משנה חוקה - הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון ביטול הגבלת התעמולה בשידורי רדיו וטלויזיה)


2
ועדת משנה לתיקונים בחוק הבחירות
7.7.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מספר 4
ישיבה ועדת המשנה (של ועדת החוקה, חוק ומשפט) לתיקונים בחוק הבחירות
יום חמישי, ל' בסיוון התשס"ה (7 ביולי 2005), שעה 10:00

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון ביטול הגבלת התעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה), התשס"ג- 2003 של חה"כ גדעון סער (פ/254)

חברי הוועדה: גדעון סער- היו"ר

תמי אדרי, מנכ"לית ועת הבחירות המרכזית
עו"ד אמנון לורך, סיעת העבודה
אילת פישמן, משרד הפנים
עו"ד אהוד שיל"ת, המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

דורית ואג

עו"ד קרן ויינשל

חבר המתרגמים בע"מ

















הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון ביטול הגבלת התעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה), התשס"ג- 2003 של חה"כ גדעון סער (פ/254)

בוקר טוב, תודה לכל מי שהגיע, אנחנו חוזרים לסעיף 8, מה היה שם בדיוק, אם אפשר להזכיר.

אנחנו מבקשים להוסיף סעיף לחוק, 95(ב) רבה, שהכותרת שלו הצבעת הממצאים במשמורת הצבא. זה לפי בקשת הצבא. מתברר שיש אנשים שבשרות המילואים או הסדיר, אני לא יודע בדיוק, מכניסים אותם לכלא והם משתחררים אחרי שהם כבר לא בשירות הצבאי.

אז מי זה, אסירים?

אסירים, שהתחילו את המאסר כאסירים צבאיים, קצין שיקום או משהו שהכניס אותם לאיזה שהוא מאסר צבאי, אבל תוך כדי המאסר הוא סיים את השירות שלו. נניח שזה שירות מילואים, מדובר בשלושים יום, שפטו אותו לימי מאסר, את המילואים הוא גמר, אז עכשיו הוא כאילו אזרח שנמצא במשמורת הצבא. הוא לא מוגדר כחייל, זאת אומרת שהוא לא חייל---

איך זה יכול להיות שהוא לא חייל?

זה לא גם אנשים שעצורים בעבירות ביטחוניות והם במשמורת צבאית?

מי זה אומר שזה לא יכול להיות?

זה מה שאנחנו קיבלנו מהצבא, לכן הם ביקשו להוסיף את הסעיף הזה, כדי לאפשר גם לאנשים האלה להצביע.

מי יזם את הסעיף הזה?

הצבא.

הסעיף הזה לא ידון אלא בנוכחות נציג הצבא.

אני רק רוצה להגיד לכם היסטוריה, גם בבחירות הקודמות---

למה זה חשוב תמר? הצבא רוצה את זה, הצבא יתייצב. אני רוצה לדעת למה שאנחנו פה עכשיו נשב על פרשנויות לגבי מה התכוון הצבא, כי זה בערך מה שקורה עכשיו, אין מישהו שברור לו מה הוא התכוון.

זה ברור, מה שהם רוצים זה ברור.

מה הם רוצים?

מה שהם רוצים אבל זה גם קומבינציה, יש התחכמות גדולה של הצבא בגלל ענייני תקציב וכן הלאה לגלגל כל דבר. עכשיו, אדם שהוא נמצא במשמורת הצבא, הוא חל עליו אופן שיפוט הצבאי והוא לכל דבר אסיר בצבא. הם מנסים ליצור פה דיפרנציאציה שאחר כך היא מסבכת במקומות אחרים.

איזה דיפרנציאציה?

אסיר שנמצא עדיין בשירות המילואים, הרי זה לא נחשב, גם כשאתה נמצא בשירות סדיר אנחנו זוכרים שמוסיפים לך שירות סדיר נוסף, נכון, אתה נשפטת לחצי שנה בזמן שירות חובה.

תסביר לי בצורה פשוטה מה הם משיגים בדבר הזה?

מישהו העלה שם את זה בתור בלי להסתכל על התמונה, מבחינתי הוא צודק, זה פתיר, או שהאדם עצור כמו כל חייל וחל עליו חוק השיפוט הצבאי בהגדרה של עציר או אסור וחוק השיפוט הצבאי חל עליו, או שהוא אסיר לפי האזרחי, הוא לא יכול להיות, אנחנו לא נייצג פה סוג חדש של עצירים ואסירים.

למה אין פה נציג של משרד המשפטים או שיש? את נציגת משרד המשפטים?

אני חושבת שאתה צודק בזה שאם הצבא רוצה הצבא צריך להיות כאן.

אם זה יוזמה של הצבא אנחנו נדון בזה, דורית, מה שאנחנו נעשה, את זה אנחנו נוציא, את סעיף 8, הוצאנו עוד סעיף?

כן, את סעיף 3 שרצית שיסבירו לך.

אז תהיה ישיבה עם כוחות הביטחון, אני אומר כבר, היום אנחנו נגמור נוסח שעולה לוועדה שיעבור בקריאה הראשונה, סעיף 8 וסעיף 3 לא יכללו בו, את זה אנחנו נעשה בפגרה. לסעיף 9, בבקשה אהוד.

סעיף 103, סעיף קטן ב', זה סעיף שהוכנס כשהיו בחירות חוזרות לראש הממשלה, נאמר בו, "התקבלה הודעה מהוועדה המרכזית על קיומן של בחירות חוזרות כאמור בסעיף כך וכך, יקבעו האחראים את שעות ההצבעה וכן הלאה." זה בהצבעה בנציגויות, הסעיף הוא מיוחד לבחירות חוזרות לראש ממשלה, שתוקן החוק ההוא ותיקנו זה נשאר, נעלם מענינו הסעיף הזה וצריך פשוט לבטל אותו כי אין יותר בחירות חוזרות.

יש הערות למישהו? אז אנחנו מאשרים את סעיף 9.

סעיף 10 מדבר---

פה משנים מ-42 ל-30 ימים, או בעצם מסיתים את זה יותר לבחירות, למה?

הסעיף עצמו מדבר על הקביעה של בתי חולים שבהם יוצגו קלפיות למאושפזים וה-42 יום זה מוקדם מידי כי אנחנו צריכים לקבל מידע, הוועדה המרכזית צריכה לקבל מידה ממשרד הבריאות איזה בתי חולים כן או לא. הרי כשיש בחירות---

אז זה בסדר?

זה בסדר, זה לפי בקשת הוועדה, זה תואם יותר את היכולת של הוועדה.

תמיד משרד החינוך מופתע כמה ילדים מגיעים לחטיבת הביניים, זאת אומרת אנחנו יודעים מה בתי החולים, זאת אומרת, אני מציע שתהיה רשימה קבועה שאלה שברור ורק את האחרון יכול יושב ראש הוועדה להוסיף עד המועד הזה, זאת אומרת למה זה צריך לבוא בהפתעה. אנחנו לא יודעים שבהדסה ותל השומר ואיכילוב, הבעיה היא בבתי החולים הקטנים. אז אם יש לו מספיק או אם אין לו מספיק, יחליטו ביום השלושים זה בסדר, אבל תהיה רשימה קבועה.

אני מתפלא על ההערה הזו, אתה יודע כמה עבודה משקיעים, יש רשימות של בתי חולים, זה לא בעיה לדעת מיהם בתי החולים, אבל אנחנו בקשר עם משרד הבריאות כדי לקבל עוד פרטים לא רק הרשימה כרשימה של בתי חולים, אלא איפה תהיה הקלפי, איפה תהיה קלפי ניידת, בתוך בית החולים, מי האחראי בבית החולים. כל התאומים זה לוקח זמן, אז ביום ה-42 קשה לגמור את זה, אנחנו מבקשים, אין בעיה שנעשה את זה יותר מאוחר קצת, עד היום השלושים כי זה לא פוגע בבוחר, זה לא פוגע באף אחד, אלו מסקנות של העובדים של ועדת הבחירות, לקחים מהבחירות האחרונות ומהבחירות שקדמו להם, אין פה שום בעיה משפטית או איזה בעיה, בזמנו קבעו 42 יום---

המקומות שבהם ימוקמו קלפיות למאושפזים, יש בתי חולים בלי קלפיות?

כן, בית חולים צריך שיהיה חמישים מיטות. עכשיו, זה לא רק איכילוב ותל השומר, מחלקה סיעודית בבית אבות, בבית חולים, בין שיש בה ארבע מיטות ובין שיש בה עשרים מיטות. עכשיו, אם יש בה חמישים מיטות אז צריך למקם שם קלפי. אז יש בתי חולים---

מי קובע את זה, משרד הבריאות?

משרד הבריאות, גם האנשים שלנו, לבדוק מה קורה, הרי במשרד הבריאות יודעים כמה רישיונות הם נתנו בבית אבות זה או בבית אבות אחר, או במוסדות דומים למחלקה סיעודי, כל מחלקה סיעודית טעונה רישיון של בית חולים ויש להם וכתוב שם גם כמה מיטות יש, אבל הדברים, אתה יודע, צריך בדיקה. יש צוות בוועדה המרכזית שבודק כל דבר, בודק איפה להשים את הקלפי שם, מה קורה, אם צריך לנייד קלפי. כי יש אפשרות בחוק לנייד קלפי בין מחלקות, למשל בתל השומר כפי שהוא היה או בפוריה כפי שהיא היום נדמה לי, או בית החולים בנהריה, זה לא רק מבנה אחד, זה מבנים.

אין איזה בעיה בשלושים יום במובן לשלוח הודעות?

לא, ממש לא. זה פשוט עבודה טכנית של הוועדה.

התפיסה, הצד הפוליטי רוצה שאפשר יהיה לעשות בחירות הכי מהר והכי קצר וככל שזה יותר הרבה, יותר מסובך לעשות את זה הכי מהר והכי קצר. יש דברים, כתפיסת עולם, כל דבר שאפשר לדעת מראש, למה צריך להחליט כל ארבע שנים או שנתיים או שלוש שאנחנו עושים בחירות, איפה תהיה הקלפי בהדסה? כמו שאתה הולך לאותו מקום להצביע, אני לא יודע איפה, אבל לפי דעתי אתה הולך בדיוק באותו בית ספר כל ימי חייך, הורי הולכים לאותו מקום, אימא שלי כבר הולכת מאז שהייתי תינוק לבית הילד, אז למה בהדסה לא יקבע. אז לעשות שינויים במועד הזה, בסדר, אבל שהבסיס יהיה מוכן וגמור. אתה מבין, זה עוד הפעם, משרד הבריאות, אחר כך אתה בא ואומר בוא נקצר את תקופת הבחירות---

אבל אנחנו מקצרים מ-42 ל-30, אנחנו מקרבים את זה ליום הבחירות, זה בדיוק מה שאתה רוצה שנקצר את הזמן.

אהוד זה בסדר, אבל כל מה שאני אומר לך זה שאתה צריך לחלק פה בין ההשלמות לגבי מיהו כרגע, זה צריך להיות חלק מהמקומות של הקלפי הרגילים, שאתה מפרסם פנקס---

אני מבין את ההערה שלך, אבל אנחנו כרגע לא באים לשפוט את יעילות המערכת, זה לא פוגע בשום אינטרס לקצר את הזמן, אז אפשר להיעתר לבקשה הזאת. אני לא יודעת אם זה יחס ראוי שהכנסת תחוקק בשלט רחוק, למה שלא יתאמצו קצת ויסבירו לנו את זה בצורה שנוכל גם לשאול שאלות. הרי עכשיו אנחנו נקרא, יכול להיות שנשאל שאלות. כרגע אנחנו מאשרים את סעיף 10, יש למישהו הערות, לנוסח? לסעיף 11, אם תוכל אהוד להסביר את סעיף א'.

בסעיף א' אנחנו מבקשים לבטל את פסקה 4, "המכין, המפיץ או המדביק מודעות שיש בהם תעמולת בחירות מטעם רשימת מועמדים, ושרגלם עולה על המידות שקבעה לכך הוועדה המרכזית." אני לא יודע שהוועדה המרכזית קבעה אי פעם מידה של מודעה, היה בזמנו בחוק דרכי תעמולה---

הבנתי, האם יש בסעיף 10 שאתה מזכיר אותו שם בהסבר, האם יש בו הסדרה של נושא הסנקציות על המפיצים?

בסעיף 10 יש הסדרה של המודעות, איפה תולים---

אז למה הם הוסיפו את המידות?

זה היה שם בחוק דרכי תעמולה, זה חוק מאוד עתיק, זה---

ואז הייתה הגבלה על המודעות?

הייתה שנים רבות הגבלה שזה לא ירד משבעים על חמישים ולא יותר---

מתי זה תוקן?

זה תוקן, כל פעם תיקנו משהו, קודם כל הורידו את הצבעים, כי הייתה פעם מגבלה גם על הצבעים, לא יותר משני צבעים---

אבל יש פה.

אני אומר, יש שם מגבלה על הגודל.

כן, אבל מה הסנקציה?

הסנקציה היא הסנקציה הכללית, שזה בכל דרכי התעמולה.

בסדר גמור, יש למישהו הערות ל-11(א)? אז השארנו את התיקון של 11(א) בפסקה 4. עכשיו אנחנו לפסקה 5, פסקה 5 שהיא אני חייב להגיד לכם שאתמול הייתה לי ישיבה שלא התמקדה בעניין הזה, עם חברינו בוועדת הבחירות המרכזית והנושא הזה העלה הרבה שאלות ובעיקר את השאלה של 25 מטרים בכלל ולמה בכלל צריך 25 מטרים, מחוץ למבנה, בפנים מותר.

אני אומר לאדוני, זו הוראה שוב עתיקה שאמרו שאסורה תעמולה ביום הבחירות במרחק של 25 מטר ממקום הקלפי. מקום הקלפי זה כיתה מסוימת בבית הספר---

אבל אתה מרחיק עוד יותר, אתה עושה את הסנקציה---

יכול להיות שאפשר לבטל את זה, אני לא מתערב בצד הזה הערכי אם צריך את זה בכלל או לא---

צריך את זה, אבל לא צריך 25 מטר.

אז אני אסביר לך מה שקורה, בבתי ספר אם אתה לוקח סרט מידה---

אני אתן לך דוגמה, יש בית ספר, שם הבחירות, ממול, בצד השני של הרחוב, במרחק של חמישה או עשרה מטרים יש בית מגורים שבהם על המרפסת תליתי שלט מח"ל, אז לפי החוק זה דבר לא חוקי.

בוא נתאר מה קורה היום לפי החוק הנוכחי, 25 מטר מהכיתה זה יכול להיות המסדרון שבו עומדים הבוחרים בקלפיות להצביע, מסביבם יכול להיות 25 מטר או הכניסה לבית הספר או שני מטר מעבר לכניסה לבית הספר בתוך החצר של בית הספר. וזה נראה לי, אני חושב גם להרבה אחרים, לא סביר שבתוך המכלול הזה תהיה תעמולה, כי בבית ספר יש לפעמים ארבע וחמש קלפיות גם אולי יותר. לכן לדעתי כל מה שמעבר לגדר של בית הספר, ברחוב, על המדרכה, כמו שאתה תיארת, מבחינתי האישית, אני דווקא אוהב את זה. כי בהרבה מקומות שאני מסתובב שיש בחירות בודדות, בישוב כזה או אחר ואני רואה אותם עומדים ככה קרוב לגדר של בית הספר, זה מין חגיגה כזו. אני לטעמי האישי, זה נחמד, ואני לא חושב שצריך לזרוק אותם משם עוד 25 מטר. אבל ההוראה, אז אפשר לתקן, אני נשארתי צמוד למה שהמחוקק עשה, אבל מחוץ לגדר, לא בתוך הבית ספר או המתנ"ס.

מחוץ לגדר אני מוכן.

אבל זה לא מה שהוצע פה.

אז הוועדה יכולה לתקן את זה, אז אפשר לקבוע שני מטר מחוץ לגדר או צמוד לגדר, אבל העיקר שזה יהיה בחוץ לא בתוך---

זה תמיד מתקנים עם גדר?

בדרך כלל בבתי ספר יש גדרות, גן ילדים, יש גדרות ברוב המתקנים.

רק נושא אחד, זה לא תמיד בית ספר או משהו כזה שזה עובד בשיטה הזאת, וכשאתה הולך על דבר כזה אתה הולך על דבר שתופס את כולם ולא מחלק את זה לפי סוגים, זה דבר ראשון. דבר שני זה עניין של סדר ציבורי, בבחירות מועטות אתה שם את כולם במרחק כזה שמותר שני מטר, אז כולם רצים על השער של בית הספר, וזה הופך את זה למהומה והמשטרה לא אוהבת את זה. זאת אומרת שאתה מבטיח שיהיה---

נכון להיום, הם לא נמצאים על השער?

לא, כי המשטרה מרחיקה אותם. עכשיו, השאלה היא אם זה 25 מטר או 19 מטר זאת שאלה מעניינת. ברגע שאתה יוצר מרחק קטן מידי זה מכות ואני היה לי פעם בקריית יובל עם הכהניסטים, תאמין לי, אל תסתכל על המפלגות המרכזיות, תסתכל על השולים אני אומר לך, השוטר עזר לנו להרביץ לנו, ל-25 מהם. עכשיו, אני מסכים אתך, כולנו יודעים מאחר והם לא בדיוק מעודדים, אז בוא נמדוד את 25 המטר לא מהגדר אלא מהמבנה, החלק החיצוני של המבנה.

אבל יכול להיות שיש חצר שהיא יותר גדולה.

אני אין לי בעיה לאבחן בין חומר תעמולה לבין אנשים, הבעיה היא האנשים לא חומר התעמולה וזה שתלית שלט מח"ל או אמ"ת מול השער לא תמיד זה בדיוק משכנע את הבוחר ברגע האחרון. הבעיה היא האנשים שם שמתגודדים ועושים בלגאן. אז אם זה מישהו תלה על הבית שלו, בסדר, אין לי בעיה עם זה, גם אם המרחק הוא יותר קטן. העניין שלדוכנים אתה צריך לתת לשוטר את האפשרות, בשום מקום לא אוכפים את זה, אבל אם צריך לאכוף את זה, יש להם כלי.

קודם כל אני רוצה להגיד מה לדעתי צריכים להיות העקרונות. אחד, שזה האינטרס שבאה איתו ועדת הבחירות המרכזית שתהיה ודאות, זאת אומרת שידעו מאיפה סופרים ויש לפעמים כמה קלפיות באותו מבנה ולך תדע מאיפה זה, אז הם באים ואומרים, הגדר זה מקום ברור, החדרים, לפעמים יש באותו מקום הרבה חדרים ולך תעשה חשבון. העיקרון של הוודאות הוא עיקרון חשוב.

העניין השני הוא הסדר הציבורי, אבל אני חושב שסדרים נוקשים מידי הם לא נכונים. קודם כל, התיקון כמו שהוא בוודאי לא מקובל עליי, 25 מטר מהגדר, הרי היום---

התיקון הוא מאיפה מודדים את ה-25 מטר.

נכון, אבל לפעמים החדר נמצא 20 מטר עמוק, ואז אתה על הגדר בכל מקרה. הרי לפעמים יש לך את בית הספר, יש לך כניסה, עד שאתה נכנס ועד שאתה מגיע פנימה זה מרחק, ואז אתה על הגדר. לפי דעתי הדבר הפשוט ביותר---

בוועדה נתנו במצבים כאלה שהשאלה עלתה זה שמודדים מהגדר, זה הכול, לא הסכימו לזה, כי מתי זה מגיע לפה, מתי שהולכים מכות והמכות זה תחשוב---

אפשר להציע נוסח אחר שאולי יתאים לכם, לקבוע איקס מטרים, למשל עשרה, סתם אני אומר, מהשער של החצר או משהו כזה, מהשער של הגדר החיצונית. הרי יש גדר חיצונית ויש בה שער או שני שערים, גם למתנ"ס גם לבית ספר, גם לגן ילדים, לכל המבנים שיש בהם קלפיות, אולי פה ושם יש מבנה שאין בו---

מה קורה כשיש שני שערים?

אז שלא ישבו על השער, אז אני אומר, בואו נרחיב, חמישה מטר, עשרה מטר.

אתה אומר, אם אני אצייר את זה, הקוטר, אבל במקומות אחרים על הגדר אפשר?

כן, מה אכפת לי שזה על הגדר?

אני גם לא מקבל את המגבלה על השער, יכול להיות מקומות שיש בהם שני שערים, או בית ספר שנכנסים אליו משני כיוונים.

25 מטר משער או עשרה מטר מהגדר.

המשטרה תגיד 200 מטר כי זה הכי נוח.

אבל מה זה חשוב, אם הרחקתם 25 מטרים, אז כל הדוכנים הם במקום הכי קרוב, אני לא מבין את הטיעון.

תחשוב על אורך הקשת, הנה השער, קשת של עשרה מטר, כמה דוכנים אתה יכול להשים, אם יש לך 25 מטר יש לך מניפה יותר גדולה יש מקום לחיות לכולם.

אבל אנחנו לא מדברים פה על קשת, אנחנו מדברים על כל הגדר.

עזבי את הגדר, אף אחד לא יושב על הגדר, אנחנו כולנו מדברים על אותו הדבר, זה לא מעניין הגדר, את מי זה מעניין הגדר.

אבל אז יבואו ויגידו, אם אנחנו ננסה לאבחן את השער ממקום אחר, אז נגיד מצב שזאת הכניסה ופה אנחנו נגיד מהשער אנחנו רוצים עשרה מטר או שלושים מטר, אבל בכל מקום אחר אנחנו רוצים רק על הגדר, אז אנשים---

לא, לא תהיה מלחמה---

תמיד יש שני צדדים, תמיד מישהו רוצה להיות הכי קרוב לשער מכל צד שהוא נמצא וזה לא משנה האם זה עשרה מטר או שלושים מטר, זה לא משנה. קודם כל האדם רוצה להיות הכי קרוב לכניסה---

הרעיון הוא לתת לעיריות כמה שיותר קרוב עם התעמולה ומצד שני לא לתת להם את האפשרות לחסום את השער, לכן אני מתייחס עכשיו לא לגדר אלא לשער, אם יש שני שערים אז זה יחול על שני השערים, ולמצוא איזה מרחק סביר.

אני בעד נוסח יותר מתון, משהו כמו 15 מטרים או עשרה מטרים. אז עשרה מטרים ואני מוכן לאמץ---

הם הציעו נוסח מן הגדר החיצונית של המבנה, כלומר מהכי רחוק, אני גם מעדיפה את זה.

כי מה קורה שאין גדר חיצונית?

בסדר.

אני יכול לעשות או מהקיר החיצוני, את יכולה לעשות את זה או מהקיר או מהגדר, את לא צריכה את מקום הקלפי ואז זה פותר לך את הבעיה. כי הקלפי תמיד בתוך משהו, אז אין צורך---

מהקיר החיצוני או הגדר החיצונית, בסדר. ואמרנו עשרה, אז אני מקריאה את זה, זה יהיה או במרחק של פחות מעשרה מטרים מהקיר החיצוני או הגדר החיצונית של המבנה שבו נמצא מקום הקלפי.

רגע, אז צריך לתקן גם בהגדרות יש 25 מטר.

אצלך בבית הספר, אם אומרים---

אני מוכן לתקן את זה גם בחוק הרשויות המקומיות, אני אפתור את הבעיה אני אצור אחידות.

ואם אתה מוכן להיות בחור נמרץ, אז ההצעה שלי היא שמזמן יהיה חוק הבחירות, לא לכנסת ולא לרשות המקומית, חוק אחד, יהיה פרק שאומר לגבי רשויות מקומיות ואיך עושים מועמדים שמגישים רשימות לכנסת, כל היתר אותו הדבר, אין שום סיבה שקלפי תהיה ככה או ככה, ככה זה נראה, אז זה צריך להיות חוק אחד לשניהם, אז אם יש לך אנרגיות, זה תאמין לי מצווה גדולה.

לזה אין לי מספיק זמן, אולי בקדנציה הבאה.

לגבי עצם העניין, עשרה מטר, כולם על המדרכה בצד של הכניסה לבית הספר ולא ממול וזה חוסם את המדרכה. כולם, כל הדוכנים האלה, במקום להיות על המדרכה ממול הם על המדרכה שאתה עולה בה---

אבל הם תמיד על המדרכה בצד של השער.

כי השוטר רואה את הכביש בתור המרחב ההפרדה, אתה אומר עשרה מטר הם יושבים על המדרכה בצד של השער---

יש בארץ מדרכות של עשרה מטר?

אתה נכנס לבית הספר שאתה מגיע אליו, אתה הולך על המדרכה, במדרכה איפה שאתה מגיע, שם הם ישימו.

אני לא מבין מה הבעיה.

לפי הנוסח הזה זה לא יהיה על המדרכה של הצד של הגדר, זה תמיד יהיה ממול, כי מדרכה של עשרה מטר. אני חושב, עוד פעם, לטעמי החגיגה הזאת לא מפריעה, מה שצריך להפריד זה שתהיה גישה חופשית של הבוחרים מהכניסה של בית הספר לשער של הגדר שלא הדוכנים יעמדו צמוד אחד לשני בכניסה ויפריעו להיכנס, זה הכול. אז אם קובעים מרחק של עשרה מטר מכל צד של הכניסה, אז מצידי שיהיו על הגדר, מה אכפת לי, מה זה מפריע לי שהם על הגדר.

אז הם ישבו פה.

מה זה פה?

על המדרכה.

אבל המדרכה היא לא עשרה מטר.

זה הגדר, זה לא השער, אנחנו מדברים על הגדר.

זה גדר, זו בית ספר, זאת המדרכה, היא לא עשרה מטר. 15 זה לא טוב, בוא תבין דבר אחד, המצב החוקי היום, עזוב את חוקי הרשויות המקומיות, המצב החוקי נכון היום הוא 25 מטר שסופגים את זה ממקום הקלפי, זאת אומרת במקרים מסוימים זה פחות מעשרה מטר.

מי ששואל סופרים מהגדר, זה לתקן מצב קיים שכל השופטים מעדיפים שזה מהגדר, זאת המציאות המשפטית.

השופטים רוצים סטרילי, הם רגילים זה, הם רוצים סטרילי, מה קרה, יהיה עשרה מטר? אני באמת מנסה לחשוב, אני פתוח למה שאתה אומר, אני אמרתי קודם כל על הגדר, מצידי, אתה אומר, לא, יחסמו, עשרה מטר. אם אוכפים את זה, זה אחרי הכביש.

יש שם גם את הסעיף של הפרעת הסדר הציבורי שיותר נוח לנו.

מה זאת אומרת?

הבעיה העיקרית שבסוף לא מעמידים אף אחד לדין---

מה הקשר לא הבנתי?

שהם ישבו שניים ויחליטו לריב על המשבצת של העשרה מטר.

אבל הם יריבו גם ב-15.

אנחנו יודעים עליהם, ששמענו שרבו בדוכנים האלה. זה מפריע, זה הפרת סדר ציבורי, מישהו מחליף שם מילה, באמת, אז מה זה משנה? ב-25 מטר לא יריבו ובמאה מטר לא יריבו? איפה שיש לך קיבוץ של דוכנים כאלה, אחד יקלל את השני.

אני לא רואה סיבה לעשות את זה יותר מעשרה מטרים, אני מוכן, זה ממילא יפתח לדיון בוועדת החוקה, בעיניי זה מספיק, אבל לא השתכנעתי שזה צריך להיות פחות, נשב על זה בוועדת החוקה, הרי זה עובר בוועדת חוקה.

רק אני חייבת הערה למשרד המשפטים, הם חייבים לתקן את תקנות הבחירות לכנסת. אתם צריכים לתקן את סעיף 43 לתקנות הבחירות לכנסת שמדבר על 25, שלא תהיה סתירה.

95(ב) זה אזרחים עובדי צה"ל.

על כמה אנשים אנחנו מדברים בכלל?

בצה"ל אין את הסידור של הצבעת אסירים כמו לפי החוק של בתי הסוהר, יצא ששני אנשים, חמישה, לא משנה כמה, אני לא יודעת את המספר בעצם לא יכלו להצביע למרות שבתוך הבסיס כן היה קלפי ואז הם באו בבקשה שנפתור להם את הבעיה. ואז זה היה בנשיאות והתחילו לחשוב מה לעשות, ובסוף פתרו את זה, מה שרציתי קודם לספר בהיסטוריה, פתרו את זה באמצעות ה-95(א) הזה, שהיה, אבל לא רוצים שיהיה מסובך.

ההיסטוריה, פעם הרבה אנשים לא הצביעו, כל פעם נוסף איזה שהוא נטבח, זה לא עשו את זה יוצא מן הכלל, לימאים היה להם איגוד חזק ולכן היה פרק על הימאים. היום כבר אף ימאי, יש פה פרקים שלמים על זה, איך אורלי אומרת, שבבחירות הקודמות אף ימאי לא הצביע. ואז פתאום נהיה החולים והאסירים וכן הלאה ואז התחילו לראות שיש פה ושם אנשים שקודם ויתרו על זכות ההצבעה שלהם. נהיה מצב, לא יודע, שב"כניק מסתובב בשטח לא יכול להגיע לקלפי, לא הייתה לו אפשרות להצביע, שוטר לא הייתה לא תמיד אפשרות, חולה בבית חולים לא יכול היה להצביע, אסיר בבית סוהר לא יכול היה להצביע. בזמנו, שכתבו את זה, אז הימאים היו חזקים ויש פרק על הימאים ואחרים לא הצביעו, עם השנים הוסיפו את כל אלה שיכלו להצביע ואז הרזולוציה נהייתה עכשיו של היוצאים מן הכלל.

בקשר לימאים, החוק אומר שכל כלי שייט נושא דגל ישראל שיש בו 14 ימאים ישראלים, יש בו הצבעה ואז אנחנו מקבלים ממשרד התחבורה את רשימת כלי השייט האלה. מה שקורה שלמה לא הצביעו בבחירות האחרונות, כי אין כלי שייט ישראלי שיש בו 14 ימאים. עכשיו, הימאים היו מודעים לזה הרבה שנים קודם שהטכנולוגיה גורמת זה שיש פחות אנשים והם פנו דרכנו גם וביקשו לתקן את החוק, במקום שיהיה 14, שיהיה חמישה אנשים. ואז הבאנו את זה לוועדת חוקה וועדת חוקה אמרה, שזה יוצא שלכל יכטה יצביעו ולא תיקנו, היות ולא תיקנו החוק נשאר. דרך אגב, זה לא מדבר רק צי סוחר, אז בזמנו---

מאז הם לא יכולים להצביע?.

הם לא יכולים, כי אין להם, אבל אז שנקבע החוק הזה היו גם אוניות נוסעים וגם האנשים שהיו באוניה יכלו להצביע, בינתיים אין לנו אוניות נוסעים, אבל אז שזה היה זה לא היה הכוונה רק לימאים, אלא כל מי שהיה על כלי השייט.

היועצת המשפטית, מה דעתך, אנחנו צריכים לדון בזה?

אני חושבת, באופן עקרוני, הסעיף שהוצא כאן, שהבנתי שזה לא הנוסח של הצבא, הוא בעיניי בעייתי והייתי רוצה לעשות שם שינויים ואני חושבת שכן ראוי שאנשי הצבא יהיו כאן ויענו. למשל בנוסח שלכם כתבתם שזה לא טעון פרסום ברשומות, אני חושבת שזה כן צריך להיות טעון, בתור תקנה בעלת פועל תחוקתי.

תסתכלי לפי---

אני מסתכלת, אני רואה שזה בדיוק כמו 95(א), אני לא הייתי עושה את 95(א) ככה, בעיניי גם זה מאוד בעייתי, אבל בטח שאני לא אחוקק משהו חדש שלדעתי זה תקנה---

יכול להיות שהמון דברים לא צריכים להירשם ברשומות, איזה קדושה יש במילים האלה, איזה קדושה יש בפרסום ברשומות, חוק הבחירות כבר קבע דברים שלא צריך לפרסם ברשומות, אז מה לא טוב בזה שחיים עם זה חמישים שנה, מה קרה. יש יושב ראש שהוא שופט של בית המשפט העליון, יושבים אנשים שהם חברי כנסת בנשיאות ומחליטים החלטה והחוק אומר להם לא צריך לפרסם ברשומות, כי לא צריך שידעו איפה מסתובב השב"כניק. למה לפרסם ברשומות כל דבר?

צריכים לקבוע תקנות בעצם לגבי דרכי ההצבעה שלהם בלי לפרסם אותם ברשומות, לדעתי זה לא לגיטימי.

לא קובעים אותם בתקנות, קובעים סעיף בחוק, לא תקנות.

זה עוד יותר גרוע ממה שאתה אומר, "שר הפנים בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי לתת הוראות בין אם בתקנות ובין אם בדרך אחרת בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא, ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהם בדרך ששר הפנים יראה לנכון." זה בדיוק כמו 95(א), אני מסכימה, 95(א) נחקק בתשנ"ח.

אז מה?

בסדר, מה זה אז מה.

מה את רוצה שיפרסמו ברשומות, שבבסיס צבאי מסוים יתנו לשב"כניקים להצביע, זו ההחלטה, שבבסיס הצבאי בבית אל יתנו לכמה שב"כניקים שמסתובבים שם להצביע, את זה צריך לפרסם ברשומות.

אתה רוצה לשמוע את התשובה?

אני רוצה שתביני את השאלה.

אני הבנתי. הסמכות היא הרבה יותר ממה שאתה מציג, הסמכות זה לתת הוראות לא רק לגבי בדיוק מה יצביעו, אני לא יודעת, הם יכולים לתת הוראות הרבה יותר רחבות, לדעתי זרות, שאי אפשר לקבוע עליהם.

אהוד, יש לך התנגדות עם שר הפנים ויושב ראש ועדת הבחירות?

לא, אין לי שום בעיה.

ושני הסעיפים, הוא ייתן הנחיות בעקבות פניית שר הביטחון, מה שר הפנים צריך להתעסק בזה.

אין שום בעיה.

אני לא רוצה לדון בזה היום, כי אני רוצה לבוא ולשמוע בדיוק למה הכוונה, כמה מצבעים מדובר, מה הקטגוריות. אני גם לא מקבל את ההגדרה, מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא, יהיה כתוב באופן ברור מה הקטגוריות של אנשים שנמצאים במשמורת כדין ונעשה את זה כמו שצריך. אני לא מתייחס כרגע לוויכוח שהיה פה על המכניזם, זאת אומרת איך יאושרו התקנות, אבל בוא נבין למי אנחנו מתייחסים. מה שמפריע לי כרגע, אני לא מבין בדיוק למי מתייחס, לחמא"סניקים, לאנשי כ"ך, לעצירים שנמצאים אחרי שירות המילואים שלהם, אינני יודע על מה אני מדבר בכלל. אני חושב שצריך להיות נציגי צבא בדיון הזה. אז אני מבקש, אז קודם כל אישרנו את כל הדברים למעט סעיפים שלוש ושמונה. יש טעם שאני אעבור על זה?

לא, עברנו כבר והצבענו, רק צריך להצביע על הדברים החדשים.

אישרתי את הדברים פה אחד.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00