הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ה-2004

2
ועדת הכלכלה
19/07/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב תמוז התשס"ה (19.07.2005) שעה 09:30

הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ה-2004, של חה"כ משה כחלון (פ/2926)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
ענבל גבריאלי
אליעזר כהן
דוד טל
משה כחלון
גדעון סער

עו"ד שירלי אבנר – משרד המשפטים
אסף רגב – רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר
עו"ד שנית פנחסי – לשכה משפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט
מיכה ינון – ראש מנהל התרבות, משרד החינוך, התרבות והספורט
משה זעפרני – מפקח בי"ח למורשת תרבות יהדות במזרח, משרד החינוך, התרבות והספורט
שמואל בן צבי – מנהל רק"ע, רשות השידור
יוני בן מנחם, מנהל הרדיו, רשות השידור
שלומי גולדברג – מנהלת המח' למורשת ישראל, ערוץ 1, רשות השידור
מיכאל גלצר – מזכיר אקדמי, יד יצחק בן צבי
ד"ר חיים סעדון – מרכז יד בן צבי
מאיר כחלון – מנכ"ל הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב
רמי כחלון – יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב
משה טסטה – הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
אהרון כהן – מנכ"ל הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
מרדכי ארבל – רשות לאומית לתרבות הלאדינו
מלך זיו – מנכ"ל הרשות הלאומית לתרבות היידיש

שמרית שקד

לאה ורון

אתי אפלבוים


הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ה-2004,
של חה"כ משה כחלון (פ/2926)

בוקר טוב. טוב לראות אתכם שוב, כי אתם מתעסקים בדברים האמיתיים. אנחנו ממשיכים את הדיון שהתחלנו בו בפעם הקודמת והתקדמנו בו די יפה, בנושא הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ה-2004 של חבר הכנסת משה כחלון. אחריו יש לנו דיון דומה בנושא יהדות בוכרה.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול ששוחחתי עם שרת המשפטים, שהיא גם יושב ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, שאמרה לי שיש אצלה עוד הצעות לאישור הנוגעות לעדות נוספות וצריך לראות את המכלול של הבקשות.

בזכות ההצעות של לוב ויהדות בוכרה היא אמרה שישנה אפשרות שנקים רשות לאומית למורשת עדות ישראל. לכל אחד יהיה הפלח שלו והייחודיות שלו. המטרה שלנו, כמובן, היא, מצד אחד להשתלב בחברה, אבל מהצד השני, לשמר את הדברים היפים שכל אחד הביא איתו.

אמרתי שאנחנו נסכים בשמחה רבה. אנחנו נגד קיפוח. אני חושב שמדינת ישראל קיפחה, היא היתה צריכה להקים את זה לבד. השרה אמרה שאם אני מסכים, היא תאשר את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה ואז נשב ביחד ונכין הצעת חוק כוללת. כנראה שהשם יהיה "רשות לאומית".

היא רצתה שזה יהיה "למורשת עדות ספרד", אמרתי לה שאני רוצה שזה יהיה "מורשת לעדות ישראל" כי אני רוצה שגם העדות האחרות, שעד היום זכו לחוקים כאלה, כמו היידיש והלאדינו, יהיו בתוך הרשות. לכן, אם זה יתאפשר שכל העדות יהיו תחת קורת גג אחת, כולנו נשמח ויבוא לציון גואל.

יחד עם זאת, חבר הכנסת כחלון, המציע, ביקש שנמשיך בדיון, אז אני ממשיך. חבר הכנסת כחלון יצטרף מאוחר יותר. אנחנו נכין את שתי ההצעות שנמצאות על שולחנה של הוועדה להכנה לקריאה ראשונה. בכל מקרה, המטרה שלנו היא לתת ביטוי ולשמר את כל עדות ישראל. שגם בבתי הספר ילמדו את ילדינו ואת נכדינו שכשבנינו את מדינת ישראל היתה פה עלייה ברוכה מכל קצווי תבל. כל אחד והתרומה הייחודית שלו למדינת ישראל וצריך שהילדים שלנו ידעו את זה.

מכאן אנחנו מגיעים להצעה לסדר של חבר הכנסת דוד טל.

אני רוצה להודות שכיוונתי לדעת גדולים, רציתי להציע שנקים רשות כזאת.

בנוסף, רציתי לומר שלוב תמיד הלכה עם תוניסיה. אני חושב שלוב ותוניסיה זה הולך ביחד כמו בוכרה עם כורדיסטן.

זה לא הולך.

חבר הכנסת טל, נדמה לי שהמציע הצהיר מעל במת הכנסת שהוא מתכון שזה יהיה יהדות לוב ותוניסיה. יחד עם זאת בהצעה זה לא כתוב. אנחנו נחליט כאן בוועדה יחד עם המציע. אני זוכר שהוא הציע את זה במליאת הכנסת. אני רוצה לשמוע אותו.

בסדר, אם לא, אז שתירשם הסתייגותי.

חברת הכנסת ענבל גבריאלי אני רוצה לברך אותך על כך שקיבלת את ראשות הוועדה למעמד האשה. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך החדש ואני בטוח שתעשי אותו על הצד הטוב ביותר. אני מברך אותך בשמי ובשם חברי הוועדה.

אני רוצה לעדכן בנוגע להחלטת ועדת השרים. היתה הצבעה וההחלטה היתה לתמוך, בכפוף לכך שכל הצעות החוק ירוכזו למרכז אחד ולתאגיד אחד. הוגש ערר מטעם השר שמחון, מה שאומר שהממשלה מתנגדת לכל הצעות החוק, לרבות לוב ולרבות בוכרה.

אנחנו בוועדה הזאת לא כפופים לוועדת שרים לענייני חקיקה. טוב שאנחנו מעבירים את זה, ואנחנו נעביר את זה בקריאה ראשונה. אני אומר לך למה חשוב להעביר את זה? כדי שלא כל פעם יבוא מישהו ויתקע לנו את הנושא הזה. לנו חשוב להעביר את שתי ההצעות האלה בקריאה ראשונה.

כך גם נזכה לרציפות במקרה שיהיו בחירות. לכן זה יהיה הקטליזטור שימשיך את כל העדות יאחד אותן ויגבש אותן בעתיד. לכן חשוב לנו מאוד, ונשיג את הרוב המליאה, להעביר את שתי ההצעות האלה לקריאה ראשונה. המטרה שלנו היא לגבש, לעשות משהו לאומי, למען כל העדות בישראל.

אני חושב שמדינה שקלטה כל כך הרבה עולים מכל כך הרבה מדינות, צריכה מצד אחד, לשלב את האנשים ומצד שני, צריכה לשלב את הדברים היפים שהם הביאו איתם – הסופרים, הרבנים, התרבות, המאכלים, התלבושות. אנחנו צריכים ללמוד מכל אחד.

אני רוצה להמשיך ולעדכן: ישבנו עם משרד האוצר, משרד החינוך ועם חבר הכנסת כחלון, והגענו להסכמות חלקיות בשלב זה. הוא אמר שהוא צריך לבדוק עוד כמה דברים והוא לא חזר אלינו. בינתיים הנוסח שמופיע בפניכם הוא ללא ההסכמות שהושגו.

קראנו סעיפים 1 ו-2. אנחנו נמתין עם סעיף 3 ונתקדם לסעיף 4. כשיבוא חבר הכנסת כחלון נדון איתו ביחד על סעיף 3.

כפי שאמרתי, לגבי סעיף 1 ולגבי סעיפים נוספים, איפה שיופיע יהדות לוב יתווסף תוניסיה.

"4. הרשות היא תאגיד.
5. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה (נוסח משולב), התשי"ח-1958".

משרד המשפטים מתנגד להרכב הזה של תאגיד סטטוטורי. אני אסביר למה: יש מועצה מייעצת לשרת המשפטים שהוציאה דוח שסוקר את כל הבעיות שיש לגופים כמו תאגידים סטטוטורים, במיוחד בתחום התרבות. המועצה המייעצת הציעה שבתחום הזה לא יהיו תאגידים סטטוטוריים, שלא תהיה התערבות ממשלתית כזאת או אחרת, כדי שאותם תחומים יישארו לגופים וולונטרים, שיזכו כמובן לתמיכות בכפוף לנהלי התמיכות. יש נהלים כאלה במשרד החינוך, התרבות והספורט.

המבנה של תאגיד סטטוטורי, כמו שאמרתי, יוצר המון בעיות בתחום הזה ואנחנו ממליצים שזאת תהיה מועצה מייעצת. כל עוד זה תאגיד סטטוטורי משרד המשפטים - - -

נשאיר את זה כרגע כך. כאשר נדבר על שילוב של כל העדות, נצטרך להחליט אם תהיה רשות אחת כוללת ואחר כך איך תיגזר כל עדה ועדה. שם ניתן את הדעת לנושא הרכב המועצה, אם זה יהיה תאגיד או לא. אני מציע שבינתיים נשאיר זאת כך.

אנחנו ממליצים שזאת תהיה מועצה מייעצת לשרה, כבר בשלב הזה. מועצה מייעצת לשרה ולממשלה, אבל בעיקר לשרה.

אני רושם לי את זה פה.

זה מה שעשו עם מורשת גנדי לאחרונה. הפכו את זה מתאגיד - - -

ביהדות ספרד והמזרח זה גם מועצה מייעצת.

נמשיך, יבוא המציע ונחליט ביחד. הלאה.

"6. לרשות תהיה מועצה של 21 חברים שימנה השר, בהתייעצות עם נציגי המוסדות להשכלה גבוה, ואלה חבריה –
(1) נציג השר;
(2) שני נציגים מטעם הממשלה;
(3) שלושה נציגים של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה הלשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
(4) נציג אחד של מרכז השלטון המקומי;
(5) נציג אחד של מרכז המועצות האזוריות;
(6) שני נציגים של סופרים ויוצרים מתחום ספרות יהדות לוב;
(7) שני נציגים של אמנים ומלחינים העוסקים במוסיקה הקשורה לתרבות יהדות לוב;
(8) שני נציגים של האגודה לטיפוח חברה ותרבות תיעוד ומחקר;
(9) שני נציגים של עמותות ומכונים העוסקים בתרבות יהדות לוב והפצתה;
(10) נציג אחד של רשות השידור כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965;
(11) נציג אחד של האקדמיה ללשון העברית;
(12) שלושה נציגים מקרב הציבור."

אין פה פן רוחני.

הגענו להסכמה בנושא הזה. מספר חברי המועצה יהיו 17. בסעיף 1 במקום נציג השר יהיו 2 נציגי שר; סעיף 2 במקום שני נציגים מטעם הממשלה, כתבנו נציג משרד האוצר, שיהיה שם מישהו שיש לו קשר לתקציבים.

שיהיה לו קשר לאי נתינת תקציבים.

סעיפים 8, 9, 10 אנחנו מורידים מפני שחלק מהסעיפים האלה הם נציגים של אגודות שהן אגודות נתמכות. הרשות עצמה, כפי שהיא מנוסחת, זאת רשות שמעניקה כספים. אז יש פה קושי עם זה שאתה גם יושב בתוך המועצה וגם אתה מחליט על הענקת כספים לעצמך.

יש שם נציגי ציבור שהם יביאו את מה שנדרש ממי שעוסק בנושא. לא חייבים לציין בתוך הצעת החוק גופים ספציפיים.

אני רוצה שלפחות אחד מתוכם יהיה דמות רוחנית. שלושה נציגים מקרב הציבור כאשר אחד מהם יהיה רב העוסק בתחום מורשת יהדות לוב, לפי המלצת הרבנים הראשיים בישראל.

מה פתאום שהרבנים יחליטו איזה רב יהיה?

הם לא יקבעו, הם ימליצו.

זה הנוסח שקיים בחוק להנצחת מורשת יהדות ספרד. אז נכתוב: שני נציגים מקרב הציבור, והסעיף הבא יהיה רב העוסק בתחום מורשת יהדות לוב לפי המלצת הרבנים הראשיים.

בסדר.

רשות השידור יורדת.

למה? הם לא נתמכים.

לא חשבנו שיש מקום לשלב נציג מרשות השידור. אין קשר ישיר בין רשות השידור לבין מורשת יהדות לוב. אין תרומה.

מי אמר?

זאת היתה ההתרשמות שלנו.

זאת היתה הסכמה שהושגה על דעתו של המציע.

הוספנו נציג של יד בן צבי, שהוקמה לפי חוק יד בן צבי.

אבל גם הם מקבלים תמיכה.

הם מקבלים תמיכה באופן נפרד.

אני לא מבין למה הוצאתם את רשות השידור והכנסתם את יד בן צבי.

כי בן צבי עוסקים באופן ישיר במורשות. זה חלק מהעיסוק השוטף והיומיומי שלהם.

הם גם צריכים להיות תחת הרשות הלאומית.

כרגע הם בנפרד.

הם גם צריכים להיכנס תחת רשות לאומית כי אין עליהם פיקוח ואף אחד לא יודע מה הם עושים. יגידו לי בבקשה מה עשו במשך 57 שנה למען מורשת יהדות לוב?

כפי שאמרתי בדיון הקודם, הבאתי את הכרך על יהדות תוניסיה ואתה יכול לעיין. ספר כזה עומד להופיע על יהדות לוב.

ב-57 שנים רק ספר אחד?

עוד בשנות ה-70 יצא ספר על תולדות יהדות לוב מפי רב חשוב של יהדות לוב.

יש לכם מועצה?

יש לנו מועצה. אנחנו תחת ביקורת מבקר המדינה. במועצה הכללית של יד בן צבי יש נציגות של העדות.

אני רוצה לקבל את הרשימה.

אני אשלח לך. יש לנו כתב עת בשם "פעמים" והופיעו כבר 102 חוברות ב-25 השנים האחרונות. זה כתב עת אקדמי לחקר קהילות ישראל במזרח. רק לדוגמא על יהדות לוב, בחוברת 3 הוצאנו מאמרים מאוד מאוד חשובים על תולדות יהדות לוב. זה כבר היה בשנת 1979. בשנת 1986 הוצאנו 3 חוברות על יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. עשינו חוברת אחת על ארצות שהיו תחת כיבוש נאצי ועוד חוברת על ארצות שהיו תחת כיבוש השותפים של גרמניה. פה יש מאמרים חשובים על יהדות לוב.

איפה זה מופץ?

זה מגיע לכל ספריה ולכל בית ספר. זה דבר ידוע, זה פלא מי שלא יודע. הופיעו כבר 100 חוברות וכל החוברות האלה הן חוברות אקדמיות מדעיות. אלה לא התרשמויות של אנשים אלא זה מחקר מדעי מבוקר. הוצאנו סדרה של חוברות בעריכת ד"ר חיים סעדון, שיושב פה, על העליות הגדולות מארצות האיסלם. אחת החוברות היא על יהדות לוב. יש על יהדות בוכרה.

יש לנו שני ספרים גם בעריכת חיים סעדון: במחתרת מארצות האיסלם, פרשיות העפלה והגנה בגלוי ובסתר העליות הגדולות מארצות האיסלם. גם בשני אלה יש פרקים על יהדות לוב. בהמשך אני אבקש מד"ר חיים סעדון להציג. זה לא בדיוק שאנחנו לא פעילים.

לא אמרתי שאתם לא פעילים, אמרתי לא מספיק פעילים.

בסעיף 6 כתוב בהתייעצות עם נציגי המועצות להשכלה גבוהה - - -

גם את זה סיכמנו שזה יירד כי אין צורך בזה. אם רוצים שיתייעצו עם סופרים או אמנים וכדומה. ממילא התייעצות זה לא מחייב.

לגבי ההרכב: למה צריך שני נציגי שר?

מבין 17 חברים, 2 זה לא הרבה.

אז נציג אחד של האוצר. סעיף 3 - - -

צריך לכתוב "בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה".

פה מספיקים שני נציגים.

צריך לכתוב שמומחיותם בתחום מורשת יהדות לוב כדי שלא יהיו נציגים מתחומים לא רלוונטים.

אנחנו מציעים שיהיו שני נציגים של מוסדות מוכרים שמומחיותם בתחום מורשת יהדות לוב. ואז בפסקה זאת, מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המל"ג".

בסדר. נציג של השלטון המקומי מיותר. נעזוב את זה לרגע ונמשיך הלאה.

גם נציג של המועצות האזוריות זה מיותר לגמרי. נראה, אולי נחזיר את השלישי למוסדות למועצה הגבוהה.

סעיף 6 בסדר. סעיף 7 בסדר. סעיף 8 הורדתם.

מה זה נציגים של סופרים? אולי שני סופרים ויוצרים מתחום הספרות והאמנות?

אז שני אמנים ושני סופרים. 8 ו-9 הורדנו. את סעיף 10 אנחנו משאירים.

נציג של האקדמיה ללשון העברית זה מיותר, לא הולכים ללמוד את השפה העברית.
סעיף 12 – שני נציגים מקרב הציבור.
סעיף 13 – רב אחד העוסק בתחום מורשת יהדות לוב.
אנחנו מוסיפים גם נציג אחד ליד בן צבי, יחד 14.

צריך להוסיף עוד אחד, אז נוסיף בסעיף 3 עוד נציג אחד לאקדמיה, ונחזור ל-3 נציגי ציבור. את השלטון המקומי נשאיר, אז יש 17.

יכולים בנציגי הציבור לתת לך אנשים מקהילות אחרות. אתה צריך להדגיש את זה.

אבל יש ניגוד עניינים.

בסעיף 12 כתוב 3 נציגים מקרב הציבור.

כשאומרים ציבור זה מספיק רחב כדי לכלול את כולם. אפשר להוסיף: בעלי זיקה לתחום.

לכתוב: "מקרב מוסדות, מכונים או ארגונים העוסקים בתחום מורשת יהדות לוב." אלה יהיו אנשים שיש להם נגיעה. אי אפשר לומר אנשים שהמוצא שלהם מלוב.

בעלי זיקה למורשת יהדות לוב. זה לאו דווקא חברים מהמוסדות הנתמכים.

אי אפשר שהוא גם יקבל תקציב וגם יחליט בהצבעות. אנחנו רוצים שזה יהיה נטו נקי לטובת הציבור שלכם.

אמרנו: בעלי זיקה למורשת יהדות לוב.

הם רוצים את האנשים האותנטים.

בינתיים נשאיר את זה כך.

הסיכום של הנציגים: 2 של השר, 1 של אוצר, 3 מוסדות מכורים להשכלה, 1 מרכז שלטון מקומי, 2 סופרים ויוצרים, 2 אומנים ומלחינים, 1 רשות השידור, 1 יד בן צבי, 3 נציגי ציבור בעלי זיקה למורשת יהדות לוב, 1 רב העוסק בתחום העוסק במורשת.

שיהיה כתוב "מיהדות לוב".

עוד כמה שנים לא יהיה מיהדות לוב.

נתקדם הלאה. סעיף 7.

"7. השר ימנה את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע מבין חברי המועצה.
8. תפקידי המועצה יהיו –
(1) להתוות את קווי הפעולה של הרשות;
(2) לאשר את תקציב הרשות;
(3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל תכניותיה.
9. (א) המועצה תבחר מבין חבריה, ועד מנהל של 7 חברים"

הורדנו את זה ל-5 בגלל שצמצמנו את גודל המועצה.

בסדר, הלאה.

"9. (ב) המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לועד המנהל למעט הסמכתו
לקבוע את המדיניות הכללית ולאשר את תקציב הרשות.

"10. (א) הוועד המנהל יתקין, תוך שנה אחת מיום מינויו, ולאחר היוועצות
במועצה, את תקנון המועצה, ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות
המועצה, הועד המנהל, המנהל ושאר מוסדותיה, סמכויות המוסדות
וחובותיהם, סדרי עבודתם, ובכלל זה הוראות בדבר מנין חוקי, דרכי קביעת
התקציב והבאת שינויים ותיקונים בתקנון, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק
זה".

"11. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות.
(ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה והועד
המנהל.

"12. (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים;"

אנחנו מציעים שהתקופה תהיה של 3 שנים. כדי לאפשר התחדשות וריענון.

אם חברי הכנסת נבחרים פעם ב-4 שנים, גם הם ייבחרו כל 4 שנים. אם הוא לא יהיה טוב, הם יחליפו אותו.

אפשר לשוב ולמנות אותו לתקופה נוספת אחת של 3 שנים. זאת אומרת, 3 ועוד 3.

ואם הוא מצויין? שמעון פרס יושב כבר 80 שנה. אם הוא לא טוב, יחליפו.

למשרד המשפטים יש נסיון מאוד לא טוב.

אז אני מציע 4 שנים ועוד תקופה אחת. אז הוא יהיה שתי קדנציות.

"תקופת כהונתו של המנהל תהיה 4 שנים. המועצה באישור השר רשאית לשוב ולמנותו רשאית למנותו לתקופה אחת נוספת של 4 שנים נוספות".

"(ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה –
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה;
(3) הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שמפאת מהותה, חומתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל המועצה;"

יש סעיף בכל אותם איגודים ומועצות מייעצות למקרה של פטירה. זאת הוראה מגוחכת אבל בדרך כלל היא מופיעה.

צריך אולי להוסיף שהוא נפטר או נבצר ממנו לבצע את תפקידו. להוסיף סעיף קטן 5: "נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו".

"14. חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה –
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה;
(3) חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
(4) לגבי נציג הציבור – אם נתמנה להיות עובד מדינה".

אני מציעה להוסיף כאן סעיף 5, כמו שהוספנו לגבי המנהל, אם הוא נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

ב-14(1) שיהיה כתוב: "במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה".

ב-15 אולי נכתוב שהמועצה רשאית להדיח מתפקידו אם הוא לא מגיע לישיבות. זה לא שנבצר ממנו, אלא הוא פשוט לא מגיע לישיבות.

ברשויות מקומיות, חבר מועצה שלא מגיע ל-3 ישיבות, אפשר להדיח אותו.

סעיף 7(2) לחוק התרבות והאומנות: "נעדר בלא סיבה מוצדקת מ-4 ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה".

"16. קיום המועצה והועד המנהל, סמכויותיהם, ותוקף החלטותיהם ופעולותיהם לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומות של חבר בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

זה צריך להיות "מקומו" ולא "מקומות" – תיקון לשוני.

"סעיף 17: (1) חבר המועצה או הועד המנהל יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה או הועד המנהל אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה או הועד והמנהל לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה או הועד המנהל לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה."
(2) נתברר לחבר המועצה או חבר הועד המנהל כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
(3) בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או חבר הועד המנהל או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה או חבר הועד המנהל."

אני פונה למשרד החינוך, למה לא לקבוע הוראה מראש שלא יתמנה אדם שיש לו ניגוד עניינים. אני מציעה סעיף ניגוד עניינים אחר.

זה הנוסח ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו ולתרבות היידיש. בחוק התרבות והאמנות יש סעיף מאוד לקוני האומר: "לא יכהן כחבר במועצה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו". אבל אלה שני דברים שונים.

יכול להיות אדם שבאופן כללי אין לו ניגוד עניינים ופתאום נולד עניין ספציפי שבו כן יש לו ניגוד עניינים. אם אנחנו כותבים "לא יתמנה ולא יימצא" אז זה מכסה את שניהם.

אני לא בטוחה. אני אביא דוגמא את חוק בתי דין מינהליים. שם יש סעיף 9 וסעיף 15, כל אחד מהם מתייחס לסיטואציות שונות.

אז הסעיף הראשון "לא יתמנה", והסעיף השני ידבר על ניגוד עניינים זמני, ניגוד עניינים בישיבה מסויימת.

מקובל.

אני אוריד מהסעיף את כל מה שאין לו קשר לנושא הנדון.

סעיף 18: "המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר."

למה שר האוצר?

כל התאגידים הסטטוטורים עוברים דרך שר האוצר.

"סעיף 19: (1) הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים פרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(2) הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה וכן שכירות לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות היו יחד עולות על עשר שנים – טעונה אישור כאמור בסעיף קטן זה.
(3) הרשות לא תיטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות. אלא באישור השר."

הנוסח של סעיף 19 נמצא בבדיקה במשרד המשפטים. אנחנו פשוט חושבים אם זה נכון - - -

תכינו את זה לקריאה שניה ושלישית.

בינתיים הסעיף נשאר כפי שהוא ורק בקריאה שניה ושלישית הוא ישתנה, אם יהיה צורך.

"20. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ויגישו לשר, באישור המועצה.

21. דין הרשות כדין המדינה לעניין תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים."

לגבי דין הרשות, השגנו הסכמה עם המציע להוריד את זה כי אין לזה משמעות גדולה. כך או כך התאגיד יוכר כמוסד ציבורי או מלכ"ר שהוא מקבל גם ככה הנחות בתשלומים. אין פה הפסד גדול אבל יש פה השלכות רוחב כמו מוסדות כמו בתי חולים.

צריך להוריד את כל הסעיף, כי כך או כך הוא יוגדר כמוסד ציבורי או מלכ"ר.

אני הסכמתי. תסביר ליושב ראש הוועדה, אם היושב ראש יתנגד, אני אשקול את צעדי.

מוסד ציבורי או מלכ"ר מקבל הנחות גדולות לעניין תשלומי המיסים. למשל פטורים ממס הכנסה על הכנסה שאינה מהעסק, מס שבח, מס מכירה, מס ערך מוסף.

ההפסד של המדינה בעניין התאגיד הזה לא יהיה עצום. הבעיה היא עם מוסדות אחרים כמו בתי חולים וארגונים מצילי חיים שמוגדרים כמלכ"רים. השלכות הרוחב שכל יתר הארגונים יביאו ויגידו שהם לא פחות חשובים.

מה זה אומר לגביו? מה הוא יצטרך לשלם? הוא קיבל 100,000 אלף שקלים לפעילות שוטפת.

הוא יקבל את אותם פטורים שמקבל כל מלכ"ר הקיים היום.

אז נכתוב: כדין כל העמותות המקבלות פטורים.

מוסד ציבור הוא מלכ"ר לפי ההגדרה שלו. בגלל שהוא מוסד ציבור הוא יקבל כך או כך.

אתה אומר שפה יש הטבת יתר?

כן, זאת הטבת יתר שתשפיע על הרבה מוסדות שלא קשורים לנושא.

סעיף 21 נמחק.

היות ויש נציג של השלטון המקומי במועצה, הרשות המקומית רשאית לפטור מוסד ציבורי בכל מיני דרכים. אני רוצה שבנושא המיסים והארנונה המוסד לא ישלם, כי זה הרבה מאוד כסף.

למה בית חולים כן ישלם?

"22. בתחום סמכויותיה לפי חוק זה ולפי התקנון, תהא הרשות בת חורין לכלכל את ענייניה ככל שיקבע הועד המנהל".
23. השר הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."

ובאישור ועדת הכלכלה. אני רוצה לראות מה הוא כותב שם.

"24. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו".

שלושה חודשים זה גם מספיק.

לא, אנחנו ביקשנו שנה.

עכשיו זה רק קריאה ראשונה, הם ייערכו כבר לקראת תקציב 2006.

אנחנו נכתוב 3 חודשים ובהתייעצות עם הוועדה נאריך להם, בסדר 6 חודשים, לא צריך התייעצות.

חבר הכנסת כחלון, עשינו פה כמה שינויים ואני רוצה לעדכן אותך.

צריך שלמועצה יהיה מבקר פנימי.

זה כפוף לחוק מבקר המדינה.

את זה תכתוב בתקנון הפנימי שלך.

חבר הכנסת כחלון, לא דנו בסעיף 3 כי היו חילוקי דעות. ישבת עם המשרדים הרלוונטים ולא ידעתי לאיזה הבנות הגעת, אז השארתי את הסעיף פתוח. שאר הדברים אני אעדכן איתך.

סעיף 1 אושר. סעיף 2 אושר. סעיף 3(1) ו-3(2) אושרו.

הוספנו לסעיף 6 רבנים ופוסק הלכה.

לגבי 3(3) אנחנו הצענו שהנוסח יהיה "לייעץ לעניין סיוע בהקמה ובשימור של מוסדות", במקום "לסייע" לכתוב "לייעץ".

אז לא צריך לייעץ לעניין סיוע, לייעץ בהקמה.

לייעץ בהקמה ובשימור.

עכשיו 3(4).

במקום "לקדם, לסייע ולעודד" - - -

יש בעיה של פריטים ושימור של פריטים, זה דבר שיכול לסבך את המערכת.

אני מציעה: "לייעץ לעניין קידום סיוע ועידוד".

"לייעץ לעניין איסוף, תיעוד וקיטלוג".

בסדר.

סעיף 5 אותו דבר. במקום "לקדם, לסייע ולעודד" יהיה "לייעץ לעניין הוצאה...".

הוספנו גם את 6.

לגבי סעיף 5, צריך להוריד את המילה לחקור.

לא, לחקור צריך. לחקור זה לא מחייב שכל הכסף יילך למחקר.

"6. לקדם, לסייע ולעודד רבנים ופוסקי הלכה ממורשת יהדות לוב".

לוב ותוניסיה זה ביחד?

הצעתי שיהיה כתוב תרבות לוב ותוניסיה.

אנחנו עושים עכשיו את כולם יחד.

בגלל שהקונספציה השתנתה ואנחנו הולכים לעשות משהו גדול, אז תוניסיה תקבל פרק נכבד. אני חושב שכבר הגישו הצעת חוק ליהדות תוניסיה. לכן נשאיר את זה כך ונתקדם הלאה.

לגבי סעיף 4, הם הציעו שזה לא יהיה תאגיד אלא מועצה מייעצת.

לא, מה פתאום?

לגבי סעיף 6, הסכמת ל-17 חברי מועצה ואנחנו שינינו רק את ההרכב: סעיף 1 – 2 נציגי שר. סעיף 2 – נציג משרד האוצר. סה"כ יהיו 3 נציגי שרים. סעיף 3 – יישאר, סעיף 4 – יישאר, סעיף 5 נמחק. סעיף 6 נשאר, סעיף 7 נשאר, 8 ו-9 נמחק, סעיף 10 נשאר, סעיף 11 נמחק, סעיף 12 נשאר.

יהיו 3 נציגים מקרב הציבור בעלי זיקה למורשת יהדות לוב. סעיף 13 – נציג אחד רב העוסק במורשת יהדות לוב. סעיף 14 – נציג של יד בן צבי. בזה סיכמנו.

רצינו שיהיה כתוב נציג מיהדות לוב.

זיקה זה יותר מתאים.

זה גם יותר רחב ואפשר לכלול כל מה שרוצים. זה משאיר שיקול דעת, יבחרו את מי שרוצים.

ואם מחר לובי יתחתן עם אשכנזיה והוא בחור מעולה, לא תיתן לו להיות שם? זה לא חוק להיום, זה חוק לכל החיים.

בסדר.

אני מעמיד להצבעה הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ה-2004 של חבר הכנסת כחלון. אנחנו מכינים אותה לקריאה ראשונה. מי בעד?

אושר פה אחד. הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30