הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול ליתום משני הוריו)

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 5
28/6/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 440
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, כ"א בסיון התשס"ה (‏28 ביוני, 2005), שעה 11:50

1. הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול ליתום משני הוריו), התשס"ה-2005, פ/3334, של חה"כ שאול יהלום – הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד
יגאל יאסינוב

חה"כ חמי דורון
עו"ד דן אורן - לשכה משפטית, משרד המשפטים
משה בר סימנטוב - אגף התקציבים, משרד האוצר
שגיא בלשה - רכז עלייה וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר
עופרה גולני - מחלקת פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
רבקה פריאור - מנהלת מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי
יעקב עמר - עוזר סגן השר, משרד הרווחה
עו"ד שלומי מור - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
יהושע כהן - יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה
עו"ד רועי כהן - ארגון נפגעי פעולות איבה

ג'ודי וסרמן
ירון סיני (מתמחה)

וילמה מאור

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול ליתום משני הוריו), התשס"ה-2005

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום עומדת הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול ליתום משני הוריו), התשס"ה-2005, הצעת חוק פרטית שלי. אני מבקש להציג את ההצעה.

אנחנו עוסקים בנושא כאוב מאוד. לצערנו הרב במדינה שלנו בגלל אופי פעולות הטרור והאיבה קורה ששני הורים נהרגים והמשפחה נמצאת יתומה בלא אב ובלא אם. עד היום, על-פי הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, זכאי ילדו של מי שהורהו נספה לתגמול עד הגיעו לגיל 21, ואחרי גיל 21 – רק במקרים יוצאים מן הכלל, אם הוא לא עומד ברשות עצמו.

הצעת החוק שלפניו קובעת שכאשר נוצר מצב כל-כך טרגי, שפתאום יום אחד המשפחה, ללא שהכינה עצמה, ללא שידעה על העניין, מוצאת עצמה ללא שני ההורים הרי שאז צריכים לעזור ליתומים מעבר לעזרה הניתנת כאשר יש אבא או אמא בבית.

מדינת ישראל הגיעה אף היא לאותה מסקנה ומינתה ועדה בראשות שופט בית-הדין הארצי לעבודה, הנשיא לשעבר מר מנחם גולדברג. חבר הכנסת זבולון אורלב, שהיה אז שר הרווחה, מינה ועדה בנושא הזה שהגישה מסקנותיה. אני מבין שמשרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי תומכים במסקנות ועדת השופט גולדברג.

כאשר הגשתי את הצעת החוק אמרו לי בוועדת השרים לענייני חקיקה שהבעיה היא במשרד האוצר, שמשרד האוצר לא יסכים אלא אם אגיע איתו להסכמה. היה לי משא ומתן עם משרד האוצר ובסופו של דבר הגענו להסכמה, שונה מהצעת השופט גולדברג. ההצעה המוסכמת עברה אישור של ועדת השרים לענייני חקיקה. אני מניח שאילולא הייתי מגיע להסכמה עם משרד האוצר ההצעה לא היתה עוברת בוועדת השרים לענייני חקיקה.

אני מבקש מחברי הוועדה כמציע הצעת החוק לקבל את ההסכמה אליה הגעתי עם משרד האוצר. אנחנו מוכנים אחרי זה ללכת לחקיקה, אם הממשלה תגיש הצעת חוק בעקבות המלצות ועדת גולדברג שתשפר את הכלול בהצעת החוק שלי, אנחנו ניתן לה כאן כמובן את מלוא הכבוד ונעזור לשיפור המצב. אבל יש לי בסיס להניח שאם לא נלך עכשיו להצעת חוק על סמך ההצעה המוסכמת עם משרד האוצר הרי העניין לא יקרום עור וגידים, ומדובר במשפחות במצוקה קשה.

על-פי ההצעה שלנו המוסכמת עם משרד האוצר מדובר ב-9 משפחות. על-פי מסקנות ועדת גולדברג מספר המשפחות כפול. גם כאן וגם כאן, מספר המשפחות מצומצם למדי, אבל בכל אופן יש לזה השלכות.

ההסכמה שלי עם האוצר מתייחסת למקרה ששני ההורים הם נפגעי פעולות איבה. כלומר לא מדובר על משפחה חד-הורית, שהאבא נפטר למשל בתאונת דרכים ועכשיו פתאום האמא חס וחלילה נהרגה בפעולת איבה או להיפך, אלא על משפחה ששני ההורים נהרגו בפעולות איבה.

דבר שני, כדי לכלול כמה משפחות שנפגעו בפיגועי הטרור האחרונים החוק יחול רטרואקטיבית מינואר 2003. אנחנו מדברים על כל שנת 2003, על שנת 2004 וכמובן מה שנותר משנת 2005, שנתיים וחצי רטרואקטיבית, שזה בערך שנות האינתיפדה. לא הצלחתי להשיג הסכמה ללכת גם לשנים שלפני כן.

מדובר על פיצוי של 24 חודשים. היתומים מקבלים פיצוי כדי שבשנתיים הראשונות לאיר האסון הנורא שנופל עליהם יוכלו להשתקם.

יש גיל גג, גיל 35 שנים. כלומר, גם יתום בן 33 או 34 זכאי לגמלה, אולם בגיל 35 זה נפסק.

מעמד הילד – בביטוח הלאומי יש כל מיני הגדרות והילד אליו מתייחסת הצעת החוק נקרא "יתום עצמאי ללא מבחן הכנסה". כלומר הוא מקבל מענק – ואני מניח שמדובר על 2,000 שקלים בחודש בערך או אולי קצת יותר, תיכף נשמע – ללא מבחן הכנסה.

זה סכום גדול יותר. אני לא זוכר במדויק כמה.

עד כאן ההסכמה שלי עם משרד האוצר ועם ועדת השרים לענייני חקיקה ואני מבקש לקבל את הצעת החוק בנוסח הזה.

אני רק רוצה להעיר למען השקיפות מה היו המלצות ועדת גולדברג. בהמלצותיה היו שני מרכיבים עיקריים: 1) לא עד גיל 35 שנים אלא רק עד גיל 25 שנים – וזה לרעת המשפחה; 2) הפיצוי יינתן תמיד אם חסרים שני הורים שנהרגו, לא משנה אם אחד נהרג בפעולת טרור והשני נהרג בנסיבות אחרות – וזה לטובת המשפחה.

הוא כלל גם משפחה חד-הורית בה נהרג ההורה היחיד.

יש לי הערות נוספות, אם יורשה לי. על-פי המלצות דוח גולדברג יש שתי הטבות נוספות. ראשית, מדובר ב-4 שנות קצבה, כלומר מגיל 21 ועד 25, ולא שנתיים כפי שאדוני הציע. שנית, מדובר בגמלה שלה היתה זכאית אלמנה שנישאה ועל שולחנה סמוך יתום אחד. כלומר, מדובר בסך של כ-3,800 שקלים בחודש, שהוא גבוה יותר מהסך המשולם ליתום עצמאי. יתום עצמאי זכאי לכ-2,500 שקלים בחודש.

ויתום ששני הוריו נהרגו בפעולות איבה, מה השיעור לו הוא זכאי היום?

לגבי יתום ששני הוריו נספו, תלוי איפה בוחנים את זה. לכאורה הוא אמור לקבל כפי שמקבלת אלמנה שנישאה ועל שולחנה סמוכים יתומים. אלא שאלמנה שנישאה ועל שולחנה סמוכים יתומים, ככל שמספר היתומים גדל אין מכפלה של הסכום אלא רק איזו תוספת. כך שאם מדובר באלמנה ו-4 יתומים יוצא שכל אחד מקבל פחות מאשר היו מקבלים אלמנה ושני יתומים.

כלומר, יתכן שהסכום זהה כאשר יש הרבה ילדים.

ככל שמספר היתומים גדל כך החלק פר יתום קטֵן. זה המצב כרגע. השופט גולדברג ממליץ שכל יתום ויתום יקבל בדיוק אותו סכום.

כך גם בהצעת החוק שלפנינו, אלא אתה אומר שההפרש הוא 1,300 שקלים.

גם בהמלצות ועדת גולדברג אין מבחן הכנסה?

אין מבחן הכנסה.

אני אומר פעם נוספת מה ההבדלים בין הצעת החוק לבין מסקנות ועדת גולדברג: השינוי לרעה בהמלצות דוח גולדברג – שם מדובר רק עד גיל 25.

מה עם רטרואקטיביות?

לא דנו בזה. אמרנו שעד גיל 25 שנים זכאי כל אחד ל-4 שנים.

אתה אומר שבהצעת ועדת גולדברג אין תשלום רטרואקטיבי ואין לכם עמדה בעניין זה. מדובר על תשלום עד גיל 25 שניתן למשך 4 שנים.

מי שהתייתם משני הוריו בגיל 24 יהיה זכאי לתגמול רק שנה אחת.

כלומר בממוצע זה לא 4 שנים. 4 שנים זה המקסימום בגילאים 21-25. לא יכול להיות יותר מ-4 שנים. כלומר, קבעתם גם גג וגם שהגמלה תינתן לכל היותר 4 שנים. מטבע הדברים, לאור המצב בשטח, זה לא כל-כך לטובת המשפחות. על-פי הצעת החוק שלנו, שמדברת על גמלה למשך שנתיים עד גיל 35, יתכן שזה יוצא יותר ושיותר אנשים יקבלו.

על-פי הקבוצה הנכללת בהצעה של אדוני, כל מי שקיבל איזה תגמול עד גיל 21, קרי התייתם משני הוריו בגיל 20.5, כבר לא יהיה זכאי לקבל שנתיים. כך הבנתי.

לא, עד גיל 35, גם אם זה קרה בגיל 30.

אם הוא התייתם מאחד מהוריו לא בשל פעולת טרור וזכה לקבל עד גיל 21 תגמולים במשך כמה חודשים, ייצא שלא יהיה זכאי לאותה גמלה.

ההבדל בין ההצעות, בהצעת החוק מדובר רק על מי שהתייתם משני הוריו בפעולת טרור ואילו בהצעת ועדת גולדברג לא. כאן ברור שיש יתרון להמלצות ועדת גולדברג. אני רק אומר ש-4 שנים לעומת שנתיים זה לא בהכרח כפול, מאחר וקבעתם את גיל 25 כגג. בממוצע בדרך כלל הילד לא יקבל את הגמלה במשך 4 שנים, כי ההורים לא נהרגים דווקא כשהילד בן 21 שנים.

זה לגבי היתומים שיתווספו, אבל קח בחשבון שכל קבוצת היתומים הקיימת כיום שמקבלת גמלאות תמשיך להיות זכאית עד גיל 25, ולגביהם זה לא ממוצע אלא 4 שנים.

על-פי הצעת החוק, המוסכמת עם משרד האוצר, מדובר על מעמד ילד יתום עצמאי ללא מבחן הכנסה. כלומר הסכום לכל ילד יהיה קבוע, על-פי מכפלה קבועה?

כן. זה הרעיון של יתום עצמאי.

האגף אומר שכן, למרות שסעיף 9(א) לחוק משפחות חיילים מפנה לסעיף 13(1) שעוסק בתגמולים להם זכאית אלמנה שנישאה.

זה לא קשור לאלמנה. זה יתום עצמאי.

סעיף 9(א), שעוסק ביתום עצמאי, מפנה לסעיף 13(1) לחוק משפחות חיילים, וסעיף 13(1) עוסק באלמנה שנישאה ומשווה את מה שהיא מקבלת למה שהוא אמור לקבל. לגביה אין מכפלה עבור כל יתום אלא מעין תוספת. אם במשפחה אחת יהיו 4 יתומים, הסכום לכאורה יירד ככל שמספר היתומים יגדל.

אתה מדבר על הסכום פר יתום.

גברת פריאור, על-פי הצעת החוק זה יהיה שווה?

צריך לראות את הנוסח. צריך להבהיר בנוסח שכל יתום מקבל אותו סכום.

אני פונה אל חברי הוועדה, מאחר וזאת הצעת חוק שלי, לקבל את הצעת משרד האוצר, האומרת: 1) שני ההורים נפגעו בפעולות איבה; 2) החוק יחול רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2003; 3) הפיצוי יינתן למשך 24 חודשים; 4) גיל הגג – 35 שנים; 5) מעמד הילד – יתום עצמאי ללא מבחן הכנסה; 6) וכל ילד יקבל שיעור שווה.

כ-2,800 שקלים.

יש לי הערה לנוסח. מדובר על כך ששני ההורים נפגעו בפעולת איבה כאשר הילד היה כבר מעל גיל 21.

מה זה משנה?

אם ההורה נפגע לפני הגיעו של הילד לגיל 21 אז חל עליו החוק הקודם, מה שקיים עד היום, ולא החוק שלפנינו.

למה?

החוק הזה חל רק על מי שהוריו נפגעו כשהיה מעל גיל 21. כי לפני גיל 21 יש את החוק הקיים.

ואם הוא היה בן 20 כשאחד ההורים נרצח וקיבל במשך שנה, ועכשיו כשהוא בן 21 נרצח ההורה השני?

אז הוא יקבל עוד שנה. אבל צריך להגדיר את זה באופן מדויק מאוד. אם הוא היה בן 19.5 אז הוא יקבל עוד חצי שנה.

כלומר יתום מעל גיל 21 לא יכול לקבל יותר מ-24 חודשים במצטבר, אבל המכפלה היא מכפלה.

מה קורה לו עד גיל 21?

מה מקבל היום יתום עד גיל 21 על-פי החוק הקיים?

עד גיל 21 יתום משני הוריו, ששני הוריו נספו בפיגוע, זכאי לתגמול בגובה 3,800 שקלים.

מה הרציונל מאחורי התמיכה באדם בן 30 ששני הוריו נהרגו בפיגוע? מדוע צריך עכשיו לתת לו גמלה?

כי הוא לא יכול לעבוד, הוא בדיכאון מוחלט, נמצא במצב שאי אפשר בכלל לדבר אתו ואין לו ממה לחיות. אולי הוא גם מטפל באחיו הקטנים במקום ההורים.

אני לא מבין את מבחן הגיל, למה נקבע גיל 35. אחרי גיל 35 אין לו דיכאון מוחלט?

אני בעד לקבוע את גיל 60, אבל אלה הפשרות אליהן הגעתי עם משרד האוצר. הצעתי יותר. אבל ככל שהגיל נמוך יותר ופתאום איבדת שני הורים, אתה במצב שאתה לא רואה מה יום ומה לילה ואתה לא חוזר לעבודה. יתכן שאדם בגיל 55 נפגע באותו אופן גם הוא, וקרו כבר אסונות, אבל זאת היתה הפשרה.

אם אדם איבד אחד מהוריו בגיל צעיר באירוע טרור, בגיל 15-16, ואת ההורה השני איבד אחרי גיל 21 גם באירוע טרור?

יש לך ספק שזה אדם שלא מהעולם הזה אחרי ששני הוריו נהרגו באירועי טרור?

אם שניהם נהרגו באירועי טרור אז הוא יקבל שנתיים.

הוא לא יקבל, כי כאשר הורה אחד נהרג כשהיה בן 16 הוא כבר קיבל פיצוי. הוא לא יקבל פיצוי נוסף.

הוא לא יכול לקבל יותר מ-24 חודשים במצטבר.

אחרי שההורה השני נהרג האיש הזה לדעתי שבור יותר מאשר כאשר ההורה הראשון נהרג.

זאת הפשרה אליה הגעתי. אם תקבלו את הצעתי, הצעת החוק כפי שסיכמתי עם משרד האוצר, אני מציע לממשלה ולביטוח הלאומי במקביל להגיש הצעת חוק על כל מקצה השיפורים. אנחנו לא שוללים את המלצות ועדת השופט גולדברג. תבדקו אילו דברים יתווספו על-פי המלצות ועדת גולדברג, תגרעו את מה שבא לרעת המשפחות – למשל הקביעה של גיל 25 – אבל תוסיפו את מה שבא לטובת המשפחה ותגישו את זה כהצעת חוק. הלוואי והממשלה תסכים להעביר אותה.

במקרה שהורה אחד נספה בפעולת איבה כשהילד היה בן 16, וקיבל תגמול עד גיל 21, וההורה השני נספה בפעולת איבה כשהילד היה כבר בן 25 או 26, במקרה הזה על-פי הצעת אדוני הוא יקבל עוד שנתיים נוספות?

לא, אלא אם כן ההורה הראשון נהרג כשהוא היה בן 21.5, או אם הוא היה בן 20 אז עכשיו הוא יקבל שנה. יתום כזה יקבל גמלה למשך 24 חודשים במצטבר.

אם הוא התחיל לקבל בגיל 16, רחמנה ליצלן, אז הוא כבר קיבל תשלום.

רבותי חברי הכנסת, אתם מסכימים לבקשתי?

כן.

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תגמול ליתום משני הוריו), התשס"ה-2005 מאושרת לקריאה ראשונה.

אני מודה לכל החברים. אם יהיו עוד הערות נדון בהן בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית.

למיטב הבנתי, אם הורה אחד נהרג כשהילד היה מתחת לגיל 21, התשלום משולם לאלמנה עם תוספת לילד. כלומר, הילד לא קיבל תגמול מהמדינה. השאלה אם זה יפגע בזכותו לקבל את התגמול למשך 24 החודשים.

כך קובעת הצעת החוק שלי.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10