הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (הפחתת מספר הפעוטות במעון יום)

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 5
28/6/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 443
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, כ"א בסיון התשס"ה (‏28 ביוני, 2005), שעה 11:15

1. הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (הפחתת מספר הפעוטות במעון יום), התשס"ד-2004, פ/2745, של חברי הכנסת אתי לבני, רוני בריזון, יגאל יאסינוב, אילן ליבוביץ ומל פולישוק-בלוך

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

חה"כ חמי דורון
חה"כ אתי לבני
עו"ד דן אורן - לשכה משפטית, משרד המשפטים
משה בר סימנטוב - אגף התקציבים, משרד האוצר
דליה גלבוע - מטפלת בנושא האוטיסטים, משרד הבריאות
עו"ד טליה אגמון - לשכה משפטית, משרד הבריאות
אילה ברי - מנהלת היחידה לאוטיסטים, משרד הרווחה
חנן פריצקי - אגף התקציבים, משרד הרווחה
עו"ד אדי ווייס - סגן היועצת המשפטית, משרד הרווחה
אפרים חוג'ה - סגן מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה
שוש זאב-רשף - ממונה ארצית על מעונות יום שיקומיים, משרד הרווחה
עינת קסוטו-שפי - מנהלת חטיבת נעורים וטף, אלו"ט
רותי סיוון - דוברת אלו"ט
שלמה ללוש - יועץ, מרכז השלטון המקומי
ד"ר מורית בארי - בית-החולים אלי"ן
הניה מרמורשטיין - מנהלת פעוטון יד לטף על"ה, בני-ברק
ציפי נגל-אדלשטיין - מנכ"ל העמותה לילדים בסיכון
עידית גודס-גרינבאום - מרכזת פורום חוק מעונות יום שיקומיים
תמי מירו - מנכ"ל מועצה ארצית, מיח"א
חנה אלג'ם - עמותת צעד קדימה

ג'ודי וסרמן
ירון סיני (מתמחה)

וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (הפחתת מספר הפעוטות במעון יום), התשס"ד-2004

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק פרטית – הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (הפחתת מספר הפעוטות במעון יום), התשס"ד-2004, של חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי כנסת. אני ממתין למציעה.

סעיף 1 – הגדרות

"בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, בסעיף 2, בהגדרת המונח "מעון יום שיקומי", במקום "לעשרה" יבוא "לשישה"."

"חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000, נועד ליתן מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה לפעוטות עם מוגבלות, מגיל שנה ועד לגיל שלוש שנים, אשר אינם כלולים במסגרת חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, החל על ילדים בגיל שלוש ואילך.

פעוטות עם מוגבלות פיסית, שכלית וחושית קשה, זקוקים למסגרת מיוחדת כמו מעון יום שיקומי מגיל מאוד צעיר, שכן הקהילה המקצועית בארץ ובעולם מאוחדת בדעה כי התערבות טיפולית אינטנסיבית בשלוש שנות החיים הראשונות של הילד בעל המוגבלות מגדילה במידה ניכרת את הסיכוי לשפר את מצבו העתידי.

בחוק מעונות יום שיקומיים הותנתה הזכאות לפתיחת מעון יום שיקומי ברישום של עשרה פעוטות למעון. בהצעת החוק מוצע להפחית את המספר המינימלי של ילדים הנדרש לקבלת רשיון כמעון יום שיקומי לשישה במקום עשרה, וזאת מכיוון שבפריפריה המרוחקת ממרכז הארץ נאלצים הפעוטות לנסוע מרחק רב מאוד למעון יום שיקומי.

תיקון זה אינו נושא עמו כל עלות תקציבית ונועד לאפשר את יישומו המלא של החוק הקיים, בכך שגם מעונות באזורי פריפריה, אשר בהם אין עשרה פעוטות עם מוגבלות בטווח גיאוגרפי סביר, יוכלו לקבל רשיון כמעון יום שיקומי. הדבר חיוני על מנת שתהיה פריסה גיאוגרפית מספקת של מעונות יום שיקומיים, אשר תחסוך את הקושי הכספי והפיסי הכרוך בהסעת פעוטות למרחקים ארוכים."

מה אומרת הממשלה?

אני אפתח אבל האחריות על חוק מעונות יום שיקומיים היא על שני משרדים: משרד הרווחה ומשרד הבריאות.

חבריי במשרד הרווחה הפיצו תסקיר חוק משלהם, עם מודל אחר, שהם יוכלו בוודאי להציג בפני הוועדה. התסקיר הזה אמור להיות מובא בפני וועדת שרים לענייני חקיקה ולהתקדם בהליכי החקיקה.

עמדת הממשלה היתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ובלבד שהמציעה תקבל על עצמה להצטרף להצעת החוק הממשלתית.

הנוסח הממשלתי מוכן. כמו שאמר עו"ד אורן, אנחנו עומדים לפני העברתו לוועדת שרים לענייני חקיקה. הנוסח הממשלתי כוונתו לאזן בין כמה דברים.

זה מה שמונח לפניי?

לא.

אנחנו לא דנים עכשיו בהצעה הממשלתית. אנחנו דנים בהצעת החוק הפרטית.

זה כעיקרון זהה. היו כמה תיקונים.

אנחנו רוצים שזה יהיה נוסח חלופי.

תסבירו לי מה ההבדלים מבחינה מעשית.

מצד אחד, על-פי החוק הקיים הגדרת "מעון" כוללת רק מקום שיש בו לפחות עשרה פעוטות, וזה בשל כל מיני סיבות, של תשתית וכן הלאה. תיכף אנשי הביצוע יסבירו. אולם מצד שני, אחרי שהחוק נחקק הסתבר שיש בעיות בשטח, במיוחד לגבי קבוצות מסוימות של פעוטות. מדובר בעיקר בפעוטות עם אוטיזם, פעוטות עם לקות ראייה, עם לקות שמיעה, וגם אלה שגרים במרחק גדול מ-25 קילומטרים ממעון קיים. בגלל הבעיות בשטח ראינו שבכל זאת יש צורך לאפשר כאן קצת גמישות. המגמה שלנו היתה, מצד אחד, לשמור על העיקרון, שלא פחות מ-עשרה, ומצד שני לאפשר גמישות כדי לפתור בעיות נקודתיות. לכן גיבשנו הצעה שמשקפת את האיזון הזה.

ההצעה באה לאפשר להקים שלוחה למעון יום שיקומי קיים, ובשלוחה אפשר שיהיו פחות מעשרה, כלומר שישה. אנחנו יורדים במספר. השלוחות האלה יהיו מיועדות בעיקר ל-4 הקבוצות שציינתי: ילדים עם אוטיזם, ילדים עם לקות ראייה, ילדים עם לקות שמיעה וגם ילדים שגרים במרחק גדול יותר מ-25 קילומטרים ממעון קיים.

בעקבות הערה של משרד המשפטים נאפשר עוד יותר גמישות ונוסיף שהשרים יוכלו לקבוע קבוצות נוספות, אם בעתיד יתעוררו בעיות בנושא הזה.

מי מטפל במעונות יום במשרד שלכם מבחינה מקצועית?

אנשי המקצוע נמצאים כאן.

תסבירי לי מי האוכלוסייה שבאה היום למעון יום שיקומי.

אני מפקחת ארצית. מדובר על פעוטות מגיל שנה ועד 3 שנים. הקריטריונים קובעים: פעוט הזכאי לקצבת ילד נכה, או פעוט שעבר ועדת אבחון של האגף לטיפול באדם המפגר, כלומר הוכר כפעוט עם פיגור. זאת האוכלוסייה הזכאית למעון שיקום.

נאמר שבשלוחה יכולים להיות רק 4 סוגי ילדים: אוטיסטים, בעלי ליקוי שמיעה, בעלי ליקוי ראייה או כאלה הגרים במרחק הגדול מ-25 קילומטרים ממעון שיקומי. אולי תוכלי לתת לנו דוגמאות.

היום יש לנו קרוב ל-50 מעונות ברחבי הארץ עם קרוב ל-600 פעוטות. מהם כ-100 מוגדרים עם אוטיזם, כ-100 עם פיגור שכלי, וכל היתר פעוטות עם ליקויים אחרים.

מי שסובל מפיגור קשה בגילאי 1-3 שנים, שבמקרה אין לו ליקוי ראייה או שמיעה והוא לא אוטיסט אבל הוא מפגר קשה מאוד, יכול לנסוע 25 קילומטרים? ואילו מפגר אחר, רק בגלל שיש לו ליקוי שמיעה, לא ייסע 25 קילומטרים? אני לא מבין את ההיגיון.

כמו שאמרתי, יש לנו קרוב ל-50 מעונות. יצאנו למכרז ונפתח עוד מעונות בתקופה הקרובה, גם כדי להקטין את המרחקים, כדי שפעוטות ייסעו פחות.

מספר המעונות לעיוורים, לקויי שמיעה ואוטיסטים קטן יחסית, אז יתכן שאכן נרצה לפתוח מעון ויהיו לנו רק 4 פעוטות לקויי ראייה ולא נוכל לפתוח להם מעון. זה הרציונל.

כאן לא עזרת לפתור את הבעיה הזאת, כי יש לך רק 4.

אנחנו אכן מדברים על 6.

נניח שבישוב מסוים במדינת ישראל יש 6 ילדים, ארבעה הסובלים מליקויי ראייה ושניים הסובלים מפיגור קשה מאוד אבל במקרה הם רואים ושומעים.

אבל אם הם נכללים בקריטריון הנוסף, שהמרחק ממעון שיקומי שמתאים להם הוא 25 קילומטרים, נוכל להכניס אותם למעון קרוב.

אז בשביל מה צריך את הקריטריון הראשון? בקריטריון הראשון יכלל גם מי שגר במרחק קטן יותר מ-25 קילומטרים ממעון קיים?

כן, בהחלט.

אז אני חוזר לשאלה שלי. את אשת מקצוע. אני מבקש שתסבירי לי מבחינה מקצועית איך את עושה דיפרנציאציה בין הילדים הקטנים האלה. מדוע מפגר במצב קשה ביותר שרואה ושומע אפשר לטרטר 24 קילומטרים?

יש לנו הרבה מאוד מעונות למפגרים ואין לנו די מעונות ללקויי ראייה, לקויי שמיעה ואוטיסטים. לכן זה מחייב לתת מענה לקבוצת האוכלוסייה הזאת. עבור יתר האוכלוסייה יש לנו הרבה מאוד מעונות.

היא אומרת שהבעיה לא מתעוררת לגבי ילדים הסובלים מפיגור שכלי.

הם נמצאים באותו מעון? במעון שאתם מפעילים האוכלוסיות השונות נמצאות ביחד?

לא. היום יש מעונות נפרדים לאוכלוסייה עם אוטיזם, יש מעונות מתמחים לאוכלוסייה עם עיוורון וליקויי ראייה ויש מעונות מתמחים ללקויי שמיעה.

את אומרת שלגבי כל השאר אין היום כמעט שום בעיות בשטח?

יש לנו מענה.

הבעיה העיקרית היא לגבי האוכלוסיות שציינת, ולא מערבבים את הילדים.

בעיקרון לא, כי זה מחייב התמחות.

לכן את אומרת שכאשר צריך לאסוף 6 לקויי ראייה, היום תוכלי לאסוף אותם בפחות מ-25 קילומטרים, לא תהיה שום הגבלה על המרחק. ולגבי כל השאר, את מורידה את זה ל-25 קילומטרים.

זה הנוסח. הממשלה רוצה שיתקבל הנוסח הממשלתי ולא הנוסח של המציעים.

עדיין אין הצעת ממשלתית. הכיוון, ככל הנראה, מתכנס כן לפתרון הזה, אבל אנחנו עדיין בוחנים את זה עם משרד הרווחה.

יתכן שתהיו יותר גמישים ותורידו את זה ל-20 קילומטרים?

נבחן את האיזונים השונים שצריך להגיע אליהם.

הנוסח שבפנינו, של משרד הרווחה, שקרוב לוודאי שהממשלה תתכנס אליו, אומר כך: יש הפרדה בין המעונות. לגבי אוכלוסיות שאינן לקויות שמיעה, לקויות ראייה או אוטיסטים אין בעיה. אף-על-פי-כן, למרות שאין בעיה, מורידים את זה ל-25 קילומטרים. כלומר, גם כאן משפרים במקצת, כדי שיהיה לנו טווח ביטחון. כלומר אם אין לנו ברירה ואין ילדים נוספים במרחק 25 קילומטרים יש זכאות אפילו כשיש רק 6 ילדים. אבל בזה אין בעיה.

עיקר הבעיה בעונות לאוטיסטים, לקויי שמיעה ולקויי ראייה, וכאן מקבלים את הצעת החוק כלשונה. דהיינו, 6 ילדים, ללא הגבלת מרחק. כאשר אוספים 6 ילדים מאלה ניתן להקים מעון.

יש כאן סייג אחד, על "שלוחה".

"שלוחה" תהיה חלק ממעון קיים.

אבל השלוחה תתפקד באופן נפרד.

מהותית מה רע בזה? מה רע בשלוחה?

אין בזה רע. אנחנו רוצים למנוע שיבוא מחר גוף במכרז ויגיד: היות והחוק עבר אני פותח מעון ל-6 פעוטות.

הבנתי. אבל לא תתנו טיפול פחות טוב בשלוחה מאשר במעון השיקומי.

האם למישהו מהאנשים היושבים כאן יש התנגדות לנוסח הזה?

אדוני היושב-ראש, יש לי כמה שאלות או הסתייגויות לנוסח הממשלתי. אני מרכזת פורום חוק מעונות יום שיקומיים בקואליציה של 50 ארגונים שמקדמים את נושא הזכאות למעונות יום שיקומיים. יש לי שתי שאלות בעניין הזה למשרדי הממשלה.

השאלה הראשונה היא על החיוב בשלוחה. יש לי דוגמה קונקרטית מהשטח. פנה אלי ארגון ששמו "מרכז מילמן" בחיפה, ארגון מוכר ומנוסה שלא היה מעולם מעון יום שיקומי. הוא טיפל בילדים אוטיסטים בצורות שונות אבל לא במבנה של מעון יום שיקומי. הוא רצה לפתוח מעון יום שיקומי אך לא הצליח לאסוף בחיפה 10 ילדים, כפי שנדרש היום על-פי חוק. אני מדברת על המצב שהיה לפני שנה. על-פי הצעת החוק הממשלתית, גם היום עם 6 ילדים לא יוכל לפתוח מעון.

הצעת החוק הממשלתית אומרת: אנחנו משפרים את השירות ולא מוסיפים ארגונים.

זה אומר שבכל האזור שמצפון לכפר-סבא נכון להיום אין אף מעון יום שיקומי.

אבל יהיו מעונות אחרים. יש שתי עמותות שיכולות להפעיל. אנחנו יכולים לשלוט עליהן ולעשות מין שלוחה.

"בית מילמן" הוא מרכז פעיל ומנוסה.

כעיקרון יש לנו עמותות משלנו, שאנחנו עובדים איתן והן כבר נותנות את השירות. נבקש מהן להקים שלוחה. זה לא רק "בית מילמן". יהיו כל מיני עמותות כאלה.

אין שום טעם לדבר כרגע על ארגונים אחרים.

הם אומרים: בהזדמנות הזאת אנחנו לא רוצים להוסיף עוד ארגונים שלא עמדו במכרז.

יצאנו למכרז ויש 76 מציעים חדשים. לכן לא נכון לומר שלא פותחים את השורות.

אנחנו מניחים שמי שיוכל לתת שירות ל-10 ילדים יוכל לפתוח גם שלוחה.

אני מנסה להבין את הרציונל.

גברת עידית גודס-גרינבאום, הם אומרים לך, וזה מקובל בכל מינהל תקין, שמי שלא היה מסוגל להקים מעון יום שיקומי ל-10 ילדים – לא החוק הזה ייתן לו את דלת הכניסה.

רק בגלל שלא היו לו די ילדים. לא בגלל שלא היו לו הניסיון והמקצועיות הנדרשים.

הוא יכול היה לגשת למכרז גם בלי ילדים. הוא לא היה צריך להביא מחסן של ילדים כדי לגשת למכרז.

אנחנו הרי יודעים שילדים בגיל הזה מאובחנים לכל אורך השנה. איתורים של ילדים כאלה באים בגלים, פתאום יש גל, פתאום אין גל. ב-1 בספטמבר בשנה מסוימת לא היו 10 ילדים כדי לפתוח מעון.

הבנו את העניין. מה השאלה השנייה?

השאלה השנייה נוגעת לילדים במעונות המתמחים. אני מביאה שוב דוגמה קונקרטית על ילדים לקויי שמיעה במעון בטבריה, שנמצאים במעון שמופעל על-ידי ארגון שכבר מפעיל מעונות יום שיקומיים (מיח"א). בשנה מסוימת ב-1 בספטמבר אותרו 3 ילדים לקויי שמיעה, זה מספר הילדים שאותרו באותו רגע. אותו ארגון, שמפעיל מעונות יום שיקומיים, רצה לפתוח עבורם מעון. בעצם גם על-פי הצעת החוק החדשה לא יוכל לעשות כן. הוא מוכן להשקיע ולסבסד – וצריך להגיד שכאן הארגונים מסבסדים את השירות והמדינה לא מכסה.

אז הוא יפתח שלוחה בטבריה.

אבל לא יוכל לפתוח אם יהיו רק 3 ילדים ב-1 בספטמבר.

את מעלה עכשיו נושא חדש. מגישי הצעת החוק לא ביקשו את זה. הם ביקשו לאפשר לפתוח מעון ל-6 ילדים ומעלה ולא ביקשו לאפשר לפתוח מעון לילד אחד או לשניים או לשלושה, גם אם זה לא עולה כסף.

אני שואלת כדי להבין את הרציונל.

הרציונל של הצעת החוק הוא הרצון לתת מענה לישובים מרוחקים.

אני סגן מנהל אגף השיקום. אכניס משתנה כלכלי, שהוא דומיננטי בעניין הזה. העובדה שקבענו בזמנו 10 נבעה מחישוב של רנטביליות, כדאיות כלכלית להפעלת המעון, אחרת הארגונים ייאלצו להוציא מכספם. זה המינימום שמאפשר כדאיות כלכלית. לכן החלטנו על פתיחת מעון ל-6 ילדים כשלוחה. ההתעקשות שלנו על המילה "שלוחה" נבעה בין היתר כדי לא לתת לעסק הזה להתמוטט, לתת אפשרות להפעיל אותו. אחרת הארגון יגיע מהר מאוד להבנה שלא כדאי לו.

אתה רוצה ליצור ערבוב בין מעונות של 10 ילדים לבין מעונות של 6 ילדים, אתה אומר שכך הם יחזיקו מעמד. לעומת זה, ארגון שיחזיק רק מעונות של 6 ילדים לטענתך לא יחזיק מעמד, ועם כל הרצון הטוב נמצא אותם באמצע שנת הלימודים מתמוטטים.

בהחלט, ושלא לדבר על מעון לשלושה ילדים.

יש כאן עוד משתנה. זה לא רק עניין תקציבי, אלא גם מחסור בכוח אדם. יש בעיה קשה בנושא כוח אדם פרה-רפואי בפריפריה. גם את זה צריך לקחת בחשבון.

גברת עידית גודס-גרינבאום, גם אם את צודקת, אנחנו לא נלך מעבר להצעה. ההצעה מדברת על 6 ילדים. אז קודם כול, ברוך ה' שהממשלה מסכימה במקרים מסוימים ל-6, ועוד מורידה 25 קילומטרים לשאר הילדים, יפה. אנחנו לא נלך מעבר לזה.

אבל הם אומרים לך מה הרציונל, וזה גם עונה על שאלתך בעניין המעון בטבריה ל-3 ילדים. הם אומרים: עם כל הכבוד לארגונים שמסבסדים, המדינה צריכה לחשוב שהארגונים יחזיקו את העניין ולא יתמוטטו. היום הם נכנסים ברצון טוב, כי יש להם תרומה, אבל מחר לא תהיה תרומה ואז הילדים יישארו. לכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הרנטביליות. הם אומרים: 10 ילדים – זה רנטבילי; 6 ילדים – לא. אז אם יש ארגון טוב שיש לו 5 מעונות או 3 מעונות או 2 מעונות של 10 ילדים, ועכשיו בגלל החוק הזה יפתח שלוחה ל-6 או 7 או 8 ילדים, אנחנו מניחים שיחזיקו מעמד. אבל אם ניקח את "בית מילמן" ונאפשר לפתוח מעון של 6 ילדים בלבד, אנחנו מטילים עליו עומס כזה שהממשלה לא רוצה להטיל.

מאחר ובהצעת החוק לא הוצע כלל לפתוח מעון לפחות מ-6 ילדים אז אנחנו לא צריכים להעלות את זה.

כמו כן, נרשמה בפרוטוקול הצהרה של משרד הרווחה, של העוסקים בעניין – אני אומר את זה בשמכם ותגידו אם אתם מסכימים – שהטיפול בילדים בשלוחה מבחינת כוח אדם ואמצעים יהיה שווה לטיפול במרכז.

הטיפול בשלוחה יהיה שווה לטיפול במעונות היום הטיפוליים.

לפיכך עולה כאן רק עניין אחד, שלא יהיו ארגונים שמפעילים מוסדות לא רנטביליים.

חברת הכנסת לבני, את מקבלת את הסיכום?

אתה ממליץ לי לקבל? הסכמתי לתאם את זה.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

אני רוצה לומר מילה אחת. אמרו ש-10 ילדים במעון זה רנטבילי ו-6 ילדים לא רנטבילי.

הם אומרים ש-10 ילדים זה גבול הרנטביליות.

איפה המספרים? אני תמיד שומעת כל מיני הערכות כספיות.

מה אכפת לך? את הצעת 6.

אמרו ש-6 אולי לא רנטבילי,אבל אולי 4 זה כן רנטבילי?

אני מציע שלקראת הקריאה הבאה תביאו לנו פירוט, איך הגעתם להערכה המספרית ש-10 ילדים זה גבול הרנטביליות.

צריך להבין שה-6 לא עומדים בפני עצמם. זה 6 למסגרת קיימת, שיש בה כבר 10 או 15 או 20 ילדים והיא פותחת שלוחה לעוד 6 ילדים במבנה נוסף, במרחק שמאפשר לילדים לא לנסוע. זה הרעיון.

אמרתם שנקודת המוצא שלכם, ש-10 ילדים במעון הוא גבול הרנטביליות. מבקשת חברת הכנסת לבני לראות את ההוצאות וההכנסות באופן גס, מה שאושר על-ידי חשב המשרד, כדי שנדע פחות או יותר כיצד זה פועל: כך וכך מטפלים, כך וכך שכר דירה, כך וכך ציוד, כך וכך טיפול פרה-רפואי.

אני רוצה להזכיר שהתנאי להסכמת הממשלה היה לא רק שהמציעים מצטרפים להצעת החוק, אלא גם שהם ימתינו עם הצעתם להצעת החוק הממשלתית, עד שהממשלה תביא את הצעתה לכנסת.

עוד אין נוסח ממשלתי.

אתה רוצה שלא יעלו את זה כעת לקריאה ראשונה?

תוך כמה זמן תביאו את ההצעה הממשלתית? אם היית מצפה להסכמה על הנוסח הממשלתי, שזה בדרך כלל העניין המהותי, הייתי מבין. כפי שאמר מר בר סימנטוב, הנוסח שהגיש המשרד המקצועי המוביל קרוב לוודאי יקבל הסכמה, לכן אנחנו מתקדמים, והמציעים מסכימים לכך. אבל אם תגיד שצריך להמתין – עליך להבין שבשטח יש ילדים, לא ילדים ממוצעים, ילדים לקויי שמיעה ולקויי ראייה או אוטיסטים, שצריכים להיות במעונות ב-1 בספטמבר ואין להם כרגע מעון.

לכן אנחנו עושים כל מאמץ להביא את זה.

כאשר תגיע לממשלה, בדרך הדו-סטרית, תסביר לממשלה שמאחר והסכמנו לנוסח אז אתם הסכמתם כאן שנוביל את החוק.

אין לנו מנדט להסכים לזה.

הבעיה אחרת. ב-31 ביולי הכנסת יוצאת לפגרה. כלומר אפשר להתעכב שבוע אבל לא מעבר לזה.

אנחנו מבינים את לוח הזמנים.

מתי הובאה הצעת החוק לקריאה טרומית בכנסת?

ב-29 בנובמבר 2004.

כלומר, לפני 7 חודשים. תסקיר הצעת החוק של משרד הרווחה יצא בנובמבר ועדיין אין הצעת חוק ממשלתית. אתה רוצה שהילדים האלה יפסידו שנת לימודים?

לא.

תסביר את זה לוועדת השרים לענייני חקיקה.

אדוני היושב-ראש, שר הרווחה עסוק בדברים אחרים.

משרד הרווחה הביא את הנוסח, אלא כל שאר הממשלה לא מסכימה בינתיים.

אנחנו מאשרים לקריאה ראשונה את הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (הפחתת מספר הפעוטות במעון יום), התשס"ד-2004, בנוסח של משרד הרווחה.

בתוספת ההערה של משרד המשפטים.

אציג את הנוסח המתוקן.

סעיף 1 – תיקון סעיף 2 (בחוק מעונות יום שיקומיים)

"בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000 (להלן – "החוק העיקרי"), בסעיף 2 –

(1) בהגדרת "מעון יום שיקומי", אחרי המילים "מעון יום שיקומי" יבוא "לרבות שלוחה".

(2) אחרי ההגדרה "מעון יום שיקומי" יבוא:

""שלוחה" – מקום שמהווה חלק ממעון יום שיקומי ואינו נמצא בשטחו, המספק בשעות היום טיפול וחינוך לשישה פעוטות עם מוגבלות לפחות, שמתקיים בהם אחד מאלה –

(א) יש להם לקות שמיעה, לקות ראייה, אוטיזם או לקות אחרת שקבעו השרים.

(ב) מקום מגוריהם נמצא לפחות במרחק של עשרים וחמישה קילומטרים מחוץ לשטחו של מעון יום שיקומי.""

יש כאן מין מלכוד. אתה אומר שהשלוחה היא חלק ממעון יום קיים, ומצד שני שזה צריך להיות לפחות במרחק של 25 קילומטרים ממעון יום שיקומי.

זה שתי חלופות: או לקויות ראייה, לקויות שמיעה, אוטיזם או לקות אחרת שקבעו השרים; או שמקום מגוריהם נמצא במרחק של 25 קילומטרים לפחות ממעון יום שיקומי.

הוצע גם תיקון לסעיף 3.

סעיף 2 – תיקון סעיף 3

"בסעיף 3(א), אחרי המילים "למקום מגוריו" יבוא: "לענין סעיף זה, מעון יום שיקומי לרבות שלוחה"."

זה הנוסח שהוועדה מאשרת פה אחד לקריאה ראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45