כנסת פתוחה

דיון בנושא מסקנות דו"ח ועדת אור- שוויון אפליית רשויות ותקציבים

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
28.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 458
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ"א בסיוון התשס"ה (28.06.2005), בשעה 10:00

דיון בנושא מסקנות דו"ח ועדת אור- שוויון אפליית רשויות ותקציבים

חברי הוועדה: ג'אלב מג'אדלה -היו"ר
אראלה גולן
ואסל טאהא

חה"כ אחמד טיבי
חה"כ טומי לפיד
חה"כ עבד אלמאלכ דהאמשה
אבישי כהן -מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
קובי שלום -עוזר המנכ"ל, משרד הפנים
עלי חדר זידאן -יועץ שר הפנים לענייני ערבים, משרד הפנים
סימונה טסטה -ממונה על בינוי ופיתוח שכונות ותיקות, משרד
הבינוי והשיכון
עו"ד גלעד בוק - משרד המשפטים
דניאלה במברג-אנוש -האגודה לזכויות האזרח
שארקי ח'טיב
מטאר עומר
קאסם עווד

יפה שפירא

מיטל בר-שלום





דיון בנושא מסקנות דו"ח ועדת אור- שוויון אפליית רשויות ותקציבים

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו היינו רוצים לשמוע מחה"כ לפיד על הוועדה שקמה בעקבות המלצות ועדת אור.

הממשלה החליטה לאמץ את מסקנות ועדת אור, אבל שאלה את עצמה כיצד מיישמים אותן. לכן, היא הקימה ועדה בראשותי. זה שהוועדה היתה בראשותי, היה מסר לציבור הערבי שממשלה מתכוונת ליישם את דוח ועדת אור, כי אני בפומבי תמכתי במסקנות ועדות אור. אני מוכרח לומר, שהרכב הוועדה היה מאוד מאוזן בצורה שלא הקלה על יישום המלצות ועדת אור. בנוסף, נציגי הציבור הערבי גם כן לא הקלו על עבודתי, בכך שאמנם הסכימו להיפגש איתי אבל לא הסכימו להיפגש עם הוועדה. אני מאוד מצטער על כך, כי אני חושב שעניין של חרמות אישיים לא מועילים לחיי הצוותא של יהודים וערבים.

אנחנו בדקנו איזה המלצות של ועדת אור ניתנות ליישום, ובאנו עם שורה של המלצות מהותיות. בין השאר, המלצנו למנות במשרד ראש הממשלה אחראי ליישום ההמלצות. חשבנו כי אם אין מישהו שקם בבוקר וזה מה שעליו לעשות, אף אחד לא יתפנה לעסוק בזה. בינתיים, הם לא התפנו למינוי האיש הזה עד היום. אני יודע שהם חיפשו אדם שימלא את התפקיד, אבל נתקלו בקשיים כי זה תפקיד רגיש מאוד.

בקרב הציבור הערבי והדרוזי היחס לנושא הזה הוא אמביוולנטי. מצד אחד הם מעונינים בכך שמישהו יטפל בבעיות המיעוטים, ומצד שני יש במינוי כזה משום אפליה מובנית, כאילו הם זקוקים להתייחסות מיוחדת. כמובן שבתוך הממשלה שבה ישבנו, אני וחברי שינוי היינו אלה שמצדדים במציאת פתרונות רצויים לציבור הערבי, אם כי גם אנחנו היינו מודעים לכך שממשלה בראשות הליכוד לא תיישם את כל מה שהשופט אור חשב שצריך ליישם.

מצאנו שבין התחומים השונים, בעיית הקרקעות היא הבעיה החמורה ביותר. אנחנו מצאנו לזה פתרון חלקי שמקדם את העניין, אבל לא פותר את הבעיה, בייחוד בקרב הבדואים. אני מוכרח לומר לזכותו של שרון, כי את זה הוא הבין עד כדי כך שהוא אישית טיפל בנושא של הבדואים.

הצענו כמה הצעות יפות, שיש אנשים שחשבו שהן רק מן השפה אל החוץ. דיברנו על שבוע לימוד אחר. אני חושב שזה רעיון יפה שצריך ליישם אותו. לא מצאתי התנגדות לרעיון הזה, אבל גם לא מצאתי מי שיישם את זה. דיברנו גם על קיום יום הסובלנות. היום יש יום להרבה נושאים, שהם הרבה פחות חשובים מסובלנות ושיתוף פעולה. הוועדה חשבה, בניגוד לדעת נציגי הציבור הערבי שהופיעו בפני, שתינתן אפשרות לצעירים מהמגזר הערבי, בנים ובנות, לשרת בשירות לאומי אזרחי. רוב חבריי הוועדה ואני חשבנו, כי זו דרך לשלב אזרחים ערבים במסגרת ממלכתית יותר רחבה, מבלי לחייב אותם לשאת נשק בתנאים שבהם הם עלולים לעמוד מול אחים לדת. זו היתה נקודה שהיתה מאוד קונטרברסלית.

אני רוצה לקרוא את הסעיף החשוב ביותר לציבור הערבי. ועדת לפיד מציעה להטיל על שר הפנים ועל מינהל מקרקעי ישראל, בשיתוף הרשויות המקומיות הערביות, להכין בהקדם תוכניות מתאר ליישובים ערביים, שטרם הוכנו להם תוכניות, ולהשלים עריכת תוכניות ליישובים שכבר הוחל בטיפול בהם, תוך שימוש מבני בעיקרון הבנייה הרוויה. זו גם כן היתה נקודת תורפה. נציגי הציבור היותר לאומי בוועדה, שאלו למה צריך להושיב על דונם אחד בבת ים 200 יהודים, בעוד שבכפר בגליל על דונם אחד יישבו 10 ערבים. הם חשבו שזה יוצא אי צדק מבחינת ניצול השטח. אפילו היו דמוגרפים שהוכיחו, שאילו הבנייה בכפרים הערביים היתה כמו בבת ים אז בכלל לא היה מחסור בשטח הערבי. התשובה לכך, היא שלכל עם גר על פי מנהגיו ודרכיו וקשה מאוד לכפות עליו לשנות את גישתו לחיים בנושא כל כך חשוב כמו הקרקע. בכל אופן, ייעוד חלק מתוספות הקרקע לפיתוח יהיה לצורך הקמת אזורי תעסוקה מקומיים ואזוריים, לרבות אזורי תעשייה ופארקים עסקיים משותפים ליהודים ולערבים.

ועדת לפיד גינתה את התופעה של בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי כמו בכל מגזר אחר, והמליצה לפעול בנחרצות בכל האמצעים הקיימים בדין כנגד התופעה הזאת. זה לא מכוון רק כנגד ערבים. אם הייתי יו"ר ועדה העוסקת ביהודים שבונים שלא כחוק, הייתי מכניס את אותו הסעיף.

חברי הכנסת הערביים סרבו להופיע בפני הוועדה, כאילו שיש בכך איזו הסכמה למה שהוועדה תאמר או למה שוועדת אור אמרה. לדעתי, זו שגיאה. הם שיחקו לידי אלה שרוצים לפגוע במעמדם של הערבים בישראל. אם נציגים רשמיים נבחרים של הציבור הערבי לא מופיעים בפני ועדה ממשלתית, שבראשה עומד מישהו שבא ממרכז הבמה הפוליטית, זה לא טוב. היתה התייעצות מאוד אינטנסיבית בין חברי הכנסת הערביים, כיוון שהיו כאלה שכן רצו להופיע בפני הוועדה. בסוף הם השיגו ביניהם אחדות דעים. הם עשו שגיאה, לדעתי. אני רוצה לציין, שכאשר אני אומר חברי כנסת ערביים אני מתכוון לאלה השייכים למפלגות הערביות.

אתה יכול לראות בי חבר כנסת ערבי לכל דבר ועניין.

הם התנגדו גם למסקנות ועדת אור, אם כי הבינו שוועדת אור היא מלאת רצון טוב. הם התנגדו אפריורית למסקנות של הוועדה שאני עמדתי בראשה, ואמרו שמתוך ועדה שבה יושבים אנשים כמו בני אילון ואפי איתם, שום דבר טוב לא יכול לצמוח. חוץ מזה, תפקידו של מיעוט שנלחם על זכויותיו הוא להתנגד לכל הצעה שבאה אליו, כי הוא תמיד ירצה יותר, ואם הוא יגיד שהוא שמח עם מה שהציעו זה כאילו שהוא השלים עם איזשהו מצב.

אני רוצה שתסביר לנו, מהו ההבדל בין ועדת לפיד לוועדת אור.

אני חושב, שוועדת לפיד היתה מוכנה ליישם את מה שניתן ליישם מתוך המלצות ועדת אור, בתנאים הפוליטיים הקיימים בממשלה שנמצאת בידי הליכוד ושיש בה רוב לימין. זאת אומרת, אני פעלתי תחת לחץ מתמיד של אנשים, שכל ועדת אור היתה לרועץ בעינם. אני לא אומר את זה על כל חבריי הליכוד, כי ישבה שם גם השרה ציפי לבני, שהיא ליברלית בדעותיה. מה שוועדת לפיד עשתה, הוא לקחת את המלצות ועדת אור ואמרה, כי בתנאים הפוליטיים הנוכחים זה מה שניתן לעשות. זה לא היה כל מה שוועדת אור המליצה עליו, וגם ועדת אור לא המליצה על כל מה שהציבור הערבי דרש. אם היו מיישמים את המלצות ועדות לפיד, היו יוצרים את הדינמיקה הדרושה כדי להביא לכך, שבמוקדם או במאוחר תהיה שוויוניות של כל המגזרים במדינת ישראל. הרי גם הפמיניסטיות לא מרוצות מהמצב הקיים.

אתה אומר, כי יש תחושה של הפליה. אתה לא קובע חד משמעית שיש הפליה, כפי שנקבע בדו"ח ועדת אור.

השאלה היא, מה עושים. אם אני יושב איתך, אז קל מאוד להבין שיש הפליה. כאשר אני יושב עם בני אילון ואפי איתם, אז אפשר להבין כי אין שום הפליה. אני יודע, שאני פעלתי מתוך אמונה כנה, שקידום השוויוניות של מגזרי המיעוטים, הוא לא רק אינטרס ערבי. זהו אינטרס יהודי של מדינת ישראל. עשיתי כמיטב יכולתי בתנאים הקיימים. ועדת לפיד מסרה את מסקנותיה, ואז התברר שהממשלה לא מיישמת את אותן והציבור הערבי לא מקבל אותן. ככה שלא יצא מזה ניצחון גדול. אני עדיין חושב, שהציבור הערבי צריך לתמוך במסקנות ועדת לפיד, ושבמשרד ראש הממשלה צריך לעשות ליישומן. ערבים עוזרים למשרד ראש הממשלה לא לקיים את המלצות הדו"ח, כי הם לא רוצים להיכנס לצרות כאשר הציבור הערבי לא מעוניין במה שאנחנו המלצנו. אני עדיין חושב, שצריך ליישם את המלצות ועדת לפיד, ואני עדיין קורא לנציגי הציבור הערבי, ובייחוד לחברי הכנסת הערביים, לשתף פעולה ולא לראות בזה סיום אלא התחלה נכונה לפתרון בעיה קשה מאוד. אני חושב, שגם מנהיגי הציבור הערבי מבינים שמה שאני אומר הוא נכון, וכך גם הימין. הבעיה היא, שכל אחד מפחד שאם הוא יופיע כמי שיותר מדי מתון ומשתף פעולה, הוא לא יהיה בכנסת בפעם הבאה. לא רק ההגינות מחייבת, אלא גם ההיגיון הפנימי של הממשלה ושל הציבור הערבי מחייבים. אותי זה לא ירתיע להמשיך ולפעול לשיתוף פעולה ולשיפור המצב וחתירה לאחדות לאומית, שתתבטא בכך שהמיעוטים ייהנו משוויון זכויות, גם אם הם יצטרכו לקבל את העובדה, שישראל היא מדינה יהודית שבה למיעוטים יש שוויון זכויות מלא בפני החוק. חברי הכנסת הערבים יודעים, כי בכל עניין של חקיקה בכיוון הזה אני וחבריי תמכנו ונמשיך לתמוך. אני ממליץ לוועדה הזו, להמליץ לממשלה ולציבור הערבי לקבל את מסקנות ועדת לפיד.

אתה מדבר בהמלצותיך על סגירת פערים ולא על שוויון מוחלט.

מה ההבדל בין שוויון מוחלט לסגירת פערים. הדרך להגיע לשוויון מוחלט היא על ידי סגירת פערים.

גם במגילת העצמאות, המילה שוויון לא מופיעה.

המילה שוויון מופיעה, אבל המילה דמוקרטיה לא מופיעה. אין חוק יסוד שוויון במדינת ישראל.

לזה התכוונתי. אין חוק יסוד שוויון במדינת ישראל, וזה לא בגלל הערבים אלא בגלל החרדים. הם לא רוצים להעניק לנשים שוויון. כאשר אני דיברתי בוועדה על נושא של שוויון, אמרו לי כי אני נכנס לתחום שלא שייך כלל לציבור הערבי.

אבל בממשלה שבה אתה היית שר משפטים החרדים היו מחוץ לממשלה. זו היתה הזדמנות פז בשבילך ליצור מכניזם על מנת לקדם את עניין השוויון.

הדתיים היו בממשלה. בני אילון, אפי איתם וזבולון אורלב, אלה אנשים דתיים. בנוסף, הליכוד הוא מפלגה דתית בלי כיפה. התגובות הטבעיות והאינסטינקטיביות של הרוב המכריע של אנשי ליכוד, הן דתיות. אני לחמתי לא רק בעניין הזה, אלא גם בעניינים יהודיים אחרים. אני יושב פה בשקט מתוך ידיעה שאני וחבריי עשינו כמיטב יכולתנו בתנאים לא פשוטים. לכן, אם אני אומר סגירת פערים אני מתכוון לסגירת פערים. אתם החרמתם אותי, ולכן גם אני יכולתי לומר כי אני לא בא לישיבה הזו, מפני שכאשר אני הזמנתי אתכם לישיבה אצלי אתם סירבתם לבוא. הנציג של הציבור הערבי בא אלי, אבל חברי הכנסת הערביים אפילו לא טרחו לבוא אלי או לוועדה.

זה לא הנושא. הנושא הוא הרבה יותר חשוב מזה. המטרה שלנו, היא לא לפול עוד פעם לסיטואציה של מאורעות אוקטובר 2000. אחרי מאורעות 2000 שנגמרו ב-14 הרוגים, היה שבר ביחסים בין ערבים יהודים. קמה ועדת אור והגישה את המלצותיה, אבל הממשלה לא יישמה אף אחת מהן. קמה הוועדה שלך, שהיא שונה בהרבה מוועדת אור, וגם היא לא נתנה תשובה.
ועדה ממלכתית בראשות שופט בדימוס הוקמה על ידי ממשלת ישראל, הקימה המלצות ברורות למדי, ובכל זאת הקימו את ועדת לפיד לשם למידת ההמלצות.

הקימו את הוועדה ליישום ההמלצות ולא ללמידה.

נכתב כך: "לכן מחליטים להקים ועדת שרים שתלמד את דו"ח ועדת אור באופן יסודי, ותגיש לממשלה בתוך 60 יום את חוות דעתה בנוגע ליתר ההמלצות שפורטו בדו"ח הוועדה, ועל פי שיקול דעתה תמליץ במידת הצורך המלצות נוספות". אני מאוד מכבד את אדוני יו"ר הוועדה, ותרשה לי לא להתייחס להרכב של הוועדה. עם כל הכבוד אתם לא קיבלתם מנדט של חקירה ממלכתית. אתם קיבלתם מנדט להציע דרכים יישומיות. אתם הצעתם דברים שונים לגמרי מאלה שהוצעו בדו"ח ועדת אור. גם מה שאתם הצעתם ליישום, לא יושם. מאז אוקטובר 2000 עברו 5 שנים, ולא התקדמנו כלל. לא סגרנו שום פער ולא התמודדנו עם אף בעיית קרקע, בעיית תכנון ובנייה ובעיות כלכליות של החברה הישראלית ביישוב הערבי: אבטלה ועוני, יצירת מקומות עבודה וכו'.

טומי, אנחנו דנים כאן בעתיד של מיליון ורבע אזרחי ישראל. לא ניתן לממשלה להמשיך לדהור קדימה מבלי שתעצור בהמלצות של הוועדה ותיישם אותן. אני לא חשוד כגזען או לאומני. אני מוגדר בעינך כשפוי. אני אומר לך, שאנחנו הפעם נוביל את המאבק. אנחנו נבוא לרחוב ונסגור את הצמתים.

מה אתה רוצה ממני? אני לא נמצא בשלטון עכשיו. אני בא מהאופוזיציה, אתה יושב בממשלה ובא אלי בטענות שהממשלה לא מיישמת את הדוחות.

אני בא אליך בטענות על חלקך בתקופה מסוימת שבה היית שר משפטים ועמדת בראש ועדה, ובמקום להאיץ את יישום ההמלצות הקמת ועדה נוספת ותקעת את היישום. האם אתה משתחרר מהאחריות של התקופה שבה היית בממשלה?

על ההמלצות האלה אני מאוד גאה.

מה קרה מאז? למה מאז שאתה בממשלה לא עושים שום דבר? אני חושבת שהדיון צריך להיות סביב השאלה, מה עושים מעכשיו והלאה.

חה"כ לפיד, אני שמח שאתה היום באופוזיציה כי אתה בחרת בכך. עם זאת, אני מצפה ממך כיו"ר סיעה גדולה, שאתה תירתם למאבק של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, להאיץ בממשלה ליישם את ההמלצות.

יו"ר ועדת הפנים, חבר מפלגת עבודה שיושבת בשלטון מטיף מוסר למנהיג האופוזיציה.

אני לא מטיף, אלא מבקש ממך להירתם. אני מטיף על התקופה שבה היית בשלטון ולא עשית כלום.

אני הגשתי המלצות.

המלצות זה לא מספיק.

אם אתה תביא ליישומן, שינוי תצביע בעד.

אם כך, יצאנו נשכרים. אני רוצה להודות לך שהופעת בפני הוועדה. אני בטוח שתהיה לך תרומה לעניין.

אני רוצה להעמיד כמה נתונים על דיוקם. ועדת המעקב התעקשה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. המניע לא היה הנושא התקציבי, אלא הריגתם של 13 אזרחים על ידי ירי של שוטרי מדינתם. לא סתם עמדנו על כך שאנחנו רוצים ועדת חקירה ממלכתית. בכדי ללבן טרגדיה כזו, חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית. היו כל מיני גרסאות לכל מיני ועדות שהציע ברק, אבל אנחנו דחינו את זה על הסף.

קמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט אור. אנחנו הופענו בפני הוועדה במשך שנתיים וחצי. ועדת אור הגישה את המלצותיה, וועדת המעקב קיבלה אותן, למרות הטענות הקשות שיש לה ולמרות הויכוח הפנימי שהיה בתוך ועדת המעקב. החלטותיה של ועדת המעקב התקבלו בהסכמה מלאה לאחר דיון מעמיק ואחראי. ועדת המעקב התייחסה למסמך הרשמי ודרשה יישום מיידי. ועדת המעקב הלכה עוד יותר רחוק ואמרה: "דוח זה והמלצותיו אלה, כשמתייחסים אליו ברצינות ובאובייקטיביות, יכול לשמש תפנית היסטורית חשובה ביחסיה של המדינה עם האזרחים הערביים,כמו כן ביחסים שבין האזרחים הערביים לאזרחים היהודים בארץ, לקראת עתיד חדש ושונה לבני שני העמים, המושתת על כבוד הדדי, שיתוף, שוויון ודמוקרטיה אמיתית". זו עמדת ועדת המעקב. ועדת המעקב סמכה את ידה על דוח ועדת החקירה הממלכתית, שכתב אותו שופט עליון יהודי ולא ערבי, היסטוריון יהודי ולא ערבי. כולנו ידענו כי בוועדת החקירה הממלכתית לא יהיו ערבים, וידענו שאלה יהיו אנשים שלא מנותקים מההוויה ומתפיסת העולם שליוותה את הקמת מדינת ישראל. למרות זאת, הסכמנו לשים את עתידנו בידם.

מה שהתקבלה בתוך הממשלה, זו החלטה על הקמת ועדה פוליטית עם מנדט יותר מורחב. אנחנו לא החרמנו את ממשלת ישראל. אני אמרתי שאני מוכן להיפגש איתך כשר המשפטים. אני כיבדתי את ראש הממשלה בבית של ועדת המעקב בנצרת. אנחנו לא החרמנו אף אחד מנציגי הממשלה.

אתם החרמתם את הוועדה.

אנחנו סמכנו את ידנו על ועדת החקירה הממלכתית, ועדת אור. לא יכולנו לסמוך ידנו על ועדה, שהכוונה שלה להוריד ממה שוועדת אור כתבה. 4 מתוך חברי הוועדה תקפו את הממשלה על שהקימה את הוועדה. הם אמרו שזה אתנן פוליטי למגזר הערבי. ההחרמה לא היתה החרמה אישית או החרמה של הממשלה. אנחנו לא יכולנו לבוא לוועדה פוליטית עם מנדט מורחב, שמותר לה להגיש המלצות, כאשר רוב חבריה נגד ועדת אור בכלל.

ועדת אור דיברה על שוויון מוחלט, ואתם חזרתם בכם. בנושא הקרקעות, אור כתב באופן ברור ואפילו אמץ את תפיסת בית המשפט העליון, ואתם חזרתם בכם ונתליתם בתפיסת העולם של בני אילון ויתר החברים בנושא הקרקעות. יש פה חזרה משני נושאים מרכזיים, שוועדת אור החליטה עליהם. בזה צדקנו שעד היום אנחנו סומכים את ידנו רק על דוח ועדת אור. הממשלה חייבת לנקוט באקט אופרטיבי לביצוע הדוח וההמלצות שלו. המניע הוא לא מניע תקציבי, אבל הדיון הוא סביב השאלה הזו.

אני אמרתי לשר המשפטים דאז, כי אני מבין את כוונותיו אבל אני לא יכול להיכנס למגרש שבו 4 אומרים לי שאני זונה.

אני מכיר את זה שהאוכלוסייה הערבית, ראשי הרשויות וחברי הכנסת הערבים לא מקבלים את המסקנות. עם זאת, משרד ראש הממשלה, למרות חוסר שיתוף הפעולה, רואה בדו"ח הזה כלי ביצוע ונערך ליישום. אני קצת מופתע מההתעלמות ממה שקורה בפועל בשטח. חה"כ לפיד, אני מופתע שאתה מתעלם מנתונים פיזיים בשטח.

ראשית, ממשלת ישראל עומדת בפני תוכניות חומש ותוכניות המיועדות ל-3 שנים במגזרי המיעוטים, שנוגעים בכל התחומים שהוזכרו כאן. באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים, ממשלת ישראל נותנת עדיפות תקציבית בשנים האחרונות, בעיקר למגזר הדרוזי והבדואי. היא התחילה ליישם את הנושא הזה גם במגזר הערבי. היא תיכנס לתוכנית המשך למגזר הערבי. בימים אלה אנחנו יושבים לדון על נושא התקציב למיעוטים כחלק מתקציב לשנת 2006. בדיון הזה יהיו שותפים גם בכירים מהמגזר הערבי, כולל שארקי חטיב. חברי כנסת שירצו להיות שותפים בזה, יוכלו להשתתף. התוכנית של הממשלה לשנים הקרובות בכל הנוגע למיעוטים, תיגע ביישום של רוב המסקנות של ועדת לפיד, כאשר חלקן כבר מיושמות.

אנחנו עכשיו נמצאים בשנת 2005 ומאורעות אוקטובר היו בשנת 2000. האם חיכיתם 5 שנים כדי לשבת על תקציבים לתוכניות? איפה הייתם 5 שנים?

עד שנת 2004 היו קיימות תוכניות לכלל המגזרים, כאשר מעל 85% מהן בוצעו. יש בידי את הדו"ח האחרון והסופי של תוכנית 4 שנתית למגזר הערבי. בימים הקרובים הדו"ח הזה יועבר אליך, אל חברי הכנסת ואל ראשי הרשויות. מעבר לתוכניות שמבוצעות בפועל, אנחנו לא ניתן שיהיה פער ואנחנו נבצע המשך לתוכניות האלה. הנגיעה בתוכניות האלה תהיה לכל הנושאים שהועלו בדו"ח לפיד. אני לא מדבר על נושאים חוקתיים, כמו הנושא של שירות לאומי, אלא רק על יישום של תשתיות. זו אחריות שלי, ואני אומר זאת בוודאות.

אני יכול לומר לכם, כי כבר בשנת 2005 אנחנו עובדים על 15 אזורי תעשייה. תקציב המינהל לאזורי פיתוח בתמ"ת הוא 24,000,000 שקלים, כאשר 20,000,000 שקלים מתוכו יועבר השנה למגזר הערבי. כך יהיה גם בתחומים אחרים.

אני רוצה להתייחס לנושא של שכונות חדשות ובניה רוויה. יש במשרד השיכון תקציב אדיר לשכונות חדשות. אנחנו מנסים להוביל מהלך, שיתאפשר רק אם האוכלוסייה הערבית תלך איתנו יד ביד, כולל חברי הכנסת וראשי רשויות. אם תהיו קצת יותר פשרניים בעניין הזה, אנחנו נצליח לקדם שכונות חדשות.

חה"כ לפיד וכל ראשי הרשויות שיושבים פה יודעים, כי בכל הנוגע לתוכניות המתאר אנחנו בעצומו של מהלך. לפי הבטחה של שר הפנים הקודם, שאמר בוועדה לענייני מיעוטים בפני ראש הממשלה, כי עד סוף שנת 2006 יסתיימו כל הליכי תוכניות המתאר, כולל החלפות שטחים. אני אישית אחראי לכך שגם כאשר לא נגמרת העבודה על כל תוכנית המתאר של שכונה ספציפית, אנחנו משחררים שכונות. יש הסכמה עם משרד הפנים לאשר את התכנון, גם אם השטח הוא לא בתוך השטח המוניציפלי של הרשות הערבית.

אדוני השר לשעבר, אתה אמרת שאין אינטרס לממשלה הזו לבצע את הדברים.

אתה לא מצטט אותי נכון. אני אומר, שההמלצות שאני הבאתי לא בוצעו עד עכשיו.

אז כנראה שאין אינטרס לממשלה, למשרד ראש הממשלה, לבצע אותן.

אבל הממשלה אמצה את ההמלצות שלי. אם לא היה לה אינטרס, היא היתה דוחה אותן. השאלה היא, מה עם היישום. אבישי מדבר על היישום בתחום הספציפי של הקרקעות. אני שאלתי את אילן כהן לא פעם, מה עם היישום של רשות לטיפול במיעוטים עם אדם ממונה עם סמכויות מרחיקות לכת. לא שמעתי על זה שום דבר.

כנראה שאבישי כהן התמנה למשימה הזו. אם הוא התמנה למשימה הזו, אז צריך להודיע על כך.

זה הועלה בוועדת השרים האחרונה, והנושא הזה מטופל.

אנחנו משחררים את חה"כ לפיד, שיש לו התחייבויות נוספות. תודה רבה לך שבאת לדיון היום.

אני רוצה לגעת בשני נושאים בתוך התחום התקציבי, שמשליך ישירות על כל המגזר הערבי. לאחר הטרגדיה, ב-22 באוקטובר, הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב שנתית. היא רצתה לרצות את המגזר הערבי, למרות שהתקציבים שהיא החליטה עליהם, היו תקציבים זעומים.

היו שתי ההנחות היסוד של התוכנית הזו שכללה 4 מיליארד. הממשלה מצאה אז כי בכל המשרדים הממשלתיים, מה שמוקצה למגזר הערבי הוא חצי מיליארד שקלים. בכדי להניע מנגנון התחלתי לסגירת הפערים, היא החליטה להוסיף חצי מיליארד שקל אוצרי לסכום הקיים. מיד לאחר ההחלטה הזו, היא חזרה בה ואמרה שרק כ-200,000,000 שקלים יהיו אוצרי ו-300,000,000 שקלים יהיו הסטה. אמרו לנו, מה אכפת לכם. העיקר שכל שנה תקבלו חצי מיליארד תוספת בכל שנה החל משנת 2001. היום אנחנו כבר בשנת 2005. הממשלה הקימה צוות שיעקוב אחרי ההשקעה של הממשלה במגזר הערבי. בדו"ח שקיבלתי, עולה כי הממשלה השקיעה עד היום במגזר הערבי – 2.6 מיליארד שקל. כלומר, כל שנה היא הקצתה רק 150,000,000 שקלים חדשים.

אני חייב לציין, כי יצחקי, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמר על קשר עם ועד הרשויות המקומיות, אבל מאז שהתמנה מנכ"ל חדש, חוץ מפגישת היכרות אחת, קיים נתק בינינו לבין משרד ראש הממשלה. רק כלפני שבועיים אבישי התקשר אלי ואמר לי, שהכינו את התקציב והם מתנתקים מהתוכנית.

אם הממשלה מתכוונת להמשיך במנגנון של סגירת פערים, לא נדרשים 60,000,000 שקלים או 80,000,000 שקלים חדשים, אלא 600,000,000 שקלים לאורך הרבה שנים. אנחנו מציאותיים. אני הייתי יכול לומר שאני רוצה לסגור את הפערים תוך 5 שנים. אני מציאותי. אני יודע שלא נגיע לזה תוך 5 שנים, אבל אם הממשלה תקצה את הסכום הזה, זה יניע תהליך של שוויון.

הנקודה השנייה שאני רוצה להתייחס אליה, היא מצבן של הרשויות המקומיות. המרכז לשלטון מקומי חילק נתונים בדוחות הכספיים, אבל אלה נתונים מטעים. הוקמו הרבה ועדות משותפות לשלטון המקומי ולשלטון המרכזי. תקציב המענקים גדל בשנים האחרונות, אבל זה לא כתוצאה ששופר מצב הרשויות המקומיות. בשנת 1993 הוקמה ועדת סואן, שדיברה על הוצאה נורמטיבית מול הכנסה נורמטיבית, כאשר ההפרש בין אלה הוא מענק האיזון. יש מחסור של הכנסה עצמית במגזר הערבי. אין אזורי תעשייה ותעסוקה. הרכב הארנונה במגזר הערבי הוא 90% מגורים ו-10% חנויות או מכולות שכונתיות. במגזר היהודי, הארנונה בנויה מ-70% תעשייה ומסחר ו-30% מגורים. למרות שגדל מענק האיזון, ההוצאה לנפש, רמת השירותים במגזר הערבי עדיין אינה מגיעה ל-50% מרמת השירותים במגזר היהודי.

מענק האיזון ברשויות המקומיות הערביות היווה כ- 45%. כאשר הורידו את זה באופן רוחבי, הפכו את אי השוויון, לגדול יותר. אמרה את זה גם ועדה של בנק ישראל וגם ועדה שעמד בראשה אפרתי, מנהל המינהל, שהיה מנכ"ל משרד הפנים לשעבר. דוקטור בן דוד, חוקר מאוניברסיטת תל אביב, גם כן אמר את הדברים האלה. כולם אמרו שלא לקחו בחשבון את השוני הקיים בתוך השלטון המקומי. לא לקחו בחשבון שמענק האיזון מהווה נתח די גדול בתקציב הרגיל, כאשר יש רשויות אחרות עבורן מענק האיזון מהווה רק 10%. החיתוך הזה של המאזן במשך השנתיים האחרונות, חיסל את הרשויות הערביות, וחיסל את השירותים הבסיסיים בתוך הרשויות המקומיות הערביות. אני מתריע פה ואומר, כי במידה וכל התקצוב המרחבי והמערכתי לרשויות המקומיות הערביות לא ישתנה, תהיה קטסטרופה והאחריות לתוצאות תהיה של הממשלה.

עד היום לא יושם שום דבר. אנחנו מקבלים רק מס שפתיים ולא מתקדמים קדימה. יש לנו חדרים לא ראויים לכיתות לימוד. את תקציבי הפיתוח התנו את זה בהלוואה לטווח ארוך. אין לנו תשתיות, אין כבישים ואין לנו מבני ציבור וחינוך ראויים. יש לנו גם בעיה עם המינהל. יש המון אדמות שנתנו לצורך כבישים. כאשר אנחנו רוצים לחכור חלקת אדמה של דונם או שניים, מוציאים לנו את הנשמה. עסקת חליפין של שטחים תקועה כבר 5 שנים. יש לנו מגרשים שהדרך אליהם ראויה, אבל את אף אחד זה לא מעניין. צוחקים לנו בפנים, ואנחנו מסתובבים בין המשרדים כמו כלבים ולא מקבלים כלום. המצב קטסטרופלי. אנחנו הפכנו למקבצי נדבות ולבני ערובה. כולנו אזרחי מדינה, וכולנו צריכים להיות שווים ולקבל את אותו יחס. צריך להפסיק עם ההפליה הקיימת. אנחנו כל הזמן שומעים הבטחות, אבל אנחנו לא מקבלים כלום.

כולנו יודעים על חוסר ההתייחסות למגזר הערבי. זה דבר שנמשך כבר שנים רבות. אני מקווה, כי מהוועדה הזו ייצא עשן לבן. אנחנו ראשי הרשויות מסתובבים כל הזמן בין המשרדים השונים ולא מקבלים את היחס הראוי.

בשנת 2000 הגשנו בג"צ על ההפליה הקיימת. אנחנו קרובים לגבול הצפוני, כמו שבי ציון. אנחנו אפילו יותר קרובים לגבול. אנחנו ישבנו עם אביגדור יצחקי, וביקשנו שיתייחסו גם אלינו כיישובי קו עימות, אבל לא היתה אוזן קשבת. בשנת 2002 פסק הדין קבע, כי מזרעה היא יישוב קו עימות. מהר מאוד התברר לנו כי מדובר ביישוב קו עימות עם דיאטה, ללא הקלה במס. עתרנו לבג"צ שוב, והנושא נמצא כבר שנתיים בדיון. קיבלנו הודעה שאומרת: "המשך הדיון בעתירה, בהתחשבות בהודעת הממשלה, יידחה עד לאחר מתן פסק דין בבג"צ 11163/03", שזה הבג"צ של עדלה ומוסוואה על ההפליה במגזר הערבי. הנושא שלנו הצודק מעוכב בבית המשפט. אנחנו אמנם חלק מהמגזר הערבי ואנחנו גאים בזה, אבל כדי לעצור את החלטת בית המשפט בבג"צ שאנחנו הגשנו תלו את הנושא שלנו בוועדה המכובדת הזו ובהחלטותיה. אולי זה יימשך עוד שנתיים-שלוש, ואז מה תהיינה התוצאות?

לאיזו ועדה אתה מתכוון?

היתה עתירה כוללת של עדלה ומוסאווה, והתלו את ההחלטה על מזרעה בדיון הכולל של העתירה הזו על כלל היישובים הערביים.

על אזורי פיתוח.

מליאת הכנסת אישרה אתמול רשימה של 30 יישובים, שיזכו להקלה במס.

ברשימה הזו היו 44 יישובים, שנמצאים באזורי קו עימות בדרום. בייגה שוחט הציע את ערד ועוד 2 מועצות אזוריות. חה"כ בנלולו, אמר שהם לא שייכים לאזורי פיתוח, והוא מציע את חצור הגלילית ואת בית שאן. הצביעו וזה עבר. חה"כ ג'ומס אמר שמזרעה שבצפון היא קו עימות, והצביעו 5 חברים בלבד וזה לא עבר.

כל שם של יישוב שהועלה בישיבה עבר, חוץ ממזרעה. לפי הקריטריונים שקבעה ממשלת ישראל, רק אנחנו עומדים בהם. אנחנו מבקשים את התערבותכם בנושא הזה. אנחנו מבקשים להביא את זה לחקיקה. אנחנו כבר שנתיים וחצי מחכים להחלטת בית המשפט. זו הפליה. אני מבקש את התערבותכם בעניין.

אם אתם תביאו את מזרעה לדיון, משרד ראש הממשלה יתמוך בזה.

אבל למה לא צרפו את מזרעה מלכתחילה? הרי בין מזרעה לנהרייה מפריד רק כביש ראשי אחד.

אני מסכים איתך.

חצור רחוק מהגבול הרבה יותר מאשר מזרעה. למה כללו שלשום במליאת הכנסת את מזרעה ברשימת יישובי העימות?

אין לי שליטה על הצבעות של חברי כנסת.

זה לא עניין של הצבעת חברי כנסת, אלא עניין של החלטת ממשלה. שר האוצר היה צריך לכלול את מזרעה ברשימת היישובים. אני הגעתי בדקה ה-90 וכאשר ראיתי שהחברים לא מצביעים עבור יישובים ערביים, הצבעתי נגד למרות שאני בקואליציה. כל חבר כנסת הכניס את היישוב שמעניין אותו, ומזרעה ויישובים ערביים אחרים נפלו בין הכיסאות. כיוון שראיתי ככה,הצבעתי נגד. איפה היה משרד ראש הממשלה? מדוע ראש הממשלה לא בא ואמר, שזה לא יכול להיות שמביאים רשימה שכוללת 34 יישובים יהודיים ואין בה אפילו יישוב ערבי אחד שבג"צ פסק לטובתו. האם שר האוצר לא מכבד את החלטת בג"צ?

הנושא הזה יועבר לאילן, ואנחנו נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות בנושא.

יש פה צדק. אנחנו נוציא מכתב למשרד ראש הממשלה בעניין הזה, אתם תעבירו את זה לאוצר ובאחת מישיבות הכנסת הקרובות אתם תצטרכו להביא את זה לאישור.

אני מקבל את דבריך. אנחנו נטפל בזה.

אנחנו רוצים לשמוע את משרד השיכון. אנחנו מודעים למדיניות המתקנת של שר השיכון בנושא היישוב הערבי. יישר כוח. אנחנו מצפים מכם, שאתם תעשו את זה באופן הכי יישומי.

בפגישה איתנו אמר שר השיכון, "גנבו לכם 220,000,000 שקלים, ואני אעבוד על זה שיחזירו לכם את זה".

זה נכון. עובדים על זה. אנחנו מנסים השנה להגדיל את התקציב למגזר הערבי. בכל מקרה, אני רוצה לספר על המדיניות ופעילות משרד השיכון בשנים הבאות. חלק מהתב"עות יועברו ממינהל מקרקעי ישראל למשרד השיכון, ומשרד השיכון ימשיך לקדם את השכונות החדשות ביישובים הערביים. הכוונה היא, ליצור יישובים מודרניים בבנייה סמי רוויה, כאשר קיבלנו הקלות להגדרת הבנייה הרוויה. על פי החלטת הממשלה, הבניה הרוויה היא בצפיפות של 6 יחידות דיור לדונם. בתיאום עם אגף תקציבים, יינתן תקציב לבנייה רוויה בצפיפות של 4.6 יחידות לדונם, 3 יחידות על מגרש של 650 מטר. הכוונה היא ליצור פיתוח מודרני על פי הכללים שמקובלים במגזר היהודי, משק סגור, כאשר כל נושא הפיתוח הוא חלק מתהליך הבנייה. אנחנו יודעים, התהליך של בנייה רוויה במגזר הערבי יהיה בצורה הדרגתית, ולכן התהליך של הטמעות העבודה שלנו יהיה הדרגתי. אנחנו מדברים על פיתוח של טיפוסי בנייה שיאפשרו בנייה רוויה, אבל עם כניסות נפרדות. תהיה תוכנית תב"ע שתאפשר גם בנייה רוויה וגם תחושה של פרטיות לאזרחים.

בנוסף, יש תוכנית לשיווק מגרשים לבנייה עצמית למשפחות על פי בחירת הרוכשים. אנחנו מדברים על בחירה אישית ולא על מכרז חיצוני. אנחנו מנסים למצוא את דרכים לכך שגם תהיה בנייה רוויה וגם ייענו הצרכים של המגזר.

במגרשים האלה שמוכרים מדובר גם על בנייה רוויה. מחייבים משפחות שיקנו את המגרש.

הכוונה היא לכוון את זה, כדי שגם עלויות הפיתוח יהיו יותר נמוכות.

אני רוצה לומר לך, שאין בעיה. בשכונה שלי, שהיא שכונה חדשה, כבר יש 4 בתים להשכרה. אנשים כועסים על הבעלים, מדוע הם העדיפו מישהו אחר על פניהם. הביקוש והצרכים הם הרבה יותר חזקים מהמציאות. גם השר שלך חושב שיש בעיה. אני מדבר איתך על עיר שהיא במתכונת של כפר ולא על עיר כמו נצרת ושפרעם, שמגורים בשכר דירה קיימים כבר כמה שנים טובות שם. אם מישהו רצה לגור בשכר דירה ביישוב שלי לפני 4 שנים, זה היה בלתי אפשרי. אף אחד לא היה מוכן להסכים לזה. לא היה מי שישכיר ולא היה מי שמעוניין לשכור. במציאות של היום, התוכנית שלכם יכולה להתקבל במידה ותעשו אותה בחוכמה ותתאימו אותה לצרכים של האוכלוסייה. יישר כוח.

היה לי הכבוד להופיע בפני ועדת אור, ואני מקווה שהיה לי אחוז קטן בשפיכת אור על האמת. היום יש לי הכבוד לעבוד עם שר פנים שמאמין בצורך יישום מסקנות ועדת אור. אני רוצה להביא דוגמאות לכך, שכאשר שר מאמין בצורך ביישום ההמלצות יכול לקדם ולעשות.

לדוגמא, מענקי האיזון. השר החליט להעלות את מענקי האיזון למגזר הערבי ב-25%, לעומת 14% במגזר היהודי, וזאת במטרה לקדם את השוויון בין רשויות ערביות לרשויות יהודיות. השר החליט גם, כי כל תקציב הפיתוח של שנת 2005 יועבר לנגב ולגליל. השר גם דואג לתת עדיפות לרשויות ערביות, במטרה לקדם את נושא השוויון. בנוסף, ישנו זירוז לקידום תוכניות המתאר של המגזר הערבי, במיוחד בנגב. השר עוקב אישית כל חודש אחר קידום תוכניות המתאר.

אני רוצה להביא לדוגמא את הנושא של אדמות רוחה. אם היה שר אחר, אני מאמין שגורלן של ההמלצות של ועדת השרים שהוקמה למטרה זו, היה לאחר 10 שנים או יותר. בגלל שר שמאמין בקידום הנושא, אנחנו הצלחנו לעשות את זה תוך 3 חודשים מאז החלטת השר לקדם את הנושא. הוכנו צווים, הוכנו מפות והכל נחתם. אני מקווה, שזה ימנע הריסות ויקדם תכנון לטובת המגזר.

אני רוצה לדבר גם על אזורי תעשייה משותפים. בעבר הוקמו אזורי תעשייה כאלה, כאשר המגזר הערבי קיבל רק את האבק ואת הנזקים. היום השר החליט, שהרשויות המקומיות הערביות יהיו שותפות גם כן בהכנסות או ברווחים של אזורי תעשייה אלה. הדוגמא לכך היא אזור התעשייה בכפר קנא.

זה חלק מההחלטה על אזורי תעשייה.

השר מקדם את זה הלכה למעשה. הוא דואג להגדלת ההכנסות העצמאיות, כאשר האזורים האלה יהיו אזורים משותפים גם בהכנסות. אני מקווה שתהיה התעניינות ודאגה מיוחדת לביצוע המלצת ועדת אור גם ביתר משרדי הממשלה. למשל, של משרד החינוך. יש הרבה חדרים שכורים ולא תקניים במערכת החינוך במגזר הערבי. בנושא הרווחה והתשתיות, יש מחסור גדול. וצריך להשקיע ולהקצות הרבה משאבים למגזר. אני מאמין ששר הפנים דואג לעשות את זה בצורה מאוד מכובדת והוא מהווה דוגמא ליישום המלצות ועדת אור.

מי ששומע את נציגי משרדי הממשלה, חושב שהכל טוב ויפה. אם כך, מדוע המצב כל כך רע בשטח? למה כל הרשויות עומדות בפני קריסה? אנחנו ביקשנו שייערך סקר צרכים אמיתי, ולא כפי שהיה. ביקרו אצל פקידים וכתבו שם על דף עלוב את הנתונים. הממשלה חייבת לעשות סקר צרכים אמיתי, שידגיש את הצרכים האמיתיים שחסרים במגזר הערבי. במישור המוניציפלי, צריך לקבוע יעדים. שולפים חצי תוכנית משם, חצי סעיף משם, סעיף מוועדת לפיד וסעיף מוועדת אור ומגדירים זאת תוכנית פיתוח המגזר הערבי. כך אנחנו לא נגיע לשום פתרון. מבלי שהממשלה תקבע יעדים אמיתיים במישור המוניציפלי, במישור הדיור, במישור הקרקע ותערב את מינהל מקרקעי ישראל שישנה את הקונספציה כלפי המגזר הערבי, לא יקרה כלום והפער רק ילך ויגדל.

בשנת 2005 משרד השיכון הקצה 76,000,000 שקלים לסקטור הערבי. כמה זה מהווה מסך הכל התקציב של ,המשרד? אחוז אחד בלבד. האם כך נוכל לסגור את הפער. תקציב הפיתוח של משרד השיכון מגיע ל-4.5 מיליארד שקלים. כמה הקצתם לסקטור הערבי על מנת לסגור את הפער הקיים? 1.7%. מספיק לזרוק חול בעיניים שלנו. לא נוכל לשמוע עוד. לפחות בדיווחים שלכם תגידו אמת. האנשים שיושבים כאן מבינים את הדברים. ב-1.7% לא מחלצים את המגזר הערבי ממצוקת הדיור. היו"ר אמר כבר שיש היום ביקוש. היום יש ביקוש ויש שינוי דרסטי. יש ביקוש, מפני שיש מצוקה ואין תחליף. אין תוכניות מתאר, לא מפשירים קרקע כראוי בכל כפר ולכן גם לבנייה רוויה יש ביקוש. הממשלה צריכה לקבוע יעדים ומשרד ראש הממשלה צריך לקבוע יעדים. שמעתי כי השר הורה כי 25% תוספת למענקי האיזון של הסקטור הערבי, אבל גם כך לא מגיעים לרמה של שנת2002. אתם רק מחזירים את מה שלקחתם מהסקטור הערבי. הפער יגדל ויתרחב, ובסופו של דבר יהיה פיצוץ. לאנשים יש כוח לספוג עד רמה מסוימת.

לא רוצים ליישם את מסקנות ועדת אור ומסננים אותה דרך ועדת לפיד, ובוועדת לפיד אומרים כי יש רק תחושה של הפליה. בסופו של דבר מטילים את האשמה על מנהיגי הסקטור הערבי.

שארקי חטיב אמר את כל הדברים שהיו על קצה לשוני להגיב, והתאפקתי שלא להתפרץ. אין ספק שהתשובות של חה"כ לפיד היתה מריחה לטיעונים שנשמעו כאן. הדברים זועקים לשטח. אני רוצה לומר שעקב פקודת מס הכנסה שעברה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע שעבר והכלילה רק חלק מהיישובים, האגודה לזכויות האזרח עומדת ושוקלת לגבי הגשת עתירה.

רציתי להבהיר כמה נתונים, בתור מי שכתב, ריכז וליווה את התהליך של כתיבת הדו"ח, שהיה עבורי תהליך חדש. מבחינת תפיסת עולמו של היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה לא מאמצת דו"ח כפי שהוא, כיוון שיש לו הרבה צדדים. הממשלה נותנת לוועדה יישומית ללמוד את הדו"ח ולהוציא ממנו את הדברים האופרטיביים. זה המנדט של ועדת השרים לעניין יישום ועדת אור. היא צריכה ליישם ולהבהרת עמדות הממשלה, ולתת המלצות נוספות ככל שיידרש, שזה ההמלצות שניתנו בנוגע לשבוע הסובלנות והקמת רשות לקידום מיעוטים וכו'.

היו"ר התייחס לכך שעברו 5 שנים מאז האירוע, אבל דו"ח אור עצמו פורסם בספטמבר 2003. המלצות ועדת לפיד אומצו ביוני 2004 ברוב ענק בממשלה. נכון שהוועדה פה מתייחסת בעיקר למגזר הערבי, אבל יש שני שערים עיקריים בדו"ח, המלצות בעניין המגזר הערבי והמלצות בעניין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. גם התקציבים שהוכרו על ידי המועצה לביטחון לאומי והתוצרים שמשטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים עשו בשטח, חלקם הגדול נצבע עוד לפני הגשת מסקנות ועדת אור.

אני רוצה להזכיר, כי בוועדת השרים הזו היתה מעורבות מאוד טובה של השרים עצמם ושל הדרגים הבכירים של כל משרדי הממשלה. היועץ המשפטי לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהנושא של המגזר הערבי קרוב מאוד ללבו, כתב על זה הרבה וליווה את הוועדה באופן צמוד.

אנחנו לא מאשימים את היועץ המשפטי לממשלה. אתה מגן עליו כאילו הוא מואשם. כדאי שלא תמכור לנו מילים ומשחקי מילים. היועץ המשפטי דאז, השופט בעליון היום, כבודו במקומו מונח. הוא לא הממשלה. הוא לא אחראי על היישום. תתרכז במערכת היישומית.

אני מתרכז במערכת היישומית, כיוון שחלק מהנהלים ומהדברים שנקבעו בהמלצות ואומצו על ידי הממשלה, הם דברים שקשורים לממשלת ישראל ולתביעה הכללית.

אנחנו דנים עכשיו על הפאן האזרחי.

העדפה מתקנת זה נושא אזרחי.

הרכב הוועדה והאנשים שתרמו רבות, זה לא עניין לדיון עכשיו.

אני חשבתי שוועדת הפנים ואיכות הסביבה תדע מהו התהליך שעשינו ברמה הממשלתית האופרטיבית, ומהו התהליך הקיים של המעקב במערכת הממשלתית לביצוע ההחלטות האלה. המועצה לביטחון לאומי התבקשה למפות את כל החלטות הממשלה שקדמו לזה. עשינו תהליך של מיפוי של כל החלטות התקציביות במישור של תעשייה, של חינוך וכו', כדי שיהיה יישור קו וראייה כוללת של הכל. הנגזרת של הדו"ח הזה היא עשרות החלטות ממשלה שנמצאות במעקב. אנחנו השתתפנו בדיון של ועדת השרים לעניין המגזר הלא יהודי בראשות ראש הממשלה לפני מספר שבועות, ובה כל משרדי הממשלה סקרו את אופרטיבית את החלטות הממשלה, ודיווחו מה בוצע. אני יכול לומר, כי בכל מה שקשור למשרד המשפטים יש מעקב צמוד של משרד ראש הממשלה ושל יועציו האישיים של ראש הממשלה שמתעסקים בתחום, על ידי בקרה ומעקב אחרי ההתקדמות והאכיפה. בשבועות האחרונים יצא לי לבדוק את יישום הדברים במשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, ומצאתי כי הדו"ח מיושם במלואו. יש להם צוותי מעקב בראשות ראש אג"ם, והם עושים מעקב אופרטיבי על ההחלטות של השער השני.

לגבי השער הראשון, אני הייתי אישית הייתי שותף לחלק מהדברים, כמו יום הסובלנות ושבוע לימוד האחר. הרעיון של הקמת רשות למגזרי מיעוטים, הוצג בוועדת השרים האחרונה. המשנה לראשות הממשלה, מר פרס, ביקש שלא לקבל את ההחלטה כדי לבחון את העסק מחדש, ולכן ערכנו כמה דיונים פנימיים בנוגע להרכב ותפקידה של הרשות עצמה. יש עבודה מתמשכת כלל משרדית עם מעקב של מזכירות ראש הממשלה. עשרות רבות של החלטות הממשלה אומצו.

אני הייתי מציע, שאנחנו כוועדה נשאל כל משרד, מה עשה עד היום. יועץ שר הפנים אמר שהשר שלו מאמץ את המסקנות ומיישם אותן בפועל. אני רוצה שגם המשרדים האחרים יענו על השאלה הזו.

שם הוועדה, ועדת השרים לענייני המגזר הלא יהודי. מתי תכירו בנו? מתי תבינו שאנחנו קיימים? כמה מגזרים יש במדינה הזו? יו"ר הכנסת נכנס חודשיים-שלושה אחרי הקדנציה התחילה ואמר בדבריו על הבמה, "המגזר הלא יהודי...". אני שאלתי אותו מי אלה המיעוטים. אמרתי לו, תגיד ערבים. כל עוד שאתם לא מכירים בעובדה שאנחנו קיימים, שאנחנו חלק מהחברה, המדינה והקיום כאן, כל עוד שאנחנו מוקצים ונקראים בשמות כל כך ממדרים, אנחנו לא נתקדם. המדיניות הזו מכוונת להתעלם מקיומנו, ומטרתה להמשיך להעמיק את ההפליה. לא יקום, ולא יהיה. כל אחד ישאל את השר שלו, האם הוא הכיר בהמלצות ועדת אור. ועדת אור לא דיברה על מיעוטים, היא דיברה על הדברים באופן מפורש. כל עוד שהיסודות האלה לא מונחים, הדברים רק יהיו יותר גרועים.

לי אין ספק שלכולם כאן יש רצון טוב להתמודד עם הבעיות. עם זאת, אתם צריכים להבין שמבחן התוצאה הוא הקובע. להניף דגלים, להציג תזכירים ולהעלות מספרים, זה בסדר. מחר בבוקר כל אחד יתעורר, יצא החוצה ויראה את המציאות. האבטלה ביישוב הערבי עולה. העוני גדל. אבישי כהן, אתה יודע כמה ילדים נמצאים מתחת לקו העוני ביישוב הערבי. אתם צריכים לשאול את עצמכם את כל השאלות האלה. כמה חדרי לימוד חסרים במגזר הערבי? אני בעד להסתכל על החצי הכוס המלאה. אני בעד לבחון את המאמצים הכבירים שאתם עושים בצוותים ובוועדות, אבל אתם גם צריכים לתת תשובה לאבא שאין לו לתת לילד שקל על מנת לקנות שקית במבה בדרך לגן. סקרים, מילים והצהרות לא יבואו במקום הבמבה הזו.

מדוע אמרתי לטומי לפיד, כי הוא חושב שאני שפוי? כי אני מכיר אותו. הלכתי לשיטתו. האם אני יכול להרשות לעצמי להסתכל בעיניים לאנשים שאין להם כסף לשלוח את הילדים שלהם לבית הספר. יש ילדים שמתרחצים פעמיים בשבוע. יש משפחות של 10 נפשות שגרים בדירה בגודל 60 מטר. יש משפחות בהן האבא מובטל 4-5 שנים. זו המציאות שאנחנו חיים בה. זה נכון שאנחנו לנים בירושלים פעמיים בשבוע, אבל אנחנו חוזרים לבית. אבישי, אני מוכן לקחת אותך לראות את המציאות בשטח. אני יודע שיש רצון טוב לראש הממשלה, וכי בזמן האחרון הוא מכנס ועדת שרים לענייני ערבים, אבל בשטח חסרות 1,700 כיתות לימוד, 50% מהילדים הערביים נמצאים מתחת לקו העוני ואחוז האבטלה עולה.

לפני 20 שנה היינו מבלים 5-6 שעות בדרך הלוך חזור לעבודה בתל אביב וחיפה. אדם שלא יכול לדאוג לפרנסה לילדים שלו, הוא גם לא יכול לחנך את הילדים שלו. אני לא מבקש ממך להתחיל ולהילחם בסמים, בפשע ובאלימות. אנחנו פה לא נעשה לכם הנחות. אנחנו גם לא נעשה הנחות לראש הממשלה. אנחנו רוצים לעמוד על זכותנו לחיות בכבוד כאזרחי המדינה. זו חובתנו. אנחנו עושים את זה למען עצמנו, ועל זכותנו לחיות בכבוד לא נוותר. לא אכפת לי מה יגידו עלי בלשכת ראש הממשלה. אם אתם רוצים לראות בנו פרטנר ושנתמודד ביחד עם הבעיות, בבקשה. אם אתם רוצים שאנחנו נעמוד מנגד ונתחיל ליזום דברים שיכאיבו לכם, אנחנו גם מוכנים. אין יותר חזרה. אנחנו עומדים עכשיו בנקודה הכי מסוכנת בצומת.

אנחנו נקיים 5 דיונים סביב הנושא, ואני מציע שתהיו פעילים ותראו בוועדה פרטנר. אם אתם רוצים להקים רשות, אנחנו רוצים להיות שותפים לכך. אנחנו רוצים לדעת, מהי הרשות, מה הרכבה, מה תקציבה, מה יעדה ומה לוח הזמנים שלה. אנחנו לא רוצים הרכב שישים מקלות בגלגלים, אלא הרכב שיבוא עם מוטיבציה לעבוד יום ולילה על מנת ליישם את הדברים. אני לא הייתי הולך לוועדה בהרכבה נמצאים אפי איתם וצחי הנגבי.

אני מציע לחברי הכנסת: 1. לאמץ את מסקנות ועדת אור ואת רוחן. 2. להמליץ על יעדי מדיניות עיקריים של הממשלה כמשתמע מדוח אור: יעדי השגת השוויון במישור המוניציפאלי מחייבים כי תוך 10 שנים (טווח ארוך בדוח אור) יושווה ממוצע האפיון החברתי-כלכלי של רשויות ערביות עם הממוצע הכלל ארצי בסיווג הנ"ל.

מאחר וכל הישובים הערביים בישראל (למעט מעיליא), מצויים בחצי התחתון של הסיווג הנ"ל, יוצע כי תעובד תוכנית עבודה המבוססת בעיקר על פיתוח כלכלי-חברתי, הכוללת אבני דרך לטווחים הקצרים (עד 3 שנים) והבינוניים (4-7 שנים) להבטחת השגת יעד המדיניות בחתכים שונים: אזורי, אופי היישוב ואפיון חברתי-כלכלי.

יש להגדיר יעדי תעסוקה, לפיהם ממוצע התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה ביישובים הערביים יהיה תוך חמש שנים בהתאם לממוצע הארצי ובכל אזור בהתאם לממוצע האזורי.

3. להבטחת השגת יעדים אלה יעובד תקציב רב שנתי התואם השגת יעדים אלה.

4. לצרכים שוטפים (לא לסגירת פערים), הממשלה מתחייבת שלא להקצות לרשויות המקומיות הערביות שיעור תקציבים בכל תחום שהוא בשיעור הפחות מן החלק היחסי של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה או האוכלוסייה הלא עירונית במדינה.

5. היעד בערים המעורבות הינו השגת שוויון חברתי-כלכלי בין השכונות הערביות/אוכלוסייה ערבית לבין הממוצע באותה עיר תוך 5 שנים.

6. ביצוע התוכנית ייעשה באחריות המדינה בשיתוף מקסימלי של התושבים והרשויות המקומיות.

אבישי, אלה הדברים שאנחנו מאמצים היום. אנחנו נעביר אליכם את הדברים. אני מוכן שהוועדה תהיה שותפה להרבה דיוני משנה. אני מציע, שלדיון הבא תבדקו את הנושא. אנחנו נצביע עכשיו על ההמלצות.

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

ההמלצות התקבלו פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30