הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הגבלת פיטורים של אשה השוהה במקלט לנשים מוכות)

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27.06.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 438
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
מיום שני, כ' בסיוון, התשס"ה (27 ביוני, 2005) בשעה 11:45

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הגבלת פיטורים של אשה השוהה במקלט לנשים מוכות),
התשס"ה-‏2005 של חה"כ לאה נס, חה"כ אורי אריאל (פ' 3495)

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר

אורי יהודה אריאל
חמי דורון

משרד המשפטים: עו"ד דן אורן
גב' איה דביר

עו"ד מאירה בסוק

משה ברסימנטוב

דבורה אליעזר

יהודית בראון

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

לאה קיקיון



הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הגבלת פיטורים של אשה השוהה במקלט לנשים מוכות),
התשס"ה-‏2005 של חה"כ לאה נס, חה"כ אורי אריאל (פ' 3495)

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הגבלת פיטורים של אשה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשס"ה-‏2005 של חה"כ לאה נס, חה"כ אורי אריאל (פ' 3495). החוק מתקן את סעיף 9 "בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1054, בסעיף 9(ד) במקום "תקופה של 30 ימים" יבוא "תקופה של שישה חודשים". דברי ההסבר: אישה עובדת החייבת לשהות במעון לנשים מוכות מתוקף הסכנה הנשקפת לחייה, זכותה לשמור אל מקום עבודתה, ולא להיות מפוטרת. היום החוק קובע כי לא ניתן לפטר את האישה שלושים יום לאחר תקופת ימי ההיעדרות מהעבודה בעקבות שהייתה במעון. זאת אומרת: במעון – אסור לפטר אותה, אבל אחרי זה נותנים לה עוד שלושים יום.

התיקון המוצע מאריך את התקופה לשישה חודשים, וזאת, כדי לאפשר לאישה תקופת הסתגלות וחזרה לעבודה ללא חשש. זאת אומרת: היא גמרה לשהות במעון, ונותנים לה עוד חצי שנה - -

אסור לפטר אותה שלושים יום אחרי חזרתה מהמקלט.

היא יכולה לעבוד, וככה היא משתקמת.

בקיצור, הממשלה מסכימה?

ל- 45 יום.

במקום שלושה חודשים? מה אומר המציע?

מדובר על לא הרבה נשים. אם אני מבין נכון את עמדת משרד התמ"ת, שהם האחראים על זה – הם אומרים שזה משפיע על המשק. היא לא באה לעבוד, אי אפשר לפטר אותה, ואי אפשר לקבל עובד אחר במקומה, זה מעמיס. אני מסכים שיש עומס מסוים. אבל היות ואנחנו מדברים על מעט נשים בראיה כוללת של כוח העבודה, והדברים הם קשים מאד, ומגיעים, לא עלינו, עד כדי אלימות ממש ורצח, וכל הדברים שכולם מכירים, כי הם פשוט מופיעים לנו פעם בשבועיים בעיתון – לא היה נכון לקבוע 45 יום. מה ההבדל בין שלושים ל- 45 יום? אם המשרד היה אומר: זה לא שישה חודשים אלא 4 חודשים, הייתי מסביר למה אנחנו רוצים 6 חודשים. אני לא רוצה להפוך את זה למסחרה. אני רוצה להישאר על 6 חודשים. מצד שני – אני רוצה שהחוק יעבור, ובסכמה. זה רצוי וראוי.

מה אתם מציעים?

- - בעצם להשוות את זה למקרים אחרים, כמו חופשת לידה.

אבל היא לא יולדת, היא נתונה לאלימות.

אבל מדובר על התקופה שאחרי שהיא היתה במקלט.

זו בדיוק הטעות. יולדת היא אישה שאין אתה בעיות. היא הולכת, חוזרת, ואתה נותן לה הגנה מפיטורין. כאן מדובר על אישה מוכה. לפעמים, העילה היא שהיא עזבה את המעון לנשים מוכות כי בעלה בבית הסוהר, אבל לפעמים היא מתביישת לחזור לעבודה כי יש עליה סימני אלימות. זה לא פשוט. מדובר פה ודאי באישה שהיא מוכה נפשית. יש הצגה של שחקנית בשם אוסי דהרי על אישה מוכה במעון לנשים מוכות. זו בעיה מאד קשה מבחינה נפשית. אז אתה בא ואומר – יש בעיה של הסתגלות, של חזרה לעבודה. אז לכן נותנים לה זמן אמיתי כדי להסתגל. מה ניתן לה, 45 יום? 15 יום מעבר? אז המציע רוצה חצי שנה, אבל רוצה לבוא לקראת הממשלה. אז לא חצי שנה. אבל צריכים תקופה ממשית.

אני מנעמ"ת, ואני מברכת את חברי הכנסת על ההצעה הטובה. אני רוצה לומר שאנחנו מדברים כאן על הגבלת פיטורין של נשים ששוהות במקלט לנשים מוכות, ושיידעו במשרד האוצר שזה מעט נשים ששוהות, וגם מעט נשים שמפטרים אותן.

כמה מעט? כמה בערך?

עשרות בודדות.

וכמה נשים יולדות, בשנה?

אין בכלל מה להשוות. אני לא מבינה למה אוצר מתנגד.

לא מתנגדים. אל"ף - - - עמדת הממשלה, עמדה של משרד התמ"ת. משרד האוצר הצטרף. יש כאן גם עניין של השלכה על מגזרים אחרים. בי"ת, אנחנו מדברים על התקופה שהיא אחרי השהיה במקלט.

אנחנו מדברים פה על תקופה של עד שישה חודשים.

שישה חודשים היא תקופה ארוכה מאד. תחשוב על עסק קטן שיש בו עובדת אחת. אנחנו חושבים על תאגיד ענק שבו נעדרת אישה אחת.

תבין שהמקלט לנשים מוכות גם יכול להיות חודש. נניח שיש בעיה שהבעל עומד לדין, למשפט, במעצר בית. בינתיים המשפט נגמר והוא קיבל תקופת מאסר של חמש שנים בכלא, או שהוא נכנס לטיפול. כלומר, יכולות להיות אלף סיבות שזה חודש ימים - - . עכשיו אתה אומר – היא חזרה לעבודה, ואתה נותן לה זמן הסתגלות. אז אל תיתן חצי שנה, זה יכול להיות פחות. ולהפך – אם זה חצי שנה, אז ודאי יש בעיה. היא חוזרת לעבודה אחרי חצי שנה שהיא נעדרה. מישהו מילא את מקומה. אולי יש לה בעיות עם המעביד? אז אתה רוצה לתת לה זמן להסתגל. אם המעביד נותן לה תפקיד אחר, אז היא צריכה זמן להצליח בו. הכל בא כאן על מנת לתת לה להסתגל. צריך קצת פסק זמן.

יתרה מכך - הנחת היסוד היא שהאישה שעליה אנחנו מדברים רוצה לחזור לעבודה. היא רוצה פרנסה, היא רוצה להתקדם. היא לא אינטרסנטית מראש לנצל לרעה פרצה בחוק. לפי דעתי,
ברוב המקרים – האישה רוצה לחזור לעבודה כמה שיותר מהר. גם מבחינה שיקומית – נפשית וגם מבחינת פרנסה. לכן, אני לא רואה בעיה, במעט המקרים שאנחנו מדברים. במקרים שהאישה רוצה לחזור – אין בעיה, היא תחזור, למה שהיא תנצל את זה?

היא תחזור ותהיה לה תקופת הגנה ארוכה יותר מזו שהציעה הממשלה. אנחנו ערים לצורך להאריך, ומצד שני אנחנו לא רוצים להגן יותר מדי, כיוון שאולי - -

איזה אפקט יהיה?

לא יקבלו אותה מלכתחילה לעבודה, אם ידעו שיש בעיה.

- - -

אני מציע – בואו נתפשר על שלושה חודשים. אתם תלכו לממשלה, תביאו תשובה. לי נראה ששלושה חודשים זה זמן הגון ומינימלי. תלכו לממשלה ותגידו שזו הצעת הוועדה, ותראו מה תגובת הממשלה. אם היא לא תסכים – המציע יחליט אם הוא יעביר את זה בכוח או במוח.

זה הרבה 6 חודשים.

אני אתמוך בתקופה של שלושה חודשים. תבין את המהות: קרוב לוודאי שהיא בג'וב אחר, שלא מפטרים אותה אבל נותנים לה תפקיד אחר, בגלל שכבר מישהו מילא את מקומה.

אני חושב על עסק משפחתי, שמישהי שעובדת בשכונה מסוימת, שכולם יודעים את העבר שלה, היא עובדת יחידה או יש אתה עובדת אחרת באזור. אז כל הגנת היתר הזו עלולה לפגוע במעסיק בצורה בלתי מדתית. דבר שני – זה באמת יכול להביא למקרים שמלכתחילה לא יקבלו אותה לעבודה, ומזה אנחנו גם חוששים

כמה זמן אתם מציעים?

אנחנו מציעים לכם חודשיים מעל לחודש, ואתם מציעים 15 יום.

יש פה איזושהי אי הבנה, כיוון שההסכמה של הממשלה היא להשוות את המצב של האישה הזו למצב של אישה שחוזרת מחופשת לידה. אישה כזו, אין לה רק את ה- 45 יום, לפי החוק היום, אלא יש לה 45 יום + 30 יום, וזה מגיע לחודשיים וחצי, כאשר אדוני מציע 3 חודשים. אז הפער בין העמדה הנוכחית של הממשלה לבין ההצעה של אדוני היא לא גדולה.

עמדת הממשלה היא לא 45 יום?

- - -

דן אורן אומר 45 יום, 45 ועוד 30 – 70 יום. משה ברסימנטוב אומר – 45 יום. קודם כל, יש הפרש בין שניהם, שצריך להבהיר אותו.

אתם מבינים מהיכן נובע ההפרש – הוא נובע מחוק הודעה מוקדמת שהוא עד 30 יום בהתאם לוותק ההעסקה.

אבל חוק העסקת נשים לגבי אישה וחופשת לידה, סעיף 9 (ג)(1)- אומר שלא יפטר מעביד עובדת בחופשת לידה או במשך תקופה של 45 ימים, ולא ייתן הודעת פיטורין - -

- - -

אני חוזר – ההצעה שלי היא שיהיה 3 חודשים ברוטו ונטו כאחד - מיום שהיא חוזרת וכף רגלה דורכת במפעל, ואחרי השהות במעון.

פלוס ההודעה המוקדמת

כולל ההודעה המוקדמת?

אבל ההודעה המוקדמת משתנה מאדם לאדם, לכן צריך להבדיל בין התקופה שאסור לפטר, ובנוסף לזה להוסיף את התקופה של ההודעה המוקדמת.

אני רואה שתכף לא יישאר מהחוק הזה שום דבר. מדובר על עשרות נשים שאני לא מאחל לאף אחד מאתנו שיכיר מישהו במצב הזה. ההתעקשות שלכם עם כל ההשוואות האלה מורידה את זה – אני מבין, עוד מעט יהיה עוד עודף, ובכלל זה יהיה פחות ממקרה רגיל. זו סתם התעקשות עכשיו על עשרות נשים שמר להן גורלן – אז בסדר, לא שישה חודשים, אמר היושב ראש- תורידו ל- חמישה. עכשיו מה שקורה שזה נשחק לגמרי, כי זה כולל כל מיני דברים.

אני מודה שלא שמעתי את כל הוויכוח שהיה כאן כי הייתי חייב להיות נוכח בוועדה אחרת, אבל צריך לקחת בחשבון את כל אותם עסקים קטנים שמעסיקים עובד אחד.

על כמה אנשים אנחנו מדברים?

יש יותר מדי עסקים קטנים במדינת ישראל שלא יוכלו לעמוד במה שחבר הכנסת אריאל רוצה. זה פשוט בלתי אפשרי, כי ברגע שאני צריך לקחת שישה חודשים ויש לי עובדת אחת, ואני צריך לשמור עליה עכשיו בגלל מצבה המיוחד, ובמקביל – העסק הה לא יעבוד, אני לוקח מישהו אחר, ממילא, ואז אותה אישה - המעסיק יעשה מבחן אחר בקבלה לעבודה. זה לא יהיה לטובתה. לפעמים אנחנו רוצים לבוא לטובת אדם ובסופו של דבר אנחנו מרעים את מצבו.

אנחנו יכולים להזמין לישיבה הבאה קרימינולוגים מומחים. לפי ידיעתי, אי אפשר לדעת מראש שאישה תהיה אישה מוכה. אפשרות אחת שהיא רווקה , ואז היא מתחתנת ומסתבר שהבעל הוא בעל מכה. אף אחד לא חשב את זה כשהיא התקבלה לעבודה, היא היתה רווקה. אפשרות שניה – שההכאה מתחילה במועד מסוים, בגלל משבר נפשי, או נניח – האישה לא מביאה ילד. איזושהי בעיה שהבעל מרביץ. עשרות הנשים שאנחנו מדברים עליהן הן לא נשים שהרקורד שלהן הן של נשים מוכות. זה בדרך כלל פורץ ולא יודעים את זה מראש. אבל יכול להיות שזה מפעל שיש לו חמישה עובדים, ועובדת מילאה את מקומה, ומשבצים אותה לעבודה אחרת. ואז באים כאן ואומרים – תנו לזה זמן להסתגל לפני שהיא מסתכסכת עם המעביד. היא אישה רגישה, ואין לה ביטחון עצמי ולכן אומרים: בואו תנו לה קצת יותר זמן, שיש לה איזה ביטחון של תקופה. אז קודם כל אומרים שהחישובים של התקופה הזו יכולים להיות רק אחרי שהיא חוזרת, ואתה צריך להודיע על כך 30 יום מראש. אז זו התקופה של ה- 30 יום. אם הוא יודיע אחרי 15 יום, אז זה 30 יום מהיום ה- 15. ם ביום שהיא חוזרת – אז זה 30 יום. על זה אין ויכוח. זה – בחוק.

אין לי ויכוח אתך, אני רק אומר שההצעה שלך, שמדברת על 3 חודשים זה בעצם תוספת של 60 יום למקסימום של מה שקיים. זה הגיוני, אני מסכים. המציע לא מסכים אתה. זו הבעיה.

המציע מבין שיש לו ממשלה חזקה מולו. אז הוא מבין את זה. אנחנו הולכים על 60 יום. והממשלה חייבת לתת לנו תשובה.

עד מתי?

- - -

את מנסחת, אני לא נכנס לזה. מה שקיים היום בחוק- לא נוגעים.

אז זה 3 חודשים פלוס הודעה מוקדמת.

למה את נכנסת לזה?

עוד 60 יום מעבר למה שקיים היום.

בדיוק. אני קובע את העיקרון – מעבר למה שקיים היום – 60 יום. היועצים המשפטיים ינסחו.

כמה זמן אתה נותן לממשלה לתת תשובה?

שבועיים.


אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00