1
ועדת החינוך, התרבות והספורט
6.7.2005_

הכנסת השש עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 472
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ט סיוון תשס"ה, (6 ביולי 2005), שעה 09:30

הצעת חוק בית התפוצות – התשס"ד 2004


של חברת-הכנסת ענבל גבריאלי (פ/2684 )

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר


אורי אריאל


ענבל גבריאלי


חיים כץ


יוסי שריד

עו"ד שנית פנחסי - לשכה משפטית, משרד החינוך



עו"ד ליאת מרגלית – משרד המשפטים


יונתן רגב – רפרנט חינוך, משרד האוצר




עבד עימאד – מתמחה בלשכה המשפטית


צח גרניט – משרד האוצר
אורן מגנזי – יועץ רה"מ לקשר עם הכנסת, משרד ראש הממשלה


רני פינצי – מנכ"ל מוזיאון בית התפוצות


שלמה להט – יושב ראש הדירקטוריון


לואיזה וליציק – קרן "נדב"

יהודית גידלי

מרב ישראלי

חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק בית התפוצות – התשס"ד – 2004

של חברת-הכנסת ענבל גבריאל (פ2684/)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
על סדר יומנו הצעת חוק בית התפוצות, של חברת-הכנסת ענבל גבריאלי. המציעה איננה, ולמרות הכל אנחנו נתחיל, אולי גבירתי היועצת המשפטית תיתן הסבר בהעדר המציעה?!

טוב. אני אקרא את דברי ההסבר: "..בית התפוצות הוקם בתל-אביב ונפתח לציבור בשנת 1978, במטרה לשמש מרכז עולמי לחקר יהדות התפוצות, לתעד את סיפורה של יהדות התפוצות, על מגוון קהילותיה ולרכז מאגרי מידע ייחודיים. בית התפוצות אף שימש מרכז מורשת חינוכי, שהיווה אבן שואבת למגוון רחב של אוכלוסיות, לרבות בני נוער, מהארץ מהתפוצות, ופעל להעמקת הזהות היהודית ולהכרת העבר והשורשים של העם היהודי. ייחודיותו של הבית נבעה מן האפשרות שהוענקה למבקרים למצוא את אילנות היוחסין של משפחותיהם באופן ממוחשב, שנחשב בשנים הראשונות למתקדם וחדשני.
למרבה הצער, ובעיקר בשל המצב הביטחוני, מספר המבקרים בבית התפוצות ירד באופן ניכר במהלך שנות ה90-, ומזה מספר שנים מרחפת מעליו סכנת סגירה שהחריפה מאוד בשנת 2003. לנוכח חשיבותו הלאומי וחשיבות הפעילות המתקיימות בו, מן הראוי לשמור על הבית ולהבטיח המשך פעילותו הרציפה.
מטרתו של חוק זה היא לעגן את מעמדו של בית התפוצות בחוק, ולהבטיח הקצאת המשאבים לפעילותו באופן שיאפשר לו להמשיך ולהוות מרכז תיעוד, חינוך ומורשת לתולדות העם היהודי..".

תודה רבה. מר להט, אני מבין שאתה יושב-ראש הדירקטוריון, אני מציע שאדוני ייתן לנו הסבר למה החוק חשוב, אם בכלל.

החוק הזה חשוב כי בית התפוצות הוא מוסד חשוב עבור העם היהודי. הוא מתעד, מזכיר, מחנך ומורה, את כל המורשת הבלתי כתובה מזה אלפיים שנה, שהיתה של ישראל שיש לעם היהודי בתפוצות על כל מגווניה.

אגב, יש כאן בהצעה פירוט טוב מאוד של חברת הכנסת ענבל גבריאלי, יש רק תוספת אחת שאנחנו עכשיו עוסקים בה ברצינות, זה ההפניה של העם היהודי לא רק לתרבות בעולם אלא למדע, לרפואה, לעיתונות, למוסיקה. לכל הדברים העצומים שחשוב שידעו אותם הדורות הצעירים שלנו ואחר-כך בעולם שזה יישאר חקוק לעולם ועד שלא יבואו כל פעם ויספרו סיפורים.

דבר שני, החשיבות של המוסד הזה היא בקשר שהוא לדעתי מאוד חשוב וקרדינלי בין מדינת ישראל לבין יהדות העולם. וכאשר האחד ילמד על השני, וידע ויבין, זה כמובן יחזק את הרמה שבינינו.
לכן, נראה לי שצריך שהבית הזה של בית תפוצות, יהיה מוסד שהוא לאומי באחריות מדינת ישראל. תקציבים כל פעם משרד האוצר יחליט יותר או פחות, זה נושא שהוא לא צריך לבוא כאן לידי הכרעה, אבל כעקרון לא לתת לו להתמוטט.

אני מבין שפה בחוק עדיין אין הבטחה של התמוטטות, כתוב שהשתתפות אוצר המדינה בהעסקתו של בית התפוצות תיקבע בתקציב המדינה, בסעיף תקציבי נפרד, 18 מיליון ש"ח לשנה.

אני בכל זאת סומך על התבונה. ולכן אנחנו מבקשים שזה יהיה חוק האמת, אבל היינו רוצים שיהיה מוכר כמוסד כמו "יד ושם".

חברת-הכנסת גבריאלי בהעדרך אנחנו קראנו את דברי ההסבר שנכתבו. האם את רוצה להוסיף משהו?

לא, אני רק אומר משפט אחד שאני מניחה שהוא יהיה חזרה גם על דברי ההסבר וגם על דברים שאמר מר להט. אני נרתמתי לבית-התפוצות די בשלבי ההתמוטטות שלהם, לפני כל ההבראות והקיצוצים שגם הם לא כל-כך עזרו.
אני חושבת שאך ורק בשל החשיבות של בית-התפוצות כמקום יחיד ומיוחד במינו, מקום שמנציח את החיות של היהדות ואת מורשתה. והוזכר כאן "יד ושם" שמנציח בדיוק את ההפך, ומכאן החשיבות לעגן אותו בהצעת חוק ייחודית ונפרדת.

טוב, תודה רבה.

קודם כל אני מתנצל שבשעה 10:00 אני צריך לעזוב את הוועדה. אני לא בטוח שאני יודע מה פירושו של העניין, אבל לפני שנתיים נדמה לי הוגשה הצעת חוק של כל הכנסת כמעט, של ענבל גבריאלי, גלעד ארדן, אורי אריאל, גילה גמליאל רוני בר-און, משה גפני, איתן כבל, מרינה סולודקין, גילה פינקלשטיין, אילן שלגי, יוסי שריד.

אתה רוצה לומר שכל חברי ועדת חינוך דאז?

נכון, ומשום מה זה נעלם.

מה זאת אומרת נעלם, הוא לא הובא להצבעה?

לא, הצעת החוק הזו הועברה בהצעת חוק אחרת.

חבר-הכנסת שריד יודע על מה הוא מדבר, אלו שתי הצעות חוק נפרדות.

אני לא אומר את זה מחמת הרצון לקבוע זכויות יוצרים, אלא מחמת הטעם שבין הצעה א' לבין הצעה ב', כנראה חלו שינויים. האמת היא שלא היה לי מספיק זמן לפני הישיבה לעמוד על השינויים האלה. ומן הסתם אני מרשה לעצמי לנחש שהשינויים הם לא בהכרח לטובה.

מדוע לא לטובה. אתה כבר רמזת ברמז דק שאין פה שום התחייבות האוצר ירצה ייתן שקל, ירצה ייתן מיליון. לכן אני לא בטוח אם יש חשיבות בהצעת החוק הזו ואם אתם מעונינים אז מי שאני אגיד שהוא חסר חשיבות. אני כמובן אתמוך בו. יחד עם זה, היה ראוי לראות מה בכל זאת ההבדלים בין ההצעה - - -,

אנחנו נעבור על זה.

בסדר, אבל בכל מקרה הייתי מבקש להוסיף בהצעת החוק החדשה, משהו מעין לימוד והוראת תחומי הדת הקשורים בעם היהודי. הנחלת נושאים אלה לקהלים בארץ ובחוץ-לארץ.

העניין הזה של לימוד הוא עניין חשוב. אל"ף זה משקף את החומר העיקרי של בית התפוצות. ובי"ת, זה גם יכול, איך לומר את הדברים בגילוי לב, שזה יכול גם לקשר בין בית התפוצות לבין משרד החינוך.

לפני שאנחנו מתחילים לקרוא את סעיפי החוק, האם מישהו רוצה להעיר עוד משהו?

לגבי דברי חבר-הכנסת יוסי שריד, וחברת-הכנסת ענבל גבריאלי על היוזמה. אנחנו מייחסים חשיבות עצומה לחוק הזה. כי אחת הבעיות הקריטיות של הבית הזה במשך שנים היתה שהוא לא מוכר כמוסד באופן רשמי, כמוסד לאומי. על כל המשמעויות. לכן אני מבקש לומר שבשם בית התפוצות זה חוק מאוד חשוב, תיקונים הערות וכדומה, יש שנים רבות.

מר להט, חברי, היה רצוי להקפיד, אני אומר את זה ככה, שאנשים לא יטהרו את שרציהם באמצעות בית התפוצות או כל בית אחר שקשור לזיכרון העם היהודי.

נכון. אבל תרשה לי, פנו אליי בנושא הזה, ואני אמרתי: 'רבותיי, אנחנו לא שופטים ולא דיינים'.

זה בסדר גמור שקיבלתם את התרומה, אם היה מוכן להכפיל אותה, אני ממליץ לך לקחת. אני למדתי פעם שבמדינה דמוקרטית כל אדם הוא חף כל עוד לא הוכחה אשמתו ולכן האשמות ודברים כאלה, בעיקר אנחנו עם שלא מפרגן לאנשים שיש להם כסף.

אני נציגה של קרן "נדב", שזו קרן המסייעת לבית התפוצות. אני רק רוצה פשוט לציין רק עובדה אחת, בית התפוצות נמצא כרגע בעיצומו של הקמת חבר נאמנים, ובאמצעותו לגייס המון תורמים שיבואו ויתרמו.

בסדר. אנחנו נתחיל לקרוא את החוק.

אני רוצה לציין שמשרד המשפטים מתנגד באופן עקרוני להצעת החוק הזו.

משרד המשפטים הוא לא אינסטנציה בפני עצמה, הממשלה כולה אני מניח.

עמדת הממשלה היא כרגע להתנגד להצעת החוק.

אני מבין שהכנסת העבירה את זה בקריאה מוקדמת. אז אתם יכולים רק לנסות להשיג רוב במליאה כדי להתנגד.

זה על-פי התקדים של המוסד להנחלת מורשת גנדי? שם בטח תמכו אני מניח. אם זה למרכז הנצחת מורשת גנדי, זה בסדר אבל - - -,

אני לא בטוח. חבר-הכנסת שריד מצפה מהממשלה לנהוג באמות מידה שוויוניות ונטולות כל פניה פוליטית, מה שבלתי אפשרי כמובן. אבל את תעזרי לנו בניסוח מתור הנחה שיכול לקרות הדבר הנורא מכל, שהחוק יעבור.

זו הנחה שקיימת תמיד, אבל אני רק הייתי רוצה להגיד בכל זאת שהסיבה העיקרית להתנגדות היא, שזו פגיעה קשה בעקרון השוויון משום שמדובר למעשה בחברה פרטית שמאוגדת כחברה מעורבת.

תציעו לנו שינוי, כשנגיע לסעיף, תגידו שאם נשנה את זה ונעשה את זה ככה, אתם אולי תתמכו.

משרד המשפטים חושב שאין סיבה לתמוך בגוף כזה. זאת אומרת, לתמוך בצורה הזאת בגוף מסוג - - -,

זו חברה שלא למטרות רווח, אז מה?

נכון, אבל זו חברת פרטית, חברה מעורבת שלחברה יש פחות ממחצית.

אם המדינה תרצה אגב יותר מחצי, אנחנו ניתן לה, אין שום בעיה. אנחנו נשמח מיד לאפשר למדינה לקבל יותר מחמישים אחוז מהמפעל החשוב הזה.

המשמעות היא שלמעשה גם בחוק אין שום מנגנון ביקורת שמאפשר למדינה לפקח.

תציעי. אני מציע ככה, אני נותן לך הצעה וזאת ההצעה. תצאו מהנחה שיש סיכוי גדול מאוד שהחוק הזה יעבור כי הוא בקונצנזוס. ולכן אין טעם לנהל מלחמת מאסף על דברים שאין סיכוי. כשנגיע לסעיפים תציעי לנו דברים שמשפרים. אפשר כל הזמן להגיד "אני נגד" וזהו בסדר, הבנתי. אבל תנסו לשפר.

החוק הזה הוצע מסיבה אחת. כי אחרי כל דברי השבח שכל אחד שמגיע למקום הזה אומר, המדינה לא הצליחה למצוא דרך לתקצב את המקום הזה בצורה שראוי לתקצב. בגלל זה הגיע. זה בדרך-כלל אגב קורה, אם הממשלה מסרבת לפתור את הבעיה, אז בדרך-כלל דברים כאלה לא צצים.

אני מוכרחה שמעבר לפן התקציבי, אני כן מצאתי חשיבות בלעגן את המקום.

החברה הממלכתית חשובה לא לפחות, אבל אני רוצה לשים דגש על שני דברים. אחד, נכון שזה הפך להתנגדות לצורך העניין כיוון שלפי תקנון הממשלה ברגע ששר מגיש ערר - - -,

מי הגיש את הערר?

שר האוצר. אבל בכל מקרה כשזה עלה פעם ראשונה לוועדת שרים, ראש הממשלה עשה משהו מאוד חריג וביקש מהמנכ"ל שלו לכתוב מכתב לוועדה כדי להודיע, אין לי פה את העותק, אבל אם תרצו אני אעביר את זה, שראש-הממשלה תומך בזה באופן אישי ומבקש מהוועדה לאשר את זה.
"לכבוד




י"א בכסלו תשס"ה


מר יוסף (טומי) לפיד


24 נובמבר, 2004


שר המשפטים


שלום רב,

תמיכה בהצ"ח פ/2684 - הצעת חוק בית התפוצות, התשס"ד2004- של חה"כ ענבל גבריאלי

ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו ערכו ביקור בבית התפוצות בחודש מרץ 2004, במעמד זה הביע ראש הממשלה תמיכה בחקיקת חוק בית התפוצות כאמצעי להבטחת מעמדו החושב של המוסד.
אבקשך להעביר את בקשתו של ראש הממשלה לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה לעניין התמיכה בהצעתה של חברת הכנסת גבריאלי, בכפוף לכך שחברת הכנסת תתאם את נוסח הצעת החוק עם נציגי הממשלה.






בברכה,






אילן כהן"
העתק: מר אריאל שרון – ראש הממשלה


גב' לימור לבנת – שרת החינוך, התרבות והספורט


חה"כ ענבל גבריאלי "

אז ועדת השרים אישרה?

פורמלית, חברי הקואליציה היו מוכנים להתנגד, אבל אנחנו ננסה לפתור זאת במסגרת מליאת הממשלה, להחזיר את זה לוועדת שרים לחקיקה שוב. העמדה העקרונית של ראש המשלה היא בעד זה, הוא כמובן ביקר שם, אני לא זוכר מוזיאון אחר שהוא ביקר בו בכזו התלהבות.

לא הצלחנו דרך אגב במהלך הדיונים בוועדה הזו, שלא לדבר על ועדות אחרות, לא הצלחנו לקבל כאן ולו פעם אחת עמדת ממשלה. זה דבר מדהים, אין לזה תקדים. אני כבר הרבה זמן בבית הזה, לא היה כדבר הזה שבכל עניין, אפילו בדברים בטלים, אין עמדת ממשלה.

אדוני לא מתכוון לומר שבית-התפוצות זה דברים בטלים.

לא, אפילו בדברים בטלים.

תרשה לי, למרות מה שאמרת, מבחינת החוק בכללותו שאנחנו מתנגדים לעיגון של החוק הזה בחקיקה ראשית. כי הדבר יצור חוסר שוויון בין מוסדות דומים ולא פחות חשובים שלא מעוגנים בחוק, לבין המוסד הזה.

תן לנו דוגמה?

מוזיאון ישראל הוא חשוב, אין ספק. זה דבר אחד. יש פה חוסר שוויוניות עם מוסדות דומים.

איזה כלי אתה מציע לחבר-כנסת שעומד מנגד ורואה שנעשה דבר עגום. מה הוא יכול לעשות? אין לו השפעה על תקציב המדינה.

קטונתי להסביר לחברי-הכנסת.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד, שכאשר נוצרת בעיה ואתם ברמת ממשלה לא מוצאים לה פתרון, אז הכנסת, חברי-כנסת בצדק מנסים למצוא פתרון.

מתוקף תפקידי, אני אומר את עמדתנו. לא אציע לאף חבר-כנסת מה לעשות, ולדעתנו הדבר צריך להישאר במסגרת הקריטריונים והתמיכות של משרד החינוך. כמובן צפויות השלכות רוחב גדולות, מאותה סיבה שאמרתי, שמוסדות דומים חשובים לא פחות, יבקשו לעגן את מעמדם בחקיקה ראשית.

טוב רבותיי, הואיל והחוק הזה עובר בקריאה מוקדמת, מצוות התקנון שאפשר לדון בו ונציע למליאת הכנסת אחת משתיים. או לאשר אותו בקריאה ראשונה או תסירו אותו מסדר היום. אבל לפני שנעשה את זה, קודם כל נעבור עליו, ננסה לשפר אותו ואז נראה מה נקבע.

1. "מטרת החוק -
חוק זה נועד לתת הכרה חוקית לבית התפוצות, שמקום מושבו בתל-אביב, לקבוע כמרכז הלאומי לקהילות ישראל בארץ ובעולם ולהבטיח את קיומו."

הסדר הוא כזה, היועצת המשפטית קוראת את הסעיף. אם יש למישהו הערה, הוא מרים יד, אם לא, ההנחה היא שכולם מסכימים ועוברים לסעיף הבא.

2. "מטרות בית התפוצות:
מטרותיו של בית התפוצות יהיו הקמת מרכז עולמי בישראל, למחקר לידע ולתיעוד יהדות בת זמננו שישמש להעמקת ידיעותיהם של תושבי ישראל ויהודי התפוצות על קהילות ישראל ברחבי תבל, וללימוד תולדות פיזור העם היהודי בעבר ובהווה; בית התפוצות ינציח את עשייתם של היהודים בתפוצות על מנת לשמר את ערכי המסורת היהודית מתפוצות עולם ולהציג מיצירותיה, לרבות:
1) הנצחת העשייה והמסורת של בתי אב ומשפחות מתפוצות העולם;
2) תיעוד קהילות, בתי-כנסת, תנועות וארגונים, מוסדות ציבור, תרבות, חינוך דת וחסד שנבנו ונשמרו בתפוצות העולם;
3) תיעוד יצירותיהם ועשייתם של יהודים לשמירת ערכי היהדות;
4) תיעוד עשייתם של היהודים בתחומי התרבות השונים;
5) שמירת מאגר אילן היוחסין ומאגר שמות המשפחות היהודיות בעולם;
6) קיום מאגר מידע, תולדות ומחקר בדבר הקהילות היהודיות בעולם;
7) תיעוד והנצחה של פריטים, ספרים, כלים וחפצים הקשורים לקהילות יהודיות בעולם;
8) תיעוד מאבק היהודים בתפוצות לשמירת היהדות, המנהגים וההלכות".

ועכשיו תוסיפי מה שחבר-הכנסת להט הציע ומה שחבר-הכנסת שריד הציע.

או-קיי. מה שמר להט הציע, זה "טובת העם היהודי על תחומים שונים כגון: "מדע בעולם". אני לא מנסחת, אני רק אומרת מה היתה הצעה. תרומת העם היהודי בתחומים שונים.

ואת תוכלי לנסח את זה אחר-כך. מה התחומים שהזכיר?

הוא הזכיר, מדע, רפואה, עיתונות ומוסיקה ואומנויות. זאת אומרת, מעבר לתרבות. והוא הזכיר גם קשר בין מדינת ישראל לעולם שזה מוזכר ברישא.

לא, את יהדות העולם.

כן. זה מוזכר אמנם ברישא, אבל אפשר להזכיר. וחבר-הכנסת שריד הציע להוסיף "לימוד והוראת תחומי הדעת הקשורים בעם היהודי". הנחלת נושאים אלה בארץ ובחוץ-לארץ.

טוב, אני מציע שאנחנו נוסיף את זה. זה דברים "שמשביחים" את המוצר.

1. "תקציב -
השתתפות אוצר המדינה בהחזקתו של בית התפוצות תיקבע בתקציב המדינה, בסעיף תקציבי נפרד.

וכאן באמת מה שנאמר לפי חוקים אחרים, אם מופיע תקצוב, בדרך-כלל הגוף המתקצב יש לו איזה שהיא בקרה על הגוף המתוקצב. כאן לא מוזכר המילה הזאת. אז השאלה אם אפשר את הסעיף הזה - - -,

הבעיה היא שנכון לרגע זה, מתוך החוק הזה, אנחנו לא יודעים מה זה בית התפוצות, אנחנו רק יודעים שיש לתת אגרה חוקית לבית התפוצות.

נכון. לפי מה שנאמר כרגע, זו חברה מעורבת, שזה אומר שלממשלה יש בה פחות מ50- אחוז. זה כרגע המצב, זה כרגע המצב המשפטי. עכשיו זה כבר החלטת ממשלה בעניין שיפור העניין. אם אתם רוצים איזה שהיא בקרה, אתם צריכים להגיד - - -,

אם אתם רוצים להיכנס לעניין הזה, אז צריך להגדיר את בית-התפוצות כחברה מעורבת.

זו הגדרה משפטית בהתאם למציאות העובדתית שקיימת היום בדירקטוריון. צריך להגדיר את זה בחוק.

כן, אבל השאלה היא האם יש לכם עניין לקבוע למשל שבית התפוצות יהיה חברה מעורבת והמדינה תשתתף בתקציבו. אם למשל יקרה אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת.

כמו שהחוק הזה נראה כרגע אני לא יודעת, אנחנו לא בדיוק מבינים מה המשמעות התקציבית שלה או המטרה. זאת אומרת, מה המשמעויות התקציביות של החוק הזה, כמה המדינה תתקצב בה, זה יהיה מימון מלא, חלקי. אבל ככל שמדובר במימון מלא שכך אולי אפשר להבין, יכול להיות שכדאי להציע שבית התפוצות יהיה בדומה למשל למוסד "יד יצחק בן-צבי" כתאגיד סטאטוטורי.

יש לנו עדיין אפשרות אחרי קריאה ראשונה לעשות מקצה לשיפורים. אני מציע שנגדיר מהו בית התפוצות ונאמר שבית התפוצות הוא חברה ממשלתית מעורבת. בדברי ההסבר, את תוסיפי שבית-התפוצות הוא חברה ממשלתית מעורבת. נכון להיום המצב הוא - - -,

הגדרה מעורבת.

אני מבין שהמדינה, אוניברסיטת תל-אביב, הקונגרס הלאומי העולמי והסוכנות, נכון?

האוניברסיטה, הקונגרס היהודי העולמי, הסוכנות היהודית, יש כרגע שינויים בתקנון, אנחנו נמצאים במעבר. חלוקת המניות נכון להרגע, וזה משתנה בטווח הקרוב, שבע מניות בידי הממשלה;

כמה מניות בסך-הכל?

26.

מתוך ה-26, 7 בידי הממשלה.

7 בידי הממשלה, 7 בידי הסוכנות, 7 בידי האוניברסיטה?

אני הגעתי ל- 21.

ההסתדרות הציונית העולמית, וחמש בידי הקונגרס היהודי העולמי. כרגע יש שינוי או מוצע שינוי בחלוקת המניות מתוקף השקעת בעלים שעשתה הממשלה, ומניה אחת מכל אחד מהגופים תעבור לממשלה, כך שהמספר יהיה 10.

יש הסכם כזה?

יש הסכם כזה.

תכתבי בדברי ההסבר, יש הסכם. מתי נוסד ההסכם?

ההסכם נוסד לפני שבוע וחצי. תכתבי שנכתב הסכם שלפיו כל אחד מכך וכך יעביר מניה אחת לידי הממשלה והתוצאה לאחר העבירה תהיה 10, 6,6 וארבע.

בסדר.

תראו, בעל המניה הוא גם בעל הדעה. אז קודם צריך לשאול את בעל הדעה.

כרגע אנחנו לא מעבירים את זה לטובת סל תקציבי ואנחנו לא מכינים אתכם לכלום. אחרי קריאה ראשונה יש לכם זמן לחשוב. את שומעת עקרונית כולם מוכנים למדינה אפילו שליטה מלאה. ובלבד שתיקחו עליכם אחריות יותר ממה שאתם לוקחים בחוק עד היום. שמעתם ראש-הממשלה בעד, משרד האוצר נגד.

היום, כתמיכה הביקורת על התקציב שלהם נעשה על חלק מהקריטריונים של התמיכות. ברגע שזה יעבור כחוק, צריך איזה שהיא ביקורת על התקציב שלהם ועל הפעילות שלהם.

איך היית מציע שזה יהיה?

אני לא מכיר.

יושבת לידך משפטנית. יהיה גוף מבוקר על-ידי מבקר המדינה וכו' וכו'.

הדבר היחיד שצריך להבטיח, שבית התפוצות ימשיך להתקיים באותה בקרה שמחייבת את כל המוסדות הנתמכים על-ידי המדינה. אז זה הדבר היחידי שאולי צריך לציין. צריך למצוא את הדרך לנסח את זה. כמו שיש בנוהל תמיכות … היום בית-התפוצות יש עליו בקרה כזו.

תוסיפי סעיף שאומר שככל שתהיה השתתפות המדינה, תתקיים בקרה תקציבית כמקובל לגבי מוסדות - - -,

אני חושבת שצריך לעשות איזשהו הליך לפי החוק של בקרה על התקציב. אני יכולה להגיד כמו רופאים מתמחים, כי זה יכול גם להשתנות. צריך להגדיר את אופן הבקרה. תגידו לי מה הבקרה פשוט.

הבקרה של משרד החינוך. שר החינוך הרי ממונה על החוק.

תגידי לי, איך אתם משפטית מפקחים, איך זה עובד?

כרגע בית התפוצות נמצא - - -,

לא, איך אתם מבקרים מוסד כמו "הקאמרי".

הקאמרי והבימה הם מוסדות נתמכים. אצלנו בתמיכות יש כלים לבקרה תקציבית, הם מעבירים אלינו את התקציב ואנחנו במשרד מאשרים את התקציב לפני שהוא מועבר.

יש לי שאלה. האם הוא לא עומד בפעילות, הקריטריונים מדווחים על פעילות שלהם. והוא לא עמד בפעילות, אז אפשר להוריד את התקציב?

כן. לא קבענו פה שום דבר, זה יכול להיות גרוש, זה יכול להיות שלושה מיליון.

חברים, אני חושב לצורך קריאה ראשונה, אין לחוק הזה משמעות תקציבית נכון לרגע זה. אדוני, אתם מסכימים שכרגע כפי שהוא נוסח כרגע אין לו עלות תקציבית?

יש לו עלות תקציבית כרגע.

כרגע אין.

תקציבי בהגדרה.

כרגע אין. אני חושב שסיימנו, יש מישהו שרוצה להעיר משהו, לא. אני מעביר להצבעה. מי בעד להעביר את החוק לקריאה ראשונה:
הצבעה
4 בעד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00