הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח עובד סיעודי זר)

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
6.7.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 447
מישיבה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005), שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח עובד סיעודי זר),
התשס"ג-2003 של חה"כ שאול יהלום (פ/1279)

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד
יגאל יאסינוב

עו"ד תהילה לוגר – לשכה משפטית משרד התמ"ת
שושנה שטראוס – משרד התמ"ת
עו"ד שי סומך – מח' ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים
הרן לבאות – רפרנט עליה וקליטה משרד האוצר
יעקב עמר – יועץ השר לענייני הביטוח הלאומי משרד הרווחה
יואב קריים – דובר מטה מאבק הנכים
ברוך מסאמי – מטה מאבק הנכים
פנינה פירסטון – מטה מאבק הנכים
רבקה פריאור – ביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת – ביטוח לאומי

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן

חבר המתרגמים בע"מ

אני פותח את הישיבה, הצעת חוק הביטוח הלאומי, תיקון ביטוח עובד זר תשס"ג-2003. זוהי הצעת חוק פרטית שלי, שהיום אנחנו נמצאים במצב שכל עובד, נניח אם אני גר בירושלים אז עובד זר, שהוא כאן כמובן אני מניח נמצא בכיסוי ובסמכות וברשות, הוא מבוטח לפי חוק הביטוח הלאומי כאשר הוא נפגע בעבודה. ויש כיסוי ביטוחי אם תוך ועקב עבודתו הוא נפגע. והתברר לנו שעובד זר שנמצא אצל מעסיק ישראלי, שהוא מתגורר ביהודה, שומרון וחבל עזה, דהיינו שהוא מתגורר נניח באפרת או בכפר עציון או בגדיד, הוא לא מבוטח. למרות שדרך אגב הרבה מהמעבידים לא יודעים זאת. והם עד היום לוקחים טופס ומשלמים ואף אחד לא מחזיר להם את הכספים. רק כשהם שואלים אומרים להם שלא. ולכן הצעת החוק היא רוצה לקבוע שאם היה היתר שהעובד הובא להיתר של עובדים זרים הרי שהוא יהיה מבוטח.

הצעת החוק שלי עסקה בעובדים שעובדים בסיעוד. ולאחר דיון עם משרד הרווחה והביטוח הלאומי הם הסכימו להרחיב את תחולת החוק על כל העובדים הזרים, בתנאי שהם עובדים בתוך יישובים ישראליים. ודבר נוסף הם גם, התאונה היא לא התרחשה בדרך למקום העבודה וממנו, שזה לא ייחשב כתאונת עבודה, בגלל הבדלי השטחים. היום אם אדם בתל אביב זה קורה לו אז גם אם בדרך לעבודה, כאן הם ביקשו שזה יהיה רק בתוך, אם קרתה התאונה לא בדרך, מכל מיני סיבוכים שיכולים לקרות. ואני מאוד מודה על ההרחבה הזאת, היא הרחבה טובה, ואני הייתי מציע לחבריי חברי הכנסת, מאחר ויש הסכמת ממשלה, לקבל כפי שהיא, ואם נרצה להרחיב נעשה את זה בהצעות חוקים חדשים.

אני אקרא את הנוסח, מונח לפני כולם, כתוב נוסח לדיון, בוועדת עבודה בשישי לשביעי, אז כתוב: הוראות החוק יחולו על עובד זר, כל עובד זר בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באיזור, זאת אומרת אזרח ישראלי, וישתלמו דמי ביטוח, אני מבין בכל הנושאים של תאונות, ועל אף האמור בסעיף קטן א' עובדת זרה באיזור או אשת עובד זר לא תהיה מבוטחת במהלך אישפוז למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים כאמור, ולא יחולו על עובד זר אם אינו מתגורר באחד מהיישובים כאמור, ויש לנו כאן את הצעת החוק.

יש לי רק שאלה לגבי הביטוח בנסיעה, אם אנחנו ניקח את העובד הסיעודי, והוא נסע עם מי שהוא עוזר לבית חולים,

זה תוך כדי עבודה.

אני רק רוצה להבהיר, מה שרצינו למנוע, מה שהיושב ראש לא פירט, היום יש הרחבה בחוק שאם אתה נוסע בדרך לעבודה וממנה, גם אם נסעת מהבית לעבודה, נפגעת בתאונת דרכים זו תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ויש לנו הרבה מאוד כאלה. כשזה בישראל אני יכול לבדוק את הפרטים של התאונה, לוודא שבאמת התאונה אירעה, שזה היה בדרך לעבודה, כי הרבה פעמים טוענים שזה היה בדרך לעבודה ומסתבר שזה לא היה וכו'. ובשטחים אם בדרך לאריאל מישהו, אני לא מכיר את הכפרים הערביים באיזור, אבל מישהו מכפר ערבי שם נסע מחוץ לתחום, נפגע בתאונה, אין לי דרך לבדוק אם זה קרה בדרך לעבודה או ממנה, אין לי דרך לבדוק אם בכלל התאונה התרחשה. אני לא יכול לבדוק את זה. לכן ההגבלה הזאת.

ואם זה קבלן בניין שהיה ברכב ששייך לעבודה, מעביר אחד מהעובדים ממקום למקום.

זה הכל דוגמאות של דברים שהם בתוך העבודה.

בדרך כלל בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה כשהקבלנים הולכים לנקודת המחסום, כי לא נותנים, גם אם נותנים לך כפועל לעבור לא נותנים לך לעבור עם רכב, ולכן בהרבה מאוד, אולי חמישים אחוז מהמקרים הקבלן שולח טנדר לנקודת המחסום, הפועלים בשבע בבוקר הוא אומר להם אני לוקח אתכם ואז הוא לוקח אותם. זאת אומרת השאלה של חבר הכנסת יאסינוב הסעה בבעלות הקבלן לעבודה או למחסום.

לגבי עובדים, קצת קשה בשלוף לענות על זה כי זה יכול להשתנות ממקרה למקרה. יש פה עוד כמה נסיבות שיכולות לשנות את הדברים. אבל בגדול אני אומר, לגבי העובדים שמסיעים אותם, זה הדרך לעבודה. לגבי מי שאחראי לעשות, אם זה הקבלן בעצמו או שהוא לקח מישהו, בשבילו זה העבודה.

גם אם אני עכשיו נוסע בשטחים אני מבוטח. זה לא בגלל החוק.

לא, אם זה עובד זר שהוא הנהג,

הקבלן מסיע את העובדים או מישהו מטעמו. הרכב הוא רכב ישראלי, בבעלות ישראלית.

לפי הנוסח הזה הם לא מבוטחים כי הם בדרך לעבודה. העבודה עוד לא התחילה.

אז אני שואל, כמו שאנחנו אמרנו שהיוצא מן הכלל הוא ביישוב ישראלי, האם גם לומר אלא אם כן, לא בדרך לעבודה, אלא אם כן הנסיעה למקום העבודה או ממנו היתה ברכב בבעלות תושב ישראל ונהוג על ידי תושב ישראל.

בבעלות ישראלית, יש הרבה מאוד סוגים של רכבים בבעלות ישראלית.

מה שמטריד אותי, אם זה תחבורה ציבורית, אוטובוס של אגד שהוא נוסע לאותו יישוב, אני סתם אומר, אגד או חברה אחרת, פה קל לך לבדוק את נסיבות התאונה.

צריך לבדוק השלכות.

לנוסח יש לי שתי הערות. אחת, בשורה שלישית אנחנו מדברים על יישובים או אתרים צבאיים באיזור, כהגדרתם בסעיף 378, שם זה מוגדר בחוק. אנחנו מדברים על עובד זר לא כמשמעותו בפרק ד' 1 לחוק עובדים זרים אלא כמשמעותו בסעיף 1, שזה כולל את כל העובדים שעובדים בהיתר, לא רק אלה שעובדים מכוח פרק ד.1. ואני רוצה רק להבהיר לפרוטוקול אולי שאנחנו מדברים על עובד זר, לא עובד זר שעוסק בתחום הסיעוד אלא עובד זר שעובד בהיתר בכל אחד מהתחומים. זה יכול להיות בבנייה או בחקלאות או בכל ענף אחר. אנחנו מדברים על ביטוח, לא רק בענף נפגעי עבודה אלא גם אמהות ופש"ר.

מה התחילה מבחינתכם, חודש זה סביר מיום פרסום החוק?

יש פה עניין של תשלומים, לא רק של גמלאות, גם גבייה של דמי ביטוח. אם אפשר אדוני שלושה חודשים,

גם מבחינת התשלום וגם הזכאות לגמלאות.

כמה זמן אדם צריך לשלם, זה מיידי?

אלה מיידיות. הביטוח עובדים הוא ביטוח מיידי.

אז למה צריך שלושה חודשים?

אז בראשון לחודש לאחר פרסומו.

מה הבעיה, הרי טפסים זה אותם טפסים, גמרנו, להיפך, אתה מאחד נהלים.

אין לי פה את אנשי הביצוע, בדרך כלל אנחנו מקבלים קצת יותר מחודש.

אני מציע ככה, זאת הכנה לראשונה. אנחנו נקבע, בואו נלך לצד הליברלי, ואני מסכים לתאם את זה אחר כך אם תהיה בעיה עם הממשלה. אז אני מציע בואו נקבע משהו ביניים, ששים יום מיום הפרסום. מתי זה התחלת רבעון?

יולי התחיל הרבעון האחרון, הבא באוקטובר.

אז התחלה בראשון לאוקטובר, לישיבה הבאה תביאו את דני,

אני רוצה אדוני שהחוק יתאים למה שקורה בפועל.

ואני מציע שנקבע, אלא אם כן היתה ברכב בבעלות, אם זה לא בעלות ישראלית אז זה לא. בבעלות ישראלית,

אני מציע, זה דבר שצריך לחשוב עליו.

בעלות ישראלית ונהג תושב ישראל.

גם תושב ישראל, אדוני,

אני מציע לך רכב בבעלות אזרח ישראל, הרי מה אתה אומר, אתה אומר אני צריך עדויות איפה זה קרה, איך זה קרה. אני שם לך הנהג חייב להיות אזרח ישראלי. זה לא שאתה הולך לחפש את ההוא בשכם. אני מבין מה שאתה אומר.

ההוא בשכם יכול להיות אזרח ישראלי אדוני. יש לנו הרבה כאלה, אנחנו גם משלמים גמלאות.

איך יכול להיות תושב ישראלי בשכם?

אזרח, יכול להיות. למשל מישהי שהיא אזרחית ישראלית מלידה ונישאה לבחיר לבה בשכם, האזרחות שלה לא נפסקת בגלל שהיא עברה לגור שם.

כמה יש כאלה?

הרבה מאוד.

תסביר לי עוד פעם למה דרך לא, דרך לא כי אתה אומר אין לי, אני לא יודע, אין לו תעודת זהות, אין לו כלום, אני לא יודע איך לחקור. אז אם אני אומר לך שני תנאים, שהרכב צריך להיות רכב ישראלי והנהג תושב ישראל. אתה יודע מה, לא אזרח, תושב ישראל.

אבל הבעיה היא לא תעודת הזהות ולא הסטטוס. הבעיה היא שאם התאונה התרחשה מחוץ לאיזור שהחוקרים שלי יכולים להגיע אליו, וזה בשטחים מה שמחוץ לגדר של ההתנחלות החוקרים שלנו לא יכולים להגיע. אם התאונה התרחשה מחוץ לאיזור הזה אנחנו לא יכולים לבדוק אותה. אנחנו לא יכולים לשלוח חוקר.

בואו נוציא שטחי C. אם התאונה היתה, שלושה תנאים, תושב ישראל, הרכב בעלות ישראל, ולא בשטחי C.

יכול להיות אולי מבחן אחד, אם זה בתוך היישובים או מחוץ ליישובים. כי בתוך יישוב אין בעיה.

בתוך היישובים זה ברור. אם זה קרה בדרך,

ההגדרה של יישוב היא יותר רחבה,

זה ברור שאם התאונה קרתה בדרך למקום עבודה וזה בתוך היישוב,

אז זה המבחן היחיד.

לא, אני מציע לכם עוד שלושה דברים, עוד שלושה תנאים מגבילים. האם התאונה בדרך לעבודה וממנה היתה: 1. זה לא בשטח C. 2. הרכב היה נהוג על ידי נהג תושב ישראל. 3. הרכב בבעלות תושב ישראל או חברה שרשומה בישראל, אם ה אגד או דן. אז אני מציע שזה כן יחול. על הראשון אין ויכוח. השלושה האלה אני מכניס ואני אומר לכם, במידה ולא תסכימו אני אוציא אותם בקריאה השנייה והשלישית. אני לא אלך בכוח נגד הממשלה. אבל נכניס את זה ותדונו בעניין.

למה שלא נדון קודם ואז נכניס את זה בקריאה שנייה ושלישית?

מה זה משנה לך, מה, אני פעם עבדתי עליך?

אני רק רוצה להבין, ההגדרה, כל תחבורה ציבורית שיש,

לא, אם היא נוסעת בשטח C, באיזור שכם,

לא, אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית ישראלית. אוטובוס של אגד, זה יש, נכון, אם עובד זר נוסע באוטובוס או במיניבוס,

דובר

עובדת פיליפינית שעובדת בסיעוד באריאל נסעה מנתניה לאריאל באוטובוס, וזרקו בקבוק תבערה על האוטובוס, היא מבוטחת או לא מבוטחת.

לפי הנוסח הנוכחי, אני לא מכיר בדיוק את המפות, אם בדרך שהיא נסעה האוטובוס יצא מהמפות מהשטחים שמסומנים כיישובים ישראלים אז נכון לנוסח הנוכחי היא לא מבוטחת. היא מפוצה מכוח חוק אחר. אין כאן ואקום.

אבל היא נסעה לעבודה. השאלה אם היא מכוסה לעניין הזה או לא. בואו נצא מהנחה, אנחנו מסכימים שאם הרכב או שמיניבוס או עובד זר נוסע בו ועובר בשטח C אנחנו לא מדברים על שום תאונה שקורית שם. אנחנו מדברים אך ורק על מה שנמצא בתוך איזורים. השאלה אם תאונה קרתה מטר וחצי לפני כניסה לאריאל, התפוצץ גלגל והאוטובוס,

נכון לנוסח הנוכחי אין ויכוח. גם מטר בתוך אריאל. כי זה בדרך לעבודה. כל עוד לא הגעת, הביטוח שלך מתחיל מהרגע שהגעת לעבודה.

אז אנחנו מכניסים ארבעה דברים. תבדקי אם צריך להבהיר שאם הפיליפינית נסעה עם הסיעוד עצמו לעשות פיזיותרפיה בגלל שהוא לא יכול לזוז אז היא לוקחת אותו ונוסעת אתו באוטו,

זה חלק מהעבודה.

זה צריך להיות ברור ומובהר. למרות שזה יכול לקרות בשטח C. אם היא אתו צמודה, עם האזרח, לעשות את העבודה.

על ארבעה דברים אנחנו מכניסים בחוק שאין הסכמה. אנחנו לא מתווכחים, כי אני מבטיח לא לעשות את זה בלי הסכמה. 1. אם התאונה קרתה בעבודה או מחוץ לעבודה בתוך שטחי היישובים. בתוך אריאל, אבל בדרך לבית הספר, בדרך לבית האבות. אבל קילומטר לפני בית האבות, אבל בשטח שמוגדר כאריאל. זה יחול.

על זה אדוני אני כבר אומר לך לא תהיה לנו בעיה להסכים. הבעיה שלי עם מה שמחוץ ליישובים.

אז נשארו עוד שלושה דברים, שאני נתתי שלושה תנאים. גם אם זה מחוץ לשטחי היישובים בתנאי שיתקיימו שלושה תנאים כן יחול. ועל זה ייתכן ויהיה ויכוח. שלושת התנאים האלה: 1. לא בשטח C,

רק בשטח C אדוני.

סליחה, לא ב-A ו-B, זאת אומרת רק בשטח C. 2. ברכב בבעלות תושב ישראל או חברה שרשומה בישראל, או תאגיד שרשום בישראל. יכול להיות גם עמותה, תאגיד שרשום בישראל. 3. נהוגה על ידי תושב ישראל. זה שלושת הדברים.

אני לא מומחה בדיני האיזור אבל לדעתי ההגדרה של היישובים היא מאוד רחבה. זאת אומרת במפה היישובים מאוד רחבים ויכול להיות שכדאי בישיבה הבאה לזמן נציג של המינהל האזרחי.

בישיבה הבאה לזמן נציג של המינהל האזרחי ונציג של משטרת ש"י ונציג של משטרת חבל עזה. מי בעד הצעת החוק בהכנה לקריאה ראשונה? מי נגד? פה אחד, אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30