כנסת פתוחה

משנה זכויות סוציאליות לעולים - הסכמים בילטראליים לשילומי פנסיה לעולים יוצאי המדינות הבלטיות: לאטביה, ליטא ואסטוניה.

12
ועדת משנה לנושא השבת זכויות סוציאליות לעולים ממדינות מוצאם
19.7.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי





פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות) לנושא השבת זכויות סוציאליות לעולים ממדינות מוצאם
יום שלישי, י"ב בתמוז תשס"ה (19 ביולי 2005), שעה 11:00

הסכמים בילטראליים לשילומי פנסיה לעולים יוצאי המדינות הבלטיות: לאטביה, ליטא ואסטוניה.

חברי הוועדה: רומן ברונפמן – היו"ר
קולט אביטל – יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יגאל יאסינוב
מיכאל נודלמן
עומרי שרון

עו"ד אורי אגוז, מחלקת אמנות, משרד החוץ
אסתר אפרת-סמילג, מנהלת מחלקת אמנות, משרד החוץ
אבי בנימין, מנהל מח' מרכז אירופה, משרד החוץ
אלי ולק, סגן יו"ר אגודה לחקר תפוצות ישראל
גלינה זלצמן, אחראית על קליטת אומנים וספורטאים עולים,
המשרד לקליטת עליה
לאה טישלר, מנהלת אגף לקשרי חוץ, המוסד לביטוח לאומי
מזל קידר, עוזרת למנהלת אגף רווחה במחלקת עליה, הסוכנות היהודית
יעקב ששפורטה, סגן היועץ המשפטי, ממונה על האמנות הבינלאומיות,
המוסד לביטוח לאומי

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ











הסכמים בילטראליים לשילומי פנסיה לעולים יוצאי המדינות הבלטיות:
לטבייה, ליטא ואסטוניה

בוקר טוב. אנחנו היינו רוצים להתחיל, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, קליטה והתפוצות, ועדת משנה שעוסקת בהשבת זכויות סוציאליות לעולים ממדינות מוצאם ואנחנו כמובן מדברים בעיקר על זכויות סוציאליות ממדינות חבר העמים, הבלטיות וכולי.

את הישיבה ינהל חבר הכנסת רומן ברונפמן שהוא יושב ראש ועדת המשנה. אנחנו התכנסנו למה שאני מקווה ישיבה מעשית עם נציגי משרד החוץ והביטוח הלאומי וכמובן המשרד לקליטת העלייה והאגודה לחקר התפוצות.

אנחנו בעצם באחת הישיבות הקודמות שלנו פנינו למשרד החוץ וביקשנו להתחיל לבדוק עם איזה מדינות אנחנו יכולים להגיע להסכמים לחתימת אמנות כי זאת, נדמה לי הסקנו באותה הישיבה, הדרך הטובה והבטוחה יותר לנסות להתקדם בעניין הזה.

קודם כל בוקר טוב, אני רוצה להודות גם ליושבת ראש הוועדה חברת הכנסת קולט אביטל על שהסכימה להקים תת ועדה וזו הזדמנות לספר לנציגי משרדי הממשלה והסוכנות היהודית והארגונים הציבוריים שמליאת הועדה הקימה תת ועדה שתעסוק בהשבת הזכויות הפנסיוניות, אולי אפילו זכויות סוציאליות ליוצאי ברית המועצות לשעבר.

כי ידוע לכם תנאי עזיבה של העולים היו תנאים בסופו של דבר פליטות אבל גם בתוך התחומים הסוציאליים, בעיקר תחומים פנסיוניים, היה מקובל בשנים עד תחילת שנות ה-90' לשלם כופר של 6 חודשי פנסיה ובזה הזכויות הפנסיוניות בעצם הופסקו על ידי מדינות המוצא.

רק רוסיה נכון להיום שינתה את המצב והחל מ-97' ואילך היא משלמת פנסיה לאזרחיה שמתגוררים במדינת ישראל, אלה שעלו לישראל החל מ-1 בינואר 92'.

אוקראינה, בלרוס, ארצות בלטיקה, ארצות קפקז, ארצות אסיה תיכונה אינן משלמות פנסיה והתחיל לפני כשנה וחצי מהלך ציבורי מאוד רחב שחבר הכנסת נודלמן ואני הובלנו.

הצטרפו אחרי זה חברי כנסת נוספים ממוצא שהוא רלוונטי והיום יש באמת תנועה מאוד רחבה של ארגונים ציבוריים, מנהיגי ציבור שדורשים להשיב את הזכויות הפנסיוניות לעולים שמתגוררים במדינת ישראל, וזה עקב שני שינויים גיאופוליטיים. גם שיפור מצבם הכלכלי של מדינות מוצא וגם הרעת המצב הכלכלי חברתי במדינת ישראל.

אני רוצה להגיד שגם חבר הכנסת עומרי שרון שהוא יושב ראש אגודה פרלמנטארית ישראל ארצות בלטיקה: לטבייה, ליטא ואסטוניה הצטרף לישיבה שלנו כי זה הנושא הראשון שעומד על הפרק.

אני רוצה לברך גם את מר ולק שהוא יושב ראש ארגון יוצאי לטבייה וליטא שיהיה בוודאי שותף - - אסטוניה, ליטא לא? סליחה. ארצות מרוחקות אלה אני לא כל כך מודע אבל תודה לך שאתה איתנו.

אנחנו, כפי שאמרה חברת הכנסת קולט אביטל, התמקדנו בישיבה הקודמת בעזרת נציגי הביטוח הלאומי ומשרד החוץ בארצות בלטיקה, מטבע הדברים, גם עקב הצטרפותם לאיחוד האירופי והתאמת המערכת הסוציאלית החברתית שלהם לדרישות האיחוד.

הגענו למסקנה בעזרתכם, או יותר נכון אתם הגעתם למסקנה בעזרתנו, כי אנחנו יכולים רק להמליץ לא מעבר לזה, שיש מקום לניסוח וחתימת הסכמים דו צדדיים בין המדינות ולכן אני רוצה לבקש מכם ותחליטו מי יהיה הראשון שיציג את הדברים, איפה הם עומדים נכון להיום.

ואני אבקש מעו"ד ששפורטה אולי להתחיל בדיווח.

בתום הישיבה שהייתה אנחנו ניסחנו העתקים של אמנות עם שלושת המדינות, דרך משרד החוץ העברנו את הנוסח וביקשנו לקיים שיחות בהקדם האפשרי - - שיחות עם הממשלות שם, העברנו נוסחים לביטוח הלאומי בכל אחת מהמדינות.

פורמאלית זה מועבר למשרד החוץ של כל אחת מהמדינות ואחר כך הדיונים..

קיבלנו תשובות, לגבי לטבייה התשובה הייתה חיובית, יש נכונות, הם אמרו שהם מוכנים לעשות סבב שיחות במחצית השנייה של השנה הזו ואני מקווה - -

זו התקדמות מאוד יפה, כבר נקודה אחת חיובית.

בחורף אני אהיה מוכן לנסוע לשם ולהתחיל במשא ומתן ולגבש אמנה מהסוג הרחב כמו שיש לנו עם כל המדינות.

לגבי ליטא, גם העברנו נוסח של אמנה, אין עדיין תשובה מעשית אבל כנראה שיש נכונות גם לקיים שיחות.

אסטוניה קיבלו את נוסח האמנה ועוד פרטים דמוגרפים שהם ביקשו והם טענו בתשובה שהם ראשית היו רוצים לעשות משא ומתן עם רוסיה ואז להתחיל בשיחות איתנו. בשפה הדיפלומטית אני מנחש שבשלב זה - -

רגע, לא הבנתי, זאת אומרת הם קודם כל רוצים לפתור את הבעיות עם רוסיה ואחר כך יתפנו אלינו.

בשלב זה הם לא רוצים אבל הדברים הם עוד דינאמיים, אז אנחנו ננסה בעוד חצי שנה לבדוק אם הם גמרו את העניינים עם רוסיה ואז נבקש - -

גם לגבי אוקראינה, אני קיימתי פגישה עם מנהל השגרירות בארץ והכנו נוסח של אמנה, הוא גילה נכונות מאוד חיובית לקיים את השיחות, אני גם הצגתי תאריכים שמתאימים לנו. זה עומד על בדיקת כמה סעיפים באמנה ואז נוכל..

האמת שהיינו צריכים לנסוע לפני שבוע, לפי התאריכים שאנחנו הצגנו, וגם מנכ"ל הביטוח הלאומי תמך מאוד חזק ואישר תקציב לנסיעה ואני מקווה שאם הדברים יסתדרו אפשר יהיה כבר בחודש ספטמבר לקיים שיחות ואם לא אז גם בחורף.

אתה מתכוון לאוקראינה כרגע?

כן.

חבר הכנסת נודלמן ואני נהיה באוקראינה בחודש ספטמבר אז אולי אפשר - -

שלשום היה פה סגן ראשון של ראש ממשלה, יחד איתו היה סגן שר החוץ והם רואים בדבר הזה דבר טוב והם בטענות אלינו שהם שלחו למשרד החוץ שלנו ואין תשובה.

אנחנו נעביר להם - -

מבחינתי אני חושב שבאמת אני מרגיש שבע רצון מבחינת גם מה שקרה מול המדינות, מהעבודה שלנו - -

זאת אומרת, שעכשיו בתוכנית שלך זה קודם כל נסיעה ללטבייה ואנחנו מדברים עדיין על השנה, זאת אומרת שזה יכול להיות בנובמבר - -

אנחנו צריכים לקבל מהם תשובה. הם אמרו עקרונית שהם מוכנים עוד לפני שהם קיבלו את הטיוטה שלנו, הם אמרו עקרונית שהם מוכנים לקיים דיונים. זו התשובה שקיבלנו במחצית השנייה - -

אז אולי באמת כדאי לקבוע את התאריך.

בסדר, אז אנחנו מחכים עכשיו לתשובה שלהם כי העברנו להם אגרת פורמאלית עם נוסח וגם בקשה - -

מתי? את מדברת כרגע על לטבייה? בואו נעשה את זה לאט. את מדברת כרגע על לטבייה, מתי הועברה אגרת אליהם?

הועברה ב-6 לחודש הזה.

אני קיבלתי מכתב מהשגריר שלנו בלטבייה לפני כ-10 ימים שזה הועבר אליהם ולטבייה ענו בחיוב ומצפים לפתיחת משא ומתן.

אנחנו לא יכולים לקבוע להם, אנחנו מחכים מהם. אני דיברתי היום בבוקר עוד פעם עם השגריר, שאלתי אותו, אז הוא - -

ביקשנו תאריכים - -

עקרונית הם אמרו הם מוכנים.

אז אנחנו מחכים עכשיו לתאריכים של לטבייה. מם עם ליטא?

אני ראיתי רק מהשגריר שלנו שזה הועבר ועדיין אין לנו תשובה. הועברה הטיוטה ב-6 ליולי, אנחנו מחכים לתגובה שלהם.

יש פה מישהו ממשרד החוץ שעוסק התחום הזה. אבי, אתה רוצה לעדכן אותנו?

אין הבדל, אנחנו לא ראינו תשובה חיובית. יכול להיות ששמענו מאחת השיחות שהוא חושב ומתרשם שהתשובה תהיה חיובית.

אני יכול להעביר לך מכתב שהגיע אלי שאומר באופן מפורש שהלטבים נענו בחיוב. אנחנו יכולים לזרז את זה?

אנחנו יכולים לבקש עוד פעם מהשגרירות אבל זה נשלח לפני שבוע.

לפני שבוע יצא בעקבות הביטוח הלאומי, אז אנחנו נמתין. נניח שאנחנו בתום חודש יכולים לעשות בדיקה נוספת. אנחנו רוצים לזרז עוד כמה שניתן את מסלול השיחות והסכמים דו צדדיים. עכשיו, לגבי אסטוניה.

לגבי אסטוניה פנינו באותו מסלול - -

יש לך התכתבות איתם?

ההתכתבות היא דרכנו.

תאירי לנו את התשובה הלא ברורה.

התשובה היא אותה תשובה. זו התשובה שקיבלנו, העברנו אליהם בצורה פורמאלית טיוטה בדומה למה שעשינו עם לטבייה וליטא. לגבי אסטוניה, התשובה שלהם כמו שמר ששפורטה אמר קודם, קודם הם ביקשו פרטים נתונים כמה איך.

העברנו את הנתונים ואחרי שהעברנו את הנתונים אז הם אמרו שבשלב הזה הם מעדיפים להמתין עד שהם יגמרו עם רוסיה.

פנינו עוד פעם, אתמול שוב פעם לשגריר שלהם שיבדוק למרות התשובה הזו אם הוא מוכן בעתיד לחזור ולהציע להם את זה שוב.

ומה הייתה תשובתו? הייתה פניה בכתב. אבי, אתה יכול להסביר לנו מראיה גיאופוליטית מה זה התשובה המוזרה הזו שהם מעדיפים קודם לסיים עם הרוסים?

כמו שאני מכיר את אסטוניה, זה עם מאוד מאוד פרקטי. יכול להיות - - הם צריכים להשתכנע בתועלת של כל הסיפור הזה, של כל המאמץ הזה. אני מבין שאנחנו מדברים על אנשים באסטוניה, יכול להיות שזה משפיע.

מכל מקום אולי צריך לחפש נקודות שכנוע שונות לגבי אסטוניה הליטאים והלטבים כי שם מדובר בדי הרבה אנשים. ולהסביר להם למה אנחנו רואים את זה כמקשה אחת\ גם אם אנחנו לא אומרים את זה. לנסות לשכנע אותם, יהיו הזדמנויות שנוכל לדבר איתם - -

יש לנו בצינורות המדיניים איזשהם פגישות?

השגריר נמצא שם כל הזמן, הוא מהלסינקי, הוא מגיע פעם בחודש לפחות. אנחנו נבקש ממנו להעלות את זה כל פעם וניתן לו קצת חומר כדי - - ולא לחכות לרוסים - -

כי זה נשמע לי אבסורד. אם היה איזשהו הסבר פחות מפוצץ אז הייתי מבין - -

דווקא המספרים כן צריכים לעודד אותנו לעשות את האמנה כי בדרך כלל אם לא רוצים לשלם, זה כשמדובר במסה של הרבה אנשים. פה זה, הם מקבלים אמנה במחיר יחסית זול ובאמת חוץ מהאספקט הכספי, צריך להסביר להם שכמו שעשינו עם מדינות אחרות אז זה מאוד רצוי שגם הם יהיו חלק מהגוש הזה. עשינו עם סקנדינביה, אז גם איתם אפשר לעשות.

מר ששפורטה, אתה יכול לתת לנו מספרים שהעברת להם על איזה מספרים מדובר לפי ארצות, פלוס מינוס, כדי שנבין את הממדים.

אין לי את המספרים פה, אבל עם אסטוניה מדובר בכמה מאות בלבד. ליטא ולטבייה זה היה מדובר כבר בכמה אלפים.

אתה אומר שיש לנו הסכמים עם סקנדינביות, כי זה מאוד חשוב, כי האסטונים רואים עצמם כסקנדינבים לכל דבר.

אז יש לנו פה בעצם גם מצד צפון סקנדינביה, מדרום ליטא ולטבייה, אין להם לאן לזוז.

אני פחות מעודכן לגבי אסטונים אבל כמה שאני יודע הם מאוד מפחדים ליצור תקדים, אין להם הסכם כזה עם אף אחד ולרוסיה היגרו אזרחים מאסטוניה רבים, שם מדובר בעשרות אלפים. הם רוצים שזה יהיה מאות אלפים והם פשוט לדעתי מפחדים לקבוע איתנו איזשהו תקדים או איזושהי מסגרת - -

זה לא בטוח שאין אף הסכם, אבל הסכם סוציאלי כזה הם פשוט מפחדים שייווצר איזשהו תקדים לגבי רוסיה.

אגב, ללטבייה יש אותה בעיה אבל מלטבייה הרבה פחות אנשים ברחו לרוסיה וגם שם כל הזמן משנים את הכללים, מי שאזרח, מי שלא אזרח, מי שזר, אזרחות כפולה/ לא כפולה, ובדיעבד תחת לחץ גם מאיתנו הם שינו את זה בלטבייה.

אסטוניה כנראה לא רוצים להיכנס למצב כזה, תקדים לגבי רוסיה מאוד חשוב להם.

זה רעיון, אנחנו כן יכלים לבקש מהשגריר שלנו שיבדוק איתם קודם כל אם יש להם הסכמים.

בדיוק, אז שייתן לנו רקע על מה יש להם, עם מי יש להם.

מה שבדקתי עם ארצות הברית, אם אני לא טועה, לליטא וללטבייה יש הסכם עם ארצות הברית והוא עובד טוב כפי שראיתי ואין להם הסכם עם אסטוניה.

ולאסטוניה יש הסכם עם ארצות הברית?

אין הסכם בין ארצות הברית לאסטוניה.

אז יכול להיות שאלי צודק מבחינה זו.

עם ארצות הברית אני יודע בפועל אנשים מקבלים פנסיה מי שיושב בארצות הברית שהוא אזרח בקלות רבה יותר מאשר בישראל.

יש לבדוק את ההסכמים של האסטונים ולהעביר להם את המסר, לסקנדינביה על התקדמות ליטא ולטבייה ואני מאמין שזה איפשהו ישפיע עליהם. מה אפשר לעשות כדי לזרז את כל ההליכים מול ארצות הבלטיות?

בשלב הזה אנחנו מחכים לתשובות, זאת אומרת הספינות שלנו כבר שטות בים. אנחנו מחכים כאן לתשובה מכיוון שלגבי לטבייה התשובה הייתה עקרונית חיובית אנחנו מניחים שתגיע איזושהי תשובה, אם לא תגיע נשלח תזכורות.

הנשיא מתוכנן להגיע לבלטיות בספטמבר.

מצוין. אז פה אני רוצה לפתוח את החשיבה מחדש - - ...

הרי לא כל שנה הנשיא מבקר בארצות בלטיקה. יש לנו פה הישג חברתי, מאוד כדאי שניידע את הנשיא, אז אנחנו נוציא מכתב למנכ"ל בית הנשיא.

את מי אתם ממליצים שילווה את הנושא הזה? מר ששפורטה, אתה יכול להצטרף לנשיא?

זה לא עובד ככה אבל זו הזדמנות להעלות את זה שוב - -

הוא צריך לתת איזה דחיפה קלה עד אז..

אז אנחנו נבדוק את זה עם בית הנשיא. זה נשמע לי טוב. אני רוצה לדחוף את זה, איפה שיש הסכמה שהביטוח הלאומי יזרז את הנסיעה ומשא ומתן ואם הנשיא יעלה את זה בזמן הביקור אני חושב שזה יהיה מאוד יפה, אם הוא יהיה מוכן לזה שיהיה לו גם חומר מוכן מכם, יכול להיות שגם אחד מהחברים שלנו יצטרף אליו, מי שיושב בראש הוועדות.

אוקראינה, בתום הפגישה שהייתה פה אני הכנתי נוסח של אמנה ונפגשתי עם השגריר. זה לא בדיוק שגריר, הוא ממונה על השגרירות בארץ, הייתה לנו שיחה והוא הביע רצון לקיים שיחות והוא ראה את זה באופן מאוד חיובי וגם משרד החוץ פנה לשגרירות וביקשנו תגובה מהם. לפי התגובה, זו תגובה חיובית, הם כן רוצים לקיים סבב של שיחות כדי לקדם את זה.

נשאר משהו לגבי נוסח האמנה,יש סעיפים - -

איזה אמנה זו? רחבה או צרה?

צרה, לייצור פנסיה.

איזה הבדל יש בין האמנות של מדינות הבלטיות לבין אוקראינה?

ההבדל הוא גדול אבל אולי אתה רוצה - -

יש הבדל עצום והיות והייתה התפתחות מהישיבה הקודמת שאוקראינה בעצם נכנסת לאיחוד, יש מגמה כזאת - -

האמנות הרגילות הן אמנות מאוד רחבות שכוללות הרבה ענפי פיתוח, שכוללות צירוף תקופות ביטוח כדי לקבוע תקופת הכשרה, שכוללות ייצור פנסיה רק לדוגמא זה כולל נפגעי עבודה, נכות כללית, אימהות, ילדים, קצבת זקנה וזה אמנות שיש להן משמעות מאוד מעשית.

כי אם ישראלי נוסע לעבוד באחת המדינות האלה, אפילו לתקופה קצרה אז אם האישה בהיריון היא מקבלת אשפוז לידה ודמי לידה מאותה מדינה. אם מישהו נפגע בעבודה, זה דברים שנהם חלק בלתי נפרד מתנועה של עובדים באופן מלא ממדינה למדינה.

אנחנו לא רצינו בשלב הזה אמנה רחבה עם אוקראינה ומה שאנחנו רוצים זה לעשות העברה של פנסיות, בשלב ראשון, הדברים הם משתנים כל הזמן. השלב הראשון זה, אמנה ייחודית אין לנו אמנה כזו עכשיו, זו אמנה שקובעת שאם אדם התחיל לקבל פנסיה באוקראינה או בישראל והוא עובר לצד השני, אותה מדינה מחויבת להמשיך לייצא את הפנסיה.

תסבירי לנו עמדה של משרד החוץ.

העמדה משותפת, אין שום ויכוח. יש איזו בעיה טכנית אבל זה - - הבעיה נפתרה.

אני יכולה להסביר את הבעיה. היה טיוטה של אמנה עם אוקראינה ובטיוטה הזו היה סעיף אחד שאני הבנתי שיש בעיה. אני הגעתי למשרד החוץ מתחום אחר, הייתי עורכת דין פלילית, הגעתי לטפל בזה והבנתי שיש בעיה עם איזשהו סעיף.

אני הבנתי שאנחנו צריכים קודם כל לפתור את הבעיה עם הסעיף הזה ואז לשלוח להם את הטיוטה כשזה מוסכם על שני המשרדים פה. כפי הנראה הרצון במשרד החוץ וגם במוסד לביטוח לאומי היה לשלוח את זה ככה ואחר כך לבדוק.

אז אני לא שלחתי את זה, חשבתי שאולי כדאי לפתור את זה קודם - -

אני רק רוצה להגיד ששלשום אני נפגשתי עם סגן ראש ממשלת אוקראינה וסגן שר החוץ והיה לי לא נעים שהם אומרים אנחנו מוכנים, איפה אתם?

אבל אנחנו פנינו וביקשנו תאריכים לפני חודש - -

ודבר שני שזו הקהילה הכי גדולה בארץ.

יש לי שאלה. מה ההדדיות בהסכם עם אוקראינה?

הדדיות זה שאם ישראלים שמקבלים פה קצבת זקנה ושארים ייסעו להתגורר באוקראינה, אנחנו גם נייצא קצבת זקנה ושארים.

אני רוצה להוסיף משהו. אנחנו היו משלמים 90,000 קצבאות ליוצאי מדינות חבר העמים, אנחנו לא יודעים כמה מתוכם זה אוקראינה אבל רוב הקצבאות האלה הן קצבאות לא לפי חוק הביטוח הלאומי אלה קצבאות מיוחדות כי הם הרי באו אלינו כבר בגיל מתקדם ואז נתנו להם קצבה. את הקצבאות האלה אנחנו לא מייצאים כי זה לא מתוקף חוק הביטוח הלאומי - -

זה מאוד טוב שאת אומרת כדי שלא ייווצר לנו מצב כזה בהסברה - -

סליחה, אבל ההסכם הוא עם הסוכנות היהודית, לא עם אוקראינה.

לכן זה לא עומד לייצוא.

עוד שאלה. את אומרת רק 90,000?

נכון, זה הדיווח שקיבלתי היום ממנהלת אגף זקנה ושארים, היא אמרה לי שמשלמים היום 90,000 קצבאות, מה שנקרא גז"ם וגש"ם, זה קצבאות מיוחדות של זקנה ושארים.

למה זה רק 90,000?

יש דבר כמו תמותה, יש דבר כמו גיל קיצוני של עלייה - -

כלומר אלה שעלו מעל גיל 65 ולא הגיעו לגיל 65 פה בארץ. זו הנישה הזו שהגיעה מעל גיל 65.

וגם בין שני בני הזוג אף אחד לא יכול לקבל, כי אם עולה זוג והאישה כן יכולה מזכותה לקבל - -

אז היא מקבלת מתוקף חוק ביטוח לאומי. ברור, אוקי.

רק לסדר היום, אני מייצג את המדינות הבלטיות בסחר חוץ אבל לא את אוקראינה. כדאי להזמין את מנהל מחלקת - -

אנחנו נעשה ישיבה ברגע שחבר הכנסת נודלמן יחליט לקדם פה בפרלמנט את הנושא האוקראיני, אנחנו נקדיש לאוקראינה ישיבה נפרדת ונתעדכן איפה זה עומד. אנחנו עושים את זה אזור אזור, מדינה מדינה כי יש לזה חשיבות רבה ואנחנו רוצים להתקדם עם זה.

בחודש אוקטובר יש ישיבה לרוסיה כי ברוסיה הבעיה מאוד מסובכת.

חברים, אני רוצה להודות לכם ואנחנו נעקוב אחרי ההתרחשויות ותודה על שיתוף הפעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:40