הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל

2
ועדת הכספים
4.7.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז בסיון התשס"ה (4 ביולי 2005), שעה 15:30

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים
בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (מ/175)

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
דניאל בנלולו

עו"ד נטע דורפמן-רביב – משרד האוצר
אייל בן שלוש – הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון משרד
האוצר
ידין ענתבי – סגן בכיר לממונה על שוק ההון
עו"ד יואל בריס – עוזר ליועמ"ש משרד האוצר
ציון שמע – ראש חטיבת הבנקים ההסתדרות החדשה
מוטי קינן – מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח
אלון גלחט – עו"ד לשכת סוכני הביטוח
עו"ד ג'ון גבע – לשכת סוכני הביטוח
ד"ר שמעון וייס – בנק המזרחי
דב קוטלר – בנק איגוד
צבי אברהם רוטנשטיין – נציג בנק הפועלים
רוני שוקן – הבנקים הבינוניים
עו"ד רעות שניר – משרד המשפטים
יוסי מנור
אייל דותן – נציג בנק לאומי
עו"ד יוסי הלוי – איגוד חברות הביטוח

טמיר כהן

סמדר אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

חברים, אני פותח את הישיבה. אני רוצה לשמוע הערות על הביטוח. היושב ראש יחליף אותי בעוד שעה, שעה וחצי, אני רוצה לסיים את הנושא של הערות על הביטוח.

אני אתייחס לסדרי החקיקה בפרק ה', כאשר אני אקריא ואתייחס לכל עמוד שיש לי הערות, אני גם אגיד את מספר העמוד ככה שיהיה קל להבחין במה אני עוסק. נתחיל בעמ' 726. קיימת שם הגדרה של ביטוח תלוי תשואה. פשוט ההגדרה איננה מדוייקת. הביטוי מקרה הביטוח הוא לא מדוייק מכיוון שיש אירועים נוספים, יש פידיון, יש משיכות, אז לכן ההגדרה איננה שלמה. אם תעיין בסעיף 41 בחוק חוזי הביטוח שמגדיר ביטוח חיים אתה תראה ששם כתוב מקרה ביטוח או מקרה אחר בחייו. זאת אומרת היא לא שלמה ההגדרה. ההגדרה הזאת נועדה אגב בשביל להסדיר את החסכון לטווח ארוך. אם היא תהיה יותר מצומצמת זה לטובת המבטחים אבל אני מעיר לך שבכל זאת עושים חקיקה, שההגדרה תהיה שלמה. אני הייתי מציע לך אגב, ידין, שבמקום המלים בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי הפוליסה. זאת אומרת שלהם זכאי המוטב לפי תנאי הפוליסה תלויים בזה. זו הערה מקצועית, היא לא הערה אינטרסנטית.

ההערה הבאה, באותו סגנון, אני לא אחזור עליה. בעמ' 727 בהגדרת התחייבות תלויית תשואה. אחר כך ישנה באותו עמוד, 727, ההגדרה של נושא משרה. ההגדרה של נושא משרה כוללת, אם תשימו לב, כהגדרתו בחוק החברות, אין שום בעיה, וכל עובד הכפוף לו במישרין. אז אם תעיינו בחוק החברות הגדרת נושא המשרה היא: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה עם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי. זאת אומרת שאם אתם שותלים את זה פה ואומרים גם כל עובד הכפוף לו, אז כל עובד הכפוף זה כל אלה, מנהל כללי, מנהל הכפוף למנהל כללי. עכשיו עובד יכול להיות מזכירה, מרכז הלשכה, אתם הרחבתם פה בצורה בלתי סבירה את ההגדרה של נושא משרה.

עמ' 728, בסעיף 2.ב הוספת 2.ב לחוק הפיקוח. בסעיף הזה מקנים את הסמכויות למפקח להוציא נהלים, לרבות בצורה מאוד גורפת ורחבה, שמלות המפתח זה ניהול תקין ושמירה על עניינם של המבוטחים, בכל דבר שהמפקח סובר שזה נוגע לעניין תקין, לרבות ביחסים בין המבטח למבוטח. באה הכנסת ומסמיכה אותו להוציא, הופכת פה את המפקח למעין מחוקק בזעיר אנפין. עכשיו אנחנו באים ואומרים זה צורך פיקוחי, אנחנו מקבלים את זה. אבל יש לנו שתי הערות בעניין הזה שאנחנו מבקשים. אחד, לבנקים עשו סעיף דומה. עכשיו יתר על כן באים ואומרים לנו שהסעיף הזה לפי דברי ההסבר זה בשביל להתאים את הפיקוח של הבנקים, להחיל אותו על חברות הביטוח. אם נעיין את הסעיף המקביל לבנקים, שם המפקח על הבנקים איננו רשאי להוציא לפי סמכותו הבלעדית, איננו רשאי להוציא את הנהלים האלה אלא הוא חייב לקבל את אישור הנגיד.

חבר'ה, אם אתם לא מעוניינים לשמוע אחד את השני אני אעצור את התגובות ואמשיך להקריא. יש לי בקשה ידידי עו"ד יוסי הלוי. בוא ותקצר בתיאורים, אני חושב שיש פה אנשי מקצוע, מבינים. תאמר את מה שיש לך להגיד על כל סעיף ואנחנו נוכל להתקדם. בבקשה.

אנחנו סוברים שכשם שבבנקים ישנו אישור, ההוראות טעונות אישור הנגיד, אנחנו דורשים שתהיה עוד אינסטנסיה. לא אכפת לנו, מנכ"ל משרד האוצר, שר האוצר, ועדת הכספים של הכנסת.

בסעיף 729, זהו הרכב הוועדה שבה צריך להתייעץ המפקח על הביטוח כאשר הוא מוציא את הכללים ואת הנוהל התקין. כתוב שם למעט המשפטן. אני לא הבנתי למה דווקא בוועדה שרוצים להתייעץ אתה לעניין נורמות משפטיות המשפטן איננו. אגב בשאר דיוני הוועדה, אם אדוני יראה, בסעיף 4.ד למטה שלושה חברי הוועדה וביניהם היושב ראש וסגן היושב ראש והמשפטן יהיו מניין חוקי בישיבותיה. זאת אומרת באופן תקין בישיבות הוועדה המייעצת חייב להיות משפטן. דווקא לעניין הזה אין. אני חושב שמשפטן יכול לתרום.

עמ' 731, סעיף קטן 2, מדובר בסעיף הזה על החזקת קרן פנסיה ותיקה, והסעיף מתייחס שכל חברה מנהלת תחזיק אך ורק קרן אחת. אני ארצה לבקש, ואני פונה לאוצר בשביל להבין, הכוונה שלכם זה רק לגבי בקשות חדשות, כי אני לא רוצה למצוא את עצמי במצב שבו קרנות פנסיה שיש להם אגרות חוב ייעודיות שקיימות היום אצל מבטחים ימצאו את עצמם במצב בלתי חוקי. אני יודע שהם נמצאים אתכם בדיבור איך לאחד אותם. אבל אם הסעיף הזה מתייחס רק לבקשות חדשות, אין בעיה. אם הוא מתייחס גם למצב קיים,

אנחנו ניתן לזה ביטוי בהוראות מעבר. למיטב זכרוני כל המבטחים שאתה מציין אותם נמצאים אתנו מעבר לדיונים, כבר נמצאים בהסכמה שיצאה לדרך.

אגרות חוב מיועדות זו סיטואציה מיוחדת. כמו שאני מכירה את רוח הדברים יש תמיד כוונה לרדת מהדברים האלה ותמיד היתה גם חשיבה שהסיוע לקופות גמל מהסוג הזה צריך להינתן ישירות בתקציב ולא דרך אגרות החוב המיועדות. זה אותו כסף רק בצבע אחר. השאלה אם אתה פה מגדיר משהו לפי אגרת החוב שהוא מנהל, אם יש חברה היא לא תנהל יותר מקופה אחת הזכאית לאגרת חוב המיועדת מסוג ארד. אתה מגדיר לפי הזכאות שלה לאגרת חוב מסויימת.

אני אתמקד עוד בשלושה סעיפים. בעמ' 734, דיברתי קודם ואני מבין מהמפקח על הביטוח שהעניין הזה ייבחן, הסעיף הוא סעיף קטן ב', שבו נקבע שגם היועץ הוא מצד אחד נותן ייעוץ אובייקטיבי, על פי כל ההוראות, אבל הוא גם השלוח של חברות הביטוח, וזה נעשה בצורה, בעקיפין, על ידי כך שמחילים את חוק חוזי הביטוח. אם מחילים על יועץ פנסיוני את חוק חוזי הביטוח מחילים עליו גם את ההוראות,

אני רוצה להיות בהיר. אנחנו מדברים על הרבה חובות שיש היום על הסוכן כי זה מסגרת שאנחנו בונים בשינויים מחוייבים. לעניין קשירת עסקת הביטוח, שזה המשא ומתן בין היועץ לבין הלקוח, הוא לא פועל כשלוח, כי הרי הוא מייעץ ללקוח ולא מייעץ לחברה. זה אנחנו מקבלים כהערה.

לעניין ההודעות זה קבלת הכסף, זה נראה לנו חלק אינהרנטי. אתה עשית אבחנה מעניינת ואני מקבל את ההערה.

אני קופץ עכשיו לעמ' 745. אנחנו דיברנו על זה קודם קצת, הסעיף שמדבר על אקטואר וניהול סיכונים. אני מבין שיהיו בו שינויים. אין טעם לדון, אבל שיהיה ברור שנוכל לחזור אליו.

הוספת 41.ד, ההערות שלנו לגביו הן כאלה: גם לפי החקיקה בעולם, אפשר לעשות שתי גישות, או להיכנס להגדרות, כמו שמקובל בהרבה מדינות בעולם, הגדרות רחבות, אבל זה דיון ארוך, דיון מקצועי, ואני אומר ליושב הראש, זה נובע מכך שיש תורה בעל פה אבל אין הגדרות מדוייקות מה הם התקנים, החובות, הכללים שחלים על אקטואר. אולי זה קצת מפתיע אבל אין. יש תורה שבעל פה, יש כל מיני פרסומים, גופים במדינות שונות בעולם ויש גם כמה אסכולות באקטואריה, זה לא דבר חד משמעי. יש גישות שונות. אפשר להכניס את הכל, זה לא ריאלי. אז מה שאנחנו הצענו לא לעשות חצי מלאכה. להגדיר את המינוי של האקטואר, אנחנו מבקשים שהמינוי ייעשה, אנחנו מסכימים שהוא ייעשה על ידי הדירקטוריון אבל בתנאי שהדירקטוריון, כמו שמקובל בעולם, יהיה מוסמך להסמיך גוף אחר שיבחר בו. גם את המודול שבארצות הברית, של כל המפקחים בארצות הברית, תיכנס לאתר של המפקחים בארצות הברית הם מציעים נוסח סעיף ובנוסח סעיף כתוב, אני יכול להביא לך בדיוק את הנוסח. שיהיה רשאי להסמיך גם אדם אחר או גוף אחר,

שים לב, אתה עונה לי משפטית, במקום שאתה אומר להסמיך, זאת אומרת מקוםש לא אמרנו את זה, הוא לא יכול להסמיך את עצמו לעשות דבר כזה. יש פה הוראות כלליות, הדירקטוריון פועל עם ועדות מטעמו, עם כל מיני פעולות שהוא מפעיל את עצמו. יש ועדת דירקטוריון לנושא תקציב, לנושא ביקורת, אז אני אומר, יכול להיות גם, האמירה שלך לדעתי לא מתקבלת.

אני לא יודע מה בדיוק אבל אם הכוונה שלך שעצם המלה דירקטוריון הוא כבר מוסמך תגיד את זה בדברי ההסבר.

הדירקטוריון עצמו יש לו דרכי פעולה,

מישהו עלול לפרש, בגלל מהות התפקיד עלול לפרש, אתה ציינת את זה במפורש, ואתה בדרך כלל לא מציין את זה.

קבענו סעיף כללי להוראות לעניין פעולת הדירקטוריון. ניקח את ההערה שלך לתשומת לבנו.

עכשיו גם בעניין הזה של התפקידים, סעיף קטן 2, להכין בעבור המפקח דו"ח, הצהרה או כל מסמך אחר הנדרשים מאת האקטואר לצורך הכנת דו"ח, אלה מלים לא מוגדרות. עדיף להשאיר את התחום בחקיקת משנה, תוכל לעשות משהו רחב שם והרבה יותר מתאים למטרות שלך.

עניין אחרון, אני מפנה לסעיף, אגב לדעתי יכולה להיות פה תקנה בחקיקה, אם זה יישאר ככה, עמ' 751, סעיף 50.א, אתם הוספתם ב-50.א רבתי לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה אלא לצורך הליך פלילי, או אם המפקח ראה צורך בכך לשם דיון בוועדה. אתם התכוונתם פה לאדם, אני יודע כי לקחתם את זה חצי מסעיף 50.ב שקיים היום, אם אתה תראה פה למטה, בדברי ההסבר יש 50.ב ושם כתוב: לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי סעיף זה. פה ב-50.א לא יגלה אדם, אבל אתם הוספתם מכוח תפקידו. עכשיו יכול להיות אדם אחר, אתם התכוונתם פה למפקח או למי שפועל מטעם המפקח. לזה מתכוונים פה. לא למישהו אחר. למשל קח אקטואר, קח מנהל סיכונים, לפי הסעיף הוא גם יש לו תפקיד לפי החוק. אז פתאום הוא לא יכול לגלות שום מסמך לאף אדם? פה התכוונתם במלה אדם למישהו מטעם המפקח.

מטעם המפקח במובן הרחב. הוא לא חייב להיות עובד שלו.

פה פשוט חיברתם שני סעיפים. אני מבקש רק להגיש את יתר הדברים שלא אמרתי.

תודה רבה. ברשותכם אני אקח את זכות הדיבור, גם לי יש שאלה בנושא ביטוח. אני מבקש בעמ' 729 סעיף 4, כתוב שם הוועדה המייעצת. השאלה שלי מהי הוועדה המייעצת. ודבר שני, עם מי היא מתייעצת, ואם היא לא מקבלת את דעתו של אותו אדם שהיא מתייעצת אתו. והדבר השלישי, אני בכלל אומר, אולי תפרט יותר על כל הנושא הזה של הוועדה הזאת, מה הסמכויות שלה, מה היא יכולה לעשות ומה קורה באמת אם לא מקבלים את דעתה.

הוועדה היא ועדה מייעצת למפקח. מכאן אתה יודע למי היא מייעצת, היא מייעצת למפקח על הביטוח,

אני מבין ששר האוצר ממנה אותה,

יש פה דרכי מיונים, ויש הרכבה, עשינו פה מהלך לחזק אותה באנשי ציבור, להקטין את בעיית ניגודי העניינים. היום הוועדה פועלת עם גופים אינטרסנטיים לא מטעות אלא מעצם הווייתה, ככה רצו ליצור אותה. ופה רצינו ועדה הרבה יותר ציבורית, עם חיזוק ההיבט הציבורי שלה, אבל דאגנו שיהיו בה גם אנשים עם ידע מהתחום, כלומר שלא תהיה ממש מנותקת מהביטוח. הוועדה הזאת כשמה כן היא, היא וועדה שאמורה לייעץ למפקח. עכשיו היא מייעצת למפקח בכמה נושאים. המפקח למשל יש לו הוראה כללית, אם המפקח בא באיזו שהיא הוראה חדשה, איזו שהיא טכניקת פעולה חדשה אז הוא רוצה להתייעץ. אגב המפקח על פי הדין הכללי, על פי הוראות המנהל הכללי, אמור להתייעץ עם הגופים האינטרסנטים בוודאי, כי עליהם הוא הולך להפעיל את ההוראה. זה בוודאי יקרה. אבל הוא בנוסף אמור להתייעץ עם הציבור הרחב, וזה מה שאנחנו עושים נכון להיום, בצורה מאוד מאוד נרחבת, אנחנו מעמידים לרשות הציבור הרחב אתר אינטרנט שבו אתה יכול לקבל באופן יזום על ידי האתר. אתה יכול פעם אחת אתה מתעניין בעולם הביטוח, אתה נרשם באתר, האתר דוחף לך באופן שיטתי למי שאתה רוצה את כל הצעות החקיקה שלנו, ויש לך אפשרות להגיב דרך אתר למשרד המפקח ולתת את ההערות שלך וכדומה. אז זה הנושא של ההתדיינות הציבורית והפומביות שלו. זאת אומרת מה שמונח בתוך התהליך שבוודאי האינטרסנטים ידאגו למצוא.

אבל מה עם גופים אחרים שמושפעים מפעילויות החקיקה האלה, שגם קולם צריך להישמע. צרכנים, גופים שהאינטרס שלהם הוא לא בדיוק מדוייק. ולכן אתה נותן להם. יש ועדה, אבל הוועדה היא ועדה אינטרסנטית.

מי יכול להבטיח לי שהוועדה הבאה לא תהיה אינטרסנטית?

מהניהול שלה. קח למשל, חברי הוועדה והעיסוקים שלהם, זה מה שקובע את הטיפול בבעיית ניגוד העניינים. למשל היום יושבים חברי ועדה, שחלקם נציגי מבטחים, חלקם נציגי סוכנים, וזה תפקידם, והם עושים את תפקידם, והם למשל מייעצים למפקח האם לתת למתחרה שלהם להיכנס לענף הביטוח. שזה בוודאי נשמע אבסורד. אז שוב פעם, אמרתי את זה הבוקר, אני אומר את זה עכשיו, למיטב ידיעתי והניסיון שלי בענף, אני נמצא לפחות עשר שנים בתחום, אני לא ראיתי שימוש פסול באמירה הזאת. אבל עדיין אני חושב שמראית העין הזאת היא פסולה. לא יכול להיות שישב מנכ"ל של חברת ביטוח ולייעץ למפקח לתת למתחרה שלו להיכנס לענף או להרחיב את הפעילות שלו. זה נשמע בעיני מאוד לא סביר.

מה הכוח של הוועדה? ומה קורה כשאתה לא מקבל את דעתה?

אז קודם כל טוב מאוד שאני לא מקבל, כי אני נושא בסמכות ובאחריות. אם המפקח, נתחיל מבראשית, אם המפקח מועל בתפקידו אני חושב שצריך להעביר אותו מהתפקיד. לא יכול להיות שיהיה מישהו שזה התפקיד לו, זאת האחריות שלו ואלה הסמכויות שלו ומישהו אחר יגיד לו תשמע, נורא קל לייעץ מהצד. אם אתה לא לוקח אחריות, סובבים אותנו הרבה יועצים מסביב. תפקידם לייעץ למפקח.

אין לי בעיה, אל תכעס עלי, אבל גם היום אם אני רוצה לבוא וללמוד מה שקורה בוועדת בכר אז אני לוקח לי יועצים. לא בחקיקה.

ואם אתה תתנגד לדעתם של היועצים, אין להם סמכות עליך?

אני אומר שוב, אייל, לא כל דבר צריך להיכנס לחקיקה. יכול להיות שאני מחר בבוקר, צריך לבוא וללמוד נושא, אני לוקח לי יועצים, לומד, אני בא מוכן לנושא. היום יש לך יועצים, הם לא בחקיקה, אז למה שלא תשאיר את זה כמו שזה.

עוד פעם, תבחין בין שני דברים. זה שאנחנו צריכים להתייעץ עם הגוף הרלוונטי, למשל מחר עושים הסדרה בתחום קופות הגמל. מחליטים, כל נושא שתחליטו, שצריך לעשות משהו, הדירקטוריון של קופת גמל צריך לקבל, לדון לפחות בנושא כזה או אחר. למה, כי אנחנו חושבים שזה דבר נכון. מוציאים הנחיה כזאת. אגב, כל ההוראות הן ברמה של טיוטה. ואז בוודאי הגוף האינטרסנטי, שזה כלפיו מופעל, הוא אין ספק, הוא יצעק, הוא ידבר, הוא יעביר את ההערות שלו. עכשיו מה עם אותו ציבור שקט, שאולי הוא בשוליים, הוא לא מודע לתהליכים האלה, כי זה עולה כסף וזמן להיות מעורב בהליכים כאלה. אתה סובב המון אינפורמציה. ואם אתה בשוליים, אז אנחנו מעמידים נציגי ציבור, שהם אמורים לייעץ למפקח, טרם שהוא פונה לענף. אומרים לו תשמע, אנחנו כבר שועלי קרבות ותיקים, ראינו כבר ושבענו. נכון, אנחנו לא אינטרסנטי ישיר, אנחנו לא עובדים בענף הביטוח, אנחנו לא מתפרנסים מהענף הזה באופן ישיר. אבל יש לנו ניסיון, עשינו משהו בחיים שלנו. היינו פעם בענף הזה ואנחנו קצת מכירים. מייעצים לך. זה מצויין, זה פורום טוב שיכול להפרות את הדיון.

אני מצטרף לדברים שאמר המפקח על הביטוח לגבי סעיף 4, הוועדה המייעצת, אבל אני רוצה להאיר כמה זוויות שאולי לא הודגשו ולא הובהרו דיים. הוועדה המייעצת קיימת בחוק משנת 1981. חלו בה שינויים והיום היא עומדת על תשעה חברים, כאשר נציגים בה נציגי סוכני הביטוח, נציגי המבטחים, נציגי הציבור ועובדי המדינה. בתיקון פה, ואני חוזר אחורנית, והוועדה היא ועדה מייעצת לשר האוצר ולמפקח על הביטוח. הועדה מוקמת, חבריה מתמנים על ידי שר האוצר והיא משמשת ועדה מייעצת.

כאשר הוועדה הזו, אני לא יודע למה משנים את זה שהיא לא מייעצת לשר האוצר, הרי בחוק הקיים היום כתוב: תוקם ועדה מייעצת, עם כל הכבוד, אני לוקח אחריות על מה שאני אומר, היום הוועדה המייעצת היא ועדה מייעצת לשר האוצר ולמפקח על הביטוח. כך כתוב בחוק. לא רק שכך כתוב בחוק, אלא אם תפתחו את עמוד 730 תראו בבקשה את הסעיפים שמבטלים אותם ומבטלים בדיוק את הדבר הזה. ומהיום היא לא תהיה יותר ועדה מייעצת לשר האוצר אלא היא תהיה ועדה מייעצת למפקח על הביטוח. תיקון אחד שאני מעיר את תשומת הלב, מורידים אותה מתשעה חברים לחמישה חברים, כאשר אין יותר נציגים לסקטורים. אומר המפקח על הביטוח שלא תקין בעיניו שיושבים סקטורים ומנסים או עלולים להשפיע. הוא גם אומר בהגינותו שמעולם עוד לא קרה. אבל דעתי האישית היא, במאה שמונים מעלות מדעתו, שבמיוחד בשביל זה, בחקיקה ראשית, ב-81' הכניס המחוקק את נציגי הסקטורים כדי שינסו להשפיע בוועדה המייעצת, ועובדה היא שהמפקח לא חייב לקבל את דעתם. ואולם נקבעה חובת היוועצות שהוא כן חייב להיוועץ בהם. גם בג"צ קבע שהוא חייב לבוא בראש פתוח, לב שלם ונפש חפצה, זאת אומרת לא לבוא עם דעה מוקדמת מראש, ובדיוק בשביל זה בוועדה ישנם סקטורים שמביאים מנסיונם, וישנו דיון ציבורי רחב מאוד, בניסיון כן להשפיע עליו לקבל את דעתם. ירצה יקבל, לא ירצה לא יקבל. זו הערה שנייה לגבי הוועדה המייעצת.

הערה שלישית לגבי הוועדה המייעצת, לקחו סמכויות רבות שהיו בה בעבר, והיום המפקח על הביטוח בתיקון המוצע היום יכול לעשות זאת ללא היוועצות בכלל, דהיינו ללא פיקוח ציבורי. למשל מתן רישיון למבטח היום מחייב היוועצות בוועדה, ולאחר התיקון אינו מחייב היוועצות בוועדה. שלילת רישיון סוכן ביטוח מהווה היום חובת היוועצות בוועדה, עם זכות שימוע וטיעון לסוכן שמועמדים לקחת את רשיונו, והיום לפי התיקון המוצע, למעט שתי אפשרויות בלבד, אין יותר חובת היוועצות בוועדה לעניין ביטול רישיון סוכן ביטוח. יש פה סדרה של ביטול של סעיפים.

מקום שאין בו שיקול דעת. למשל עבירה, פשיטת רגל, או אירועים שאין בהם שיקול דעת. אז באמת אין מה להתייעץ אתם. גם היום, זה טכני. למשל סוכן ביטוח רוצה לבטל את רשיונו. הוא בא. אנחנו מקיימים היום סתם, בשביל הפורמליסטיקה דיון טכני. יש הודעה טכנית, אדון זה וזה רוצה להפסיק להיות סוכן ביטוח. מתקיים דיון. כולם אומרים נו מה אתם אומרים, הוא רוצה לבטל. אז כולם אומרים טוב, אז נסכים. אז יש מקומות, אני אומר בואו נסתכל על המהויות. אגב עכשיו הזכרת לי עם הקטע של הרשיונות שהיתה לפחות פעם אחת מזכרוני, אני לא הייתי בענף אבל זקני השבט הזכירו לי כרגע, שבאמת מדגישה את הבעייתיות הזאת. אני מזכיר לך שכניסת ביטוח ישיר ישבו הסקטורים הרלוונטיים, באופן מפתיע אפשר לנחש איזה סקטורים בוועדה התנגדו באופן חריף לכניסת הביטוח הישיר לשיווק ביטוח בישראל. ובתוך דיוני הוועדה. אז זה היה לגיטימי במבנה הישן. כי ניצלו אינטרס. אגב אני מסכים שהמודל שלנו, וזה, דרך אגב את האינטרס הזה יוכלו לייצג לא דרך הוועדה. בכל מקום, זה טוב שעשו את זה, כלומר זה התפקיד שלהם, זה השליחות שלהם, ולכן פה יושבים אנשים שרואים, הוא מסתכל מנקודת עולמו וגם הוא חושב שהוא עושה הכי טוב בהיבט הזה. אבל במקום שאנחנו אומרים אנחנו הולכים לחזק את הוועדה בהיבט שתהיה יותר ציבורית. בהיבט שתהיה פחות אינטרסנטית. ולכן עמדתה, העצה שהיא תעמיד למפקח יהיה למפקח קשה יותר להגיד תשמע, מה הבעיה. אם יוסי אומר שלא יכניסו את הביטוח ישיר, נו בודאי, זה הולך לפגוע בו ישיר. זה נראה ישר נגוע. ולכן ככל שאתה מנקה אותה, ככל שאתה מתעקש למשל כמו שהיום התעקשנו, היום יושב ראש ועדה יכול להיות עובד מדינה. פה קבענו שלא היושב ראש ולא הסגן שלו יהיו עובד מדינה. עוד הרחקה. לכן אנחנו כן נותנים תוקף ועמדה וחוזר. אנחנו לא עושים את זה טכניקה בשביל שיהיו לנו חיים קלים. אני מנסה איכשהו במערכת הזאת לעשות איזונים שיהיה בהם כדי לשרת את המטרה כולה.

אבל הנציגים האינטרסנטים הם חמישה מתוך תשעה. פה אתה מצמצם את זה לחמישה, שלושה מתוך תשעה מה הם יכולים להשפיע, גם אם הם תמיד מייצגים את האינטרס שלהם, הם מיעוט. זה רק ברמה של המלצה.

אני לא חושב שזה מקומם של גופים אינטרסנטים ספציפיים לשבת. זה היתה התפיסה בחוק הישן ואני חושב שהחוק הזה הוא חוק שבא עם תפיסה אחרת ואומר הוועדה המייעצת היא תהיה גוף שיהיה לו איפיון ציבורי נקי יותר וחזק יותר.

נמצאים פה שניים מחברי הוועדה המייעצת הקיימת. עדיין החוק לא עבר אז אנחנו עדיין נמצאים בוועדה המייעצת. נמצא כאן זאב אבן חן שמייצג את חברות הביטוח וגם אני יושב בוועדה המייעצת. ואתה יודע אייל היטב שהתרומה שלנו לוועדה המייעצת, בכל הדרכים שפעלנו בשלוש שנים האחרונות לגרום לכך שהתעשייה הזו תהיה יותר טובה ויותר נקייה אינה מוטלת בספק, בכל אופן בתקופה שאני נמצא כחבר הוועדה. גם כשהבאת מקרים מהקשים ביותר, שלא היו נעימים לי בכלל, לקחת לחבר שלי בענף את הרישיון על עבירה שהוא ביצע, עמדנו לצדך כדי שהעסק הזה יהיה נקי ומוסדר. אנחנו עשינו את הדברים בלב חפץ ובנפש חפצה למען טוהר המידות של כולם. לא תמיד קיבלת את דעתנו, לא תמיד הסכמת אתנו ולא תמיד הסכמנו אתך. אבל היינו משקל מאזן להחלטות שהובאו ממשרד המפקח על הביטוח. כי מי שמחליט איזה נושאים בעיקר יובאו לוועדה זה משרד המפקח על הביטוח. והגורם המעשי שישב בתוך הוועדה ועשה את עבודתו נאמנה לאורך כל הדרך, ואני לא חושב שיש לך אייל הערות לעבודה המצויינת שאנחנו עשינו, בהתנדבות מלאה, ללא שכר וללא תמורה, זה גם אנחנו כסוכני ביטוח שישבנו בפנים, מעבר לנציגי הציבור. ואני חושב שהוצאת הסוכנים והוצאת נציג חברות הביטוח במשקל המאזן, כי יש כאן גם משקלות נגדיים. יש גם חברות ביטוח שמייצגות אינטרסים של חברות, ויש גם סוכנים שמייצגים אינטרסים של סוכנים. יש כאן נציגי ציבור בוועדה שמייצגים אינטרסים של הציבור. וחלקם הגדול משפטנים. וישנם נציגי המדינה שמייצגים את האינטרסים של המדינה.

היו ויכוחים קשים מאוד על כל נושא. ההחלטות לא התקבלו בצורה אחת, שום החלטה לא. לעתים דנו בתיק אחד למעלה מארבע שעות ישיבה, על תיק על אדם מסויים, על נושא מסויים. ותמיד גרמנו לאיזון. אבל מה, נתנו חשיבה מחדש גם למשרד המפקח על הביטוח, או לציבור, על מה הולך לקרות בנושא הזה. וזה לא הנושאים כפי שאייל תיאר אותם שנמצאים באינטרנט שנועצים עם כולם. את זה עושים באופן שגרתי, בשביל זה לא צריך וועדה מייעצת. לשם מגיעים מקרים מאוד קשים. ואם צריך לתת הרחבת רישיון לחברת ביטוח שיש לה כשל, לטעמנו ולדעתנו, והכרענו את זה בוועדה, שיש לה כשל בשירות לציבור, הצבענו כולנו לא להרחיב לה את הרישיון. אבל מנגד הגיעו חברות ביטוח מאוד מתחרות שלי וכולנו הרמנו יד מפני שלא היה שום טיעון אמיתי למה לא להרחיב להם את הרישיון, והרחבנו להם בארבע וחצי דקות את הרישיון.

אני חושב שהחשיבות של הוועדה המייעצת אדוני היושב ראש אסור שתיפול שערה משערותיה. היא חייבת להישאר.

יוסי, אתה מתכוון שהן במספר החברים שהיו וגם בסמכויות. בהרכב והן בסמכויות.

התיקון היחידי שנעשה כאן מצד המדינה זה שהמדינה קבעה שבעצם יושב ראש הוועדה לא יהיה מישהו שמגיע מטעם משרד המפקח על הביטוח אלא יבוא מנציגי הציבור כפי שימונה. וזה אני מאוד מאוד מברך.

יש לנו עוד הערות.

אני מציע שתעבירו אותם בכתב, ותתמקד בעיקר.

עמ' 740, בתיקון לסעיף 32.ב, באותה פסקה האומרת: לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי ההיתר שנתן המפקח, אני מבקש להחריג תאגיד בנקאי, קרי סוכן, תאגיד שהוא תאגיד בנקאי. כי לפי ההגדרה הטכנית גם תאגיד בנקאי הוא בגדר סוכן תאגיד. ואין צורך.

בוא נעזוב את הניסוח המשפטי, תסביר לי את הבעיה.

בעיה מהותית. אין שום סיבה לקבוע רגולציה, תאגיד בנקאי יכול להחזיק בסוכנות ביטוח על פי היתר לפי חוק הבנקאות רישוי. אין צורך בהרשאה.

לכן זה יהיה בשלוש קריאות בחוק. לכן אנחנו חושבים, אנחנו מתנגדים לעמדה הזאת, כמו שלמשל מנהל תיקים מקבל גם מהרשות, חוק בנקאות רישוי, להחזיק יועץ השקעות.

בעמ' 741 תיקון לסעיף קטן 32.ז, אני מבקש להשמיט את הסיפא שאומרת: ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על אפס נקודה אפס אפס אחת אחוז מאותו סוג של אמצעי שליטה. ההנמקה היא פשוטה, זו איננה העתקה מחוק הבנקאות רישוי. לחלוטין לא. בהחלט אפשר שיהיה מימון של רכישת מבטח.

אני מפנה אותך לתיקון 13, נדמה לי בתיקון 13 האחרון לחוק בנקאות רישוי,

גם בתיקון ההוא הוא לא נכון.

נדון על זה עם המפקח,

הסיפא באה לעזור, שים לב, הסעיף מגביל את זה אך ורק ללקוח שמחזיק החזקה כל כך מצומצמת. אני אומר יש אפשרות שיהיה מימון של רכישת מבטח. וזה לא יהיה בכמות כל כך קטנה. אין שום סיבה לא לאפשר את זה.

אנחנו נבחן את ההערה בהקשר הרחב שלה. כי לא הגיוני שנתקן פה ובחוק בנקאות רישוי תמשיך להתקיים.

רק הערה לסעיף הזה, ברשותכם, ההקלה שאתה נותן פה בסוף, של פרומיל אחוז, זה אחד חלקי מאה אלף, ושים לב, זה הופך את זה לקבוצה ריקה. כי צריך חמישה אחוז בכלל, זה רלוונטי רק אם יש לי חמישה אחוז.

אני מבקשת להעיר פה הערה עקרונית. יש פה שינוי שאומר הממונה על שוק ההון, אל תיקח את זה אישית, הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון יהיה המפקח על הביטוח. אבל מה זה בא לתקן, את הסעיף הקיים בחוק שאומר שר האוצר ימנה מפקח על הביטוח מקרב עובדי המדינה. מה שאני רוצה להגיד פה, התפקיד של הממונה על חוק ההון ביטוח וחסכון עד כמה שאני יודעת הוא לא תפקיד סטטוטורי. התפקיד של המפקח על הביטוח הוא תפקיד סטטוטורי, שיש לו סמכויות כאלה. זאת אומרת הייתי מציעה, תחזור לניסוח הקודם, שר האוצר ימנה מפקח על הביטוח. זה לא מונע למנות את הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון.

אני אסביר. לא הגענו לחוק קופות גמל. בחוק קופות גמל אכן הוא החוק החסר ושם מופיע הממונה. ולכן עכשיו כשיבוא החוק הוא יהיה גם סטטוטורי ועכשיו אנחנו באים ואומרים, באנו ואמרנו שיש נושא של איחוד רשויות, ככל שמתייחסים לאיחוד הרשויות בתוך הגוף עצמו, זה בוודאי אנחנו מסכימים. עכשיו יש ויכוח, אולי אין ויכוח, אולי כבר כולם מסכימים שצריך לפעול לאיחוד כלל הרשויות. אבל בתוך אותו גוף עצמו שמחזיק שני כובעים, בשביל מה. זה בוודאי אנחנו פותרים על ידי האיחוד הזה.

הדברים צריכים להיות שלמים בחוק הזה. לא על ידי זה שאתה גוזר אותם מחוק אחר. אני לא איבדתי את אמונתי בחקיקה. ועדיין אני אומרת זה צריך להיות בחוק הזה. שר האוצר ימנה, ובחוק ההוא גם כן ימנה, והאוני-פרסונליות הזאת לא תהיה מניעה שתתקיים אבל תן אותה בכל חוק לחוד.

עוד הערה אחת, לגבי העבודה הרבה שבוצעה כאן, חוץ ממה שיוסי מנור רוצה לומר על כל פרק הביטוח כשלעצמו, יש כאן הזדמנות לדעתי היסטורית, פעם אחת ולתמיד להגדיל את המושג תיווך. ובעבודה הרבה שהושקעה כאן לא הוגדר המושג תיווך. דבר שאפשר בעבר הכנסת הרבה מאוד גורמים לענף הביטוח ללא רישיון. יש לנו בעיה בחוק שכל הפרה שלו היא עבירה פלילית, ולכן בתי המשפט נוטים לפרש אותו בצמצום. ואם המושג תיווך אינו מוגדר בו הם מאפשרים להרבה מאוד אנשים להימלט מחובת הרישיון בגלל שהם טוענים שהם נציגי הסברה, מכונים, אינני יודע מה, והם מצליחים לחמוק דרך הרשת הזאת. ולכן אנו מבקשים לא להחמיץ את ההזדמנות הזאת, ואם יש צורך שאנחנו נסייע אז אנחנו נסייע.

אני רוצה להזכיר בהקשר הזה עוד דבר, שבזמנו המפקח על הביטוח, לאו דווקא אייל, יותר נכון המפקחת על הביטוח מינתה את ועדת שטרן, שמסקנותיה הוגשו למפקח על הביטוח, ואומצו על ידי המפקח על הביטוח, ושם יש פרק שלם בנושא התיווך, שמגדיר וממליץ מהו תיווך. והואיל והמפקח על הביטוח, למיטב זכרוני דורון שורר, אימץ את מסקנות הוועדה הזאת, ופרק התיווך בתוכו, לדעתי ישנה פה הזדמנות לקחת את זה מודולרית ולהכניס את זה פה לחקיקה.

עוד הערה אחת, את כל היתר אני אעביר בכתב. יש פה עיצומים כספיים בעמודים 755 ו-756 שבהם נאמר שהשיעור שיוטל הוא שלושה אחוזים או עשרה אחוזים, אנחנו מבקשים שיהיה כתוב עד שלושה אחוזים, עד עשרה אחוזים, כך שהמפקח על הביטוח יוכל להטיל פחות. בעמ' 755 זה ב' של 92, שמתחיל ב-754, עיצום כספי וקנס אזרחי. ואז נאמר רשאי הוא להטיל עליהם עיצום כספי בשיעור שלושה אחוזים. זה מכוון. וגם עשרה אחוזים. בעמוד הבא אחרי זה, ב-92.ג,

יש לך בהמשך סעיף שאומר שניתן לקבוע כללים, 92.ד: שר האוצר רשאי לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי.

תודה רבה. אני חייב לספר לכם, בוועדת הכלכלה טיפלתי במניות חשבו שיש לי מניה ויש לי מונית ויש לי רישיון. פה עוד יחשבו שאני איזה סוכן ביטוח. הערה אחרונה,

ברשות אדוני, יש פה הרבה מאוד סעיפי חוק, וכל דבר נראה בעניין הבנקים, שהם נושא מאוד גדול, כאילו הוא נושא קטן. כל הערה פה היא רלוונטית לאלפי אנשים, לפעילות היומיומית שלהם, זאת הזדמנות פז, הדברים הקטנים האלה יש להם משמעות גדולה. לכן אם אפשר עוד להתעכב כמה דקות ולעבור על התיקונים הקטנים. יש פה את שני האנשים המרכזיים שיכולים לקבל החלטות כרגע בנושא הזה.

לא, לקבל החלטות כרגע הם לא יקבלו.

לא, אבל אם אייל אומר תשמעו, יש מקום לתיקון הזה, וממליץ לתקן, אז במקום היו מקבלים את ההחלטה. הרי זה סעיפים, סליחה אדוני, חברי הכנסת לא ייכנסו לרזולוציות הקטנות האלה. וזה הזדמנות ממש לפתור את הדברים.

הצענו, בשביל לקדם את הדיון, נושאים טכניים, ספציפיים, שהם ממש בפינות, שזה לא מעניינם של חברי הכנסת, תעבירו הערות לוועדה, וליועצת המשפטית של הוועדה, יש גם לנו אינטרס, למרות שאתם חושבים שלא, שדבר חקיקה יצא טוב.

כן, אבל יש פה הרבה דברים. למשל הנושאים של הוועדה המייעצת, הם כביכול דברים קטנים אבל הם דברים שמחייבים, אני שמעתי את הדיון אבל זה דוגמא אחת. אלה דברים מהותיים. לכן אני חושב שהרצון לעבור את הסעיפים הקטנים, אני חושב, אני אומר בזהירות, הוא לא במקומו כרגע. לכן הייתי מבקש עוד מספר דקות אדוני, עוד קצת סבלנות מספר דקות ויסיימו, חבריי ג'ון ונשיא הלשכה יוסי.

אני מדבר על מה שאמרת בתחילת דבריך, שצריך להוציא את פרק הביטוח,

אני רוצה לומר לכם מדוע אני אומר את זה, כי בדיונים שהיו כאן מתחילת הוועדה אני אומר את זה בעצם מגרונם של אותם בעלי בנקים שאומרים לא מעוניינים להתעסק בביטוח. לכן אני מאמץ את זה.

עמ' 734, סעיף 15.2. ב, כתוב בסיפא: היועץ לא יהיה זכאי לדמי עמילות אלא מעת הלקוח בלבד. כך כתוב בעצם, כתוב רק מעת הלקוח בלבד. אבל כשאנחנו קוראים את ההסבר לפסקה 15, וגם שמעתי היום בבוקר את דבריו של מר אייל בן שלוש, המפקח על הביטוח, כתוב מוצע לקבוע כי היועץ הפנסיוני יהיה רשאי לתת שירות לביצוע עסקה. בין הלקוח לבין המבטח (עיסוק בתיווך). אם היועץ הפנסיוני הוא יועץ ומקבל את כספו רק מאת הלקוח הוא לא יכול לעסוק עיסוק בתיווך. מפני שאם אנחנו הולכים למודל שהוצע, על ידי צוות בכר, כמודל נקי, וחזר עליו שר האוצר בפתח דיוני הוועדה, של יועץ נטול אינטרסים, נטול חשש כלשהו לאינטרסים, הרי לא יכול להיות יועץ בבנק שיהיה חשש לנטול אינטרסים מאחר ואם הוא יקבל מאת היצרן, קרי חברת הביטוח, איזו שהיא עמלה, אפילו בהוראת המפקח, בהוראת הלקוח, במקום בו יהיה זרימת כספים בין מבטח,

אני מציע, יש את הנושא של החוק הבא, שזה חוק הייעוץ הפנסיוני. ושם יש על זה את הדיון האמיתי. כל מה שעשינו בחוק הפיקוח אמרנו שהייעוץ יכול להתלוות לו גם הפצה. זה מה שאמרנו בחוק הפיקוח.

אם זה ככה אז רק שאלת הבהרה. האם במלים האלה שכתוב מאת לקוח כוונתך גם שהלקוח יוכל להורות ליצרן לשלם במקומו.

זה כן.

תודה רבה לכל נושא הביטוח. סיימנו את פרק הביטוח.

אני רוצה לחזור לפרק שהוקרא פה, עמ' 712, סעיף 16.א.2, הסעיף הזה מדבר כולו על גילוי נאות וניגוד עניינים, והוא קובע שחובת גילוי נאות וחובת מסירת כל הפרטים על ידי המשווק. ונאמר פה בין היתר ששר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים רשאי לקבוע כללים לעניין הפירוט שיינתן במסמך. אנחנו מבקשים להרחיב את זה גם לאינטרנט. כיוון שהמשווק יכול לעשות את הפרסום גם באמצעות אינטרנט, כפי שמופיע בכמה שורות מעל לזה בסעיף קטן 2, אנחנו מבקשים להרחיב את סמכותו של שר האוצר לקבוע כללים גם לעניין הפרסום באינטרנט.

ההערה שלך נשמעת נכונה, אני ברשותך רוצה לשמוע גם את העמדה של משה טרי, האחראי הישיר על הצעת החוק, אני חושב שזה נכון להתייעץ עם המפקח הישיר על החוק, אבל ככלל נראית לי הערה נכונה.

יש לי הערות יותר מהותיות. הכלל קובע, או המודל קובע, הצעת החקיקה קובעת, סעיף 17.א קובע שיועץ לא יקבל טובות הנאה. וב-17.ב יש חריגים. בין יתר החריגים מדובר פה על קבלת העמלה בידי יועץ ששולמה על ידי חברה מנהלת. הוא מדבר על קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת ועל ידי חברה לקופות גמל, ובעניין הזה אנחנו מבקשים להרחיב גם לעניין תעודות סל. זאת אומרת אם יועץ מייעץ בתעודת סל לא צריך להיות הבדל לעניין קבלת העמלה בין תעודת הסל לבין, אם הוא מוכר תעודת סל של מישהו אחר, או שהוא מקבל לפי ההצעה, מבלי להיכנס ליתרונות והחסרונות, יועץ שמוכר,

אני חושב אדוני שדיברנו על זה באחת הוועדות ומנכ"ל משרד האוצר אמר במפורש, דיברנו על זה והמנכ"ל אמר במפורש זה מקביל לנייר ערך.

אז יש פה אי הבנה. בנייר ערך יש שני דברים. נושא של תעודת סל זה שונה לחלוטין ממניה, בזה שיש בה גם דמי ניהול. ואני מדבר על קבלה של דמי הניהול, חלק מדמי הניהול, ולא על עמלת קנייה ומכירה שיש בנייר ערך.

דבר נוסף, אנחנו מדברים פה על קבלה ממנהל קרן, והחוק, ככל שהוא מדבר על מנהל קרן מדבר על מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות. לא בא זכרם פה של מנהלי קרנות זרים. אני כיום, משחרים לפתחנו מנהלי קרנות זרים, שמה לעשות, בניגוד לעמיתינו הישראלים הם לא הגיעו לרמה הזאת והם מוכנים לשלם. מוכנים לשלם חלק מדמי הניהול עבור זה שאנחנו נשמש כיועצים, מפיצים, לא נכנס כרגע למינוח, כדי שהקרנות שלנו יימכרו בארץ.

החקיקה שלנו בשירותים הפיננסיים ככלל היא חקיקה טריטוריאלית. ולכן כל מה שמתנהל בארץ, ולא מעניין אותנו אם היצרן הוא זר או לא זר, אם המבטח זר, סוכן זר, יועץ זר, לא מעניין אותנו הדברים האלה. כל מה שחל בטריטוריה שלנו הכללים חלים עליו. ולכן לא ענייננו עם מרי-לינץ רוצה להפיץ דרכך, לייעץ דרכך ובגלל שהיא מרי-לינץ אז יהיה לה הסדר אחר. לא. כל מי שנכנס לפלטפורמה של הייעוץ הפיננסי והפנסיוני בישראל יחולו עליו הכללים שהחוק מגדיר.

מקובל, אבל מה שאני אומר שמבחינת ההגדרה של החוק, כשמדברים פה על מנהל קרן, אם הולכים לפי ההגדרות של חוק השקעות משותפות בנאמנות, מנהל קרן זרה איננו נופל למסגרת ההגדרות. זו הערה מהותית טכנית. לא יהיה כתוב עליו כלום, זה מה שיקרה.

טוב, חברים, תודה. אנחנו נתחיל להקריא את החוק. הצעת חוק הביטוח ושירותים פיננסיים, עיסוק וייעוץ פיננסי ושיווק פנסיוני, התשס"ה-2005, פרק א', הגדרות. עמ' 804.

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסטיים, עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני, התשס"ה 2005, פרק א – הגדרות. 1. בחוק זה בנק, בנק חוץ ותאגיד בנקאי כמשמעותם בחוק הבנקאות רישוי. בעל עניין כהגדרתו בחוק ניירות ערך. בעל רישיון כל אחד מאלה: 1. יועץ פנסיוני. 2. סוכן פנסיוני. גוף מוסדי, אחזקת סוכן ביטוח קבוע בשליטה כהגדרתם בחוק הפיקוח על הביטוח. הוועדה, הגדרתה בחוק הפיקוח על הביטוח אולם לעניין חוק זה ימונה כחבר הוועדה במקום חבר הוועדה כאמור בסעיף 4.ב.3 לחוק האמור מי שעסק בעבר בעסקי ביטוח ובקופות גמל. הממונה – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר.

המפקח על הבנקים – כמשמעותו בפקודת הבנקאות. זיקה של אדם למוצר פנסיוני – כל אחד מאלה: 1. אותו אדם הוא חברה מנהלת של קופת גמל שאינה קופת ביטוח, לרבות קרן השתלמות, שהיא המוצר הפנסיוני. 2. אותו אדם או מבטח או מנהל קופת ביטוח או המנהיג ... ביטוח שהיא המוצר הפנסיוני. 3. לעניין אדם שנותן ייעוץ במסגרת ייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני גם כל אחד מאלה: א. אותו אדם הוא עובד של גוף מוסדי שהתקיימו לגביו הוראות פסקאות 1 או 2, או שהוא מועסק על ידו או נושא משרה בו. ב. אותו אדם זכאי לטובת הנאה בקשר עם ביצוע עסקה במוצר הפנסיוני. לעניין הגדרה זו אדם, לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, ונושא משרה באחד מאלה: חברה מנהלת, עמית עצמאי, עמית שכיר, קופת גמל, קופת גמל, קופת גמל אישית לפיצויים, קופת ביטוח, קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים וקרן השתלמות, כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל. חוק הבנקאות רישוי - חוק הבנקאות רישוי התשמא-1981. חוק החברות – חוק החברות התשנ"ט-1999. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. חוק העונשין – חוק העונשין התשל"ט-1977. חוק הפיקוח על הביטוח – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ביטוח, התשמ"א-1981. חוק הפיקוח על קופות גמל – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, קופות גמל, התשס"א-2005. חוק השקעות משותפות – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. חוק ניירות ערך – חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968. חסכון באמצעות מוצר פנסיוני, המשך העברת סכונים לחסכון באמצעות מוצר פנסיוני או השבת סכומים שנצברו בחסכון כאמור. טובת הנאה – טובת הנאה הניתנת שלא בידי לקוח לאדם או לאחר מטעמו או בעבורו במישרין או בעקיפין. יועץ פנסיוני – בעל רשיון יועץ פנסיוני שניתן לו לפי סעיף 5. ייעוץ פנסיוני – מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החסכון שלו או של קרובו כעמית שכיר, כעמית עצמאי או כמבוטח באמצעות מוצר פנסיוני שאין לנותן הייעוץ זיקה אליו. לקוח – יחיד שהייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני הניתן לו נוגעים לחסכון, שלו או של קרובו, כעמית שכיר, כעמית עצמאי או כמבוטח. מוצר פנסיוני – כל מוצר הכלול באחד מסוגי המוצר הפנסיוני. נושא משרה – כהגדרתו בחוק החברות. סוג מוצר פנסיוני – כל אחד מאלה לרבות כל שילוב ביניהם: 1. קופת גמל לקצבה שאינה קצבת ביטוח. 2. קופת גמל לתגמולים שאינה קופת ביטוח. 3. קופת גמל אישית לפיצויים שאינה קופת ביטוח. 4. קופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח. 5. קופת גמל לתגמולים שהיא קופת ביטוח. 6. קופת גמל אישית לפיצויים שהיא קופת ביטוח. 7. קרן השתלמות. 8. תכנית ביטוח מפני סיכון מקרי מוות או מפני סיכון אובדן כושר עבודה שהתיר אותה המפקח על הביטוח לפי הוראות סעיף 40 בחוק הפיקוח על הביטוח והכלולה בקופת גמל המנוייה בפסקאות 1 עד 6 או בקרן השתלמות או הנמכרת אגב אחת מאלה. 9. כל סוג מוצר אחר שקבע השר. סוכן פנסיוני – מי שרשאי לעסוק בשיווק פנסיוני לפי הוראות סעיף 3.

עבירה – כל אחת מאלה: 1. עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט הגדרת שלילת קנס בלבד. חוק זה, חוק הפיקוח על קופות גמל, חוק הסדרת העיסוק בהשקעות, פקודת החברות, חוק ניירות ערך, חוק הבנקאות רישוי, פקודת הבנקאות, חוק הבנקאות שירות ללקוח התשמ"א-1981, חוק הפיקוח על הביטוח, חוק הפיקוח על המטבע התשל"ט-1978, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1976, פקודת המכס, חוק היטלי שכר השתנ"א-1991, חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000. 2. עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שעבר אותה אינו ראוי לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני או לשמש כנושא משרה בתאגיד שהוא יועץ פנסיוני לפי העניין. עסקה – התקשרות של לקוח או של קרובו עם גוף מוסדי לעניין חסכון באמצעות מוצר פנסיוני שלגוף המוסדי יש זיקה אליו לפי פסקאות 1 ו-2 להגדרת זיקה, וכן ביצוע פעולות באותו מוצר פנסיוני. פקודת הבנקאות – פקודת הבנקאות 1941.

פקודת פשיטת רגל – פקודת פשיטת רגל התש"ח-1980. שותפות ושותף מוגבל – כהגדרתם בפקודת השותפויות נוסח חדש התשל"ה-1975. שיווק פנסיוני – מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החסכון שלו או של קרובו כעמית שכיר, כעמית עצמאי או כמבוטח באמצעות מוצר פנסיוני שיש לנותן הייעוץ זיקה אליו. השר – שר האוצר.

פרק ב – עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני. א. חובת הרישוי. עיסוק בייעוץ פנסיוני. 2. 1. לא יעסוק אדם בייעוץ פנסיוני אלא אם כן הוא בעל רישיון יועץ פנסיוני בהתאם לתנאי הרישיון. 2. יחיד בעל רישיון יועץ פנסיוני רשאי לעסוק בייעוץ פנסיוני כיחיד, עובד בחברה או בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ פנסיוני או כשותף בשותפות שהיא בעלת רישיון כאמור. 3. עיסוק בשיווק פנסיוני – לא יעסוק אדם בשיווק פנסיוני אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות 1 עד 3 שלהלן: 1. בעל רישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני כהגדרתו,

אני רוצה להעיר משהו מאוד עקרוני, יש פה כל הזמן את המינוח פנסיוני וגמל, גמל לתגמולים וגמל כזה. אני מדברת עכשיו מנקודת ראות של חוסך פשוט, המושגים קצת מבלבלים. כשאומרים קופת גמל אז יש אנשים ששומעים עוצמה, גדיש, תמר, ובעצם הכוונה היא, זאת הגדרת גג גם של קופות פנסיוניות. זה נורא מבלבל. זה מופיע פה בהגדרות. ואם אפשר היה, אני רציתי לפני שהבאתם את החוק,

אני הולך לעשות מבחן לוועדת בכר על החוק הזה אחרי שנסיים.

לא יעסוק אדם בשיווק פנסיוני אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות 1 עד 3 שלהלן ובהתאם לתנאים המפורטים: 1. בעל רישיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני כהגדרתו בסעיף 28.א.3 בחוק הפיקוח על הביטוח שניתן לו לפי סעיף 25 או 26 לחוק האמור. חוק זה סוכן ביטוח פנסיוני בהתאם לתנאי הרישיון. 2. בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני שניתן לו לפי סעיף 6. בחוק זה סוכן שיווק פנסיוני שהוא עובד של גוף מוסדי כאמור בפסקה 3 במסגרת עבודתו כאמור בהתאם לתנאי הרישיון. 3. גוף מוסדי שאינו אחד מהמנויים בפסקאות 1 עד 10 של סעיף 28.א לחוק הפיקוח על הביטוח ונוגע למוצרים פנסיוניים שיש לו זיקה אליהם, בפסקאות 1 ו-2 בהגדרת זיקה, ובלבד שכל מי שעוסק בשמו בשיווק פנסיוני הוא אחד מהמנויים בפסקאות 1 ו-2. 4. אין בהוראות סעיפים 2 ו-3 כדי למנוע ממישהו בעל רישיון כהגדרתו בחוק הגדרת העיסוק בייעוץ השקעות יעסוק בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לפי העניין, כהגדרתם בחוק האמור. לגבי נכס פיננסי כהגדרתו בחוק..

6. תנאים למתן רישיון סוכן שיווק פנסיוני. א. הממונה יתן רישיון סוכן שיווק פנסיוני למבקש אם רק התקיימו לגביו כל אלה: 1. הוא יחיד. 2. הוא בגיר. 3. הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל. 4. הוא לא הורשע בעבירה. 5. הוא עמד בבחינות מקצועיות שנקבעו בתקנות. 6. הוא השלים התמחות במשך תקופה לפי כללים שנקבעו בתקנות. ב. הממונה לא יתן רישיון סוכן שיווק פנסיוני למבקש אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן א אם אחד מאלה: 1. יועץ פנסיוני. 2. יועץ השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. 3. מי שמועסק על ידי מי שאינו רשאי לקבל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני לפי הוראות סעיף 28.א בחוק הפיקוח על הביטוח.

7. תקנות לעניין התמחות. א. תקנות לעניין סעיפים 5.א.4 ו-5, 6.א 5 ו-6 יותקנו בידי השר דרך כלל ולסוגי מבקשים. השר רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מבחינות ומחובת התמחות לפי סעיפים 5.א.4 או 5 ו-6.א 5 או 6 או משתי החובות כאחת. 8. בקשה לרישיון. א. המבקש לקבל רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני יגיש בקשה לממונה לקבלת רישיון מתאים. ב. בבקשה לקבלת רישיון כאמור בסעיף קטן א יכלול המבקש פרטים, מסמכים כפי שיורה הממונה. 9. החלטת הממונה בבקשה. א. סבר הממונה כי יש להיעתר לבקשה לפי סעיף 8 יתן למבקש רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני לפי העניין. סבר הממונה כי יש להתנות תנאים ברישיון כאמור יודיע למבקש ויתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה. ב. הממונה רשאי לתת רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני למבקש אף שלא מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 5. א. 4 או 5, 6.א 5 או 6, לפי העניין, אם שוכנע כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון. ג. ממונה רשאי לסרב לתת רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני למבקש אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף 5 או 6, לפי העניין, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: 1. הוא הוכרז פסול דין או הוכרז פושט רגל בטרם ניתן לו היתר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל. אם הוא תאגיד ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהוגשה בקשה לכל אחד מאלה, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה. 2. הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו ומתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה. 3. הממונה סבר לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כבעל רישיון יועץ פנסיוני או כבעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני בשים לב לדרישות המקצוע.

10. ביטול רישיון או התלייתו או התניית תנאים בו.

פסקה 3 הזאת סתומה, כללית, בלתי ברורה לחלוטין. זה עוד מלכתחילה לא נותנים לו רישיון.

היום חלק מחקיקה הישנה שעוסקת, כולל בנושא של סוכן ביטוח, קיימים סעיפים שדיברו על חובת הציבור. אנחנו בעקבות הנושאים של חופש העיסוק והרצון לצמצם את זה הגדרנו, היתה הכוונה בשיקול הדעת. שיקול הדעת הוא ההתאמה של האדם למילוי התפקיד בשים לב לדרישות המקצוע. זו הכוונה מאוד ברורה ולכן היא קיימת כאן והיא מחליפה את כל טובת הציבור שהיה קיים בעבר בחוקים שונים.

עם כל הכבוד, הכוונה, לא הכוונה, משום שהמושג דרישות המקצוע, או אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון אינם אומרות דבר וחצי דבר. צריך לתת קריטריונים ברורים שבשלם מסרבים לתת רישיון. אין פה שום קריטריון בחוק.

יש מצבים שבהם הקריטריון הוא חד משמעי, ויש מצבים שהחיים, כמו שאתה יודע, הם חזקים מאתנו, ולכן אדם צריך להיות מוכן לכל מיני סיטואציות שבהן יכול להיות אדם שעבר עבירה, שלפי חוקי המדינה שבה הוא עבר אותה היא לא עבירה, אבל לפי החוקים שלנו היא כן עבירה. זה דוגמא שתמיד מביאים אותה. אדם שהורשע, עורך דין לצורך העניין שנשלל רשיונו בעקבות עבירת משמעת חמורה. כל הדברים האלה, סוכן ביטוח שנשלל רשיונו בשל מעשה שעשה שהוא לא מהווה עבירה. כל המצבים האלה צריך להתייחס אליהם. הדרך להתייחס אליהם היא שאתה אומר אתה נותן לו הזדמנות להישמע, אתה מתייעץ עם הוועדה ואז אתה שואל את עצמך שאלה אחת, האם הוא מתאים לתפקיד בהתחשב במקצוע שאליו אתה הולך. אם הוא יועץ אתה צריך לראות אם הוא מתאים להיות יועץ. למשל השאלה אם הוא מנהל כספים של אחרים או לא מנהל כספים של אחרים יכולה להיות מאוד רלוונטית. אם הוא בעבר עשה דבר שהוא נגע בכספים של אחרים אז יכול להיות שתיתן לו להיות יועץ אבל לא תיתן לו לגעת בכספים של אחרים כי הוא כבר היה שם וחטף. אז לכן אתה צריך איזה שהוא סעיף שהוא קצת יותר כללי והוא נותן בכל זאת הכוונה, וברור שהחיים ימלאו תוכן יותר ספציפי בדבר הזה.

בפסקה קודמת יש הכוונה ברורה גם לעניין חקירה, אפילו חקירה פלילית, קרי עוד לפני הרשאה. פסקה 3 עוד פחות מזה. רבותיי, בואו לא נשכח, מדובר פה בחופש העיסוק, המושג דרישות המקצוע הוא מושג בעל רקמה פתוחה, בלתי מוגדרת. לחלוטין לא ברור סף הכניסה. וכיוון שמדובר פה בחופש העיסוק אני מבקש הגדרה הרבה יותר ברורה. איש לא יידע במה המדובר.

שמענו את ההערה שלך, התייחסנו אליה, אנחנו חושבים שיש מקרים שבהם אי אפשר לכוון אותם במדוייק גם לחיוב וגם לשלילה, במיוחד בנושא עיסוק, במיוחד בתחום הפיננסי והפנסיוני, ולכן אנחנו חושבים שההגדרה שקיימת היום שנותנת סמכות לטובת הציבור, שהיא ההגדרה כל כך רחבה שדווקא אפשר להעביר כמעט הכל, היא לא מתאימה לסביבה הנורמטיבית שאנחנו חיים בה היום במדינה שלנו. למשל אם אתה עובר עבירה על חוק הבנייה, זו עבירה פלילית. זו לא הצעה ייחודית לכאן. הנושא הזה הובא בכדי לצמצם את מה שנגזר, טובת הציבור, ולתת לו איזה שהוא חוק שאתה הולך ובודק את טובת הציבור תבדוק אותה בהקשר הספציפי שעליו אתה מדבר, לא בהקשר של טובת הציבור כי לא מצא חן בעיניך. אגב יש מידעים שהם מידעים הרבה יותר קשים. דיברו על גלובליזציה, כשמישהו במדינה אחת ששם חלק מהעבירות לא נחשבות ובארץ כן נחשבות, כי אנחנו מדינה יותר נורמטיבית בהקשר הזה. ומכיוון שיש מעברים של אנשים, אתה רוצה גם להתייחס אליהם. לכן אתה צריך להתייחס בכובד ראש ובזהירות רבה למצב שאתה בא ואומר למישהו אתה לא רשאי להיכנס לבית ספרנו, אבל תשים לב למה שהוא עושה. לא תשים לב כי לא מצא חן בעיניך כי הוא עשה משהו במדינה אחרת.

בסעיף 3 קטן מדבר על גוף מוסדי שיעסוק רק במוצרים פנסיוניים שיש להם זיקה אליהם. כתוב שזה רק באמצעות 1 או 2, זאת אומרת או באמצעות סוכן ביטוח או באמצעות סוכן שיווק פנסיוני. בעמ' 808. ב-3.2 השאלה אם סוכן שיווק פנסיוני זה באמת כתוב אם הוא עובד בגוף מוסדי כאמור בסעיף 3, אבל למעשה יש כאן פתח לכל חברת ביטוח, שהיא גוף מוסדי, יש לה בבעלותה סוכנויות ביטוח, ולכן עם הסוכנויות ביטוח מצד אחד רציתם להגביל את החברת ביטוח, את הגוף המוסדי לשווק רק את המוצרים שיש לה זיקה אליהם, רק המוצרים שלה שהיא מייצרת אותם, אבל למעשה באמצעות אותם סוכני ביטוח שהיא שולטת בהם.

תגיד לי אם זה לא נותן מענה, אנחנו הכנסנו בנוגע למוצרים פנסיוניים שיש לו זיקה אליהם בפסקאות 1 או 2 להגדרה ופה הכנסנו בעצם זה רק עניין של, הזיקה היא בעלות. היא מתקשרת לחברות ביטוח נוספות, בעצם הזיקה שלה נובעת מטובת הנאה שהיא מקבלת, אני לא הכנסתי את זה פה, הכנסתי רק את הטובות הנאה של בעלות.

זה מופיע בסעיף 1 שמדבר על סוכן ביטוח.

פה אני אומרת בנוגע למוצרים פנסיוניים שיש לו זיקה אליהם לפי פסקאות 1 או 2 אני לא מאפשרת לו לעסוק במוצרים, מי יכול לעסוק בשמו, או סוכן ביטוח פנסיוני או סוכן שיווק פנסיוני. באיזה מוצרים מותר להם לעסוק,

גוף מוסדי יכול לעסוק רק בשיווק של מוצרים שיש לו קשר בעלות אליו. הסוכנות שבבעלות מלאה היא לא מוגבלת בשיווק של מוצרים רק של הבעלים. הסוכן שעובד בגוף מוסדי יכול לשווק רק את המוצרים שלגוף המוסדי מותר לשווק, שזה גופים שיש להם בבעלות בלבד. סוכן תאגיד שבבעלות של גוף מוסדי הוא לא מוגבל.

באותו עמ' שהחבר התייחס, 808, יש לי שאלת הבהרה לסעיף 4. בסעיף 4 בדברי ההסדר רשום: מוצע להבהיר כי יועץ השקעות יהיה רשאי להמשיך ולעסוק בייעוץ לקרן השתלמות ולקופת גמל לתגמולים. אתם בעצם העברתם את קרן ההשתלמות ואת קופת הגמל לנושא הפנסיוני.

גם וגם.

אני מבקש לצורך ההבנה לשאול, ברשותך אדוני היושב ראש, את המפקח על הביטוח. יועץ פיננסי היום יוכל לשווק, לייעץ בקרן השתלמות ובקופת גמל, וגם יועץ פנסיוני יוכל לייעץ בקרן השתלמות וקופת גמל?

לא כל קופת גמל.

בקופת גמל תגמולים לעמית מבוגר שאין לו מרכיב ביטוח או קרן השתלמות שאין להם מרכיב ביטוח.

ההגדרה של קרן השתלמות, שזה חלק מקופות הגמל, היא נכס שאפשר ליועץ פיננסי לייעץ עבורו וגם להפיץ אותו. לגבי קופות גמל התייחסנו לקופות גמל שאינם בחסכון הפנסיוני ואיך התייחסנו אל זה, שאינם מגיל פרישה ושאין בהם מרכיבי ביטוח.

ומה עם קופות הוניות, אם אנחנו נדבר,

שאינם לפרישה. הוניות שלא לגיל פרישה.

זה שלוש תנאים מצטברים. הוניות, לא לגיל פרישה, ואין בהם מרכיב ביטוח. מי שעונה על שלושת התנאים האלה הוא חי בשני העולמות. גם הפיננסי וגם הפנסיוני.

עוד הערה אחת, כי היא המשיכה בהקראה ולא עצרה. יש לנו ב-810, 811, 9ב: הממונה רשאי לתת רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק אף שלא מתחייב לגביו מהם התנאים שבסעיפים אם שוכנע כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראות אותו ככשיר לקבלת רישיון. אז אם יש טעמים ונקבעו כללים אז איך מצד אחד יש כללים ומצד שני המפקח על הביטוח יכול לא להתחשב בכללים ובכל אופן להעניק לו רישיון.

מדובר במבחנים והתמחות. יש כללים ויכול להיות מצב חריג שאפשר לעשות עליו שיקול דעת פרטני.

הדוגמא שתמיד מביאים, פרופסור במכללה לביטוח שהחליט יום אחד להפוך ליועץ אבל הוא לא עבר מעולם את ההשכלה הפורמלית. אומרים אבל אנחנו יודעים שהוא עשרים שנה מלמד במכללה לביטוח ואנשים שעוברים את הבחינות האלה,

והוא מעולם לא פגש אדם ולא יעץ לו ולא התמחה,

אני אתן לך דוגמא. ליצמן רוצה לבוא לוועדת רביבי. יושב ראש ועדת הכספים. אבל אם לא ירצו יגידו אבל לא בהשכלה.

יש מקרים מיוחדים שהוא צריך לרשום אותם שבהם הוא יכול להגיד אדם כזה אני פוטר אותו.

בעניין קרן השתלמות, קרן השתלמות יש שני סוגים. בגדול, זה מתחלק, אחד לשכירים ואחד לעצמאים. לשכירים זה לפי הסכמי עבודה. רק מי שיש לו את זה בהסכם עבודה מקבל שבעה אחוז מהשכר, בדרך כלל זה שבעה אחוז, ברוטו שווה לנטו. עצמאים צריכים להפריש, אחוזי ההפרשה שלהם יותר קטנים, המוכרים להם כהוצאה מוכרת ופטור ממס, והם יכולים לתפור לעצמם קרן השתלמות. זאת אומרת פה באמת צריך אולי ייעוץ. אבל לשכירים אין את זה. השכירים תלויים בהסכם עבודה ובהסכם שחתמו אתם ויש שכירים שאם אין להם את זה בהסכם עבודה הם לא נהנים משבעה אחוז מהשכר פטור ממס. אז זה הסכמי עבודה עם הארגון היציג.

מה שאני באה אל חברי ועדת הכספים, לא אליכם, אני הייתי מצפה שאם כבר עושים הסדרה כזאת תהיה קודם כל הסדרה של עניין קרן ההשתלמות, ויותר מכל עניין הפטור ממס בעניין קרן השתלמות. היו כבר הרבה תסקירים חברי הוועדה בתקופה שרצו לבטל את הפטור הזה או לשנות אותו, התייחסתי לנושא הזה ודרשתי קודם כל שחברי ועדת הכספים ידרשו שיוויון בהתייחסות מערכת המיסוי לקרן השתלמות. שיהיה לכל אחד שבעה אחוז חסכון בינוני פטור ממס. לא חשוב איפה אתה חוסך אותו. שיהיה לו את השיוויון הזה, לכולם. גם השכירים, גם עצמאים, שכירים כאלה ושכירים כאלה. אז לכן אני משחילה את זה פה כי זאת ההזדמנות לדבר על זה. זה לא בדיוק נופל על זה אבל זה חברי ועדת הכספים צריכים להיות מודעים לכך. איזה ייעוץ יכול לתת לי היועץ הזה שנותן, בשני המעגלים האלה, יתן לי לגבי קרן ההשתלמות שלי. מה הוא יגיד לי, הדבר היחיד שהוא יגיד לי הוא יגיד אל תפדי אותה, כי יש את העניין של הפטור ממס, כי כל הכסף שהוכנס לפני אחד מינואר 2002 ממשיך להיות פטור. צובר את הפטור ממס.

10. הממונה רשאי לתת רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני להתנותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים ולשנות תנאי מתנאיו בהתקיים אחד מאלה: ...

5. בעל הרישיון כאמור הוכרז פושט רגל בטרם ניתן לו היתר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, אם הוא תאגיד ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהחליט על פירוקו מרצון. 6. הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כבעל רישיון יועץ פנסיוני או כבעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני, בשים לב לדרישות ... ואם הוא תאגיד כי קיימות נסיבות כאמור הנוגעות לנושאי משרה בו או למי ששולט בו. ב. ... לפי סעיף קטן א ייעשו לאחר שניתנה לבעל הרישיון כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולעניין פסקאות 4 או 6 לאחר התייעצות בוועדה ולאחר שניתנה לבעל הרישיון כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו. ג. יועץ פנסיוני או סוכן שיווק פנסיוני אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון רשאי לבקש ... כי רשיונו יבוטל לפני תקופה שיבקש. ד. הוגש נגד יועץ פנסיוני או נגד סוכן שיווק פנסיוני כתב אישום בשל עבירה או הוגשה בקשה להכרזתו כפסול דין או להכרזתו כפושט רגל, אם הוא תאגיד הוגשה בקשה למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים לו, רשאי הממונה לאחר שנתן ליועץ או לסוכן כאמור הזדמנות להשמיע את טענותיו להתלות את רשיונו עד לסיום ההליכים. ה. מי שרשיונו הותלה לא יהיה רשאי לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני לתקופת ההתליה. ו. הודעה על ביטול רישיון יועץ פנסיוני או רישיון סוכן שיווק פנסיוני או על התלייתו תפורסם בידי הממונה או בידי ... ז. מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה רשאי לבקש מהממונה ...

כל מי שהמפקח חושב שהוא עבר עבירה ולו קלה ביותר הוא מובא בפני הוועדה המייעצת, ואני יכול לומר לך שבשנה האחרונה בוטלו רשיונותיהם של עשרות סוכני ביטוח והותלו רשיונותיהם של אנשים שחשבו שתיווך זה מלה כזאת רחבה ולא מלה לפי הרישיון.

ז. מי שרשיונו בוטל ועילת הביטול תוקנה רשאי לבקש מהממונה לחדש את הרישיון. על חידוש הרישיון יחולו הוראות סעיפים 5 עד 9 בשינויים המחוייבים. 11. עיסוק בייעוץ פנסיוני בידי תאגיד בנקאי. א. הממונה לא יתן רשיון יועץ פנסיוני לתאגיד בנקאי, רק אם הוא רשאי לקבל רישיון יועץ פנסיוני לפי הוראות סעיף 5 אלא בהתקיים שניים מאלה: 1. התאגיד הבנקאי רשאי להפנות לייעוץ פנסיוני לפי הוראות חוק הבנקאות רישוי. 2. הממונה ... מתן הרישיון כאמור כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ... ב. החלטת הממונה לפי סעיף קטן א.2 תתקבל לאחר התייעצות עם הממונה על הגבלים עסקיים כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988. בחוק זה, חוק ההגבלים העסקיים. ולעניין השיקולים בדבר השתתפות בתחרות ומניעת הריכוזיות בתחום הבנקאות גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים. ג. תאגיד בנקאי או מי שעוסק בשמו בייעוץ פנסיוני לא יתן ייעוץ פנסיוני לגבי מוצר פנסיוני של הגוף המוסדי שהוא בעל עניין בתאגיד הבנקאי ובזיקה אליו. בעניין זה גוף מוסדי לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם.

אני מבקש להעיר על התנאים בסעיף א 1 ו-2. ברגע שהתאגיד הבנקאי קיים את כל התנאים, על מנת לקבל רישיון יועץ פנסיוני, אני לא רואה שום סיבה להוסיף התייעצויות ושיקולי דעת של רגולטור זה או אחר.

יש תמיד שיקול דעת של המפקח במתן רישיון. גם אם אתה קיימת את כל התנאים ועמדת בכל המבחנים עדיין יש שיקול דעת. אמרנו, אם אני מבין את ההערה שבאה ממקום אחר לדעתי, שלכאורה אומרים, רוצים לתת לבנקים להיכנס, אבל בעצם פה בסוף, בעוד איזה שנתיים שלוש יגידו לא. אז אני כאן אומר לוועדה, אני אומר את זה מתוך תפקידי ולדעתי זה אפילו בסמכות, אנחנו כשכתבנו את ההמלצה לאפשר לבנקים, ואם הכנסת תאשר את ההמלצה הזאת, אזי, ואנחנו ניתחנו את מבנה השוק, ואני חושב שהריכוזיות שדיברנו עליה היא מציאות קיימת, וכל מבנה השוק שמתקיים היום לקחנו אותו בחשבון, ולמרות זאת בתנאים שקבענו, שחשבנו שהם נכונים, כי אנחנו כן חושבים שצריך לאפשר לבנקים לייעץ בתחום הפנסיוני. בהינתן שאלה התנאים שיתקיימו גם בהתקיים כל הוראות המעבר, כל הדברים האלה שלא ניכנס אליהם כרגע, אזי בוודאי אנחנו לא רואים מניעה, אבל מכיוון שאנחנו הולכים לתהליך של ארבע שנים קדימה, יכול להיות שיתפתחו גם דברים בעתיד. אני מזכיר שהנושא הזה של כניסת הבנקים לענף הביטוח עורר פה בוועדה, רק היום, רוב חברי הכנסת שמעתי הרבה הרהורים וחששות. ולכן חלק מהמנגנונים שאנחנו מציעים כדי להבטיח שהמהלך הזה יהיה גם בבקרה וגם יהיו כלים לטפל אם בעיות יתעוררו בו, למשל עם חלק מהשחקנים או עם כל השוק עצמו, אנחנו מציעים שיהיה פה את הפילטר הזה. הפילטר הזה בא לטפל במקרה שמה שאתם אוהבים לקרוא המהלך הזה ברח והתפתח כשל כזה שבודאי לא אליו התכוונו כשניתחנו. יש דו"ח הוועדה, שמצלם תמונת מצב, מתאר מבנה שווקים והתנהגויות, ובהינתן כל המערכת הזאת גם קבענו הוראות איך להיכנס, איך הבנקים צריכים להיכנס לעולם הזה. אם יהיה כאן כשל, גם בעתיד וגם מעבר, שמעתם פה את החששות. הכלי הזה אמור להינתן, וגם עליו אגב יש ביקורת, יש עליו הפנייה למבנה התחרותי, שזה המקום שהכי מפריע לנו. המבנה התחרותי במערכת ההפצה הבנקאית. אם יהיה שם את הכשלים אזי תהיה לנו את היכולת להטיל כלי בקרה כדי לטפל בבעיה. זה עוד פילטר במכלול הצעדים שנעשו כדי לאפשר לבנקים להיכנס למערכת הזאת, בשים לב לכל החששות שעולות פה על השולחן, שאנחנו לא חושבים שאלה חששות בעלמא. זה לא משהו שסתם נאמר, אלא אנחנו חושבים שהפתרון שאנחנו מציעים גם נותן תמורה טובה יותר לצרכנים וגם נותן כלים ובקרות כדי לאפשר את זה.

אני לא מתלבט בכלל בשאלה הזאת, וזה שיש חששות גם אנחנו שמענו. אבל בואו נגיד שההחלטה התקבלה. התקיימו תנאים, ובהחלט אתה מגדיר את זה שאנחנו אומרים אם כבר נכנסים אז שלא יהיה מחר הפתעה בתרמיל. ואני מנסה להבין מה הסיטואציה. אתה אומר כשל שוק, זה הגדרה רחבה מידי. מה הסיטואציה שבה המפקח משתמש בסמכותו,

ניסיתי להסביר ככל שאני יודע להסביר, כנראה שנכשלתי, כי תמיד השומע הוא הזכאי בסיפור הזה.

אם אתה מוטרד ממצב תחרותי תגדיר את זה כסיטואציה שבה המפקח,

זה בדיוק מה שכתוב. יותר מזה אמרנו, לא רק שהמפקח על הביטוח במקרה זה הוא צד להסדרה, הוא המפקח הראשי, אלא הוא צריך להתייעץ עם מי שאחראי מבחינת החקיקה בישראל על הבנה וניתוח של שווקים תחרותיים, זה הממונה על הגבלים עסקיים. זו לא החלטה שרירותית עצמאית של הרשות שאחראית על ההסדרה של הענף הזה, אלא בגלל הבעייתיות של מבנה התחרות אמרנו, בשים לב, אמרנו בואו גם הוא יהיה בפנים כי זה מאוד חשוב שהממונה על הגבלים עסקיים יסתכל. יש פה גם את מי שנמצא כרשות מפקחת, אינהרנטית מטפלת בבעיות של הענף, היא מכירה בצורה אינטימית, וגם מישהו שרואה את התפיסות של הפיקוח, כי זה הסמכות שלו להתערב בנושאי מבנה שווקים ומבנה תחרותי. וכאן המיקוד שלנו על המבנה התחרותי. יתר הדברים אנחנו נתנו פתרונות. יכול להיות שהם לא טובים אבל אנחנו חושבים שהם טובים.

הפילטר הזה שאתה מדבר עליו לא ידוע לנו מה עובי הצנרת הזאת. גדול, קטן, אם היית מגדיר כשל שוק היינו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים, ממה עלינו להיזהר, אולי לא היינו נכנסים, אולי כן היינו נכנסים. אבל כשהפילטר הוא כזה שלא ידוע, שהוא יכול מחר להצטמק ומחר להתרחב, והוא תלוי בסופו של דבר בשיקול כזה או אחר זה לקראת הבלתי נודע הזה להשקיע כספים ולהיכנס לתחום הזה, כאשר הוא תחום שמחייב הון עתק להיכנס אליו, הוא מעורר ספקות ומעורר חששות.

ואני חושב שהחששות שאתם מעלים לפני ההערה שלי הם מובנים לי. אגב זו לא פעם ראשונה שאתם מעלים את זה. היה איזה דיון, נדמה לי בבית הדין לעבודה, באחד הדיונים, ועוד כמה פורומים זה עלה, ואנחנו חוזרים ואומרים ועונים את התשובה הזאת בכל פורום, בדיון בוועדת כספים, בכל מקום, כדי בעצם להסביר את התכלית. כשל שוק זו אמירה קשה. בשביל שאנחנו נרים את הנטל כמפקחים, כדי שאנחנו נרים את הנטל ונצביע, בשים לב שדו"ח הוועדה שלנו, של צוות בכר, היה מונח לפנינו, וציינו את העובדות, ועכשיו אנחנו צריכים להורות כשל תחרותי גדול יותר, בעוצמות שלו. זה נטל כבד להרים. וזה לא שאנחנו מכניסים את עצמנו לפינה. הפעלת הסמכות הזו, שהיא באמת חריגה, תהיה אם משהו קרה לנו וברח לנו. לא יודע מה, בנק אחד השתלט על כל השוק הזה. אין סוכנים, אין מתווכים, אין יועצים, אין כלום.

אני יכול להציע למפקח הצעה, שיהיה כתוב כשל שוק מהותי. שהמפקח ישקול פעמיים אם להפעיל את סמכותו בהגדרה שזו מהותי.

אנחנו מתחברים למה שאתה אומר.

אם אתם מתחברים למה שאנחנו אומרים זה רק בעיה של ניסוח, וזה בדיוק למה שאנחנו מתכוונים, אז אין לנו בעיה.

אני מבקש להתנגד לאמירה כשל שוק מהותי.

אני רוצה לחזור על הדברים שאמרנו בהקשר הזה בבוקר, יש חשש, ואנחנו הבענו את החשש הזה, אני רק אזכיר, יש לנו חשש. יש לנו החשש שתהיה השתלטות של הבנקים על המגזר הזה של מה שנקרא תיווך ייעוץ, והכשל שקיים היום או הרצון לפתור את הבעיה שם יעביר אותה לפה. בדיוק הסעיף הזה הוא אחד האמצעים שבא למנוע את המצב של ריכוזיות, אנחנו רוצים גם שהיועצים, אני לא אמרתי שלא תהיו שם, שגם היועצים יהיו שם אבל גם הסוכנים. כי אחרת המצב לא יהיה טוב. מי ישלם, לא חברות הביטוח ישלמו. הצרכן ישלם.

לגבי סעיף קטן ג', הסעיף הזה הוא בעייתי. עמ' 813, סעיף קטן ג', בעייתי. מהטעם הפשוט, שום בנק לא שולט מי יהיה בעל העניין בו. אין לי שום יכולת לדעת מי יהיה בעל עניין בי. לכן אני לא יכול, זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה. ולכן נא למחוק. אני אסביר את הנקודה. בא סעיף קטן ג ואומר, וכך גם מוסבר בדברי ההסבר, שכדי למנוע ניגוד עניינים בפעילות הייעוץ של בנק הם מציעים לאסור על בנק שבידו רישיון יועץ לעסוק בייעוץ פנסיוני בנוגע למוצרים של גוף מוסדי שהוא שולט בו או שנשלט בידי אחר או שהוא בעל עניין. אז אני אומר לגבי הקטע של בעל עניין אני לא יכול לדעת מי בעל עניין בי. אני גם לא יכול לכוון אותו. לכן אני לא יכול לחיות עם האיסור הזה.

אני אנסה להשיב לדברים. הסעיף אומר שיש לך גוף שהוא בעל עניין בבנק, יש כאן חשש שהייעוץ מוטה, ולכן ברגע שיש גוף שהוא בעל עניין בבנק הוא יכול לייעץ, הוא עדיין יכול להיות יועץ, אבל הוא יכול לייעץ לגבי אותם מוצרים למעט הפינה הקטנה הזאת שמישהו בעל עניין בו.

למה לא עשיתם את זה בבנקים על קופות גמל שהוא לא יכול למכור קופות גמל שלו,

לא, כי פה הכשל הוא, מדובר במצב שלא הבנק שולט אלא מי ששולט בבנק. למעלה. אני יש לי בנק בבעלותי, אני בעל עניין, אני מחזיק חמישה אחוז לצורך העניין בבנק לאומי וחוץ מזה יש לי חברה לניהול קופות גמל. אז בנק לאומי, זה לא שבנק לאומי שולט. עכשיו נכון שהבנק לא יכול להגיד לי תמכור את האחזקה שלך בבנק. הוא לא יכול להגיד לי למכור את האחזקה שלי בקופת גמל. הוא לא משפיע עלי. להיפך, אני שולט בו. אני לא שולט בו, אני בעל עניין בו.

מה שמתכוון עו"ד שמעון וייס התאגיד הבנקאי הוא פאסיבי לגבי השאלה מי ישלוט בו. לזה אתם מסכימים. בעל העניין יכול להפוך מארבע נקודה תשע לחמישה אחוז, הוא מייד הופך לבעל עניין. ואני לא יודעת מתי זה מתרחש. ביום שאני אדע אין ספק שאני צריכה להפסיק לייעץ לגביו. אבל אתם לא נותנים לנו תמיד,

אם הבעייה היא שבוע כדי להיערך זאת לא הבעיה.

מדוע אסור לבנק לייעץ על מוצר פנסיוני למישהו בעל עניין, מדוע הסעיף הזה לא חל על יועץ, למה רק על בנק, אם יש חשש,

זה לא יכול להיות מצב אחר. כי לפי סעיף 26 א בחוק הפיקוח המצב היחיד שבו אדם יכול להיות שולט במוצר פנסיוני, בעל עניין ויועץ, המצב היחיד שבו אדם יכול להיות שולט בגוף מוסדי בעל עניין ויועץ זה בנק. זאת אומרת זה לא בדיוק שהפלינו את הבנקים כאן לרעה.

זו הערה נכונה ורשמנו אותה.

פרק ג – חובות איסורים והגבלות בעניין ייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני. סימן א – התאמת השירות לצרכי הלקוח. התאמת השירות לצרכי הלקוח 12. א. בעל רישיון יתאים את הייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני שהוא נותן ללקוח לצרכיו של כל לקוח ויבחר את סוג המוצר הפנסיוני, את המוצר הפנסיוני ואת הגוף המוסדי המתאימים ביותר ללקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את חלופות החסכון שלו באמצעות מוצר פנסיוני, את מצבו הכספי דרך כלל, את החסכון הקיים שלו באמצעות מוצרים פנסיוניים ואת שאר הנסיבות השייכות לעניין. ככל שהלקוח יסכים למסור מידע לגביהם. בחירת סוג המוצר הפנסיוני – המוצר הפנסיוני והגוף המוסדי המתאימים ביותר ללקוח תיעשה בהתאם למפורט להלן: 1. בעת בחירת סוג המוצר הפנסיוני המתאים ביותר ללקוח יבחן בעל הרישיון את כלל סוגי המוצר הפנסיוני. 2. בחירת המוצר הפנסיוני המתאים ביותר ללקוח תהיה: א. מנהל ייעוץ פנסיוני מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים והגופים המוסדיים. ב. 1. לעניין שיווק פנסיוני בידי גוף מוסדי או בידי סוכן שיווק פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני, מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני, ובלבד שמסר ללקוח מידע בדבר קיומם של מוצרים פנסיוניים אחרים המתאימים ללקוח שלגביהם אין הוא עוסק בשיווק פנסיוני. 2. לעניין שיווק פנסיוני בידי סוכן ביטוח פנסיוני שאינו עובד של גוף מוסדי, מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני ומתוך כלל הגופים המוסדיים שלגבי מוצריהם הפנסיוניים הוא עוסק בשיווק פנסיוני, ובלבד שמסר ללקוח מידע בדבר קיומם של מוצרים פנסיוניים אחרים המתאימים ללקוח שלגביהם אין הוא עוסק בשיווק פנסיוני, ובדבר פרטים אחרים שלגבי המוצרים הפנסיוניים שהם בעלי זיקה אליהם אין הוא עוסק בשיווק פנסיוני. ב. יוקפד בהסכם ייעוץ פנסיוני לפי סעיף 27.ב.4 כי הייעוץ הפנסיוני המתמשך ישוב היועץ הפנסיוני ויבחן, בהתאם להוראות סעיף קטן א את התאמת החסכון באמצעות המוצר הפנסיוני נושא הייעוץ הפנסיוני לצרכיו של הלקוח במהלך כל תקופת הייעוץ הפנסיוני. 13. ביצוע עסקה עבור לקוח,

לגבי העמוד שעכשיו קראו, 814, סעיף קטן ב, מדובר פה על המטלות שמטילים על המשווק הפנסיוני. עכשיו אם אדוני יראה, המטלה למשווק הפנסיוני מובנת שהוא צריך להציג את כל המוצרים של הגופים שהוא מייצג, שהוא משווק אותם. אבל אם אדוני יראה, יש לו מטרה נוספת, ובלבד שמסר ללקוח מידע בדבר קיומם של מוצרים פנסיוניים אחרים המתאימים ללקוח שלגביהם אין הוא עוסק בשיווק פנסיוני. גם אם הוא לא עוסק בשיווק הוא צריך לדעת מה יש בכל המשק. ואני חושב, אני משווק את מגדל אז אני צריך לדעת מה כלל,

אם אתה יודע שאתה לא משווק,

רבותיי, אתם מכשילים פה גם את סוכני הביטוח אבל גם לא רק סוכני ביטוח, גם הסוכנים הפנסיוניים האחרים. אפשר לכתוב הכל, וגם הכנסת יכולה בסופו של דבר לאשר את זה, אז אני פונה לאדוני ואני אומר, זה בדיוק המקרה שיש פה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אנחנו רוצים, למשווקים, לכן יש הבדל, לכן עשיתם את האבחנה בין יועץ ובין משווק. משווק זה אחד שיש לו זיקה, יועץ הוא אובייקטיבי.

הבעיה היתה מוכרת לנו, היינו צריכים לעשות פה איזון דק בין להגיד שהוא בעצם צריך לייעץ לגבי המוצרים ולהגיד אם למשל יש אדם שהוא צריך מבחינת טובתו חשוב מאוד שיהיה לו, שהאובדן כושר עבודה ייבדק בצורה כזאת ולא בצורה אחרת. ואין לך את המוצר הזה. אז לפחות אתה יודע שהוא אומר לך אני פסנתרן, תגיד לו שים לב, יש גם מוצרים שאני לא מוכר, אתה מדבר על הטבע האנושי, אתה מכניס דבר שלא בטבע האנושי. כשאני משווק מישהו, מייצג מישהו, עשינו פה איזון בין לייעץ לכל המוצרים, אמרנו הוא לא צריך לייעץ לכל המוצרים ,הוא רק צריך להגיד יש גם מוצרים אחרים.

רק טעות יישומית אחת. אם אני לא משווק את הכשרת היישוב אני לא מכיר את המוצרים של הכשרת היישוב. אתה לא יכול לדרוש ממני להכיר את המוצרים של הכשרת היישוב שלא עברתי לגביהם הכשרה, לא קיבלתי אינפורמציה, לא קיבלתי הדרכה מחברת הביטוח ובודאי אינני יכול לומר שקיים מוצר כזה בחברה אחרת כי אני גם לא מכיר את הסייגים למוצר. אז כמי שעוסק בפועל ובשטח בעניין הנושא הזה יש בו כשל ואני מבקש לתקן.

13. ביצוע עסקה עבור לקוח כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני. ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני ... תיעשה רק כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני ובהמשך לו. ביצוע עסקה כאמור כרוכה בפעולות מתמשכות בחסכון באמצעות המוצר הפנסיוני יהיה רק במסגרת ייעוץ פנסיוני מתמשך. משך תקופת מתן ייעוץ שנקבעה בהסכם לפי סעיף 27.ב.4 ובמסגרת שיווק פנסיוני מתמשך ולמשך תקופת מתן השירות הפנסיוני לפי העניין. נימוק בכתב של המלצות בעל הרישיון – 14. בעל הרישיון יעביר ללקוח בעת מתן ההמלצה מסמך בכתב המפרט ...

מה שרציתי להעיר זה שסעיף 13 שוב עושה את הכריכה בין ייעוץ לבין שיווק. ושוב אותה הערה שהערנו גם בקשר לייעוץ פיננסי. צריך להבחין הבחנה ברורה וחדה בין שיווק לבין ייעוץ. יכול להיות שיווק שהוא איננו ייעוץ. והדברים צריכים להיות ברורים.

רבותיי, אני סוגר את הישיבה היום, אנחנו מחר אחר הצהריים נמשיך את ההקראה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:45