כנסת פתוחה

הכנסת השש-עשרה

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 471

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מיום שני, כ"ז סיוון התשס"ה (4 ביולי 2005), שעה: 11:45

סכנת סגירת בית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה – המשך דיון.

חברי הוועדה: היו"ר אברהם פורז

גלעד ארדן

גילה פינקלשטיין

יוסי שריד

צח גרניט – יועץ שרת החינוך, משרד החינוך

רן רוזנר – מנהל כספים, קמרה אובסקורה

עודד ידעיה – מנהל, קמרה אובסקורה

אביגדור לוין – מנהל אגף תרבות ואמנות, עירית תל אביב-יפו

גדעון ברלב – רו"ח

יובל וורגן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עו"ד מירב ישראלי

יהודית גידלי
רשמה: שושנה מקובר

סכנת סגירת בית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה – המשך דיון

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו: סכנת סגירת בית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה – המשך הדיון.

הבטיחו להזעיק אותי להצבעה בענין גנדי, אבל מכיוון שקראתי בעיתון שבכל פעם שאני יוצא אתה מודה - - -

חס ושלום. הואיל והידיעה היתה לא-מדוייקת, אני רוצה להביא לידיעתך שהיו מי ששאלו לאחר שיצאת למה לא מצביעים היום – הם רצו להצביע על החוק. אמרתי להם שהתחייבנו להצביע בישיבה אחרת, ולכן לא נצביע היום. מלבד זאת, הוספתי ואמרתי, הואיל וההצבעה נדחתה, חבר הכנסת שריד יצא והוא לא יתנגד לכל סעיף – הוא יבוא בסוף ויתנגד לחוק כולו.

נכון.

אבל אם תרצה, אני מוכן להזכיר במליאה שהתנגדת. בנוסף, נוסיף זאת לפרוטוקול. אינני יודע אם אפשר לצרף את קולך באופן פורמלי, אבל נצרף את קולך למתנגדים.

בסדר גמור – אני מעריך את זה מאוד.

אני רוצה להזכיר שבישיבה הקודמת סוכם כי הוועדה תפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת. פנינו למרכז המחקר והמידע, וביקשנו מהם לאפשר לנו להתקשר עם מישהו שיבדוק את הענין של בית הספר. לצערי הרב, קיבלתי ממרכז המחקר והמידע תשובה שלילית. אני עדיין מתכוון לבדוק את הנושא עם מרכז המחקר והמידע.

נציג מרכז המחקר והמידע נמצא כאן.

בהזדמנות תפגוש אותי ותסביר לי מדוע לא, כי אני חושב שכשיש לנו בעיה אנחנו צריכים להתמודד אתה בצורה נכונה ולא בצורה בירוקרטית. לאחר שקבלתי את התשובה השלילית פניתי לרואה החשבון גדעון בר-לב, הנמצא אתנו כאן. מר בר-לב כיהן בעבר כמנכ"ל משרד הפנים, ובתקופת כהונתו עסק רבות בתוכניות הבראה. שאלתי אותו אם הוא מוכן לעשות תוכנית הבראה בהתנדבות, והוא השיב לי בחיוב. הוא נפגש עם נציגי בית הספר ועם מי שצריך היה להיפגש, ואני מעביר לו כעת את רשות הדיבור כדי להסביר לנו את תוכנית ההבראה שהוא גיבש. היא מונחת כאן לפנינו.

כבוד היושב ראש, תודה רבה.

כפי שאמרת, התבקשתי לחוות את דעתי על תוכנית ההתייעלות וההבראה שהתגבשה בבית הספר, ולא להכין אותה. לצורך זה נפגשתי עם הנהלת בית הספר והיועצים המקצועיים שלהם ועם אנשי משרד החינוך, כולל צח גרניט יועץ השרה. עברתי על החומר שבית הספר גיבש, וישבתי אתם על ורסיות שונות של תוכנית ההתייעלות. אני מבקש לציין שהוורסיה שהגשתי לך בשבוע שעבר היתה טיוטה בלבד, כיוון שזה עדיין מבוסס על ספרי חשבונות לא מבוקרים של העמותה. כתוצאה מהמשבר הם כנראה לא יכולים לשכור את האנשים שיעשו את העבודה ויגיעו לעדכון מרבי.

הם נתנו לי את הנתונים, בצענו בדיקות נוספות ונעשו תיאומים, והתברר שנכון ל-30 ביוני 2005 – התוכנית הקודמת התבססה על 15 במאי – החוב כרגע גבוה יותר, ומגיע לכ-12 מיליוני ש"ח, זאת בהשוואה ל-11.5 מיליוני ש"ח שהיו בפעם הקודמת. אני שב ואומר שהדברים הללו מחייבים ביקורת, אבל אנחנו מתבססים על הנתונים האלה.

בדקנו אפשרויות שונות של פריסת חובות, ואציג בפניכם בקצרה את מסקנותיי:

כדי להגיע לתוכנית הבראה, חייבים לדעתי לפנות לבית המשפט כדי לקבל הגנה בפני נושים – אם מדובר בחברה זה לפי סעיף 350 לפקודת החברות או באמצעות כונס הנכסים הרשמי – כאשר אפשר להגיע להסדרים עם הנושים במסגרת ההגנה מפני הנושים על פריסת חובות במשך תקופה מסוימת, שנכללת בתוכנית ההבראה. זה מחייב מספר דברים נוספים מצדה של ממשלת ישראל- משרד החינוך, התרבות והתרבות:

(1) ההקצבה השנתית למוסד תעלה לבסיס של 1.2 מיליוני ש"ח, והבנתי ממשרד החינוך שזה גם צפוי. בשנה שעברה הסכום עמד על כ-600 אלף ש"ח, כלומר: הכפלה. אבל זה גם עומד בקריטריונים שמשרד החינוך גיבש כרגע, ולפיכך יש להניח שזה דבר אפשרי.

(2) עם גידול מספר התלמידים בשנים הקרובות ועם התקדמותה של תוכנית ההבראה, ההקצבה תגדל בהתאם לקצב הגידול של בית הספר.

(3) בית הספר יכסה ממקורותיו 10 מיליוני ש"ח, במסגרת תוכנית ההבראה המתגבשת - אני דיברתי על 11.5 מיליוני ש"ח. זה מחייב 1.5 מיליוני ש"ח נוספים – מענק לכיסוי גירעון.

ממשרד החינוך?

מגוף כלשהו.

1.5 מיליוני השקלים יינתנו כמענק חד-פעמי. זאת משום שבהתאם לתזרים המזומנים הצפוי אנחנו רואים - - - של כ-1.5 מיליוני ש"ח, והעמותה לא תוכל לעמוד בהם בלא סיוע. אנחנו מדברים על 1.5 מיליוני ש"ח מתוך 11 מיליוני ש"ח – זה בסך הכל 15% מהיקף החוב. מניסיוני בתוכניות הבראה, זהו סכום נמוך יחסית כי בתוכניות ההבראה - ואני לא רוצה להזכיר לכם מה קרה במשרד הפנים - הסכומים הם פי כמה; לא מדובר רק בסכומים גדולים יותר אלא גם באחוזי ההשתתפות של הממשלה.

כפי שאמרתי, הדבר מותנה בהסדר נושים בחסות בית המשפט ו/או כונס הנכסים הרשמי, ובמינוי נאמן. חייבים למנות נאמן להסדר כדי לוודא שכספי ציבור יילכו רק למטרות שלשמן--

אבל זה הסדר נושים בחסות בית המשפט מתמנה נאמן.

כן, אבל הוא מתמנה בדרך כלל לתקופה הראשונה. אני חושב שכרגע צריך להסכים לכך שיתמנה נאמן. אם זה בחסות הכנ"ר – אינני זוכר, כי יש כאן גם עמותה וגם חברה; אינני רוצה להלאות אתכם בטכניקה - - - קמרה אובסקורה איננו שמה הרשמי של העמותה בכלל; השם הרשמי הוא: עמותה על שם עודד רובנר ואיתי ידעיה. על כל פנים, צריך ללכת לבית המשפט, וכדי לעשות זאת צריך להביא להם את תוכנית ההבראה ואת הסכמת משרד החינוך להקצבות עליהן אנחנו מדברים. רק אז ניתן לפעול.

אני רוצה להעיר הערה נוספת: כיוון שמדברים על תחילת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, זה מחייב פעילות מהירה ודחופה, אחרת הענין עלול להתמוטט, וחבל.

מר בר-לב, רציתי להודות לך על כך שהסכמת לעשות את העבודה הזאת בהתנדבות, ולהקדיש מזמנך ומיכולתך לענין הזה.

בהחלט - אפילו בשם האופוזיציה.

בעלי רואה-חשבון, ואני יודעת עד כמה רואי החשבון עסוקים. אם כך, כל הכבוד.

ראשית, אני לא עסוק כי עד לפני שלושה חודשים הייתי עסוק מאוד בתפקידי כמנכ"ל משרד הפנים. מאז, אני בתקופת צינון.

אבל גם בתקופת צינון אפשר לעשות דברים טובים.

שמי עודד ידעיה, ומזה שבועיים אני מנהל קמרה אובסקורה.

רציתי להוסיף שני דגשים לדוח של גדעון בר-לב: כפתיח לצעדי ההבראה מינה אותי הוועד המנהל של קמרה אובסקורה – בצירוף המנהל הקודם, שפינה את מקומו. אני התנדבתי מטעם עצמי. בין השנים 1981-1987 הייתי מנהל אקדמי בקמרה אובסקורה, ואני מאמין שהיא יכולה לצאת מהגירעון של 12 מיליוני ש"ח, שאין מולם שום דבר. בשנים האחרונות הייתי די חופשי – גם אומן וגם איש עסקים. לצורך הענין, משם צמח שמו של אחי – ידעיה – ואמחוק את זה, כי די בכך שמופיע שם "עודד ואיתי". זה מספיק מביך. בזמנו היתה עמותה קטנה, שהיתה רק הספריה, והיא נקראה על שם אחי ועל שם אחיה של מיכל רובנר, שהיתה בזמנו אשתו של אריה המר, המנהל הקודם של קמרה אובסקורה. פשוט בכל פעם שמזכירים פעמיים את השם "ידעיה" זה מביך אותי – בית הספר איננו קרוי על שמי. לא אאריך מעבר לכך.

הצעתי הצעה לוועד המנהל מבחוץ תוכנית פעולה ברגע שבו שמעתי שזה נתקע – עוד לפני שהתקיימה ישיבת הוועדה; אני לא שותף למהלך של ההגעה לכאן - והצעתי להתנדב להוביל אותה. תוכנית הפעולה אומרת בגדול את מה שגדעון בר-לב אמר לגבי פריסה. אנחנו עושים זאת מזה שבועיים במאמצים מרובים. זה מבוסס על עקרונות שידועים בסכנות של פשיטות רגל – של בנקים, 10 שנים ספקים, 5 ו-3, המורים במשך שנה, ולא אפרט; גדעון יודע ועבר אתנו על כל המספרים אחד לאחד. במקביל, בעקבות הכישלון, חלק מהיועצים ואנשי הכספים התפטרו או זזו הצדה – כי אתה חייב יועצים חדשים – ותוך כדי המהלך הזה כל ההנהלה הכספית התחלפה כדי להגיע באמת למספרים הנכונים. אני מאמין שאנחנו בסביבות המחיר הנכון, הריאלי. יש לי ניסיון בתחום הזה, ואני פועל יחד עם גדעון ורן שיושבים כאן כדי לוודא שהמספרים הם נכונים פחות-אופ- – אומנם לא בדקנו כל מספר עד הסוף אבל אני עומד בקשר טלפוני כל הזמן מול הספקים.

יש מורים שלא קבלו משכורת במשך חודשים?

כן.

כמה חודשים?

כל הסמסטר האחרון - ארבעה חודשים, כולל החודש, בממוצע. זה מסתכם בכמיליון ש"ח ואפילו יותר כשזה כולל את הצוות. בנוסף לכך, סוחבים חוב ישן של מיליון ש"ח של דילוג על משכורות לפני שנה, שנתיים ושלוש, כולל פיצויי פיטורין וכן הלאה. מדובר בסיפור כואב מאוד. אני עומד יומיום שם מול מורים, שמתמודדים – אם מדובר בבעל-בית שרוצה להוציא אותם מהבית--

אם כך, המורים עובדים בהתנדבות למעשה.

אכן.

אבל כאשר הענין יוסדר אני מניח שישולם להם רטרואקטיבית.

לכן חבריי היועצים הכלכליים הציעו שהדבר הפשוט ביותר הוא לסגור ולפתוח מחדש – אפילו רון חולדאי אמר זאת לסטודנטים שהפגינו, וזה נכתב בעיתון. זו אופציה שבה אתה מוחק את כל החובות ומאמלל הרבה אנשים. אני קפצתי למים, ואמרתי שאפשר לעשות את זה בפריסה ארוכה, כולל צעדי התייעלות כואבים מאוד של בית הספר. אגב, אני מניח כהנחת עבודה שתהיה בשנה הבאה ירידה של 30% במספר הסטודנטים בעקבות המשבר שנמשך חודש וחצי וכל הפרסומים הרעים. אנחנו רואים שיש לנו ביטולים תוך כדי. קיצוץ הצוות במחצית וקיצוץ במספר המורים ב-30--

יחד עם זאת, התוכנית הראשונית שהצגתי היא קשה וכואבת לבית הספר מבחינת הצמצומים - כי לא ידעתי להבטיח לעצמי ולאחרים יותר מהקריטריונים שמשרד החינוך מציב. עבדתי מספר שנים כמתנדב באותה ועדת קריטריונים של משרד החינוך, ולא יכולתי לבנות תוכנית שתהיה גם ריאלית ותבטיח לאנשים לעבוד שלא בהתנדבות. אי אפשר לדרוש יותר מאנשים רק משום שבעתיד יהיה טוב. התוכנית נשענה במידה מסוימת על הזרמה מסוימת שלי, כהלוואה לבית הספר. זה לא צריך להיות וזה לא נכון, אבל חשבתי שצריך לעשות הכל כדי להציל את בית הספר.

אני מבקש לציין שמהיום הראשון שבו אני מלווה את הנושא, יש לי דיבור טוב עם צח גרניט יועץ השרה שיושב כאן. אמרתי לו שבינתיים אני לא מבקש כלום מעבר ל-1.2 מיליוני השקלים. אני גם לא מבקש אותם כיוון שאני מניח שהצעד הראשון שלנו צריך להיות הגשת תוכנית. כשבאנו אליהם לפני כחודש – ואני הייתי בישיבה לפני שנכנסתי לתפקיד, רק כדי לראות – ואמרנו שחסר לנו מיידית לשנה הקרובה 6 מיליוני ש"ח, תנו מיליון ש"ח, 1.5 מיליוני ש"ח או 2 מיליוני ש"ח, ברור שעל פי כל הקריטריונים אי אפשר היה לדרוש את זה, ולכן במידה מסוימת קצת כועסים עליי בבית הספר. ברגע שבו נכנסתי לבית הספר מיתנתי את הפגנות הסטודנטים, כיוון שחשבתי שאנחנו צריכים לעשות קודם כל את שיעורי הבית שלנו בתוך בית הספר. אני מקווה שהתהליך הזה יהיה מהיר מאוד – בתוך שבועיים.

הדברים שציין מר בר-לב הם נכונים: על פי תוכנית ההבראה שלנו זה קשה מאוד, וכל סכום נוסף שיקדם – גם למורים אמרתי שגם עכשיו, יום אחרי בית המשפט, אין לי כסף עבורם למרות שהם לא קיבלו במשך 4 חודשים. הכסף של משרד החינוך ושלי טוב רק כדי לעבור את הקיץ ולהתחיל את הלימודים. אמרתי להם שאת חלקו של החוב שלהם נשלם בתוך שנת הלימודים הבאה, כי כעת סטודנטים לא ישלמו לנו יותר מראש, ואני גם לא אקח – ייקח לי שנים לבנות את האמון מחדש. אני חושב שלא צריך לקחת מראש. אתמול הם היו די בשוק כשהם שמעו את זה בצורה הברורה ביותר, וזה קשה. אתה לוקח הלוואה מההורים – 10,000 ש"ח או 15 אלף ש"ח לשבוע, לשבועיים או לחודש – ופתאום אתה שומע שתקבל את זה פרוס מנובמבר עד מאי.

מהו שכר הלימוד השנתי שהסטודנט משלם?

18 אלף ש"ח לשנה. זהו מחיר גבוה מאוד. ביום חמישי הבטחתי לסטודנטים שהוא יירד במשך השנים. זאת בעיה.

הם מקבלים בחזרה מהמדינה כ-2,500 ש"ח כמו תלמידי המכללות הלא-מתוקצבות?

לא.

זה לא נחשב מוסד אקדמי?

לא. יש לו שם טוב והיסטוריה ארוכה של יחסים כאלה ואחרים.

התואר שאתם נותנים איננו אקדמי?

לא. הוא מוכר על ידי מספר אוניברסיטאות בחו"ל.

אבל יש מדינות בעולם שהתחומים האלה הם כן אקדמיים, כלומר אפשר להכיר בהם.

בכל המוסדות שעוסקים בעניני אומנות ויצירה לא נותנים תואר ראשון, אפילו כאלה שנחשבים למוסדות מהשורה הראשונה – אם ניקח דוגמה מענף אחר: בית צבי. הוא נותן תואר?

בצלאל נותן תארים ראשונים, ובחו"ל נותנים תארים שניים.

בעיניי, לא משנה מה לומדים – השאלה היא הרמה. זה פחות טוב מ-B.Ed בחינוך באיזושהי מכללה? לכן צריך להיות מאבק, לדעתי. הרי זה רק ענין של תהליך – הסבסוד של הסטודנטים במכללות הבלתי מתוקצבות רק יילך ויגדל, כי הפער הוא בלתי נסבל. אצלכם זה 18 אלף ש"ח מול כ-9,000 ש"ח באוניברסיטאות. אם מדובר במכללה לא מתוקצבת מהפרטיות, נותנים להם 2,500 ש"ח בחזרה. אני לא רואה סיבה לכך שאצלכם לא יתנו.

בענין הזה אני רוצה להוסיף שאוניברסיטת תל אביב, שחובה הרבה יותר גדול, מרימה ידיים השנה בנושא קולנוע, תיאטרון וכיוצא בכך. זאת משום שהיא לא מסוגלת – אתה צריך להיות יעיל מאוד כדי לקיים לימודים אקדמיים ברמה גבוהה במקצועות--

למה הם לא סוגרים את בית הספר לרפואה? גם שם מפסידים בוודאי.

אותו הדבר: כל דבר שהוא 20 תלמידים עם ציוד האוניברסיטה לא יודעת לעשות. היא יודעת לעשות 50 עד 400 עם מרצה אחד ומקרן שקופיות. זה הסיפור. לכן חייבים להגיע ל"סם שפיגל" ולתמיכות.

ראשית, אני שמח מאוד על כך שעודד נכנס. עם כניסתו לתפקיד הוא הציב את העקרונות בנוגע למה שהולך לקרות בשבועות הקרובים ובנוגע לאופן שבו אנחנו עומדים להתקדם. אני חושב שאנחנו נמצאים בדרך טובה. להבדיל מהישיבה הקודמת, אני אופטימי מאוד היום לגבי האפשרות שלנו לסייע לבית הספר. זאת בעיקר לאור העובדה שבשונה מהמצב הקודם, שבו במהלך ישיבות רבות לא הצלחנו להביא את הנהלת בית הספר להסכמה שהם חייבים לבצע את המהלך ההכרחי של פניה לבית המשפט והגעה להסדר נושים בחסות בית המשפט יחד עם נאמן ציבורי, שיבצע את כל הבדיקות הדרושות כדי להבטיח שכספי ציבור אכן יחולקו נכון במסגרת הסדר הנושים. בזמנו היתה לכך התנגדות חד-משמעית, ולדעתי זה היה המכשול העיקרי במגעים ובניסיונות של הנהלת בית הספר להציג תוכנית הבראה. עצם העובדה שעודד וההנהלה מקבלים את העיקרון – עודד קיבל אותו כבר מההתחלה; גם בשלב הראשון, כאשר הוא היה שותף לדיונים, הוא אמר שנראה לו שזה הפתרון הנכון. נראה לי הגיוני מאוד – וזו נקודה אחת שלא נלקחה כרגע בחשבון – שבמסגרת הסדר הנושים יהיה אפשר להגיע להסכמה לפחות עם חלק מהנושים הגדולים, כמו הבנקים, מלווים בשוק האפור וכן הלאה, לגבי מחיקה של חלק מסוים מהחוב. זה לא יהיה פשוט, אבל צריך לנסות להוביל את זה תחת בית משפט.

אני לא רוצה להכנס למספרים. אתמול ביקש ממני עודד שבועיים נוספים כדי להציג את התוכנית באופן מסודר ושנשב ביחד וננסה ליישם. הבטחתי לו שבינתיים את כל הנושא של התקציבים של בתי ספר לקולנוע – אנחנו ממתינים גם עד שהוא יגיע אלינו - ואני בטוח שאחרי שתהיה תוכנית מסודרת נשב ביחד גם עם עירית תל אביב. אני זוכר שאביגדור אמר בזמנו שיבוא יום שבו בית הספר יעלה על דרך המלך ויראו שבאמת יש סיכוי והכסף לא יילך רק לתשלום חובות ולא יוכל להבטיח את המשך הקיום של בית הספר - אם תהיה הבטחה כזאת, שהכסף באמת ישמש למטרה שלשמה הוא ניתן, גם עירית תל אביב תתן כאן יד נוספת. לגבי הפרוצדורות והתהליך – נדמה לי שמוקדם לסגור את זה, ונדמה לי שזה גם לא המקום לעשות את זה כאשר רק אתמול קבלנו את הטיוטה הראשונה. עם זאת, אני אופטימי היום.

אדוני היושב ראש, תקבע ישיבה בעוד חודש.

ראשית, אנחנו שמחים על ההתקדמות שחלה בענין – גם מבחינת בית הספר וגם מבחינת משרד החינוך. אני סבור שהרעיונות של רואה החשבון בר-לב לגבי תוכנית ההבראה הם רעיונות טובים, ואני חושב שכדאי לכם ללכת לפי המתווה הזה, פחות-או-יותר; אל תתחילו לחפש דבר אלטרנטיבי מההתחלה, כי הזמן נוקף בינתיים. אני חושב שהעובדה שאנשים לא מקבלים משכורות בינתיים איננה דבר תקין.

מר גרניט, אני רוצה לומר לך שלמרות שזה נשמע בעייתי, אני מאמין שבתקציב משרד החינוך צריך להיות סעיף של תוכניות הבראה למוסדות תרבות. אנחנו יודעים שלא-פעם תיאטראות ומוסדות תרבות אחרים נקלעים למצוקה, והשוטף לא מספיק. יש לנו שתי דרכים: האחת – לומר שזה ייפול ויסגר; השניה – לגבש תוכנית הבראה אמיתית, ולסייע לה. אמרת לי שאין לכם בסעיף תרבות סעיפים כאלה – צריך להמציא אותם מבחינת האוצר. כלומר, צריך לעשות אותם ולאפשר זאת. תוכנית הבראה היא חריגה מהשגרה. היא איננה שוויונית, ולכאורה היא גם נותנת פרס למי שהתנהל באופן לא יעיל. זאת משום שאתה אומר שמי שהיה יעיל קבל כל הזמן את השוטף, וכעת מביאים פתאום כסף נוסף בתוכנית הבראה לבלתי-יעיל. אולי מבחינה מוסרית-עקרונית זה גם נכון, אבל המצב הוא שבסיטואציות מסוימות אם אנחנו לא עושים תוכנית הבראה שמפלה את הרעים לטובה, זה ייסגר.

הסטודנטים שלומדים עדיין בקמרה אובסקורה, והפוטנציאל העתידי, לא חטאו במאומה. בכל זאת, אנשים מקימים תאגידים כדי שלא לקחת אחריות אישית. הרי מחר אדם יכול לפתוח בית ספר לצילום על שמי – לא כתאגיד – ואם הוא לא משלם חובות יקחו לו את הבית או יעקלו את חשבון הבנק שלו. אנשים מקימים עמותה, חברה או שותפות כדי ליצור אחריות מופחתת. זה לכאורה פרס לרעים ולאלו שהתנהלו לא-נכון, אבל אין מנוס מכך. יש לי השפעה מסוימת על משרד האוצר – לא כל כך משום שהם אוהבים אותי אלא משום שמדי פעם הם זקוקים לנו בהצבעות, ולכן כדאי להם ללכת לקראתנו בדברים קטנים, ואלו הם באמת דברים קטנים.

אני שב ומודה לרואה-החשבון גדעון בר-לב. על דעתך, חבר הכנסת שריד, כהחלטת ביניים אנחנו מבקשים ממשרד החינוך, התרבות והספורט ליישם את תוכנית ההבראה. אם יהיה שינוי קטן אנחנו לא - - - ובלבד שתעשו כל מאמץ כדי שבית הספר הזה, שמשרת ציבור תלמידים חשוב ומטרה חשובה, ימשיך להתקיים.

שידווחו בנוסף לוועדת החינוך.

עוד לפני הפגרה, לפני סוף חודש יולי, נקבע – זה נקרא "אבני דרך"; אנחנו נפגוש אתכם ונראה את אבני הדרך.

אולי תהיה לי הצעה לקמרה אובסקורה, אבל כיוון שהישיבה נערכה היום ברוח טובה מאוד, אני לא רוצה להעכיר אותה. יש לי הצעה איך לפתור את הבעיה, ואציג אותה בפניך, אדוני היושב ראש.

אוף דה-רקורד.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20

הכנסת 16
מושב 2

פרוטוקול מס' 471
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני, כ"ז סיוון, תשס"ה, 04/07/2005, שעה 11:45

חברי הוועדה: פורז אברהם



ארדן גלעד



פינקלשטיין גילה



שריד יוסי

מוזמנים: