכים להיות אחראים על כל דיווח של כל מוסך. המשמעות היא שאני אקבל דיווח על כל נזק של רכב שתוקן. אתה יודע באיזה כמות מדובר? אפשר יהיה לכתוב, אבל אין לזה משמעות. זה בלתי אפשרי, לא ניתן לעשות את זה.

לא מדובר על כל נזק.

משרד התחבורה לא מסוגל או לא רוצה או לא יכול לאסוף את הדיווח. אנחנו מבקשים שחברת ביטוח תבדוק שיש אישורים, שיש חשבוניות, שיש שמאי וכו'. ההצעה שלנו החילופית היא, לקחת את החובות האלה מחברת הביטוח. שחברת הביטוח תפקיד את הרשיון אצל האדונים הנכבדים במשרד התחבורה. משרד התחבורה יבדוק שיש את איקס וואיי. זאת הרשות המקצועית.

נראה לך שלזה הוא מסוגל?

אני רוצה רק שלא ישתמע מהפרוטוקול שאנחנו אומרים פה שהם לא רוצים לעבוד.

אני לא באה לבקר את משרד התחבורה. חברות הביטוח מסוגלות להפקיד את רשיון הרכב אצל אותם אדונים. האדונים יבדקו מה שהם רוצים: אישורי מוסכים, הם ירצו 309? ידרשו את 309. יסגרו את המעגל ויעשו את זה כמו שצריך. אלה בעלי המקצוע הרלוונטים. ככה אנחנו גם מוודאים שכל הרכבים מגיעים לשם, גם רכבים שהיו בחברת ביטוח וגם רכבים שלא היו בחברת ביטוח.

אז איך יידע האזרח שהולך לקנות רכב במגרש, אם הוא עבר את כל התהליך?

איך הוא יידע אם הוא עבר דרך חברת הביטוח?

איך הוא יידע אם היה "טוטל לוס"? אני אזרח, אני רוצה לקנות רכב. הגעתי למגרש ואני לא מכיר כלום. ראיתי רכב שמצא חן בעיני. איך אני יודע מה קורות החיים של הרכב? רק פגיעה בפח? פגיעה בשאסי?

אם הרכב יעבור דרך משרד התחבורה, משרד התחבורה יציין כוכבית. ביום שאתה בא לעשות העברת בעלות, הפקיד יגיד לך לשים לב שיש כוכבית. זה תפקיד מקצועי במשרד התחבורה. זה לא תפקיד של חברת ביטוח ולא של מנהל צי רכב.

של מי התפקיד הזה?

של משרד התחבורה.

הוא לא מוכן לקבל את התפקיד הזה.

אתם אומרים שמשרד התחבורה לא מסוגל ולא יכול. במקום זה אתם מטילים את זה על חברת ביטוח שהיא חברה פרטית. ומי בסוף משלם את המחיר? כולנו.

אני אשלם. אם אני קונה רכב אחרי תאונה או שני רכבים שחיברו אותם - - -

כל חובה שאתה מטיל על חברת הביטוח, בסופו של דבר עולה לה כסף. כל כסף שחברת ביטוח צריכה להשקיע, הולך בסופו של דבר למבוטח.

אני הולך למגרש של חנן.

בעצם זה יהפוך אותנו למועצה לצרכנות. מה בעצם המשמעות? אנחנו נהפוך להיות מועצה לצרכנות שכל מי שניזוק ממישהו - - - זה משהו צרכני. זה לא עניין של משרד התחבורה ושל בטיחות. יש פה עניין שצרכן קנה רכב והוא צריך לקבל מידע על הרכב אם ניזוק או לא.

וממי הוא יקבל את המידע?

מהמוכר. כמו שאתה קונה דירה וכמו שאתה קונה כל דבר. למוכר יש חובה לדווח לך. אנחנו הופכים להיות צד, אנחנו נעשה אצלנו רישום באמצעות כוכביות, נקבל דיווחים מהאזרחים ואז משרד הרישוי יהיה פתוח לתביעות, שאני לא עשיתי כוכבית בזמן, שזה שכן נקלט במחשב או לא נקלט וכדומה.

חברי הכנסת צריכים להחליט בשאלה מאוד בסיסית: האם להטיל על משרד התחבורה חובה כלפי ציבור הצרכנים, הקונים הפוטנציאליים של כלי רכב, או לפטור אותם מהחובה הזאת. כי ברגע שיש דיווח למשרד התחבורה, עקרונית יכול אזרח מהשורה לפנות למשרד התחבורה ולשאול, האם הוא קיבל דיווח לגבי כלי רכב שעבר סוג של תיקון בטיחותי, שפורקו בו חלקים והורכבו בו חלקים אחרים והוא תוקן. אם משרד התחבורה לא יהיה מסוגל לענות על השאלה הזאת, או ייתן מידע לא נכון, אינני יודעת אם בעתיד בתי המשפט לא יכירו בחובה מושגית כלפי הצרכן לתת את המידע הזה ויטילו עליו חובות בנושא הזה, גם אם הדברים לא נאמרו מפורשות בחוק.

אני חושבת שמזה בדיוק חושש משרד התחבורה וזה מה שעומד מאחורי הבקשה שלו לבטל את החובה לדווח על כך למשרד התחבורה. נכון להיום קיימת חובה לדווח בדרך שתיקבע ולא נקבעה דרך כי זה היה מותנה בתקנות שלא הותקנו לעניין הזה.

לכן יש כאן הכרעה ערכית שאתם חייבים לקבל בנושא הזה. אני פשוט רציתי שתבינו מה המשמעות.

אבל מי אמור לתת לצרכן ולציבור?

אין היום חובה. אתם צריכים לקבוע אם מישהו אמור בכלל, מעבר למוכר הרכב.

אני רוצה להזכיר לכם שבסופו של דבר אנחנו יושבים פה היום כי חוק קודם, שאמנם היה הוראת שעה, אבל היה חוק שחוקק ובפועל לא יושם בגלל אלף ואחת סיבות. אחת מהסיבות היו שהחוק היה כל כך דרקוני, גם כלפי הממשלה, שלא נמצאו המשאבים ליישם אותו.

מעבר לזה, אני לא רואה אפשרות שמשרד התחבורה ישמש עכשיו כמתווך בקניה או מכירה של רכבים. מוטלת היום חובה על כל מוכר שמוכר רכב או דירה או טייפ או מקרר, זה לא משנה מה מחירו, לתת גילוי על מצבו של הדבר אותו הוא מוכר, ככל שהוא יודע. הדבר הזה קיים גם היום על כל מוכר, בין אם הוא חברת ביטוח ובין אם הוא מגרש רכב.

מה הבעיה? למה כולם נזעקים? כי קיים לכאורה חשש שיש אנשים שלא מקיימים את החובה הזאת ויש שעושים כל מיני תמרונים ובסוף מביאים לך רכב ואומרים לך שהוא יד ראשונה, עכשיו יצא מהמדף, ובכלל הוא עבר תאונה קטלנית.

צריך לזכור שמשרד התחבורה לא יכול להיות בתווך. לא בדקתי לעומק, אבל לטעמי יש פה עלות תקציב אדירה מצד משרד התחבורה כי הוא יצטרך לנהל אלפי רישומים של רכבים בשנה. בנוסף, כל מטרת הצעת החוק של הממשלה היתה להביא הצעה חוק שמצד אחד שומרת על אינטרסים ויוצאת מניעת גניבות, אבל מהצד השני יוצרת חוק שאפשר לעמוד בו.

אני לא יודע איך הממשלה תעמוד בחוק כזה.

אנחנו פה לטפל בגניבות הרכב ולא בשביל לתת שירות יותר טוב לאזרח שקונה מכונית והאם המכונית טובה או לא טובה.

המטרה שלנו בסגירת מעגל הדיווח היא שיהיו נתונים למי שמטפל בסחר בחלפים משומשים או ברכב גנוב, על מנת שיוכל להשתמש בנתונים האלה, אם הוא רוצה. אם לא ניתן את הדיווח יהיה קשה להגיע.

זה חברות ביטוח, זאת חובת המבטח.

משרד התחבורה אומר שאם הוא בסיפור, יהיו כוכביות, יתחילו לשאול שאלות, מחר בבוקר באמת יכולות להיות תביעות. יגידו שהמשרד היה רשלן, הוא לא הביא את המידע וכדומה. את זה אנחנו צריכים למנוע כי אנחנו לא עוסקים בזה כרגע. אם כי אפשר לדבר על מאגר, כולל מאגר בתשלום שיכסה את ההוצאות.

אני חושב שהדבר הנכון הוא, שבמקום שזה יהיה מפקח או מנהל במובן של מישהו ממשרד התחבורה, לקבוע שזה יועבר למשטרה כנתון. למשטרה אין חובה למסור את הנתונים הלאה, כי זה חלק מחקירה. זה נראה לי יותר הגיוני שהמשטרה תקבל את המידע. אם שר התחבורה ירצה, לתת לו את האופציה לקבוע שגם אליו צריך לדווח בעתיד, אבל זה יהיה שיקול דעתו.

אני מציע להעביר את זה לגורם המוסמך במשטרה, שנלחם בגניבות הרכב, כפי שימצא שר התחבורה או שר הפנים להגדיר אותו. אתה לא יכול להיות במצב שאין מידע.

אם כולם מקיימים את החוק,ואם חברות הביטוח, שעליהן חלה החובה לפי הצעת החוק, מקיימות את החוק, הרי לא צריך דיווח. כי מה הדיווח יגיד? היה רכב שתוקן והוא בטיחותי. ואז, לצורך העניין, אם הם יקיימו את החובה, הדיווח לא ישנה בכלל למשטרה כי הרכב תקין. איפה הבעיה שלנו? אתה רוצה את הדיווח כדי להטיל שוט על המבטח שעליו החובה, כדי שיעמוד בו.

הדיווח יצור את הדינמיקה הנכונה כי הם יעשו את ההצלבה. הם לא יצטרכו אפילו לקרוא את הדוח. הם יראו מספר זה קיבלתי דיווח מחברת הביטוח, זה סגור. אבל ברגע שלא קיבלתי - -

אבל הם לא ידעו עליו. מה שהם לא קיבלו, הם לא ידעו עליו.

הם ידעו, כי הם יקבלו את הדיווח הזה.

לא, זה אותו דיווח.

הם מקבלים דיווח אחד.

היה לי רכב שהיה בו נזק גדול, הלכתי ותיקנתי אותו, בדקתי והכל בסדר. זה הדיווח שהם מקבלים. זה דיווח אחד על כל רכב. מה יעזור לו הדיווח הזה? הוא אומר: אני מחיל את החובה על המבטח ולשמור אצלו את הרישום. אני, המחוקק, או במקרה הזה אתג"ר, שומר לעצמי את הזכות להיכנס לך לספרים ולבדוק. השוט לצורך העניין, היא הביקורת על אותו מבטח.

אני לא יודע כמה חברות ביטוח יש, אבל כנראה שלא הרבה כמו מוסכים. אפשר להיכנס לתוך התיקים ולעשות בדיקה מדגמית שתספיק להרתיע את החברה. את זה אני מעריך שהם יודעים לעשות. מספיק שהם עושים את זה מדגמית, אותה חברה יודעת שהיא צריכה לעמוד בזה כי היא לא יכולה להרשות לעצמה רכב שלא יעמוד בזה. זאת המטרה.

מטרת החוק היא לא העברת מידע לציבור, אבל גם ככה הדיווח לא יעזור כי הדיווח יגיד שתוקן והרכב בטיחותי, כי אחרת הוא לא יעבור את הבדיקה.

מה שכתוב פה זה שהמבטח מחוייב להביא אישור ממוסך מורשה שתיקן את הרכב ובדיקת 309, זה במקרה של בטיחות.

צריך לעשות את זה פרקטי. השמאי ילווה את התיקון. הוא ראה את האוטו לפני התיקון. הסוחר הוא בעל האוטו. השמאי רואה את הרכב מייד אחרי התאונה, את מהלך התיקון, איזה חלקים הוכנסו לרכב.

אבל זאת לא מטרת החוק. יכול להיות שאתה צודק וזה לטובת הציבור, אפשר לדון בזה. אני לא בטוח.

יצורפו חוות דעת של שמאי רכב שיפקח על מהלך התיקון. רק להוסיף עוד שתי מילים.

משרד התחבורה לא מצליח לאכוף את 309 אז אם יתנו לו גם את זה, זאת בעיה. אני טוען שבחוק חלה חובה על המבטח לבצע את הדברים. אין מה להטיל את זה על משרדי ממשלה שבקושי מחזיקים את עצמם, תשאירו את זה לחברות הביטוח.

זה המקום לצרף את השמאים שמוכנים לתת מכל כוחם ומירצם לבצע, לדווח, לאכוף, וכל מה שצריך. אני רוצה להוסיף, אנשי איגוד המוסכים מוכנים לממן כל מאגר חיצוני, פרטי, שאליו יוזרם. מה שעושה המשטרה, ואני בעד הנושא הזה, המשטרה אומרת: אני אבוא למאגר בחברת הביטוח. היא תבדוק או רשיון רכב או תעודת בדיקה 309, חשבונית לתיקון, אישור מוסך ודוח שמאי. אז אם זה מקובל, חברת הביטוח חייבת לדווח. ואם לא מספיק לכם, אז יש איגוד השמאים שמתנדב, תכניסו אותו בפנים, תטילו עליו חובה לבטח. אנחנו מוכנים לעזור לו.

הבנתי מה ששאול הסביר לגבי העובדה שבעצם אין פה כפילות מידע שאפשר להצליב ולכן אין ערך באותו מידע פעמיים. מצד שני, אני כן חושב שאנחנו חייבים להגיע למצב - - -

זה יהיה בחוק הבא.

סעיף 5 בבקשה.

אז גירסה ב' יורדת.

סעיף 5 המוצע, להערכתי, הוא הבעייתי ביותר. כל שאר הדברים הם דברים קטנים. הסעיף החדש המוצע על ידי איגוד המוסכים, לדעתי הוא הסעיף הבעייתי ביותר כי כאן רוצים להרחיב מאוד את כל החובות על דיווחים למיניהם על כל אותם תאגידים שנקראו בהגדרה הקודמת "תאגיד פטור" ועכשיו מדובר להרחיב את זה עוד יותר, לא רק אלה שפטורים מביטוח חובה, אם יש כאלה בכלל, אלא על כל תאגיד שיש לו לפחות 30 כלי רכב ושבעצם לא עושה ביטוח מקיף כי הוא מבטיח את עצמו בביטוח עצמי, שזה מכיל, אני מניחה, אחוזים ניכרים מכלי הרכב.

65% מכלי הרכב החדשים שעולים, הם חברות ליסינג והשכרה.

אינני יודעת כמה מהם נמצאים כאן, אבל מוצע להחיל עליהם את כל החובות החלות על מבטח. זה מה שעומד בעצם בסעיף החדש.

מי שמורשה מטעם משרד התחבורה לפעול במוסך, במגרש, ממילא מקיים את כל התקנות, ממילא מקיים את כל החוקים. אני ממילא מדווח על רכב לאחר תאונה, אסור לי אחרת. כל המגרשים המורשים נוהגים כך. נראה לי שאתם מחפשים עבודה.

אני מאיגוד לשכות המסחר ואני פה בשם הארגון הישראלי להשכרת רכב. רק אתמול נודע לנו שהולכים להכניס אותנו. אי אפשר לדרוש מאיתנו דברים בלי שנקיים דיון וניידע את החברות, נשמע מה העלויות הכלכליות של דבר כזה. רק אתמול זימנתם.

מה יש לך לומר?

אי אפשר להכניס אותנו עכשיו בדלת האחורית מבלי שהבענו את דעתנו האם אנחנו יכולים לעמוד בנושא הזה. אני מבקש לא להחיל עלינו את הנושא הזה. אם אתם מבקשים היום משהו חדש, אז שיהיה עוד דיון.

אף אחד מהנציגים שביקשנו לא הגיע?

אני מייצג את האיגוד הישראלי להשכרת רכב ואני מייצג אותם. אני לא יכול להציג כרגע עמדה כי אני לא יכול לומר באופן חד משמעי מה העמדה של הארגון. אנחנו לא ידענו מה הולך להיות השינוי. ידענו שאנחנו הולכים להיכלל אבל לא ידענו במה עומד להתבטא השינוי הזה.

נשלחה אליכם הזמנה אתמול אחר הצהריים.

אז מאתמול אחר הצהריים אני צריך - - -

אם זה חשוב לכם, אז כן.

זה כאילו שקבעת שהחוק יחול מחיפה עד חדרה. אם אנחנו מוציאים אותם והם 65% מהרכבים - - -

אני אסביר לך, למרות שלא התכוננת. ההגיון מאחורי חובת המבטח זה לצמצם את גניבות הרכב. כשאתה מוכר רכב, למשל, שהוא 50% נזק, הרי החשש שבסופו של דבר הוא יתגלגל לחצרים ששם הוא יתוקן מרכב גנוב. את זה אף אחד מאיתנו לא רוצה כי לפעמים הוא נגנב מהצי שלך. מה אמרנו? כשאתה מוכר את הרכב ב-50% אל תמסור אותו למי שלקח ממך אותו, עד שהוא לא יביא לך אישור שהוא תיקן במוסך מורשה. שום עלות אין לך. תחזיק את זה אצלך בפיקדון עד שהוא ייתן לך 3-4 טפסים, ואז תחזיר לו בחזרה. יש עלות בזה? שיכנעתי אותך, אני שמח.

אדוני קצין המשטרה, תקבל עוד תשובה. אני גם בעלים של חברת ליסינג, לא חלה עלי שום חובת דיווח במקרה של חברת הליסינג. בקטע של המגרש, מול חברת הביטוח, חלים עלי כל החוקים, כולל ההיתרים והרשיונות של משרד הרישוי וכו'.

אז משאירים את סעיף 5.

כמובן בשינויים המחוייבים כי אנחנו לא נגדיר את זה על תאגיד פטור אלא על תאגיד שבבעלותו - - - אני רוצה לדעת מה תהיה בדיוק ההגדרה. 30 כלי רכב ויותר? אני העתקתי את ההגדרה מיוסי כץ.

אני אחזור: תאגיד ללא ביטוח הוא תאגיד אשר בבעלותו למעלה מ-30 כלי רכב ללא ביטוח מקיף.

אם מישהו מקים חברת השכרה, הוא צריך מינימום 30 כלי רכב.

אתה מדבר רק על חברות השכרה?

לא, כל גוף.

אז תאגיד ללא ביטוח זה תאגיד שבבעלותו למעלה מ-30 כלי רכב - - -

זה תאגיד שבבעלותו למעלה מ-30 כלי רכב ללא ביטוח מקיף. אם אין לו ביטוח מקיף אז הוא לא נכלל אצל המבטח. אם יש לו ביטוח מקיף הוא ממילא - - -

אני רוצה להבין איך המדינה תעביר לידיעת כל התאגידים שהחוק הזה יחול עליהם עכשיו והם לא ידעו על כך מראש, כי זה לא הובא לידיעתם בשום עד לחובה החדשה שתחול עליהם? משרד התחבורה? אינני יודעת מי.

בגלל זה צריך חוק על כולם ולא על 30 פלוס. כי תאגיד שיש לו 50 כלי רכב, יצור עוד תאגיד, חברת בת, ישים 30 פה ו-20 שם.

לא נכון, חברת השכרה זה מינימום 50 כלי רכב.

מצד שני, אם אדם עצמאי, מטעמי מס הקים לעצמו חברה ומחזיק כלי רכב אחד, גם תחיל את זה עליו? אז הוא מבטח, אלא אם כן אין לו כסף לעשות ביטוח מקיף.

על איזה גודל של תאגידים חלה חובה להחזיק קצין בטיחות לרכב?

25 כלי רכב.

אז אולי אפשר לפחות על תאגידים כאלה, שיש להם - - -

אז תאגיד שחלה עליו חובה להעסיק קצין רכב?

היום משרד התחבורה בודק את כל הנושא שנקרא קציני בטיחות בתעבורה. אם מחר יחליטו לבטל את זה ולעשות משהו אחר - - -

הרעיון הוא מי הם אותם תאגידים פטורים.

לדעתי השאלה היא כלכלית והיא לא שייכת לקצין בטיחות רכב.

רק הביאו משם דוגמא למספר כלי רכב.

אנחנו בדרך כלל נוטים לראות צי רכב, מעל 40 כלי רכב, אבל זה לא משנה.

אני לא מחפשת את המספר אצבע. אני מחפשת תאגיד שיש לו פונקציונר שיכול להכיר את הכללים שנוגעים לטיפול בכלי רכב. זה המבחן מבחינתי.

המבחן בין לעשות ביטוח מקיף או לעשות ניהול סיכונים או ביטוח עצמי, הוא בסך הכל כלכלי. הוא אומר: הפרמיה עולה לי כך וכך כפול מספר הרכבים. אני עושה מספר תאונות כזה עם נזק כזה, ולכן אני עושה. השאלה היא איפה השיווי משקל של אותו תאגיד? אין לי מושג, אבל אני חושב ש-30 או 40 זה לא משנה כי בסופו של דבר מי שייכנס אלה אותם תאגידים. אם יתפספס תאגיד אחד של 24 רכבים, מצבך יהיה טוב. הבעיה שלך זה הליסינג וההשכרה.

את המינוח אני אמצא, אני רק רוצה לדעת, 25 כלי רכב וזהו זה?

זהו, התקדמנו הלאה.

כלי רכב שאינם מבוטחים בביטוח מקיף.

אז אם כך, זה אושר בשינויים. אז עד 8 אתם מאשרים את הכל?

כן. סעיף 9, פסקאות 1 – 3.

ל-3 אני רואה שיש שתי גירסאות. אז קודם כל 1 ו-2.

אז 1 ו-2 אושר. מה לגבי סעיף 3?

זה סעיף העונשין.

זה התבטל, כי ביטלת את המנהל.

כן, זאת חובת הדיווח. בסדר, אז גירסה ב' ירדה, אם כך.

אז כל סעיף 9 אושר. סעיפים 10 עד 14 גם אושרו.

עד 14 כולל, אושר הכל. מה לגבי סעיף 15?

סעיף 20 לחוק העיקרי, זה הסעיף הקובע שהחוק בנוסחו הנוכחי הוא בגדר הוראת שעה והוא יפקע ב-31.7.2005. הצעת הממשלה היא לבטל את הסעיף הזה, כך שמכאן ואילך החוק הזה יהיה חוק קבוע ולא הוראת שעה. איגוד המוסכים מציעים שהחוק, בנוסחו הנוכחי, יעמוד בתוקף 3 חודשים נוספים ומתום 3 חודשים ייכנס התיקון.

למעט הסעיף של האוטונומיה.

אולי תסביר לוועדה מדוע אתם מבקשים את השינוי בסעיף התחילה.

אם זה יהיה מיידי, אז אני מבטיח לאדוני שעד סוף השנה תרד כמות הגניבות ב-10,000.

אז מיידי.

זה מה שהממשלה הציעה.

אם הם ירדו ב- 20, נצדיע לכם.

מיום פרסומו.

מיום פרסומו, התקדמנו.

אז הסעיף החדש המוצע הוסר.

ביקשתי שבהגדרות יירשם שמאי רכב.

אין צורך.

אם יש גוף שמוכן לתרום ולהיות בפנים - - -

אני לא מאמין בתרומות האלה. הוא יגלגל את זה עליו.

אני רוצה להבהיר. כשכתוב בסעיף ב', אותו קיבלנו, שלאישור המוסך תצורף חוות דעת של שמאי רכב, ברור שזאת חוות הדעת הראשונה שניתנה ולא חוות דעת מתמשכת שעכשיו אני צריך להוסיף. זה לא שמאי מלווה. אולי כדאי לכתוב שזאת חוות הדעת הראשונית.

לא יהיו עוד חוות דעת.

יש באיזשהו מקום שימוש של שמאי אבל זה לא מוגדר.

לא קיים.

זה היה בהגדרה של רכב - - -

את יכולה לבדוק אחר כך אם זה שמאי ממשיך או מלווה.

אלה שני דברים שונים. השאלה האחת, האם יש צורך להגדיר מהו שמאי רכב לצורך העניין. להערכתי אין צורך. גם היום בהגדרה של רכב ואובדן גמור, היה כתוב ששמאי רכב קבע שהוא כך וכך ואף אחד לא הרגיש בחסרונה של ההגדרה.

השאלה שהעלה עכשיו מר מרידור, היא האם אנחנו צריכים להגדיר איזה סוג של חוות דעת צריכה להיות על ידי שמאי הרכב. אין לי עמדה בנושא הזה.

לי ברור מה היתה כוונת הוועדה.

"תצורף חוות דעת ראשונית"? זה מה שאתה רוצה?

אני רוצה לוודא שכולנו מבינים שלא מדובר בשמאי אחד שמלווה את התהליך, אלא מדובר בחוות הדעת שהוא נתן ביום התאונה.

לא כך ולא כך. אני לא נותנת עכשיו פרשנות לגבי מילות החוק. אני גם לא יודעת מה נכון. הנושא הזה לא נדון כאן. אני לא יודעת מה זה שמאי מלווה.

אם שמאי כתב בדוח הראשוני שצריך להחליף גג כי האוטו התהפך, ואותו בעל מוסך לא החליף את הגג אלא תיקן אותו, יש פה חסר. לכן הנושא של ליווי שמאי כן חשוב.

השר יתקין תקנות ובתקנות הוא יציין בדיוק למה הוא מתכוון.

הצעת חוק הצעת חוק סימון כלי רכב (מניעת גניבות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשס"ד-2004, עם כל התיקונים, עם כל ההוספות, עם כל ההורדות, אושרה לקריאה שניה ושלישית. מי בעד? מי נגד?

אושר פה אחד. תודה רבה לכל המשתתפים.



הישיבה ננעלה בשעה 13:30