ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 28/06/2005

מיקומה של תנועת הנוער במרקם החברתי בישראל 2005

פרוטוקול

 
הצדעה לתנועות הנוער

9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 467

מישיבת ועדת החינוך
יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ה (28 ביוני 2005), שעה 12:10
סדר היום
הצדעה לתנועות הנוער.
נכחו
חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
גילה פינקלשטיין – מ"מ היו"ר


אורית נוקד
מוזמנים
רונית תירוש - מנכ"לית משרד החינוך
נח שלו - סגן מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך
יוסי לוי - ראש תחום נוער וקהילה, משרד החינוך
עירית ברוק - משרד החינוך
יניב שגיא - יו"ר מועצת תנועות הנוער
שרגא שמר - יו"ר בית העדות להנחלת מורשת הציונות והשואה
יהודה פרוידינגר - מזכ"ל "עזרא"
פסח האוספטר - מזכ"ל "הנוער העובד והלומד"
רונית סלע - מנכ"לית "עוז"
שלמה רוף
הדס רגב - חניכת "בני עקיבא"
מזכ"לי תנועות נוער וחניכים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
חנה כהן


הצדעה לתנועות הנוער
היו"ר אברהם פורז
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום יום מיוחד, יום הצדעה לתנועות הנוער ואני שמח שהגעתם לכאן. אני אאפשר לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין לפתוח את הדיון ובהמשך אני אעביר לה את ניהול הישיבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין
תודה רבה. ראשית, הייתי מבקשת שנעמוד כולנו לדקת דומיה לזכרם של שני מדריכים של תנועת "בני עקיבא" שנהרגו ערב שבת קודש - לוי אביחי, בן 16 מבית חגי, ואביעד מנצור, בן 17 מעותניאל.
נח שלו
יש לציין שגם אלה אבוקסיס, שנהרגה לפני כמה חודשים בשדרות, היתה מדריכה ב"בני עקיבא".
היו"ר גילה פינקלשטיין
אני רוצה לקדם בברכה את כל נציגי תנועות הנוער. נמצאים איתנו נציגים של "הנוער העובד והלומד", "הצופים", "בני עקיבא", "השומר הצעיר", "עזרא", "מחנות העולים", "בית"ר", "נוער דתי לאומי", "אריאל", "עוז", "מכבי צעיר", "האיחוד החקלאי", "נוער ציוני" ועוד. ידעתם שיש כל כך הרבה תנועות נוער?

אני עצמי גדלתי בתנועת "בני עקיבא", בסניף תל-אביב צפון. אני נזכרת בערגה באותן שבתות בהן היינו צועדים לפעולה ועוברים את כל בתי הקפה בדיזנגוף. שמעתי אנשים בבתי הקפה מתלחשים "תראו, האדוקים האלה הולכים פה, איזה חבר'ה, איזה דרך ארץ, איזה נימוס, איזו שפה". זה לאו דווקא רק על "בני עקיבא", אפשר להביט בערגה על כולם. גם היום אנחנו גאים בהם, אבל יש שוני בין תנועות הנוער שהיו אז לבין תנועות הנוער שפועלות היום. ככל שחדרה לתודעה שלנו ההוויה הפוסט-מודרנית, התמסמסו הערכים המוחלטים שעליהם גדלנו והתחנכנו עליהם, אפילו ערכים שהם בקונסנסוס המקובל. הדברים השתנו ויותר מדברים על "האני", על המימוש העצמי, מימוש האני וכד'. הסיסמא "כל אדם והאמת שלו" מקובלת היום מאוד.

אנחנו שומעים כל יום על בעיות אלימות, מורים מתלוננים, מנהלים מתלוננים, ואין כמו תנועות הנוער כדי להדוף, כדי לחנך, כדי למנוע מהנוער שלנו את היציאה לרחובות, לפשע, לסמים, כי ברחובות לא מחכה להם שוב דבר. המסגרת והחינוך של תנועות הנוער בהחלט מכניסה את בני הנוער למסגרת, מציבה בפניהם אתגרים ומטרות. מאז ומתמיד אנחנו יודעים שלתנועות הנוער יש תפקיד מכריע במאבק לשינוי פני החברה. הם הובילו תמיד שינויים חברתיים. אנחנו זוכרים עד כמה העריך בן-גוריון את תנועות הנוער ואיזה מעמד מכריע הוא נתן לתנועות הנוער. אנחנו זוכרים גם את זבולון המר שתיקצב כראוי כי העריך וידע את העשייה שלהם.

התכנסנו היום ביום תנועות הנוער כדי להצדיע לתנועות הנוער. ההצדעה הזאת של הכנסת היא אמצעי, לא מטרה, כדי להביא למודעות הציבור. יש ציבור שלא מכיר את היכולות של תנועות הנוער ואת העזרה שלהם לחברה. רק אתמול שמענו על ועדת דוברת אשר אחת ממסקנותיה היא שבתי הספר היסודיים ילמדו חמישה ימים בשבוע. אין כמו תנועות הנוער שיוכלו להשלים את החינוך של בתי הספר ולהיות שם ביום שישי. זו ההזדמנות לדבר עם מנכ"לית משרד החינוך על האפשרות לחבר את תנועות הנוער עם בתי הספר, שתנועות הנוער תשלמנה את החינוך הלא פורמלי. אנחנו יודעים את ההבדל בין בתי הספר לתנועות הנוער - בתי הספר מחויבים לתוכנית רב-שנתית, לתוכנית ארוכת טווח, לעומת זאת תנועות הנוער משוחררות יותר, גמישות יותר. אנחנו רואים את תנועות הנוער כתשובה לאלימות הגואה בחברה הישראלית.


מפעם לפעם אני שומעת על נציגי תנועות נוער שמדברים על כך שהתקציבים מגיעים מאוחר מדיי. זו ההזמנות לדאוג כאן, בכנסת ישראל, המקום בו מתקבלות ההחלטות, שהתקציבים יגיעו בזמן. יושבת לידי חברת הכנסת אורית נוקד, יושבת-ראש השדולה למען תנועות הנוער, אשר הכניסה לחוק ההסדרים סעיף מאוד חשוב לפיו תנועות הנוער יהיו פטורות מתשלום ארנונה. אנחנו חייבים לה על כך תודה והרבה מחיאות כפיים.

אני רוצה להודות לנפתלי דרעי, ערן, איתן מור יוסף, לכל החברים, לכל הקומונרים, לכל המדריכים, לעוזרים הפרלמנטריים שלי – יוסי ואיל – אשר בחודשים האחרונים עשו הרבה למען תנועות הנוער. אני מקווה שנגיע ליעדים ונקדם את תנועות הנוער צעד אחד קדימה בפעילות משותפת עם משרד החינוך, כי תמיד שאפנו שבתי-הספר יהיו בתי-חינוך ולא בתי-ספר. בעזרתם של תנועות הנוער נוכל ליישם ולהגשים את החלום שלנו שבתי הספר יהפכו לבתי חינוך, לא רק מלמדים חומר, אלא מחנכים. תנועות הנוער אכן יודעות לעשות את זה היטב.

מר יניב שגיא, יושב-ראש מועצת תנועות הנוער, יספר לנו פרטים נוספים על תנועות הנוער כשליחים.
יניב שגיא
אני רוצה לפתוח במילות תודה על הארגון של היום הזה. לאחר האירוע הזה יש לנו עוד אירוע טקסי יותר ולכן את "המילים של שבת" אני אשמור לאירוע הבא. אני מקווה לנצל את הוועדה הזאת, למרות דלילותה מבחינת חברי הכנסת הנוכחים, לדיון קונקרטי אשר נוכל לנצלו לאיזשהו דבר ביצועי שיעזור להעצים את שליחות תנועות הנוער בישראל. לכן אני מבקש לקיים דיון בשאלה איך מדינת ישראל הופכת את המשאב החינוכי הייחודי הזה למשאב הרבה יותר פעיל והרבה יותר משמעותי למען כל ילדי ישראל.

לפני שלושת רבעי שנה ישבנו בחדר הזה, בכנס ביוזמת חבר הכנסת אורית נוקד – זו ההזדמנות להודות לה. באותו דיון השתתפו 19 חברי כנסת שהתגייסו לקריאה שלנו "הצילו". אמרנו שתנועות הנוער נמצאות בסיטואציה של חוסר יכולת קיומית להמשיך ולפעול ואם לא תהיה פעולה נמרצת בבית המחוקקים ובמשרד החינוך לדאוג להעברת משאבים משמעותית לתנועות, אנחנו נחדל מלשמש בתפקיד שאנחנו ממלאים כמעט מאה שנים.

כתוצאה מהדיון שהתחיל פה אז והירתמות של השדולה שהובילה חברת הכנסת נוקד - צריך לציין את מפלגת העבודה שהכניסה את זה להסכמים הקואליציוניים שלה - התקבלו בחוק ההסדרים החלטות משמעותיות מאוד שמאפשרות לנו לפעול השנה. זה מראה עד כמה פעילות שאנחנו עושים בחדר הזה יכולה להיות משמעותית ואני מצפה שגם הפעילות היום תהיה כזאת.

החלק הפחות משמח הוא שעדיין הפער בין מה שהוחלט ומה שקיים בחוק ההסדרים לבין החיים ביום-יום אינו קטן. בחוק הזה הוחלט להעביר 20 מיליון שקל ל"שי"ן-שי"נים" והם טרם הגיעו ליעדם. גם 15 מיליון שקלים לתקנת תנועות הנוער טרם הגיעו. בפועל אנחנו עדיין בסיטואציה של קושי קיומי יום-יומי לקיים את הפעילות שלנו. כל זה דווקא בימים אלה, כאשר הארץ כל כך מסוכסכת וכל כך מתקשה וחיוני שאנחנו נפעל כמה שיותר לעומק ולרוחב.

אני מספר את הדברים הללו משתי סיבות: א. כדי שמי שיושב כאן ישמע שמה שהתחיל אז לא נגמר וצריך למצותו. ב. כדי שכולנו נדע שאפשר באמת לא לעשות פה דיון טקסי, אלא לעשות פה דיון שיהיו לו השלכות על מחר טוב יותר למען הדבר שלכאורה יש עליו קונסנסוס כזה גדול. זו הציפייה שלי. אני מצפה שיהיה פה דיון שיהפוך מילים יפות למשימות ברורות שמחר יהפכו למדידים לביצוע.

בנקודת המוצא הזאת יש מעט מאוד דברים שמעלים בבית הזה ויש עליהם קונסנסוס כמו לגבי תנועות הנוער. על תנועות הנוער יש קונסנסוס בכנסת ישראל. לא שמעתי מישהו שמתנגד, לא שמעתי מישהו שחושב שזה לא ראוי ולא שמעתי מישהו שנדרש להגיד עד כמה זה חשוב והוא לא מתייצב ישר ואומר את זה. יש הערכה, יש הבנה, יש ידיעה שמדובר פה בכלי חינוכי שאין לו אח ורע בתולדות העמים מבחינת היכולת שלו להיות כל כך משפיע כפי שכולנו מציינים כל הזמן. ציינתי את ההיסטוריה של תנועות הנוער לא מעט פעמים באירועים אחרים.


התמיכה חוצה גבולות, חוצה קווים, היא בקרב שמאל וימין, חילונים ודתיים, יהודים וערבים. כולם תומכים בתנועות הנוער. אבל כשבאים לראות מה זה אומר בתקציב של משרד החינוך, הרי מדובר בפרומיל מהתקציב. במערכת החינוך של מדינת ישראל שתקציבה כ-25 מיליארד שקל, גם אם יגיעו כל המשאבים שהובטחו, הרי מדובר ב-70 מיליון שקלים, משהו שהמשמעות שלו זניחה מאוד במערכת החינוך. מוטל עלינו לקיים פה דיון ולהציב בסופו נקודות מאוד ברורות איך להפוך את תנועות הנוער להיות משאב הרבה יותר משמעותי והרבה יותר פעיל במערכת החינוך של מדינת ישראל.
שרגא שמר
אני חבר ניר גלים מזה 56 שנה ומשמש כיושב-ראש ההנהלה של בית העדות להנחלת מורשת הציונות הדתית והשואה. אני רוצה לברך את חברת הכנסת גילה פינקלשטיין על היוזמה ליום הזה - יום הצדעה לתנועות הנוער. אני מבקש לברך גם על המועד שנקבע. מתוקף תפקידי ומתוקף גילי - אני מסתכל סביבי ואני המבוגר שבחבורה - אני רוצה לספר שבימים אלה אנחנו מציינים 60 שנה לחידוש הפעילות הציונית בארצות אירופה לאחר השואה. אני חושב שזו מורשת משותפת של כל תנועות הנוער. ביום כזה, יום הצדעה לתנועות הנוער, מן הראוי שנזכור את אותם פעילים, אנשים צעירים בשנות ה-20 לחייהם, שיצאו מהמרתפים, היערות ומהמחנות, ניצולים בעצמם, ללא משפחה ובית, והם לא דאגו לעצמם, אלא לאותם נערים ונערות שניצלו ועמדו בעולם האויב והאכזר חסרי כל, חסרי כל תקווה ויכולת לדעת לאן הולכים. קמו הבחורים הצעירים האלה מכל תנועות הנוער הציוניות – מ"בני עקיבא" ומ"השומר הצעיר", מ"דרור הבונים" ומ"בית"ר", כולם - אספו את הילדים והנוער, הכניסו לבתי ילדים, הקימו הכשרות ונתנו להם חינוך במקום בתי-הספר שלא זכו להם. הם בעצם שיקמו את שארית הפליטה באירופה עוד לפני בוא השליחים מארץ ישראל. כשהשליחים הגיעו הם כבר מצאו תשתית מוכנה מבחינת ארגון להמשך פיתוח הפעילויות בהן התחילו הבחורים הצעירים האלה.

איני יודע אם באיזושהי דרך, אי פעם במדינת ישראל, גוף כלשהו הצדיע לאותם מדריכים צעירים שנטלו על כתפיהם את עתידו של העם היהודי. ביום כזה מן הראוי להתייחס גם לאותם בחורים. אני לא יכול לומר לכם את שמותיהם, אבל אני יכול לציין למשל החבר דובץ', מתנועת "דרור הבונים", שאסף בפולין קבוצה גדולה של בנים ובנות והביא אותם למחנות העקורים בגרמניה. זה היה מחנה הכשרה גדול לפני העלאתם לארץ ישראל. אני זוכר חברים רבים מ"בני עקיבא", כמו האחים עשהאל זכרם לברכם, פרופ' קדרי, שייבדל לחיים ארוכים, ד"ר חיים בסוק, שהיה סגן ראש עיריית תל-אביב, אברהם מלמד שהיה חבר כנסת במשך שנים רבות. יש עוד שורה ארוכה של אנשים שאני חושב שמן הראוי שמועצת תנועות הנוער יחד עם השדולה בכנסת יצדיעו גם לאותם אנשים שבזכותם רבבות רבות של נערים ונערות הגיעו לארץ ישראל, בנו בה את ביתם והפכו להיום הם וצאצאיהם אזרחים נאמנים של המדינה היהודית.
היו"ר גילה פינקלשטיין
נח שלו, סגן מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, בבקשה.
נח שלו
אני רוצה להצטרף לברכות ליום החגיגי הזה. לגבי כניסת תנועות הנוער לבתי הספר - אני מבקש לבשר שהעניין הזה מתבשל אצלנו תקופה די ארוכה ואין טוב מלהזכיר את ההכרזות של השרה והמנכ"לית אתמול. הן דיברו על כך שמערכת החינוך – על פי השינויים שמשתמעים מדוח דוברת וככל שנתקדם בשינויים הללו - ניכנס ל-32 היישובים הראשונים. מערכת הלימודים תיבנה בצורה כזאת שתאפשר לשמור על המסורת של יום שלישי אחר-הצהרים, תאפשר גם להיכנס למקומות אחרים שיוגדרו למטרות חברה. יום שישי – בצורה שלא היתה עד היום - עומד להתפנות כולו ואנחנו מזמינים את תנועות הנוער בישראל ליצור מודל שיאפשר להוסיף זמן נוסף כדי להעמיק את פעילות תנועות הנוער, אותן תנועות שאנחנו מלווים גם בעליות וגם במורדות.

אנחנו שמחים שבשנה הזאת אירעו מספר אירועים מאוד משמעותיים בכך שתנועות הנוער המתאימות עצמן למאה ה-21. הן מתאימות עצמן מעבר למטרות הערכיות ואפיקי ההגשמה, הן מתאימות עצמן גם לעבודה בקהילות. אם בקהילות עסקינן, הרי תנועות הנוער נכנסות יותר ויותר ועובדות עם ילדים ובני נוער עם צרכים ייחודיים וחריגים.


חברת הכנסת נוקד היתה איתנו בשבוע שעבר בטקס החתימה על אמנה משותפת בין תנועות הנוער, מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך, אשר מסדירה את מערכות היחסים. כל זה על רקע העובדה שלמרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים בין תנועות הנוער, אנחנו – כאלה שעומדים מהצד – מבחינים יותר ויותר שרב המאחד מהמפריד, בעיקר על רקע המשבר שעוברת החברה הישראלית כולה.

אנחנו מודים לכם על היום הזה ומברכים עליו. אני רוצה לברך ברכה מיוחדת את סגנית השר, חברת הכנסת נוקד, שבפעילות שקטה ומאוד סולידית הצליחה לקדם והתקציב שמוקצה לעניין תנועות הנוער בשנה הזאת הוא כפול מהבסיס שהיה בשנה שעברה.
אורית נוקד
אני נרגשת להיות ביום הזה ורוצה להודות לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין שיזמה את היום הזה. הצדעה לתנועות הנוער, זה בדיוק הדבר שיש עליו קונסנסוס. חשוב שהדברים לא יסתיימו רק בדיבורים, אלא שיילוו לכך מעשים. אם הוזכר עניין התקציב, אני יודעת שבשל ההתנתקות הממשלה תעסוק בנושא התקציב כבר בחודש יולי. אני חושבת שקיבלנו ממשרד החינוך את הגיבוי – השרה תמיד אמרה: אני לא אקצץ, אני אעשה כל שביכולתי לשמור על התקציב הזה. אני חושבת שחשוב מאוד שהאמירה הזאת תחזור ותיאמר ואולי אפשר יהיה אפילו להגדיל את התקציב, כדי שתוכלו לעמוד בכל המטלות שעומדות בפניכם.

לפני שבוע הייתי בסוף יום עיון ובטקס בו נחתמה האמנה על שיתוף פעולה בין השלטון המקומי, המועצות האזוריות, משרד החינוך ותנועות הנוער. אמרתי שם את מה שאני תמיד חוזרת ואומרת, שעבודה משותפת היא תמיד המתכון להצלחה. אני יכולה רק לברך על ההתכנסות של כל תנועות הנוער שצריכות לראות את הדברים שיכולים לחבר ביניהן ולעשות הכל ביחד. כאן יש משימה - כבר היום, כאשר אנחנו עומדים ערב ההתנתקות, צריך לראות איך אפשר לעשות הכל כדי שההתנתקות הזאת תעבור בשלום. צריך שנהיה לאחר ההתנתקות באותה סיטואציה ולא נצא מפוררים ומרוסקים.

יש נושא נוסף, אשר דווקא חניכי תנועות הנוער שמזוהים עם הימין או עם הציבור הדתי פעילים בו – וזה יונתן פולארד. אני עומדת גם בראש השדולה למען יונתן פולארד ואנחנו מנסים להשמיע את קולנו וחשבתי שדווקא לפני ההתנתקות יש סיכוי רב יותר לעסוק בעניינו, כי אחר כך יהיה הרבה יותר מסובך. עכשיו עוד אפשר לחזור ולפנות לממשלת ארצות הברית בקריאה שעם כל המחוות שדורשים מאתנו, יבצעו אף הם את המחווה הזאת. הוא בסך הכל רוצה לעלות לכאן ולחיות כאן יחד עם משפחתו. הוא יחתום על כל התנאים שידרשו ממנו ולא ידבר. גם בנושא הזה צריך שאתם, המזכ"לים, תספרו על יונתן. חשוב מאוד לא לשכוח אותו.

אתמול שמחתי לקרוא בעיתון שבאותם 32 יישובים בהם ייושם דוח דוברת – אני לא מתייחסת בזה אם הדוח טוב או לא טוב - ניתנה במה לתנועות הנוער בכל מה שקשור לעבודה עם הנוער בשעות שבהן המורים לא ילמדו.

הייתי בסיור עם "הנוער העובד והלומד", הגענו לסכנין וראיתי שם את הפעילות שנעשית עם המגזר הערבי והדרוזי. זה נושא מחבר שכדאי שעוד תנועות יפעלו כמוהם ואולי ביחד נוכל ליצור חברה אחרת, טובה יותר.
היו"ר גילה פינקלשטיין
אני חייבת לספר לכם שכשהייתי מורה או מנהלת תמיד הבחנתי בין תלמיד שהוא חבר בתנועת נוער לבין תלמיד שאינו חבר בתנועת נוער. חבר בתנועת נוער הוא תמיד יותר אכפתי, מעורב יותר, רגיל יותר לנתינה. אפשר לראות את חניכי תנועות הנוער מסייעים לחולים, לקשישים, במוסדות לילדים, בתי חולים, בתי אבות, במבצעים של ניקיון בחופים, וכו'. בתנועות הנוער חברים גם עולים חדשים, גם חינוך מיוחד, גם בני עיירות פיתוח ושכונות מצוקה.

הדס רגב, חניכת "בני עקיבא", בבקשה.
הדס רגב
בשנים האחרונות כבר אין ביצות ליבש, לא צריך חלוצים ולכן הרבה חבר'ה נשארים בבתים ולא מגיעים לפעילות בתנועות הנוער, חבר'ה ממש "יבשים". הנהגת הנוער קמה לפני שנה ושמה לעצמה מטרה להתעורר ולעורר את החבר'ה. יצאנו בשורה של משימות להרמת רוח העם בנושא זהות יהודית, חיבור, מסורת. ביקשנו להרים את כל הדגלים לאותו גובה של ציונות, עשייה, חברה ובעיקר מסורת. זה מתבטא ב"שבתות הרמת רוח העם" במקומות כמו חולון, אילת, קדימה, בצפון, בדרום, בכל מקום. אנחנו עושים "קבלת שבת" במרכזי ערים ואף היינו בתל-אביב לשם הגיעו מאות חבר'ה. זו היתה פעילות גם עם תנועות נוער חילוניות - "הצופים", "הנוער העובד והלומד" ו"עזרא". היה לימוד משותף, הבנה משותפת, הידברות. מידי חודש אנחנו מקיימים בירושלים "מלווה מלכה". אנחנו עורכים מסעות לא רק כדי לטייל בארץ, אלא גם כדי להדגיש את הציונות וכדי לקיים מפגשים עם שאר תנועות הנוער באמצעות דיונים, עשייה וערבי מפגש כדי להכיר אחד את השני.

אני מקווה שיהיה שיתוף פעולה בין כל תנועות הנוער. לפני כחודשיים ניסינו לקיים מצעד ענק של כל תנועות הנוער, אבל בגלל כמה קשיים דחינו אותו לתחילת השנה הבאה. מדובר במפגן ענק של כל תנועות הנוער בסימן ערך משותף אשר כל התנועות יעמדו ויפגינו למענו בתל-אביב.
היו"ר גילה פינקלשטיין
אנחנו נרגשים לשמוע על הפעילות והעשייה המרובה של תנועות הנוער בכללן, "בני עקיבא" בפרט.

מנכ"לית משרד החינוך, בבקשה.
רונית תירוש
אני רוצה לפתוח בברכות לחברת הכנסת אורית נוקד, יושבת-ראש השדולה של תנועות הנוער, שדואגת לאורך כל השנה לפעילות התנועות ולכך שהתקציבים שלהם לא ייפגעו. אני רוצה גם להודות ליושבת-ראש הישיבה החגיגית הזאת, לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין, שהיא חברה טובה, לשעבר מנהלת בית-ספר, מכירה ומוקירה את הפעילות הזאת ורואה עין בעין את החשיבות של הפעילות הבלתי פורמלית כמשולבת בפעילות הפורמלית. אני מברכת את יניב שגיא וכל מזכ"לי וראשי תנועות הנוער בישראל וכמובן את אנשי משרד החינוך וכל הקהל המכובד והנכבד הזה.

אני מתנצלת בפניכם על כך שנכנסתי באמצע הישיבה, פשוט הגעתי מטקס אחר שהיה לנו בנמל תל-אביב. היום חנכנו את פעילות ספורט נשים במדינת ישראל, דבר שלא היה מובן מאליו. זה נושא שלאחרונה תוקצב ב-80 מיליון ואני מאחלת לתנועות הנוער שיתוקצבו לא פחות. נכון שחלק מהעניין הוא בידינו, אבל לא רק. אנחנו מבטיחים לדאוג שהפעילות הזאת רק תוגבר ותתעבה עם הזמן.

לא סתם אני אומרת את הדברים האלה. נכון שבאירוע החגיגי הזה זה פוליטיקלי קורקט לומר דברים בשבח העשייה והמקום והעושים במלאכה, אבל אני באמת חושבת שאם הייתי מוצאת את המתכון הנכון איך ליצור את האיזונים בין פעילות של ילדים ובני נוער, דרך תנועות הנוער ודרך פעולות אחרות מעוגנות של בני נוער, ומשלבת את זה בפעילות הפורמלית, כולנו היינו יוצאים נשכרים. כששואלים אותי מה הייתי רוצה שיהיה בוגר בית-הספר, איך הוא יצא מבית-הספר, באופן מפתיע או לא מפתיע אני אומרת: בן אדם. בשבילי המילה "בן אדם" ממצה את הכל.

אני לא אומרת שאני רוצה אותו בר-אוריין, יודע להפעיל את המחשבים, את הטכנולוגיות הכי מתוחכמות. אני לא אומרת שאני רוצה אותו אדם עם תעודת בגרות עם ממוצע של 115 נקודות, עם חמש יחידות בפיזיקה, בכימיה, מתימטיקה, מחשבים, ביולוגיה וכו'. אני בוודאי רוצה שזה יהיה, אבל אני באמת חושבת שלהוציא אותו בן אדם זה הדבר הראשון במעלה, כי לתקן את תעודת הבגרות כל אחד יכול ומרביתם אכן עושים את זה. הרבה מאוד ניגשים לבחינות נוספות בהמשך הדרך כי ברגע האמת, כאשר הם צריכים להתקבל לאוניברסיטה או למקום עבודה ודורשים מהם הישגים כאלה וכאלה, הם מתאימים את עצמם לדרישות והולכים ומתקנים. זה ניתן והם יכולים לעשות את זה בכוחות עצמם.

אבל לא ניתן לשנות את אישיותו של הילד, את נורמות ההתנהגות שלו, אם לא דאגנו לכך הרבה קודם לכן, החל מהגיל הרך. לכן במסגרת היישום של המלצות דוח דוברת, כאשר אנחנו מתכוונים להחיל על בתי-הספר שבוע לימודים אחר, שבו - אנחנו מקווים – בית הספר יפעל בין שמונה לארבע, כאשר צוות המחנכים נמצא בבית-הספר זמין לתלמידים ולא רק לטובת לימודים והוראה, דהיינו לא רק משהו פרונטלי רשמי, אלא הרבה מאוד בלתי פורמלי, כאשר המורה נמצא חופשי להקשיב לתלמידים, להזמין אותם באופן חופשי וספונטני או מתוכנן לשיחות אישיות, לשמוע מה מציק, מה מעיק, אני חושבת שכך ננהל מערכת הרבה יותר שלווה, הרבה יותר אוהבת, הרבה יותר תומכת, הרבה יותר רגועה, עם פחות אלימות, עם פחות עצבנות, עם פחות ונדליזם ועם פחות תופעות שליליות שאנחנו נחשפים להן היום.

אני מאריכה בדיבור הזה, משום שבמסגרת שבוע הלימודים האחר הזה אני חושבת שחשוב מאוד למצוא את המתכון הנכון איך לשלב את תנועות הנוער – ובלשון הנערה הדס רגב, לעורר את כל ה"יבשים". אני חושבת שהפלטפורמה הזאת של בית-הספר תאפשר הרבה יותר פעילות ואינטראקציה של הבוגרים עם הגיל הרך יותר. מאחר שהילדים בכיתות א' עד ג' בכלל לא נחשפים לפעילות הזאת, אני חושבת שכדאי למסד ביום שלישי, בשעות הצהרים ואילך, כשהילדים הללו נמצאים בבית-הספר, פעילות של תנועות הנוער בתוך בתי הספר. מאחר שאנחנו יכולים להנחות את המנהלים בחטיבות העליונות ליצור מערכת שעות שבה יום שלישי הוא יום קצר, נוכל לשחרר את הבוגרים כדי שיתפנו לפעילות בתוך בתי הספר היסודיים, שם הילדים נמצאים עד ארבע, ולהתחיל פעילויות הכנה והכשרת לבבות, כדי שיותר תלמידים בבוא היום יצטרפו לתנועות הנוער. יש לכם מסגרת מובנית שאפשר להיכנס לתוכה באופן מאוד מאוד טבעי ולעשות עבודה מצוינת.

אני באמת פתוחה לכל רעיון שתביאו, כדי להשתלב בשעות הבוקר – גם לילדים הבוגרים יותר, מד' ואילך - להשתלב בעשייה בתוך בית הספר. אני רואה את החשיבות של שילוב מאוד טבעי שצריך להיות בין חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ושלא תהיה הפרדה לפיה הבוקר הוא לפורמלי ואחר הצהרים הוא לבלתי פורמלי. אני חושבת שגם מנהלים ישמחו לרענן את המערכת ולשלב זה בזה, עד כדי מצב שאולי אפילו לא נחוש בהבדלים. אני מאמינה שלעולם נחוש, כי מי שיוביל את הפעילות הבלתי פורמלי מטבע הדברים הם חבורה יותר צעירה. אני חושבת שצריך לעשות כל דבר על מנת לשלב את זה בצורה הכי טבעית – בוקר ואחר הצהרים ביחד.

העבודה שנותרת לנו היא ליצור את התשתית השקטה הזאת שבה המורים יימצאו שם ביחד אתכם ויוכלו לעשות את העבודה בלי השבתות, בלי איומים – ואני אגיד משהו מאוד לא אקדמי – בלי כל הג'יפה. זה אולי מביע את שאט הנפש שלי מהאנרגיות הרבות שאנחנו מוציאים באופן כל כך לא מועיל לדברים מיותרים. אני אומרת את זה בעין של מנהלת ולא מנכ"לית המשרד. אנחנו מבזבזים אנרגיות לשווא, יש כאן הזדמנות היסטורית ליצור פלטפורמה אחרת של מוסדות חינוך שמתנהלים אחרת לגמרי. הרעיון הכללי הוא לשבור את כל המוסכמות, את כל הפרות הקדושות ונבנה יום לימודים אחר לתלמידי ישראל, יום כזה שיגרום לתלמידים לבוא בחיוך, בכייף – ולבוא "רטובים" ולא "יבשים". בהצלחה.
היו"ר גילה פינקלשטיין
הנכד שלי חבר ב"עזרא" ואם אני אחזור הביתה ואומר לו שמזכ"ל "עזרא" לא דיבר, אני לא אוכל להיכנס. מזכ"ל "עזרא", בבקשה.
יהודה פרוידינגר
עושים כנס הצדעה לתנועות הנוער, כלומר יש גוף במדינה שצריך לרומם אותו, צריך להצדיע לו, כי זה משהו שלא נמצא כל הזמן על סדר היום הציבורי. כל מי שנפגש איתנו אומר: איזה יפים אתם, איזה נחמדים אתם, איך אתם יכולים לעזור בכל מיני פעילויות בשילוב ילדים חריגים, עולים חדשים וכו'. צריך שחברי הכנסת וכל מי שמדבר בבמות הציבוריות להרגיל לשונם לומר "תנועות נוער". כשישאלו את מנכ"לית משרד החינוך או את שר החינוך על דוח דוברת ועל מה יעשו ביום שישי, הן לא צריכות לומר נקים ועדה ונחשוב, אלא לומר שיש תנועות נוער.


עכשיו מדברים על נושא האלימות. בכנסת הצליחו להעביר את הנושא לאיזושהי ועדה שתדון באלימות. התפרסם סקר מטעם אוניברסיטת תל-אביב לגבי 16 גופים ובשאלה מי יכול לטפל באלימות בצורה היעילה ביותר. מסתבר שתנועות הנוער הן במקום הראשון. אני מאמין שזה לא רק האמונה של הציבור בכך שתנועת הנוער יכולות לטפל, אלא גם אם יבדקו את זה במבחן התוצאה. ילדים שנמצאים בתנועות נוער הם פחות אלימים, פחות שותפים למעשים רעים וכו'. יש נוער מנותק, יש עולים חדשים וכו' ובכל דבר מסוג זה הפתרון צריך להיות תנועות נוער. אם זה יהיה כך, האוזן תתרגל לשמוע שמי שפותר את הבעיות אלה תנועות הנוער.

לגבי דוח דוברת - אני חושב שמעבר לתקציב שצריך לתת לתנועות הנוער במסגרת היישום של דוח דוברת, יש מקום להוריד את הגיל של החברים בתנועות נוער, לפחות לכיתות ג', כדי שיתנו מענה גם לגילאים היותר צעירים. אם ישנו את התקנה לגבי גיל החניך בתנועות נוער, ממילא אפשר יהיה לקבל סיוע בטיפול בילדים יותר צעירים.
רונית תירוש
כדי שבדיון הזה גם נהיה אופרטיביים ולא רק ברמת הברכות - מאחר שאנחנו נכנסים עכשיו ל-32 יישובים, אני מבקשת מכם – ואנחנו נכשיר את הקרקע לכך – להיפגש עם מנהל המינהל בכל רשות כזאת ולתאם את הפעילות שלכם בבתי הספר עד השעה ארבע וגם ביום שישי. משרד החינוך תקצב גם את הזמן הזה וגם את פעילות כיתות א'- ג' בימי שישי. הפעילות בימי שישי לכיתות א' – ג' אינה תלויה בראש הרשות ואם יש לו תקציב לכך, הם מקבלים הרבה מאוד כסף לפעילות בימי שישי לכיתות א'- ג'. אני מציעה שתיקחו את פלח ג' ותעבדו איתם מהתקציב הזה ואנחנו כבר נעשה את השידוך.
פסח האוספטר
אני מצטרף לברכות על היום החשוב הזה, יום ההצדעה לתנועות הנוער בכנסת ישראל. אני חושב שזה גם יום של חשבון, לאו דווקא חשבון כספי. הייתי מציע להמעיט בדיבור על הצד הכספי והכלכלי ודווקא להצטרף לחלק מהדברים שנאמרו כאן ולדבר על חשבון נפשי, רוחני וערכי. תנועות הנוער מעולם לא הצטיינו באחדות ולא באחידות סכרינית מלוקקת. תנועות הנוער נשאו תמיד, תוך עימות אידיאולוגי, רוחני וערכי ביניהן, את הדגלים השונים שבסופו של דבר הצטרפו לייסודה של התנועה הציונית והקמתה של מדינת ישראל. למרות שאינני דתי אני יכול לומר שהנס שקרה לנו במאה ה-20, אותו הובילו בני הנעורים, בעיקר מתנועות הנוער החלוציות והציוניות, היה הנס של הקמת מדינת ישראל.

אנחנו צריכים לקיים דיון רציני מאוד – ואני מזמין לקיים את הדיון הזה בוועדת החינוך של הכנסת – על מה שעתיד להתרחש בקרב בני הנוער, גם בתוך תנועות הנוער, בעקבות הדברים שאנחנו חווים ועומדים לחוות, בעיקר עקב ההתנתקות, בחודשים ובשנים הקרובות. לדעתי אנחנו עומדים בפני משבר אמונה של הנוער שכמוהו חווה העם היהודי רק אחרי תקופת שבתאי צבי, כאשר היה משבר אמונה עמוק מאוד בתוך העם היהודי. אנחנו צריכים להתגייס התגייסות עמוקה לטפל בסוגיה הזאת, לא בימי הצדעה, לא בהנפת דגלים ולא בסכריניות מלוקקת, אלא ביכולת להתמודד עם מה שעובר בלבם של נערים – מימין או מהשמאל - שהאמינו בערכים מסוימים ובעצם הם רואים שהערכים האלה הולכים ומתאדים.

אל לתנועות הנוער להצטרף למסחור של הערכים האלה. אל להם לוותר על הדגלים שלהם, אל להם לוותר על הערכים שלהם, משום שהדבר הזה יפגע פגיעה אנושה – כי לא הכל קשור רק בכסף - ביכולת העכשווית והעתידית שלנו להמשיך את המפעל הציוני כאן. הורדת המילה "ציונות" מתוך תקנון מועצת תנועות הנוער הוא מעשה רוחני וערכי חמור מאוד שיצטרף בעתיד למשבר האמוני החמור שאנחנו נמצאים בתוכו.

אני מבקש לנצל את הבמה הזאת ולקרוא לחבריי, מזכ"לי תנועות הנוער הציוניות, לחזור בהם מההחלטה הזאת.
רונית סלע
אני מודה על ההזדמנות שניתנה ל"עוז" להיכנס לכנס. אני מאוד שמחה שמנכ"לית משרד החינוך פתחה בדברים שבאיזשהו מקום מתחברים ל"עוז". "עוז" פועלת בארץ עם 12 אלף ילדים מכיתות א' עד ג'. אנחנו פועלים בעיירות פיתוח, קווי התפר, מושבים, במקומות די חלשים וקשים. היום הצורך הוא גדול, לא רק במקומות האלה. אני שמחה על הדברים של המנכ"לית, אולי מכאן והלאה יהיה קצת יותר קל להתקדם.

התנועה פועלת בשעות הצהרים - מהשעה 12 בצהרים – יחד עם 130 בתי ספר בכל רחבי הארץ. אני מאוד אשמח אם תהיה לנו הזדמנות להיכנס גם לאותם יישובים. התנועה מכינה לפעילות בתנועות הנוער – אנחנו עובדים די צמוד עם "בני עקיבא" ותנועות בוגרות אחרות. מעבר לזה ש"עוז" מוסיפה לילדים שלוש שנות חינוך בלתי פורמלי, היא מקנה להם מסגרת מאוד תומכת, ערכים ודואגת לכך שבמקומות בהם "עוז" פועלת הילדים האלה ימשיכו באופן מאורגן – חינוכית וערכית - בתנועות הנוער הבוגרות.

אני שמחה להופיע כאן גם כדי שכל המזכ"לים – עמיתיי לעבודה – וכל החניכים והקומונרים אכן יבינו שהתנועה הזאת קיימת בהרבה מאוד בתי ספר ונשמח מאוד לשיתוף פעולה.
רונית תירוש
אני אשמח ללמוד מכם איך זה מתבצע.
שלמה רוף
ב"בני עקיבא" יש שבט שנקרא שבט "יובל" אשר מטפל בילדים מוגבלים. השבט הזה פעיל ב-18 ערים וחברים בו 120 חניכים. בשבוע הבא יהיה ערב הצדעה לשבט "יובל" ונשמח מאוד אם תשתתפו בו.

אני מודה למנכ"לית משרד החינוך על שיתוף הפעולה ואני אשמח אם המנהלים של בתי הספר יהיו שגרירים של תנועות הנוער.
היו"ר גילה פינקלשטיין
אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו רואים את תנועות הנוער כתשובה לאלימות הגואה בקרב בני הנוער. אנחנו רואים את תנועות הנוער כתשובה לשבוע הלימודים המקוצר שיהיה לפי דוח דוברת במספר יישובים. תנועות הנוער ישלימו בעצם את פעילות בתי-הספר. אני מקווה שתנועות הנוער יצעידו את החניכים והתלמידים שלנו לעתיד חינוכי טוב יותר כי אין כלי חינוכי טוב יותר ויעיל יותר מאשר תנועות הנוער.

אני מודה לכם, חניכים, מדריכים, מזכ"לים, ראשי תנועות הנוער, מנכ"לית משרד החינוך וחברת הכנסת אורית נוקד, שבאתם ליום הצדעה זה.



- - - - - -

קוד המקור של הנתונים