הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4)

2
ועדת הכלכלה
04.07.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 445
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני כ"ז בסיוון התשס"ה ( 4 ביולי 2005), שעה: 11:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4),
התשס"ה-2005

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
אבשלום וילן
אליעזר זנדברג
דוד טל
משה כחלון
אילן ליבוביץ

ד"ר משה חיימוביץ - מנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות
עו"ד מיכל סגן כהן – הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר חזי עוזרי – מנהל מחלקת יבוא ויצוא בשירותים הווטרינרים
עו"ד מירב רזניק – הלשכה המשפטית, משרד החקלאות
עו"ד אריאל כהאן – משרד המשפטים
יעל ארנון – רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים משרד האוצר
סא"ל ברוך פרסקי – סגן ראש ענף כלכלה במתאם הפעולות בשטחים
עו"ד שרון גוטמן – משרד הבריאות
ד"ר יוני ינון – שרות המזון, משרד הבריאות
עו"ד הילה מנור – משרד המשפטים
ד"ר תומי שדה – הסתדרות הרופאים הווטרינרים
זיו מטלון – סמנכ"ל המועצה לענף הבקר לבשר וצאן בישראל
ד"ר זוהר דבורקיין – ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות
דן נאמן – מנכ"ל אגודת הנוקדים, ארגון המגדלים

שמרית שקד

לאה ורון

אושרה עצידה




הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4), התשס"ה-2005

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4), התשס"ה-2005. אבקש להציג את הצעת החוק.

פקודת מחלות בעלי חיים מסדירה את כל הניהול של מניעת הפצת מחלות בעלי חיים. לפי הפקודה' בין היתר אסור לייבא ממדינה אחרת בעלי חיים, גוויותיהם ותוצרתם, אלא באישור יבוא שנתן מנהל השירותים הווטרינרים. מנהל השירותים הווטרינרים שוקל לפי אמות מידה שימנעו הפצת מחלות בעלי חיים בישראל.

כשנעשה ההסכם עם הפלסטינאים היה רעיון לעשות מעטפת אחת ושרמת הבריאות של בעלי חיים ושל מזון וכל שאר הדברים, יהיו בכל המעטפת בכל האזור באותה רמה. למשל, אפשר היה להביא לפלסטינאים בשר רק אם הבשר עומד בקריטריונים לשיווק בישראל.

בחוק היישום נכתבה הוראה מפורשת שאומרת שעל אף האמור בכל דין בתקופה שעד סוף 1997, ייבוא כאמור טעון רשיון. ההוראה הזאת הסתיימה בסוף 1997. אנחנו חושבים שהיתה שם טעות חקיקתית, אבל לא יכול היה ללכת על דרך של תיקון טעות. אחרי התייעצות עם משרד המשפטים החלטנו לתקן את הפקודה עצמה בצורה שיהיה ברור ממנה שכל ייבוא של בעלי חיים, גוויותיהם, תוצרתם, כל טובין אחרים, יהיו כפופים להיתר יבוא. ההוראה הזאת איננה חלה באותם מקרים שמדובר על יישובים ישראלים שהחוק הישראלי הוחל עליהם. על כן, אם יש משק רוויה שמגדלים בו עופות להטלה, המשק הזה מפוקח מכוח הדין הישראלי שם פרסונלי, ולא טריטוריאלי.

ההצעה הזאת כמובן עברה את ענף הדין הבין-לאומי. היא נעשתה על דעתם. זוהי ההצעה הממשלתית שמונחת לפניכם כרגע.

נניח שעובר עדר צאן לישראל. ברגע שהוא על הגבול והוא רוצה לעבור מטר קדימה, הוא חייב במשטר רישוי שקיים בישראל. כלומר, הוא צריך היתר העברה לפי תקנות מחלות בעלי חיים הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל. השירותים הווטרינרים בודקים את זה.

איך השירותים הווטרינרים בודקים העברת עדר מהגבול המצרי?

יש יחידת ביצוע שמופעלת על-ידי מנהל השירותים, כולל צה"ל, כולל משטרה.

מעבירים בגבול נשק ובנות יפות.

לא בעלי חיים.

ההברחות האלה הן לא באחריותי. תן לי לטפל בזה ותראה שלא יעבירו את זה. כולם יודעים על נושא העברת בעלי חיים והם מודיעים לנו על מקרים כאלו שנתפסו. באותו רגע היחידה שלנו ניגשת לשם והיא מבצעת את התפיסה, ועל פי החלטתי בעלי החיים האלו מושמדים כי הם הוכנסו למדינת ישראל ללא היתר ממני. זה על מנת למנוע כניסת מחלות בעלי חיים שיכולות להיות גם אצלנו, ועל מנת לשמור על הבריאות של אזרחי מדינת ישראל. אלו הם דברים שפועלים עד היום, והתיקון בא כדי להבהיר חד משמעית מהן הדרישות שלנו ושכניסה למדינת ישראל היא רק על-פי ההיתר מאת מנהל השירותים הווטרינרים. גם עד עכשיו כל כניסה של בעלי חיים למדינת ישראל היא רק על-פי היתר ממני. יש תפיסה וטיפול לגבי מי שנכנס ללא היתר.

אבל, זה לא היה מוסדר בחוק.

יש איזה אי בהירות משפטית. זה לפי ההסכמים עם הפלסטינאים. יש לי כאן את ההסכם וכתוב שכל צד יהיה אחראי לתת היתרים לשיווק תוצרת בעלי חיים, גוויותיהם, תוצרתם מהשטח שלו לשטח שלי וכו'. אבל, היתה איזשהי אי בהירות משפטית והיא נובעת לא רק מחוק היישום, אלא היא נובעת גם כתוצאה מזה שכתוב שם שטחי עזה ויריחו ולא בדיוק יודעים מה זה שטחי עזה. הנושא הוא מאוד פתלתל, וכדי שלא תהיינה אי בהירויות ושיהיה ברור בדיוק על מה מדברים ושיבואו ויגידו שבעצם אנחנו משווים את הייבוא מהפלסטינאים לייבוא משוויץ, אנחנו מבקשים את התיקון הזה כדי שברחל בתך הקטנה יהיה ברור שכל מי שרוצה להביא לישראל בעלי חיים, גוויותיהם, ותוצרתם צריך לקבל היתר.

החשיבות של זה היא לא רק מבחינה זאת. נניח שמחר מישהו מביא עדר צאן לישראל ואין איסור כזה. אם אתה משמיד אותו אתה עוד יכול להיתבע. הוא עוד יכול להיות נגוע בברוצלוזיס ואז יבואו ויגידו: איפה כתוב שאסור? אדם כזה יכול להביא גם עדר צאן של 300 ראש צאן לישראל, ואם אנחנו נשמיד אותו הוא יגיד שהוא לא עבר על החוק. זה נתון לפירוש של בית משפט אם זה עבירה או לא עבירה, וזה בעייתי. בסוף הדרך, בקצה בישראל אנחנו יכולים לטפל בזה. אנחנו רוצים שזה יהיה ברור, ושהמעמד יהיה מושווה למעמד של שוויץ.

האם יש מישהו שמתנגד להצעת החוק?

אנחנו תומכים בתיקון.

אני בהחלט מסכים לתיקון הזה. משרד החקלאות והמשרדים האחרים לא רוצים להשאיר את הדברים כדברים שנתונים לפרשנות של בית משפט. אני מציע שהם יתקנו את כל החוקים שלהם כך שהם לא יהיו נתונים לפרשנות של בית משפט. בית משפט נוטה לפרשן חוקים שהם עמומים. אדוני יודע שלפעמים הפרשנות של בית המשפט היא מפליגה ומרחיקת לכת למחוזות שלא התכוונו אליהם.

במקרה שלנו מדובר על בריאותו של הציבור כך שאין פה הרבה פרשנויות. אני הבנתי שזה לא מנוגד לכול ההסכמים.

לא, זה מתיישב.

אני גם יודע שיש הרבה מאוד הכנסות גם של דברי מזון מהשטחים לפה. אני לא בטוח איזה פיקוח וטרינרי יש שם, והאם אנחנו לא מסכנים בגדול את בריאותו של הציבור בדברים מהסוג הזה. לכן, אני חושב שבאופן עקרוני הכיוון של החקיקה הוא נכון.

השאלה היא, האם זה מספיק מכסה?

הם בעלי המקצוע והם חושבים שכן, ומקובל עליי.

בלי הערה צינית אי אפשר. אני מאוד מקווה שהתיקון הזה לא יגרום לכך שפתאום נמצא עוד כמה פקחים שהם חברי מרכז, ושאת הפיקוח יעשו רק בעלי מקצוע. רק בעלי מקצוע יפקחו על בריאות הציבור.

אנחנו תומכים בהצעת החוק ומברכים עליה. אנחנו רואים חשיבות רבה בהצעת החוק. לצערנו כמו שאמרה עו"ד סגן כהן, בהסכמי קהיר ופריז אומנם התייחסו לבעלי חיים ולמוצרים שלהם, אבל לא התייחסו לכלל המזון כמו שאמר חבר הכנסת וילן. לכן, אנו שוקדים על תיקון לפקודת הבריאות הציבור מזון, תיקון מקביל שיתייחס לכלל המזון. אנחנו מבקשים את תמיכת הוועדה לכשהתיקון יגיע.

למה אתם לא הבאתם את התיקון הזה יחד איתם?

אנחנו לא היינו מוכנים להמתין, אנחנו זריזים.

מאחר והסכמי פריס וקהיר לא התייחסו לכלל המזון אלא רק לבעלי חיים ומוצרים מן החי, התיקון שלנו לא עולה בקנה אחד עם ההסכמים, ולכן אנחנו נדרשים לאישורים של גורמי ממשלה שונים, לרבות משרד המשפטים. זה תיקון הרבה יותר בעייתי מבחינה מדינית.

מניעת כניסה של בעלי חיים ותוצרתם למדינת ישראל מכל מקום שלא יהיה, היא על מנת לשמור פה על בריאות הציבור, כולל בעלי חיים. זה מה שעומד לפנינו. התיקון הזה הוא מאוד חשוב כי אנחנו מתמודדים עם הבעיה יום יום. יום יום המקרים האלה מופיעים בבתי משפט. מנסים להבריח עדרים אלינו. ברגע שנתפס עדר כזה ואני נותן הוראה להשמיד אותו, באותו רגע יש 50-60 אנשים שממציאים את הפטנטים, הראש היהודי פועל מהר, כדי להסביר למה לא להתאכזר לאותם בעלי חיים. באותו רגע שוכחים שהם מסכנים לנו את אותם 500 אלף ראשים שבקושי יש לנו, ואת בריאות האנשים, כולל מחלת ברוצלוזיס.

מדינת ישראל השקיעה בשנים האחרונות קרוב ל-80 מיליון שקל, כולל אותו מבצע שעשינו. כל שנה, כל יום, מדינת ישראל משקיעה ללא תמורה חיסונים, על חשבון אותם רפתנים ששומרים על הרפת. אנחנו לא יכולים לעשות את אותה טעות פעמיים, בפעם השנייה לא יהיה על מה לטעות.
אני מציע שתראו את המפה האפידמולוגית איך אנחנו מתקיימים. אף אחד בעולם לא יכול להבין איך מתקיים היי-טק בנושא החקלאות וחלב, גידול בקר, ביצים, וכו' וכו'.

כל האזור מסביבנו נגוע.

כל האזור מסביבנו נגוע. אנחנו גם מקבלים מידע, אבל לא תמיד יש דיווחים. אנחנו לפעמים אוספים לבד את המידע. החוק הזה יאפשר לנו לשלוט ולהגן על אותם בעלי חיים ועל החקלאים שבקושי נשארו.

אילו מדינות בסביבתנו הן הכי נגועות? מאיפה האיום המרכזי?

תגיד לי אלו מדינות לא נגועות. כולן נגועות. יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם ירדן. אנחנו מנסים כבר שנים לעבוד על תוכנית חיסון אחידה, ואף פעם לא מצליחים. כשגמרנו משא ומתן למחרת מנהל השירותים הווטרינרים מתחלף שם, ואז מתחילים מחדש. לפני חודש סיימתי עם הירדנים על תוכנית חיסון נגד מחלת הפה והטלפיים שהיא מחלה כלכלית קשה. ראו מה קרה באנגליה, למשל. אחרי שסיכמתי איתו הוא למחרת התחלף. אתמול מצאתי מכתב מהמנכ"ל שלהם שאומר שאותו מנהל התחלף, ושכל הנושא שעליו דיברנו יהיה בפגישה הבאה. זה כבר שלוש שנים.

מה עם סוריה ולבנון?

סוריה נגועה מאוד. בצפון יש לנו מחלת הכלבת. מדובר בכלבים שחדרו מקוניטרה אלינו. אותו הדבר לגבי מחלת הפה והטלפיים בבקר. כל עדרי הבקר באזור רמת הגולן מחוסנים פעמיים בשנה בגלל שהם מפחדים מפני חדירה של מחלת הפה והטלפיים שישנה שם.

האם בסוריה יש גם ברצולוזיס?

יש, ודאי.

אולי כדאי שנשחרר קצת לחץ ביבוא ונקבע כמדיניות סטנדרטים יותר גבוהים ללחץ. היום אתה לא יכול לייבא לישראל שום דבר. בואו נתיר יבוא באופן עקרוני, אבל נדרוש סטנדרטים יותר גבוהים.

לא, יש סטנדרטים בין-לאומיים כדי לייבא למדינת ישראל. קודם כל, אתה לומד את השירות הווטרינרי של אותה מדינה שמולה איתה הולך לעבוד. שנית, אתה אוסף את כל המידע שישנו בארגון הבין-לאומי שנקרא OIE, ושם אתה מתבקש לדווח כל חודש על המחלות שיש אצלך. ברגע שהדברים האלה אינם, אז זה כבר מעורר סימן שאלה. אחרי זה אתה שולח את הנציג שלך לאותה מדינה כדי לבדוק מה קורה באותה מדינה. רק אחרי שראית את הכול, אתה יושב עם כל הנתונים ומחליט האם אתה יכול לייבא לאותה מדינה זו או לא. לפניי לא עומדות בעיות כלכליות, זה לא מעניין אותי. אותי מעניינים אותם החקלאים שעומדים אחריי ובריאות הציבור בישראל. האחריות שלי היא כלפיהם. היבואן רוצה להרוויח מהיבוא, וזה חיובי. אבל אותי מעניינת בריאותם של אותם ילדים שישתו את החלב ושיאכלו את הבשר, ושהגברים לא יפגעו בברוצולוזיס, ושיהיה לנו אחר כך פרו ורבו בריא. הברוצולוזיס גורמת לדלקת אשכים.

"הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4), התשס"ה-‏2005

1. הוספת סעיף 30א.
בפקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה-1985, אחרי סעיף 30 יבוא:

"הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם, ותוצרתם מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית"

30א. (א) לעניין פקודה זו ועל אף האמור בכל דין, הבאה או גרם הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים שייבואם מוסדר לפי הפקודה האמורה, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, דינם כדין יבוא.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעליי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או
תוצרת בעלי חיים כאמור באותו סעיף קטן, אשר גודלו או יוצרו כדין
ביישובים הנתונים לפיקוח מנהל השירותים הווטרינרים ונמצאו בשטחי
ישובים אלה עד להבאתם לישראל.

(ג) בסעיף זה –
"אזור ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה-שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967."

אני רוצה הבהרה לגבי הניסוח. האם המילה יבואן מתייחסת לתוצרת של בעלי חיים או לבעלי חיים? זה לא ברור פה. לנו חשוב שזה יתייחס לתוצרת.

ככל שיצטרכו הבהרות בנוסח כדי להבהיר את הנושא הזה, אנחנו נערוך הבהרות בנוסח.
זאת אומרת, שיבואן מוסדר לפי הפקודה האמורה יתייחס להכול, להבאה או גרם הבאה של בעלי חיים.

לנו חשוב שזה יהיה גם בתוצרת.

כתוב פה: "על אף האמור בכל דין". רציתי לדעת שכל הנושא הזה של יבוא נוגע רק לבריאות, ולא לשום דבר שקשור לנכסים או הסכמים.

יבואן מוסדר לפי הפקודה, ונכסים לא מוסדר לפי פקודת מחלות בעלי חיים.

גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, האם יש לך הערות לנוסח או לכל דבר אחר?

לא.

מי בעד הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4), התשס"ה-2005 ירים את ידו? מי נגד?


ה צ ב ע ה
הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש](מס' 4),
התשס"ה-2005, אושרה פה אחד להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק אושרה פה אחד. אני מאחל לכם הצלחה, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.