כנסת פתוחה

תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק)

2
ועדת הכלכלה
27.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 439
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, כ' סיוון התשס"ה (26 ביוני, 2005), שעה: 12:00

תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן
סגן שר התעשיה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו
אליעזר זנדברג
דוד טל
אילן ליבוביץ
איוב קרא

יחיאל חזן

אבי בלשניקוב – מנכ"ל משרד התקשורת
אסף כהן – סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
יגאל לוי – מנהל אגף הדואר, משרד התקשורת
אורן מרדכי – כלכלן, משרד התקשורת
עו"ד ברוריה מנדלסון – לשכה משפטית, משרד התקשורת

יוסי שלי – מנכ"ל רשות הדואר
עודד כהנא – סמנכ"ל כלכלה וכספים, רשות הדואר
שלום שטרן – כלכלן ראשי, רשות הדואר
עו"ד פרלי שר – לשכה משפטית, רשות הדואר
עופר משולם – סמנכ"ל שיווק ומכירות, רשות הדואר
יצחק רביחיא – דובר רשות הדואר
ראובן כראזי – יו"ר נציגות העובדים, רשות הדואר

חיים פרננדס – רכז תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד שמרית שקד

לאה ורון

רשמה: שושנה מקובר


תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005

שלום לכולכם, אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.

בעיקרון, אני לא אוהב הוראות שעה – אני אוהב דברים מבוססים וקבועים. הוראת שעה ניתנת באופן חד פעמי כדי לסיים איזושהי בעיה. הבנתי שרשות הדואר צריכה לעבור תהליכים, וכי היתה החלטת ממשלה בשנת 2003. מאז עברו כשנתיים – קבלתם מספר פעמים הארכות בהוראת שעה, והגיע הזמן שהציבור יזכה לפיצוי נאות לאחר שלא עמדתם בלוח הזמנים, אלא אם כן יש נימוקים סבירים. אם כן, נשמע את הנימוקים ואת החלטת הממשלה – אולי אין צורך לשנות את הסטטוס של רשות הדואר; אולי יש להשאירה כפי שהיא.

יש לי הרגשה שאי-צדק נעשה בגביה של שירותים הניתנים על ידי הדואר לציבור. יש תאריך מסוים שבו מקבלים שם דמי הבטחת הכנסה וקצבאות, וביום הזה הדואר לא ערוך די הצורך כדי לקבל את המאסה של האנשים שמגיעים. ראיתי את התורות שהיו שם, והייתי המום ממראה עיני. מדובר באנשים מסכנים, אנשים מבוגרים שרבים לעמוד בתור כדי לקבל את זה בדואר. הייתי שמח מאוד אם הדואר יוכל להיערך ולהמשיך לתת את השירות הזה בסניפים שלו, אבל אם הוא לא ערוך לכך, אני חושב שצריך להתגבר על הענין הזה – לגרום לכך שהוא יהיה ערוך או למצוא דרך אחרת לחלוקה, כמו באמצעות הבנקים, למשל.

תודה רבה. חבר הכנסת ליבוביץ, הצעה לסדר.

אדוני היושב ראש, לפני למעלה משנה נדרשנו לעסוק רבות ברשות הדואר ובהפיכתה לחברת הדואר. הקדשנו זמן רב ודיונים רבים לנושא, וציפיתי שכבר נימצא בעיצומו של התהליך שבו הרשות הופכת לחברה. אני רואה שזה עדיין לא קורה, ואני חושב שלפני שאנחנו דנים בכל נושא אחר, אנחנו צריכים לשמוע תחילה הסברים מדוע משרד האוצר ומשרד התקשורת היו לחוצים כל כך להפוך את זה בחוק ההסדרים, ועד היום – שנה וחצי מאז – לא נעשה דבר בענין.

בפעם הבאה שתביאו את חוק ההסדרים תראו מה אני אעשה לכם.

לפני שאנחנו דנים בכל נושא, כמו השארת התעריפים הנוכחיים או אישורן של התקנות האלה, אני מבקש לקבל הסברים ממשרד התקשורת וממשרד האוצר מדוע הדברים אינם מתקדמים – זאת למרות הדיונים הרבים שקיימנו, כולל הליכי הפישור בנושא העובדים אותם קידם היושב ראש הקודם.

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לחזק את דברי היושב ראש: משרד האוצר אץ, רץ ועט עלינו בחוק ההסדרים – תעבירו את זה הרגע, כאן ועכשיו, מפני שזה חשוב למדינה. אני רוצה להסב את תשומת לבם של אנשי האוצר: זה מונח לפתחנו מספר פעמים, בכל דרך ובכל צורה. בפעמים הבאות שתביאו דבר חשוב, נכון וראוי בחוק ההסדרים, יהיה משבר אמון; אנחנו נתייחס לכך בזלזול ולפעמים בשאט נפש. לפיכך, מן הראוי שתאמצו לעצמכם קו, לפיו תמנעו מלהביא נושאים שאין חובה לכלול בחוק ההסדרים. הרי אפשר היה לדון בחוק הזה לאורך זמן וביישוב הדעת, ולא באופן מהיר כל כך כפי שעשינו. עבדנו כאן מסביב לשעון – וכל הנוכחים יודעים זאת. למרות זאת, חברת הדואר עדיין לא קיימת. זהו זלזול מופגן בוועדה ובמחוקק, ואני חושב שהיושב ראש צריך למנוע את זה. אם דליה איציק לא היתה שרת התקשורת, הייתי אומר לך להקפיא כרגע הכל עד לסיום הטיפול בכל הדברים האלה.

גם לי יש חולשה אליה.

מה גם שהיא פצועה – אי אפשר לעשות את זה לאדם פצוע.

יש לי בעיה גדולה עם הגברת ואני לא יכול לעשות לה את זה. לכן אני מציע שנאריך כרגע את התוקף הזה, ולאחר מכן נשקול את צעדינו – ניזום דיון בנושא הזה ונקדם את הנושא.

חברי חברי הכנסת המכובדים, מאז כניסתה של שרת התקשורת לתפקיד ומאז כניסתי לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת מאוחר יותר, כולנו - משרד האוצר, רשות הדואר, הנהלת הדואר, מנכ"ל רשות הדואר וועד העובדים שנמצאים כאן – עושים את הכל. רוב הדברים ורוב הסוגיות פתורות ברובן.

חודש נוסף מספיק לכם?

מכובדי, ישנה סוגיה אחת שהיא יקרה לכולנו, והיא נושא העובדים וזכויותיהם. יש גישה שדוגלת בלחתוך בזבנג וגמרנו. אנחנו שומעים, ומנהלים את המשא-ומתן שעות וימים. כולנו אופטימיים. כידוע לכם, העיצומים ברשות הדואר הסתיימו, השירות כרגע ניתן במלואו, וסיומו של המשא-ומתן נעשה כרגע ברוח טובה ובתום לב של כל הצדדים. אני מקווה מאוד שגם הוועדה המכובדת הזאת תתרום מבחינת מצב הרוח והאווירה הטובה על מנת שנוכל לסיים את זה.

האם הנושא האחרון שנותר הוא העובדים וועד העובדים, או שיש נושאים נוספים? אנחנו הרי רוצים לעזור.

אנחנו בשלבי סיום עם העובדים. יש להם טענות כאלה ואחרות, ואנחנו בודקים שוב ושוב. יש בהחלט התקדמות. כולנו מאוחדים ברצון לפיו רשות הדואר לא תתחיל את התחרות שתפתח בפברואר 2006 כשהיא צולעת. יש שם אלפי משפחות ואלפי עובדים, ואנחנו לא נקבל החלטות שיגרמו לדואר ולאלפי המשפחות והעובדים שלו להתחיל את התחרות בצורה מקרטעת. אין כאן טובים ורעים, אלא מכלול אחד של כולם. האמינו לי, אני מכיר את הדעה של כל אחד ואחד מהיושבים כאן, ולכולם יש מטרה אחת: פברואר 2006, פתיחת התחרות בענף הדואר. אנחנו רוצים שהדואר יתחיל ברגל ימין, ואנחנו עושים הכל על מנת שכל הבעיות יגיעו לפתרונן.

פברואר 2006 הוא תאריך חדש?

מה שאושר בכנסת בחקיקה הוא מה שיהיה.

ב-2003 אישרו ב-2006?

היה איזשהו תאריך בשנת 2004 – מייד אתייחס לכך.

אשר על כן, אנחנו מבקשים להאריך את התקופה בששה חודשים נוספים. אני מאמין שאנחנו נסיים את זה קודם, אבל כדי שלא להגיע לכאן שוב ביקשנו גם מקדם ביטחון ראוי, בצורה אחראית. אנחנו לא באים מתחת לשולחן – אנחנו באים ומבקשים ששה חודשים נוספים. אנחנו בשלבי סיום, ולכן אני רוצה לומר לחברי הכנסת המכובדים שגם למשרד האוצר, גם למשרד התקשורת, גם לעובדים וגם להנהלה יש ענין לסיים את הסוגיה הזאת במהירות האפשרית, ולהתחיל ברגל ימין.

אבקש לשאול את נציג האוצר: האם זה יהיה כך גם ברדיו הדיגיטלי שהבאת לי בחוק ההסדרים?

אל תדאג – הכל אותו הדבר. אתייחס תחילה לדואר, ולאחר מכן אפשר יהיה להתייחס גם להצעת חוק שעברה בנושא הרדיו הדיגיטלי.

אני רוצה להזכיר לכולם שהתקיימה כאן בוועדת הכלכלה סדרה של דיונים, שהיתה אינטנסיבית, מקצועית וממצה מאוד, לדעתי. בנוסף, אני מזכיר שרק חלק מפרק הדואר עבר בחוק ההסדרים; חלק נוסף פוצל מחוק ההסדרים – אותו חלק שהתייחס בעיקר לנושא בנק הדואר ושירותים בנקאיים. לאחר מכן התקיימו דיונים נוספים בתוך הוועדה, ואת החלק הזה אישרנו רק כעבור כ-8 חודשים. אפשר לבדוק את התאריך המדויק שבו עבר החוק בצורה מלאה. כך שבסופו של דבר אני לא חושב שנעשה כאן איזשהו מעשה חקיקה מהיר וחפוז; להפך – בסופו של דבר אני חושב שנעשה כאן מעשה חקיקה נכון.

איזו השפעה יש לזה בתקציב? מה הקשר?

חבר הכנסת טל, אני מזכיר שבפרק השינוי המבני, כדי שהתיאגוד ייכנס לתוקף נדרשת בסופו של דבר חתימתם של שרת התקשורת ושל שר האוצר על צו תחילה. כך שבסופו של דבר, הדברים התכנסו.

לצערנו – ואני סבור שכל הנוכחים כאן שותפים לדעה הזאת, כפי שציין מנכ"ל משרד התקשורת – לא היתה כל התקדמות במחצית השנה האחרונה במהלך הזה של תיאגוד רשות הדואר לחברה ממשלתית. נשאלה כאן השאלה, ואני יכול להשיב עליה ולומר את דעתי, שהיא מבוססת: כל הסוגיות, למעט כיסוי הגירעון האקטוארי, הן סוגיות שנפתרו וסוכמו בין כל הצדדים.

אני רוצה להזכיר לאדוני שזה נסגר כבר לפני שנה.

נכון. אותה סוגיה, שמתייחסת לקצב כיסוי הגירעון האקטוארי, היא סוגיה שמלווה אותנו מזה תקופה ארוכה. ברקע הדברים, רשות הדואר מפסידה מדי חודש 10 מיליוני ש"ח כתוצאה מהעובדה שהיא פועלת כרשות ולא כחברה. אינני בא להעיד על עצמנו כמשרד האוצר, אבל אני יכול לומר שניסינו לעשות כל שביכולתנו מאז הסתיימה החקיקה – וגם במהלך חצי השנה האחרונה, בדיונים מול הנהלת הרשות, מול הנהלת משרד התקשורת, מול העובדים וההסתדרות – ולצערנו הנושא לא התרומם לכדי סגירה.

מדוע אתה אופטימי שזה ייסגר בעוד חצי שנה, למשל?

אתה שמעת אותי אומר שאני אופטימי?

שמעתי את מר בלשניקוב, ואני מניח שהוא מביע את עמדת הממשלה.

למה יש לי הרגשה שניפגש כאן בתחילת שנת 2006, ונגלה שהחברה עדיין לא קמה והתחילה לפעול?

קשה לי להתייחס לרגשות. ביקשתם לדעת היכן עומדים את הדברים, וכפי שאני רואה את הדברים הם נמצאים באותה סוגיה של כיסוי הגירעון האקטוארי, שמתקשרת כמובן ליצירות של הפירמה – איך הפירמה מכסה את הגירעון הזה על פני פרק זמן מסוים. ברגע שבו הסוגיה הזאת תיפתר, הסוגיות האחרות שקיימות מסביב – נקודה כזאת או אחרת בהסכם הקיבוצי – הן סוגיות שלדעתי - - -

אמרת שההפסד הוא 10 מיליוני ש"ח בחודש. אם כן, מדובר ב-120 מיליוני ש"ח בשנה – היית יכול לתת את זה לעובדים כבר שנתיים, וחסל סדר פסח.

הניתוח שלך נכון. עם זאת, יש להבין שחלק מהכסף מגיע בסופו של דבר לרשות. כלומר, כשאנחנו אומרים 100 מיליוני ש"ח לשנה או 120 מיליוני ש"ח בשנה, מדובר בכספים שמגיעים לרשות הדואר, כשהאוצר ויתר על אותם כספים – בתמלוגים, בנכסים או בתעריפים.

תחשוב כמה זה עולה לציבור.

את כל הדבר הזה כבר נתנו – זה כבר קיים. הכסף הזה כבר נתון בחקיקה שאישרתם כאן.

ראשית, אני רוצה להתייחס לדבריו של סגן השר אפללו בנושא התורים ב-20 בחודש או ב-28 בחודש. התורים הללו נובעים מתהליך היסטורי, שבו הממשלה כמדינה כפתה עלינו לטפל באוכלוסיה הזאת. אנחנו עושים זאת בחינם, ללא עמלות. מדובר באנשים שהם חסרי חשבון בנק, יש הרבה מיעוטים וגם אנשים שבית המשפט נתן להם הגנה כדי לקבל את הקצבה – כדי שהילדים לא יקחו, וכן הלאה. בדיונים שקיימנו גם עם משרד התקשורת בעבר, אמרנו שאם יתנו לנו--

אי אפשר לפזר את זה על פני כמה ימים?

הביטוח הלאומי נותן לנו דיסקטים פעמיים בחודש, ואז מגיע עם ישראל, ובדרך כלל לוקח את הכל במזומן. 70% מהאנשים לוקחים את הכסף במזומן.

ובחוץ כבר מחכים להם.

את מה שבית המשפט שומר להם הם עושים מאחורה – לוקחים להם, ונגמר הסיפור. כך זה, לצערי. בזמנו, בתקופת כהונתו של מנכ"ל משרד התקשורת הקודם, ביקשנו שיתמחרו את הפעולה הזאת ויתנו לנו. כמובן שזהו ויכוח בין משרדים – שוב להוסיף את התשלום על החלכאים ועל הנדכאים. אמרנו שאם יתנו לנו תשלום על כך, נוכל לגייס בימים האלה 10-15 עובדים נוספים ולפזר אותם בנקודות. אני מקווה שנפתור את זה, אבל זאת בעיה שאיננה פתירה כרגע: אף בנק במדינת ישראל ואף סניף לא בנוי למאסה הזאת של אלף איש שבאים ביום אחד. בנוסף, אנחנו מאפשרים לאנשים לפתוח חשבונות, להכניס לשם את הכסף ישירות, ולבוא במועד אחר. אבל הם לא בוחרים לעשות זאת.

ראשית, צריך לאשר את התקנות.

למה?

כי שרת התקשורת גב' דליה איציק ביקשה, וצריך לכבד אותה. שנית, זהו תהליך מסוים שאנחנו מלווים מזה חודשים רבים, ואני סבור שהוא לא קשור לדיון העיקרי של חברי הכנסת, שמלווים אותנו במשך שנה וחצי; זאת סוגיה אחרת, שייתכן שצריך להביא לכאן, ולא להתלות. זהו נושא קיומי לרשות הדואר.

אם אנחנו לא מאשרים את התקנות האלה, מה קורה לך?

אתה גורם לי נזק של 25 מיליוני ש"ח בשנה.

אתה מחזיר אותו לתעריפים הישנים.

עם ישראל יהנה.

הוא יהנה, אבל הרשות תקרוס ואז הוא לא יהנה.

מר שלי, אתה לא מבין שאם היית כבר מקים את החברה – הרי מדי חודש אתה מפסיד 10 מיליוני ש"ח - כל החיסכון שהייתי חוסך לציבור כבר מזמן--

אז למה לא סוגרים את זה?

יש את ועד העובדים, אותו אני מכבד, ובנוסף יש כאן פער אקטוארי. ישנם אנשים שיושבים היום בבית, שלא קשורים אליי או אליך, והם לא יודעים אם בעוד שנתיים, כאשר הם יקבלו את התלוש, יהיה כסף אחריו. צריך לפתור את הבעיה הזאת. אם אתה שואל אותי, אני מיישר מבט: יש בעיות קטנות. הפנסיה היא הבעיה שבעטיה היד צריכה לרעוד בשעת החתימה על ההסכם. זה הכל.

יש פער גדול. חשבנו בתחילה שמדובר בכ-300 מיליוני ש"ח עד 400 מיליוני ש"ח בחישובים אקטואריים. אגב, מדובר בכספי מדינה – זה לא שהדואר אכל את הכסף או שמאן דהוא לא הפריש נכון. אלו הם חישובים אקטואריים. מ-400 מיליוני ש"ח זה הפך למיליארד ש"ח. אם אתה שואל אותי איך עוברים כך, אני לא יודע. האם זה מאיים על האיתנות הפיננסית של הרשות? כן; על התעריפים – כן, וגם על המעבר לחברה.

גם בחברת החשמל יש את אותה בעיה.

ההבדל הוא שלהם יש - - - 7 מיליארד ש"ח, ולנו אין.

אבקש לשמוע בקצרה מנציג ועד העובדים של רשות הדואר היכן עומד הסכסוך ביניכם.

בקצרה, אאחל לך שאדוני יסיים את חוק הדואר – כי התחלנו עם פורז ועברנו לשמחון.

אני לא רוצה להמשיך – אולי אקבל תפקידים אחרים, מי יודע?

אחת הבעיות הקשות היא שזה עבר ממשרד התקשורת לרשות הדואר, וישנם עובדים שמועברים ממשרד התקשורת, והפנסיה שלהם לא פתוחה. חברי הוועדה שיושבים כאן – חברי הכנסת טל, ליבוביץ וחזן – שהם לא יתנו לחוק הזה לעבור בלי סידור של הפנסיה.

אם כך, איפה זה עומד?

זה לא עומד; חצי שנה זה לא עמד – זה יושב ושוכב. לדעתי, מה שרוצים לעשות כאן לא נוגע רק לנושא הפנסיה – אנחנו מסתכלים על היתרונות של החברה קדימה, ובלי תוכנית אסטרטגית זה ללכת ולקרוס, ובמלים אחרות: להעביר אותנו לבעלי ההון.

יש ועדה שיושבת בשיתוף משרד האוצר, משרד התקשורת, רשות הדואר ואתם.

במשך חצי שנה היא לא ישבה. רק כעת היא ישבה, אחרי הדיון בבית הדין לעבודה, כאשר התחלנו בעיצומים לאחר שלא עשינו עיצומים במשך שנה וחצי. סביב השולחן הזה הסכימו העובדים לוותר על דרגות ועל זכויות כדי ללכת לחברה. כל מי שעסוק בלהעביר לחברה לא רוצה להעביר לחברה שתהיה חזקה, אלא אם כן רוצים להעביר אותה לבעלי הון, כפי שעשו בשקם, ואנחנו רואים את תע"ש היום. את זה לא נאפשר.

אדוני המנכ"ל, האם אפשר לגשר איכשהו, ולהביא את כל הגורמים הרלוונטיים? ראינו שגם כך יש גירעון רציני. פעם אחת צריך לחתוך – לכאן או לכאן. יבוא האוצר ויגמור את הסיפור הזה מרזרבה כזו או אחרת.

לא מהרזרבה – ממה שהם לקחו מאתנו. הם לקחו 200 מיליוני ש"ח בשנת 2002.

אדוני יושב ראש הוועדה, בימים אלה - תחת המטריה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תחת המטריה של ועדת הכלכלה ותחת המטריה של כל עם ישראל – אנחנו עושים הכל על מנת לעמק השווה בין כל הצדדים. כל מה שנאמר כאן, הן על ידי יו"ר ועד העובדים והן על ידי מנכ"ל רשות הדואר - וגם לנו יש מספר דברים שאנחנו מתכוונים להכניס, שינויים כאלה ואחרים, על מנת לבסס את האיתנות של חברת הדואר לכשתקום. אשר על כן, אדוני היושב ראש, אנחנו זקוקים לאותה תקופה קצרה בת ששה חודשים שעומדת לפנינו, שבה אנחנו רוצים לסיים את הפרשה. לפיכך, אני מבקש מחברי הוועדה לאשר את בקשתה של שרת התקשורת.

אני רוצה להעלות נקודה מסוימת: תקנות תשס"ב הסדירו למעשה את מכלול התעריפים ברשות הדואר, ותקנות תשס"ג קבעו הוראת שעה בענין מכלול תעריפים שונה. זאת כאשר נקבע כי תקנות תשס"ב והתקנות הישנות לא יחולו באותה תקופה שבה חלות התקנות החדשות. למעשה, בתקנות תשס"ג נקבע המחיר של משלוח חבילות – נקבעה החלה הדרגתית של מחירים, ונקבע שמ-1 בספטמבר 2004 ועד 31 בדצמבר 2004 יחול תעריף מסוים. למעשה, אנחנו מאריכים את התוקף של התקנות האלה, ולכאורה אין בתקנות האלה מחיר של חבילות בתקופה הזאת. זה עלול ליצור איזושהי בעיה משפטית.

אנחנו נגיד שהתעריף של אותה חבילה ממשיכה עד לאישור התקנות.

אנחנו ראינו את ההארכות שנעשו כאן - - - לגבי זה, ולכן לא עשינו תיקון ספציפי, והתעריף ממשיך.

זאת הפרשנות שלנו.

זה ממשיך עד לאישור התקנות.

כן – אוטומטית.

אדוני היושב ראש, הייתי שותף לכל הדיונים האלה, והסיפור של העובדים הוא סיפור שמותלה ועומד באוויר. אני תומך במתן ההארכה, אבל צריך להתלות את זה בכך שהם יבואו לכאן בעוד חוש, וידווחו לוועדה מה קורה עם העובדים.

אנחנו נקיים דיון יזום בנושא העובדים, בלא שום קשר לתקנות.

בכבוד רב.

אני באמת רוצה שתטילו את כובד משקלכם כדי למצוא פתרון לנושא העובדים והפנסיה שלהם. לא יכול להיות שאנשים עובדים ונותנים את מיטב שנותיהם וכספם, והדברים הללו לא יהיו מוסדרים בגיל הפרישה.

לבקשתה של שרת התקשורת, אני רוצה להעמיד להצבעה את אישור תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37א לחוק) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. ההארכה היא עד 31 בדצמבר 2005. זוהי הארכה אחרונה – אבקש שזה יירשם בפרוטוקול. בחודש ינואר אנחנו רוצים שהכל כבר יהיה מוסדר. אני פונה לחברי הכנסת ולנציגי משרד התקשורת – אם תרצו ליזום דיון כדי לעדכן את הוועדה בנושא הפנסיה של העובדים וכל הנושא הזה, תבורכו. מיד לאחר החגים נקיים דיון.

מי בעד אישור התקנות?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את התקנות – פה אחד

ההצעה לאשר את תקנות רשות הדואר נתקבלה

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

12:50