הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון-חסימת שיחות ארוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד)

2
ועדת הכלכלה
11.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 453
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, ד' בתמוז התשס"ה ( 11 ביולי 2005), שעה: 11:00

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון-חסימת שיחות ארוטיות ואיסור
פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד), התשס"ג-2003, של חברת
הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/1261)/

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
יצחק וקנין
אליעזר זנדברג
דוד טל
אילן ליבוביץ

גילה פינקלשטיין

מאיר בן בסט – מנהל תחום הפיקוח על השירות לצרכן, משרד התקשורת
עו"ד אריה שרף – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד נועה גבע – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
חיים גרון – סמנכ"ל בכיר אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת
רפ"ק יובל רביבו – קצין מדור נוער, המשרד לביטחון הפנים
עו"ד ענת אסיף – משרד המשפטים
עו"ד נוגה רובינשטיין – משרד המשפטים
שרון פליישר – ראש אגף רגולציה, חברת פלאפון
קרן בורנשטיין – מנהלת מחקר, חברת סלקום
דוד ברדה – מנהל אגף סחר וספקים, חברת פרטנר
קרן שיינמן – מנהלת מחלקת רגולציה ורשיונות חדשים, חברת פרטנר
אריה שניצר – חנהל המשרד לקשר עם גורמי ממשל, חברת מירס
עו"ד יפעת בויאר – המועצה לשלום הילד
עו"ד יהורם ארן – רשות ההסתדרות לצרכנות
אריה לבקוביץ – יו"ר העמותה פארק ליהודון וארגון צרכנים דתיים
עופר פיזוב – מנכ"ל משותף, טלטאץ תקשורת
דרור לוסטגרטן – מנכ"ל סנס גרטלר דוידוב
יניב זינגר – סנס גרטלר דוידוב

אתי בנדלר
איתי עצמון (מתמחה)

לאה ורון

אושרה עצידה





הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון-חסימת שיחות ארוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד), התשס"ג-2003, של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/1261)/

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון-חסימת שיחות ארוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי מיני ברדיו טלפון נייד), התשס"ג-2003, של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/1261).

הצעת החוק היא משנת 2003, ומקריאת הפרוטוקולים של דיוני הוועדה אני למד שהיו דיונים שונים במטרה למצוא דרך לפתרון הבעיה. בסמכות השר להתקין תקנות בנושא הזה, ואין צורך בחוק. הוא יכול למנוע את חשיפת הקטינים לפורנוגרפיה ולארוטיקה ואת ניצולם.

לא תמיד הקטינים מודעים לעלות המאוד גבוהה של השיחות האלה שנופלת ברוב המקרים על ההורים. ישנה גם פגיעה בנפשם של הילדים.

התקיימו שלושה דיונים בנושא הזה, ובדיון אחד השתתף שר התקשורת אהוד אולמרט דאז. הוא הבטיח שהוא יתקין תקנות, ואני גם הבנתי שתקנות אכן הותקנו. הנושא היה אמור להיות סגור. עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית היא מאוד מאוד מהירה, וישנן גם חברות שרוצות להרוויח כסף. השאלה היא, איך אנחנו מצד אחד דואגים לכך שנפשם של הילדים לא תיפגע, ומצד שני שהחברות ירוויחו כסף.

לאחרונה פורסמו כמה אירועים ואני רוצה לסקור אותם בפניכם. דווח על כך שילד בן 15 שנים וחצי נשפט לשנה וחצי בגין מעשה מגונה בילדה בת 12 שנים, יחד עם שני חבריו. וכן, דווח גם על שני ילדים בני 14 ו-15 שאנסו באכזריות במשך קרוב לשנה ילדה בת 13 שנים וחצי.

איך הקטעים מהעיתונות שאתה קורא קשורים לשיחות ארוטיות בסלולר?

אני אומר שהנושא הזה שקשור לטלפון הסלולרי הוא מאוד מאוד פרוץ.

איך ההרשעה של ילד בן 15 במעשים מגונים בילדה בת 15, קשור לשיחות הסלולריות?

ישנן השפעות על הילדים ועל הנוער שמסתכלים.

האם יש הוכחה שהוא גלש בסלולר וכתוצאה מזה זה השפיע עליו?

חופש הביטוי לעומת בריאות נפשם של הילדים בהשחתה שלו ובהשפעה שלו לגבי העתיד הוא יותר חשוב.

מה הקשר לחופש הביטוי? יש הבדל בין פטרנליזם של המדינה לחופש הביטוי בהרבה דברים.

יש חופש הביטוי ויש הפקרות הביטוי, וזה הפקרות.

אני מנסה למצוא את הקשר בין הקטעים שהיושב ראש הקריא לבין השיחות בסלולר.

מייד תמצא. כשאני אהיה בזכות דיבור אני אסביר לך את הקשר.

אתה תקבל הסברים על כל נושא.

רק תנסי לא להתנהג אליי כמו אל התלמידים בכיתה כי אני קצת מעבר לזה. תשאירי את זה לבית הספר לא לכנסת. בואי נהיה עניינים.

אנחנו נשמע איך משרד התקשורת אוכף את התקנות שהשר התקין בזמנו. אנחנו החלטנו לקדם את החקיקה ברגע שאנחנו רואים שהדברים לא באים לידי ביצוע, או כשאנחנו רואים שהתקנות שישנן הן לא מספיק טובות, או כשאין אכיפה מספקת. על-פי מידע שיש לנו משרד התקשורת תיקן את הרשיונות, אבל יכול להיות שאין לו מספיק כלים לאכיפה. לכן, אנחנו יושבים כאן בבית המחוקקים ומנסים להסדיר את זה אולי באמצעות הצעת החוק. באמצעות הצעת החוק נוכל לתת לכם כלים נאותים לאכיפה.

אני מציע שחברת הכנסת גילה פינקלשטיין מציעת החוק, תציג לנו את הצעת החוק. אחר כך נשמע את נציגי משרד התקשורת שיסבירו לנו היכן עומד נושא התקנות, מה תוקן, מה נאכף, ומהם הקשיים שאותם אנחנו רוצים להסדיר בחקיקה.

כדאי לשמוע גם מה טעון תיקון.

כן.

אנחנו התחלנו לטפל בנושא הזה לפני שנה, שנה וחצי כשכל הנושא הזה היה בכלל פרוץ. ילד היה יכול להתקשר מכל מקום שהוא רוצה ולקבל את השיחות האלה. הוא יכל לעשות את זה גם כשהוריו לא בבית. לאחר שיושב ראש הוועדה הקודם חבר הכנסת שלום שמחון ואני העלאנו את הנושא בכנסת וקיימנו כנסים והעלאנו את המודעות, אני יזמתי הצעת חוק בנושא חסימת שיחות ארוטיות כפי שקיים חוק כזה בארצות הברית. אדם שרוצה לשמוע שיחה ארוטיות מתקשר למשרד התקשורת ופותחים לו את השירות הזה.

הצעת החוק עברה בקריאת טרומית ומספר רב של חברי כנסת תמכו בה. הופעל אז לחץ של החברות הסלולריות. היו מספר ישיבות עם נציגי החברות הסלולריות והן אמרו שאין צורך בחוק לשם תיקון הנושא, ושיש לתת להם אפשרות אחרת לטפל בנושא, בדרך של תקנות. השר אולמרט אמר: כן, בואו נתקן.

אני הבנתי שדובר על תיקון הרשיון.

כן, בלי חוק. עשינו ניסיון ואז אמרו לי: תמתיני ותראי שהמצב יהיה יותר טוב. נכון, המצב השתפר. המצב היום לא פרוץ כפי שהוא היה בעבר. יחד עם זאת, קיימות בעיות. אני פותחת היום את עיתון "ידיעות אחרונות" ואני רואה מספרי טלפון של היכרויות שניתן להתקשר אליהם. חלק מהמספרים האלה הוא בסדר, אבל חלק מהם הוא לא בסדר והכול פרוץ. ילד יכול להתקשר למספר הזה שמקשר אותו לצ'טים של הכרויות. ילדה בת 13 מדברת עם גבר בן 50, ואחר כך מסתבר שהוא חולה מין, פדופיל. לא חסרים מקרים כאלו.

אני דיברתי עכשיו עם שני פסיכיאטרים שהשתתפו בישיבות של ועדת הכלכלה, ושאלתי אותם האם המצב השתפר. הם אמרו שהמצב לא השתפר. כיום יש את טלפון הדור השלישי שדרכו אתה יכול להגיע לאינטרנט ושם שוב יש פורנוגרפיה ותמונות עירום. זה לא רק שיחות אלא גם תמונות, כך שהמצב הוא עוד יותר גרוע. הטלפון מהדור השלישי פרוץ.

אתמול אמר לי הפסיכיאטר אילן רבינוביץ שחבל שלא הזמנתי אותו לדיון. הוא סיפר שאתמול הגיעו שלושה בחורים בני 17 מכורים לשיחות של היכרויות. כואב לשמוע שהדברים האלה מביאים בני נוער בני 16-17 להפרעות כפייתיות, לעיסוק מופרז במין, לאוננות. הוא סיפר לי על כל הבעיות שיש לנוער שנפגע משיחות ההיכרויות האלה ומטלפון דור שלישי עם אינטרנט. האינטרנט פרוץ לחלוטין, ועכשיו צריך לטפל בנושא הזה ולחסום את האינטרנט כך שרק מי שירצה יפתחו לו את האינטרנט. הבעיה כרגע היא באינטרנט במכשירים. יש ילדים שכתוצאה מזה יש להם הפרעות אישיות קשות, אפילו מחשבות אובדניות.

האם אינטרנט במחשב זה לא בעיה?

מדוע בארצות הברית יש חוק כזה וזה חסום? האם אנחנו לא מדינה נאורה שדואגת לבני הנוער שלה?

אין דבר כזה בארצות הברית.

אין חוק כזה.

מרכז המחקר והמידע נתן לי את החוק ויש לי אותו פה.

נשמח לשמוע על החוק ובאיזה מדינה הוא מיושם.

בארצות הברית יש חסימה ויש חוק, ומי שעובר עליו עבר עבירה פלילית. אני אעביר לך עוד דקה את החוק.

מאחר ויש פרצות אני רוצה לתקן אותם. הצעת החוק אומרת שיהיה מנוי של בגיר בכתב, תהיה קידומת חיוג, תהיה הקצאת מספר שירות ספציפי, ויהיה קוד גישה. תהיה גם חובת רישום מוקדם, יהיה זיהוי קוד גישה בכל גישה לשירות, יהיה חיוב כספי לכול גישה. ביטול השירות פעם אחת לא עולה כסף. כלומר, כל ביטול שירות לא יעלה כסף, וזאת כדי שאנשים לא יחששו שביטול עולה להם כסף אני רוצה להגביל את זה כדי שילדים לא ייפגעו. בגיר שירצה להשתמש בשירות הזה, השירות פתוח עבורו. בגיר הוא אחראי למעשיו.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, וזה אומר שיש חברי כנסת שמצב הנוער חשוב להם והם חושבים שיש לשמור על נפשם של בני הנוער ושההתפתחות שלהם תהיה תקינה ובריאה. אנחנו דואגים שבני הנוער לא יחשפו לזה. יש לי כאן חוות דעת של פסיכיאטרים בנושא. אנחנו חושבים שתהיה תמיכת גדולה של חברי כנסת בנושא. אנחנו השגנו מודעות רבה לנושא בקרב הציבור, ובאמת היתה התקדמות ויש שיפור. אבל, הנושא בכל זאת עדיין פרוץ בעקבות התפתחות האינטרנט. כמעט בכל בית יש היום אינטרנט, וכשההורים לא בבית הילדים נחשפים לתכנים האלה.

בעיות נפשיות, פגיעה בנפש, התפתחות של סטיות, בעיות כלכליות שנוצרות כאשר ההורים מקבלים חשבונות גבוהים לתשלום. אנחנו מגיעים לגניבות של כרטיסי חיוב כי הנערים האלה הגיעו לחובות והם רוצים שההורים לא ידעו מהחובות. לכן, אני חושבת שחברי כנסת רבים יתמכו בחוק הזה שמגביל את הנושא הזה.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק עבורי מה נעשה בארצות אחרות, ויש חוקים כאלה ויש הגבלה.

נציגי משרד התקשורת, דובר שיהיה תיקון ברשיונות ושיהיה שימוע. אני הבנתי שאתם עשיתם את כל המהלך, אבל כנראה שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב יותר מהיר מאיתנו ובעזרת הטכנולוגיה ניתן למצוא פרצות שבהן ניתן לעשות שימוש כזה. לכן, צריך למצוא נוסחה לפתרון הבעיה.

זה פשוט להכניס את הילדים לחדר מבודד ולהוציא אותם בגיל 20.

קראתי את הפרוטוקול ואת זה אמרת גם בדיון הקודם.

אין מה לעשות.

חבר הכנסת ליבוביץ, אנחנו צריכים להסתכל מה קורה בחברה, ולראות לאן אתם מובילים את העם ואת החברה הישראלית. ראינו לאן הגיע החינוך היום? הכול מותר, הכול מותר, ולצערנו אנחנו מוציאים את עצמנו במצב לא טוב.

יש הרס שיטתי של הנוער.

אני רוצה לומר שלפחות בשנים האחרונות יש מודעות בקרב כל שרי התקשורת לעניין הזה של הגנה על קטינים, וכולם נרתמו לעניין הזה והנחו את המשרד לעשות מה שניתן בגבולות החוק ובגבולות הסמכויות שיש לשר תקשורת, על מנת למנוע את התופעה הזאת. לא מדובר על מניעת השיחות הארוטיות בכלל, משום שמשרד התקשורת לא חושב שזה מתפקידו ומסמכותו. הוא לא הצנזור במדינת ישראל. אבל, בהחלט למנוע את הנגישות של קטינים לשיחות האלה. את הדבר הזה עושים על-ידי תיקונים ברשיונות, ויש לשר סמכויות. ואכן, בוצעו עד היום שני סבבים של תיקונים ברשיונות.

צריך להבין שיש כאן קצת לפעמים מלחמה של חתול ועכבר. כשאתה סוגר את החלון אז השיחות הארוטיות מוצאות את דרכן דרך הדלת, וכשאתה סוגר את הדלת הן באות מהמרתף. זה תהליך, זה לא זבנג וגמרנו. אין איזשהו פתרון של זבנג וגמרנו לתופעה הזאת כי מעורב בזה כסף גדול. גם צרכים מצד אחד, וגם כסף גדול של חברות מצד אחר. זה מאבק מתמשך בעניין הזה. כאשר מוצאים פרצות סוגרים אותן.

חלק גדול מהנושאים שהוזכרו כאן באו על תיקונם בתיקון שהיה לפני מספר חודשים. גם נושא של מסרים של וידיאו, של תמונות דור שלישי, מצוי היום בתוך התיקון של הרשיונות.

מעבר לזה, יש לנו מחשבה שההתמקדות בנושא הארוטי פר-סה היא לא מספיקה, כי יש לא מעט שירותים שאנחנו קוראים להם עולם השירותים למבוגרים. לא בטוח שגם צ'ט שאיננו למטרות ארוטיות בין קטינה לבין אדם מבוגר, כמו שהזכירה חברת הכנסת פינקלשטיין, הוא צ'ט שצריך לתת אותו באופן בלתי מופרע גם אם הוא תמים או גם אם הוא מתחיל כתמים. לכן אנחנו סברנו שבלי קשר לשאלה הארוטית, צריך להרחיב את מסגרת התיקון ברשיון באופן שעולם התוכן למבוגרים או השירותים למבוגרים כמו הימורים חוקיים או לא חוקיים שיהיו מחר, או כל מיני שירותים שאופיים ומטרתם הם אינם מתאימים לקטינים, הם ייכנסו תחת הקידומת המיוחדת של שירותים למבוגרים. ברירת המחדל תהיה חסימה והדבר הזה יהיה חסימה, ורק בגיר יוכל לפתוח אותם אחרי זיהוי אמין.

לפעמים עושים תרגילים בנושא של הזיהוי וכך הלאה, אבל את הפרצות האלה הולכים וסוגרים בצורה שיטתית. אני יודע, וגם הוזכר כאן, שבחברות הסלולר בשיחות רגילות בחלק מהמקרים התופעה מאוד ירדה. יש גם חברות שלא מספקות את השיחות האלה בכלל. התופעה באופן כללי היא במגמת ירידה. במקביל, מתפתחות תופעות אחרות.

איזה חברה לא מספקת את זה בכלל?

למיטב ידיעתי, סלקום לא מספקת בכלל שיחות ארוטיות וזה כהחלטה אסטרטגית של חברה.

חבל שלא כולם כמו סלקום. לא הכול עניין של רווח כספי.

בהחלט, אבל זה כבר שיקולים של כל חברה.

מר גרון, אתמול קיבלתי מכתב מסלקום שהודיע לי שבעקבות קריאתי בוועדת הכלכלה להוריד את עמלת ה-SIM, הם הורידו את זה ל-50%. כנראה שהם הולכים ומתחרים בשוק התקשורת.

בתקופה האחרונה על מנת להסדיר את נושא השירות למבוגרים, המשרד הוציא שימוע לכול חברות הסלולר והחברות האחרות שמסוגלות לאפשר באמצעות המערכת שלהם את אספקת השירותים האלה. השימוע יסתיים כמדומני ב-25 לחודש זה, זאת אומרת המועד שהוקצב לחברות להביא את טענותיהן בפני המשרד לתיקון הזה שהוא בהחלט תיקון שמרחיב ויוצר מסגרת של שירות למבוגרים, בדומה למדינות אחרות בעולם. יש עולם של שירותים למבוגרים הוא לא חייב להיות רק שירותים פורנוגרפיים או שירותים ארוטיים.

האם אתם מציעים לסגור את השירות ואז לפתוח?

לסגור את השירות. כל העולם של שירותים למבוגרים, תוכן למבוגרים ייסגר כברירת מחדל, ורק בגיר עם זיהוי אמין יוכל לפתוח אותו.

נניח ואני מתקשרת למספר 1919, מה אומרים לי כדי לפתוח? מהם הקריטריונים שאתם דורשים?

אנחנו הולכים להסדיר גם את נושא הזיהוי האמין. בזיהוי אמין יש כל מיני אפשרויות. אפשר לשלוח צילום של תעודת זהות עם הגיל, או שבזמן הרכישה של המכשיר אותו לקוח בגיר קיבל איזשהו קוד לעשיית פעולות פיננסיות. נניח, לפתוח או לסגור את המכשיר לחו"ל. כלומר, כל מיני פעולות שחברות הסלולר בדרך כלל מאפשרות רק לבגירים לעשות את זה. מדובר באיזשהם אמצעים אמינים שיהיה ברור שמי שעשה את הפעולה של הפתיחה או הסגירה זה האדם הבגיר, האבא שקנה את המכשיר ולא הילד. זה בהחלט על האג'נדה שלנו.

השימוע כמו שאמרתי יסתיים בערך תוך שבועיים. אנחנו נלמד את התשובות של החברות. השאלות הן לא תמיד פשוטות. עולה למשל השאלה, איפה בדיוק לשים את הגבול בין שיחת טלפון לתוכנית רדיו פופולרית שגם קטינים משתתפים בה? למעשה, זה סוג של צ'ט. כמו כן, איפה לאבחן בין צ'טים שהם לא מהסוג הזה? השאלות הן לא פשוטות, אבל עם מאמץ בהחלט ניתן למצוא פתרונות מתאימים ולסגור גם את הפרצות האלה, וגם להתייחס פעם אחת לעולם התוכן למבוגרים כמשהו שהוא חסום בפני קטינים במובן הרחב.

האם זה בא כתקנות או בתיקון לרשיון?

זה ברשיון. צריך להבין שמבחינת חקיקת התקשורת אין שום הבדל בין חוק, תקנה או רשיון. מספיק שיש הוראה ברשיון והיא איננה מופעלת על-ידי החברות, אז הן חשופות לחילוט ערבויות, לעיצומים כספיים, אפילו להגבלת הרשיון, להתליית הרשיון. בתיאוריה אפילו לביטול הרשיון.

אבל, אם זה בחוק אז זו עבירה פלילית.

נכון שזו עבירה פלילית, אבל יש לא מעט עבירות פליליות בישראל שאינן נאכפות על ידי המשטרה. אם מישהו חושב שבזמנים אלה משטרת ישראל תוכל למצוא את המשאבים ואת סדרי העדיפויות מול הטרור, מול התנתקות, מול דברים אחרים, הוא אולי טועה.

גם בימים רגילים היא לא כל כך מצליחה לעשות את זה.

כן, גם מול פשיעה פלילית חמורה, רצח ואונס וכיוצא בדברים האלה, אם מישהו חושב שהמשטרה תמצא את סדר העדיפות הנכון לרדוף אחרי איזשהו ספק של שיחות ארוטיות, אני חושש שלא זוהי התשובה. אני חושב שדווקא הכלים האדמיניסטרטיביים שיש למשרד שהם העיצומים הכספיים וחילוט הערבויות הם יותר אפקטיביים.

מהו סכום העיצומים?

העיצומים הם בסכום של 332,000 שקל על כל הפרה, וכל הפרה מתמשכת זה אחוזים על הסכום הזה שהולכים ומתווספים. כלומר, הסכומים הם בהחלט משמעותיים.

האם מערכת האכיפה שלכם היא יעילה? האם יש לכם מספיק כוח אדם?

אף פעם אין מספיק כוח אדם במשרד ממשלתי, וזה בהגדרה. אנחנו בעולם של קיצוצים, בעולם של לחצים כאלו ואחרים מצד משרד האוצר לקצץ בכוח האדם, ישנם קיצוצי רוחב שפוגעים בכל המשרד. אנחנו משרד קטן במיוחד עם תקציב קטן במיוחד.

איך מתבצעת הבקרה על החברות?

אני אומר רק עוד משפט ולאחר מכן אני אעביר את רשות הדיבור למאיר בן בסט שהוא מטעם אגף הפיקוח והאכיפה של המשרד והוא יוכל להרחיב בנושא האכיפה.

אני רוצה גם להזכיר שבאנגליה למשל פורסם בהסכמה של ששת חברות הסלולר הגדולות Cod of Practice שזה הסדרה עצמית. חברות הסלולר התחייבו בקוד שקיבל את ברכתו של הרגולטור הבריטי "אוף קום", כשהמטרה היא למנוע נגישות של קטינים לשירותים ארוטיים בדור השלישי שכפי שחברת הכנסת פינקלשטיין הזכירה זה לא רק שיחות זה גם תמונות וזה גם וידיאו קליפים, ואפשר אפילו להעביר סרטים שלמים.

מתגלגלת הצעה מטעם חברות הסלולר בארץ לאמץ סוג של קוד כזה. אני יודע שמר אריה שניצר היה מהיוזמים של העניין הזה. הובאה למשרד טיוטת הצעה של חברות הסלולר כיצד להסדיר את זה. גם העניין הזה ייבחן. המודל הוא בעיקרו מודל דומה של הכול חסום, ובגיר עם זיהוי אמין סביר יכול לפתוח אותו.

מתי זה יתחיל לפעול?

בתקופה הקרובה. מסמך ההסדרה העצמית כפי שהם קראו לו, הגיע ממש בימים אלה. אנחנו חושבים שאפשר לתת לעניין הזה צ'אנס, ולראות האם החברות בארץ יוכלו להרים את הכפפה הזאת ולמנוע בעצמן את הגישה של קטינים לשיחות ארוטיות, זאת מתוך הבנה שכך או אחרת מדינת ישראל לא תרשה שקטינים יוכלו לגשת לשיחות באופן בלתי מופרע.

אנחנו מאבחנים אבחנה ברורה בין אינטרנט במחשב הביתי לבין אינטרנט שניתן להגיע אליו ממכשיר סלולרי דור שליש או מדור שניים וחצי, מפני שניתן יותר למפקח על המחשב הביתי, ההורים גם יכולים לפקח עליו.

לפני כשנה בעקבות יוזמה שבאה מחברי הכנסת נדרשו כל ספקיות האינטרנט במדינת ישראל להפיץ עלונים כתובים ומודפסים לכל המנויים שלהם, וזה למעלה ממיליון מנויים, על הסכנות שיש באינטרנט ועל העובדה שבאינטרנט יש תכנים שאינם מתאימים לקטינים, ודרכי ההתגוננות בפני הקטינים האלה, כולל להציע להם שירותים. אני יודע שלפחות חמשת חברות האינטרנט הגדולות בישראל מציעות בתשלום לא גדול של סדר גודל של 10-12 שקלים שירות של חסימה או סינון. מי שרשום לשירות הזה מסננים עבורו אתרים פורנוגרפיים, אתרים של נאצים, אתרים של אלימות, אתרים של הסתה, וכל מיני אתרים שאינם מתאימים לקטינים.

במרחב האינטרנט נקבע לאחרונה קידומת .XXX כקידומת שתייחד את האתרים הפורנוגרפיים. זהו מהלך עולמי לא ישראלי. אבל, אם המהלך העולמי יצליח יהיה הרבה יותר קל למנוע נגישות על ידי חברות האינטרנט גם לאתרים האלה.

האם אתה יכול לשער היכן עומד המהלך העולמי מבחינת לוח זמנים?

עולם האינטרנט הוא עולם שאין לו איזשהי בקרה מרכזית ואין החלטת מנהל שיגרום לדברים לקרות מהר. להערכתי, זה עניין של בין מספר חודשים לשנה שנתיים עד שהמהלך יתפוס תאוצה, כי התופעה הזאת והחסרונות שלה הם עולמיים.

מה קורה עם היוזמה של החברות?

זה נושא שניתן לעשות ממש בשבועות הקרובים. הם ביקשו גם להיפגש עם שרת התקשורת ולהציג בפניה את המודל. אני מניח שיתחיל איזשהו דו שיח עם החברות בנושא הזה. אם בסופו של דבר הפתרון שהם יציעו יהיה מספיק טוב ומספיק מקובל על משרד התקשורת, אז יכול להיות שאפשר יהיה לאמץ אותו.

אם המהלך הזה אכן יצא לפועל לא תצטרך לעשות הרבה פיקוח.

צריך יהיה לפקח על המפקח.

הנושא הזה מאוד חשוב לשרת התקשורת. היא היתה פעם מורה ומצבו של הנוער חשוב גם לה. יש קנסות מאוד גבוהים כשאין חסימה והכול הפקר. אני ניסיתי להתקשר למספר טלפון שהתפרסם בעיתון.

לגבי האינטרנט מהמכשיר הסלולרי אני רוצה לומר שיכול להיות שבמסגרת קוד ההתנהגות גם הדבר הזה יוכל לבוא על פתרונו, מפני שהיכולת להפעיל שירותי סינון קיימת גם אם אתה גולש באינטרנט סלולרי, וגם אם אתה גולש באינטרנט בבית. השאלה היא רק מהי ברירת המחדל. יכול להיות שברירת המחדל שהיתה מתאימה ונכונה לאינטרנט הביתי מהמחשב, צריכה להיות שונה באינטרנט הסלולרי שיש לכל ילד בבית ואין פיקוח של ההורים על זה. זה בסך הכול קביעה של ברירת מחדל, הדברים האלה ניתנים. לא צריך לחשוב שתהיה חסימה או סינון של מאה אחוזים של המקרים כי אלו מערכות אוטומטיות שגם לומדות תוך כדי הזמן. אבל, הן בהחלט מסננות את רוב רובן של השירותים. אני יודע שהרבה אנשים רכשו את השירותים האלה והם מרוצים מהם.

דובר גם על שירותי פרסום שקוראים לצריכה של שירותים ארוטיים. לפעמים אנחנו מקבלים הודעות אס-אמ-אס שמזמינות אותנו להתקשר למספרים ארוטיים. אנחנו מקווים שהדבר הזה יבוא על פתרונו בהצעת החוק שאני חושב שכבר מונחת על שולחן הכנסת וזוהי הצעת החוק הממשלתית למניעת אספם, ומניעת דואר הזבל. הצעת החוק הזאת מסדירה גם את העניין הזה מפני שזה הזמנה לצרוך שירות, והזמנה לצרוך שירות כבר אי אפשר לשלוח.

אני חושב שבסך הכול המשרד יזם מהלך רחב, מקיף, שפותר איפה שניתן לפתור בחוק בחוק, איפה שניתן לפתור ברשיון אז ברשיון. צריך לתת לעניין הזה עוד קצת, ואני חושב שאנחנו נהיה במצב הרבה יותר טוב מכפי שאנחנו היום, כאשר היום אנחנו במצב טוב יותר מהמצב שבו היינו לפני חצי שנה ושנה.

אני מבקש לשמוע מה קורה בנושא הפיקוח.

מספרי הטלפון הסלולריים בקידומת רגילה מתפרסמים בדרך כלל בעיתונות. בין 90% ל-95% מהמספרים הם מספרים של פרטנר, ושאר האחוזים מתחלקים בין פלאפון ומירס.

אופי השירותים המסופק הוא בדרך כלל של צ'טים והכרויות. פעם החומר המסופק במספרים האלה היה הרבה יותר קשה, זה היה חומר פורנוגרפי בוטה. כמובן שהרמה פה ירדה. אבל, עדיין אנו חושבים שיש מקום לסתום גם את הפרצה הזאת. אנחנו מידי פעם דוגמים את מספרי הטלפון האלה ומנהלים שיחות. קשה מאוד היום למצוא חומר קשה בשיחות האלה. בשיחות שאני עצמי ניהלתי, חלק מהבנות אמרו לי שאם אני רוצה לדבר פורנו אז יש קידומת 1919, ואם אני אחייג לשם אני אקבל מה שאני רוצה. הן בפירוש לא מסכימות לשתף פעולה. אבל, עדיין הקטע של הכרויות בצ'טים קיימים, ויש בעיה של שיחות לא ראויות שעלולות להתקיים בין קטינות לבגירים או קטינים לבגירות. אני מקווה שכשהתיקון לרשיון בנושא שירות למבוגרים ייכנס, אז גם הפרצה הזאת תיסתם, ולא יישארו מספרי טלפון להתקשר אליהם. למעשה, אז לא נצטרך פיקוח כי הכול יהיה בקידומת 1919 שתהיה חסומה בברירת מחדל לכולם.

כאמור, תיקון של משרד התקשורת לרשיון שלנו קבע שכל השירותים הארוטיים יינתנו תחת קוד גישה מיוחד של 19191 שייפתח אליו רק מי שזוהה כבגיר. לכן, אין היום אפשרות לבצע שיחה ולקבל שירות ארוטי אם לא זוהית כבגיר ואם לא הגעת דרך 1919. כלומר, כמו שמר בן בסט אמר בצ'טים שלנו ובשירותים האחרים שלנו בשירותי ההיכרויות יושב מנחה והוא מסנן כל מי שמחיל לדבר ארוטי. הם פשוט מנתקים אותו מהשיחה והם לא נותנים לו להמשיך את השיחה. אני רואה שיש פה ספקים והם אולי יוכלו להוסיף על העניין הזה. הושבת מנחה פעיל שישב כל חדר הכרות או בכל חדר צ'ט עולה הרבה כסף. הם עושים את הסינון.

איך הם יודעים לאבחן בין בגיר ללא בגיר?

הבעיה שלנו היא לא הקידומת 1919 משום שזה עובד טוב. העיתון מלא במספרי טלפון להיכרויות וכאן הבעיה.

נכון, וההיכרויות מסוננות כל הזמן. מצידי, מה שהוא ארוטי יהיה ארוטי. ידברו שם על ארוטי בשלישייה, ברביעייה או בחמישייה. זה אדם שביקש להיפתח לשירותים ארוטיים.

אבל, ילד בן 16 מתקשר למספרים מהעיתון.

הוא לא יכול להגיע לשם. אם הורה שהוא בגיר החליט לפתוח את הילדים שלו לשירותים ארוטיים, אז אין בעיה. אבל במצב רגיל הילדים לא פתוחים לשיחות ארוטיות, הם פתוחים רק לעולמות של ההיכרויות ושל הצ'טים ושל הדברים האלה. ההיכרויות והצ'טים כפי שגם אמר בן בסט שהם 95% ממה שהוא אמר שזה של פרטנר, אין שם חומר ארוטי כי יושב שם מנחה והתכנים שם כל הזמן מנותרים על ידי הספקים של השירותים האלה. הם לא מרשים שיעלה לשם חומר ארוטי בגלל שאם עולה לשם חומר ארוטי אז אני חוטפת קנס של 330,000 שקל וזה כבד לי.

עדיין קונסים את האנשים וזה סימן שהמצב עדיין לא בסדר.

לא קנסו. משרד התקשורת יכול לומר. הוא לא מוצא שם תוכן ארוטי. היום במספרים האלה אין תוכן ארוטי.

מר בן בסט, מתי לאחרונה נתתם קנס לאיזשהי חברה בגלל שאיתרם שימוש חורג?

יש קנסות, אני קוראת על כך מפעם לפעם. דליה איציק מאוד מקפידה על נושא ההיכרויות שיש בעיתון.

הוא האחראי, הוא זה שצריך להוציא את הקנס, והוא אומר שלא.

האמת כמו בהרבה מקרים היא באמצע. בסך הכול המטרה של משרד התקשורת במהלכים האלה היא לא לגרום לחברות נזק כיס. עדיף שאת כספם ישקיעו בשירותי תקשורת וגם ברווחים לבעלי המניות. היו מספר מקרים בשנה האחרונה שבהם המשרד התחיל את התהליך שנקרא הטלת עיצום כספי. זה סוג של קנס אזרחי. מודיעים לבעל הרשיון שמנכ"ל משרד התקשורת עומד להטיל עליו קנס של 332,000 על מקרה או מכפלות כאשר זה על כמה מקרים, הוא מקבל את תגובתו, ואז יש לו שיקול דעת האם בסופו של יום להטיל את הקנס או לא. גם על זה יש אפשרות לערער לבית המשפט השלום.

כאשר החרב היתה מונחת על צווארן של החברות בנושא של הקנסות הן התיישרו, והתופעה ירדה בשיעורים דרסטיים. לכן, האיום עשה את פעולתו. אומרים שהרבה פעמים שכדור בקנה הוא יותר מפחיד מהכדור שכבר נורה.

תשאיר אותו קבוע שם.

הוא קבוע שם. האופציה האדמיניסטרטיבית להטיל עיצומים כספיים ולחלט ערבויות קיימת כל הזמן. השימוש המושכל בה בכמה מקרים גרם לאותן חברות שהיה נראה שהן הפרו, להתיישר ולהפסיק את ההפרות, לפחות את ההפרות הבוטות. פה ושם בשוליים יכול להיות שמישהו ייתפס.

אני חושב שטוב ששמענו קודם כל את העובדות. המציאות היא לא מתאימה לחוק, אז או שנשנה את המציאות או שנתקן את החוק.

חברת הכנסת פינקלשטיין עם כול הכבוד לאנשי הוראה ולמורים, אני חושב שאנחנו כחברי כנסת נוטים לעשות הגזמה בחקיקות. יש דברים שאפשר לסדר אותם באמצעות משרדים, באמצעות רשיונות ובאמצעות הליכים אחרים, לא כל דבר צריך לכתוב בחוק.

נניח שאנחנו נקבע שהנורמה היא תיקון של חוק. אבל אני אומר לך בוודאות שאת לא תצליחי לעצור את הטכנולוגיה ואת הקדמה ואת מי שרוצה להגיע. כאשר תרצי לבוא עם הרעיון הבא את תצטרכי להעביר אותו עוד פעם בארבע קריאות בכנסת. כהצעת סיכום אני מציע לתת לאנשים פה לנהל את הדברים וגם לתת זמן. לי זה נשמע סביר בהחלט.

לא כל דבר צריך להיות בדרך שבה אנחנו כמדינה, כמחוקקים או כמורים אומרים לאחרים כיצד לנהוג. יש גם איזשהי אחריות על ההורים לחנך את הילדים שלהם להבין מה הם עושים, ואיזה חופש בחירה הוא רוצה לתת לו או לא, ואנחנו כחברי כנסת צריכים להבליט אותה גם כאן וגם במקומות אחרים. הנקודה הזאת היא אולי לא רלוונטית לדיון כאן, וההצעה שלי היא שאנחנו נדחה את המשך הדיון כאן עד שאנחנו נראה בעוד שלושה-שישה חודשים האם המצב הדרדר כפי החשש שישנו, או שהוא השתפר כמו שנראה לי מהמציאות בשטח.

אני רוצה לחזק את חברת הכנסת גילה פינקלשטיין ולברך אותה משום שהיא כיוונה לדעת גדולים. הצעת החוק הוכנה בשנת 2003 והיא עבר קריאה טרומית. חבר הכנסת זנדברג, הדברים זזו רק בגלל שהצעת החוק היתה מונחת כאן והרשיון תוקן. חברת הכנסת פינקלשטיין עשתה פה עבודה מצוינת עם הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת יכולה להוות כדור בקנה, ואפשר תמיד לקדם אותה. החברות יכולות תמיד לומר שהן לא רוצות לעשות את הדבר הזה בחוק אלא באמצעות תיקון ברשיון. אנחנו עומדים כאן על המשמר, ואנחנו נחליט מתי נקדם את הצעת החוק ומתי לא.

הפעם, לשם שינוי, אני רוצה לברך את חברות הסלולר. מר גרון הזכיר פה את ההצעה להסדרה עצמית שחברות הסלולר הגישו, ואני חושב שזוהי הדרך הנכונה והנאותה לטיפול בעניין. נכון שחברות סלולר כמו כל חברה אחרת, יבואו עם רעיונות לתיקונים משלהן כדי שאנחנו לא נצטרך להתערב בחקיקה. ברוב המקרים ההתערבות בחקיקה היא התערבות גסה, משום שפעמים רבות הנושא עולה כבר על גדותיו וגולש. אני חושב שהדרך בה חברות הסלולר מצאו לעשות את זה היא נכונה. אני סומך על מר גרון ועל חבריו שהם יבדקו את ההצעה של חברות הסלולר שהוגשה להם, ושהם יתקנו את הטעון תיקון.

ומה אם זה לא יהיה?

אם לא תהיה לנו ברירה, אנחנו תמיד יכולים לפנות לחקיקה, דבר שאנחנו מאוד לא רוצים. אבל, אני מניח שהתבונה והשכל בקרב חברות הסלולר יגברו בסופו של דבר. הן מבינות היום יותר מכול שהן צריכות להביא לבעלי המניות בסוף השנה כסף. הן יכולות להבין את זה כך בצורה טובה וחיובית, או בחקיקה שתוריד להם הרבה מאוד את הרווחים.

מדוע לסלקום לא היו שיקולים רווחיים כלכליים? אין להם את השיחות הארוטיות, אין להם תמונות פורנוגרפיות. הם חשבו על בריאות הנפש של הילד ועל התפתחות הנפש של הילד.

למען הסר ספק, נפשו וחינוכו של בני לא חשובים לי פחות מלחברת הכנסת פינקלשטיין.

חבר הכנסת ליבוביץ, למה אתה תמיד צריך להיות הפוך על הפוך?

חבר הכנסת ליבוביץ, יש לי פה דוחות של פסיכיאטריים, אחד מהם יושב בתל השומר. אחד מהפסיכיאטרים הוא פנחס דנון. הוא היה פה והוא דיבר שעה שלמה. האם אתה שמעת אותו?

שמעתי אותו, הייתי בדיונים הקודמים של ועדת הכלכלה. אני יכול להביא עשרה אחרים שיגידו הפוך.

תאמין לי שאתה הראשון שצריך לברך על הדבר הזה.

אם היית נותן לי להמשיך את המשפט היית שומע מה יש לי להגיד.

אני ואתה קראנו לפני שבועיים כתבה בעיתון בוועדה לביקורת המדינה, וראינו בדיוק מה קורה בבתי הספר, ולאיזה רמה אנחנו יורדים.

אין לי ספק שהדרך הזאת של תיקון רשיון ושל הטלת מגבלות עצמאיות על ידי חברות הסלולר עדיפה לפחות מבחינתי מהתערבות חקיקתית שלנו. לכן אני חושב שאנחנו צריכים קודם כל לברך על זה. יכול להיות שיש לי חילוקי דעות, אפילו עם משרד התקשורת, על הדרך שבה זה נעשה, כי אני חשבתי שזה צריך להיעשות בדרך אחרת ולא בדרך שזה נעשה. אבל עצם זה שזה נעשה וזה קיים, זה טוב מאוד. אנחנו שומעים פה גם את הנתונים שאומרים שזה מביא לכך שיש הפחתה רבה גם בתחום התכנים וגם בתחום ההפרות, וזה חשוב. אדוני היושב ראש, כפי שאמרת צריך באמת להחזיק את הצעת החוק בקנה כדי שאם המצב ביום מן הימים ידרדר נוכל להעלות את זה מחדש.

רק צריך לזכור דבר אחר, ואני חוזר ואומר את זה לא רק בנושא הזה, לפעמים ההתערבות שלנו בחקיקה גורמת למצבים שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם בסופו של דבר. אני חושב שככל שהשוק מסדיר את עצמו, ודאי שוק תחרותי שכזה אז כך יותר טוב. עובדה שיש חברה אחת, חברת סלקום, שבכלל אמרה שהיא לא נכנסת לתחום הזה. התחום הוא תחרותי, ואם אם היא היתה רוצה ואם היא היתה חושבת שזה רווחי לה, אז אני מניח שהיא היתה נכנסת. היא בחרה ללכת לנישות אחרות, ולא להיכנס לתחום הזה.

הדבר הראשון זה האחריות של כל אחד ואחד מהצופים בבית, מהאנשים שיושבים פה, על הילדים שלו. אנחנו כמחוקקים לא יכולים לקחת את האחריות על הילדים של כל אחד במדינה.

חבר הכנסת זנדברג, אנחנו כבר עשר שנים ביחד פה. אתה כבר לא חבר כנסת חדש. לא פעם חבר כנסת נאלץ להוביל חקיקה מסוימת כי הוא מבין שאין שום דרך אחרת לאלץ את הגורמים בנושא הספציפי שאנחנו מדברים עליו לעשות מעשה. אני הייתי שותף פה לכל המהלכים בתוך ועדת הכלכלה. אני קרוב לדברים ואני חושב שצריך לברך על המהלכים שנעשים במשרד התקשורת בתקופה האחרונה בנושא הזה, וצריך לתת את הצ'אנס. המשרד מוביל את הנושא הזה בצורה טובה מאוד וצריך לתת לו להמשיך להוביל את המהלך הזה.

אני חושב שבכל מקרה אפשר את החקיקה הזאת לשים בצד עד שנראה איך הדברים יתפתחו בתקופה הקרובה. אני מאמין בכנות של משרד התקשורת, הם מובילים את זה בצורה טובה ואני מברך על כך. הדברים האלה הם לטובת החברה הישראלית לאור כל מה שאנחנו רואים. זה לא איזה עניין של ציבור דתי, אלא זה שייך לכל אחד מחברי הכנסת. ההצבעה הגדולה ביותר בחקיקה היתה דווקא בנושאים הללו. מעל ל-60-70 חברי כנסת הצביעו בחוקים ששייכים לקטינים וגם לפורנוגרפיה. לכן, אני מברך את משרד התקשורת, וכולי תקווה שהדבר הזה יקרום עור וגידים.

אני רוצה לשמוע מנציג המשרד לביטחון הפנים האם יש לו נתונים לגבי מספר הילדים שחשופים לפלאפונים לאינטרנט ולכל הדברים האלה. אנחנו מכירים את נושא הפדופילים.

צריך להפריד בין האינטרנט לפלאפון.

נכון, ולמעשה מרכז הכובד הוא האינטרנט ולא הטלפון. שם באמת יש לנו פרשיות גדולות מאוד שמתנהלות בכל רחבי הארץ. יש פרשיה שמתנהלת כרגע ביחידה הארצית לחקירות הונאה, של קטינים ששידלו קטינים, ובגירים ששידלו קטינים לעבירות מין קשות מאוד. זה התחיל בצ'ט באינטרנט ולאחר מכן שיחות טלפון. לאחר מכן גם שידלו אותם להתפשט מול המצלמות, והעבירו את התכנים האלה בכל האינטרנט וסחטו אותם. יש גם בגיר שנשפט לא מזמן בסוג העבירות האלה. הוא קיבל 14 שנות מאסר על סחיטה ואיומים. יש פרשיות רבות שמתנהלות בימים אלה, והתנהלו גם בעבר פרשיות, בעיקר בנושא עבירות אינטרנט ולא עבירות שקשורות לפלאפון סלולרי.

נציגת סלקום, אנחנו שמענו עליכם דברים טובים היום.

אנחנו אכן שמנו לנו למטרה קודם כל להגן על קטינים, ומבחינה אסטרטגית החלטנו לא להעניק שירותים כאלה כרגע כפי שנאמר.

מהו ההפסד הכספי שלכם מזה שאתם לא פותחים את הערוצים האלה?

הפסד עצום, ודאי.

זה שיקולים אסטרטגיים. אתה מפסיד כאן, אתה מרוויח במקום אחר. בנקודה הספציפית הזאת החלטנו לא לתת כרגע שירותים.

התחושה שלי היא שמוצגת כאן תמונה שהיא מאוד ורודה, ואני לא בטוחה שהיא תואמת את המציאות. ראשית, מדובר על שירותים כאלה לקטינים. כפי שראינו יש כאן בלבול בין הרבה מאוד סוגים של שירותים כמו שירותי הצ'טים וההיכרויות ושירותי האינטרנט. אני הייתי כן שמחה לשמוע איך ביחס לכל שירות ההסדרים שקיימים היום מביאים פתרונות.

נטען כאן שיש לעשות הפרדה בין אינטרנט לבין סלולר. נכון שקיימת הפרדה בינהם, אבל עדיין הדברים קשורים אחד בשני. כאשר ילד יושב מול מסך וגולש באינטרנט אז כל מי שעובר בסביבתו יכול לראות מה נעשה על המסך. נכון שזה תלוי בהורים ובסביבה המחנכת של הילד, אבל יש איזשהי יכולת ביקורת. לעומת זאת, כשהדבר נעשה בסלולר בחדר שירותים או בכל מקום אחר אז אין בכלל שום בקרה. נכון שצריך להתמודד עם הדברים באינטרנט. אבל, כל הצרות שבאות עלינו באמצעות האינטרנט, הן פי כמה וכמה כשהן באות באמצעות מכשיר סלולרי קטן. לכן אני לא הייתי מבטלת את זה ולא הייתי אומרת שזה שייך לאינטרנט. אם אנחנו כן באים להסדיר את עניין השירותים הארוטיים למינהם שבאים באמצעות הסלולר, כן צריך להתייחס לזה.

סליחה שאני חשדנית, אבל מעניין לראות את ההסדרים שמוצגים כאן. נכון להיום נעשים דברים בעקבות המעורבות והאכפתיות של השר אולמרט והשרה דליה איציק. אבל, אנחנו לא יודעים מי יהיה השר הבא, ואני לא הייתי רוצה להשאיר את העניין כך שהדברים יוסדרו אך ורק בהתאם לרצון הטוב של מי שיהיה השר באותה תקופה. כל הדברים האלה צריך לבוא בחשבון.

אני אשמח לשמוע איך חברות הסלולר לא מספקות את השירותים, כי לדעתי, בסלקום כן אפשר להגיע לשרות ארוטי. עדיין אפשר באמצעות מכשיר ובאמצעות קו של סלקום להגיע לשירותים ארוטיים. אומנם הטכנולוגיה מקדימה אותנו אבל גם כך הידע של אותן חברות הסלולר מקדים אותנו, והם תמיד מצליחים למצוא את הפרצה הנכונה על מנת שבסופו של דבר יגיעו אותו שירות ארוטי לקטין.

בשם פרטנר אני רוצה לומר שאנחנו בוחנים היום כל מיני מערכות לסינון תכנים באינטרנט שנוכל אולי להציע אותן בעתיד להורים שרוצים שהילדים שלהם לא יגלשו לכל אתר ואתר באינטרנט. כרגע אנחנו עוד לא מציעים את זה כי אין מערכת כזאת שיודעת לעבוד באינטרנט סלולרי. כפי שציין חיים גרון יש אצל ספקי האינטרנט הביתיים, את המערכות האלה היום והן עובדות היום. הן מסננות כ-90%-95% מהתכנים הארוטיים. בסלולר עדיין לא קיימת מערכת כזו. זו מערכות שיצטרכו לעבור הרבה התאמות טכנולוגיות. אנחנו בוחנים את זה כרגע, זה נמצא על האג'נדה שלנו, וזה חשוב לנו כחלק מההסדרה העצמית שאנחנו רוצים להנהיג.

מהו ההיקף של השוק הזה בכסף?

לא כל החברות יכולות להוציא הודעה.

מהי ההערכה שלכם? אני שואל אתכם, ולא אותם.

הרבה עשרות מיליונים של שקלים בשנה זורם באפיקים האלה.

נדמה לי שאתה קצת מגזים.

אנחנו מברכים על ההצעה. אנחנו מסתכלים על ההצעה מההיבט הצרכני והוא עניין ההוצאות העצומות שנופלות פתאום על הורים והם לא יודעים מה לעשות. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשלם, ואז הם נחסמים ואין להם יותר פלאפון. צריך לזכור שהיום אתה נותן לילד שלך פלאפון כדי שתוכל לדעת היכן הוא ושהכול בסדר איתו. כשאתה פתאום חוטף חשבון כזה אתה לא יודע מה לעשות.

אנחנו קצת מטעים פה את כל מי ששומע את הדיון. הלוא היום אתה יכול לקנות פלאפון, טוקמן, את כל השיטות האלה, ואתה יכול לתת לילד שלך טלפון שהוא לא יכול לחייג בכלל, ואם הוא יכול לחייג אתה קובע לו מכסה של עשרה שקלים או של עשר שיחות, והוא יכול רק לצלצל ולומר שהוא נמצא במקום מסוים ולבקש שיבואו לקחת אותו.

קצת אחריות של ההורים. איפה ההורים?

אם באמת רוצים, אפשר לפתור את זה. אנחנו יוצרים פה קצת אשליה. כשאתה מתאר את זה ככה זה נשמע כאילו יש פה מצב שאין ברירה ושאתה חייב לקנות את המכשיר היחיד שנותן לך פורנוגרפיה און-ליין 24 שעות, וזאת שטות. במקום לבזבז את המאמץ בכיוון הזה תסבירו לציבור שאפשר לקנות את הפלאפונים האחרים שמאפשרים רק לי להתקשר לילד, שמגבילים אותו בסכום שתוך שנייה אחת כבר הלך לו הכסף אם הוא מחייג לכל אחד מהשירותים הללו. אני יודע בדיוק לאן הוא חייג כי הכרטיס נגמר ורק אני יכול לטעון אותו. זה קיים, בלי לעשות פרסומת לאף אחת מהחברות.

החברה שלנו מספקת תכנים.

אתה מקור הבעיה.

אני מקור הבעיה.

האם תוכל לומר לנו גם כמה כסף מגלגל השוק הזה?

קודם כל, רציתי לתקן את חברת הכנסת פינקלשטיין. אנחנו כמובן לא בעד זה שילדים ייכנסו לשירותים, אנחנו נגד זה ואנחנו גם מפעילים אמצעי ביקורת מאוד קפדניים. בחברתי יש שלושה אנשים שמועסקים במשך 24 שעות ביום, אשר מסננים תיבות, עוברים על הצ'טים. הם מנתקים ילדים אשר כביכול נכנסו באיזשהי דרך. אגב, זה קורה לעיתים מאוד נדירות. הם מנתקים אותם. יש לנו גם אפשרות לנתר את מספר הטלפון שממנו הם התקשרו אם מספר הטלפון הוא לא חסוי, ולמנוע מאותו מספר טלפון להתקשר אחרי שהמנחה אמר שממספר הטלפון הזה התקשר איזשהו ילד.

רציתי לתקן אותך בעוד דבר. בארצות הברית העבירה היא לא פדרלית ולא פלילית. ארגון "איקסטיז" וארגון בן שלו באנגליה שהוא ארגון של שש חברות סלולריות, אומנם עושה דברים דומים למה שאנחנו מנסים לעשות פה. אתמול בלילה קראתי את כל הפרוטוקולים שלהם. שם הם מגדירים את ההורה כאחראי לילד, לא את הממשל ולא את הרגולטור. פה אנחנו שוכחים שההורה הוא זה שצריך לחנך את הילד.

נניח וההורה הוא נגר בן ששים שמתגורר בשדרות, והוא אף פעם לא היה חשוף למחשב ולא לאינטרנט. הוא אפילו לא יודע איך משתמשים בפלאפון. איך הוא אמור לפקח על הילד שלו? הוא קונה את הפלאפון לבן שלו והוא אומר לו שכאשר הוא מגיע לבית הספר הוא צריך להתקשר ולהודיע שהוא הגיע בשלום. הוא רוצה לדעת איפה הבן שלו נמצא והאם הוא הגיע בשלו. הכי קל להטיל את זה על ההורים?

שיקנה לו פלאפון עם מצלמה, ושיקצה לו עשרה שקלים לשיחות טלפון. תאמין לי שכך הוא לא יוכל להתקשר לשיחות האלה.

ב-99,9% כל נושא השיחות הארוטיות, הוסדר בנושא שיחות הסלולר, ויתקן אותי פה משרד התקשורת. אנחנו מדברים כרגע על היכרויות, וכרגע אני טוען שאני בתור חברה שהיא בין הגדולות בארץ לאספקת תכנים, ולא רק היכרויות וארוטי וכו', וכו', אלא גם תכנים נוספים לתחנות רדיו ולתחנות טלוויזיה, אנחנו מפקחים באופן שוטף 24 שעות.

איך אתה מגלה האם מדובר בילד או בבגיר?

על פי קולו.

מה שאמרת לנו עכשיו זה בדיחה. האם זה רציני? נו, באמת?

ראשית, אנחנו מפקחים על תיבות ההיכרות. אם אתם תתקשרו היום לקווי היכרויות, אתם לא תשמעו אף תיבה שמרמזת למין. שנית, קל מאוד לזהות ילד שעושה קול של מבוגר. גם אני מפקח מידי פעם על השיחות האלה, ואי אפשר אולי במאת אחוזים לפקח על זה, אבל אני יכול להגיד לך בפירוש שב-99,9% אנחנו מצליחים לגרש את הילדים מתוך השירותים של ההיכרויות אשר לא מוגדרים ארוטיים מראש. היום לאינטרנט אפשר להיכנס בקלות רבה יותר ולראות את פמלה אנדרסון. שם אין פיקוח. בסלולר אנחנו הקמנו מנגנונים של פיקוח שהלוואי שיהיו באינטרנט בקרוב.

מה זה שירות היכרויות?

שירות הכרויות זה שירות שניתן כאשר אדם שמעוניין להכיר אדם נוסף. נניח ואני לא רוצה לצאת היום לבר, או לא להכיר מישהו באמצעות שידוך, כי אני לא אדם דתי. אני רוצה להכיר אישה, גבר באמצעות הטלפון. אני מתקשר, אני שומע תיבת היכרות ואני יכול להשאיר לה גם איזשהו מסר כמו: מצאת חן בעיניי, תחזרי אליי לטלפון זה וזה.

האם אותן תיבות הן שמנוצלות לשירותים ארוטיים?

הן מסוננות טוטלית. עובדים על כך שלושה אנשים, 24 שעות ביממה. כל 15 דקות אנחנו מסננים את התיבות. אין תיבה בעלת אופי מיני שתיכנס היום לתוך קו היכרויות רגיל. אין דבר כזה, אנחנו מאומנים בזה כבר למעלה משנה.

לי אין ניסיון בדברים האלה, ולכן אני לא יכול להביע כל כך דעה. אולי יש פה אנשים שיש להם ניסיון. אולי כדאי לעשות עליכם איזשהי בדיקה.

אני מציע שבלי שיספרו לנו, מר גרון ומר בן בסט ירימו טלפון לאחר מהמספרים שלנו, וינסו להכניס תיבה בעלת אופי מיני, וייראו האם היא בכלל נכנסת למערכת. כיוון שאנחנו עושים תהליך הפוך, רק אחרי שהיא מאושרת היא נכנסת למאגר התיבות. היא לא נכנסת למאגר התיבות לפני שהיא מאושרת. כלומר, כל רבע שעה יש אישור תיבות, ואם התיבה מאושרת היא נכנסת למאגר.

דובר כאן על סכום של עשרות מיליוני שקלים.

זה לא עשרות מיליוני שקלים. אני אגזים אם אני אדבר על עשרות אלפי שקלים בחודש משירותי היכרויות.

אם היה מדובר על עשרות אלפי שקלים אז אף אחד לא היה משקיע בדבר הזה.

אני מדבר איתך כרגע על שירותי היכרויות.

באמצעות החקיקה הזאת חברות הסלולר התחילו להיות ערניות.

את צודקת.

אתה אומר שאין בארצות הברית חוק כזה. אני ביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לחקור את הנושא הזה. ביפן למשל יש תקנות. בארצות הברית יש חוק, ואי שמירה על הוראות החוק היא עבירה פלילית, והנציבות הפדרלית לתקשורת שעליה דיברת אמונה על אכיפת החוק. מרכז המידע אמין עלינו.

אבל, ברירת המחדל היא חיובית ולא שלילית. החוק מתייחס לחברה אשר לא חסמה לקוח שביקש להיחסם, ובזאת את טועה. שם זה הפוך, גם באנגליה זה הפוך.

שם יש חסימה, ומי שרוצה מבקש - - -

זה לא נכון.

העונש הוא קנס, מאסר או שילוב של השניים.

לצערי, את מקריאה רק חלק מהפרוטוקולים. גם מר גרון יוכל לתמוך בי כיוון שאתמול בלילה אני קראתי את כל התקנות של חברת הבת של חברות הרגולציה באנגליה ובארצות הברית. שם ברירת המחדל היא חיובית, כולם פתוחים. אם אני רוצה לסגור את עצמי, אני בקלות יכול לסגור. אם חברת הסלולר או התקשורת לא תסגור אותי, זאת עבירה פלילית. בזאת את צודקת.

אנחנו מפעילים שירותי תוכן לסלולרי, בעיקר לפלאפון וגם לסלקום. קודם כל, חשוב לנו להפריד בין כל המוצרים כפי שנאמר פה. שיחות או שירותים ארוטיים ושירותי היכרויות זה עולמות שונים לגמרי. אני יכול להתוודות שבגיל 14 פתחתי תא ב"מעריב לנוער", שירות היכרויות. זה לגיטימי, זה בסדר גמור. זה כך גם בכול מדינה בעולם וזה לגיטימי.

אנחנו מפעילים שירות היכרויות מאוד גדול ומצליח, ואנחנו מקדמים אותו גם בהרבה מאוד אמצעי מדיה. מניסיוני בתחנת רדיו, כל אמצעי המדיה גם מוגבלים בסוג התוכן שהם מעבירים הלאה. כלומר, שכל פרסומת שעולה היום במסגרת החוקים בכפוף לרשות השנייה, הוא האמצעי עצמו הוא זה שאחראי על התוכן שמועבר בה.

חשוב להפריד את שירותי ההיכרויות כי זה מאוד מאוד אקוטי. שירות היכרויות הוא שירות מסונן לגמרי. יש אצלנו 24 שעות ביממה הנחייה באמצעות אדם שיושב שם כל הזמן במשמרות. הוא מפקח על התכנים שמועברים שם בצ'טים.

התיבות הקוליות עצמן הן תיבות שהן מאוד מסוננות. אתם מוזמנים לנסות מייד אחרי הדיון בוועדה. מחייגים פשוט לשירות ומנסים להכניס תוכן מיני. העולם הארוטי הוא עולה שונה לגמרי מעולם ההיכרויות. זה עולם באמת אחרי לגמרי, מגוון מוצרים רחב.

כנראה שבמקרים מסוימים יש שימוש לרעה בהיכרויות.

אני חושב שממש לא. אנחנו בחברה שלנו לא מתעסקים בשירותים ארוטיים.

כיושב ראש ועדת הכלכלה אני מקבל טלפונים מראשי מוסדות, וממנהלי בתי ספר, לנסות לסגור את נושא ההיכרויות. כנראה שיש שם פרצה כזאת או אחרת.

זה מאוד חזק באינטרנט. בואו נסגור את האינטרנט.

אני מדבר גם על סלולרי. אם הם מטריחים את עצמם להתקשר אליי, אז כנראה שיש בעיה קשה ורצינית. לכן אנחנו יושבים בדיונים ללמוד את הנושא.

אדוני יושב ראש הוועדה, אין שום בעיה בשירותי היכרויות. שירותי היכרויות הם שירותים שנותנים צרכים בסיסיים של היכרויות. זה קיים גם במדינת ישראל הרבה מאוד שנים. זה קיים גם בעיתונות, ובאמצעי המדיה גם האלקטרוניים וגם באינטרנט, וגם בטלוויזיה יש תוכניות להיכרויות.

צריך שיהיה מעקב על זה.

אני מסכים, ויש מעקב. הנזקים שיהיו לנו בתור חברות פרטיות אם חס וחלילה יהיו פה שירותים כאלה, הם הרבה יותר אקוטיים מהחלטה זו אחרת בחקיקה. אנחנו פה מאבדים את הפרנסה שלנו, אנחנו אחראים על התוכן שמועבר שם.

חברת סנס היתה מאוד שמחה אם היינו יכולים גם במדינתנו לקדם את המודל הבריטי שעליו אנחנו מדברים פה. יש שם שופט בדימוס, איש בכיר בחינוך ובכיר בתקשורת. אני לא מדבר על הסלולר, אלא בכלל על חברות שירותי התוכן. זה מאוד לגיטימי שתהיה עוד בקרה. אבל בין זה לבין להגדיר ששירות היכרויות ושירות אירוטי וצ'ט זה אותו הדבר, יש הרבה מרחק. רבותי, זה באמת חולצה אחרת לגמרי במדף.

אתה מתאר את הדברים כאילו הכול יפה. אבל אני אומר לכם שבצ'טים ובהיכרויות יש בעיה אמיתית. כנראה שמנצלים את גם לשימוש לרעה.

בואו ננסה.

אני מזמין אותך לנסות, אני אתן לך מספרי טלפון.

היו אנשים שניסו והם הביאו את הנתונים.

לפני שנה זה היה משהו אחר.

גם היום.

יש קנסות וסימן שצריך למגר את התופעה הזאת.

לא התבצע אף קנס עד היום.

הוא אמר שזה באמצע.

יש את השרות של ה-1919. השיטה אצלנו היא שונה מהמצב באנגליה ובארצות הברית, היא הפוכה. האם כשאני מתקשר ומבקש לפתוח את הסלולרי שלי לפורנונגרפייה, אני צריך לעשות את זה כל פעם, או שפעם אחת התקשרתי ופתחתם ובחברות הסלולר זה נשמר באיזשהו מאגר, וכל פעם שאני מתקשר למספרים תהיה לי גישה?

זה פעם אחת נשמר. הבעיה היא שגם חברת סלקום וגם חברת בזק לא מאפשרות לציבור הרחב נגישות קלה מספיק. אם אני הייתי רוצה להשתמש בשירות ארוטי, אני לא הייתי ניגש לחנות בזק סטור ומציג לפקידה תעודת זהות לפי בקשתה. כך זה נעשה בבזק ובסלקום. אי אפשר לפתוח את עצמך בצורה אנונימית, אי אפשר לשלוח פקס, אי אפשר לשלוח דברים כאלה. עובדה שרק 50,000 מנוים נפתחו ל-1919 וזאת מתוך 6,5 מיליון מנוי סלולר ועוד 2 מיליון מנויים בזק. זה אומר שאנחנו פגענו פה בציבור רחב מאוד.

עדיין יש 50,000 מנויים שלא התביישו.

זה 50,000 מתוך 8.5 מיליון מכשירים בארץ.

האם אנחנו צריכים להתחשב בזה שהוא מתבייש או בבריאות הילד?

בבריאות הילד. מר אריה לבקוביץ נציג ארגון צרכנים דתיים, בבקשה.

חשוב מאוד לשמוע את מר אריה לבקוביץ משום שהוא מתנדב לעזור לנוער במצוקה. אני שוחחתי איתו והוא סיפר לי שאנשים שנפגעו מהשיחות הארוטיות מתקשרים אליו.

נשמע לי שזה קשור יותר לפאן הדתי.

זה לא קשור לפאן הדתי. הוא יועץ חינוכי במקצועי, אין זה שום קשר עם דת.

ארגון צרכנים דתיים מטפל גם בצרכנות כללית, ולא רק בצרכנות דתית, כי המוטיבציה דרך הדת היא הרבה יותר חזקה ויסודית.

אם שואלים באופן אישי אדם דתי או אדם רגיל מה קורה פה, הוא בכלל לא יבין מה שקורה פה. נותנים את כל האופציות שבעולם, את כל המתירנות שבעולם, ואחר כך מתחילים למשוך חתיכות, חתיכות, ואומרים שאת זה אנחנו נעכב כך ואת זה נעכב כך, אבל האופציה תמיד ישנה.

אחד מבני משפחתי יודע לשחק בכל המספרים האלה שעליהם דיברה כל החבורה הזאת. לא מתאים לו לבוא לפה, אבל הוא בקלות יכול להוכיח לכם שכל מה שאמרו כאן אפשר לפצח אחת שתיים. חבל שהוא לא בא לכאן. הוא רוצה להישאר אנונימי. הוא הראה לגברת פינקלשטיין את הדברים האלה.

אני קיבלתי טלפונים של בני נוער כאלה שנפגעו. זה לא שטויות, זה אמיתי. אנחנו לא ממציאים דברים.

אני נוסע עם נהג מונית מסוים, והוא אומר לי שקרה מקרה שהוא לא יכול לתאר אותו. הוא מספר לי שבמונית שלו היו נער ונערה בגיל 15 שיצאו משפת הים, ובידיהם שני מכשירים סלולריים בהם הם יכולים לצפות בכל התמונות וכד'. כתוצאה מציפייה בתמונות הם קיבלו ריגושים אדירים. הם הזמינו את המונית מחוף דוליפנריום עד רחוב גורדון, אבל באמצע הריגושים שלהם, פתאום הבחורה ביקשה מנהג המונית לנסוע עד צפון תל-אביב כי כך היא רוצה. התברר אחר כך שהם ביצעו מעשה ברחוב בתל-אביב כתוצאה מההשראה של הדברים האלה. אני לא יודע אם אני צריך לספר את זה, אבל זה פועל יוצא.

זה נעים לומר שההורים יחנכו את הילדים שלהם, אבל אנחנו רואים את המתירנות ואת הסטטיסטיקה. מי שמאמין במדע הסטטיסטיקה ורואה את הדברים יודע שיש גם משפחות חד הוריות, ושלא תמיד האבות יכולים לחנך את ילדיהם. יש מצבים שונים שבהם ההורים לא יכולים לעשות את זה. יתרה מכך, אנחנו לפעמים רואים שכאשר הורים רוצים שקט תעשייתי הם נותנים לילד את המכשיר.

אבל, זו בעיה של ההורה.

זה לא רק בעיה של הורים. אנחנו שומעים מנציגי משרד התקשורת על הסדרים שונים כמו הטלת קנס, או חצי רשיון, או הסדרים כאלו ואחרים, והגבלות שונות. אבל, כל הדברים האלה הם דברים של יחסים בין פקידים. לכן, צריכה להיות איזשהי חקיקה שתדחוף את הנושא, ולא הסדרים בין אחד לאחד.

הילדים החלשים וילדים ממשפחות מצוקה הם בדרך כלל אלו שנפגעים.

לכו לגן במרום נווה בלילה ותראו איך ההשראה של הדברים האלה על החבורות שם.

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. ראשית, לעניין הקנסות. אף חברה סלולרית לא קיבלה מעולם שום קנס בעניין הזה, וגם לא לכאורה אוימה בקנס בתהליך שסיפר האדון גרון. בתחילת התהליך לאחר שהיה תיקון רשיון של משרד התקשורת היו כמה דברים שלא היו כל כך ברורים מתיקון הרשיון. נשלח מכתב אחד, לפחות לחברה שלי. נשלחה תשובה, אבל לתשובה לא היה המשך. זה כל הנושא. צריך גם לזכור שמדובר בשנה שלמה. כלומר, אף חברה לא קיבלה אף קנס. צריך להבהיר את העניין הזה.

זה טוב או לא טוב?

אני חושבת שזה טוב מאוד כי אנחנו עומדים בתנאי הרשיון?

אני חושב שזה בגלל שהם לא אכפו מספיק. אני הבנתי שפלאפון לא עומד בהתחייבויות שלו.

אם פלאפון לא עומדת בהתחייבויות שלה אז יש משרד תקשורת שאחראי שפלאפון תמלא אחרי הרשיון שלה. חברת פלאפון לא קיבלה ממשרד התקשורת אף מכתב שהיא לא ממלא אחר הוראות הרשיון. למיטב הבנתי, היא ממלא אחר הוראות הרשיון בקפידה.

לעניין ההיכרויות והצ'טים – תיקון הרשיון גם בהקשר הזה פועל למעשה כשנה. אני חושב שמתפקידו של משרד התקשורת לעשות את עבודתו. יש לו אגף פיקוח וזה מה שהוא צריך לעשות. אתה טענת כאן שמגיעות אליך הרבה תלונות שכן יש שירותי היכרויות וצ'טים שמגיעים אליהם קטינים. כמו שצוין פה על-ידי החברות שמספקות את השירותים האלה, גם לחבורת הסלולריות עצמן וגם לחברות שמספקות את השירותים האלה יש אינטרס לא פחות מאשר לך או לכול אדם אחר שקטינים לא יגיעו לשירותים האלה.

למה? הוא מרוויח כסף, ולא איכפת לו מי משתתף.

אני אומרת לך בשם חברת פלאפון שמרוויחה כסף, שאינטרס עליון שלנו הרבה לפני כסף, הוא שקטינים לא יגיעו לשירותים שהם למטרות מין.

איך אתם בודקים?

אנחנו כמו שנאמר לך כאן, עושים ניתור. קודם כל, אם זה למטרות מין זה חייב להיות בקידומת 1919 וזה אומר שעוברים שם הליך של בדיקה אם זה בגיר או קטין. על מנת לשמור על המשמר, אנחנו בתיבות עצמן עושים ניתור על מנת לוודא שלא קורה מקרה שבטעות איכשהו שירות שהוא כן למטרות מין הגיע למקום שהוא לא צריך להיות. זה הניתור שנעשה כאן על-ידי אנשים שבודקים מה קורה בשירותים האלה.

תפקידו של משרד התקשורת ושל האגף הפיקוח במשרד התקשורת לבדוק האם זה נעשה או לא נעשה. במידה ורוצים לעשות תיקון רשיון או תיקון חקיקה, זה צריך להסתמך על עובדות. משרד התקשורת צריך לבוא לפה ולהגיד שהוא מצא הפרות בוטות של הרשיון ושבבדיקות שהוא עשה הוא מצא שיש דברים כאלה. לא היה ולא נברא, לא קיים דבר כזה. אין שירותי צ'ט והיכרויות שהם למטרות מין שקטינים ניגשים אליהם היום.

מה החשש הגדול מחקיקה?

עמיתיי מהחברות האחרות אמרו כמעט את כל הדברים. אני יכול להגיד שחברת מירס מקפידה לעמוד בתנאי הרשיון. טובת הילד מאוד חשובה לנו. אני רוצה להזכיר שבתחילת הדיון מר בסט הזכיר שהוא בדק את התיבות הצ'טים ושהוא לא מצא שם חריגות או דברים שמובילים לנושא אירוטי. כל מה שנאמר באמת מתבצע היום.

חברת הכנסת פינקלשטיין, אני רוצה לברך אותך על כך שבעקבות חקיקה שלך משרד התקשורת עושה את עבודתו נאמנה, והוא עוד ימשיך לעשות. אנחנו כמובן נעקוב אחרי הדברים. הצעת החוק שלך תישאר אצלנו תמיד ככדור בקנה, ואנחנו נחליט ביחד מתי לקדם אותה.

דיברנו כאן על טלפון דור שלישי, ועל טלפון שהוא עובר לאינטרנט ובאינטרנט רואים תמונות פורנוגרפיות. אני הייתי רוצה שתהיה לנו ועדת מעקב שתורכב משני חברי כנסת מוועדת החינוך, כי אני לא חברה בוועדת הכלכלה, ושני חברי כנסת מוועדת כלכלה. הוועדה הזאת תעקוב אחרי התקדמות הנושא הזה.

אני כיושב ראש ועדה עוקב אחרי הנושא הזה באופן אישי. אני אבקש גם מיושב ראש ועדת החינוך לעשות את זה באופן אישי. היו כמה דיונים משותפים בנושא הזה.

אני שמעתי מהסמנכ"ל שהם מתכוונים לקדם את הנושא הזה, ושהם מודעים לבעיה של סכנת האינטרנט.

אדוני היושב ראש, ברגע שאתה מוצא איזשהי פרצה אני מבקש ממך להתקשר אליי אישית 24 שעות ביממה.

אתה תשאיר את מספר הטלפון שלך. אני רוצה לנסות כמה מספרי טלפון בחדרי וזה על-פי תלונות שקיבלתי מראשי מוסדות.

בסדר גמור.

חברת הכנסת פינקלשטיין, אני מבקש שגם את תצטרפי לזה. מה שתגידי מקובל עליי. אתם תשבו יחד ותעשו כמה ניסיונות.

אנחנו לוקחים מספר טלפון במודעה של היכרויות שמתפרסמת היום בעיתון "ידיעות אחרונות" ומתקשרים עכשיו לשם.

אתם תשבו ביחד, יש לי עוד דיון לנהל. חשוב לי שתגידי לי מה קורה עם זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.