ישיבת סיכום – הגשת דוח מסכם של ועדת החקירה
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט 5
27/6/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט
יום שני, כ' בסיון התשס"ה (27 ביוני, 2005), שעה 12:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 27/06/2005
פרוטוקול
סדר היום
1. ישיבת סיכום – הגשת דוח מסכם של ועדת החקירה
מוזמנים
¶
חה"כ ג'מאל זחאלקה
ד"ר שוקי דקל - ראש מינהל הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט
עודד הכט - רשות הספורט, משרד החינוך, התרבות והספורט
אורנה סדגת-ארז - יועצת בכירה למנכ"לית, משרד החינוך, התרבות והספורט
שאול פאר - דוברות, משרד החינוך, התרבות והספורט
סנ"צ ישראל סמולוביץ - ר' מדור סיור, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ מאיר כהן - רמ"ד חקירות, המשרד לביטחון פנים
פקד תמר בייט-שרון - קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון פנים
פיני קבלו - סמנכ"ל לקשרי מרכז השלטון המקומי
עו"ד אורי שילה - סמנכ"ל ההתאחדות לכדורגל
ירמי אולמרט - יו"ר איגוד הכדורסל
עודד נחמן - מנכ"ל הפועל תל-אביב
יהושע גורא - סגן יו"ר הוועד האולימפי
מאזן גנאים - הנהלת קבוצת בני סכנין
אורי אפק - יועץ הוועדה
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
אני מתכבד לפתוח את הישיבה המסכמת של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט.
חילקנו לכם חוברות עם הדוח המסכם של הוועדה. בכוונה החלטתי להוציא חוברת מצומצמת, לא רחבה, עם עיקרי ההמלצות. תיכף אסביר אותה בכמה מילים.
הוועדה הוקמה לפני 4 שנים על-ידי מליאת הכנסת בעקבות פנייה של מנהלי קבוצות בליגת העל, שטענו שאם האלימות הזאת תימשך יש סכנה לחיי אדם.
לאחר שעבדנו כ-4 שנים, חקרנו והעמקנו בנושא האלימות בספורט בכלל, ובכדורגל בפרט – אמנם דנו גם באירועי כדורסל ובענפים אחרים – אני מוכרח להגיד שעסקנו למעשה בשני נושאים עיקריים.
הנושא הראשון, דה-לגיטימציה של האלימות, על-ידי פרסום והבאה למודעות הציבורית וחשיפה לאור השמש.
הנושא השני שנמצא בתחום סמכותנו, שינויי חקיקה. הוועדה הזאת יזמה שני סבבים של שינויי חקיקה. זה התחיל בהורדת גדרות באצטדיונים ויסתיים בשבוע הבא כאשר אני מניח שהכנסת תאשר פה אחד בקריאה שנייה ושלישית את שינויי החקיקה החדשים.
הצעת החוק החדשה עיקרה קביעת עונש מרבי של 3 שנות מאסר על הכנסת אמצעי לחימה למגרשים; הרחקה מהמגרשים באמצעות שוטרים, ומהיום גם על-ידי סדרנים, מצלמות וידיאו וכולי – אם היום אדם יכול להיות מורחק עד שנה מהמגרשים, על-פי הצעת החוק יורחק עד 3 שנים; אנחנו עומדים להיות אחת המדינות הראשונות בעולם בהן תהיה חקיקה ברורה כנגד קריאות גזעניות. מי שינהם כלפי שחורי-עור או יצעק "מוות לערבים" או "מוות ליהודים" יסתכן בשנת מאסר. אלה שינויי החוק העיקריים.
עלינו לפעול בצורה משולבת לאורך כל השרשרת. השרשרת מתחילה בחינוך, וכפי שיציגו כאן אנשי משרד החינוך נעשו לא מעט דברים בעקבות דיוני הוועדה; עוברת דרך הגופים הוולונטריים – ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל, שאגב בעקבות דיוני הוועדה שינו את התקנונים שלהם ברוח הדיונים שהיו כאן; עוברת דרך החקיקה; דרך אכיפת המשטרה; דרך השיפוט; ועד לנושאים משלימים, כמו ההצעה שלנו להקמת מינהלת אוהדים על-יד ההתאחדות לכדורגל, עם הקבוצות, כפי שזה נעשה באנגליה; עבור דרך ההמלצות שלנו בתחום התקשורתי, על טיפול התקשורת בנושא; ובעיקר שדרוג רציני של תשתית האצטדיונים.
אני מעריך שאם נפעל במשותף בכל המכלול הזה, בכל הזרועות בעת ובעונה אחת, יש סיכוי להתקדם. אם לא נעשה כן, אני כותב בדוח בדברי הפתיחה: "אני חש חובה להתריע, כי אם לא יינקטו מיידית, במהירות ובתקיפות, עיקרי הצעדים המומלצים על-ידי הוועדה – נהיה עדים לאסון או שורת אסונות בכדורגל הישראלי שיעלו בחיי אדם. מה שקרה באנגליה יקרה גם כאן, וחבל שלא נלמד מניסיונם של אחרים ונאלץ לחזור על הטרגדיה בעצמנו."
במשך 4 שנים ישבנו על המדוכה. לאחר 8 חודשים הוצאנו דוח ביניים. בדוח הזה אמרנו מה שכרגע חזרתי עליו במהירות, אלה ששת הנושאים העיקריים בהם צריך לטפל. לאחר מכן במשך 3 שנים בדקנו קטע-קטע, גם לאור האירועים שהתרחשו, וחידדנו כל הזמן את ההמלצות.
הוועדה הזאת מסיימת היום את תפקידה. בקרוב תוקם ועדת משנה במסגרת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שתמשיך לעקוב אחר ביצוע המסקנות ותלווה את הנושא, כדי לא לאבד את ההיבט הציבורי שעליו דיברתי. אבל ברור לגמרי, כי אם לא יהיה כאן מהלך כולל אנחנו נמשיך לדבר ולא נעבור לפן המעשי.
מבחינת הפן המעשי, צריך לדעת, נעשו כמה דברים. לדוגמה, שינויי החקיקה והתקנות שאפשרו את הסרת הגדרות ב"בלומפילד", ב"קריית אליעזר" וברמת-גן. רק הבוקר נפגשתי עם מנהלי אצטדיונים שדרשו להסיר את הגדרות ב"טדי". אוהדי ביתר ירושלים, היציע המזרחי המפורסם והיציע המערבי – אין שום סיבה שבעולם, אם הם לא קופצים אל תוך המגרש ב"בלומפילד", שהם יקפצו למגרש ב"טדי". בשינויי החקיקה שכבר עשינו, כניסה למגרש היא עבירה פלילית, אנשים מסתכנים במאסר. לכן אני מקווה שעד העונה הבאה הגדרות יוסרו ב"טדי" וגם באשקלון ובמקומות אחרים. עלינו להבין שכאשר נותנים תנאים הוגנים וסבירים לקהל האנשים מתנהגים בהתאם. בהיכל התרבות לא קופצים לבמה. אם יהיו מגרשים מטופחים ואצטדיונים מסודרים, כפי שאנחנו ממליצים, עם שירותים לנשים, עם אפשרות שילדים יבואו וייהנו, לא יקפוץ קהל למגרשים. לכן צריך להשלים את מהלך הסרת הגדרות.
אנחנו ממליצים על הקמת קרן של 300 מיליון שקלים לשדרוג האצטדיונים. אני לא אומר שמחר יהיה כאן "סן סירו" וגם לא האצטדיון של פיינורד רוטרדם, וגם לא "המרקאנה", אבל אין ספק שבכספי המועצה להסדר ההימורים בספורט, שתקציבה השנתי כ-900 מיליון שקלים, מוכרחים להקים את הקרן הזאת ויחד עם גורמי מימון פרטיים צריך לשדרג את האצטדיונים, בדיוק כמו במודל האנגלי. אם זה יתבצע הקהל יבוא, ירגיש טוב, ייהנה ואפשר יהיה להתקדם.
אני חוזר אל תחום החקיקה. כאשר נפצע אדהם שביטה בדקנו את החוק והסתבר שיש בו לקונה. חוק הבטיחות במקומות ציבוריים לא כיסה את נושא הכנסת אמצעי לחימה למגרשים. יותר מזה, היו לנו כאן הצעות לאפשר הכנסת אבוקות וסוגים אחרים של פירוטכניקה למגרשים. בדקנו באירופה ומצאנו שכמעט בשום מקום דבר כזה לא אושר, ואיפה שזה נבדק לא המשיכו בזה. ראינו שרקטה וחזיז כמעט הורגים, אנחנו מכירים את זה היטב, ואנחנו יודעים מה עושים רימוני עשן באצטדיונים לאנשים שיש להם קשיי נשימה. בוודאי חשתם בבלומפילד או אפילו במקומות קטנים יותר איזה מחנק נוצר כאשר פותחים רימוני עשן. משרד המשפטים ממליץ להטיל עונש של 3 שנות מאסר על מי שיכניס אמצעי לחימה למגרשים. החוק כבר מוכן לקריאה שנייה ושלישית ובתוך 10 ימים תהליך החקיקה יסתיים.
גזענות – לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל קריאות גזעניות, קריאות כנגד כהי-עור עונשן יהיה עד שנת מאסר. זה מהפך.
אנחנו מובילים את כל השינויים הללו כדי ליצור הרתעה. הרתעה תהיה כאשר המתפרעים הראשונים ייכנסו לבתי-סוהר בשל אלימות במגרשים, אז אנשים יעשו חושבים פעמיים.
אני לא נאיבי לחשוב שהרתעה מספיקה, מוכרח להיות תהליך חינוכי – ותיכף ד"ר שוקי דקל ידבר עליו. דעו לכם, הבעיה מתחילה היום בהורים, כאשר כל משפחה שבנה בן ה-9 או ה-10 משחק כדורגל בטוחה שאצלה בבית גדל יוסי בניון הבא, ואם לא יוסי בניון אז לפחות אייל ברקוביץ, ולכן ההורים הם הגורם האלים מספר אחד בליגות הילדים ובליגות הנמוכות. אנחנו ממליצים בדוח על שורת מהלכים בתחום החינוכי כדי להוביל מהלך חינוכי מקביל.
אבל לא די במהלך חינוכי ולא די בחקיקה. יש לנו שורת המלצות למשטרה לגבי האכיפה, שבחלקן כבר בוצעו ובחלקן עדיין לא מבוצעות. אנחנו מציעים להקים יחידת מודיעין משטרתית ולטפל בכל נושא ההימורים הבלתי חוקיים. השוק הזה מגיע, על-פי האינפורמציה שנאספה על-ידי הוועדה, ל-14 מיליארד שקלים בשנה. ישב כאן מפכ"ל המשטרה והודה שהמשטרה לא העלתה את זה לראש סדר העדיפויות ושהנושא אינו מטופל. אנחנו דורשים לטפל בנושא ההימורים הבלתי חוקיים ולאכוף ככל הניתן, כולל שדרוג היחידות שנשלחות למגרשים, כולל דרישה ששוטרים יסתכלו על הקהל ולא על המשחק, שורה שלמה של המלצות בתחום המשטרה.
אני מוכרח לציין מניסיוננו שהמשטרה התחילה לפעול על-פי החוקים החדשים, ואני מקווה שהם יפרטו על כך בהמשך, ועל-פי התקנות החדשות גם סדרנים יוכלו לפעול.
לא לכל המקומות הוכנסו עדיין מצלמות וידיאו. על-פי תיקוני החוק שהכנסנו מצלמות וידיאו במגרשים הן היום ראיה קבילה.
יש לנו בעיה, אני לא מתבייש לומר, עם מערכת המשפט. השופטים עד היום שפטו בעיקר במידת הרחמים. 4 פעמים הזמנו את מנהל בתי-המשפט לדיוני הוועדה. פרקליטת המדינה, היום שופטת בית-המשפט העליון, השופטת עדנה ארבל היתה בדיוני הוועדה. דרשנו ממערכת המשפט להתייחס לנושאים הללו בחומרה הראויה. לצערי עד היום זה לא קרה. אבל אם כל השרשרת הזאת תעבוד במשותף יש סיכוי להתקדם.
אנחנו ממליצים על הקמת מינהלת אוהדים על-יד ההתאחדות לכדורגל. מה שטוב באנגליה, טוב גם כאן. לקבוצה אנגלית יש 40,000-50,000 אוהדים רשומים, כל אחד עם כרטיס אוהד, ששמותיהם נמצאים במחשב, וכאשר קבוצה כזאת יוצאת חוגי האוהדים הם שמדווחים על האוהדים הבעייתיים שיש לפקוח עליהם עין, ולעתים משגיחים עליהם בעצמם.
שמעתי הבוקר שגם בקבוצת בני סכנין עשיתם ניסיון דומה, להחזיק את קבוצות המתפרעים על-ידי חוג האוהדים שלכם.
הנושא הזה נמצא עדיין בחיתוליו בארץ. מוכרחים למסד אותו ולהשקיע בו הרבה מחשבה, ובעיקר יוזמה. הצענו להתאחדות לכדורגל לקחת את זה על עצמה. הם קיבלו אותנו בצורה חיובית ומנומסת, עם כוס קפה, אבל מעבר לזה לא הרימו את הכפפה. אנחנו קוראים להתאחדות לכדורגל להרים את הכפפה. זה יכול להיות אחד הכלים החשובים, היעילים והחזקים כדי להבטיח התנהגות נאותה של האוהדים וגם לתת ליווי נכון לקבוצה, כולל גם בנושאים המסחריים, שלא אכנס אליהם כרגע.
בשני הפרמטרים העיקריים שהזכרתי שהוועדה היתה מופקדת עליהם – גם שינויי חקיקה וגם יצירת מודעות ציבורית – בגדול התקדמנו.
אני לא יכול לומר שהצלחנו ליצור אינטגרציה של כל הגורמים. רצון טוב קיים, אבל אין מערכת כוללת שעובדת כיד אחת נגד האלימות בספורט. פעמים רבות מְתַרצים את זה בכך שיש בעצם אלימות גם בחוץ, היא נמצאת בכל מקום ולכן הכדורגל הוא רק ראי שלה. זה נכון ולא נכון. באנגליה יש בעיות שכרות קשות בהרבה מאשר אצלנו, בטורקיה החברה לא פחות אלימה, בגרמניה היסטורית היו תופעות קשות מאוד של אלימות, וגם היום יש שם תנועות ניאו-נאציות ושנאת זרים, ובכל אופן במקומות האלה מתמודדים עם האלימות בכדורגל ומגיעים לתוצאות.
הכדורגל והכדורסל הם אמצעי הבידור הפופולריים ביותר בעולם, וגם בארץ. אני מוכרח לציין את איגוד הכדורסל, שלאחר כל דיון כאן שנגע אליהם הלכו הביתה, עשו שיעורי בית והסיקו מסקנות. נכון שבכדורסל קל יותר לשלוט מאשר בכדורגל. בכדורגל מעורבים הרבה מאוד רגשות, הרבה מאוד יצרים ובעיקר הפופולריות שלו חוצה את כל השכבות החברתיות ואת כל שכבות האוכלוסייה, ועל הכדורגל "מתלבשים" כל הקונפליקטים שאנחנו מכירים בחברה הישראלית. אבל זה לא אומר שאי אפשר לנקות את הכדורגל מהאלימות. אני חושב שאפשר. הדוח הזה הוא מאוד תמציתי ומאוד יבש, אבל מסמן במדויק את הקווים, מה צריך לעשות.
אני מתנגד לכך שהמחוקק או הממשלה יתערבו לקבוצות, למועדונים ולהתאחדות לכדורגל בתחום עשייתם. אמרתי לאורך כל 4 השנים שמוכרחים לשמור על הוולונטריות של העוסקים בספורט. ועדת החקירה הפרלמנטרית, ועדת החינוך של הכנסת וועדת הכלכלה לא באים להחליף את ההתאחדות לכדורגל. אבל ההתאחדות לכדורגל מוכרחה להוכיח רצינות. אני מקווה מאוד שיבואו לכדורגל אנשים טובים בהתנדבות – ראיתי בשבוע האחרון כל מיני הצעות מעניינות – להנהלות ולגופים הציבוריים המלווים את הכדורגל וישימו להם למטרה לנקות את האלימות. כתבנו פרק שלם, מה אנחנו מצפים מההנהלות, מה אנחנו מצפים מהמאמנים, מה אנחנו מצפים מהשחקנים.
ישב כאן יוסי אבוקסיס ואמרנו לו: תנועה אחת לא נכונה שלך במגרש כתגובה להחלטת שופט מגיעה אל מאות אלפים צופים בטלוויזיה ויוצרת אחרי זה לא מעט גלי ריקושטים של אלימות. לכן האחריות על מי שחיים מהענף, מתפרנסים מהענף ובעצם מחזיקים אותו גדולה הרבה יותר.
אני מקווה מאוד שבאמצעות החקיקה הזאת נוכל להתמודד גם עם בעיית האחריות השילוחית, שהעלו בעלי הקבוצות ומנהלי הקבוצות לא פעם ולא פעמיים.
בסופו של דבר צריך להבין, האלימות בכדורגל היא סרטן המכלה את כל המערכת. אני יודע שיש דרגות בקודש, ואני יודע שסטטיסטית בשנים האחרונות המצב כאילו קצת יותר טוב, אבל אני מסכם את הדוח הזה ואת מה שיש בתוכו באמירה שהקראתי לכם בהתחלה. אסור שנחכה שיקרו כאן שני אסונות, כמו שקרו באנגליה, עם עשרות הרוגים, שאז האנגלים התעוררו ובנו אצטדיונים ופיתחו את המודל שאנחנו מעתיקים כאן היום וביצעו שינויי חקיקה ובעצם הצליחו בגדול להדביר את האלימות מהמגרשים. בשוליים תמיד האלימות קיימת אבל בגדול הם הצליחו.
אני מנסה לשכנע כבר כמה שנים את מר דיוויד שטרן, הקומישינר של ה-NBA, לבוא לכאן ולספר איך הצליח להוציא את האלימות מתוך ה-NBA האמריקאי. נפגשתי אתו לפני כמה חודשים. היו כמה דוגמאות גם בעונה האחרונה, כיצד הוא נהג ביד ברזל, בלי חוכמות. עלינו להבין, צריך בזרוע אחת לעשות מהלכים חינוכיים, אבל בזרוע השנייה ליצור הרתעה. מאמן או שחקן יידע שאם הוא יפתח את הפה ייענש בקנסות כבדים מאוד. שאלתי את מר דיוויד שטרן מי בית-הדין, והוא אמר לי: אני. שם זה עובד אחרת, אבל יש כללים ברורים מאוד.
אני חושב שאם ההתאחדויות והאיגודים, ואנחנו בכנסת, שנמשיך ללוות את הנושא, ומשטרת ישראל, ובתי-המשפט, ומשרד החינוך, והמשרד לביטחון פנים, ומשרד המשפטים וכל המערכת תעבוד במשותף – זה אפשרי.
כשהקמנו את הוועדה אמרו
¶
זאת תהיה עוד ועדת דיבורים ועוד פעם נשמע ברבורים. יש בעלי טורים בעיתונות הישראלית שמתפרנסים מזה, אני יודע. ועובדה, ביצענו שני מהלכי חקיקה דרמטיים. אין כמעט אף מדינה באירופה שהלכה לחקיקה בנושא גזענות כמונו. אז יגידו לי: מה, תעצור את כל היציע המזרחי? לא. אבל ברגע שיהיו המעצרים הראשונים ותהיה הענישה הראשונה יתחיל סוף-סוף דיון ציבורי. מדוע מותר בכדורסל לשאת שחקן כהה-עור על כפיים אבל כשהוא מגיע לשחק כדורגל ברוך דגו צריך לשמוע כאלה נהמות מגעילות ומכוערות? למה שחקנים ערבים לא נמדדים על-פי ערכם הספורטיבי, כולל הקללות המקובלות, אלא מייד מזכירים להם את דתם, את מוצאם וכולי, ודעת הקהל עובדת לסדר היום? על-פי החקיקה שאנחנו משנים לא יעברו על כך יותר לסדר היום, ואני מקווה שנצליח בגדול לנקות את המגרשים ולנקות את האווירה.
את ליטרת הבשר שלנו כמחוקקים אנחנו מביאים. אני לא תמים ואני יודע שזה מצריך עבודה משותפת של כל הגורמים. אני מקווה שהפעם, בעקבות הדוח הזה, ובפעולה שנמשיך לעשות כאן נגיע לתוצאות.
שוקי דקל
¶
אתמקד בקצרה בסיפה של דברי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אבו וילן, שאכן שם את הנושא הזה במרכז העשייה וכל הזמן, גם היום אם שמתם לב, הדגיש שזה טיפול מערכתי. אין טיפול אחד באלימות אלא טיפול של כל הגופים שחברו יחד. אני חושב שהוועדה העצימה את התהליך ויצאנו לדרך.
ועוד נקודה אחת, אני רוצה לחזק את מה שאמר חבר הכנסת וילן, שזה באמת לא ועדה של עוד דוח ועוד מגרה. אנחנו בתהליך של עשייה, והעשייה צריכה להיות אג'נדה לחיים קדימה, מכיוון שהאלימות היא מכת מדינה.
הנושא הראשון, הוקמה ועדה ושרת החינוך, התרבות והספורט אימצה את התוכנית שנקראת "אצטדיון בטוח", שיש בה שלושה פרקים.
פרק אחד הוא ניהול האצטדיונים, קרי: מנהלי אצטדיונים ונושא שיטור וסדרנות.
הפרק השני הוא תקנים לבנית המגרשים. חבר הכנסת אבו וילן נגע בנושא הזה. יש קשר הדוק בין אלימות לבין מצב המגרש. במגרשים ראויים, שיש בהם שירותים וגם שירותי נשים באות משפחות. כשבאות משפחות, אמנם זה לא מנצ'סטר יונייטד ולא ריאל מדריד, אבל כאשר באות משפחות למגרש הבעלים או החברים מתנהגים אחרת, זאת עובדה. לאור זאת קבענו תקנים של בנייה ומשרד הפנים, ביחד אתנו, הוציא תקנות בנייה מחייבות. עברו מהתקן האמריקאי לתקן האנגלי, שנקרא "The green book" ומתקנים חדשים נבנים על-פי התקן הזה, שמספק גם בטיחות וגם אפשרות למניעת אלימות.
הנושא השני – והיום חבר הכנסת וילן הרצה עליו באחד הקורסים במכון וינגייט – הוא ניהול אצטדיונים. ניהול אצטדיון של אלפי צופים – זה אחריות לחיי אדם, זה בטיחות, זה מקצוע. מנהל אצטדיון צריך לעבוד מול המשטרה, מול גופי החירום – כיבוי-אש ואחרים, מול התקשורת, לנהל מערכת של אלפים. את מי שמו בעבר לנהל אצטדיונים? מי שהיה מכבס את בגדי השחקנים או מסמן בסיד באופן ידני את המגרשים. הפכנו את זה למקצוע. ראינו שבידם העניין הזה, והקורס מסתיים. זה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם ההתאחדות לכדורגל.
הנושא השלישי, אני שמח מאוד לבשר לכם על תוכנית שאנחנו מתכוונים להתחיל בה ב-25 ביולי, שהיא מהפך משמעותי שהוועדה העצימה. פרט להורדת הגדרות – ואני לא ארחיב כי היושב-ראש כבר ציין שכולם נבהלו מזה אך התברר שהורדת הגדרות מנמיכה את הלחץ והמתיחות, כשאנשים לא נמצאים בכלובים. והנה הראיה, במקומות שהורדנו גדרות אנשים באים למשחק כמו אל קונצרט, כאילו באו לראות תיאטרון, ואני שמח על כך. כחולי המדים – ויסלחו לי חבריי, אנחנו הרי פועלים ביחד – גורמים לאנשים מסוימים להימצא בלחץ. אנחנו הולכים למגמה שסדרנים יחליפו שוטרים באצטדיונים. הזכרת את אנגליה, אנחנו מכירים את המודל הזה. סיכמנו על תוכנית וב-25 ביולי נצא לדרך, נכשיר סדרן מזן חדש, עם סמכויות אכיפה. זה דבר פנטסטי. כתוצר לוואי, האגודות והקבוצות, כולל בכדורסל, ירוויחו, מכיוון שהשיטור עולה הרבה מאוד כסף. אנחנו חושבים שזה יביא להורדת האלימות.
צריך לזכור, כל הדברים האלה נמצאים בתהליך ביצוע. שלא יגידו שזה מהלך של דיבורים.
אני רוצה לציין גם את התוכנית השנתית למניעת אלימות ולהגינות בספורט. עשינו פיילוט בבתי-ספר בירושלים, עם ביתר ירושלים ועם הפועל ירושלים בכדורסל ובכדורגל, תוכנית לאורך השנה, שהמנכ"לית והשרה היו מעורבות בה. היו שני peak'ים כדי שנוכל לראות איך הדברים מתקדמים. זה נמצא בתהליך ואנחנו מקדמים את התוכנית.
עם מר יעקב יונה אנחנו הולכים לכיוון השכונות, שהוא מטפל בהן. הוא לקח על עצמו לתת הזנה אחר-הצהרים.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה צריך לצאת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה וביקש להגיד שני משפטים, לכן אעצור אותך ותוכל להמשיך את דבריך לאחר מכן.
ג'מאל זחאלקה
¶
אני שמח מאוד על העבודה הזאת. אני חושב שנעשית כאן עבודת קודש, עבודה מצילת-חיים בסופו של דבר. בספורט צריכה להיות אווירה טובה וצריך לפעול למען זה.
חסרים לי בישיבה הזאת נציגי האוהדים. אני חושב שהם הכתובת העיקרית. אני חושב שצריך כל הזמן להעביר מסר שאנחנו בעד האוהדים, רוצים את טובת האוהדים, רוצים שיבואו יותר אוהדים למגרשים. צריך שהשיח יהיה שכל המערכת תומכת באוהדים, על אף שלא מתחנפת אליהם.
אני לא הולך הרבה למשחקי כדורגל אבל כשאני שומע אילו ססמאות אנשים צועקים אני נדהם. אני חושב שיש דרכים שכל הנהלה יכולה לטפח. למשל כל הנהלה תוכל לעשות שיר לקבוצה, יהיו קופירייטרים של ססמאות, שאנשים יוציאו קיטור. צריך להיכנס לראשו של האוהד ולחשוב איך אפשר לנתב את האנרגיות שלו למשהו קונסטרוקטיבי, של תמיכה רבה יותר בקבוצה שלו ולא גזענות, על אף שהוא יכול לצעוק נגד הקבוצה היריבה. אני חושב שצריך לעשות את זה באופן מודע.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
יש לי ויכוח גדול מאוד עם הבנים שלי על השירים נגד הקבוצות האחרות. תיזהר, אתה עולה כאן על מוקש.
ג'מאל זחאלקה
¶
מניסיוני כפוליטיקאי שמשתתף בהפגנות, כשנותנים לקהל לצעוק כל מה שירצה שומעים ססמאות שונות ומשונות, שלפעמים בכלל לא רצויות, שלפעמים הולכות לכיוון לא טוב. אבל אם אתה מכין להם מראש ססמאות ונותן להם ביד, אתה יוצר איזו אחידות ויודע שתשיג את שלך. אני פונה להנהלות הקבוצות לחשוב על זה, איך לתת לאוהדים לבטא את אהדתם לקבוצה על-ידי שיר לכל קבוצה, שיהיה שיר יפה וקליט, או ססמאות מסוימות.
ג'מאל זחאלקה
¶
לפעמים אפשר אפילו לשתול מישהו בין האוהדים. צריך לחשוב בצורה מודעת איך לנתב את האנרגיות של האוהדים כדי שלא ילכו לעידוד אלימות או לגזענות. אני חושב שזה קו שצריך להמשיך בו אחרי המלצות הוועדה, אני חושב שזה הדבר העיקרי.
אני מתנצל שאני צריך לעזוב ולרוץ לוועדה נוספת.
שוקי דקל
¶
מינהל הספורט ביחד עם הדוברוּת של המשרד הובילו קמפיין למניעת אלימות במגרשי ספורט באמצעות תשדירים בערוצי הכבלים, כי כפי שאמרת זה פעולה רב-מערכתית בכל מיני כיוונים.
שלחנו משלחות נוער לארצות-הברית למחנות אליהם מגיעים בני נוער מכל מיני מדינות בהן יש עימותים. הם עברו סדנאות בנושא הזה והכשירו מדריכים צעירים איך להפחית אלימות ואיך לקבל את השונה והזר.
שיתפנו כוכבי ספורט בפנלים בבתי-ספר. היתה לזה הצלחה בלתי רגילה. עשינו את זה פעמיים ובשנה הבאה צריך להרחיב את הפעולה הזאת בכל המערכת.
שיתוף כוכבי כדורגל עם ארגון השחקנים – זה לא יצא לפועל אבל הועלה רעיון שכוכבי כדורגל ומאמנים בולטים יתנדבו לשבת ביציעים המוּעדים. ברגע שמישהו יתפרע, הם רק יעמדו ויסתכלו, יעמדו מול הקהל הזה. אין לנו ספק שגם זה יסייע.
קיימנו שני כנסים ארציים, אחד בנצרת בהשתתפות 320 מנהלי מחלקות לספורט ברשויות המקומיות ואנשים שעוסקים בתחום החינוך בספורט, על הסברה בתחום האלימות. קיימנו כנס ארצי במכון וינגייט לכל גופי הספורט בנושא מניעת אלימות והתנהגות במגרש. צריך לזכור שבזירת המשחק האלימות לא קיימת, אבל היא מתחילה שם, כמו שחבר הכנסת אבו וילן אמר. אם אחד השחקנים מרים יד או עושה תנועה הוא גורר אחריו את מאות האלפים.
עשינו פרויקטים עם קרן סקט-רש"י בכל הישובים בפריפריה, יהודים וערבים, על דרך חיים דרך הספורט, על כל האפשרויות של התקשרות. לא צריך להסביר כאן שהספורט הוא טריגר, הוא מטרה, הוא אמצעי, הוא גשר בין צירים, הוא מוריד מחיצות. אני עם גופייה, הוא עם גופייה, לא צריך אולפן, לא צריך ללמוד ערבית או עברית, נותנים כדור ו"מדברים".
יש לנו פרויקטים רבים בצפון, פרויקטים של דו-קיום – כמו צעדות, רכיבה.
חשוב לציין שבהנחיית השרה והמנכ"לית משרד החינוך אימץ את מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית. זאת לא ועדה של עוד מגרה אלא דברים מתבצעים בפועל, זה אג'נדה לכל החיים.
שוקי דקל
¶
בנושא הדו-קיום יש לנו פרויקטים שנוגעים לספורט ולכדורגל. הישובים הבולטים: סח'נין, אום אל-פחם, בועינה-נוג'ידאת, עראבה. בין בועינה ונוג'ידאת למשל יש מלחמת עולם אבל עובדה שבספורט הם מדברים.
בדרום יש לנו פרויקטים ייחודיים בספורט למגזר הבדואי והיהודי. אנחנו קוראים לזה "הכר את השכן". אתם צריכים לראות את האירוח, כיצד אלה ישנים בבתי אלה. זה הספורט. הדברים נבנים בצורה מסודרת ומתנהל אחריהם מעקב.
אנחנו עושים פרויקט עם ה-British council. שלחנו מאמנים צעירים מהארץ, יהודים וערבים, למנצ'סטר, שקיבלו שם שיעורי אימון ושיעורים בנושאים הקשורים לאכיפה, חוק ומשמעת. לאחר שחזרו לישראל עשינו מחנות אימונים בישובים יהודים וערביים.
אני רוצה לסכם, כיוון שיש עוד כמה דוברים, ולומר שזו כמובן דרך חיים, כפי שאמר היושב-ראש, כולנו ביחד. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל עם המשטרה, לפעמים הם אפילו מאיצים בנו, ועם ההתאחדות לכדורגל. יש עוד הרבה מה לעשות ורציתי רק להמחיש לכם קצת מן הפרויקטים שאנחנו עושים.
פיני קבלו
¶
ראשית, אני מברך על הדוח. מאחר ויש לי ניסיון עשיר, גם מתפקידיי הקודמים, כאשר ליוויתי קבוצה מליגה ג' ועד הליגה הלאומית, אכן נכון לומר שהסביבה היא שיוצרת אווירה. אני זוכר שכאשר המגרשים היו מוזנחים היתה אלימות גדולה מאוד ולאחר שהקמתי את המגרש המפואר בבית-שאן מידת האלימות ירדה באופן דרסטי, אין כמעט כל אלימות בשנים האחרונות.
אני רוצה מאוד לקדם בשלטון המקומי את הדוח היפה הזה, שנעשתה בו עבודה מצוינת, אבל אני מודע גם לקשיים שהרשויות המקומיות וראשי הרשויות נתונים בהם. עם פתיחת מגרשי הכדורגל אנשי המשטרה עושים בדיקות כדי לוודא את כשירות המגרש לקראת פתיחת העונה. בעניין הזה חייבים להימצא תקציבים. ראיתי כאן המלצה שתוקם קרן של 300 מיליון שקל. לרשויות המקומיות לא פשוט להוציא סכומי כסף כאלה מהספורטוטו, ולכן אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שהמשטרה, כתוצאה מהחוק שיעבור, לא תאשר פתיחת מגרשים.
יהיו עיריות שלא יהיו בידן תקציבים לתת את המאצ'ינג המקובל – כי רשות הספורט נותנת מאצ'ינג 40% מול 60% או להיפך. אני מכיר את זה, בעיר שלי בניית המגרש נתקעה באמצע בגלל שלא היה כסף למאצ'ינג. המגרשים לא יוכלו להיפתח וראשי הרשויות יעמדו בלחץ של האוהדים ויתקלו בגידופים בעל-פה ובעיתונות. לכן צריך לאפשר לזה זמן ולמצוא לזה תקציבים. לדעתי משרד האוצר חייב להיכנס כאן, כי עניין המאצ'ינג הוא משמעותי ביותר ברשויות המקומיות. הכסף העיקרי ניתן לערים הגדולות שיש להן אפשרות לתת מאצ'ינג. הערים הקטנות לא מצליחות לתת מאצ'ינג וגם לא יצליחו. רוב המגרשים הבעייתיים הם לא בהפועל תל-אביב או בהפועל חיפה. המגרשים הבעייתיים נמצאים בכפרים ובישובים בפריפריה. לכן צריך למצוא פתרון לעניין הזה. אם יימצא פתרון, אני מאמין שהדוח הזה ימומש ותהיה הצלחה גדולה מאוד בהורדת האלימות.
ישראל סמולוביץ
¶
אני אדבר על התחום האג"מי וחבריי ידברו בהמשך גם על הצד האח"קי (אגף החקירות).
אם אתם זוכרים, בתחילת העונה היה לחץ גדול והיה קצת רעש בעיתונות בגלל אירועים שונים, אבל לא רק בגלל זה, כי העבודה אכן התחילה כמה שנים קודם לכן. מבחינת מדיניות המשטרה נכנסנו להלך-רוח תקיף יותר. המדינית שלנו הפכה להיות תקיפה יותר ונמסרו הנחיות ליחידות בשטח לביצוע פעילות תקיפה בכל העבירות שהוזכרו כאן קודם, בצורה יותר יעילה וסיסטמתית.
במהלך השנה האחרונה היו כ-400 הרחקות ממגרשי הכדורגל.
יש עוד כמה דברים נוספים שאנחנו עושים בד בבד, בשדרוג המערכים הטכנולוגיים במגרשים. יש לנו מערכת "גול" – מערכת בה אנו רושמים את כל מי שמורחק מהמגרשים, עם תמונה שלו ופרטים. זה מופעל בכל הארץ וניתן לדעת מי הורחק מאיזו קבוצה ומאיזה מגרש.
השנה אנחנו מכניסים דבר נוסף, זיהוי פנים אוטומטי. אם בעבר היתה בעיה לזהות מי נכנס, הכנסנו מערכת אוטומטית שתצליח לזהות את האדם שמנסה להתחמק מאתנו אל תוך המגרש, וגם זה ייצור הרתעה.
הטמ"סים (טלוויזיה במעגל סגור) שדיברו עליהם קודם יוצבו בכל המגרשים, ויש לשדרג אותם. ראיתי אותם כמעט בכל המגרשים בליגת העל אבל אנחנו רוצים לעשות אותם טובים יותר, לרמת זיהוי פנים, כדי שאפשר יהיה לשלוט בזה מרחוק.
בשני מגרשים, של ביתר ירושלים ומכבי חיפה, רוצים להכניס השנה שערים פרפריים כדי לשמור טוב יותר על הכניסה, ליצור כניסה מבוקרת יותר. מדברים גם על כרטיסים מגנטיים כדי למנוע זיופים, וכדי שתהיה בקרה טובה מי נכנס ובאיזה שער. הלוואי וזה יופעל בכל המגרשים אבל זה תהליך שדורש המון תקציבים, לכן מתחילים בינתיים באצטדיונים הגדולים.
כמו שהוזכר כאן, הורדת הגדרות תרמה בהחלט לאווירה הנוחה.
אנחנו בהחלט מאמצים את מודל הסדרנות שהוזכר כאן, הולכים יד ביד, למרות שיכול להצטייר כאילו זה פועל נגד המשטרה, אבל אנחנו דוחפים לכיוון הזה. אנחנו בהחלט רוצים פחות נוכחות משטרתית במקום. הנוכחות המשטרתית תהיה איכותית – כוחות יס"מ, כוחות התערבות מיוחדים למקרים של חוסר שליטה והתפרעויות. בכל השאר יטפל הגוף האזרחי, הסדרנים, עם מנהל האצטדיון שהוכשר לכך בקורס מיוחד, בשיתוף עם ההתאחדות לכדורגל.
שיתוף הפעולה בעקבות ההחמרה בחקיקה – אנחנו בהחלט לוקחים חלק בעניין הזה. השתתפתי בעצמי בכל דיוני הוועדה בתחומים בהם הייתי מעורב, אם על הפירוטכניקה ואם על כל נושא אחר. במיוחד החוק הייחודי שייכנס בקרוב לתוקף בעניין הקריאות הגזעניות – היו המון ויכוחים בעניין הזה. בסופו של דבר זה נכנס ואני מאמין שיאושר בקרוב.
הוקמה ועדה משותפת שהתכנסה מדי פעם, ועדה משולבת שלנו עם משרד החינוך, ההתאחדות לכדורגל, שופטים, שחקנים ומאמנים, כדי שכל אחד יוכל להעלות טענותיו בפנינו, אם יש לו כאלה, וגם כדי להתעדכן בדברים שוטפים.
היתה פעילות משותפת עם התובע של ההתאחדות לכדורגל. כל אימת שהיתה התפרעות במגרש מסוים שלחנו לו דוח והוא היה נותן לנו אחר-כך דיווח על אמצעי השיפוט שננקטו כנגד אותה קבוצה. זה היה מסמך מחייב של אותו קצין משטרה, מפקד המגרש שהיה במקום, שהעביר את הדוח שלו לתובע של ההתאחדות לכדורגל והתובע היה מטיל קנסות ועונשים חמורים מאוד. אני מקבל סיכום כמעט מדי שבוע על כל המגרשים, לא רק בליגות העל, אילו עונשים הוטלו על שחקנים, מאמנים וחברי קבוצה למיניהם שהיו מעורבים על-פי דוח השופט באירועים כאלה או אחרים, וזה מצוין.
באותו אופן יש לנו שיתוף פעולה עם דובר ההתאחדות לכדורגל על פרסום של דברים שונים. אני חושב שהתחום הזה עדיין חלש וצריך לחזק אותו בכל ההיבטים, בכל המשמעויות השונות של הענישה, ההחמרה, סמכויות סדרנים וכדומה. חייבים להפיץ את זה בכל תחומי התקשורת.
אני חושב שאם כל הגופים יירתמו למערכה הזאת, יש סיכוי טוב לצמצם לפחות את האלימות ברמה ניכרת.
מאיר כהן
¶
קודם כול, אני רוצה לברך על פעילות הוועדה בשנים האחרונות. אין ספק שזה משפיע מאוד על ההתייחסות, גם של השוטרים וגם של האזרחים בנושא האלימות.
במשטרה ככלל יש עלייה במלחמה נגד האלימות, ולא משנה אם זה אלימות נגד קטינים בבית-הספר או אלימות במגרשי הכדורגל. הנחינו את כל החוקרים, את כל קציני החקירות במשטרת ישראל, ובפרט בכדורגל, בנושא החמרת האכיפה, פתיחת תיקים והשלמות. קבענו כי תיקים לא ייסגרו אלא אם כן מוצו כל הליכי החקירה וכי יש לנסות להגיע לכתבי אישום.
יש לי כמה נתונים, אם זה מעניין את כבוד היושב-ראש. בעונה האחרונה היתה ירידה במספר התיקים, זה כבר טוב. בעונה האחרונה נפתחו 240 תיקים – גם תיקי אזהרה וגם תיקי פ"א – לעומת 288 תיקים שנפתחו בעונה הקודמת.
מאיר כהן
¶
גם זה יכול להיות, אבל גם היתה יותר אכיפה ויותר השפעה של מדיניות המשטרה.
מתוך תיקי ה-פ"א שנפתחו, 50% הגיעו לכלל כתבי אישום. זאת הצלחה וזה טוב מאוד. אנחנו לא סוגרים תיקים כלאחר-יד בשל חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות. מעט מאוד תיקים נסגרים בשל חוסר עניין לציבור. בשל חוסר ראיות התיקים נסגרים רק לאחר שמוצו באמת כל הפעולות ולאחר שעשינו הכול כדי שאותו אדם לפחות לא יגיע פעם שנייה למגרשים. אנחנו גם לא מסתפקים במערכת "גול", שלא יוכל להגיע לאותו מגרש, אלא מבקשים מבית-המשפט שבזמן המשחק של קבוצתו יתייצב במקום אחר, כדי למנוע כניסתו למגרש בו מתנהל המשחק. יש הצלחה גדולה מאוד בנושא הזה.
ביקשנו מכל קציני אגף החקירות בכל המחוזות שייזמו פנייה אל נשיאי בתי-משפט מחוזיים באזור שלהם, כדי שיתנו עדיפות לטיפול בתיקי האלימות בספורט יותר מכל תיקי האלימות האחרים. אנחנו נותנים חשיבות רבה מאוד לטיפול בתיקים של אלימות בספורט.
מאזן גנאים
¶
כיושב-ראש קבוצה אני אכן מברך על כל היוזמות שעלו כאן.
חבר הכנסת וילן, הזכרת ש-300 מיליון שקלים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט יילכו לבניית מתקנים. זה אכן מבורך מאוד, כי חלק גדול מהמתקנים שלנו לא ראויים. אולי כדאי לקחת 20% מהתקציב הזה ולהשקיע בבתי-הספר, כי רוב הבעיות לצערי נובעות מאותם צעירים שאתה אומר שהוריהם רוצים לראות אותם כמו בניון וכל הכוכבים שלנו. לצערי, והמשטרה תעיד על כך, כל הבעיות שלנו כיושבי-ראש קבוצות וכאחראים נובעות מהתנהגות הצעירים. השאלה היא איפה המורים, איפה המנהלים ואיפה ההורים בבית. הרי אותו ילד מתנהג כפי שאתה מחנך אותו ולצערי מביא את כל החינוך הטוב והרע למגרש, ובמגרש אנחנו סובלים.
גם לנו כיושבי-ראש קבוצות וכאחראים יש חלק. דיברת על יוסי אבוקסיס, אבל לא רק אבוקסיס, אלא גם יושבי-ראש לפעמים, לצערי, מלהיטים את הרוחות, עושים תנועה לא במקום ואז רואים אלפי אוהדים קופצים על הגדרות.
אני חושב שכדאי לעשות הכול כדי לאמץ את כל המלצות ועדת החקירה. אני חושב שלבתי-הספר, למנהלים ולמורים יש תפקיד חשוב, ולנו כאחראים יש תפקיד לא פחות חשוב. אני מקווה שבסופו של דבר האלימות תרד, אחרת כולנו נפסיד.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
כפי שאמרו כאן אנשי המשטרה, המערכת המשפטית היא החוליה החלשה. דיברנו על כך במספר ישיבות. אנשי המשטרה גם הביאו לנו דוחות, כמה תיקים ביקשו ומה העונשים שנגזרו. יש כאן בעיה שנובעת מהתרבות הישראלית. במובן הזה אנחנו מתנהגים כמו קיבוץ אחד גדול. אני יכול לומר כבן קיבוץ וכחבר קיבוץ, בדרך כלל באופן הכי טבעי כשיש בעיות סוגרים אותן בתוך המשפחה, בתוך הבית.
כאן נתקלנו בדוגמה קיצונית, כאשר פרחחים בני 17-18 כמעט הפכו את האוטובוס של שחקני ביתר ירושלים, כמעט נכנסו בהם, והוגשה תלונה. המקרה הזה נדון בוועדה ואז מנהל ביתר ירושלים אמר שהם ביקשו לבטל את התלונה, והמשטרה התעקשה והמשיכה לחקור את התלונה. הוא אמר: בביתר ירושלים כולם מכירים את כולם, לא נעים לנו, הם פרחחים ונטפל בהם לבד.
הבעיה היא שגם המערכת המשפטית במקרים רבים אומרת: אלה ילדים בני 16-17, לא נדפוק להם עכשיו את כל החיים. דרך אגב, חלק גדול מהם באים ממשפחות טובות, הורים טובים. זה לא עולם תחתון, הם לא אנשים לא סבירים מבחינה חברתית אלא בני נוער רגילים. ואז בדרך כלל השופט הולך לקולא ואומר: לא אהרוס לו את כל החיים. באה האמא ובא האבא לבית-המשפט, באים חברים ומבקשים. זה חלק מהבעיה, שלא נוצרת הרתעה.
טיפלנו בזה, דיברנו עם שר המשפטים על הנושא הזה, דיברנו עם נציג הפרקליטות מר שי ניצן ואנחנו בהחלט מטפלים בזה. אני לא יכול להגיד לשופטים כיצד לשפוט, אבל להגביר אצלם את המודעות ואת הצורך בהרתעה – את זה בהחלט עשינו.
ירמי אולמרט
¶
מר מאזן גנאים הזכיר כאן את נושא החינוך. היינו כאן בישיבה באביב, לפני כמה חודשים, כאשר דוח דברת נראה קצת יותר אופטימי. אין לי ספק, גם אם הוא לא ייושם השנה, או לפחות ב-30 הישובים בהם הולכים ליישם את דוח דברת, אני סבור שחלק מתוספת השעות במערכת החינוך צריך ללכת גם לנושא הספורט. לאו דווקא לעוד שעות על המגרשים או על מסלולים, אלא גם לשעות של כיתות, בהשתתפות שופטי כדורגל וכדורסל ואנשי חינוך, אלה שמתחילים להטמיע בילדים את העקרונות מראשית הדרך, את מהות הרוח הספורטיבית. אני לא רוצה להרחיב יותר מדי, הזמן שלנו קצר.
הנושא השני שנגעת בו, גם אנחנו באיגוד הכדורסל השתדלנו למשוך את מערכת השיפוט להחריף את הענישה במקרים שצריך לעשות כן. אני מניח שהחקיקה שהזכרת קודם, שאני מקווה שתושלם בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, תיצור הרתעה. אין ספק שלאורך זמן הרתעה טובה בהרבה מאכיפה. היות ואנחנו עוסקים בספורט ותמיד מדברים על רוח הספורט, זה בעצם מה שהיינו רוצים וחייבים לשאוף לו.
לגבי האכיפה, בעונה האחרונה היתה תגובה קצת יותר מיליטנטית של המשטרה, ואני אומר את זה במובן מסוים בחיוב, אבל היא חייבת להיות ברוח זהה ואחידה. אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטי פרטים על המשחק האחרון ב"אוסישקין", ואני אומר את זה כי ב"אוסישקין" כנראה לא ישחקו בשנה הבאה בליגת העל.
ירמי אולמרט
¶
מסכנות, אין שם מיזוג אוויר וחם מאוד. נעזוב את זה כרגע, למרות שעליי לציין שחייבנו התקנת מיזוג אוויר במגרשי ליגות העל.
אני אומר לעמיתיי מהמשטרה, אני מתייחס כרגע רק לדברים ששמענו מקצינים בכירים במשטרה, שאחד אמר שהוא מוציא החוצה רק מי שמקלל, והשני אמר שהוא מוציא החוצה רק מי שקורא קריאות נאצה. חייבת להיות אחידות בגישה, אותה מיליטנטיות בתגובת המשטרה, כדי שתהיה תחושה, גם אצל אוהדים, שבכל מגרש ובכל מצב מתנהגים אל האוהדים באופן אחיד.
ירמי אולמרט
¶
הנושא הבא שהוזכר כאן, ואנחנו מכירים היטב – המתקנים. לא יעזור שום דבר, אנחנו יכולים לדבר עוד ועוד אולם אנחנו מתקדמים בנושא הזה לאט מאוד. במתקנים הגדולים יותר, ואני לוקח כדוגמה בעיקר את אצטדיון רמת-גן – האזרחים המבוגרים יותר כאן עוד זוכרים את תעלת המים שהיתה שם פעם ועוד דברים שהיו שם בעבר – ראינו לא רק במשחקי הנבחרת אלא גם במשחק גמר הגביע האחרון, שהיה בהחלט "חם" ברגעים האחרונים, הקהל התנהג אחרת כי המתקן אחר. לא יעזור שום דבר, אנחנו יכולים לחזור ולדבר על הדברים האלה אבל אם לא נעשה הרבה יותר ואם המלצת הוועדה על הקמת קרן מתקנים לא תתפוס תאוצה לא יעזור שום דבר.
אני רוצה לומר משהו בעניין הזה גם כראש רשות לשעבר. יש לי תחושה – ואני מסתובב ברחבי הארץ ומבקר בכל מיני מקומות – שלפעמים ראשי רשויות שיודעים ללחוץ יותר מקבלים יותר, לא תמיד כשהם צריכים את המתקנים. בהרבה ישובים יש ספורט – וספורט זה לא רק כדורגל או כדורסל – אולם אין די מתקנים.
לפני שבועיים עשינו את משחקי סוף עונת הקט-סל בכפר יונה. ראש המועצה שם, שהבאנו לו 300 ילדים, אמר: הדבר הראשון שאני הולך לעשות באולם החדש שבנו אצלנו זה להתקין מיזוג אוויר כי אני מבין שצריך לעשות את זה ואני רואה איך הדבר הזה מתפתח. ובכן, חשוב שיהיו מתקנים טובים, זה עוזר לכולם.
דיברנו על ההורים. אני לא רוצה להרחיב. אני רואה את זה היום דרך הנבחרות. אנחנו כרגע "מגלגלים" 13 נבחרות ישראל בכדורסל, לגברים, נשים וילדים בכל המסגרות. כאשר ההורים באים יחד עם הילדים ויושבים ביציע באימונים לעתים יש בעיה קשה מאוד, כי בסך הכול כולם מכירים את כולם והאווירה הנוצרת שם לא הכי טובה.
צריך להמשיך בזה. אני מאמין שאם תשלימו את החקיקה, והמהלך המשפטי ישלים את הליכי האכיפה, וועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט תעסוק בדברים האלה אז עם כל הדברים שעלו כאן, עם הרוח הטובה ועם הנכונות והרצון של כולם אפשר יהיה להתקדם.
אני מסכים עם אנשי המשטר שבסטטיסטיקה העונה האחרונה היתה אולי קצת יותר טובה, למרות שהיו כמה אירועים בודדים חריגים. אנחנו לא יכולים להתברך בנתונים האלה. צריך להמשיך הלאה.
פיני קבלו
¶
פיתחנו מודל של בית-ספר לכדורגל בקיבוץ מסילות, שמשתתפים בו גם אנשי ההתיישבות, גם אנשי בית-שאן וגם אנשי המגזר הערבי, ועיבדנו תוכנית ממוחשבת. זה תוכנית שכוללת למידה ולא רק לבוא לשחק כדורגל אלא גם חינוך לכדורגל. אולי הוועדה תרצה לבקר שם.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
הציגו לנו כמה מודלים של כמה מקומות בארץ, שהם באמת כיוון יפה.
הערה למשרד החינוך, בבקשה, ואחר-כך נציג ההתאחדות לכדורגל.
אורנה סדגת-ארז
¶
אני היועצת של גברת רונית תירוש.
אל"ף, אני מברכת על הדוח בשם המנכ"לית. אני חושבת שעשו עבודה חשובה.
מעיון שלי בדוח, וגם מהערות שנשמעו כאן – אני סבורה שלא נשמע קול האוהדים. אנחנו במשרד החינוך אמנם אמונים על התלמידים, שהם רוב האוהדים בדרך כלל.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
הזכרתי בדוח את מינהלת האוהדים. היו כאן 4 ישיבות עם נציגי חוגי האוהדים, ששטחו את משנתם ודיברנו איתם. אמרתי במפורש שהתייחסנו לנושא הזה. אני פונה להתאחדות לכדורגל לקדם הקמת מינהלת אוהדים לצד ההתאחדות. זה תפקיד ההתאחדות לכדורגל.
אורנה סדגת-ארז
¶
בנושא הזה הרמנו כפפה חשובה מאוד. הזכיר ד"ר שוקי דקל פרויקט שעשינו במחוז ירושלים עם כל קבוצות הכדורגל והכדורסל. צריך להעתיק את המודל הזה – אולי ההתאחדות לכדורגל תרים את הכפפה הזאת. המודל מוכן אצלנו והוכח במהלך השנה האחרונה שהוא עובד. מנכ"לית המשרד נפגשה עם אוהדי ביתר ירושלים במפגש מוצלח מאוד, שהביא להמשך עבודה עם המשטרה על כל מיני הקלות שרוצים לתת לאוהדים, כדי לנסות להגיע לעמק השווה, מה מותר להכניס ומה אסור להכניס למגרשים. לפי מה שאנחנו לומדים, זאת הדרך הנכונה. ברשותך, אם תקרא להרים את הכפפה של האוהדים, של הגרעין הקשה, אנחנו מוכנים לסייע ולהרחיב את הפרויקט שלנו ממחוז ירושלים למחוזות אחרים בארץ ולתת את המימון, וזה עולה כסף. שאלו כאן אם יש גם כסף לצד הדוח הזה, אז כן, המשרד שלנו נותן המון כסף בנושא מניעת אלימות, לא רק בספורט אלא בכל התחומים.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
אני רוצה להעיר בעקבות דבריו של מר ירמי אולמרט, בעקבות האירועים ב"אוסישקין" קיבלתי כ-10 אי-מיילים מכל מיני אנשים שכתבו: מה המשטרה עושה לנו? זה בעקבות החוקים שלך ואנחנו לא נצביע יותר עבור המפלגה שלך. אמרתי שאני מוכן לאבד 20 מצביעים אם זאת הבעיה. אני חושב שמר ירמי אולמרט אמר נכון מאוד, שזה חייב להיות אחיד. הטענה שלהם היתה שכל שוטר פועל אחרת.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
הכיוון חייב להיות אחיד. אבל אנחנו גם יודעים שהקהל ב"אוסישקין" הוא לא בדיוק נופת צופים.
אורי שילה
¶
קודם כול, אני כמובן מצטרף לברכות על הדוח הזה.
כותרת הדוח היא "דוח מסכם של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט", אולם דה פקטו רובו עסק באלימות בכדורגל. לפעמים איגוד הכדורסל היה רלוונטי באירועים כאלה או אחרים אבל במרבית הזמן ב-4 השנים האחרונות הוועדה עסקה בכדורגל.
הזכירו כאן את הרצינות של ההתאחדות לכדורגל. אני חושב שההתאחדות לכדורגל, למעט אולי 2-3 ישיבות במהלך 4 השנים, היתה מיוצגת כאן בכל ישיבה. גם בישיבות הדלילות יותר וגם בעמוסות יותר, תמיד היינו כאן, תמיד היינו חלק מהוועדה הזאת וגם עשינו דברים בשטח. הדברים שעשינו פורטו בכל ישיבה לגופה. אין צורך להתחיל להציג כאן רשימת פעולות שעשינו בשביל הפרוטוקול.
למשל בנושא הגזענות, שהיום בא כהצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, בתקנוני ההתאחדות לכדורגל הוכנס סעיף ספציפי של חקיקה כנגד קריאות גזעניות כבר לפני שנתיים, כעבירת משמעת ספציפית. הקדשנו תשומת לב לנושא הזה כי ראינו את זה לא כעבירת אלימות רגילה. זה בקליפת האגוז דוגמה לדברים שעשינו.
יש כמובן שיתוף פעולה עם כל הגורמים, גם בנושא הסדרנות שאנחנו מריצים עכשיו, גם בנושא האצטדיונים וגם בנושא הגדרות. זה הכול ההתאחדות לכדורגל כמוביל מקצועי.
לפעמים כשיש עבירות אלימות או קורים מקרים שואלים: איפה ההתאחדות לכדורגל? אז פעם אחת ולתמיד שלא יטעו, להתאחדות לכדורגל אין סמכויות כמו שניתנו למשטרה או לבתי-המשפט או לאף אחד אחר. אנחנו לא עוצרים אוהדים. אנחנו הגוף שמנהל את הכדורגל וצריך להעלות את הדברים לסדר היום ולקשר בין הקצוות של כל הגופים, ואת זה אנחנו עושים. אנחנו לא נעצור אוהדים וגם לא נשפוט אוהדים, זה תפקיד של גופים אחרים.
אפשר לסקור כאן פעולות חינוכיות שעשינו ופעולות רבות אחרות שנעשות, וכולן מבורכות. אבל צריך לחזור ולשנן, שעד שהאוהד הראשון יישב שנתיים מאחורי סורג ובריח כל שאר הדברים יכולים להיעשות עוד הרבה שנים, אפשר להוריד גדרות ואפשר לעשות חקיקה נגד גזענות, אפשר להגיד שלא יקפצו לדשא, הכול טוב ויפה. הדברים האלה הם טיפה וטיפה וטיפה. כאשר בית-המשפט יכניס מאחורי סורג ובריח לשנתיים את האוהד הראשון – זה ייצור את האפקט של כל הדברים האלה ביחד. אמרו עשר פעמים וצריך להגיד עשרים פעמים, בתי-המשפט הם הגורם שצריך לתת דעתו לדברים האלה, כך לפחות לעניות דעתי, גם כמשפטן וגם כנציג ההתאחדות לכדורגל.
עברתי על מסקנות הדוח. רוב המסקנות מופנות אל המשטרה או מתייחסות לחקיקה ולמתקנים. רוב הדברים שההתאחדות לכדורגל יכולה לפעול בהם היא כבר עושה.
משפט אחרון על האוהדים, כי ראיתי שאנחנו צריכים להרים כאן כמה כפפות בדרך. כמעט בלתי אפשרי שההתאחדות לכדורגל תארגן מינהלת אוהדים, מכיוון שאין קבוצת אוהדים אחת לקבוצת כדורגל אחת. למכבי תל-אביב למשל יש 4 או 5 מחנות אוהדים. אולי השנה כולם יתאחדו לקראת ה"גלקטיקוס" – "ושבו בנים לגבולם". האוהדים של קבוצות הכדורגל במקרים רבים הם לא מבית אלא מחוץ.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
אני לא מתערב בנעשה במעצמות זרות, אבל למדתי בחיים, תמיד עדיף לעבוד עם סוסים צעירים ורעבים ולא עם ותיקים ועייפים ...
אורי שילה
¶
זה כבר דעה מקצועית. אני לא בטוח שמסחרית זה היה השיקול במקרה הזה.
אם ההתאחדות לכדורגל תפנה היום לקבוצת מכבי תל-אביב כגוף שרוצה לאגד אותם, ותאמר: אני רוצה את שלומי ואת משיח ואת פקס, יגידו לך: מה פתאום? אלה האויבים שלנו. תשאל אותם: אז מי הנציגים שלכם? הם יגידו: תיקח את יוסל'ה. אז האוהדים יגידו: יוסל'ה זה טוב אבל הוא לא הנציג שלנו. כלומר יש כאן תמיד בעיה של אוהדי הבית שלא תמיד מייצגים את האוהדים האמיתיים, ואוהדי החוץ שלא מייצגים את הקבוצה, וכאן יש בעיה גדולה. אם הקבוצה לא משתלטת, ההתאחדות בוודאי גם לא יכולה. דרך אגב, ניסינו לעשות מפגשים לא פורמליים וגילינו את הבעייתיות מהר מאוד. תמיד אמרנו שנשמח לתמוך בכל דבר, בכל פעולה כזאת, אבל קודם כול הקבוצות צריכות לחיות עם עצמן בשלום.
אני שוב מברך. אם חס וחלילה יהיו אירועים בשנה הקרובה אני מניח שתימצא כאן הפלטפורמה לארח את הישיבות, אם לא בוועדה הזאת הרי בוועדה אחרת, ואנחנו כמובן נהיה חלק מכל מהלך עתידי.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
ההתאחדות לכדורגל יכולה להרים את הכפפה הזאת. שלוש קבוצות אוהדי מכבי תל-אביב ידועות, ויש קבוצות אחרות. צריך להתחיל. הקבוצות עצמן צריכות לעשות את זה. המודל של אנגליה הוא המודל הנכון. מינהלת האוהדים יכולה להיות גם משענת כלכלית: הם נרשמים, תורמים, קונים חומרים, מחזיקים את אתר האינטרנט, נוצרות מערכות שלמות. באנגליה יש קבוצות ומועדונים עם עשרות אלפי אוהדים.
היו"ר אבשלום (אבו) וילן
¶
הם גם נמצאים בבקרה על החוליגנים. אני חושב שצריך להרים את זה כדגל. פעם, פעמיים, שלוש ובסוף זה יזרום. מר אורי שילה, אתם רק צריכים להחליט שאתם לוקחים את זה על עצמכם, עם הקבוצות. ברגע שאומרים: אנחנו לא יכולים, אז ברור שלא.
קודם כול אני רוצה להודות לכולם. אני רוצה להודות למר אורי אפק, היועץ המקצועי הראשון של הוועדה, ולחברים האחרים שהגיעו לישיבות ב-4 השנים האחרונות, כל נציגי המשרדים והגופים. אני רוצה להודות לגברת אפרת מורלי שניהלה את הוועדה, ולגברת דלית אזולאי שניהלה את הוועדה לפניה. אני רוצה להודות לצוות העוזרים שלי. אני רוצה להודות לקצרנית הנאמנה שלנו. אני רוצה לגלות לכם שבגלל שהיא חובבת ספורט היא דרשה להיות כאן וליוותה אותנו בכל הדיונים. תמיד יש סבב בין הקצרניות אבל היא עשתה את זה מתוך עניין אישי. תודה לכם.
אני רואה את הדוח שהגשנו היום כסיכום ביניים. תוקם ועדת משנה, יותר קטנה ומצומצמת שתמשיך לעקוב וללוות. בשיחות שהיו לי עם יושב-ראש הכנסת הסברתי שאי אפשר לעזוב את הפעולות בממד הציבורי, וגם בחוקים. אנחנו עושים עכשיו שינויי חקיקה, בשבוע הבא התהליך יסתיים. הוועדה אישרה, כל המשרדים הסכימו, יש לכך הסכמת ממשלה. בשבוע הבא החוק יעבור. ואז נצטרך לעקוב אם יהיו לקונות חדשות, או שינויים חדשים, וחשוב בעיקר המעקב ברמה הציבורית, שכנסת ישראל לא עוברת לסדר היום על אלימות בתחום הספורט בכלל, ואין מה לעשות, כשמדברים על אלימות בספורט זה ברוב המקרים בכדורגל.