הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ה-2005

2
ועדת הכלכלה
19/07/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 466
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב תמוז התשס"ה (19.07.2005), שעה 10:30

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ה-2005
של חה"כ אמנון כהן (פ/3493)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
ענבל גבריאלי
אליעזר זנדברג
דוד טל
אליעזר כהן
משה כחלון
גדעון סער

עו"ד שירלי אבנר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יונתן רגב – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר
עו"ד שנית פנחסי – לשכה משפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט
משה זעפרני – מפקח בי"ח למורשת תרבות יהדות במזרח, משרד החינוך, התרבות והספורט
מיכה ינון – ראש מינהל התרבות, משרד החינוך, התרבות והספורט
יוני בן מנחם – מנהל הרדיו, רשות השידור
שמואל בן צבי – מנהל רק"ע, רשות השידור
שלומי גולדברג – מנהל מח' הדת בערוץ 1, רשות השידור
משה טסטה – חבר הוועד המנהל, הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
אהרון כהן – מנכ"ל הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
מיכאל גלצר – מזכיר אקדמי, יד בן צבי
ד"ר חיים סעדון – פרויקט "קהילות", יד בן צבי
ישראל אחרונוב – מנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה
יהושע ישי – סמנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה
שושנה רון – מנכ"לית ברית יוצאי בוכרה
אהרון מתתטוב – חבר נשיאות ברית יוצאי בוכרה
ציפי רון – עוסקת בשימור השכונה הבוכרית בירושלים

שמרית שקד

לאה ורון

אתי אפלבוים


הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ה-2005
של חה"כ אמנון כהן (פ/3493)

בוקר טוב. אני מקדם בברכה את יושב ראש הקואליציה, גדעון סער, שותפי לחוק של יהדות בוכרה. תודה על העזרה.

כפי שאמרתי בדיון הקודם, בזכות העדה הבוכרית והלובית, כל העדות בישראל יבואו היום לידי ביטוי. שוחחתי עם שרת המשפטים, שהיא יושבת ראש ועדת השרה לענייני חקיקה ויש 5 הצעות חוק לכל עדות ישראל. בתאום איתה ועם חברי הכנסת, נקים רשות לאומית למורשת עדות ישראל, שבה ייכללו כל העדות וכל עדה תוכל לבוא לידי ביטוי במסגרת הרשות.

וזאת תהיה כל המסגרת החוקית?

כן.

רעיון יפה.

אני אומר שוב: חוק יהדות בוכרה ויהדות לוב נתנו לגיטימציה לנושא וישמשו קטליזטור להקמת הרשות. אני מבקש ממך, יושב ראש הקואליציה, שתיתן את ידך לכך ששתי הצעות החוק יעברו עוד במושב הזה בקריאה ראשונה, על מנת שיהוו קטליזטור לחוקים הבאים. אם תהיינה בחירות, יהיה דין רציפות של החקיקות ולא נתחיל הכל מחדש.

חשוב שמשרד המשפטים ומשרד האוצר ידעו שהחוקים עברו בקריאה ראשונה ואנחנו מבטיחים להמתין כדי לבנות את המסגרת הכוללת. אם לא נעביר את החוקים בקריאה ראשונה, הכל יכול להעצר.

אפשר להשליך מזה על מורשת המנהיגים, שלא יגידו למה דווקא גנדי?

נכון. זה הרעיון הכללי. עבדנו קשות על הצעת החוק של חבר הכנסת משה כחלון בנושא יהדות לוב. סיימנו אותו והכנו אותו לקריאה ראשונה. ההצעה שבפנינו דומה, אבל היא לעדה הבוכרית. אנחנו ניצמד לאותם סיכומים אליהם הגיע חבר הכנסת כחלון עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. המטרה שלנו לקדם את החוקים. את כל השינויים העתידיים נעשה בתאום עם המשרדים.

אני רוצה, גם פה, לומר לפרוטוקול שבינתיים הממשלה מתנגדת להצעת החוק, בעקבות ישיבה שהתקיימה, הוגש ערר על ידי שלום שמחון בנוגע למורשות השונות.

כל המועצות וכל התאגידים הללו הובאו בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתקיימה ביום ראשון האחרון. ההחלטה שהתקבלה בוועדת השרים היתה לתמוך, בכפוף לכך שיאחדו את כל ההצעות אחד לתאגיד אחד. אבל, השר שמחון הגיש ערר, מה שאומר לפי תקנון הממשלה, שהממשלה מתנגדת לכל ההצעות, כולל ההצעות האלה.

הוא לא יכול להגיש ערר כי ההצעות האלה עברו מזמן, הזמן חלף. אני מודיע לכם, שעמדת הקואליציה היא לתמוך בשתי הצעות החוק. אם ינסו בדרכים האלה, אז אני כבר מודיע - - - הרי היושב ראש הלך לקראת השרה כדי להגיע להסדר עם הממשלה. לא רוצים להגיע להסדר, גם בסדר.

חוץ מזה אנחנו נשפיע על ידידנו השר שמחון.

לפי תקנון הממשלה אפשר להביא לדיון נוסף. זה הובא לדיון נוסף וברגע שמוגש ערר - - -

חלף הזמן.

לא, הערר היה לגבי ההחלטה של ועדת השרים ביום ראשון האחרון.

אני מודיע לכם פעם נוספת שעמדת הקואליציה היא לתמוך בהצעה.

אנחנו נדאג שהשר שמחון יסיר את הערר שלו.

בעניין הזה האינטרס של הממשלה הוא להגיע לתאום, כפי שעשתה השרה עם יושב ראש הוועדה, בתבונה רבה.

נמצאת פה מנכ"לית של ברית יוצאי בוכרה בישראל, הם פועלים 33 שנה לקידום ולקליטה וסיוע, חינוך, רווחה ליוצאי בוכרה.

נמצאים פה גם יו"ר ומנכ"ל הקונגרס היהודי ליוצאי בוכרה, ותוכלו גם כן לומר את דבריכם.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת אמנון כהן על היוזמה לחקיקת החוק. בדברי ההסבר שלך כתוב: "יהדות בוכרה שמרה במשך שנים על צביונה, תפארתה ומסורותיה תוך כדי געגועים וכיסופים לארץ הקודש". כלומר, הציונות תבועה במורשת התרבותית שלנו. משמע, יהודי בוכרה לא רק התפללו כל יום ואמרו "אם אשכחך ירושלים", אלא הם היו אנשי מעשה. הם לא היו כל כך טובים ביחסי ציבור, אבל היו אנשי מעשה.

הם כתבו פרקים מפוארים בהיסטוריה שלנו, בזיקתם לציונות, למדינה שבדרך, ועם הקמתה. אביא כמה דוגמאות בקצרה: הם הקדימו את התנועה הציונית בעשר שנים. הם הגיעו לכאן כעולים לחיות בארץ, 10 שנים לפני התנועה הציונית, ב- 1871. כשהקימו את שכונת הבוכרים, עלו 200 איש. זה היה יוצא דופן אז כי זאת היתה מסה עצומה של אנשים שעלו באותה תקופה. הם בנו את שכונת הבוכרים. זה מפעל ציוני כי הם לא בנו את השכונה בתוך כותלי העיר העתיקה, אלא מחוץ לשכונה וזה מפעל ציוני.

מי שקורא את התקנון שעל בסיסו הוקמה השכונה, ימצא שם תקדימים חברתיים, שההסתדרות הכללית רק חלמה עליהם 30 שנה אחר כך. למשל: מורה שפועל 25 שנה בחדר, ששפת ההוראה היתה אז עברית, יוצא לפנסיה. זה היה ב-1891. דובר על חינוך חינם, שירותי בריאות חינם. שימו לב לתודעה שלהם לנושא החברתי.

אני מורה להיסטוריה, עבדתי במערכת החינוך קרוב ל-30 שנה. לימדתי על ההעפלה של יהדות אירופה בתקופת מלחמת העולם השניה. למה לא כתוב בשום מקום בספרי ההיסטוריה על תקופת ההעפלה של יהודי בוכרה בתקופת האימה של סטלין? אלפי משפחות ברחו בשנות השלושים כדי להגיע לארץ, בגלל המודעות הציונית שלהם. אין לזה שום זכר ושום ביטוי בספרי הלימוד.

הייתי רוצה שממערכת החינוך והמזכירות הפדגוגית ידאגו לכך שהנושאים הללו יוכנסו לספרי הלימוד. אני לא ראיתי חומר על תקופת ההעפלה של יהודי בוכרה.

חינכנו דורות של ילדים על "ישראל ערבים זה לזה", זה גם ערך של אהבת הזולת וחלק מהמורשת שלנו. אתם יודעים, למשל, שיהדות אוזבקיסטן ויהדות בוכרה באוזבקיסטן, קלטו את היהודים שברחו מאימת הנאצים במלחמת העולם השניה. גם על זה לא כתוב.

תודה רבה. יוני בן מנחם בבקשה.

גם אני חושב שחשוב מאוד שבהצעת החוק יודגש המפעל הציוני של יהדות בוכרה. רציתי לומר לכם שיש ב"קול ישראל" שידורים בשפה הבוכרית, והשידורים האלה סובלים ממצוקה גדולה בגלל המצוקה הכלכלית שבה נתונה רשות השידור. הם משדרים לקהילה של 300,000 איש. ישנן גם תרבות היידיש ותרבות הלאדינו שמקבלות סיוע מהממשלה וחלק מהסיוע הזה הן מזרימות לרשות השידור.

חשוב מאוד שאותו הסדר שיש עם הרשות הלאומית ליידיש ולאדינו יהיה גם עם הרשות לתרבות יהודי בוכרה, כדי שנוכל לחזק את העדה הבוכרית וכדי שנוכל להמשיך בשידורים בשפה הבוכרית. יש האזנה גדולה לשידורים האלה ואנחנו מתקשים להתמודד בגלל המצוקה התקציבית.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש והלאדינו נותנות סיוע כספי לשידורים בשפות אלו ורצוי שתקדים זה יונהג גם לגבי הרשות הלאומית ליוצאי בוכרה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על הבאת הצעת החוק וקידומה. אני חושב שחשוב לפעול ברוח הסיכום שלך עם השרה בהמשך הליכי החקיקה.

לעניין הצעת החוק, אני חושב שהגברת רון נגעה בנקודה מאוד נכונה. צריך להבין שלפי האינדוקטרינציה, שכולנו התחנכנו עליה, העליה הראשונה התחילה ב- 1881. נכון שזאת עליה ראשונה, אבל רק של קבוצה מסויימת. היתה עליה ציונית מובהקת עשור קודם לכן עם מאפיינים לאומיים מובהקים – זאת היתה של יהודי בוכרה. בעניין הזה הם היו הציונים הראשונים.

אז צריך לתקן את ספרי ההיסטוריה.

האמת שכן. אנחנו כולנו ציונים ואוהבים את כל מרכיבי התנועה הציונית ואת כל מרכיבי התנועה הלאומית היהודית. צריך להבין שהעליה הראשונה היתה בעלת מרכיבים יותר חילוניים. היה נוח, בתקופה מסויימת, להגדיר את תחילת הציונות מנקודת מסויימת, שמבחינה היסטורית היא לא מדוייקת. העלייה הציונית לישראל החלה קודם. כמובן שאנחנו לא יכולים לתקן את ספרי ההיסטוריה. אנחנו רוצים שיום אחד ספרי היסטוריה יהיו מדוייקים באופן יותר מלא, אבל אני מציע שבחוק אנחנו נכניס את המורשת הציונית, כחלק מאותם דברים שבהם תעסוק הרשות על דרך של מחקר ועיון. זה צריך להיות במטרות הרשות.

בשלב זה ניכנס להקראת החוק ואתה תעיר הערותיך. ניתן גם למנכ"ל קונגרס יהודי בוכרה להתייחס. כמובן, כל אחד שיושב כאן, אם משהו מפריע לו, יוכל להגיד תוך כדי הקראה.

"הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ה-2005.

1. בחוק זה –
"הוועד המנהל" – הוועד המנהל של הרשות כאמור בסעיף 9;
"המועצה" – מועצת הרשות כאמור בסעיף 6;
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 11;
"הרשות" – הרשות הלאומית לתרבות יהדות בוכרה שהוקמה לפי חוק זה;
"תרבות יהדות בוכרה" – לרבות שירה ולשון, פילוסופיה, ספרות, אמנויות ופולקלור של יהדות בוכרה;
"השר" – שר החינוך, התרבות והספורט.

2. מוקמת בזה הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה בישראל."

לגבי סעיף 1, אני לא רואה שמופיעה כאן מסורת או תרבות דתית שהיתה בעבר.

אני אציע את זה בסעיף 3.

נראה איפה אפשר לשבץ את המילים האלה. אפשר להוסיף דת ומסורת, זה לא מפריע. נעבור לסעיף 3 ונראה אם זה פותר את הבעיה, אם לא נחזור עוד פעם ל-1. אני מציע להיצמד לשינויים שעשינו אצל יהדות לוב.

"3. מטרות הרשות הן –
(1) להעמיק בעם את הכרת תרבות יהדות בוכרה על כל צורותיה ולטפח לשם כך את חקר התרבות האמורה והוראתה, לרבות באמצעי התקשורת למיניהם;
(2) לקדם, לסייע ולעודד היכרות עם משוררים וסופרים גדולים נוספים מתרבות ישראל שקמו ויצרו בתפוצות;
(3) לייעץ בהקמה ובשימור של מוסדות שבהם מתנהלת פעילות המתייחסת לתרבות יהדות בוכרה;
(4) לייעץ לעניין איסוף, תיעוד וקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של תרבות יהדות בוכרה;
(5) לייעץ לעניין הוצאה לאור של יצירות נבחרות מתרבות יהדות בוכרה, כולל תרגום לעברית, וכן לחקור את השפעתה על תרבות עם ישראל בעת החדשה בשירה, במחול, באומנויות וביצירה תרבותית.
(6) לקדם לסייע ולעודד היכרות עם רבנים ופוסקי הלכה ממורשת יהדות בוכרה".

האם יש למישהו הערות?

להוסיף סעיף 7: "טיפוח, על דרך של עידוד המחקר, העיון, הפרסום, המורשת היהודית והציונית של יהדות בוכרה".

בסדר.

להוסיף בסעיף 3: "לסייע בשימור אתרים בעלי חשיבות היסטורית למורשת התרבותית של העדה הבוכרית. הכוונה לאתרים קיימים, כי סעיף 3 מתייחס למוסדות בהם מתנהלת עכשיו פעילות. אני רוצה סעיף מיוחד לגבי שכונת הבוכרים: "לסייע בשימור אתרים בעלי חשיבות היסטורית למורשת התרבותית של העדה הבוכרית".

אני ממש לא מבינה מה ההבדל.

כאן מדובר במוסדות שבהם מתנהלת פעילות. בשכונת הבוכרים לא מתנהלת כרגע פעילות תרבותית, אבל יש לה חשיבות היסטורית מעצם קיומה בעבר, ואני רוצה לשמר אותה.

במה זה יתבטא? שלא יתנו לאנשים לגור שם יותר?

לא, יקימו שם מוזאון עם תיעוד היסטורי.

אז זה מוסד.

אני חושבת שלשכונת הבוכרים מגיעה התייחסות מיוחדת.

אני לא עושה חוק לשכונת הבוכרים.

אני רק אומרת שימור אתרים בעלי חשיבות היסטורית.

אני עוסקת בשימור המורשת של העדה בירושלים שנים רבות. אני מציעה להוסיף סעיף: "לקדם ולתעד את שימור המורשת הבנויה של בני העדה הבוכרית". זה מאוד חשוב כי המורשת הבנויה של העדה היא ייחודית ומיוחדת ו אין עוד אחת כמוה.

בתב"ע 35 מופיעה שכונת בקעה ולא שכונת הבוכרים. שכונת הבוכרים היא שכונה שיש בה כמה עשרות בתים ויש לה מבנה מיוחד במינו. בירושלים היא מוגדרת לשימור אבל לא יותר מזה. היא נהרסת והיא אופיינית לעדה. אני מציעה לקדם ולתעד את שימור המורשת הבנויה.

תקראי את סעיף 3.

"לייעץ לעניין הקמה ושימור של מסודות שבהם מתנהלת פעילות המתייחסת לתרבות יהדות בוכרה ואתרים בעלי חשיבות היסטורית".

ולפעול לתיעוד ושימור אתרים אלה.

עוברים לסעיף 4.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להוסיף סעיף 8: "לתמוך ולחזק את השידור בשפה הבוכרית ברדיו הממלכתי".

זה מופיע בסעיף 1.

לרשות השידור יש תקציב משלה.

יהיה ועד מנהל, יהיה תקנון. בתקנון יכתבו איזה פעילויות רוצים לעשות. הם יגידו שהם רוצים לתמוך בתכנית כזאת או אחרת. זה לא צריך להיות בחוק.

יש מגמה היום בתוך רשות השידור לבטל שידורים של כמה שפות חשובות לכמה עדות, לבטל אותן לחלוטין.

זאת לא הדרך לפתור את המצוקות של רשות השידור.

לכן זה צריך להיכנס בתוך הצעת החוק. מחר יבוא מישהו ויגיד שלא צריך שידורים בבוכרית, לא צריך שידור בגרוזינית. זה חייב להיות מעוגן בחוק.

הוא צודק, זה מה שקרה בשפה הרוסית.

תסתכל על תת סעיף 1.

אני מדבר על שמירת השידור בשפה הזאת. אני מדבר על שימור השפה בשידור ברדיו הממלכתי. שלא יבואו מחר אנשים למוסדות רשות השידור ויגידו שלא צריך שידור בשפה הגרוזינית, לא צריך שידור בשפה הבוכרית. יעבירו החלטה במוסדות רשות השידור ואתה לא תוכל למנוע את זה.

בסוף הכל עניין של פרשנות צרה או רחבה. מה שיוני מבקש, ולטעמי גם בצדק, לא לתת מקום להרבה פרשנויות. הרדיו הממלכתי חייב להישאר ממלכתי.

ואם מחר הוועד המנהל שצריך רשיון דיגיטלי לעדה הבוכרית?

לדעתי צריך לשמור על ממלכתיות, שיהיה גם בדיגיטלי.

זאת התערבות בחוק רשות השידור ואומרים להם מה לעשות.

נשאיר את זה כרגע כסעיף 8 ואחר כך נראה.

שיהיה כתוב: "לשמר ולחזק את שידורי השפה הבוכרית ברדיו הממלכתי".

אנחנו מתנגדים.

לגבי סעיף 3, היות ומדובר פה על "ארמון המשיח" בשכונת הבוכרים, שהוא אתר היסטורי ויש סכנה שיהרסו אותו, הבית הזה יכול לשמש כמוזאון לכל העדות.

אני לא יכול לעשות חוק למבנה.

התווסף אתרים היסטורים.

אני רוצה לחזור לסעיף 1. לטעמי דת ומסורת צריכים להישאר - - -

תקרא את פסקה 6.

"לקדם לסייע ולעודד היכרות עם רבנים ופוסקי הלכה ממורשת יהדות בוכרה.

תוסיפי לסעיף 1 גם "דת ומסורת".

סעיף 4.

"4. הרשות היא תאגיד".

משרד המשפטים מתנגד לסעיף 4.

סעיף 5: "5. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח-11958."

סעיף 4 ו-5 יש למישהו הערות?

יש לי הערה לפסקה 5 בסעיף 3.

אי אפשר, כבר עברנו את זה. סעיף 6 בבקשה.

לרשות תהיה מועצה של 17 חברים שימנה השר, ואלה חבריה:

(1) 2 נציגי משרד החינוך;
(2) נציג משרד האוצר;
(3) שלושה נציגים של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה שמומחיותם בתחום המורשת יהדות בוכרה.
(4) נציג אחד של מרכז השלטון המקומי;
(5) שני סופרים ויוצרים מתחום ספרות יהדות בוכרה;
(6) שני אומנים ומלחינים העוסקים במוסיקה הקשורה לתרבות יהדות בוכרה.
(7) נציג אחד של רשות השידור כמשמעותה בחוק רשות השידור;
(8) שלושה נציגים מקרב הציבור בעלי זיקה למורשת יהדות בוכרה;
(9) רב העוסק בתחום מורשת יהדות בוכרה לפי המלצת הרבנים הראשיים בישראל;
(10) נציג מכון יד בן-צבי;

איפה נציג שלנו בוועדה?

אין, כי אתם מקבלים תמיכה. מי שמקבל תמיכה לא יכול להיות בוועדה.

"7. השר ימנה את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע מבין חברי המועצה.

8. תפקידי המועצה יהיו -
(1) להתוות את קווי הפעולה של הרשות;
(2) לאשר את תקציב הרשות;
(3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל תכניותיה;

9. (א) המועצה תבחר מבין חבריה, ועד מנהל של 5 חברים.
(ב) המועצה רשאית לאצל מסמכיותיה לוועד המנהל למעט הסמכתו לקבוע את המדיניות הכללית ולאשר את תקציב הרשות.

10. (א) הוועד המנהל יתקין, תוך שנה אחת מיום מינויו, ולאחר היוועצות במועצה,את
תקנון המועצה, ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות המועצה, הוועד המנהל, המנהל ושאר מוסדותיה, סמכויות המוסדות וחובותיהם, סדרי עבודתם, ובכלל זה הוראות בדבר מנין חוקי, דרכי קביעת התקציב והבאת שינויים ותיקונים בתקנון, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
(2) התקנון וכל שינוי בו יובאו לאישור המועצה.

11. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות.
(2) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות וישום החלטות המועצה והוועד
המנהל.

עד כאן יש למישהו הערות? – מאושר.

"12. (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים. המועצה באישור השר רשאית
למנותו לתקופה אחת נוספת בלבד.

ואם האם טוב בתפקידו?

דנו בזה ארוכות בדיון על יהדות לוב. הגענו להסכמה עם משרדי ממשלה. זה טוב גם לארגון. אסור שחמישים שנה יהיה אדם עם אותו רעיון. 8 שנים זה מספיק. גם אם אתה תהיה בתפקיד 8 שנים, תגיד שזה מספיק.

" (ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה –
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה;
(3) הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל המועצה.
(4) נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו."

בסדר. הסעיף הבא.

"14. חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה –

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה;
(3) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
(4) לגבי נציג הציבור – אם נתמנה להיות עובד מדינה".
(5) נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

15. השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא נעדר בלא סיבה מספקת, בהתאם לסעיף 7(2) לחוק התרבות והאומנות."

דיברנו על מצב שאם לא מגיעים ל-4 ישיבות רצופות. לקחנו את זה מחוק אחר והלבשנו את זה פה. שלא יווצר שהוא יתמנה, ירגיש גדול, ולא יגיע לישיבות.

"16. קיום המועצה והוועד המנהל, סמכויותיהם, ותוקף החלטותיהם ופעולותיהם לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומות של חבר בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו."

(1) חבר המועצה או הוועד המנהל יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה או הוועד המנהל אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה או הוועד והמנהל לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה או הוועד המנהל לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה."
(2) נתברר לחבר המועצה או חבר הוועד המנהל כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
(3) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או חבר הוועד המנהל או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה או חבר הוועד המנהל."

המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר."

כל הסעיפים שאנוו קוראים אלה סעיפים סטנדרטים שאנחנו מעתיקים לכאן.

"סעיף 19: (1) הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(2) הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה וכן שכירות לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות היו יחד עולות על עשר שנים – טעונה אישור כאמור בסעיף קטן זה.
(3) הרשות לא תיטול הלוואה העולה על סכום השקבע השר בתקנות, אלא באישור השר.

המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ויגישו לשר, באישור המועצה. "

סעיף 21 נמחק.

בתחום סמכויותיה לפי חוק זה, ולפי התקנון, תהא הרשות בת חורין לכלכל את ענייניה ככל שיקבע הוועדה המנהל. "

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו באישור וועדת הכלכלה".

אני מתעקש שתחולתו של החוק תהיה שלושה חודשים.

שלושה חודשים זה לא מספיק זמן.

או.קיי, אז 6 חודשים.

אבקש שנציג משרד האוצר יאמר האם ההצעה כרוכה בעלות תקציבית.

אנחנו מעריכים את העלות בין 1 ל-1.5 מיליוני שקלים.

בסעיף קטן 5 אבקש להוסיף: "לקדם ולסייע הוצאות לאור של ספרי לימוד על המורשת הציונית של העדה ותרומתה למדינה שבדרך ועם הקמתה".

אנחנו לא מוציאים ספרים. צריך לדאוג שמשרד החינוך יעשה את זה.

כשהמועצה תקום, ויהיו ארגונים שונים שיתמקצעו בנושאים שונים, איך תהיה חלוקת הכספים? איך זה מוסדר?

יש הוראות כלליות בחוק יסודות התקציב שמדברות על תמיכה במוסדות ציבור. אפשר לקבוע בחוק הזה, סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב, שכל תמיכה צריכה להעשות בהתאם לקריטריונים שוויונים לכולם. אנחנו יכולים לקבוע בחוק הזה שהמועצה תייעץ לעניין קביעת אותם קריטריונים.

מדובר במוסדות שראוי לתקציב אותן, בכפוף לאותם קריטריונים. הקריטריונים הם קריטריונים שקבועים כבר היום במשרד החינוך, התרבות והספורט.

אבקש מכם ומהיועצת המשפטית של הוועדה למצוא נוסח שיאפשר לתת תמיכה לארגון כזה או אחר, לפי מה שמקובל. זה יהיה המודל לגבי כל העדות. את זה תכינו לנו לקראת קריאה שניה ושלישית.

לגבי סעיף קטן 8 המדבר על רשות השידור, אני רוצה שתמצאו מינוח שיפתור את הבעיה.

פיסקה 1, לדעתנו, מספיק רחבה וכוללת. אנחנו לא חושבים שראוי להתייחס לגוף זה או אחר או שראוי להתערב בשיקול הדעת של רשות כזאת או אחרת, במיוחד לא בתחום רגיש שכזה.

יוני, ישנה עוד נקודה: אם אני אכניס אתכם לפה, אני אהיה חייב להוציא את הנציג של רשות השידור מהרשות, כי אתה תהיה גוף שמקבל תמיכה מהמועצה.

יש פה אי הבנה. אני לא ביקשתי תמיכה כספית או סיוע. ביקשתי שיהיה כתוב: שיישמר השידור בשפה הבוכרית ברשות השידור. אני לא ביקשתי כסף. אני לא מבין את ההתנגדות.

הוא צודק. אם כתוב "יישמר" זה מכסה את זה שהשידור יישמר. הסוגיות הכספיות זה לא מן הנושא כאן.

בפסקה אחת כתוב "אמצעי תקשורת".

למה רק רשות השידור? למה לא הטלוויזיה?

אי אפשר להפקיד את הנושא הזה בידי אנשים שלא מבינים בעניין של השידור הציבורי, כי הם לא מכירים את העובדות. יש סכנה לשידור של כמה שפות כי יש גורמים שונים ברשות השידור שמנסים לבטל את השידורים הללו: בשפה הגרוזינית, בשפה הבוכרית. לכן זה חייב להיות מוגן בצורת חוק.

תת סעיף 8 יהיה: "לשמר שידורי רדיו בשפה הבוכרית".

אנחנו מתנגדים לנוסח הזה.

ואם רשות השידור לא רוצה את זה? נכפה עליה?

מה יהיה הניסוח?

"לקדם שידורי רדיו בשפה הבוכרית".

אנחנו מתנגדים לנוסח, אנחנו לא מוכנים.

כרגע זה ייכנס איך שזה. לקראת קריאה שניה ושלישית נחזור חזרה לסעיף הזה.

אולי אפשר להקים ערוץ נוסף?

אני מעמיד לקריאה ראשונה הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה, התשס"ה-2005 של המציע חבר הכנסת אמנון כהן. אני חייב לציין שגדעון סער עזר לי.
מי בעד? מי נגד?

עבר פה אחד להכנה לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25