אי אמון; הצעת חבר הכנסת אריה אלדד להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא: "גילויי השחיתות בממשל במדינת ישראל"; קביעת ועדה; הרכב ועדה משותפת; הקדמת הדיון

5
ועדת הכנסת
04.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 249
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ז בסיוון התשס"ה (4 ביולי 2005), בשעה 10:00

1. קביעת מסגרת דיון בהצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה.
2. הצעת חבר הכנסת אריה אלדד להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא: "גילויי השחיתות
בממשל במדינת ישראל".
3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות
בדרכים), התשס"ה-2005 (פ/3408) של חבר הכנסת ואסל טאהא.
4. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה וועדת הכלכלה לדיון בהצעה לסדר-

"פרשת הריגול הכלכלי-תעשייתי במשק" – הצעת חברי הכנסת אהוד רצאבי,
יצחק כהן, טלב אלסאנע, מיכאל נודלמן, חיים כץ, מאיר פרוש ודני יתום.
5. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הטרומית:
1. הצעת חוק חיפוש חפצים וחומרים מסוכנים אצל תלמידים במוסד חינוך, התשס"ה-2005 (פ/3743), של חבר הכנסת רוני בר-און.
2. הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון), התשס"ה-2005 (פ/3712), של חבר הכנסת מיכאל איתן.
3. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור תעמולה, קיום פעילות, התארגנות אנטישמית והזדהות עם תנועות, אישים וסמלים אנטישמיים), התשס"ה-2005 (פ/3742), של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.

חברי הוועדה: היו"ר רוני בר-און
דניאל בנלולו
ענבל גבריאלי
זהבה גלאון
רשף חן
אחמד טיבי
דוד טל
שאול יהלום
איתן כבל
משולם נהרי
גדעון סער
יאיר פרץ
מיכאל רצון
עמרי שרון

רוחמה אברהם
מיכאל איתן
אריה אלדד
נסים דהן
מגלי והבה
אמנון כהן
גאלב מג'אדלה
אפרים סנה
גילה פינקלשטיין

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
ירדנה מלר-הורביץ - סגנית מזכיר הכנסת

עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן

1. קביעת מסגרת דיון בהצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה

בוקר טוב. ישיבת ועדת הכנסת, ישיבה מספר 249. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. האיחוד הלאומי, המפד"ל, ציונות דתית לאומית מתחדשת וש"ס הגישו בקשות להביע אי-אמון בשני נושאים: 1. הביקורת על תהליך קבלת ההחלטות בממשלה כפי שעולה מדוח מבקר המדינה, מטעם האיחוד הלאומי, מפד"ל, ציונות דתית לאומית מתחדשת. מועמד להרכיב את הממשלה חבר הכנסת בני אלון. 2. פגיעתה בשמירת הסטטוס-קוו בכביש ורבורג בקריית-שמואל בחיפה, מטעם ש"ס. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אלי ישי.

שתי ההצעות יידונו היום, יום שני, כ"ז בסיוון התשס"ה, 4 ביולי 2005. אנחנו מתבקשים לקבוע מסגרת דיון להצעות האלה. האם יש הסכמה?

יש הסכמה, אם היא תהיה מקובלת על אדוני, שכל סיעה תקבל שלוש דקות. זה מוסכם בין יושב-ראש הקואליציה וביני.

יש היום אירוע אצל השגריר האמריקני, שלמיטב ידיעתי מוזמנים אליו חברי הכנסת, והבכירים שבהם אף התבקשו לשאת דברים.

ההצעה היא אפוא 10 דקות למציע, תשובת ממשלה ושלוש דקות לכל סיעה. הצעות אחרות אין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

זה אפוא סדר הדיון פה אחד.


2. הצעת חבר הכנסת אריה אלדד להקים ועדת

"גילויי השחיתות בממשל במדינת ישראל"

העניין הבא הוא הצעת חבר הכנסת אריה אלדד להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא "גילויי השחיתות בממשל במדינת ישראל". כזכור, הכנסת החליטה במליאתה, ביום 25 במאי 2005, להעביר לוועדת הכנסת את הצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על גילויי השחיתות בממשל במדינת ישראל. נכון הדבר, כי בהתאם לסעיף 97ג(א) לתקנון הכנסת, היינו אמורים להכין בתוך 30 ימים הצעה להקמת הוועדה. אבל הדברים לא הסתייעו, פעם אחת עקב יציאת חבר הכנסת אריה אלדד מן הארץ ופעם שנייה עקב יציאת חברים אחרים מן הארץ. כך או כך, בהסכמת המציע ובאישור הייעוץ המשפטי, גלשנו מעבר ל-30 הימים, אבל נשתדל שלא נגלוש יותר.

מהות הדיון קבועה בפרק 5(1) לתקנון הכנסת, שעניינו ועדת חקירה פרלמנטרית. סימן א לפרק הזה מדבר על הפורמליסטיקה של הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. סימן ב לא מופיע, ולא בכדי הוא לא מופיע. סימן ב נועד לדבר על סמכויות הוועדה. מכיוון שהעניין עלה אז לדיון בוועדת הכנסת ולא הגיעו לכלל הסכמה, הוא מעולם לא תוקן בתקנון.

סעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת אומר, כי הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה, אם על-ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות ואם על-ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה. סמכויותיה ותפקידיה של ועדת החקירה ייקבעו על-ידי הכנסת. בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, בהתאם ליחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

חבר הכנסת אלדד הניח על שולחני הבוקר מכתב – שאותו נחלק לחברים – שמציע את הצ'רטר של הוועדה. הוא מציע את תפקידי הוועדה, הוא מציע את סמכויות הוועדה והוא מציע גם את הרכב הוועדה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לאותו פרק חמישי שעליו דיברנו, שמדבר על הדיון בוועדה. אחרי שתם הדיון במליאת הכנסת, עובר הדיון לוועדה ושם נקבע כי ועדת הכנסת תכין, בתוך 30 ימים, הצעה להקמת ועדת החקירה. אולם רשאית היא להביא בצד הצעתה המלצה לכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום.

זה נראה ועדת חקירה לחקירת רשויות החקירה במדינה.

אנחנו צריכים להביא למליאת הכנסת, אם אנחנו רוצים, או חבילה אחת או שתי חבילות או שלוש חבילות. חבילה אחת, שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים להביא אותה, זאת חבילה של הצ'רטר של הוועדה, קביעת תפקידיה וסמכויותיה והרכבה. חייבים להניח את זה על שולחן הכנסת. יחד עם זה, אנחנו יכולים להניח על שולחן הכנסת הצעה להסיר מסדר-היום את עניין הוועדה הזאת. יחד עם זה, אם ההצעה להסיר לא מתקבלת על-ידי המליאה, אנחנו יכולים להעלות הסתייגויות להצעת הוועדה. בהמשך תראו בתקנון, שזה גם סדר העניינים במליאה. אם עולה הצעה של ועדת הכנסת להסיר מסדר-היום, זה הדבר הראשון שהמליאה מצביעה עליו. גם ההיגיון מדבר בעד זה. אם מחליטים להסיר מסדר-היום של המליאה, כל יתר הדיון מתייתר. אם מחליטים שלא להסיר, מצביעים על ההסתייגויות ואז מצביעים על ההצעה של הוועדה.

אני מתכוון להעתיק את סדר הדיון גם לוועדת הכנסת. מישהו ביקש ממני כאן שתהיה הצעה למליאה להסיר את הנושא מסדר-היום. נצביע על זה. אם זאת תהיה העמדה פה, אחר-כך נכין גם את ההצעה האלטרנטיבית למקרה שהמליאה לא תקבל את הצעתנו.

איך אנחנו יודעים את מה להסיר?

את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית.

אני לא אוכל להציע את הצעתי?

בוודאי שתוכל להציע. הצעתך מונחת על השולחן, היא כתובה, היא ברורה. יש בה תקלה אחת, והיא שאתה מציע בין הסמכויות לזמן גם מי שכיהן בעבר בכהונה ציבורית או נשא באחריות ביצועית. אין לכנסת סמכות להציע מי שאינם נושאי משרה, הלכה למעשה. הסמכות של הכנסת חלה על אנשים שמוגדרים כנושאי משרה. מרגע שהם הפסיקו להיות נושאי משרה, אין לכנסת הסמכות להביא אותם לכאן.

מותר לה להזמין אותם. אם הם לא רוצים, הם לא חייבים.

נכון. ההצעה היחידה שכרגע מונחת על שולחן הכנסת לצ'רטר של הוועדה, לתפקידי ועדה והסמכויות שלה, זאת הצעתו של חבר הכנסת אלדד.

אני רוצה לתקן שתי מלים בהצעה המונחת בפניכם. מלבד זה, נדמה לי שמן הראוי שאוכל להסביר בכמה מלים וגם להתייחס להצבעה, כי אחרת זה פסק-הדין תחילה, לפני שקיימנו דיון.

זה לא פסק-דין.

זה פסק-דין תחילה.

פסק-הדין הוא של המליאה. אין לי כל בעיה לקחת את הנושא הזה ולמרוח אותו בוועדת הכנסת למשך החודש הקרוב, וכל אחד פה ידבר וירצה את הרצאותיו, ואנחנו לא נעמוד בדרישת החוק להביא את העניין. המליאה היא זאת שקובעת. אנחנו בעצם ועדה מכינה למליאה. אמרתי שגם אם החלטנו כאן שנמליץ בפני המליאה להסיר מסדר-היום, גם אז התקנון מחייב אותנו להביא למליאה המלצה אופרטיבית למקרה שהמליאה תדחה את המלצתנו להסיר מסדר-היום. הרי הדברים מאוד ברורים. הדיון על הרכב הוועדה, סמכויותיה ומסגרת התפקוד שלה יתקיים, תהא ההחלטה על עניין ההסרה בוועדת הכנסת אשר תהא. הוא לא יתקיים במליאה אם המליאה תקבל את המלצת ועדת הכנסת להסיר מסדר-היום.

אני מבקש למחוק את המלים "ברשויות המשפט" מתוך תפקידי הוועדה.

אתה לא בעד לחקור העסקת מתמחים שלא במכרזים ופגמים חמורים במשרד המשפטים, שהתגלו בדוח מבקר המדינה?

אם תהיה יושב-ראש הוועדה, תוכל לחקור את זה.

עד כדי כך הצורך להשיג רוב מונע ממך לחקור?

עד כדי כך הצורך להשיג רוב הוא שאתה מוכן להילחם - - -

חבר הכנסת אלדד, יש לך הצעה יותר אופרטיבית?

האם גם המלים "וגופי אכיפת החוק" נמחקות?

לא. הרי אתם צריכים לדעת על מה אתם מצביעים.

אנחנו קודם מצביעים על העיקרון. אני חושב שהתוכן של סמכויות הוועדה, תפקידי הוועדה, לא ממש חשוב לאלה שמבקשים להסיר את ההצעה מסדר היום של הכנסת.

לצערי זה נכון. יש פה אנשים שרוצים להוריד את ההצעה הזאת בכל מקרה.

דבר שני, פרוצדורלית. לפני שאני מזכיר שמות, אני מזכיר שאסור לחברי הכנסת להיות במצב של ניגוד עניינים. אם יש חבר שהוא במצב של ניגוד עניינים בקשר לוועדה הזאת, אני מבקש ממנו לפסול את עצמו מראש ולא להצביע. כוונתי היא לחבר הכנסת עמרי שרון.

תודה רבה. לי יש הצעות גם בקשר לנוכחות שלך פה בניגוד עניינים, אריה אלדד.

אני אשמח לשמוע.

למשל קריאה למרי אזרחי.

מה עניין ניגוד עניינים למרי אזרחי?

אני חושב שזה שחיתות בממשל.

אני בממשל?

כן, כרשות.

זאת אולי עבירה, אבל זאת לא שחיתות.

אני לא יודע. אתה יודע להגדיר?

כן.

אני מבקשת להעיר הערה לסדר, לא לגופו של הדיון. יש לי הערות לגבי כתב המינוי והמנדט, אבל אני לא נכנסת לזה כרגע. יש משהו שנראה לי בעייתי מבחינת ועדת כנסת, שאופן הדיון כרגע יהיה הצבעה להסיר או להוריד. לא יכול להיות שאני אצטרך עכשיו להידרש אם אני מסירה או תומכת, בלי שאשמע את המציע שהעלה את הנושא הזה לסדר היום. זה נראה לי אלמנטרי. יכול להיות שאצביע נגדו, עוד לא החלטתי, אבל זה נראה לי אלמנטרי.

זה סדר הדיון, זה לא יעזור. כך כתוב בתקנון. זה סדר הדיון במליאה וזה יהיה סדר הדיון בוועדת הכנסת.

אני מבקשת חוות דעת מהיועצת המשפטית, האם אפשר להצביע על משהו לפני שאני יודעת על מה אני מצביעה.

את סדר הדיון בוועדה אני קובע. שמענו את ההערות ואת האזהרות ואת הבקשות ואת הרמזים. ההחלטה שלי היא כרגע שאנחנו מתנהלים בדיון. מי הוא זה שמציע להסיר את הנושא מסדר-היום?

אני.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, המוסד של ועדת חקירה פרלמנטרית הוא מוסד בעייתי, ולא בכדי הכנסת הנוכחית, הכנסת ה-16, לא הקימה ולו ועדת חקירה פרלמנטרית אחת. השם הוא מטעה.

ביקשתי חוות דעת של היועצת המשפטית לפני שהוא מדבר. האם אתה מונע ממנה לתת לי חוות דעת?

תודה רבה. אני קורא אותך לסדר ומבקש ממך להפסיק לדבר שלא ברשות.

אתה מתעלם ממה שאמרתי.

שמעתי.

שמעת ולא הקשבת. אתה מתעלם מהבקשה שלי.

חברת הכנסת גלאון, את מאלצת אותי לקרוא אותך לסדר.

אתה יכול לקרוא אותי לסדר. אתה מנהל את הדיון באופן לא תקין. אני מבקשת חוות דעת של היועצת המשפטית.

אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. בבקשה, חבר הכנסת סער.

אדוני היושב-ראש, השם הוא מטעה. אפשר להתבלבל מהמוסד של ועדת חקירה ממלכתית ולחשוב שיש איזושהי סמכות מקבילה לוועדת חקירה פרלמנטרית, ולא היא. גם לא בכדי, כי פוליטיקאים הם לא חוקרים. פוליטיקאים הם פוליטיקאים, וברור לחלוטין שהקמת ועדה כזאת בשנת בחירות – המשמעות שלה היא הטחת האשמות של כל מפלגה במפלגה אחרת. אני אצטרך לנמק מדוע מפלגת העבודה מושחתת, מפלגת העבודה תצטרך לנמק אותו הדבר עלי, שינוי תנסה לעשות את זה לשנינו ושנינו נעשה את זה לשינוי וכן הלאה.

לא "וכן הלאה".

גם המפד"ל לא תצא נקייה. המפד"ל גיבתה את המאבק בשחיתות רק לאחרונה, ואינני זוכר מתקופת כהונתה בקואליציה בנושאים שעלו בהנהלת הקואליציה ובממשלה, ולו פעם אחת, שהנושא הזה הדיר שינה מעיני מנהיגי המפד"ל.

אדוני היושב-ראש, פה מדובר בסך הכול בצעד שלא יוסיף לכנסת. יש ועדות שיכולות לעסוק בכל נושא ועניין. המטרה של הוועדה הזאת היא פוליטית, אבל התפקוד שלה, אם חס וחלילה היא תוקם, עלול לצער מאוד את כל אלה שבאים היום ורוצים לתמוך בה, כי הם חושבים שבאיזשהו מקום זה יפגע.

אתה מציע להסיר את זה מטעמים של שלום בית.

חבר הכנסת אלדד, תשובה לחבר הכנסת סער בעניין ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום. היקף התשובה לא יעלה על היקף הטענה.

אני מוחה על דרך ניהול הישיבה ועל כך שלמי שמתנגד להצעה ניתן לדבר לפני המציע, שמסביר מה הוא מתכוון לעשות.

כשרציתי לשכנע פורומים תמיד אהבתי לדבר אחרי.

הכוונה היא לא לחקור מפלגות. כך כתוב בכתב המינוי של הוועדה. אנחנו מדברים על גילויי שחיתות ברשות המבצעת בישראל. נדמה לי שהתחושה הציבורית, שמתבטאת בתקשורת, ביחס אל גופי המשטר בישראל, הוא שאנחנו טובעים בשחיתות. ההתנגדות היא פוליטית ולא החקירה היא פוליטית. מי שחושב שאני מעלה את הבקשה הזאת כדי להילחם בהתנתקות, טועה טעות חמורה. ועדת החקירה הזאת איננה מסוגלת לעצור את ההתנתקות בקבועי הזמן הנתונים, והיא לא תעסוק בה. אבל יש פה ניסיון של מנגנונים מושחתים, שמוגנים לצערי על-ידי ראש הקואליציה.

איזו חוצפה זאת, עם כל הכבוד ליושב-ראש ועדת האתיקה.

עם כל הכבוד, אני אומר שפה יש התגייסות של יושב-ראש הקואליציה כדי למנוע את החקירה. נדמה לי שאנחנו מנסים לטייח, מוסיפים על השם הרע שיש לכנסת ממילא. אנחנו פה בהזדמנות נדירה להוכיח שהכנסת מסוגלת להתעלות על כל ההשמצות נגדה, מסוגלת באמת לקיים חקירה מאוזנת על-ידי חברים של גופים בבית, מפלגות שונות בבית. לכן החשש שתהיה פה הטיה פוליטית מוסר מאליו.

אני רוצה להסיר מכשול מהוועדה. לפי מה שאדוני קרא את התקנה של הוועדה, היא צריכה לשקף את יחסי המפלגות.

בעניין ההרכב אנחנו נדבר. עוד לא הגענו לזה.

אני מעמיד אפוא להצבעה את הצעתו של יושב-ראש הקואליציה, שלצד ההצעה שוועדת הכנסת תביא למליאה בדבר הרכב הוועדה ובדבר סמכויותיה והגדרת התפקידים שלה, תובא גם ההמלצה לכנסת להסיר מסדר-היום את ההצעה להקים את ועדת החקירה. מי בעד הצעת יושב-ראש הקואליציה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 9
נגד – 6
נמנעים – 2

ברוב של 9, בהתנגדות של 6 ובשני נמנעים, אני קובע שלצד הצעת הוועדה להקמת ועדת החקירה, שתובא למליאה, תובא גם ההמלצה לכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום.

אנחנו מדברים על תפקידי הוועדה וסמכויותיה. ההצעה שמונחת לפנינו היא הצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד הכתובה, כפי שהוא תיקן אותה וביקש למחוק ממנה את המלים "ברשויות המשפט". חבר הכנסת אלדד, אתה מוזמן להרצות את הצעתך.

התחלתי לדבר על כך שהתחושה הציבורית שאנחנו טובעים בשחיתות הולכת וגוברת. יש כמה דרכים להילחם גם בתופעות השחיתות וגם בתחושה הציבורית ובתדמית של מדינת ישראל. אנחנו נדמים יותר ויותר כמדינת עולם שלישי מבחינת קניית שלטון ולא במשפט, בבחינת זה שהתחושה היא שבכל גוף שנוגעים בו - - -

קריאה של חברי כנסת להפר את החוק.

אני איאלץ לקרוא גם אותך לסדר.

השחיתות נוגעת ברשויות הממשל, ברשות המבצעת, ברשויות המקומיות, בגופים הציבוריים, בחברות הממשלתיות. אנחנו רואים תופעות של מינויי קרובים, של חלוקת טובות הנאה. התופעות האלה גלויות לעין כל. הגופים שמנסים להיאבק בהן עושים את זה בכל כוחם, אבל כוחם איננו מספיק.

מעניין שהוא דמות פוליטית. לא מונתה אף ישות פוליטית נוספת.

כנראה שאני לא מיניתי אף אחד עד היום.

השיטה ראויה לחקירה, השיטה ראויה לחשיפה, השיטה ראויה להוקעה ציבורית. לוועדת חקירה פרלמנטרית כזאת אין שיניים של המלצה להעמיד לדין, אבל יש לה משמעות ציבורית. נדמה לי שהכנסת, שמואשמת חדשות לבקרים בכך שגם היא נגועה בתופעות הללו, שגם בה יש מינויים מושחתים, שגם בה יש מינויים תמורת קבלת טובות הנאה וחלוקת משרות סגני שרים תמורת הצבעות שאינן עולות בקנה אחד - - -

כל עוד שהייתם בקואליציה הכול היה בסדר, הכול היה תקין?

בבתי המשפט אין מינויים של קרובי משפחה.

כשהוא היה בקואליציה הכול היה תקין.

אם תעמדי בראש הוועדה תוכלי לחקור גם את המינויים בבתי המשפט.

כאשר המליאה העבירה את ההחלטה, היתה סדרת כתבות והיתה ביקורת ציבורית על האפשרות האם הכנסת בכלל מסוגלת לחקור תופעות כאלה. כי אמרו: נותנים לאנשים שהם מונו בשיטה הזאת, שהם הפכו לסגני שרים בטכניקה הזאת, שהם מקבלים ונותנים בטכניקה הזאת – להם אתה רוצה לתת לחקור את תופעות השחיתות? אני חושב שהכנסת יכולה להתעלות ויכולה לבחור מתוכה את אותם אנשים שאינם נגועים בתופעות האלה, כדי לבחון אותם, לחקור אותם, להסתכל עליהם, להוקיע אותם במידה שהם ראויים להוקעה.

מי שנגוע בניגוד עניינים, אינו יכול להשתתף בהצבעה הזאת. זה פסול אתי עקרוני, שנקבע בתקנונים השונים, שמי שנגוע באותן תופעות שהוועדה חוקרת, אינו יכול להשתתף בהצבעה, אחרת הוא עובר על תקנון האתיקה של הכנסת ועובר גם על תקנון שירות המדינה. יש דברים מפורשים בנוגע לניגוד עניינים של חברי כנסת שאסור להם להימצא בהם.

אתה אומר את זה בפעם השנייה. אם נקבל את מה שאתה אומר, הרי בעצם לא צריך את הוועדה, כי אתה כבר חרצת דין מי נגוע ומי לא נגוע. או שמא באמת תכליתה של ועדת החקירה הזאת לבדוק אם יש דברים בגו. עם כל ההאשמות שאתה מאשים ומכריע בהן עכשיו ופוסק את הדין, בטענה שלך שאנשים פה בחדר צריכים לקום ולעזוב, בגלל שברור לכולם שהם נגועים בדבר הזה, השאלה היא אם אתה כיושב-ראש ועדת האתיקה לא מרגיש, שיש פה סוג של חריצת דין מוקדמת. לא רק זה שאתה חוטא בזה, אלא אתה גם משמיט את הקרקע מתחת בסיס הטענה שלך לקיים ועדת חקירה. אם ועדת חקירה – אז השולחן הוא נקי, וכל מה שאתה חושב וכל מה שאני חושב וכל מה שכתב עיתונאי פלוני או אלמוני, כאילו לא היה קיים. שאלמלא כן, אנחנו לא צריכים את הוועדה.

אני רוצה לצטט מה שאמר נשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל על ניגוד עניינים. הוא קבע שאסור שאדם יימצא במקום שיש אפילו אבק חשד. לא צריך להוכיח. אני לא צריך להוכיח שמישהו פה בחדר הוא בניגוד עניינים, אבל לחבר כנסת אסור להיות בניגוד עניינים.

אתה קורא להפרת חוק, אתה בניגוד עניינים.

אסור להימצא במקום שבו יש אפילו אבק חשד שהוא במצב של ניגוד עניינים בהצבעה הזאת. מי שנמצא כך, לוקח על עצמו את האחריות.

כולל המציע, שספק אם הוא היה יכול להצביע על ההצעה שלו.

כולל כולם. אני רוצה להזכיר לך את מה שאמר ישו הנוצרי ליהודה איש קריות: מי אשר בכם לא חטא, שיזרוק את האבן הראשונה. מי יכול להיות לא מעורב בצורה כלשהי?

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר שתי הערות עקרוניות ואחת לגופו של כתב המינוי למנדט של הוועדה. להשקפתי רשויות האכיפה במדינת ישראל הן אלו שצריכות לחקור שחיתות במדינת ישראל. ברגע שיש בכנסת מנגנון של ועדות חקירה ויש בקשה להקמה של ועדת חקירה כזאת, לטעמי תפקיד של ועדה כזאת, ברגע שהיא קמה, יהיה להמריץ את רשויות האכיפה ולא לפעול במקומן. אני חושבת שכדאי שנגדיר את גבולות הדיון. צריכים להמריץ את רשויות האכיפה, כי צריכים רשויות אכיפה אפקטיביות. אני מדברת כרגע באופן כללי, לא פרסונלי.

חוקרים פה גם את התקשורת.

ברגע שמקימים ועדה כזאת, היא צריכה לוודא שמנגנוני האכיפה היו אפקטיביים. לכן אני רוצה לומר שאנחנו לא צריכים כל כך להיבהל ולהשתמש בכוח של הוועדה או בכוח של התקנון להסיר ועדות כאלה מסדר-היום. יכול להיות שצריך להחליט. אומנם אני עובדת בראש ועדת חקירה שהיתה בזמנו פרלמנטרית, אבל יכול להיות שצריך להגיד שאין עוד היגיון להקמתן של ועדות חקירה פרלמנטריות, כי עצם המנדט נותן לך אפשרות לחקור לא רק תופעות, אלא לחקור גם אנשים. יכול להיות שזה בעייתי, זה מצריך שידוד מערכות רחב יותר.

לגופו של עניין. אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות בכתב המנדט של הוועדה היא שהוועדה הזאת שתקום, אם היא תקום במליאה, לא יכולה לחקור פרשות שנתונות כרגע בחקירת משטרה כל עוד החקירה לא הסתיימה. אני מציעה לך לשקול את הדבר, כי כתב המינוי כרגע הוא רחב מדי. ברגע שמכניסים את הסייג שאני מציעה כרגע להכניס, אני חושבת שזה יכול לתת מענה לכל מי שנבהל שזה אישי. לכן אני מציעה לחבר הכנסת אלדד לשקול את ההערה שלי, אני חושבת שהיא מאוד נכונה. אז זה תוחם את כל הוועדה הזאת.

אדוני היושב-ראש, הערת שהוועדה אינה יכולה להזמין אנשים שכיהנו. ברגע שאתה אומר שהוועדה הזאת אינה יכולה לחקור תופעות שנמצאות כרגע בחקירה או שנמצאות בהתדיינות - - -

אני מסכים עם הרעיון שלך, אבל תקנונית אין מניעה.

לא אהבתי את ההליך שקדם לדיון עצמו. אני חושבת שהדיון היה צריך להיות קודם להליך. אבל אני חושבת שאם ההליך הזה היה קודם לדיון, וההערות האלה של חבר הכנסת בר-און ושלי תתקבלנה, הן יכלו לתת מענה ולסבר את האוזן למי שחשש. אי-אפשר לחשוד בי שהמניעים הפוליטיים שלי דומים למניעים הפוליטיים של חבר הכנסת אלדד. אני, בניגוד לחבר הכנסת אלדד, רוצה שההתנתקות תצא לפועל, ולכן אני לא חושבת שאפשר להאשים אותי כאן במניעים זרים. אני חושבת שאם רוצים להרגיע את הוועדה ואת המליאה, אם שתי ההערות האלה תהיינה מקובלות על חבר הכנסת אלדד נראה לי שזה יכול לתת מענה. יכול להיות שזה מצריך מחשבה יותר עמוקה לעתיד לבוא לגבי אופי ההסדרה של סמכויות של ועדות חקירה פרלמנטריות. כשאתה אומר ועדת חקירה זה יכול להישמע כמו ועדת חקירה ממלכתית, כפי שאמר חבר הכנסת סער. לכן יכול להיות שההבחנות האלה צריכות להיות גם מקובעות בתקנונים.

תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אין ספק שהעיקרון של מאבק בשחיתות הוא עיקרון חשוב, נשגב. אבל חייב שיתקיים בו התנאי של המשכיות והיעדר צביעות. חייב שיתקיים בו יושר ציבורי לאורך זמן, ללא קשר למיקום הפוליטי של היוזם. מקומו באופוזיציה, מקומו בקואליציה, מסיבות פוליטיות, החלטות על נסיגה או אי נסיגה – שחיתות לא קשורה בתוכניות מדיניות ומאבק בשחיתות לא קשור למאבק בתוכניות מדיניות.

על-מנת שיהיה גילוי נאות, הוצע לי להיות חבר בוועדה הזאת על-ידי עמיתי חבר הכנסת אלדד, ודחיתי את ההצעה. אני חושב שיש לחקור את השחיתות, ואכן עושה רושם ויותר מאשר רושם שהשחיתות פושה במדינה ובמוסדות שלטון רבים. אין ספק שיש לדרוש חקירה עד תום. רשויות החוק יכולות וצריכות לחקור את השחיתויות האלה. אפשר לנהל מאבק ציבורי, אפשר להקים ועדה ציבורית או בראשות שופט או להמריץ את רשויות המשפט. יש לי ביקורת, חבר הכנסת אלדד, יותר מאשר לך על רשויות המשפט ועל רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל בנושאים רבים, שעל פניו הם יכולים להוות שחיתות מוסרית, או בנושא הקשר בין תקשורת לשלטון. למשל על העובדה שבמשך שנים מדירים את רגליהם של נציגי האוכלוסייה הערבית ומציגים אותם כתומכי הטרור וכדומה, נדמה לי שעל-פי הנחיות מלמעלה או על-פי התנדבות עצמית. לכן, תוך כדי תמיכה בעיקרון של מאבק ללא חת בשחיתות מצד אחד, ובשל העובדה שכל ילד, גם במסדרונות הכנסת וגם בכבישי ישראל וגם על הגבעות, יודע שהמניעים להקמת הוועדה הזאת הם ניסיון למנוע נסיגה מרצועת עזה ופינוי התנחלויות, הסיעה שלי החליטה להימנע בהצבעה על הקמת הוועדה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לי גם היה יותר נוח אילו היינו מקיימים את הדיון הזה לפני שהיתה ההצבעה. אני חושב שזה היה יותר יעיל.

אני לא פה בשביל לעשות לכם נוח.

אני מצטרף להערות של חברת הכנסת זהבה גלאון. אני חושב שאם אנחנו נבהיר שהמטרה של הוועדה הזאת היא אך ורק לחקור את תופעת השחיתות ונכוון אותה כמה שיותר הרחק מסוגיות פוליטיות שתלויות ועומדות, אנחנו ניטיב.

בסעיף 97ג(ב) יש ברירה בין שתי אפשרויות. האחת היא להסמיך ועדה של ועדות הכנסת.

אנחנו לא דנים כרגע בעניין ההרכב. כרגע אנחנו מדברים על הצ'רטר ועל הסמכויות. אחרי שנגדיר את זה, נדון בהרכב.

אני חושב שהיינו צריכים לדון בזה כמכלול, ואז כשיודעים מה התמונה כולה לאפשר לכל אחד להצביע. לכן כשנדון בהרכב אני אציע שוועדת חוקה, חוק ומשפט כולה, כולל היושב-ראש שלה, תהיה הוועדה שתדון בעניין הזה, בסייגים שהציעה חברת הכנסת זהבה גלאון. לכן אנחנו נתמוך בהצעה.

חבר הכנסת רצון, בבקשה.

אני רוצה להסביר את ההימנעות שלי. אני חושב שהאווירה הציבורית היא אווירה של שואה, גם בבית הזה, בעיקר ביום האחרון של מושב הכנסת הקודם. המינויים המוזרים שהגיעו למליאת הכנסת בהחלט מעוררים תחושה קשה ולא נעימה. האווירה הדמוקרטית במדינת ישראל היא אווירה מאוד קשה. עוד מעט כל ההחלטות במדינת ישראל יצטרכו להתקבל פה אחד. אנחנו כנראה לא רחוקים מהיום הזה. יחד עם זאת, מאחר שאנחנו בשנת בחירות ואני לא יודע לאן הוועדה הזאת הולכת להוביל את הדברים, הם בוודאי לא יסתיימו בנושא שאולי התכוון אליו המציע, הצ'רטר של הוועדה הוא רחב ויכול להגיע לכל כיוון שהוועדה תרצה לסחוב אותו. לכן הגעתי למסקנה שבעניין הזה רצוי שאני אמנע. כמובן שממילא כנראה אין רוב לנושא לא בוועדה וכנראה גם לא במליאה. החלטתי להימנע, ואני עושה את זה גם בשם חברים נוספים מסיעת הליכוד.

שכל אחד ידבר בשם עצמו.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שלא יוכנס שום שינוי בתפקידי הוועדה כפי שהוגדרו. אני מקבל את התיקון. כלומר, שלא יושמטו פה נושאי אכיפת החוק והתקשורת. כלומר, שהמנדט יישאר כפי שהוא.

גם רשויות המשפט.

אם יש היכולת להיצמד למנדט המקורי, בוודאי.

זאת תהיה ההצעה שלך. את ההצעה של חבר הכנסת אלדד הוא רשאי לתקן כפי שהוא רוצה, ואתה מציע את הנייר האורגינלי.

זאת בהחלט הצעתי, ללכת לפי הצעתו המקורית של חבר הכנסת אלדד, לפני ששיקולים פוליטיים גרמו לו לשנות את הצעתו המקורית.

פוליטיים פנימיים.

פוליטיים של ריצוי השמאל. הוא רצה לרצות את השמאל, ולכן הוא הציע את הדבר הזה. לכן אני אציע להיצמד לדבר הזה.

נקודה שנייה, אני חושב שהצעתו של יושב-ראש סיעת שינוי בעניין ועדת החוקה היא לא הצעה טובה.

הרכב הוועדה ייקבע רק אחרי שייקבע הצ'רטר, התפקיד והסמכויות.

לעניין התפקידים אמרתי את עמדתי. לעניין הסמכויות, אני תומך בסמכויות הקיימות, בצירוף הערת היועצת המשפטית.

ההערה של היועצת המשפטית היתה לגבי זימונם של אנשים שאינם נושאי משרה.

חבר הכנסת אלדד ישיב לאנשים בתור המציע.

אני מקבל את ההערה של היושב-ראש ביחס למי שכיהן בעבר בתפקיד. אני מציע שייכתב בסמכויות לא להזמין לעדות, כאילו משתמע שהכנסת יכולה לחייב מי שכיהן בעבר, אלא לבקש לשמוע עדויות. בוודאי אין מניעה ממי שכיהן בתפקיד מסוים שיבוא וידבר.

אני לא רואה יושב-ראש שלא יקבל אדם שיתנדב למסור עדות.

הוועדה שבאה לחקור את האלימות בספורט יכולה לזמן גם מי שכיהן בעבר כיושב-ראש.

אתה לא רוצה לקחת דוגמה מוועדה שישבה שלוש שנים וחצי.

אני לא רוצה לקחת אותה כדוגמה ללוח זמנים. ראש ממשלה בעבר, אם הוא רוצה לבוא ולספר לנו, אני לא רואה פסול בכך שנשמע גם עדויות ממי שכיהן בעבר. אני מקבל את הערתך שאיננו יכולים לחייב אותו.

ארבל, עניין גביית העדויות שדיברתי אתך עליו קודם זה סוג של החלטה שהכנסת יכולה לקבל במסגרת סעיף הסל לגבי סמכויות ועדותיה. האם לגבות עדויות זה חקירה נגדית, תובע וסניגור?

המינוח של גביית עדויות הוא לא מקובל.

אם זה לא מקובל, אני מציע להשמיט את זה.

אמרת שאתה לא מוכן לתקן.

אני מציע לכם להיצמד להערות היועצת המשפטית.

אני מציע שנמחק את המלה "ולגבות" כך שהנוסח יהיה: "לאסוף מסמכים ועדויות".

אין לי בעיה עם זה.

מכיוון שאנחנו לא יודעים מי יהיה יושב-ראש הוועדה ומה יהיה הרכב הוועדה, זה פתאום יכול להיות כיתת יורים של גביית עדויות. למה לנו?

אני מקבל את הצעתה של חברת הכנסת גלאון, שאמרה שתפקידי הוועדה הם אלה המנויים פה ובלבד שנשואי החקירה לא יהיו נתונים באותה עת לחקירה משטרתית או משפטית, כדי שלא נגלוש לתחום הסוביודיצה.

יש לנו פה שתי הצעות. בתפקידי הוועדה השוני בין הצעת חבר הכנסת אלדד המתוקנת להצעת חבר הכנסת סער נוגעת לשתי התיבות "רשויות המשפט". הצעת חבר הכנסת סער בעניין תפקידי הוועדה הולכת להצעה המקורית, הכתובה. הצעת חבר הכנסת אלדד הולכת לכתוב המתוקן.

לעניין הסמכויות יש הסכמה בין המציעים, וההצעה תהיה ללכת לנייר הכתוב, למעט המלה "לגבות" ולמעט השורה האחרונה האומרת: "ולהזמין לעדות גם מי ששימש בעבר בכהונה ציבורית או נשא באחריות ביצועית בתחום חקירת הוועדה".

בשורה השלישית גם מופיע הנושא של גביית עדויות.

בכל מקום שכתוב "לגבות עדויות", המלה "לגבות" תימחק. מי שיבוא, יבוא. להזמין איננו יכולים.

ואם אני שולח מכתב לאותו אדם ואומר לו: על-פי חוקי מדינת ישראל אינך חייב לבוא, הוועדה תשמח לשמוע את דבריך?

זאת מניפולציה.

זאת לא מניפולציה.

אם אני אעמוד בראש הוועדה, אני לא ארשה להוציא מסמך כזה. אבל אני כמובן לא אמנע ממך כחבר הוועדה או מחברי ועדות אחרים להתקשר למישהו ולהגיד לו שחשוב שישמעו אותו. את זה איש לא יכול למנוע ממך לעשות.

אני עדיין מבקש שיהיה כתוב, שבכתב המינוי אפשר יהיה להזמין אנשים תוך הערה שאין הם מחויבים להופיע בפני הוועדה.

לא.

אני בעד לזמן עובדים ולא לזמן עדים. אני מסכים אתך לעניין הזימון, אבל כדי שלא תהיה טעות.

בסדר, לזמן עובדים.

אולי אפשר להגיד שיהיו לה סמכויות זימון בדומה לוועדה קבועה של הכנסת.

פתרון יוצא מן הכלל. לוועדת החקירה יהיו סמכויות לזמן כפי שיש לוועדות הכנסת. כלומר במקום שכתוב "סמכויות" יהיה כתוב "כסמכויות ועדה מוועדות הכנסת".

מכיוון שיש לנו הסכמה על זה, אנחנו מצביעים על שני הדברים בחטיבה אחת. הצעת חבר הכנסת סער אומרת: תפקידי הוועדה כמופיע במסמך, סמכויות כפי הסמכויות המוקנות לוועדה מוועדות הכנסת. הצעת חבר הכנסת אלדד אומרת: תפקידי הוועדה, לחסר "ברשויות המשפט", סמכויות כפי הסמכויות המוקנות לוועדה מוועדות הכנסת.

צריך להוסיף גם את ההערה שלי.

יחולו כללי הסוביודיצה.

זה משהו כללי שחל על כל ועדות הכנסת.

כללי העיסוק של ועדה מוועדות הכנסת בנושאים "חיים", המסורים לטיפולן של רשויות אחרות, יחולו גם לגבי ועדת החקירה הפרלמנטרית המוצעת.

מי בעד הצעת חבר הכנסת אלדד? מי בעד הצעת חבר הכנסת סער?

הצבעה
בעד הצעת חבר הכנסת אלדד – 5
בעד הצעת חבר הכנסת סער – 9
נמנעים – 1

הצעת חבר הכנסת סער נתקבלה.

אנחנו עוברים לדון בהרכב הוועדה. הצעת חבר הכנסת סער אומרת: תפקידי הוועדה כמוגדר במכתב, בתוספת ההערה שלא יחול על עניינים תלויים ועומדים בפני רשויות אחרות, כמקובל בוועדות הכנסת. סמכויות, כפי הסמכויות המוקנות לוועדה מוועדות הכנסת.

הרכב הוועדה. הצעת חבר הכנסת רשף חן אומרת להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חבר הכנסת אלדד מונחת בפניכם. הצעת חבר הכנסת סער, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, המציע חרג ממה שמקובל בסעיף 97ג לתקנון עבודת הכנסת, הקובע שהנציגות בוועדה כזאת תתחשב ביחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

כל הדברים שאתה אומר לא שייכים אם אנחנו מקבלים את הצעת חבר הכנסת חבר הכנסת רשף חן. מי בעד לקבל את הצעת חבר הכנסת חן להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – רוב
נמנעים - 1

ההצעה נפלה ברוב מכריע.

חבר הכנסת גדעון סער, עכשיו תסביר לנו.

סעיף 97ג(ב) קובע שבוועדה מהסוג הזה, ההרכב ייחשב ביחסי הכוחות של הסיעות בכנסת. ההרכב שהביא לנו חבר הכנסת אלדד הוא הרכב שבו למיעוט בכנסת יש רוב בוועדה. זאת אומרת, לסיעות המייצגות ביחד את מיעוט הבית יש חמישה מתוך תשעה חברים בוועדה, דבר שאי-אפשר להעלות על הדעת. דבר שני, סיעות קטנטנות, כגון סיעת בל"ד, שבוועדה הזאת של 21 חברים אין לה נציגים, כאן בוועדה של תשעה חברים מוצע שיהיה לה. הכול כדי לשרת את מטרותיו של חבר הכנסת אלדד לשאת חן בעיני השמאל הקיצוני על-מנת לגבש תמיכה להצעתו.

כמה חברים אתה מציע שיהיו בוועדה? אני מציע חמישה חברים.

ועדות חקירה פרלמנטריות צריכות למנות לא פחות משבעה חברים.

איפה זה כתוב?

לא יותר מתשעה.

הצעתי היא להקים ועדה בהרכב הבא: חמישה חברים, שיכללו שני נציגים מסיעת הליכוד, היושב-ראש יהיה מסיעת הליכוד כמקובל, נציג מסיעת העבודה, נציג מסיעת ש"ס או שינוי וחבר הכנסת אריה אלדד כמציע.

חבר הכנסת אלדד הוא סטטוטורי חבר בוועדה.

נראה לי שראוי שנציג ש"ס יהיה החבר החמישי בוועדה. כך יחסי הכוחות יהיו שלושה מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה, וגם הוועדה תוכל לתפקד. ועדות רחבות מאוד, אפילו ועדות החקירה הממלכתיות שאנחנו מכירים - אנחנו מכירים ועדה של שלושה, אנחנו מכירים ועדה של חמישה, אבל לא טריבונל כזה גדול.

אדוני היושב-ראש, ההחלטה כאן להסיר את ההצעה מסדר-היום צריכה לקבל את אישור המליאה.

מאה אחוז.

אני רוצה להציע לוועדה להתבונן על איך נעשית מניפולציה. הוועדה עכשיו קיבלה החלטה להסיר את ההצעה מסדר-היום, את הצעתו המקורית של חבר הכנסת אלדד. אז התקיים דיון לגבי הצעתו המקורית, והוכנסו הערות שלדעתי הן נבונות ומתחייבות להצעה המקורית, שלא התקבלה. ההצעה המקורית, שחבר הכנסת סער הסביר כמה היא רעה, תבוא למליאה, ויש סיכוי שההצעה הזאת תתקבל במליאה. זאת אומרת, האם היה כאן אינטרס לקבל מראש במליאה את ההצעה המקורית של חבר הכנסת אלדד, שכולם אמרו שהיא לא בסדר? זאת אומרת, שחבר הכנסת סער עכשיו, בכוחו הקואליציוני, אישר כאן הצעה מקורית של חבר הכנסת אלדד, שמלכתחילה לא היתה הצעה טובה, שיש לה סיכוי לעבור במליאה, ולזה נתנו יד אותם חברי כנסת שבעצם רצו להצביע נגד ההצעה המקורית של חבר הכנסת אלדד. אני מציעה לכם לקחת את זה לתשומת לבכם.

הדברים נרשמו. מה לעשות שכל מה שנעשה כאן, נעשה כאן במסגרת התקנון. לא רק במסגרת הטכנית והפורמלית של התקנון, אלא במסגרת המהותית של התקנון. התקנון מבקש מאתנו ובעצם מחייב אותנו להביא שתי חבילות למליאה, חבילה אחת של תוכן וחבילה אחת של הסרה או הסתייגויות. אני מוכן לשמוע הצעות לתיקון התקנון הזה מייד אחרי שהדיון יסתיים.

הדברים שלי היו למהות, על אופן השימוש בתקנון לצרכים שהם מעבר לצרכים של הרכב הוועדה.

אנחנו בשלב הרכב הוועדה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה.

ההצעה שלי כאן היא הצעה רחבה, של תשעה חברים, בין השאר מתוך ניסיון עם ועדות כנסת שונות שבגלל העיסוקים המרובים של חברי הכנסת לפעמים לא כל החברים מגיעים לוועדות. לכן רצוי שיהיה לנו הרכב רחב יותר, כדי שנוכל לקיים דיון. אחרת הרבה פעמים אנחנו נמצאים חסרים. אני ער לעובדה שבהצעה המקורית שלי יש משקל יתר לאופוזיציה, מהסיבה הפשוטה שחברי הכנסת של הקואליציה סירבו לצרף את שמם, כי יש כאן התגייסות של הליכוד ושל העבודה למנוע את הקמת הוועדה כדי שתילחם בשחיתות.

מה זאת אומרת סירבו?

הם אמרו שהם יחכו להחלטה.

אבל יש סעיף בתקנון שמדבר על שיקוף יחסי הכוחות.

אני לא יכול לצרף אנשים בניגוד לדעתם. אני פונה לחבר כנסת מהקואליציה ומבקש לצרף את שמו, והוא אומר לי: אם הקואליציה מתנגדת, אני לא רוצה שתצרף את שמי.

עזמי בשארה לפני אגודת ישראל. מה זה קשור לזה?

תבדוק שוב, אולי חברי אגודת ישראל לא רצו לצרף את שמם לפני שקיבלו אישור מהקואליציה. הרי אי-אפשר סתם להאשים.

חבר הכנסת אריה אלדד, איש לא חושד בניקיון כפיך בעניין ההצעה הזאת, אלא שאומרים שהיא הצעה שלא עולה בקנה אחד לא עם התקנון ולא עם השכל הישר של עבודת הכנסת.

אני מוכן להחליף את חבר הכנסת בשארה בחבר הכנסת פרוש, אם הוא יסכים.

חבר הכנסת פרוש לא מוכן להיכנס לנעליו של חבר הכנסת בשארה. את זה אני אומר בלי לשאול אותו.

אז שיחליף את הנעליים עם מישהו אחר. אבל מה שיש כאן זה התגייסות של הליכוד והעבודה כדי להגן על השחיתות.

מה חשבת, שתהיה פה התגייסות כדי להגן על ההצעה שלך?

חשבתי שהכנסת תיזהר מאוד, כדי שלא יוכתם שמה שוב כגוף שמגן על השחיתות.

בחדר הזה החלומות מתפוגגים. אתה יודע שפה אנחנו מעירים אנשים מחלומותיהם.

אדוני היושב-ראש, אני חוזר על הצעתי. חבר הכנסת סנה, כנציג סיעת העבודה, שני נציגים מסיעת הליכוד, אחד מהם היושב-ראש, המציע חבר הכנסת אלדד ונציג סיעת ש"ס, כפי שסיעת ש"ס תודיע.

אנחנו לא יכולים להצביע בלי שמות חברי הליכוד. אנחנו מדברים כאן על הרכב.

הרבה פעמים קבענו הרכב בוועדות סטטוטוריות.

גברתי היועצת המשפטית, האם יש הבדל בין הרכב כזה לבין הרכב של ועדה משותפת, כמו שאנחנו עושים טנטטיבית?

ההרכב הוא הרכב שמי.

זאת אומרת, ועדת הכנסת צריכה להצביע על שמות.

אני מציע להצביע על המסגרת הסיעתית, ואחר-כך תהיה הצבעה נפרדת על השמות.

מי בעד הצעת חבר הכנסת אלדד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – רוב

ברוב דעות הורדנו את הצעת חבר הכנסת אלדד.

הצעת חבר הכנסת סער אומרת כדלקמן: ועדה בהרכב חמישה חברים, שניים מסיעת הליכוד, אחד מסיעת העבודה, אחד מסיעת ש"ס וחבר הכנסת אריה אלדד, מכוח חובת התקנון. יושב-ראש הוועדה יהיה מסיעת הליכוד. על השמות שיביא יושב-ראש הקואליציה תתקיים הצבעה, רק על השמות.

אני מציעה לתחום את זה בזמן.

אני אביא את השמות עד יום רביעי.

אני רוצה להוריד את הנושא ביום רביעי למליאה.

מי בעד הצעת חבר הכנסת סער? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – 11
נגד – 4
נמנעים - אין

הצעת חבר הכנסת סער נתקבלה.

מכיוון שהתקנון מאפשר לקיים במליאת הכנסת הצבעה על ההסתייגויות, מי שירצה שההסתייגות שלו תעלה יחד עם ההצעה למליאה, יביא אותה עד יום רביעי בתחילת ישיבת ועדת הכנסת.

ההצעה שלי עולה כהסתייגות אוטומטית.

תכתוב אותה. תודה רבה.

3. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות
בדרכים), התשס"ה-2005 (פ/3408) של חבר הכנסת ואסל טאהא

אנחנו דנים בקביעת ועדה לדיון בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על מוצרי בטיחות בדרכים), של חבר הכנסת ואסל טאהא.

מה אתה מציע, חבר הכנסת סער?

ועדת כספים.

חבר הכנסת טאהא ביקש שהנושא יעבור לוועדת הכלכלה. מי בעד ועדת הכספים? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

הנושא עבר לוועדת הכספים.

4. הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה וועדת הכלכלה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "פרשת הריגול הכלכלי-תעשייתי במשק" – הצעת חברי הכנסת אהוד רצאבי, יצחק כהן, טלב אלסאנע, מיכאל נודלמן, חיים כץ, מאיר פרוש ודני יתום

הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה וועדת הכלכלה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "פרשת הריגול הכלכלי-תעשייתי במשק" – הצעת חברי הכנסת אהוד רצאבי,
יצחק כהן, טלב אלסאנע, מיכאל נודלמן, חיים כץ, מאיר פרוש ודני יתום.

סוכם להקים ועדה משותפת בת שמונה חברים, ארבעה מכל ועדה. ראשי הוועדות יסכמו ביניהם מי יעמדו בראש הוועדה. יושבי-ראש הוועדות לא הגיעו להסכמה מי יעמוד בראש הוועדה המשותפת, ולכן אנחנו נאלצים להכריע בין ועדת הכלכלה לבין ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

אני בעד שחבר הכנסת מיכאל נודלמן יהיה יושב-ראש הוועדה.

אני בעד הצעתו של חבר הכנסת סער.

אדוני היושב-ראש, קיימנו דיון בוועדת הכלכלה בנושא הזה.

אם כך, אני מציע שהנושא יידון בוועדת הכלכלה, לא בוועדה משותפת.

חבר הכנסת מג'אדלה, האם אתה מסכים שהנושא יעבור לוועדת הכלכלה?

כן.

אנחנו צריכים לשנות את ההחלטה. יושב-ראש ועדת הפנים מסכים שהנושא יעבור לדיון בוועדת הכלכלה. מי בעד העברה לוועדת הכלכלה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

הנושא יעבור לוועדת הכלכלה.


5. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הטרומית:
א. הצעת חוק חיפוש חפצים וחומרים מסוכנים אצל תלמידים במוסד חינוך, התשס"ה-2005 (פ/3743), של חבר הכנסת רוני בר-און.
ב. הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון), התשס"ה-2005 (פ/3712), של חבר הכנסת מיכאל איתן.
ג. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור תעמולה, קיום פעילות, התארגנות אנטישמית והזדהות עם תנועות, אישים וסמלים אנטישמיים), התשס"ה-2005 (פ/3742), של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.

יש פה שלוש הצעות של מתן פטור מחובת הנחה. ההצעה הראשונה היא הצעה שלי, שעניינה הצעת חוק חיפוש חפצים וחומרים מסוכנים אצל תלמידים במוסדות חינוך.

התופעה של אלימות בבתי-הספר, ילדים מחזיקים אולרים, דוקרנים, סמים, תחליפי סמים, חומרי הרחה, ואי-אפשר לחפש להם בכלים. אני מציע להסדיר את זה בחוק. אני מבקש שהחוק הזה יתקדם מהר, כדי שמייד עם פתיחת שנת הלימודים ניתן יהיה להשתמש בו ולצמצם במידת האפשר את תופעת האלימות בבית-הספר.

האם יש דעה אחרת? מי בעד מתן פטור? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

פה אחד ניתן פטור. אני מסכים שזה לא יבוא ביום רביעי זה, אלא ביום רביעי הבא, כדי שוועדת השרים תיתן את דעתה לזה.

ההצעה השנייה היא הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת מיכאל איתן. למה הדחיפות, חבר הכנסת איתן?

יש לנו תיקונים בקשר לנושא של החוק לאיסור מימון טרור שעבר. החוק הזה הוא חוק כדוגמת חוקים רבים בעולם כולו, שהם נוקטים פעילות נגד מימון הטרור. החוק מטיל חיובים על כל מי שעוסק בהזרמת כספים לטובת הטרור. אבל באופן טכני יכול להיות מצב שגם הבנקים יהיו קרבן לחוק הזה, ולכן אנחנו מבקשים תיקון.

מי בעד פטור מחובת הנחה לחוק הזה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

פה אחד ניתן פטור מחובת הנחה.

הנושא השלישי הוא הצעת חוק של חברת הכנסת פינקלשטיין, הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור תעמולה, קיום פעילות, התארגנות אנטישמית והזדהות עם תנועות, אישים וסמלים אנטישמיים), התשס"ה-2005. נתנו פטור בארבעה מקרים דומים.

מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

התקבל פטור מחובת הנחה. תודה רבה. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:20