הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ה-2005

2
ועדת הכלכלה
11.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 452
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, ד' בתמוז התשס"ה ( 11 ביולי 2005), שעה: 09:30

הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ה-2005, של חברי הכנסת: דניאל בנלולו
רוני בריזון, מיכאל גורלובסקי, עבד אלמאלכ דהאמשה, נסים דהן, אבשלום וילן
יאיר פרץ, איוב קרא (פ/2794) – הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
דניאל בנלולו
ענבל גבריאלי
דוד טל

עו"ד מירב רזניק – הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אריאל למדני – תקציבן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד אריאל כהאן – משרד המשפטים
יעל ארנון – אגף תקציבים, משרד האוצר
ד"ר חגית מאיר – המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט
רז עפרון – אדריכל, מינהל התכנון, משרד הפנים
שרה ורצברג – ממונה שיווק, מינהל מקרקעי ישראל
חיים רונן – מנכ"ל גני יהושע, עיריית תל-אביב יפו
רמי סולמי – עיריית תל-אביב יפו
עו"ד אושרת שלומביץ – קרן קיימת לישראל
ד"ר אליעזר פרנקנברג – משנה למדען ראשי ברשות הטבע והגנים
רפי איילון – מנכ"ל העסקים, קיבוץ עין גדי
אמנון הקר – מנהל הגן הבוטני, קיבוץ עין גדי
חזי מולא – מנכ"ל ארגון לגננות ונוף
אריה לבקוביץ – יו"ר העמותה פארק יהדות וארגון צרכנים דתיים
יצחק איילון – מנכ"ל הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים
ד"ר אורי פרגמן ספיר – מדען ראשי, הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים
רבקה בהירי – חברת הנהלת הגן הבוטני, יו"ר אגודת ידידי הגן הבוטני
שפרירה בלך – חברת הנהלת הגן הבוטני בירושלים
אופיר אשר – גזבר אגודת ידידי הגן הבוטני
ניצה בן צבי – חברת הנהלת אגודת ידידי הגן הבוטני

שמרית שקד
איתי עצמון - מתמחה

לאה ורון

אושרה עצידה

הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ה-2005, של חברי הכנסת: דניאל בנלולו, רוני בריזון, מיכאל גורלובסקי, עבד אלמאלכ דהאמשה, נסים דהן, אבשלום וילן
יאיר פרץ, איוב קרא (פ/2794) – הכנה לקריאה ראשונה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. על סדר היום הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ה-2004, של חבר הכנסת דניאל בנלולו וקבוצת חברי כנסת (פ/2794).

זהו דיון המשך, אנחנו כבר דנו בחלק מהסעיפים שבהצעת החוק. אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית של הוועדה לשנות כמה הגדרות, ולהכין קריטריונים לנושאים מסוימים. המחלקה המשפטית של הוועדה עשתה עבודה טובה, ואנחנו כמובן נדווח על התיקונים כאן. לאחר מכן אנחנו נמשיך בדיון בסעיפים הבאים.

בסעיף ההגדרות יש שינוי בהגדרה של "גן בוטני", כך שלא כל גן יוכל להיכנס תחת ההגדרה של גן בוטני ולבקש כסף לתפעול הגן. אנחנו רוצים שהכסף יגיע למי שבאמת מתעסק בתחום הגנים הבוטניים. כך גם יהיה יותר קל לשר להחליט מהו גן בוטני ומהו לא.

אנחנו סיימנו את פרק א', פרק ההגדרות, וגם את פרק ב'. בהסכמה של כולם אנחנו החלטנו להוריד את פרק ג' מהחוק. אנחנו צריכים להתחיל לדון בפרק ד'. אבל לפני כן, אנחנו נשמע מהם התיקונים שהיו עד כה.

אם כן, יש שינוי בהגדרה של "גן בוטני" וההגדרה כרגע היא : "גן נטוע צמחים שונים לפי שיטה מדעית מסוימת, ולמטרה מחקרית, מדעית או חינוכית".

ההגדרה החדשה של "גן בוטני מוכר" היא: "גן בוטני אשר שר החקלאות ופיתוח הכפר הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 2, כעל גן בוטני מוכר".

בשאר ההגדרות אין שינוי והן נשארות אותו הדבר כפי שאישרה הוועדה.

אדוני היושב ראש, האם סעיף ההגדרות בנוסחו החדש מאושר?

כן.

אני מנהל את פארק היהדות בבני ברק. אני הייתי רוצה להוציא קצת את עניין המחקרים מכל העניין הזה כי זה נותן איזשהו צביון מסוים. צריך להוסיף כאן גם: או שימוש לתועלת הציבור. כלומר: מדעית או חינוכית, או שימושית לתועלת הציבור. יש הרבה צמחים שהם יותר לתועלת הציבור מסתם צמחים מדעיים כמו קקטוס ממקסיקו או צמח מאוסטרליה, או אקלום של צמח פלוני אלמוני. זה אולי משרת את הקהילה המדעית, אבל זה לא נותן לקהל הרחב דברים יותר אוטנטיים.

אני חושבת שזו לא היתה כוונת המציע.

זו לא היתה הכוונה. זה לא בחוק הזה.

אבל זה צריך להיות לצורכי הציבור, ולצורכי הכלל. גן בוטני הוא לא רק גן שנועד לסיורים של שיעורי טבע או להתרשמות מצמח פלוני או אלמוני, אלא השאלה היא גם מה הוא נותן לתועלת הציבור. אחד מעוניין בצמחי ריח, והשני מעוניין בצמחי תועלת, ואחר מעוניין בצמחי מצווה או תבלין. גם הצד המעשי השימושי צריך להיות חלק מהגן הבוטני. זה לא רק מקום להצגת 3,000 זנים של מי יודע מה.

אני לא חושבת שצריך להוציא את עניין מחקר. סך הכול זה חלק מכל העניין, זה מחקר, זה אקלום.

המטרה היא אחרת. שימוש הוא לא עניין ששייך לכאן.

האם זה מפריע שנכניס את המינוח שהוא מציע כאן?

כן, אני חושבת שצריך להשאיר את הנוסח כמות שהוא ולא להוסיף את זה.

גן בוטני הוא נקודת המפגש הראשונה בין אוכלוסיות צמחי העולם באשר הם, ולא משנה השיוך השימושי, ההצגתי או המדעי, לבין המדינה. גן בוטני מקבל אוצר צמחים והוא מטפל בו קודם כל ברמה מדעית. גן מדעי מוגדר כגן שאוצר בתוכו צמחים אשר אינם נמצאים כנחלת הכלל, והוא החזית הראשונה. משם לאחר בחינות מדעיות ואחרות, מחליטים גורמים נוספים בשיתוף המוסדות הרלוונטיים כגון משרד החקלאות ומכוני המחקר, אילו מהצמחים ימשיכו בדרכם בתוך המדינה כדי להפוך לנחלת הכלל או לא. לדוגמה, אם אנחנו מביאים צמח שיש סיכוי שהוא יהיה צמח פולשני כלומר עשב רע, אז אנחנו משתדלים לא להציג אותו.

במה זה רע שנכניס לתוך ההגדרה את המילים: שימושי לצורך הציבור?

הם בתוך ההגדרות בלאו הכי.

זה נוגד את ההגדרה של גן בוטני. זה בכלל לא קשור, אין קשר בין הדברים. בסוף הכסף יחולק לכול פארק במדינת ישראל שמשמש לצורכי הציבור.

לי יש גן בוטני וכל המהות שלו היא בכך שהוא משתף את כלל צורכי הציבור. לא באים לשם רק פרופסורים. קח לדוגמה את נושא ארבעת המינים. יש הבדל האם נושא ארבעת המינים נמצא במקום מסוים שהאוכלוסייה שלו צורכת אותו, לבין הימצאותו בסתם מחקר מדעי.

כן, אבל יכול להיות שהגן שלך שיהיה יפה ככל שיהיה, לא נכנס לתוך ההגדרה של גן בוטני.

אז שייכנס. אם כותבים כל הזמן "מחקר ומדע" אז זה מראש מגרש חלק גדול מהאוכלוסייה הארץ ישראלית.

הוא מגרש לסוג גנים בוטניים, הוא לא מגרש לגנים אחרים חס וחלילה.

לפי ההגדרה שהאדון מבקש, כל משתלה שמגדלת פרחים לצורכי הציבור, תבקש להיות גן בוטני.

בסעיף 2 כתוב: "צמחים מסומנים בשם המדעי". אני מציע להוסיף לזה את המילים : העממיים והמסורתיים. למה לכתוב רק לשמם המדעי?

אנחנו עוד לא הגענו לזה, אנחנו עדיין בסעיף ההגדרה.

אני רוצה להדגיש שזה לא יהיה יער. לפי ההגדרה כאן לא ברור שזה לא יער.

עדיין לא דיברנו מהו גן בוטני שהשר מכריז עליו. קודם כל דיברנו מהו גן בוטני מבחינת מדעית. לאחר מכן יש את התנאים שהשר יכול להכריז על גן בוטני כגן בוטני מוכר. אני מניחה שיער רגיל לא יעמוד בקריטריונים שנקבעו פה.

אני יכולה לחשוב על מקרים שכן. למשל, יש אזור של יער שבו גדלה תולעת השני. אם כך, זה מקום מיוחד, נעשה בו מחקר. אנחנו לא רוצים שזה ייכנס לגן בוטני.

אני לא מבינה איך יער יכול לענות להגדרות של גן בוטני.

תסתכלי על ההגדרות של פרק ב', של מה הופך גן לגן בוטני.

האם סעיף ההגדרות אושר בנוסח החדש?

כן.


סעיף 2, פרק ב'- גנים בוטניים

"2. (א) השר רשאי, לבקשת גן בוטני, ולאחר התייעצות במועצה, להכריז על גן בוטני קיים כגן בוטני מוכר לעניין חוק זה, אם נתקיימו כל אלה:

(1) בגן קיימים לפחות 3,000 זני צמחים שונים.
(2) הצמחים מסומנים בשמם המדעי.
(3) המידע אודות הצמחים מתועד במאגר מידע.
(4) הגן מיועד לאחת או יותר מהמטרות הבאות:

(1) שימור מיני צמחים הייחודיים למדינה מסוימת או לאזור מסוים.
(2) הוראה ומחקר בתחום הבוטניקה, האקולוגיה או החקלאות.
(3) התאמת צמחים לסביבות אקלימיות שונות.
(4) מטרה אחרת שקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(5) הגן הוא מוסד ללא כוונת רווח, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, והושקעו בו כספים ממקורות עצמיים או שיש לו הכנסות עצמאיות בהיקף שקבע השר.

(ב) השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לקבוע כללים להכרה בגן בוטני לעניין חוק זה.

(ג) הכרזה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות."

האם יש למישהו הערות עד כאן?

יש לי הערה לסעיף (א)(1) שבו כתוב: לפחות 3,000 זני צמחים. לדעתי זה מאוד מגביל כי יש גנים בוטנים קטנים שהם בסביבות 20-30 דונם, ולא קיימים בהם 3,000 מיני זנים. יכול להיות שקיימים בהם 1,500 או 2000 זנים. אני לא חושב שאפשר להגביל את זה ל-3,000 זנים, משום שאז זה מאוד מאוד מגביל את החוק לגנים שהם הרבה יותר גדולים. הגנים הבוטנים הקטנים כמו הגן שאני מכיר שהוא משנות החמישים, יש בהם אולי 1,500 או 1,700 זנים, אבל יש בהם צמחים מסומנים וצמחים מיוחדים.

אנחנו רוצים להכניס קריטריון מסוים כי אנחנו רוצים להכניס להגדרה גנים רציניים. אנחנו אפילו שקלנו להתיר גנים בוטניים לאומיים. אי אפשר לתת עשרה גנים בוטניים לאומיים. אנחנו לא רוצים שכל גן בוטני קטן ייכנס להגדרה. אנחנו חשבנו שהקריטריון הוא 3,000 זנים.

צריך לכתוב: 3,000 מיני וזני צמחים. זן הוא רמה יותר נמוכה של מין.

אם אנחנו מדברים על זנים, אז תיאורטית מישהו יכול לפתוח גן שיש בו 3,000 זני עגבניות. כשמדובר במינים, מדובר במינים שונים. אני חושב שצריך להחליף את המילה "זני" במילה מיני.

עדיין אפשר שיהיו 2,999 זנים של עגבניות ומין אחד של צמח אחר. לא עשינו פה כלום.

קיים גן של קקטוסים ויש בו סוגים רבים מאוד של קקטוסים. אני לא רוצה להגביל אותם. מבחינתי זה בסדר.

זה בסדר. קקטוסים יהיו מינים שונים. סוג זה רמה יותר גבוהה ממין, ואחר כן מין, ואחר כך זן. זנים היא אחת הרמות הנמוכה ביותר, אם לא הנמוכה שביותר, ולכן כדאי לכתוב מינים ולא זנים, כי תיאורטית מישהו יכול לגדל 3,000 זנים של מין אחד של עגבניות.

יש כמה מאות צמחים שהם טעונים טיפול נמרץ והם שימושיים ותועלתיים. הם גם בתוכניות הלימודים, ובכל מקום שמם הולך לפניהם שצריך לעשות עליהם מחקר. אני לא מתכונן לאסוף 3,000 מינים שמתוך זה יהיו עוד 4,000 זנים, ולעשות מזה גן בוטני. האם כל אחד שיקבל ממקסיקו חבילת דואר שבה יש כל מיני מינים ואת זה הוא ישתול בגן הבוטני, ייקרא גן בוטני יותר גדול?

3,000 מיני זנים. אפשר לומר שיהיו כמה מאות מיני צמחים שמטופלים לפי הזנים השונים שלהם.

בהגדרת החוק חסר משהו שהוא מאוד חשוב לרציונל. חלק מהרציונל של גן בוטני הוא לא רק מחקר, אלא גם קירוב הציבור לנושא וזה חסר. תארו לכם מצב שאני מקים גן בוטני ואני מקבל תקצוב, אבל זה רק לצורכי מחקר ולציבור אסור לגשת ולבקר.

תסתכל על סעיף 4 בבקשה, ותקרא את כל הפסקאות.

אתה צודק מהבחינה הזאת שאין פה תנאי הכרחי שהגן פותח את שעריו לציבור. זה לא תנאי מבחינת החוק. כדי שהגן ייחשב גן בוטני, הוא צריך לעמוד בקריטריונים המקצועיים שנקבעו פה. זה נתון לשיקול דעתה של הוועדה כמובן.

צריך לקרב את זה גם לציבור הרחב.

השר רשאי לחייב אותו.

השר רשאי לאחר התייעצות להתקין תקנות שמחייבים אותו שהגן יקיים פעילות כזאת וכזאת, גם תיירותית.

זה בא אחר כך, בהמשך.

אני מקווה שמה שיש בהמשך יספק אותו. אם לא, אני מבקש שזה יירשם כמו שצריך.

לא שיש לנו התנגדות לקיומם של גנים בוטניים. אבל, יש כאן בעיה מסוימת לגבי ההסמכה של השר לקרוא למקום גן בוטני, משום שחבל לגן בוטני יהיו יתרונות על פני גן חיות או פינת חי למשל. אין כאן שום סעיף שאומר שהגן הבוטני צריך לפעול על-פי היתר אחזקה של מה שנמצא בתוכו, ושהוא צריך לעמוד בקריטריונים של החוק שנותן לו אפשרות להחזיק ערכי טבע. לכן, נראה היה לי שהשר לבקשת גן בוטני או לאחר התייעצות במועצה ובשר לאיכות הסביבה שהוא השר האחראי - - -

לא, עזוב אותנו מריבוי שרים. לא יקרה שום דבר, שר אחד מספיק.

אם כך עולה השאלה איך שר החקלאות יכול לעמוד על כך שהגן הבוטני מתנהל על-פי חוק שמורות טבע גנים לאומיים, וכיצד הוא עוקב אחר קיומו של סעיף (4)(א) שמדבר על שימור מיני צמחים ייחודיים?

אדוני היושב ראש, אלו שאלות שהתשובות להן נמצאות אולי בסעיפים הבאים. אני מציע שנקרא את כל הסעיפים משום ששם אולי נמצא את כל התשובות לשאלות שעולות כאן סביב השולחן.

בסעיף 1 אולי כדאי להוסיף את המילים: 3,000 זני צמחים שונים, מהם צמחי תרבות, מהם צמחי ארץ-ישראל וצמחי עולם ולהדגיש את זה משום שזה לאו דווקא צמחי ארץ-ישראל, זה גם אקלום של צמחי תרבות.

לא כתוב שום דבר ואז זה לא מגביל. אם אני אכתוב אז אני מגבילה.

האם אנחנו משאירים את המילה "זנים" או שאנחנו כותבים במקום זה מינים?

אני מרגישה שאם אנחנו נכתוב מינים אז אנחנו נצמצמם עוד יותר את האפשרות.

אני חושב שכאשר נכתב פה זנים, הכוונה היתה למינים. עגבניה היא מין אחד שיש בה הרבה זנים. אין הכוונה שמישהו יפתח גן עם 3,000 זני עגבניה. הכוונה היא למינים שונים כמו: רקפת, כלנית, ברוש.

אנחנו קיבלנו את המונחים מפרופ' רחל נחושתאי שהיא ראש המחלקה למדעי הצמח באוניברסיטה העברית. היא ריכזה את הספרות המקצועית והקריטריונים לגן בוטני. היא הציעה שזה ייקרא זנים. אנחנו לא אנשי מקצוע.

אנחנו נשאיר את זה כך בינתיים. אנחנו נדון בזה וייתכן שנוכל לשנות. כרגע אני לא רוצה להרע את המצב. אנחנו לא אנשי המקצוע.

אחרי שזה יאושר אני אתייעץ עם כמה מומחים בתחום, אנחנו נעשה את מה שטוב לגנים הבוטניים.

וזה מה שייכנס. לא יצטרכו עוד פעם לכנס את הוועדה.

נכון.

אני מציעה להוסיף את המילה "הדרכה" לסעיף (ב). חשוב מאוד שתהיה גם הדרכה בגן הבוטני.

זה יבוא אחר כך, בהמשך.

בסעיף 3 אנחנו הכנסנו סעיף של ביטול הכרה. "השר רשאי לאחר התייעצות במועצה, להחליט על ביטול הכרה בגן בוטני. הכרזה על ביטול הכרה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות". אם השר רואה שהגן לא עומד בקריטריונים אז הוא יכול לבטל את ההכרה.

סליחה, אנחנו לא דנו בסעיף 2(א)(4)(א) המדבר על שימור מיני צמחים הייחודיים למדינה מסוימת. האם אני צריך לדאוג לצמחים אוסטרליים שהובאו ארצה? נניח שחוקר מסוים יחליט לקחת 2,000 מינים של קקטוסים של מדינה מסוימת ולהתחיל על זה תקציבים ומחקרים. מה זה? זה לא מקובל. האם מדינת ישראל צריכה לדאוג ל-2,000 צמחים של אוסטרליה ומקסיקו כדי להכיר אותם? גם כאן צריכה להיות הגבלה לגבי מספר הצמחים שאפשר להביא, אחרת אין לדבר סוף. אם אתה תשאיר לחוקר המדעי להחליט מה שהוא רוצה בהתאם למדיניות האוניברסיטה, אז לא תצא מזה.

אדוני, תשאיר את זה להחלטת המועצה.

רוב הצמחים בארץ הובאו מבחוץ. אנחנו רק נעשיר את מדינת ישראל אם אנחנו נביא צמחים נוספים.

אם קודם יוכיחו שהצמחים החשובים במדינת ישראל יקבלו טיפול על-ידי המחקר, אתה אחר כך יכול לטפל בצמחים נוספים אחרים. אבל, אתה לא יכול להתחיל לאסוף את כולם ולהתחיל להגיד: את זה אני רוצה, את זה אני רוצה וכו'.

תשאיר למועצה לעשות משהו.

קיבלתי כאן הערה שמכיוון שכתוב פה על גן בוטני קיים כגן בוטני מוכר, אמרו לי שייתכן שאנשים יבינו שלא מדובר פה בהכרה גם של גנים חדשים. לצורך הבהרה אני מבקשת להוריד את המילה "קיים". כמובן שהחוק מתכוון להכיר גם בגנים חדשים.

ההערה הזאת מתייחסת לסעיף 2(א).

האם זה אושר.

סעיף 2 וסעיף 3 אושרו.

בסיכום הדיון שעבר סוכם שבין תנאי ההכרזה יהיה ייעוד השטח על-פי חוק התכנון והבנייה לגן בוטני, ואנחנו הצענו את המתכונת של סעיף 22 בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע. אני לא רואה שזה מופיע פה בין התנאים.

אני לא מכריזה על השטח, אלא הגן הבוטני הוא כבר קיבל את ההיתרים שלו, ואני מכריזה עליו רק כגן בוטני מוכר לעניין חוק זה. אני לא נותנת לו איזשהי הכשרה מבחינת חוקי תכנון והבנייה, לכן אנחנו לא ראינו צורך בסעיף הזה.

אני חושב שזה חיוני ביותר משום שיכול להיות מצב שבו יש סתירה בין ייעוד הקרקע, וההכרזה על שטח מסוים כגן בוטני תבוא בניגוד לייעוד השטח על-פי חוק התכנון והבנייה. יוקצו פה כספים לשטח שלא בהכרח אפשר לממש את הייעוד שלו כגן בוטני.

נניח ולאוניברסיטה העברית יש שטח בתוך האוניברסיטה שמיועד לגן בוטני. האם מבחינת הייעוד של השטח רשום שם שהשטח הזה מתוך כל השטח של האוניברסיטה מיועד לגן בוטני?

כן, בהחלט.

במקרים הירושלמים אכן השטח מיועד כגן בוטני על-פי חוק התכנון והבנייה, וזה אפילו הורחב. כלומר, שטח שכיום לא מתפקד בפועל כגן בוטני כבר מיועד על-פי התוכניות כגן בוטני.

אני מציע בין תנאי ההכרזה על גן בוטני לחייב שייעוד השטח יהיה על-פי חוק התכנון והבנייה שטח גן בוטני, אחרת יכולה להיות סתירה בין ייעוד השטח לתנאי ההכרזה. אנחנו הצענו לתנאי ההכרזה לאמץ את המתכונת של סעיף 22 לחוק גנים לאומיים שמורות טבע האומר הכרזה על גן לאומי כשמורת טבע במקרה הזה, "לא הכריז שר הפנים על שטח כגן לאומי או שמורת טבע, אלא לאחר שנתקיימו כל אלה: 1) אושרה תוכנית המייעדת את השטח כגן לאומי או כשמורת טבע", במקרה הזה גן בוטני. 2) ניתנה הזדמנות למועצה או לכול רשות מקומית שבתחומה נמצא שטח המיועד להיכלל בגן הלאומי או בשמורת טבע, לחוות את דעתן בדבר ייעודו של השטח כגן לאומי". אנחנו סיכמנו גם בדיון הקודם שהדבר הזה יתווסף.

אני חושבת שאין צורך בסעיפים קטנים (2), (3), (4) ו-(5). אפשר להסתפק בסעיף קטן (1).

כן.

אין התנגדות.

אז אנחנו מכניסים בין יתר התנאים בסעיף 2, סעיף (6): אושרה תוכנית המייעדת את השטח כגן בוטני, מבחינת דיני התכנון והבנייה.

האם אין במדינת ישראל גנים שיכולים להיכנס להגדרה של גן בוטני, להכרזה עליהם כגן בוטני, ואולם בשל הבעיות שיש לנו עם שינויי ייעוד הם נמצאים בייעוד אחר? האם אנחנו לא עלולים לפגוע באיזשהם גנים קיימים שיכולים להיכנס להגדרה?

אז יכינו להם. גם המינהל מבקש את זה. אנחנו רוצים תוכנית מאושרת.

המציע מסכים, כולנו מסכימים. אנחנו מתקדמים הלאה.

אנחנו קראנו את סעיף 4 שמדבר על חובות והגבלות לגן בוטני מוכר בדיון הקודם. לא היו פה שום תוספות. אם יש למישהו הערות עד לפרק ג' הוא מתבקש להעיר אותה כעת. אם לא, אנחנו מאשרים וממשיכים הלאה.

בסעיף 3א בחוק יסודות תקציב המדינה נקבעת פרוצדורה מוגדרת לאי עמידה בכללים לתקצוב של מוסדות מוכרים. לפי דעתי, סעיף 6(ב) מהווה סתירה למנגנון הזה שהוא מנגנון עצמאי. זאת אומרת, אני לא רואה בו צורך. אם יש איזשהי השתתפות שנעשית מתקציב המדינה, יש הוראות לפי דעתי ברורות מתי אי אפשר לעשות את ההשתתפות הזאת ומה הכללים שחלים לגבי זה. מי שהחליט על התקציב צריך להגדיר בדיוק מה קורה.

אני מציעה מנגנון שונה לתמיכה. הוא ייגזר מפרק ג'. יש לי הערה לפרק ג' שיכול להיות שהיא תשליך על פרק ב', במיוחד על הסעיף הזה.

בינתיים אנחנו לא מקבלים החלטה על סעיף 6(ב).

בסעיף 4(ז) המדבר על סיוע בשימור צמחייה נכחדת של ארץ-ישראל, אני מציע להוסיף: כולל צמחי תנ"ך, משנה ותלמוד. חסר לי כאן כל הצד היהודי.

כתוב ארץ-ישראל.

השאלה היא, איך מגדירים צמחי תנ"ך, והאם כשאומרים צמחי ישראל, זה לא כולל צמחי תנ"ך?

יש גנים בוטניים שיש להם ייחודיות מסוימת. הם עם כל הכבוד לא מטפלים בקקטוסים, אלא בצמחי משנה, תנ"ך ותלמוד, בארבעת המינים, בשבעת המינים, ובכל מה שמוזכר בתנ"ך, בצורה של תרכיז ולא בצורה של פולקלור. אני מציע לכתוב: צמחי תנ"ך, משנה ותלמוד, וצמחי תועלת לשימוש לקהל. זה חסר לי ברוח הדברים.

אדוני היושב ראש, יש לי הערה לסעיף הקמת המועצה.

האם יש בעיה בהוספת המילים: צמחי תנ"ך, משנה ותלמוד?

אני רוצה להזכיר לכולם שכאשר אנחנו מדברים על ארץ-ישראל זה כולל הכול. אתה מטפל בצמחי ארץ-ישראל, וזה כולל התנ"ך. מהי ארץ-ישראל ללא התנ"ך?

איך נבטיח שתחקרו גם את נושא ארבעת המינים, את האתרוג והלולב?

האתרוג הובא לארץ ישראל. המקור שלו הוא לא בארץ ישראל. אנחנו התחלנו בהגדרה כוללנית של מי שמטפל ב-3,000 מינים. אחר כך ירדנו לרמה פרטנית בנושא של צמחיה נכחדת של ארץ-ישראל. כלומר, יש לך את ההגדרות מכל הצמחים. אני לא רואה סיבה להיכנס לפירוט שמי.

אני חושב שצריך כמובן לסייע בשימור צמחיית ארץ-ישראל, וגם צמחייה נכחדת של ארץ-ישראל. צריך להוריד את המילה "נכחדת".

הורדנו.

אולי כדאי לכתוב: לסייע בשימור צמחיה של ארץ-ישראל, לרבות צמחיה נכחדת.

יש לנו כ-300 מינים בסכנת הכחדה שצריך לשמור עליהם.

כתבנו: לרבות צמחיה נכחדת.

אני לא רואה לא בהרכב המועצה ולא במנגנון החוקי שאתם מציעים, איך לגוף שאחראי על שמירת צמחיית ארץ-ישראל יש בכלל נגיעה לחוק הזה?

אם אתה לא רואה שזה בא לידי ביטוי כשנסיים, אז אנחנו נראה איך לשלב את זה.

סעיף 4(2)(ב) מדבר על פעילות מסחרית ופרסומת בין כותלי הגן במישרין או בעקיפין. יכול להיות שתורם מסוים ירצה לשים בחלקה של צמחי רפואה שלט שבו כתוב: בחסות קהילת ורשה? האם אסור לי לעשות את זה? למה שתהיה ההגבלה הזאת?

השר רשאי להתקין תקנות, והוא רשאי לקבוע את ההגבלות שיחולו על גנים מסוימים על סוגים מהם. בכל אופן אני לא רואה בתרומה כפעילות מסחרית.

לא כתוב שזה אסור.

לא יקרה כלום אם נוסיף את המילה הזאת. זה תמיד לסמוך על שניים, שלוש, ארבע, במקום להגיד את המילה הישירה.

אני לא רואה כאן התייחסות לדברים שדיברנו עליהם. בזמנו אמרתי שאני מבקשת להשוות את החוק הזה להחלטות שמועצת מינהל מקרקעי ישראל לגבי שטחים של הקרן הקיימת, וגם לגבי תנאי מסירת קרקע לגנים לאומיים ולשמורות טבע.

ככל שמדובר בקרקע ששייכת למינהל מקרקעי ישראל, יחולו עליה כל ההוראות שהיא חתמה עליהם בהסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל. אין צורך להחיל את ההוראות האלה על כלל הגנים הבוטניים בישראל. אם מדובר בקרקע פרטית, אם מדובר בקרקע לא של המינהל, אין לי צורך להחיל עליהם את כל המערכת.

נראה לי שרוב הקרקעות הן של מינהל מקרקעי ישראל, וזה לא קרקעות פרטיות.

ברור שכל הקרקעות הן של מינהל מקרקעי ישראל, אבל כל אחד חתם על הסכמי חכירה שונים. ככל שמדובר על ההוראות שלכם, הם יחולו. אני לא מגבילה. בסוף הצעת החוק ישנו סעיף שמירת הוראות האומר: " הוראות חוק זה והתקנות שלפיו אינן גורעות מחובה המוטלת על-פי כל דין". כלומר, תהיה פה מערכת דואלית. ככל שהוא גן בוטני, יחולו עליו כל ההוראות שחלות על גן בוטני. ככל שיש לו גם הסכם חכירה עם המינהל, יחולו עליו כל ההוראות האלה. אין פה ניגוד בינהם.

חסרה פה תיירות דתית.

מה הקשר? מה זה תיירות דתית? אני מציע שכולם יבואו לשם, למה להגביל?

לא להגביל אלא להוסיף: כולל תיירות דתית. עובדה שיש סעיפים מיוחדים במחלקת התיירות.

"פרק ג- מועצת הגנים הבוטניים.

7. (א) השר בהתייעצות עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ימנה מועצת גנים

(1) נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
(2) שני נציגי משרד החינוך התרבות והספורט.
(3) נציג המשרד לאיכות הסביבה.
(4) נציג מינהל מקרקעי ישראל.
(5) שלושה אנשי מקצוע בתחום הגננות, אדריכלות נוף וחקלאות, שאינם עובדי מדינה
(6) שישה אנשי הסגל האקדמאי במוסדות מוכרים בארץ שמומחיותם בתחום (מוצע, בוטניקה, אקולוגיה או חקלאות) בפסקה זו מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.
(7) נציג הקרן הקיימת לישראל.
(8) נציג מרכז השלטון המקומי בישראל.
(9) שני נציגי ציבור.

(ב) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין
הוא ראוי לשמש חבר המועצה.
(ג) הודעה על מינוי המועצה, על מינוי יושב-ראש המועצה, ועל כל שינוי בהרכב המועצה, תפורסם
ברשומות."

"סעיף 8 ניגוד עניינים. – לא יכהן כחבר המועצה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו."

בסעיף 7(א)(6) אני הייתי מציע בין תחומי האקדמיה גם שמירת טבע, לא רק בוטניקה, אקולוגיה או חקלאות.

בסעיף (1) אנחנו רוצים להוסיף עוד נציג אחד למשרד החקלאות. זהו בסך הכול חוק שהוא בסמכותו של משרד החקלאות, וראוי שיהיו שני נציגים כאשר אחד מהם הוא ממינהל המחקר. אפשר להוריד נציג ממשרד אחר. למשל, ממשרד החינוך.

נציג אחד מספיק לכם. אני רואה שיש פה נציג של איכות הסביבה.

יש איכות סביבה, אבל אין כאן שמירת טבע. אם אחד הדברים העיקריים בתפקודו של גן לאומי הוא שמירה על צמחי ארץ-ישראל אז צריך שנציג הגוף שמופקד על שמירת צמחי ארץ-ישראל להיות אחד מחברי המועצה. אני מדבר כאן על הצד המעשי של שמירת הטבע בארץ. רשות הטבע והגנים מופקדת על שמירת הצומח בארץ.

הוא רוצה נציג לרשות הטבע והגנים הלאומיים והוועדה תחליט על כך.

גם משרד החקלאות רוצה עוד נציג.

אדוני היושב ראש, לפני הדיון כאן היה לי ויכוח, ולאחר מחשבה הבנתי ש-18 חברים בגוף הזה זה הרבה. אני מבקש לקצץ את הגוף הזה ל-11 חברים ואני אומר איך אני רואה את ההרכב של המועצה.

ההרכב הוא כך. נציג אחד של משרד החקלאות והוא היושב ראש, זה נציג השר. בנוסף, נציג אחד של משרד החינוך, נציג אחד של המשרד לאיכות הסביבה, נציג אחד של מינהל מקרקעי ישראל, איש מקצוע בתחום הגננות, אדריכלות הנוף והחקלאות, שאינו עובדי מדינה.

איך תמצא בעל מקצוע אחד שהוא גם בתחום הגננות גם בתחום אדריכלות הנוף וגם בתחום החקלאות. מה זה מין "כולביוניק?

אפשר למצוא אחד שמכיר פחות או יותר את כל התחומים האלה. כולם פה מדברים על אותו נושא שהוא החקלאות, ואפשר למצוא אדם אחד בתחומים האלה. חוץ מזה, אני לא חייב אולי בתחום הגננות והאדריכלות. זה כתוב פה. אני רוצה לציין שזו הצעה שנבנתה לפני שנה שנתיים. אנחנו מתקנים הצעה קיימת.

כמו כן, 3 אנשי סגל במקום 6, נציג אחד של הקרן הקיימת לישראל, ונציג אחד של המרכז לשלטון המקומי, ונציג ציבור אחד. בסך הכול אנחנו מגיעים ל-11 איש במקום 18.

אם אחד מהמקצועות יחסר להם בסעיף 5, אז ייקחו אותו בסעיף 6.

חבר הכנסת בנלולו, בנוסח של הצעת החוק הטרומית דובר על שישה אנשי אקדמיה בתחום הבוטניקה, הגנטיקה צמחית, ביוטכנולוגיה, והמחקר החקלאית. אני פה הצעתי: בוטניקה, אקולוגיה, או חקלאות, בהתאם למטרות הגן הבוטני שאפשרנו בסעיף 2. אחד בוטניקה, אחד אקולוגיה, ואחד חקלאות.

אין לי בעיה.

המשקל של אנשי אקדמיה צריך להיות יותר גדול מכיוון שמדובר בגן מדעי. מספרם צריך לעלות על שלושה.

כן, אבל 18 חברי מועצה זה הרבה.

חבר הכנסת בנלולו, אנשי הטבע והגנים לא קיבלו ביטוי.

נתתי למשרד לאיכות הסביבה. הם יחליטו מי יהיה שם בנציגות.

גם משרד המדע ביקש.

אני לא חושב שיש צורך בנציג שלהם.

צריך להיות נציג של המשרד לאיכות הסביבה וגם נציג של משרד המדע.

אני לא חושב כך.

שר החקלאות ישראל כץ רוצה עוד נציג אחד.

לא. אני אדבר עם השר. הנציג שלו יהיה היושב ראש וזה מספיק.

ראוי שיהיו שני נציגים כי יש את מינהל המחקר, וזה גנטי וזה חשוב לגן הבוטני. ראוי גם שיהיה נציג גם מהנדסת הצומח. מעבר לזה, זה בסמכותו של שר החקלאות.

אין לי בעיה להרחיב כך שנציגים נוספים יהיו משקיפים או כוועדה מייעצת.

אז אפשר להכניס עכשיו משקיף מטעם רשות הטבע והגנים, משקיף נוסף ממשרד החקלאות.

משקיף, אבל אני מבקש שזה יצוין.

אני אנסח קצת אחרת, דעה מייעצת למועצה. בדרך כלל לא רושמים משקיף.

האוצר מתנגד למועצה.

נציגת האוצר, האם לאחר הוויכוח שהיה לנו בחוץ ולאחר המחווה הטוב שעשיתי לאוצר, זה לא מקובל עלייך? אני יכול לחזור ל-18 נציגים.

אני חושבת שההצעה של חבר הכנסת בנלולו היא טובה בהרבה מהדבר הקיים, ואני אומר למה.

כי זה פחות.

בנושאים רחבים הרבה הרבה יותר כמו למשל: משק הגז, משק החשמל או בתאגידי מים, שבהם מועצות סטטוטוריות או רשויות סטטוטוריות, הן מונות בדרך כלל 5 עד 7 אנשים. רובם עובדי מדינה. גם היקף הפעילות של הרשויות האלה הוא הרבה הרבה יותר גדול. גם הרגולציה היא הרבה יותר משמעותית, והתערבות המדינה בפעילות היא יותר גדולה.

אני חושבת שכל הנושא הזה יכול להיות מוסדר שלא באמצעות מועצה, אלא באמצעות גוף מקצועי או ממונה מקצועי שיהיה מחויב בהתייעצות עם הגופים הקיימים כמו שיש תמיכות במשרד החקלאות שניתנות תוך כדי התייעצות, והן בהיקפים גדולים הרבה יותר.

האופציה השנייה היא ללכת למתכונת של משהו מאוד מצומצם של 5 עד 7 אנשים שרובם עובדי מדינה, כך שגם לא יהיו תקציבים מיותרים שמגיעים לנושא הרגולציה ולא מופנים לעניינים עצמם.

ידידתי חברת הכנסת ענבל גבריאלי העירה לתשומת ליבי שאנחנו נחליף את נציג איכות הסביבה לנציג המדע, ונציג איכות הסביבה יהיה כמייעץ, כמשקיף.

יש מקום לנציג משרד המדע כאן במקום נציג המשרד לאיכות הסביבה.

כן, השאלה היא האם לתת למשרד לאיכות הסביבה מעמד של משקיף?

כן, אין בעיה. זה לא מפריע.

יהיו שני משקיפים: רשות הטבע והגנים והמשרד לאיכות הסביבה?

גברתי היועצת המשפטית, למשרד החקלאות תתני משקיף.

למשרד החקלאות צריכים להיות שניים בסך הכול, אחד חבר ואחד משקיף.

אין בעיה, בסדר.

יהיו שלושה אנשי סגל אקדמאי. איך אני מונע מצב שבו כל שלושת אנשי הסגל האקדמאי יהיו מגן בוטני אחד, או את זה שיהיו להם מחקרים בגנים בוטניים והם קשורים בקשר עקיף או ישיר עם מחקרים שעושים בתוך הגן?

סעיף 8 מדבר על ניגוד עניינים. הוא לא יכול להיות מנהל של גן בוטני וגם להיות חבר במועצה.

חסר כאן ביטוי יותר דרסטי. הכול כתוב בצורה כללית והכול נתון לפרשנות בלתי פוסקת. אני מציע שאנשי הסגל האקדמאי לא יהיו קשורים לגן בוטני.

יהיו 11 נציגים, אבל לא כתוב כמה משקיפים יהיו.

בינתיים 2.

למה מנהלי הגנים הבוטניים שהם נושאים באחריות, למה הם לא מופיעים כאן במועצה כצד הישיר הנוגע בדבר? למה הכול מסביב, איפה מנהל הגן הבוטני הישיר שייתן את האנחה שלו ואת הכאבים שלו?

הוא לא יושב במועצה. הוא לא יכול לפקח על עצמו.

אבל שהוא יביע את הדעה שלו.

זה בדיוק ניגוד העניינים כי באמצעות חברותו במועצה הוא יכול לבקש תקציבים. אתה קודם טענת שהפרופסור שהוא חבר במועצה לא יתעסק במחקר כי הוא יכול להשפיע, ועכשיו אתה רוצה שמנהל הגן הבוטני יהיה חבר במועצה. יש כאן סתירה בדבריך.

למנהל הגן הבוטני יש את מכלול הבעיות.

אל תשכח שקודם כל יש לו את הגן שלו.

אבל, יש בינהם גם דברים משותפים. האם אפשר להכניס משקיף? כלומר, שני משקיפים שהם מנהלים משני גנים בוטניים.

הקביעה על 3,000 זנים פוגעת ב-50% מהגנים הבוטניים.

אנחנו נגיד שכאשר המועצה תרצה להתייעץ עם מנהלי גנים בוטניים, היא תוכל להזמין אותם מתי שהיא רוצה.

אנחנו לא צריכים להגיד דבר כזה. היא יכולה להזמין את מי שהוא רוצה.

מה ההבדל בין דעה מייעצת לבין משקיף? אין הבדל ברור בינהם.

ההבדל הוא בכך שאחד יכול להצביע והשני לא יכול להצביע.

הם משקיפים, הם גם מייעצים. יש להם גם מה לומר.

יש דעה מייעצת בחדרי חדרים כאשר תופסים מישהו, לבין משקיף.

" סעיף 9 תפקידי המועצה

ואלה תפקידי המועצה –
(1) לייעץ לשר –
(1) בדבר התקנת תקנות לפי חוק זה.
(2) בדבר השתתפות בתקציבי גנים בוטנים מוכרים לפי סעיף 5(א).
(3) בכל עניין אחר הנוגע לביצוע חוק זה.
(2) לייעץ למנהל בעניין אי תשלום סכום השתתפות בתקציבו של גן בוטני מוכר לפי סעיף 5(ב)
(3) להמליץ בפני הנהלת גן בוטני מוכר כל המלצה הנראית לה בעניין פעילותו
של אותו גן בוטני. "

זה שינוי מהחוק הקודם.

"סעיף 10 תקופת כהונה.

(1) תקופת כהונתה של המועצה תהיה שלוש שנים מיום מינויה.
(2) השר רשאי לבטל מינוי של חבר המועצה אם נעדר מחמש ישיבות רצופות של המועצה ללא סיבה מספקת, או על-פי המלצת שני שלישים של חברי המועצה.
(3) ניתן למנות חבר מועצה לתקופת כהונה נוספת, אולם אנשי המקצוע, אנשי האקדמיה, נציגי הציבור, נציגי הרשויות המקומיות מבין חברי המועצה, לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות
(4) נפטר חבר המועצה, התפטר או בוטל מינוי, ימנה השר חבר אחר תחתיו, והוא יכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שבמקומו נתמנה.
(5) קיום המועצה, סמכויותיה ותוקפת החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו. "

"סעיף 11 ועדות וסדרי עבודה.

(1) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מביניהם, ולהעיבר להם מתפקידיה ולפקח על עבודתן.
(2) המועצה תקבע את סדרי הדיון בישיבותיה ובישיבות הוועדה שמינתה, במידה שלא נקבעו בתקנות לפי חוק זה."

"סעיף 12 פיקוח. המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יפקח על הגנים הבוטנים, והוא רשאי להיכנס בכל עת סביר לכול גן בוטני, לבדוק אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו."

סעיף 13 עונשין נמחק. סעיף 14 אחריות לעבירה נמחק, כי זה נכנס במקום אחר.

" סעיף 15 שמירת הוראות. הוראות חוק זה והתקנות שלפיו אינן גורעות מחובה המוטלת על-פי כל דין."

"סעיף 16 דין המדינה. הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה".

סעיף 17 ביצוע ותקנות. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי לאחר התייעצות במועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע".

גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה לוח זמנים לתקנות של השר.

תקנות ראשונות לפי חוק זה יתוקנו בתוך פרק זמן שעליו תחליט הוועדה.

שלושה חודשים לפחות.

שלושה חודשים זה נורא מעט, אנחנו מציעים שישה חודשים.

שלושה חודשים זה מספיק.

" סעיף 18 תחילה. תחילתו של חוק זה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו".

האם שלושה חודשים לתקנות הם פרק זמן שהוא לא מספיק?

אני חושבת שזה לא מספיק מכיוון שיש צורך לפני כן למנות את המועצה. זה הליך שייקח כמה זמן. אני מציעה אולי שישה חודשים.

השר הוא מאוד חרוץ. הוא ימנה צ'יק צ'אק, תוך שבועיים.

שישה חודשים ועוד שלושה חודשים עד שמתחיל החוק כך אנחנו מקבלים תשעה חודשים.

התקנות הן תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

סעיף 10(ד) אומר: "נפטר חבר מועצה, התפטר או בוטל מינוי..." אני מבקש שהיועצת המשפטית תסגנן את הסעיף כך שאם נפטר אחד מנציגי משרד כלשהו, השר ימנה מחליף של אותו משרד.

אפשר לכתוב: נפטר חבר מועצה, התפטר או בוטל מינוי, ימנה השר חבר תחתיו בדרך הקבועה בסעיף 7. כלומר, לפי אותו מפתח.

אבל זה ברור. כי אם התפטר נציג של משרד המדע, את חייבת לשמור על המבנה שבסעיף 7 ולכן זה מיותר.

היא צודקת.

בסדר.

מי עושה את הפיקוח שעליו מדובר בסעיף 12? מי זה המנהל?

זהו מנכ"ל משרד החקלאות.

אני רוצה להתייחס לסעיף 10(ג). מה ההגיון שלא להאריך לתקופת כהונה נוספת חברות של אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה?

זה הנוסח שהופיע בהצעת החוק הטרומית.

זה כמו שראש הממשלה ונשיא מדינה לא יכולים לכהן יותר משתי קדנציות.

לכן, אני לא שואלת לגבי נציגי ציבור ונציגי רשויות מקומיות. אני שואלת אך ורק לגבי אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע.

ההוראה הזאת קיימת בחוק המוזיאונים, אבל זו לא הוראה שהולכת לאורך כל החקיקה.

צריך שזה יהיה רק לגבי נציגי ציבור ונציגי רשויות מקומיות.

אנחנו בכך נרענן את השורות בקרב אנשי האקדמיה.

אני רוצה להתייחס לסעיף 17 שמדבר על כך שהשר הממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי לאחר התייעצות במועצה וכו'. אבל, במועצה אין נציג של רשות הטבע והגנים.

יש, הוא משקיף.

השר יביא את התקנות לאישור ועדת הכלכלה, ואתה תוזמן לפה להגיד את ההערות שלך. אנחנו נקשיב להן.

אני אקבל את מה שקיבלתי היום.

לא קיבלת נציג.

נכון.

אבל, אנחנו מקשיבים לך.

זה אומר שהרגולציה שלנו על גנים בוטניים תצטרך להיות עכשיו חזקה יותר כי יש להם מעמד.

יש לנו הערות טכניות לסעיף 10. מצד אחד, לא נקבע כמה פעמים המועצה מתכנסת בשנה. מצד שני, יש ביטול של מינוי של חבר מועצה אם הוא נעדר מחמש ישיבות. באופן תיאורטי יכול להיות מצב שחבר ועדה במשך שלוש שנות כהונה לא יהיה אף פעם והוא גם לא יתפטר.

כל כמה זמן הם צריכים להתכנס?

לפחות פעם ברבעון.

לכן, אני מציע להוריד את זה לשלוש במקום חמש.

ובתנאי, שיהיה אחת לרבעון - - -

המועצה צריכה להתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה.

אני מתנגדת. יכול להיות שהיא צריכה להתכנס פעם בחודשיים ויכול להיות שפעם בשנה.

השר יתקין בתקנות.

זה יהיה בתקנות?

בתקנות.

אני רוצה להתייחס לסעיף 18 שמדבר על תחולת החוק ולהערתו של נציג משרד הפנים. הגן הבוטני היחיד שמוכר בייעוד הקרקע כגן בוטני, זה הגן הבוטני בירושלים. כלומר, הגנים האחרים לא יוכלו להיכלל, ולפי הוראת החוק הם יחשבו כעוברים על החוק.

אנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה ראשונה, וכל הגנים הבוטנים יודעים שהצעת החוק עומדת לעבור בקריאה ראשונה. הם יכולים להתארגן ולגמור את העניינים מול המינהל ומול משרד הפנים.

אתה יודע מה זה לעשות שינוי ייעוד?

צריך לתת תקופת מעבר.

אני רוצה להתייחס לסעיף 6(ב). אני יודעת שקיים סעיף כזה גם בחוקים אחרים. אבל, אני חושבת שלא צריך להגביל את הסכום למחצית. אני אמרתי שאני מתנגדת למועצה. מכיוון שהוועדה מאשרת אותה אני לא מסתייגת מכל הסעיף, אלא רק מהמגבלה שנתונה על סכום שלא יעלה על מחצית. אני לא רוצה להגביל את הסכום שאפשר יהיה להוריד. יכול להיות שאם מישהו עבר עבירה חמורה, אז לא צריך לתת לו שום דבר מתקציב המדינה.

היא מציעה למחוק את המילים: "שלא יעלה על מחצית הסכום".

נכון.

כלומר, אם יש בעיה לא יעבירו לו לא מחצית ולא כלום.

סכום או חלקו. אין לי בעיה לכתוב: או חלקו.

אני מבין שההסתייגויות שלי נכתבות בפרוטוקול.

כן.

יש דבר שמפריע לי פה. לפי רוח הדברים, חלק גדול מהגנים הבוטנים הקטנים והבינוניים נופלים בגלל כל ההצעה.

נכון, זו המטרה. לא כל אחד יכול להיקרא גן בוטני.

אבל, יש מושב זקנים גדול ויש מושב זקנים קטן. למה אני שנותן שירות ל-30,000 ילד ושירותי תיירות לציבור דתי וכללי בצמחים בוטניים לא נכלל כאן. אני לא נכלל כי אין לי 3,000 זנים.

האם יש לך 2,000?

יש לי 500 זנים, אבל ה-500 זנים האלה מטופחים בצורה כזאת שאני מקדיש המון מחקר. אני משקיע המון בהדסים משולשים ובאתרוגים, והכול נמצא במעגל סגור של מגדלים. למה להגביל?

אולי כדאי לקבוע שאותה מועצה יכולה להחליט שאם יש לו 2,000 זנים, אבל הוא עדיין הוא מתאים לכול הקריטריונים, אז הוא גם יכול להיות.

אבל, למה לא עכשיו? אולי היא תחליט ואולי היא לא תחליט.

האם יש עוד גופים שהם חושבים שהם נפגעים כתוצאה מהקביעה לגבי 3,000 מינים או זנים?

יכול להיות.

האמת היא שיש בזה הרבה היגיון, כי יכול להיות גן עם 500 זנים אבל עם היקף פעילות מאוד מאוד גדולה ורחבה. אני באופן אישי מוצאת הרבה היגיון בהערה.

לכן אני שואל. אולי נוריד את עניין ה-3,000 זנים כך שזה יהיה לשיקול השר?

חסר לי כאן צמחי תנ"ך, צמחי תועלת. כל האסיפה הזאת מיועדת לשלושה-ארבעה גנים בוטנים גדולים, וחבל שזה מיועד רק להם.

החוק מיועד רק להם, החוק בנוי בשבילם.

למה?

כדי שגן בוטני יהיה גן בוטני.

למה שהגנים הבוטנים הקטנים יותר לא ייקראו גן בוטני?

אי אפשר לתת לכולם. נדמה לי שיש גן לאומי אחד או שניים במדינה.

אתה לא נקרא גן בוטני.

למה שאני לא אקרא?

תבקש.

אני מבקש כאן.

אתה לא פונה אליי שאני אתן לך להיות גן בוטני? זה לא אני מחליט. איפה היית עד היום.

אני צמחתי כל הזמן עד שהגעתי לפה. מה זה איפה הייתי? לא ידעתי בכלל.

אני תומכת בהערתך מתחילת הדיון שצריך לשים איזשהו גבול שיהיה ברור. דיברנו על זה גם בנושא של הערכה תקציבית. אנחנו לא יכולים לפתוח את היריעה הזאת ליותר מידיי גופים, ולכן זה צריך להיות מקצועי. אני הבנתי שזוהי המלצה שמבוססת על משהו מקצועי. לא הייתי חורגת מאיזשהו קריטריון או מנמיכה אותו.

מהי ההערכה התקציבית שלכם?

ההערכה התקציבית שעשה משרד החקלאות כרגע מדברת על בערך 4 מיליון שקל, 3.5 מיליון שקל.

זה הכול?

חלק מהסעיפים שם נראים בעייתיים, אבל זוהי ההערכה. קשה מאוד להגיד לאן זה יגיע כי זה מבוסס על איזשהי רשימה שהיא נכונה להיום.

אני רוצה להעיר לגבי מספר המינים. אני מתאר לעצמי שהכוונה פה היא גם להעלות את הרף של הגנים הבוטניים הקטנים בארץ ולתת להם אתגר. שנית, אם אנחנו מסתכלים על התמונה בעולם אז המספר של 3,000 מינים הוא מספר מאוד מאוד נמוך לגן בוטני.

אין לו שטח של 100 דונם, אלא רק 30 דונם, האם הוא לא גן בוטני? הוא לא משרת את הציבור? 30,000 תלמידים זה לא גן בוטני? למה להגביל? כל האסיפה כאן מיועדת לשלושה ארבעה גנים בלבד. זה אפליה של הגנים הקטנים.

מה מקובל לגבי הוראות המעבר?

אנחנו חזרנו לסעיף 2, ומדובר בהוראת מעבר ביחס לייעוד בתוכנית של שטח לגן בוטני, וזאת משנשמעה ההערה שיש רק גן אחד שייעודו גן בוטני.

ההערה הזאת לא נבדקה. אני מציע לא להחליט החלטות כאלה על בסיס הערה לא בדוקה. אני בכלל לא בטוח שגנים בוטנים אחרים ברחבי הארץ ייעודם לא מוגדר כגן בוטני. אני מציע להכניס את זה לקריטריונים להכרזה כי זה חשוב מאוד. מדובר בכספי מדינה שהולכים לשטחים שיכול להיות שהם מוגדרים כמיועדים לייעוד אחר לחלוטין.

אנחנו מכניסים סעיף של הוראת מעבר. אני מבקש מכולכם לעשות בדיקה לגבי השאלה כמה גנים יש. לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית אנחנו נחליט אם אנחנו משאירים אותה או מורידים אותה. גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש ממך לנסח ניסוח שיתאים לזה.

אפשר לקבוע שבשנתיים שמיום תחילתו של חוק זה לא תחול ההוראה שבסעיף 2(א)(4), שאנחנו הוספנו אותה (6). כלומר, התנאי לעניין אושרה תוכנית המייעדת את השטח כגן בוטני, לא תחול בשנתיים הראשונות שמיום תחילתו של חוק זה.

אני מתנגד להוראת המעבר הזאת.

אדוני היושב ראש, אפשר להביא את כל הנושא בסיכום לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

לא, צריך להכניס את זה עכשיו כדי שלא יטענו שזה נושא חדש. זה עם הוראת המעבר, אחרת לא תוכלי להכניס.

אנחנו נדון על זה שוב בקריאה השנייה והשלישית. אתה תשכנע אותנו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כי זה לא יוצא לשטח עכשיו. זה עם הוראת המעבר.

אני מבקש להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכפוף לכול התיקונים וההוספות. אמרו לך שהעלות התקציבית היא פחות מ-4 מיליון שקל.

החוק הזה לא קובע שהשר חייב לתקצב את הנושאים האלה. הוא רק קובע שהשר רשאי. לא רשמנו פה בחוק סעיף תקציב נפרד לעניין גנים בוטנים שהשר חייב לתקצב.

אני מעמיד להצבעה לקריאה ראשונה את הצעת חוק גנים בוטניים התשס"ה-2004, של חבר הכנסת דניאל בנלולו וקבוצת חברי כנסת. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

הצעת חוק גנים בוטניים התשס"ה-2004, של חבר הכנסת דניאל בנלולו וקבוצת חברי כנסת,
(פ/2794) אושרה פה אחד להעלאה לקריאה ראשונה.

הצעת החוק עברה פה אחד.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולחבריי בוועדת הכלכלה. יש לי בקשה. האם אפשר לעשות מעשה כך שנוכל לסיים את הצעת החוק עד סוף המושב הזה? אם אנחנו מעלים את הצעת החוק ביום רביעי, אז אפשר להחזיר את הצעת החוק לדיון אחד בשבוע הבא, ולהחזיר את הצעת החוק למליאה ביום רביעי הבא. אני אשמח מאוד אם אדוני היושב ראש יוכל לעשות לי את זה, אני מבקש.

אתה קודם כל תעביר את זה במליאה, ואחר כך נדבר.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.