הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון-מתן שירות שרות שיחות טלפון חינם)

ועדת הכלכלה 2
29.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 442
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום רביעי, כ"ב בסיוון התשס"ה (29 ביוני 2005), שעה: 09:00

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון-מתן שירות שרות שיחות טלפון חינם)
התשס"ה-2004, של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987)

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
ענבל גבריאלי
דוד טל

עו"ד יצחק קמחי - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד חנה טיירי - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ניר גרסין - מינהלת הסדרת השידורים, המועצה לשידורי כבלים ולוויין
ביתיה פודרביטל - רפרנית תמ"ת אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד שלמה לויה - לשכה משפטית, איגוד לשכות המסחר
יוסי ליטמן - סגן סמנכ"ל שיווק, חברת בזק
דוד הופמן - שיווק, חברת בזק
כרמית אהרון-זקס - רגולציה ורישוי, חברת בזק
נילי יפרח - עוזר מנכ"ל רגולציה, חברת פרטנר
עו"ד טל חלדי - חברת YES
עליזה גורן - חברות הגז
עו"ד עידן בן ארי - יועץ משפטי, אמישראגז
צביקה סבו - מנהל גזגל
ישראל מובשוביץ - מנהל אגף השיווק, חברת החשמל
אריה רינהרץ - המשרד לקשר עם גורמי ממשל, חברת מירס

אתי בנדלר

עידית חנוכה

אושרה עצידה








הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון-מתן שירות שרות שיחות טלפון חינם) התשס"ה-2004,
של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987)

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מתן שירות הצעת שיחות טלפון חינם), התשס"ה -2004, של חבר הכנסת חיים כץ. אני עברתי על הצעת החוק ומדובר בהצעת חוק צרכנית ראויה. זה חלק מהשירות שהציבור שרוצה לברר פרט זה או אחר צריך לקבל.

חבר הכנסת כץ, תציג בקצרה את הצעת החוק.

מדובר בהצעת חוק מאוד פשוטה. היא לא מסובכת ולא מורכבת. אין בה הרבה חוכמולוגיה. הצעת החוק באה לתת מעט שירות לאזרח כך שחברות גדולות, וגדולות במיוחד שיש להן מעל 100 אלף לקוחות, יתנו שירות טלפוניה חינם לצרכנים על בירורים ודיווח על תקלות. לא ייתכן שכשאדם מתקשר לחברות האלה הוא נכנס למזכירה האלקטרונית, הוא יושב על הקו עשרים דקות או חצי שעה, ואחר כך הוא מקבל חשבון טלפון על כך וכך שיחות שבהן הוא פנה לחברה הזאת. זה המעט שהחברות האלה יכולות לעשות למען הציבור במקרה של תקלות ובעיות.

אני מבין שהממשלה תומכת.

ממשלה תומכת.

הממשלה תומכת בהצעת החוק. יש לנו הערות לעניין נוסח ההצעה, ואם אתם רוצים נוכל להעיר אותן.

האם יש מישהו שקשה לו לחיות עם הצעת החוק?

כן. אני מחברת אמישראגז, ואני גם מייצג את הסקציה בהתאחדות התעשיינים. קודם כל, החוק הוא סדר גמור, למעט כמה הערות שיש לי לגביו.

מבחינתנו, הנקודה פה היא לא כספית, אלא לנו יש פה אספקט בטיחות שאותו אנחנו מבקשים להציג. יש לנו הערה גם לגבי ניסוח החוק. אתם צריכים להבין שמבחינתנו כחברת גז, סך הפונים אלינו לדיווח על תקלות וכו', הוא כ-15% מהפניות הטלפוניות לחברה.

מסך כל הפניות הטלפוניות לחברה?

כן.

מהן שאר הפניות?

למשל, הזמנת גז.

אם מדובר בהזמנת גז, אז אתם בטח יכולים לתת את השיחות חינם.

יכולים גם למכור גז בחינם.

הטלפון, ועורך-הדין כלולים במחיר.

גם המשאית, הסבל, הטכנאי. מי שעובד בבנק גובה את הכסף בהוראת קבע. הכול מסודר.

גם המדינה גובה במסים שהיא לוקחת.

במקרה של דליפת גז למשל, יש חשיבות גדולה שהאירוע יסתיים במהירות. כלומר, שהדיווח יהיה מהיר ושהוא יגיע בהקדם האפשרי לצוות מקצועי שיטפל ויוכל להגיע לאזור. כיום המצב הוא שהלקוח הוא מנותב. הוא מגיע לסניף שלו שבו מצויים הטכנאים שמכירים את המערכות באזור שלו. הם יכולים להנחות אותו, ולהגיע בהקדם לאזור. במצב שבו אנחנו עוברים לקו של 1-800 שזה טלפון חינם, הלקוח יצטרך להגיע ל מרכז קול-סנטר, וזאת במקום שהוא יגיע ישירות לסניף. יעבור זמן עד שהקול סנטר יגיע לסניף ועד שידברו עם הלקוח.

אני תושב רמלה, יש לי דליפה בגז בבית. אני מתקשר למספר 800-1 שיושב באילת, ואני מקצין בכוונה את הדוגמה, עוברת שנייה אחת והוא ישר מנתב אותי לאזור רמלה.

בקווי טלפון אין שנייה. הסניף עובד, יש עוד שיחות שנכנסות. אתה הארכת עכשיו את השירות.

נניח ואני מתקשר לתחנה שבאזור שלי, האם הטכנאי במקום זורק הכול צ'יק צ'ק ומגיע אליי הביתה?

זה יותר מהיר. אנחנו ניסינו כל הסיטואציות. אנחנו ניסינו לעבוד בשיטה הזאת ובשיטה הזאת. מבחינה כספית אין לנו בעיה לשים טלפונים מהסניף. אני מדבר כרגע על נושא בטיחות, ואני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. הבעיה הזאת היא בעיה אקוטית, מה גם שכאשר צרכנים של אמישראגז יודעים שיש קו 800-1 אותם לא מעניין שזה מיועד רק לדיווחים על תקלות. כול הצרכנים יתקשרו לקו החינם.

תאמין לי שאין לי זמן להתקשר אליך כל יום.

לא, כל מי שרוצה להתקשר ואנחנו אמרנו שהם 15%. כל ה-85% יתקשרו לקו חינם. מה שיצא הוא שהקו יהיה פקוק, וזאת במקום שהוא יוכל להגיע מהר ולדווח. משך זמן הדיווח על ההודעה לחברה יהיה ארוך. זמן הטיפול מתארך, כשאני אומר לכם שמדובר פה בדליפות גז.

אנחנו נפתור את זה.

לסלקום ולכול החברות הסלולריות, יש קו חינם, ויש להן ודאי יותר לקוחות, והקו לא פקוק. אם אני רוצה לדווח על דליפת גז ואני מחכה 20 דקות, אז כל הבית כבר מלא בגז. אני מבקש שתיתן נימוק יותר אינטליגנטי.

אני מבקש שהאדון יבדוק את העניין לפני שהוא עונה כך.

זאת היתה ההערה לגבי נושא הבטיחות. יש נקודה שנייה שאותה אני מבקש להעיר לגבי נוסח הצעת החוק. הניסוח פה הוא ניסוח כללי שלא מסביר ליקויים, ואיזה ליקויים ואיזה פגמים. הניסוח הקיים מביא למצב אבסורדי. מנוסח החוק עולה שכל אדם שקנה מקרר לפני חמש שנים מ"אמקור", ואחרי שעברה תקופת האחריות הוא רוצה להודיע ל"אמקור" על ליקוי או פגם, הוא צריך לעשות את זה בקו חינם. למה? כי אין הגדרה מה הליקוי והפגם, האם זה בנכס שלו, של החברה? לדעתי, לא היתה כוונה שאדם שקנה מקרר או אוטו והוא רוצה לדווח למוסך שלו שהוא בא לטפל בו, יהיה לו קו חינם. הניסוח פה אומר: "לספק שירות טלפוני חינם עבור פניות שעניינן דיווח על ליקויים ופגמים, מבלי שהצרכן יחויב בתשלום". זה ניסוח קצת אבסורדי.

אנחנו ניתן את הדעת לזה.

לכן, צריך לצמצם למצב שבו תיקון הפגם זה על דברים שבבעלות נותן השירות, לא על נכסים שהם בבעלות הצרכן. נניח ובמקרה שלנו ישנו צרכן שקנה כיריים גז בחנות מסוימת. יש לו תקלה בכיריים, והוא יתקשר אליי. אבל, אני לא מכרתי לו את זה, אני לא קשור לזה. האם אני צריך לתת לו קו חינם על זה? זה סביר?

הוא יתקשר למי שהוא קנה ממנו, לא אליך.

הוא יכול להתקשר למי שהוא רוצה. הוא יכול להתקשר לחנות - - -

ואז הוא שולח לי טכנאי והוא לוקח את מחיר הטלפון ועוד שמונה שקלים. הוא לוקח כי הוא מרוויח, נו באמת.

בעניין הזה החוק דרוש fine tuning. גם אין שאלה באשמת מי הליקויים והתיקונים. אם זאת אשמה של נותן השירות, מאה אחוז. אבל, יש מקרים שהליקוי הוא באשמת הצרכן. למשל, יש אנשים שעושים שיפוץ בדירה, קודחים בקירות, והם תוקעים צינור גז מתחת לבלטות. אני מבין את כוונת החוק, זה בסדר גמור, אבל צריך fine tuning.

גם אם תגדיר ותעשה אבחנה בשאלה מי גרם לתקלה, תמיד יתקשרו לקו שלך. זה כבר לא משנה.

אני מאמין שאכן נושא הבטיחות הוא החשוב לחברות הגז, אז מה הבעיה שפניות בנושא בטיחות יועברו למוקדן בכל סניף ברמלה, או בכל מקום אחר, ויטופלו מייד לא בתור. הם לא ימתינו עשרים דקות כפי שאמר חבר הכנסת כץ . יעבור זמן עד שיענו לו באותו סניף, כי הם לא יודעים אם זה בעיה של דליפה או בעיה של תשלום חשבון. בעזרת קול סנטר אתה יכול לייעל את השירות, היעילות והבטיחות פי כמה וכמה. זה רק תלוי בארגון שלך.

זה לא מתאים לממצאים שלנו. שוב, זה לא בעיה כספית. מבחינתנו לקול סנטר יש אותה עלות. אנחנו מחזיקים את אותו כוח אדם, אותם מספרי טלפון, אותה כמות קווים. אני אומר לך שזה לא עומד במבחן המציאות.

מר הופמן, לכם אין בעיה עם זה.

אין לי בעיה, אנחנו נותנים כבר היום את מספר ה- 166 שלנו.

אתם אפילו תהיו שמחים.

גם היום 800-1 נותן אפשרות לנתב את השיחה מכל אזור לסניף שאתה רוצה. אם נחליט שרוצים להגיע לסניף רמלה, אז השיחה תגיע לסניף רמלה. אני יודע לעשות את הניתוב. אפשר שאזור רמלה יגיע ללוד, ואזור מודיעין יגיע לירושלים.

איך אתה פותר את הבעיה שכל הצרכנים יתקשרו ל-800-1 הזה? האם זה אומר שאני צריך לעשות 800-1 לכול קווי הטלפון בסניף? האם זה הפתרון? לא משנה מה קורה, יתקשרו לקו חינם.

אתה לוקח קו 800-1 אחד, ואתה מגדיר שאזור רמלה יגיע לרמלה. אלה מאילת יגיעו לבאר שבע.

עידן בן ארי

כל אלה מרמלה יגיעו לקו חינם הזה, ל-800-1. 15% מהלקוחות – זה לא לליקויים.

גם היום מתקשרים.

אבל יש להם 10 קווים.

הניתוב הוא מראש.

יש מספר 800-1 אחד, ומתחתיו יכולים להיות 100 אלף קווים. אין בעיה.

אתם רק תשמחו אם זה יהיה.

נציג חברת החשמל, לכם יש כבר את השירות הזה, לא?

לא. הרעיון הוא חיובי, גם מבחינה שיווקית אין לנו בעיה.

בשעתו שקלנו אם להפעיל את השירות 800-1 או לא, וניסינו לעשות את האופטימום בין העלות לתועלת. מדובר אצלנו בכ- 7 מיליון שיחות בשנה. יש לנו בממוצע 2,2 מיליון לקוחות, וראינו שכל לקוח מתקשר בין שלוש לארבע פעמים. אני מקווה שמשך זמן ההמתנה הוא לא 20 דקות, הוא הרבה פחות מזה. זמן ההמתנה הממוצע הוא בסביבות 30 שניות. ראינו שהתועלת לצרכן נעה בסביבות שקל בשנה, מול העלות שלנו שתהיה כמה מיליונים שבאיזשהו שלב היא תיכנס לבסיס התעריף. אנחנו כל שנה דנו בזה ואמרנו שאנחנו ממשיכים עם הכיוון הזה. אין לנו שום יכולת לעשות הבחנה שיווקית בין שיחות לתקלות ובירורים. אם יופעל החוק הזה הוא יופעל על כלל השיחות.

זאת הכוונה.

עם ישראל ישלם.

אתה מברך על החוק.

אני מברך - - -

חיים כץ

" הצעת חוק הצרכן (תיקון-מתן שירות שיחות טלפון חינם), התשס"ה-2004

תיקון סעיף 18א(3) 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 18א(3) אחרי
"הדרכים והמועדים לביצוע השירות", יבוא:

"ובלבד שעוסק הנותן שירות ליותר ממאה אלף לקוחות, יהיה חייב לספק שירות טלפוני
חינם עבור פניות שעניינן דיווח על ליקויים ופגמים, מבלי שהצרכן יחויב בתשלום עבור
הפנייה הטלפונית לעוסק"."

גברתי היועצת המשפטית, עלתה פה בין היתר טענה שהצעת החוק היא גורפת מידיי. האם אפשר לעשות פה הבחנה בתוך הצעת החוק?

אני חושבת שההערה בקשר לסוג הליקויים ומהו ליקוי, דיווח או פגם, חייבת כאן הבהרה. אני מציעה שנשמע קודם את הערות משרד התמ"ת כי ייתכן כי הם גיבשו משהו.

לנו היו כמה הערות לנוסח. קודם כל, אנחנו מדברים על תיקון פרק ד' לחוק הגנת הצרכן שעוסק באחריות ושירות לאחר מכירה. סעיף 18א. מסמיך את השר לחייב עוסק לתת שירות. המטרה לשים את הסעיף הזה כחלק מהפסקאות הקטנות של סעיף 18א. אנחנו מציעים שבמקום שהתיקון יהיה בסעיף 18א(3), הוא יהיה בסעיף עצמאי. יש לנו חמש פסקאות, ותהיה עוד פסקה אחת.

בסדר. סעיף עצמאי שתהיה חובה לתת את זה ללא קשר לתקנות, גם אם השר לא יקבע תקנות.

לא.

האם אתם מציעים שזה ייקבע בתקנות או לא?

כן, שזה ייקבע בתקנות. גם כך היום הנוסח המוצע הוא סעיף מסמיך. כלומר, הוא לא קובע כבר היום.

אם כך, מהו ההבדל?

ההצעה מדברת על 100 אלף לקוחות, ואנחנו מציעים שההצעה לא תדבר על 100 אלף לקוחות, אלא שאנחנו נאמר ברחל בתך הקטנה על איזה עוסקים בדיוק אנחנו מחייבים לתת את השירות. אנחנו מציעים לקבוע בפסקה נפרדת שלמשל שיהיה כתוב: חובת העוסק להעמיד שירות טלפוני חינם ללקוחותיו בדבר פגמים בטובין, או ליקויים במתן השירות, לרבות פרסום של קיום שירות טלפוני חינם וההוראות לעניין אופן מתן השירות. זה יהיה בחוק, זה הסעיף המסמיך. בתקנות אנחנו נאמר על איזה עוסקים אנחנו מחייבים לתת את השירות הזה. למשל, ספקי טלפון קווי וסלולרי, ספקי אינטרנט, ספקי גז, שירות כבלים. הספציפיקציה עצמה על מי זה יחול, תהיה בתקנות. כמו כן, לחייב את העוסקים לגלות בחוזה ובכל חשבונית, שיהיה כתוב באופן ברור ומוגדר מהו מספר החינם.

לא יכול להיות שהוועדה קבעה בדברי ההסבר שזה יחול על טלפון, כבלים לוויין, והשר פתאום יגיד שזה לא חל על הלווין ושזה כן חל על הכבלים. האם הוא יכול לעשות את זה?

אנחנו עכשיו דנים בנושא, יהיה פרוטוקול.

תגידי כן או לא?

השר מכבד את החלטות הוועדה.

האם הוא יכול להחריג גוף כזה או אחר?

גם התקנות מגיעות בסופו של דבר לוועדת הכלכלה, באישור הוועדה.

אני בטוח שזה מגיע לאישור הוועדה, לא את זה שאלתי. נניח ואנחנו מדברים על כבלים ולווין, או על חברת גז וחברת חשמל. האם השר יכול להחליט שאת אחד מהם הוא לא יכניס לקטגוריה למרות שזה כתוב כאן?

אדוני היושב ראש, אולי נכניס בחקיקה איזה חברות?

אסור להכניס.

זה רזולוציה שלא עושים בחקיקה.

האם את יכולה לתת תשובה לוועדה?

אני באמת לא יכולה להשיב.

אני יכולה להשיב על זה, אדוני היושב ראש. התשובה היא חד משמעית, כן. השר לא מחויב להכניס. הוא יכול להביא הצעה לתקנות, והוא יכול לקבל הערות לשינויים שהוועדה מחליטה עליהם, והוא יכול שלא לקבל.

דוד טל

השר אולמרט יודע הרבה מאוד דברים. אבל עם כל הכבוד לשרים, פעמים רבות השרים לא יודעים למה הם מוסמכים, ולמה הם לא מוסמכים. הם לא מכירים את התקנות שתיקנו לפני 15-20-30 שנה. הם לא מתחילים כל בוקר עם זה שהם רואים את כל התקנות בכל החוקים, כמו שאדוני מתחיל את הבוקר בתפילה. אדוני היו"ר, הפקידות שיושבת פה יודעת, השר לא יודע.

חשוב מאוד שזה לא יהיה מוגדר כדי שלא ייווצר מצב כפי שהיועצת המשפטית אמרה. אני יכול להתווכח אם זה 50 אלף או 200 אלף לקוחות. אבל, אני חושב שטוב יותר לקבוע שכל שירות שניתן למספר לקוחות יחויב, וזאת מבלי להיכנס למה כן ומה לא. במשך הזמן יכולים להיות דברים שונים, ואז זה לא יופיע אצל השר. אני משאיר את זה פתוח, רחב יותר. זה יכלול יותר, וזה ישיג את המטרה שאותה מציין היושב ראש מציין כל פעם והיא טובת האזרחים, והנאמנות שלו לאזרחי מדינת ישראל.

ההערות שלנו היא לקבוע סעיף מסמיך נפרד לעניין חובת מתן שירות טלפוני חינם.

אין לי התנגדות לעניין. אבל, למה אתם רוצים את זה בסעיף נפרד?

ההצעה של חבר הכנסת היא שזה יהיה בסעיף מסמיך.

אבל, אתם לא משנים מבחינה זאת. אני חשבתי שאתם רוצים שתהיה חובה שהיא תהיה מעוגנת בחוק.

יצחק קמחי

לא, פירטנו בסעיף המסמיך את אותם דברים שאנחנו רואים כחשובים, שיהיו בדיוק באותן תקנות. דיברנו על פגמים ומתן שירותים, וזה ישנו בהצעה המקורית. לרבות, פרסום של שירות הטלפונייה חינם, איך יפרסם, איך הצרכן ידע על כך. זה גם דבר חשוב וצריך לתת לכך הסמכה. ההוראות לעניין אופן מתן השירות. למשל, שלא יתנו לי את השירות אחרי המתנה של שעתיים. שיהיה משהו שישב ויחזיק מים בחקיקה הזאת שהיא נורא כללית. בדברים הקטנים האלה יש לתת הסמכה לשר כדי שהמידע הזה גם יגיע לציבור וגם יהיה שימושי. אם לא נוכל לקבוע את הדברים בסעיף המסמיך, הם לא יהיו.

כמה זמן אתם צריכים כדי להכין תקנות?

חודשיים-שלושה.

זה גם יכול לקחת גם חצי שנה.

נכניס את זה פה.

לא, השר צריך להכין את זה.

נקבע לו לוח זמנים.

אם תקבע לו לוח זמנים אז זה בסדר. אני חושב שתוך שבועיים זה סביר, השר יכול לשבת ולגמור את זה.

מה עמדת הוועדה לגבי גופים כמו שח"ל שנותנים שירות בריאותי. האם הנושא הזה חל גם עליהם? אם מכניסים 100 אלף לקוחות, האם כל החברות כמו: סוני, ניופאן הוזמנו לדיון? האם הם יודעים שהדיון הזה מתקיים?

איגוד לשכות המסחר הוזמנו.

אנחנו מזמינים את כל מי שצריך. מי שחושב שזה יכול לפגוע בו בא אפילו אם הוא לא הוזמן. הוא מבקש להגיע ואנחנו מאפשרים לו להגיע.

לדעתי, הוועדה צריכה להשאיר לשר שיקול דעת בנושאי בריאות. למשל, כמו שח"ל.

שיקול דעת יש, הוא נלקח.

או נושא בטיחות.

יש לו את זה.

אדוני היושב ראש, אני מציע שנעביר את הצעת החוק כפי שהיא. בקריאה שנייה ובקריאה שלישית אני אקח לתשומת ליבי את מה שנאמר, וניכנס לעומק ונזמן יותר גורמים.

אנחנו כבר נמצאים בעומקו של הדיון. בקריאה השנייה והשלישית אני רוצה להתקדם עם הצעת החוק, ולא להיתקע.

אני מציעה שלצורך ניסוח החוק ניצמד להצעה של חבר הכנסת כץ בעניין 100 אלף לקוחות. אבל, לאפשר לשר לפטור עוסק שהוא נותן שירות למספר לקוחות כזה מתחולת הסעיף בתקנות, או להחיל את ההוראות גם על מי שנותן שירות לפחות מ-100 אלף לקוחות. כלומר, בחוק ייקבע העיקרון בהתאם למספר הלקוחות. אבל, לאפשר גמישות בתקנות להרחיב או לצמצם.

האם זה לא יגרום לכך שחברות יפעילו לחץ כזה או אחר?

זה נכון, זה יכול לעקר את כל החוק הזה?

לא, כי אז אתה תצטרך לאשר את החריגה בתקנות.

בסדר. תהיה סמכות לשר לשנות, אבל באישור ועדת הכלכלה.

גם היום הרישא של הסעיף שאותו הציע חבר הכנסת כץ לתקן שלא נקראה אומרת כך: "השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין זה לרבות באלה. (3) הדרכים והמודעים לביצוע השירות", וכאן באה התוספת שהציע חבר הכנסת כץ. דהיינו, גם היום הנושא הזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כך שאם משרד התמ"ת סבור שראוי לקבוע את זה בסעיף נפרד כששוב יהיה מדובר בחיוב השר להתקין תקנות באישור ועדת הכלכלה, ומצד שני להרחיב את ההוראות שניתן יהיה לקבוע בתקנות, אני חושבת שההצעה היא ראויה ובהחלט אפשר לקבל אותה.

עם זאת, לקבוע מלכתחילה שייקבע רק בתקנות על מי זה יחול, אני חושבת שזו הצעה מרחיבה מידיי ולא ראויה. לכן הצעתי את מה שאני הצעתי שהעיקרון יהיה כפי שאתה הצעת 100 אלף לקוחות, והשר בתקנות יהיה רשאי לפטור או להרחיב. אנחנו ננסח את זה ואו שזה יהיה סעיף 18ב או פסקה (7).

שוב, אנחנו מדברים על הסמכת השר לקבוע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

האם הקריטריונים לפטור יהיו כתובים בתקנות, או שאנחנו נותנים שיקול דעת מאוד מאוד רחב לשר?

דוד טל

באישור הוועדה.

באישור הוועדה. כלומר, העיקרון יהיה 100 אלף צרכנים.

דוד טל

אם הוא ירצה לפטור את חברות הגז אז הוא יבוא לכאן ויגיד את זה, ואנחנו נאמר אז את דברנו. יכול להיות שנאמר שכן או שנאמר לא.

או שהוא יבקש להחיל את זה על מי שנותן שירות ל-50 אלף.

האם הוועדה בחנה אם העיקרון של 100 אלף לקוחות הוא קריטריון נכון?

כן, ואם זה 100 אלף לקוחות רק באזור מסוים בארץ.

זה נראה לנו אולי איזשהו חתך מסוים ש- - -

יש לך הצעה טובה מזה?

לכן, אנחנו חשבנו שלא יהיה הקריטריון של 100 אלף לקוחות, אלא לכתוב ברחל בתך הקטנה על איזה עוסקים בדיוק אנחנו מחייבים.

ולא משנה כמה לקוחות יש?

אבל גברתי, בהצעה של היועצת המשפטית שלנו טמון גם הפתרון למה שאת רוצה. אם את חושבת שהמספר 100 אלף לקוחות זה יותר מדי וצריך לקבוע 50 אלף לקוחות, אז השר מוסמך להגיד 50 אלף לקוחות ולא 100 אלף. אם תגידי שזה מעט מדי אז השר יהיה מוסמך להרחיב את זה ולהביא ל-200 אלף לקוחות. הוזכרה פה חברת "סוני". אם יש לה 200 אלף לקוחות אז הוא יכול להחליט שכן או לא. כלומר, לשר יש אפשרות וגמישות רחבה מאוד. הוא רק יצטרך לעבור דרך ועדת כלכלה, זה הכול. אני חושב שזה תקין ובסדר.

אנחנו מדברים על עוסקים שנותנים שירותים מתמשכים. כלומר, לא על כל עוסק שמכר בלנדר. שיהיה ברור שמדובר פה על שירות שהוא מתמשך.

גז, כבלים, אינטרנט, מים, טלפון.

זאת הכוונה, לא מדובר על יבואני מכשירי חשמל.

אני מציעה לאמץ מתוך הצעת משרד התמ"ת, ולהבא אני מבקשת להעביר אליי מראש את ההצעות האלה כדי שאני לא אצטרך להגיב רק במקום, גם את האפשרות לחייב בפרסום של קיום שירות טלפוני חינם, וגם הוראות לעניין אופי מתן השירות כאמור.

הכוונה היא אופן מתן שירות השיחות החינם, לא השירות המקורי, לא השירות עצמו.

הערה נכונה.

ליטול מכאן גם את ההצעה לאפשר לחייב את העוסקים לגלות בחוזה או בכל חשבונית באופן ברור ומובלט, שלצרכן ניתן שירות טלפון בחינם במספר שיפורסם באותה חשבונית.

אני רוצה שזה יהיה גם בחשבוניות, גם בתקשורת.

האם את רוצה שזה יופיע גם בסעיף המסמיך?

כן, לרבות הסמכה לקבוע את זה. את חייבת, אחרת אני לא בטוחה שתהיה לשר הסמכה.

לקבוע היכן זה יפורסם.

נציגת האוצר, מה עם עלות תקציבית?

משרד האוצר תמך בהצעת החוק בממשלה, והוא ממשיך לברך על הצעת החוק ועל הדאגה לצרכן.

הוא רק ירוויח מזה. הוא לא יצטרך להזרים הרבה כספים לבזק.

אין למדינה עלות תקציבית.

אין למדינה עלות תקציבית.

האם יש התייחסות בניסוח לסוג הפגמים והליקויים בהתאם למה שאמרתי קודם? הניסוח הוא מאוד גורף ואולי כדאי לתת את הדעת לנושא הזה. אפילו מנסחי החוק לא התכוונו למה שיכול להשתמע מהניסוח.

מציעי החוק התכוונו.

טוען נציג חברת הגז שלכאורה אפשר להתקשר לחברת הגז ולבוא בטענה על כך שיש ליקוי בכיריים שרכשתי.

שהוא לא קשור בכלל לחברה.

אני מציעה שאנחנו נאפשר להגדיר את זה בתקנות. כלומר, הסעיף המסמיך יהיה רחב דיו כדי שיאפשר גם להגדיר את הנושא זה. אם יהיו הצעות טובות אחרי שנפרסם את זה לקריאה ראשונה, אז נשפר את הנוסח כמובן.

יש לנו הצעה.

אני ראיתי את ההצעה שלכם, ההערה היא נכונה במהותה. נראה לי שהפתרון שהוצע הוא לא מספיק טוב. אני לא יודעת מה זה חלקי נכס אשר בבעלות נותן השירות ככל שלא מדובר בנכס אלא רק בשירות, למשל. צריך לשפר מינוחים.

אנחנו תומכים בתיקון. אנחנו סבורים שהעיקרון שעומד בבסיס התיקון הוא כמובן נכון, צרכני, ואין לנו איתו שום בעיה. אבל בנוסח ההצעה כפי שהובא לפנינו, צריך לחדד בסיפה את הדברים. יש אי בהירות, כי כביכול עשוי להתעורר הרושם כאילו החובה לספק את השירות הטלפוני חינם מוטלת על חברת התקשורת. לא זאת כוונת הדברים. לכן, אנחנו הצענו פה נוסח כדי שהדברים יתוקנו, וכדי שיהיה ברור שהחובה מוטלת על העוסק הרלוונטי. אם העוסק הרלוונטי הוא ספק תקשורת, כמובן שהחובה תהיה על ספק התקשורת. אבל ככל שהעוסק הוא אחר - - -

אני לא כל כך מבינה מה זה העוסק הרלוונטי? האם החשש שאני אפנה לבזק בקשר לתקלה בגז?

החשש שלנו הוא שבזק תצטרך לשאת בעלות. הנוסח כאן הוא לא מספיק ברור. הרעיון שהעוסק הרלוונטי אם זה גז, חשמל, אינטרנט, הוא זה שצריך לספק את שירות הטלפון חינם. אם זה בזק אז בזק. אבל, לא שספק התקשורת ייאלץ לשאת בעלות במקום העוסק.

היועצת המשפטית תיקח את זה בחשבון. אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. לא מדברים בזמן ההצבעה. נציגת בזק, אחרי הישיבה אפשר לשבת עם היועצת המשפטית. אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון-מתן שירות שיחות טלפון לחינם), התשס"ה-2004, של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987), הכנה לקריאה ראשונה, עם המינוחים והניסוחים חדשים בעקבות כל מה שדיברנו כאן, כולל לוח זמנים. האם ניתן להם חודש בשביל התקנות?

לא, אני חושבת שקשה לעמוד גם ב-30 ימים. זה יהיה לא ריאלי משום שיש פרוצדורה שמחויבת בממשלה. אנחנו רוצים שהם יספיקו לפנות לכל הגורמים והעוסקים שזה יחול עליהם. בדרך כלל מדובר על מספר חודשים. אתם תחליטו כמה.

אדוני המציע, מה אתה מציע?

חודשיים.

האם חודשיים ימים מספיקים?

לא, שלושה חודשים.

דוד טל

גברתי, האם אנחנו בשוק? אם תרצו תוכלו לעשות את זה גם בחודש ימים. אתם הבאתם לפה את חוק ההיצף וגמרנו אותו תוך שעתיים. זה חוק שאפשר היה למשוך אותו גם שנה שלמה.

תודה, אני נותן לכם שלושה חודשים. כל התקנות האלה הן באישור ועדת הכלכלה כמובן.


ה צ ב ע ה
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון-מתן שירות שיחות טלפון לחינם), התשס"ה-2004,
של חבר הכנסת חיים כץ (פ/2987), אושרה פה אחד להעלאה לקריאה ראשונה,

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה ראשונה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 9:45.