כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

11.7.2005

הכנסת השש-עשרה








נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 253

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

מיום שני, ד' תמוז התשס"ה (11 ביולי, 2005), שעה: 11:00

פרידה מיו"ר הסוכנות היהודית היוצא, מר סלי מרידור.

חברי הוועדה: היו"ר קולט אביטל

סגנית שר העליה, הקליטה והתפוצות מרינה סולודקין

רומן ברונפמן

ויקטור בריילובסקי

אליעזר כהן

סלי מרידור - יו"ר הסוכנות היוצא

זאב ביילסקי - יו"ר הסוכנות היהודית

דניס רוס

מירלה גל - מנכ"לית המשרד לקליטת עליה

ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

עמוס חרמון - יו"ר ועד חינוך, הסוכנות היהודית

ראובן שלום - לשכת היו"ר, הסוכנות היהודית

אריה אזולאי - יו"ר ועד עליה, הסוכנות היהודית

סידני שפירא - סגן יו"ר, ועדת ארגוני עולים

לואיזה וליטסקי - מנהלת קשרי ממשל, נד"ב

אבינועם בראסף

דנה גורדון
רשמה: שושנה מקובר

פרידה מיו"ר הסוכנות היהודית היוצא, מר סלי מרידור

שלום לכולכם, אני פותחת את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות. אנחנו לא מרבים לקיים ישיבות מהסוג הזה, אבל הנסיבות אלצו אותנו. אני מודה שלא זכורה לי ישיבה כזאת בכנסת, אבל קמנו בוקר אחד וגילינו להפתעתנו שסלי מרידור החליט שהגיעה השעה להיפרד מהסוכנות. החלטנו שיהיה נכון להזמין אותו אלינו כדי להפרד ממנו בצורה רשמית. עד היום הזה אף אחד מאיתנו לא יודע למעשה מה היו המניעים להחלטה, ואני לא חושבת שנשמע אותם כאן. עם זאת, למרות שאנחנו לא מאותה מפלגה, אני רוצה לומר כמה דברים.

עבדתי מול הסוכנות היהודית בכמה תפקידים בחיי, בוודאי גם כאשר הייתי בשירות הציבורי, ולא תחשדו בי אם אומר שלדעתי סלי הוא היושב ראש הראשון בסוכנות שעסק גם בחשיבה ובתכנון לטווח ארוך, דבר שלא כל כך מקובל במחוזותינו. אני לא בטוחה שהמסקנות שלו לטווח ארוך תהיינה גם אלה שתחייבנה את מדינת ישראל או את העם היהודי, אבל אני חושבת שעצם החשיבה וההתעסקות בנושאים לטווח ארוך הוא דבר חשוב מאוד.

אנחנו כוועדה זכינו לשיתוף פעולה מלא עם סלי, עם כל מי שעבד אתו ותחתיו ועם כל המחלקות. עברה על כולנו יחד תקופה לא פשוטה בגלל התמעטות העליה. לכן גם הדגשים, להבנתי, צריכים להיות שונים. אולי ההיערכות לטווח ארוך דורשת משאבים רבים יותר בתחום החינוך היהודי והציוני, ואני מניחה שכך נערכת גם הסוכנות היהודית.

אולי זה נשמע יומרני, אבל אני רוצה לבקש מסלי לסכם את התקופה כפי שהוא רואה אותה מבחינת העבר - איך הוא חש שדברים השתנו בזמן שבו הוא שירת כיושב ראש הסוכנות, ומה הוא היה רוצה לראות כמורשת; איך הוא היה רוצה לראות את פני הדברים.

בהזדמנות חגיגית זאת, אני מבקשת גם לברך את היושב ראש הנכנס, זאב ביילסקי, ולאחל לך הצלחה מכל הלב, וללא כל שיקולים אישיים או פוליטיים. כי הצלחתך היא הצלחתנו. נמצא אתנו גם השגריר דניס רוס, ואנחנו מברכים אותו. זאת ישיבתו השניה היום אתנו.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, לחברי הוועדה ולכל האנשים האחרים שנמצאים כאן בחדר - מירלה, אנשי סוכנות וארגוני העולים - שהיו חלק מהזכות הגדולה שהיתה לי בשש השנים האחרונות לעסוק בנושאים שבעיניי הם הנושאים החשובים ביותר בעתיד הלאומי של העם היהודי ושל מדינת ישראל. במידה שהשגנו דברים במהלך השנים הללו, זה יכול היה להתרחש רק בזכות שיתוף הפעולה הזה ובזכות ההבנה העמוקה הזאת, שהיא מעבר לוויכוחים פוליטיים, על כך שמדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, קמה כתשובה למאווייו ותחלואיו של העם היהודי. עתידה תלוי בעתיד העם היהודי, ועתיד העם היהודי תלוי בה.

אני חושב שלא תהיה עליה בלי קליטה, ולכן לא מדובר בשני נושאים אלא בנושא אחד. שנית, אין דבר חשוב יותר מבחינה אסטרטגית לקיום הלאומי של העם היהודי ושל מדינת ישראל מהמשך עליה גדולה לישראל. כאן בוועדה אני לא צריך לחזור על הדברים היסודיים מאוד בתחום הדמוגרפי - גם היהודי הכללי וגם היהודי-ישראלי. אני חושב שדיברנו על כך רבות. למיטב הבנתי, אין דבר שיכריע יותר מהדבר הזה את עתידנו הלאומי.

שאלה קשה, שנשאלת בצדק - ושאלנו אותה גם בוועדה הזאת, בממשלה ובכל מקום שישבנו בו במסגרת הסוכנות היהודית - היא מהו הסיכוי של העליה בעידן החדש, כאשר לשמחתנו, נכון להיום, אין כמעט יהדות מצוקה במובן הקלאסי של המושג הזה. אני חושב שיש סיכוי. אני חושב שאין שום סיכוי לממש את הסיכוי הזה בכלים הקודמים. זה מה שחייב אותנו ומחייב את כולם, בהקשר הזה - את הממשלה, הקהילות היהודיות ואחרים - לשנות תפיסות ולעבוד בדרך אחרת.

כדי שתהיה עליה גדולה - ואני מעריך שיכולה להיות עליה גדולה מארצות המערב; לצורך הענין הזה מוסקבה, סנט פטרבורג וקייב הן היום ארצות על גבול המערב - צריכים להתרחש מספר דברים: (א) צריכות להיות קבוצות גדולות של אנשים שמעדיפים מבחינה ערכית לחיות במדינה יהודית על פני חיים בגולה. זאת תולדה של חינוך. עד שנגיע למצב שבו נהיה בעשיריה הראשונה של מדינות העולם, ועד שהתל"ג של ישראל יעבור את התל"ג של ארצות הברית, אי אפשר להניח שהעליה לארץ תהיה מונעת בעיקרה משיקולים כלכליים. לכן חייב להיות המרכיב הערכי, שהוא פונקציה של חינוך. לכן אני רואה חשיבות עצומה ליוזמה הלאומית של "מסע" בין הממשלה לסוכנות, ולפעילות חינוכית עניפה, שבסיסה הוא יהודי-ציוני. אחזור לענין הזה מיד, כי אני חושב שהפעילות החינוכית תכליתה איננה רק עליה, אבל יש לה בוודאי תוצר משמעותי של עליה. לדעתי, בעליה הנעשית מבחירה היא אכן תנאי הכרחי.

יש שאלה לגבי הלגיטימיות של העליה בקרב הקהילות היהודיות. כאן צריך להשתנות השיח בין ישראל לבין הקהילות היהודיות ביחס לחשיבות העליה לעתידם ולעתידנו. אנחנו התחלנו בענין הזה, וחלק מסופו של הדיון בבית הנשיא, בוויכוח שהיה ביני לבין חבר אחר, היה בדיוק על כך שאסור לוותר על הענין הזה בלב השיח ביננו לבינם. אי אפשר להניח שתהיה עליה גדולה במחתרת, ואי אפשר להניח שתהיה עליה גדולה מתוך עימות בין מדינת ישראל, הסוכנות היהודית או התנועה הציונית לבין הקהילות היהודיות; זה מוכרח להיות מתוך דיאלוג ומתוך הבנה שהדבר הזה משרת את האינטרסים ההדיים.

צריך להיות שינוי גדול מאוד בדרך הפעולה של הסוכנות היהודית בארצות העולם, תוך נכונות לבחון כל דבר. הסוכנות כבר יותר מהתחילה לעשות זאת, ולהכניס דרכי עבודה חדשות שמנצלות טכנולוגיה מתקדמת, כדי לאפשר לעולים להתחבר טוב יותר למקומות אליהם הם צריכים להתחבר לפני עלייתם. לדעתי, צריך להיות גידול משמעותי מאוד בהשקעה בקליטה. זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. אני אומר זאת מתוך ידיעה על המאמצים האדירים של ראש הממשלה, של השרה לקליטת עליה ושל הוועדה הזאת להגדיל את משאבי הקליטה. אבל אם מסתכלים מה קרה עם הירידה בעליה מברית המועצות, החלק הגדול של המשאבים שנחסכו בסל הקליטה ובתקציבי משכנתאות לא הוחזרו לתוכניות קליטה אחרות, מתאימות יותר, אלא נשאבו לתוך המעגל הכללי של תקציב מדינת ישראל.

היו מאמצים, ויש תקציבים חדשים במשרד הקליטה לתוכניות חדשות, אבל אם בסופו של דבר בוחנים את ההשקעה בקליטה כחלק מהתקציב או התל"ג, החלק של ההשקעה בקליטה ירד בשנים האחרונות, לכאורה כיוון שהתקציבים הם - - - ולא קרה שום דבר, אבל קרה דבר עצום. לאור העובדה שאנחנו לא מדברים היום על עליה של אנשים שאין להם לאן לחזור, או על אנשים שמגיעים באין ברירה. כל אחד כאן מכיר באופן פרטי אנשים שנמצאים בארץ מארצות המערב, שנמצאים על גבול העליה, אנשים שחלקם עלו באופן פורמלי, אבל לא לגמרי, או אחרים שנמצאים בשלב התנסות ועדיין לא עלו. מבחינתם, השאלה של הפחתת גודל הסיכון היא שאלה מהכרעת, ותלויה בהשקעה של מדינת ישראל בתקופת המעבר. יחד עם זאת קיימת כמובן השאלה של מקומות עבודה, שלדעתי היא הדבר המכריע בהחלטה של אנשים אם לעלות או לא.

יש שלוש קבוצות גיל באופן סכמטי: לגבי צעירים בגילאי 15-25 השאלה היא הזדמנויות לימודים אטרקטיביות בישראל. לגבי אנשים בעלי משפחות בגילאי 25-55 השאלה המכרעת היא הזדמנות תעסוקה. לגבי אנשים מעבר לגיל העבודה, השאלה המכרעת היא מדיניות מיסוי - האם כאשר הם עולים לישראל הם יוכלו לחיות מההון שהם צברו במשך השנים בהן עבדו מחוץ לישראל.

כיוון שלא מדובר בשלוש קבוצות נפרדות - בכל משפחה יש את שלושת הדורות האלה - רק מדיניות שתסיר חסמים בקבלה לעבודה, שלא תטיל מיסים כפולים על מי שצבר את ההון שלו בחוץ ורוצה לעלות עם הילדים שלו לארץ ושתתן הזדמנויות לימודים טובות, יכולה לממש את הפוצטנציאל הקיים - לדעתי בהיקפים של מאות אלפים - לעליה מן התפוצות לישראל.

דבר מכריע נוסף הוא התודעה בחברה הישראלית. עם כל הכבוד לממשלה ולסוכנות היהודית, המרכיב החשוב ביותר בקליטת עליה הוא לדעתי הקול הישראלי באופן פרטי: האנשים שנפגשים עם העולה בשכונה, מי שיכולים להציע לו עבודה, מי שהולכים עם הילדים שלו לבית הספר, מי שלומדים אתו באוניברסיטה. אני משוכנע שהפרוייקט "בבית ביחד", שהתחלנו בו ביחד עם משרד הקליטה ברשויות המקומיות, הוא רק התחלה בהשגת דבר שהוא בעיני תנאי הכרחי להצלחה בקליטת עליה.

אני מאמין לא רק שהעליה היא חמצן למדינה ולעם היהודי, אלא שהיא אפשרית. היא אפשרית אם נעשה הרבה מאוד דברים אחרת. אמרתי קודם שמערכת היחסים ביננו לבין העם היהודי איננה בנויה רק על עליה. אני חושב שהבסיס למערכת היחסים הוא התחושה היסודית של האחריות ההדדית וההבנה שמדינת ישראל קיימת בשביל העם היהודי ולא העם היהודי קיים בשביל מדינת ישראל, ושככל שמדינת ישראל מתחזקת וככל שהיא מכנסת בתוכה יותר יהודים מן התפוצות, כך גוברת האחריות שלה לחיי היהודים בכל רחבי העולם. אני חושב שזהו דבר תודעתי שחשוב מאוד להעמיקו, ואני חושב שזהו דבר שחייב לבוא לידי ביטוי במדיניות של מדינת ישראל בתחומים שונים. הזכרתי קודם את תוכנית "מסע" אותה הוביל ראש הממשלה. יותר מאשר התוכנית עצמה, אני רואה בה אמירה ערכית, ציונית ואסטרטגית, שאומרת שהשאלה של עתיד העם היהודי היא לא רק שאלה של הקהילות היהודיות אלא גם שאלה קיומית למדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

זה נוגע גם לדברים אחרים. זה נוגע בשאלה איזו מדינה תהיה לנו; האם תהיה לנו מדינה שגורמת מבוכה לעם היהודי או שהיא מקור לגאווה לעם היהודי. זה נוגע להחלטות מדיניות של מדינת ישראל בתחומים שונים - בוודאי חוק השבות ונושאים שבשוליו, כמו גם נושאים אחרים. זה נוגע לפעמים גם לסוגיות הנוגעות לביטחון לאומי עם ההשלכות שלהן על העם היהודי. מדינת ישראל צריכה לראות את עצמה ולנהוג יותר ויותר כמי שתוצאת נצחון הציונות הופכת להיות אחראית לעם היהודי.

נקודה שלישית, שמתחברת לישיבה של דניס רוס שהתקיימה כאן: כל מה שאמרתי הוא על בסיס מה שאנחנו יודעים, והנחת העבודה שלנו צריכה להיות שהעולם השתנה כל כך מהר ובצורה כל כך עמוקה, כך שאנחנו לא צריכים להניח שיש לנו את כל התשובות, ושרק אם יהיה לנו יותר כסף לממש את התשובות שחשבנו עליהן, יהיה פתרון לבעיה. אנחנו צריכים לחפש כל הזמן רעיונות חדשים, להסתכל על דברים בצורה שונה, לחשוב איך ייראה העולם בכלל והעולם היהודי בפרט בטווחים של 15-20 שנה; מה ידבר אל נער יהודי באשדוד, צפת, תל אביב ובירושלים, לוס אנג'לס, ניו יורק ופריס היום ובעוד 20 שנה, ולראות איך אנחנו מפתחים לא רק שיטות וכלים אלא גם תפיסות ורעיונות, שאיפות שיכולות להמשיך לחבר את ה"אנחנו" היהודי, ולהבטיח שהוא יתקיים גם בעוד 40 שנה. עברנו שבר חיובי במציאות הקיום היהודית: הקמת מדינת ישראל היא תופעה של קפיצה, של שינוי מצב הצבירה של העם היהודי. זה דומה בעיניי במידה מסוימת - להבדיל, ובהיפוך - למה שקרה אחרי חורבן הבית. פתאום נשאר עם בלי בית מקדש. ברוך השם היה אז רבי יוחנן בן זכאי, שידע לצקת תכנים חדשים לתוך ההוייה היהודית כדי לקיים את ההמשכיות. המציאות שבתוכה אנחנו חיים, כאשר חצי מהעם היהודי יושב בישראל וחציו השני בתפוצות, כשהעולם מסביב משתנה באופן דרמטי, היא מציאות חדשה, שמחייבת חשיבה פתוחה מאוד ונכונות לנסות כל הזמן גם דברים חדשים. לכן, בצד העליה והחינוך, צריך לנהוג כל הזמן כשמסתכלים קדימה, ולא כשמסתכלים מטר לפני הרכב.

אני מרגיש טוב שהסוכנות זכתה לכך שזאב ביילסקי מחליף אותי. הוא בא לא רק מתוך רקע של עשיה, היכרות ויכולות מרשימות מאוד במגרש הישראלי; אלא עם רקע עמוק ומחויבות עמוקה גם לעליה ולקליטה שלה, וגם לקשר עם העם היהודי מתוך נקודת מבט יהודית כללית, ולא אנוכית-ישראלית. אני חושב שהמטען הזה עם היכולות שלו וביחד עם העזרה שלכם, יעזרו להמשיך את המסע הזה קדימה. תודה רבה.

תודה רבה. קשה לומר שלא הזדהיתי עם כמה מהדברים שאמרת, כולל הצורך ביצירת כלים חדשים והצורך ביצירת מציאות אטרקטיבית יותר לעולם בפוטנציה שעולים מתוך בחירה, כולל יצירת מקומות עבודה. על כך אנחנו דנים וחושבים כאן כל העת.

אני אסתכן ואתחיל את שיתוף הפעולה עם יושב ראש הסוכנות הנבחר בכך שאומר כי אני מצטער על כך שסלי הולך. אני חושב שאני מבטא בכנות את התחושות של רבים מאיתנו. אתה נמצאת הרבה מאוד שנים בצומת האסטרטגית. הסוכנות היהודית היא לא רק נושא של קליטת עליה; היא הזרוע החסרה של ההוויה הישראלית בכלל - התכנון האסטרטגי. כל הדברים שאמרת הם הסתכלות קדימה לא לשנה אחת ולא לשנתיים, אלא לדור. התכנון של הסוכנות היהודית ביחס לקשר שבין התפוצות וישראל הוא תכנון לדור אחד לפחות. אנחנו לא מצטיינים הצטיינות יתירה בתחום הזה - גם בגלל הווייה הישראלית הכללית, גם בגלל הנושא הבטחוני וגם בגלל כל הנושאים האחרים. לכן אני מצטער מאוד על כך שאתה הולך. כמו רבים מאתנו, אני לא יודע מה גרם לך לקבל את ההחלטה הזאת. בהיכרותי אותך, אני מניח שזו היתה החלטה מחושבת ולא החלטה שהתקבלה ברגע של כעס או אכזבה, ואני מאחל לך הצלחה בכל אשר תלך. נעקוב אחריך, ואם תחליט לחבור אלינו, תקבל צל"ש בלי כל קשר לאיזה צד ולאיזה ארגון. אנשים כמוך חסרים מאוד בבנין הזה.

דברת רבות, והבאת סקירה ממצה מאוד. גם אני שותף לתחושתך, אותה הדגשת ביחס לזאב ביילסקי: לא משום שיש לו ניסיון, כי לרבים יש ניסיון, אלא משום שאני חושב שהוא שייך לאותו מחנה ליברלי פרגמטי, שחייב לעמוד בראש ארגון דוגמת הסוכנות היהודית. זהו מחנה שמסתכל קדימה, ומבין שהיכולת לקיים שיח בין ישראלים לבין העם היהודי, בין עם ישראל שהחליט לעלות לציון לבין אלה שעדיין נמצאים בתפוצות, היא פונקציה הרבה יותר מסובכת מהאמרה של "עליה בפוטנציה". זוהי פונקציה של מדיניות הממשלה, של כלכלה נכונה, של שקיפות, של ביטחון ושל תהליך מדיני. אלו הם כלים שלובים. אנחנו לא חיים בתחילת המאה העשרים, וגם לא אחרי מלחמת העולם השניה. אנחנו חיים בעולם פתוח, מודרני, דינמי, נייד וגלובלי. במקום שבו אנטישמיות היא תוצאה זמנית של כמה תהליכים - זמניים ביותר, לדעתי.

במדינת ישראל יש שני נושאים שהסוכנות חייבת לתת עליהם את הדעת וחייבת להיות פעילה בתחום הפוליטי - מה שקשה מאוד לעשות, אבל אין ברירה. אחד מהם הוא חוק השבות, אותו ציינת. הסוכנות עמדה על המשמר בהגנה על חוק השבות הנוכחי. לא נכחתי בישיבה הקודמת - אני מבין שהיתה סקירה על מצבו של העם היהודי - אבל אני מצוי בחומר, בלשון המעטה. הדור הבא של העם היהודי הוא דור של נכדי יהודים. אם נאפשר למערכת הפוליטית הריאקציונית במדינת ישראל לפגוע בסעיף 4, שהוא סעיף הנכד של היהודי או היהודיה, ובזכותו המלאה לעלות לישראל, ננתק בסופו של דבר את מדינת ישראל מהעם היהודי.

אתה יוצא מתוך הנחה שבשנים הבאות הטרנד ימשיך להיות נישואי תערובת.

אין לי ספק, אבל זאת לא הנחה שלי אלא של הדמוגרפים מהארץ ומהעולם.

הנושא השני שאותו אני רוצה להעלות הוא לא פחות חשוב. לא נגעת בו בדבריך, אבל ייתכן שבהשקפת העולם שלך הוא כל כך מצוי עד שאין צורך לומר אותו: היחסים בין האורתודוקסיה היהודית לבין התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. אתה מנית את הנושאים ואת הסיבות, אבל לא נגעת בעובדה שרוב העם היהודי שומר המצוות שבגולה משתייך לשתי התנועות שטרם הוכרו במדינת ישראל - התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית. כל עוד לא נדע לשלב אותן מבחינה חוקית ולהשוות את זכויותיהן לאלו של התנועה האורתודוקסית, נהיה מנותקים ולא נוכל לצפות לעליה מאסיבית ממדינות בהן הרפורמים והקונסרבטיבים הם עמוד השדרה של הוויה היהודית.

זאב, אלו הם שני האתגרים הענקיים שמצפים לך. הוועדה הזאת בהרכבה הנוכחי תעמוד לרשותך ולצדך בשני הנושאים החשובים הללו.

איך אתה חושב שהסוכנות היהודית יכולה להיות שותפה ליעדים האלה, שנוגעים יותר למישור החקיקתי?

ראשית, זה נושא של תשומת הלב הציבורית וסדר יומה. הקליטה המוצלחת לא נעשית בסופו של דבר על ידי הגורמים המוסדיים אלא על ידי כל אחד מאתנו, הישראלים. כך גם לגבי החלטות הממשלה. אנחנו לא מקבלים החלטות תחת השפעה ציבורית? בנושא חוק השבות אני חושב שסלי נתן דוגמה לאופן שבו ניתן לפעול. ברגע שבו עלתה שאלה לגבי סעיף הנכד בנושא חוק השבות סלי היה בחזית - לצערי, אולי בין היחידים ממוסדות הממשלה וממוסדות העם היהודי שעמד בחזית.

העובדה שראש הממשלה אמר בצורה מאוד ברורה שהוא לא ייתן לגעת בסעיף הנכד סגרה את הוויכוח.

לכן מצאתי לנכון להזכיר את הדברים כאן. זה המסר. כמי שחי מחצית מתקופת חייו בחו"ל ומחצית בארץ, אני תופס את המציאות באופן הזה. זו מציאות שבה מדינת ישראל תתקיים בעתיד או תחדול. אין כאן דרך שלישית.

אני אמקד את הדברים שלי בנושא עליה וקליטה, שהם המכנה המשותף שבין הסוכנות לבין משרד הקליטה. אני רוצה לומר בפורום זה שבמהלך השנתיים וחצי האחרונות נהנינו משיתוף פעולה מצוין עם הסוכנות היהודית. אני יודעת שליושב ראש הסוכנות היו בהחלט יד ורגל בשיתוף הפעולה החשוב הזה. נושא העליה והקליטה לא יכול להתקיים מבלי שיתקיים שיתוף פעולה עמוק כל כך בין הסוכנות היהודית לבין משרד הקליטה. אני תמיד מגדירה את זה כמרוץ שליחים, שמתחיל אי שם בחו"ל על ידי הסוכנות היהודית, ובאיזשהו שלב המקל עובר למשרד הקליטה, כאשר העולה הפוטנציאלי הופך לעולה חדש בפועל.

גם מתוך הראיה האסטרטגית, אותה הנהיגו סלי בסוכנות והשרה ציפי לבני במשרד הקליטה, נכנסנו יותר ויותר לשיתוף פעולה ברמת התוכניות - הן מבחינת השיווק בחו"ל, בוועדות היגוי משותפות או בתוכניות משותפות שיצאו אל הפועל במהלך השנתיים האחרונות. כל הדברים האלה לא יכולים להתקיים בלי ששני הגופים יעבדו ביחד, כפי שנעשה בתקופה האחרונה. לא מעט דברים חדשים כבר מתקיימים, ואחרים נמצאים עדיין על שולחן התכנונים והדיונים. מטבע הדברים, לא תהיה שם כדי לגזור את הסרט, אך כך זה תמיד במחוזותינו: האחד מתכנן והשני חותך. עם זאת, אני בטוחה שתהיה לך גאווה רבה כאשר תראה אותם יוצאים אל הפועל.

אני מסכימה בהחלט שנושא התעסוקה הוא אחד הנושאים המרכזיים בהחלטתו של אדם אם לעלות למדינת ישראל או לא. גם בתחום הזה אני שמחה לומר שנכנסנו לשיתופי פעולה חדשים -חלקם ברמת פיילוט וחלקם כבר מתקדמים יותר. למרות שאני האחרונה שאומר שלא צריך תקציבים נוספים למשרד הקליטה - כל תקציב נוסף לקליטת עליה יסייע, בוודאי - אך אני שמחה לומר שמצאנו אוזן קשובה אצל ראש הממשלה בשנתיים האחרונות, שבהחלט ייעד תקציבים נוספים לקליטת עליה ולנושא התעסוקה באופן ספציפי השנה. עם זאת, היינו שמחים כמובן לראות חלק מאותם תקציבים שירדו בעבר - כמו מענקי משכנתאות. בתחום התעסוקה אנחנו יודעים שלא הכל תלוי בנו - אם המשק הישראלי ייצר מקומות תעסוקה נוספים בוודאי שיקל על כולנו, גם מבחינת השיווק וגם מבחינת הקליטה בישראל.

ישנם נושאים רבים מאוד בהם שיתפנו פעולה וראינו עין בעין, כמו נושא הגיור. לא התייחסת לנושא, אבל אני יודעת בוודאות שזהו אחד הנושאים שדחפת וקידמת. גם אנחנו במשרד רואים חשיבות רבה מאוד בנושא הזה, וגם כאן מתקיים ביננו שיתוף פעולה פורה. בשל ריבוי הדוברים אסיים כאן, ואני רוצה להודות לך על שיתוף הפעולה שלך עם משרד הקליטה. בהזדמנות חגיגית זו, אני רוצה לאחל לזאב ביילסקי הרבה מאוד הצלחה. אני בטוחה ששיתוף הפעולה ימשיך, כי המטרה של כולנו - ובוודאי גם של הוועדה הזאת בראשותה של קולט - היא להביא כמה שיותר עולים למדינת ישראל ולקלוט אותם כמה שיותר טוב.

ראשית, אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה על קיומה של ישיבה חשובה כל כך, שמאפשרות לומר מילים של פרידה וברכות ליושב ראש הסוכנות הנכנס, נשיא העם היהודי. עם סלי עבדנו הרבה. בכל שש השנים סלי היה בן ברית של ועדת העליה והקליטה ושל משרד הקליטה.

גם אנחנו היינו בעל ברית שלו.

ללא יוצא מן הכלל.

הפגישה הראשונה שלי עם סלי היתה לפני שש שנים, כאשר כיהנתי בפעם הראשונה כסגנית השרה. התייעצתי עם סלי במשך שעתיים בנושא החטופים בצ'צ'ניה. היה חשוב לי מאוד שהיושב ראש הנכנס - בשנת 1999 - הגיע מיד לדברים חשובים מאוד, והיה מוכן לפעול בנושאים האלה.

סלי, המילים שלי והתודה שלי הן על כך שהיית בעל ברית גם בנושא החשוב אותו ציין חבר הכנתס ברונפמן - סעיף הנכד. אף פעם לא שחקת בסעיף הנכד - לא למען אינטרסים פוליטיים ולא למען אינטרסים אחרים. היה לנו קשה מאוד בוועדה הזאת, ואני חושבת שהעמדה הברורה שלך השפיעה גם על ראש הממשלה כאשר הוא החליט שהוא לא משנה את סעיף הנכד.

בנוסף, אני צריכה לברך על כך שהיית הראשון - - - היה בג"ץ נגד ממשלת ישראל בנושא המשכנתאות, והיית מוכן ללכת עד הסוף. הפסדנו ביחד בנושא הזה, ובמילות הפרידה שלך כעת נתת לנו עצה חשובה מאוד. אני מצויה בסדרה של מפגשים עם ראש הממשלה ועם שרים במטרה להחזיר דברים רבים. אני גם חושבת שנושא המיסוי של העולים הוא שערורייתי. יש אידיאולוגיה להפסיק העדפה מתקנת של עולים, וזו אידיאולוגיה של משרד האוצר. כסגנית השרה, קל לי יותר להגיע לבעלי כוח ולומר להם שאידיאולוגיה הדוגלת בשלילת העדפה מתקנת לעולים היא סופה של מדינה יהודית ודמוקרטית. זה חשוב מאוד, ואני רוצה מאוד שנמצא בזאב ביילסקי בעל ברית גם בנושאים אלה.

אני צופה לך עתיד. אתה יודע שבכל מקום שבו תהיה, סלי, יש לך שותפים, מעריצים ואנשים שמוכנים לעבוד יחד אתך.

נכנסת בצורה קשה מאוד, אחרי כל מה שהיה עם נתן שרנסקי. אני חושבת שהסוכנות השתמשה בנשק של יום הדין - וטו נגד נתן - ואני חושב שזאת לא היתה החלטה נכונה. עם זאת, אתה יכול גם לתקן את הפגיעה בקהילת העולים - כיוון שהיתה פגיעה בשל ההפסד של נתן - כאשר תעשה את סבב המינויים. הקהילה שלנו רוצה שתהיה אמירה בנושאי הסוכנות. בסדר?

זאת היתה אמירה חזקה.

לפני 30 ישבתי כאן כאשר חזרתי משליחות בדרום אפריקה, ובאתי לכאן כדי לדבר על נושאי קליטה ועליה. מאז דרכי שלובה בדרכו של העם היהודי ושל הוועדה הזאת. אני נרגש מאוד להכנס לתפקיד כאשר אני יודע שהוועדה הזאת תהיה לצדנו ונמשיך לשתף פעולה בכל אותם נושאים אותם הזכיר חבר הכנסת ברונפמן כמו גם נושאים אחרים העומדים על הפרק, כדי לוודא שהנושאים עליהם אנחנו מופקדים מטופלים בדרך הנכונה.

אני מודה על כך שאני נכנס לתפקידו של יושב ראש הסוכנות היהודית אחרי סלי מרידור. הוא שימש לי, משמש לי - ויש לי חוזה חתום על כך שהוא גם ישמש לי - מדריך ומורה, ומי שעצותיו הטובות יעזרו לי להמנע מליפול לאותם מקומות שחכמים מנסים שלא להכנס אליהם. השבוע, ביום שבו אני נמצא במשרד, כבר ראיתי שאין הרבה אנשים כאלה בציבוריות, כפי שנאמר כאן.

אני רואה את הדרך של סלי - את ההתנהלות שלו במישור האישי כמו גם במישור הציבורי, ואני באמת מאחל לעם ישראל שיצמחו כאן מנהיגים בעלי שיעור קומה כשל סלי. אני יכול רק לצטט את דבריו של ראש הממשלה, שאמר שסלי עדיין נמצא בתחילת דרכו מבחינת הפעילות הציבורית שלו.

תודה רבה. תוך כדי זה שכל אחד סיפר על עברו, נזכרתי שסלי ואני נפגשנו לראשונה בגלות פורטוגל, כאשר באת אז עם משה ארנס. פורטוגל היא קהילה קטנה מאוד, והרוב הגדול של העם היהודי שם הם אנוסים, שחלקם חזרו ליהדות.

אני רוצה להודות לך שוב. אני חושבת שהדברים שנאמרו כאן על ידי כל אחד מאיתנו, ואני מקווה שמנכ"לית משרד הקליטה לא תקח את הדברים כביקורת: אנחנו משקיעים בנושא העליה ובנושא הקליטה הרבה מאוד משאבים. גם אם התקציבים קוצצו וגם אם חלק מהתקציבים יוחזרו, בסך הכל מדינת ישראל משקיעה הרבה. עם זאת, אני חושבת שהגענו לנקודת מפנה שבה כולנו מבינים וחשים שההשקעות האלה לא תמיד נותנות את התוצאה הרצויה. אנחנו משקיעים הרבה בתחום העליה של הפלאשמורה, למשל, ובסופו של דבר אנחנו רואים שחלק מהבעיות נותרות, וחלק מהבעיות צומחות בארץ. זה לא נאמר כביקורת אלא כצורך השעה - לחשוב לא רק לטווח הארוך בנושאים הנוגעים לעם היהודי - והיום יש המשכיות בין הישיבה הראשונה שקיימנו לבין הישיבה אתך - אלא הצורך הוא גם לשנות ולחשוב מחדש על הכלים, על סוג ההשקעות ועל השימוש היותר מושכל של הכסף.

אני שותפה לדעתך, סלי, שהבעיה איננה רק הבאת העולים אלא הבעיה העיקרית היא הקליטה. אם לא נשכיל לקלוט אותם נכון, ליצור עבורם את מקומות העבודה ולהחליט שאנחנו משקיעים הרבה יותר בתחומי החינוך בחו"ל ובארץ, חלק מהמאמצים יישארו עקרים. לכן אני חושבת שכניסתו של זאב ביילסקי למסגרת וכניסתם של צוותי חשיבה משותפים יכולים להביא את כולנו לתוצאות אחרות, גם כאשר אנחנו מדברים על כך ש-70% מהעם היהודי היום בארצות הברית וברוסיה הם עם של נישואי תערובת. אנחנו חייבים להתייחס לא רק לבעית הנכד ולבעית הגיורים אלא למתן פתרונות לכל אותם אנשים שנמצאים בארץ ואין להם היכן להנשא. כל אלה הן בעיות שתמשכנה ללוות אותנו, אבל אני קוראת לכולנו לצאת בחשיבה חדשה יותר ביחס לכלים בהם ניתן להשתמש היום כדי להביא לשיפור רמת העליה ורמת הקליטה בארץ.

אני מבקשת להודות לך, סלי. אני יודעת שהיה לך חלק חשוב בחשיבה הזאת ובתכנון הזה. אנחנו נמשיך לעבוד עם זאב ביילסקי ועם כל צוות הסוכנות היהודית.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

11:55