העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע הצמיחה של המשק – תיאוריה מול מציאות

5
ועדת הכספים
21.06.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, י"ד בסיוון, התשס"ה (21 ביוני, 2005) בשעה 10:45

העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע הצמיחה של המשק – תיאוריה מול מציאות

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
חיים אורון
אבשלום וילן
נסים דהן
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט: רוחמה אברהם - סגנית שר הפנים
רענן דינור – מנכ"ל משרד התמ"ת
צביה דורי – מנהלת מנהל סחר פנים
שרית בן ג'ויה לוי – לשכת הדובר
רחל ביגון – מתמחה

יהודית בר און – משרד הרווחה
עו"ד יעקב גלזן - יועמ"ש, תע"ש

יהודה אלחדיף
שמואל ארן
יצחק מיטרני

יעקב וירז'בינסקי
סיגל אבירם

עו"ד לילך נחמיה – סמנכ"ל
אלי בן טאטה
ד"ר שמואל רוזנמן
אורלי הורנשטיין
צביקה רובינשטיין
נילן אבירן
רמזי מוסללם
גילה לוי
רונן בן שבו
רזיאל רום
אירנה ולדברג
יוסי מור
נחמה גיניס
מיכל קראוס
ג'רי רמון
דורית בלובשטיין
אורן ארמבם
דביר כצמן
ירון דהן
משה מקבי
יפעת מקבי

נירה שמיר
רן גרשפלד

רוני שטרן
מיכאל תבור – יו"ר קרן תבור

טמיר כהן

לאה קיקיון


העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע הצמיחה של המשק – תיאוריה מול מציאות

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. היום מציינים את יום העסקים הקטנים, ולפני שנעבור לדבר בנושא, אני רוצה לציין את סגנית השר, רוחמה אברהם, שבסך הכל היא לא חיכתה שיהיה יום לעסקים קטנים, אלא קידמה כאן את הנושא, יום יום. היא היתה פה לעסקים הקטנים כל הזמן, גם בוועדת המשנה, וגם בדיוני מליאת הוועדה. הנושא היה כל הזמן על סדר היום. על אף שהיא היום במשרד הפנים, ביקשתי שהיא תופיע כאן, בוועדה, ותייצג את העסקים הקטנים, וגם תציג לנו במה אפשר לעזור. .

שלום לכולם, אני מוכרחה לומר שזה קצת נוסטלגיה בשבילי, כי כשהייתי חברת כנסת חדשה לפני שנתיים התחלנו להזיז את הקטר הזה כאשר על הפרק היתה קרן הון סיכון של 100 מיליון שקלים שלמעשה האוצר הקצה אותה למתן הלוואות לעסקים קטנים, בשעה שהקריטריונים היו בלתי ניתנים ליישום. כלומר, כמעט אף עסק לא מימש הלוואה. לקחנו את זה לידיים והקמנו את ועדת המשנה לעסקים קטנים, ותוך כדי כך גם את קרן תבור, ואני מוכרחה לומר שאני מלאת גאווה לעמוד כאן היום במליאת הוועדה ומצד אחד לחוש יום חג - יום חג לעסקים קטנים. עד עכשיו זה לא נעשה בצורה כזו. עצם העובדה שגם כנסת ישראל, בית המחוקקים, נותן את דעתו לעניין הזה, למגזר של העסקים הקטנים, זאת אומרת שכולנו מצליחים להבין את הפרדוקס שטמון בעסקים קטנים.

למעשה,בעסקים קטנים אנו מדברים על 400 אלף עסקים קטנים - -

כמה יש בתקציב 2004?

בתקציב 2004 ובקרן תבור, ובמעשים שהוועדה הזו עשתה – שהיא הצביעה עבור העברת הכספים לקרן תבור, אני אצביע על מה היו התוצאות, והן מדהימות. אנחנו מדברים על בערך כ- מיליון מועסקים שמועסקים דרך העסקים הקטנים.

עברו שנתיים. מה הצלחנו לעשות? הצלחנו ליצור בראש ובראשונה שינוי של מגמה של תפיסה ממשלתית כלפי המגזר. נכון שזה עוד לא עלה על דרך המלך, ויש עוד הרבה מה לעשות, אבל יחד עם זה – עצם העובדה שכל הנושא של המגזר חדר לתודעה, משמע שאם שתלנו עצים לפני כשנתיים היום אנחנו מתחילים לראות את הפריחה שלה. אני מאמינה שלעתיד לבוא, כשהרשות לעסקים הקטנים, שאני חייבת לשבח את הפעילות שלה, את ד"ר רוזנמן, עמירם בוקשפן ואת לילך – שעושים שם עבודה מדהימה דרך המט"י – אני מאמינה שעוד נזכה לראות את האור. מצד אחד.

מצד שני, אני בהחלט משבחת את קרן תבור, את מיכאל תבור, את אבנר ורד ורן אלון, שיושבים על המדוכה במסגרת העסקים הקטנים. קצת נתונים על עסקים קטנים: הקרן פועלת מזה כשנה וחצי, ולמעלה מ- 1,500 בעלי עסקים זכו לקבל הלוואה מהמדינה, דרך בנק אוצר החיל והבנק הבינלאומי, עם מינוף ביחס של 1 ל- 5 שקלים. הצלחנו להזרים לשוק למעלה מ- 330 מיליון שקלים. ואיפה זה נגע בתקציב המדינה? הצלחנו ליצור דרך הקרן הזו, כ- 2,200 מקומות תעסוקה חדשים. אני חושבת שזה הישג מדהים. לא היה מעולם מצב שבו קרן שסייעה במתן של הלוואות – שמוחזרות למדינה, יצרה, בפרק זמן כזה קצר, כל כך הרבה מקומות עבודה, מצד אחד. מצד שני,
הוכח מעל לכל ספק שה- 330 מיליון שקלים האלה, שמתוכם רק 60 מיליון שקלים שהמדינה הקציבה, הצלחנו לשמר 13,500 מקומות עבודה.

ואיפה זה, בהשלכות על התקציב? דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו אותם 13,400 עובדים היו מצטרפים למעגל האבטלה. כמה זה היה אמור לעלות בתקציב המדינה? בואו נכפיל ובחישוב פשוט נראה שאנחנו מדברים על חיסכון של ½ מיליארד שקל למדינת ישראל. 30 אלף שקלים. אני רוצה, באותה הזדמנות לומר מילים טובות על החשב הכללי של האוצר, ירון זליכה, שהוא, בהחלט, מבחינתי, מהווה נקודת אור חשובה כלפי המגזר הזה. יחד עם זה, אני בהחלט קוראת לשר האוצר, ומבקשת כאן מחבריי שילוב כוחות. נכון שהיום אני סגנית שר הפנים אבל במאמר מוסגר בכוונתי גם לסגור דרך המשרד הזה, בכל מה שקשור לרישוי עסקים, ושם יש הרבה מאד מה לעשות. אתן נתון, במאמר מוסגר: למעלה מ- 70% מהעסקים הקטנים פועלים עדיין ללא רשיון. הם נופלים בין הכיסאות בכל מה שקשור לנושא של היתרי בניה, כבאות, משרד הבריאות וכן הלאה. קיים פער עצום בין הרצוי במשרד הפנים והרצוי בכלל, ובין המצוי בשטח. כרגע אין התייחסות למגזר הזה. אני בהחלט מתכוונת לטפל גם שם, אבל יחד עם זה, אדוני היושב ראש, יש לי בקשה אישית. אני הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים. הצעה זו מתחילה מההגדרה של מה הוא עסק קטן והיא עוברת דרך תקנות בארנונה, דרך הביטוח הלאומי, והיא מכילה את כל מה שקשור לעסקים קטנים. נכון, העלות של ההצעה זו היא גבוהה מאד. אבל בהנחה שמצד אחד, בשנה האחרונה חסכנו כ- ½ מיליארד שקלים דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם היינו מתחילים ליישם את הצעת החוק הזו – לא בבת אחת, אלא בצורה מודולרית.

אני אשמח להגיש לכם אותה. אני אשמח שהוועדה הזו תאמץ ביום החג החשוב הזה את הצעת החוק הזו, על מנת שבשנה הבאה כאשר נתכנס כאן לציון יום העסקים נוכל לומר שלא רק עלינו על דרך המלך, אלא גם יישמנו את זה.

זו הצעת חוק ממשלתית או פרטית?

ההצעה היא פרטית . אבל אני מבקשת שאתם תאמצו אותה, כוועדה.

היא צריכה לזכות קודם בתמיכת הממשלה.

אני חושבת שאם אנחנו נתגייס, 51 חברי כנסת, ונחתום על הצעת החוק הזו, לאוצר לא תהיה ברירה.

אני מודה לאדוני, היושב ראש, על הקדשת הזמן החשוב הזה. תודה לכם, ושוב אני אומרת: לא משנה באיו נקודת זמן והיכן אני אהיה, בתפקיד ציבורי, אשמח להמשיך ולהיות הכתובת שלכם.

אדוני היושב ראש, סגנית שר הפנים, חברי הכנסת ואורחים נכבדים. זה יום חג ואני רוצה לנצל את יום החג הזה, אבל אני רוצה להציג קודם, שיהיה לנו קונצנזוס – מה הם עסקים קטנים, כי אני משוכנע שהרבה מאתנו לא מכירים אותם, ואנחנו רוצים להגיע בסוף היום, כשאנחנו עושים פעילות כזו גדולה, שהתחילה, באמת, לפני שנה וחצי- שנתיים עם מהלכים שונים, אנחנו עדיין נמצאים במרחק גדול.

עסקים קטנים, קודם כל - הם המובילים את צמיחת המשק. זה לא פטנט ישראלי ולא פטנט אירופאי. כשהנשיא בוש התמודד לראשונה לתפקיד הנשיא הנושא הזה היה על סדר היום הלאומי בארצות הברית. אם אנחנו פורטים את הנושא הזה, אנחנו אומרים: זה לא חזון. אנחנו רוצים להפוך את זה למציאות הרבה יותר משמעותית. אנחנו רוצים, רבותיי, חברי הכנסת, שבנושא הזה יהיה קונצנזוס. אין פה חלוקה למפלגות. יש כאן עניין של עם ישראל שנמצא חלקו בפריפריה, חלקו במרכז, של מיעוטים, של אזורים אחרים, של חרדים, נשים ואחרים - קונצנזוס של עם ישראל.

למה חשוב לטפח את העסקים? זה מנוע צמיחה, חזק ויעיל, ושמעתם את זה בדברי הפתיחה. זו לא סיסמה. הקטר שמוביל את המשק הכלכלי, החופשי, בעולם – אלה הם עסקים הקטנים. אני פעם הייתי אומר לחלק מאתנו לבדוק: כשמקימים מפעל, גם בפריפריה, מפעל בהשקעה של מיליארד שקל, שהוא מעסיק אלף עובדים - בכמה אנחנו יכולים להכניס למעגל התעסוקה, ליזמות, במיליארד שקל. זו שאלה בסימן שאלה. סגנית השר נתנה דוגמה מעניינת. אנחנו מדברים על הכסת אנשים למעגל העבודה או היזמות. אני אפרט, ברשותך, את הדוגמה: היום, אדם מקבל 5,000 שקל בעלות שכר חודשי, או כדמי אבטלה במשך לפחות 4 חדשים. ניקח 10,000 כאלה, ונכפיל, ולמה אנחנו מגיעים? ואם אנחנו נעביר למהלך כזה של דמי אבטלה במשך 4 חודשים אנחנו מגיעים למעל 200 מיליון שקל. להכניס אותם ממעגל האבטלה למעגל התעסוקה, באמצעות המט"י, באמצעות המערכות שלנו, באמצעות עבודה של פעילות יזמית, עולה פחות 5,000 שקל לאחד. זו הערה אחת. זה חלון מאד מרכזי לחדשנות ולשינויים בתוך המערכת, אני חושב שזה ברור, ושזה אמצעי מוכח ביותר לפיזור אוכלוסייה ולחיזוק הפריפריות.

רבותיי, אנחנו רואים מה קורה באזורים שאנחנו פועלים בהם, בפריפריה. יש לנו פיזור גול מאד של מט"י באזורים שונים, ויש הצלחה מרובה בחלק מהמקומות האלה. זה יהיה לא נכון לומר שבכל המקומות, אבל ההצלחה היא הצלחה מוכחת שאפשר לטפל בה.

96% מהעסקים בישראל הם עסקים קטנים, רבותיי. הם מהווים בין 35-40% מסך התוצר העסקי ומעסיקים מעל מיליון ומאה וחמישים אלף איש. אנחנו לא מדברים על אוכלוסייה זוטרית או מצומצמת. מדברים על קרוב למיליון ומאתיים אלף איש במגזר העסקי, לא הסקטור הציבורי. לי יש את התחושה, ולא רק לי - שאנחנו לא עושים מספיק לאוכלוסייה הזו. אני משוכנע שלרבים מכם גם יש את ההרגשה הזו.

מה ההגדרות שלכם לעסק קטן?

אנחנו לא לוקחים את העסקים הגדולים. אנחנו מדברים על העסקים הבינוניים. אני לא מכניס, לצורך העניין הזה את הסקטור הציבורי, לחלוטין, ולא את האינטלים וההייטקים הגדולים. השאר – כולם נמצאים בתוך המערכת.

על פי חוק אין הגדרה. 22 מיליון שקלים מחזור שנתי – זה עסק קטן. מעבר לזה - -

זו אחת הבעיות, שההגדרה לגבי העסק הקטן, העסק הזעיר והבינוני – אלה הגדרות לא ברורות לחלוטין.

אבל מה שם המשחק כאן? כשאני מדבר על 400 אלף עסקים במדינת ישראל ועל יכולת של שדרוג במערכות האלה, אנחנו מדברים על מספרים אדירים. אי אפשר לשים אותם בשוליים של סדר היום הלאומי. אני רוצה להגדיר, אולי, ברשותכם, מה אנחנו חושבים שצריך לעשות: 1. אין מדיניות רב שנתית בנושא של העסקים הקטנים במדינת ישראל. אני לא מכיר מדינות בעולם המתפתח והמפותח שאין בהן מי שמטפל בעסקים הקטנים מבחינת חוק, ומבחינת פעילויות אגרסיביות לצורך העניין. כולם מודעים. אני לא לוקח את ה- SB האמריקאי, אני לוקח את כל מדינות ארצות אירופה, ואני אומר: בניו זילנד ואוסטרליה יש שר לעסקים קטנים, ויש מקומות נוספים. לנו, אין לנו מדיניות רב שנתית בנושא עסקים קטנים במדינת ישראל.

2. אין טיפול בגלל ריבוי הגופים. אנחנו לא רואים גוף אחד שמטפל. כולנו מדברים על הרבה נושאים בנושא של איגום משאבים: לקחת ולרכז כוחות. ריכוז הכוחות הוא ריכוז תקציבים, ריכוז יכולות. זה ייתן הרבה תשובות לשטח. 3. תנודתיות קבועה בתקציבים. יושבים פה מנהלי מט"י. יש דברים שכמעט לא דורשים הוכחה, וזה נושא של חונכות. מלווים בעל מפעל, גם חדש, גם קיים -עוזרים לו לשרוד. בכל מקום בעולם זה עובד טוב, ובישראל אולי זה המקום שבו המציאו את זה, בצורת העבודה, וזה עובד מצוין. יושבים פה מנהלי מט"י ואומרים: אנחנו יושבים ליד שולחן ערוך, עם קליינטים שמחכים, וכסף - אין. רבותיי, אם היתה במדינת ישראל קביעה עם תקציבים ברורים, שמובלים משנה לשנה, תוכנית שהיא רב שנתית, אנחנו יודעים איך לפעול, יודעים מה לעשות, יודעים לתכנן.

דיברתי על תקציבים, אבל לא רק חונכויות. יש הרבה מאד נושאים נוספים שאפשר לקדם אותם, ואגע בהמשך. הלאה – עסקים קטנים נתקלים בחסמי כניסה, חלקם טבעיים וחלקם - לא. אני אקח דוגמה, מאד מוזרה, אבל אשים אותה על השולחן. אדוני היושב ראש, ממשלת ישראל. הסקטור הציבורי מוציא מכרזים בקנה מידה כבד, מבחינת הכסף. החלק המרבי של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים אינו עוברים את סף הכניסה. מי הולך? הגופים הגדולים. הגופים הגדולים זכו במכרז, ומי מבצע, את המכרז, ו- outsourcing? העסקים הקטנים. מי מוריד את הקרם מלמעלה? העסקים הגדולים. למה? מה קרה? זה לא פטנט שלי. מדינות נתנו את הדעת על כך. בארצות הברית, בחקיקה, 23% מהמכרזים חייבים להיות עבור אותם עסקים קטנים. חובת ההוכחה מוטלת על המדינה מדוע העסק הקטן לא הצליח, ולא שבעל העסק הקטן צריך להגיש בג"ץ מדוע הוא לא ניגש. אנחנו מדברים פה על הרבה מאד כסף שנכנס לתוך המערכות האלה. עסקים קטנים סובלים ממצוקת אשראי ומימון. עשו דבר מדהים - סגנית השר, חברת הכנסת, פעלה לפני שנה וחצי ויש מקור כספי. הוא לא מספיק. לא הצלחנו להוביל מהלך שמישהו עשה שינוי בדעת הקהל של מעצבי המדיניות, של הבנקים ואחרים, לפתוח את הנושא של קווי אשראי. כמה בנקים לקחו אנשים מיוחדים שעוסקים בטיפול בעסקים קטנים, כלקוח מועדף?

דיברתי על שירותי חונכות, ולא ארחיב עליהם. יש כשלים. אני מדבר היום, ברשותך, אדוני היושב ראש, רק במאקרו, אני משתדל לא לגעת במיקרו. יש לנו מצוקת אשראי. כשלים בניהול של עסקים קטנים. שואלים אותנו מה הבעיה הכבדה ביותר בניהולם של עסקים קטנים - בעל עסק קטן של 5 איש, שהמנהל שלו הוא גם הבעלים, הוא הרואה חשבון, המנהל חשבונות, המשווק, המטפל בקשיים – יש לו בעיה קשה במיומנויות הניהול שלו. איך הוא מתעדכן מה קורה בשוק? מישהו צריך לעזור לו. בשפה שלנו - צריכים לתת לו את השלייקס, את העזרה של מיומנויות הניהול. אנחנו יודעים לעשות את זה. מט"י עושים עבודה מעולה, בשטח. לצורך העבודה הזו אנחנו צריכים תקציב. לא הרבה. ההשקעה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לתת על כל דולר מושקע או שקל מושקע - אנחנו מקבלים החזר גבוה מאד דרך השטח.

מה הסיבות העיקריות שאין נגישות לרכש ציבורי? עלויות גבוהות?

אני אחזור על הנקודה – איך פשוט - מאד לא בא למשרדים שעוסקים בהוצאת מכרזים לטפל בעשרות מכרזים רבים, קטנים. נוח מאד לבוא ולתת למישהו מוכר. 6% מסך כל הספקים של מדינת ישראל מקבלים את המכרזים. מה קרה לאחרים?

זה לא סוד, אנחנו מדברים על הנושא הזה אולי בפעם המאה. השאלה שלי היא: למה משרד התמ"ת לא מוביל הצעת חקיקה שתטפל בזה?

כי זה עולה כסף.

אבל אומרים שזה חשוב. אז הגיע הזמן להפסיק להתבכיין באיזושהי צורה. אני רוצה לומר שהוא השר היחידי שלמעשה מהווה כתובת מלאה בכל מה שקשור למגזר העסקים הקטנים. לפניו לא היה דבר כזכה. בעצם העובדה שהוא הכריז על שנת 2005 כשנת העסקים הקטנים זה אומר משהו גם לגבי שינוי התפיסה.

אני מסכים. אני מסכים שיש היענות.

מה הם התנאים שמגבילים את העסקים הקטנים לגשת למכרז? ערבות גבוהה?

סף כניסה קשה: ערבות, כסף, היקף.

אבל ערבות נובעת מהיקף המכרז.

אפשר לחלק את המכרז לחלקים.

בכל אופן - אם העסק הזה יטופל, ובעולם זה נעשה – וגם בארץ, לפני כמה שבועות ראיתי פעילות ראשונה מהחשכ"ל. ראו ניצוצות ראשונים. אבל כאן אנחנו לא רוצים להיות כאלה שכל שבוע, כל חודש מתדפקים על הדרך ומבקשים שינוי קטן. אני חושב שאנחנו מייצגים בתוך הבית הגדול הזה את 400 אלף בעלי העסקים שהם 1.2 מיליון שקל. אם היו צריכים את הכוח של אותם אנשים לדברים אחרים, זה היה משהו מדהים. בואו ננצל אותם למה שאנחנו צריכים, בעיקר כשזה יעזור לכלכלה של מדינת ישראל.

היעדר מדיניות ממשלתית ארוכת טווח – אמרתי. רוחמה אברהם ניסתה להוביל את העניין החקיקתי, ואני מציע שזה ימשיך. אם יש חקיקה – תהיה מדיניות רב שנתית, כי הא בהא תליא.

אתה לוקח בחשבהון שצריכים להיות 51 חברי כנסת שיצביעו בעד, וזה לא יכול להיות.

תאמין לי שאם 400 אלף בעלי העסקים האלה היו מגיעים לבית הזה, הם או נציגיהם - -

לעולם לא יכולים להיות בבת אחת – 50 חברי כנסת בעד.

אני רוצה לתקן את אדוני, כשהקמתי את העניין - - -כל סיעות הבית

לתמוך זה דבר אחד. להשתתף בהצבעה - -

זה לא ילך במחטפים. צריכים מדיניות ממשלתית, וזה מה שצריך לעשות.

אני מסכים עם חבר הכנסת וילן. הערה נכונה.

גם אני תומך בו, במה שהוא אמר.

אני רוצה לסיים כך: באנו להציג את הדברים. אדוני בטח ישמע חברים נוספים שנמצאים כאן. אני הייתי מבקש שלפחות נצא מכאן בכמה תחושות, ומעבר לכך: 1. שוועדת הכספים תביע הערכה, הוקרה והכרה בצורך להעלות את הנושא של העסקים הקטנים על סדר היום הלאומי. דבר שני - -

אנחנו עושים את זה כבר כמה שנים, דרך סגנית השר.

מה שאני מצפה הפעם – שגם סגנית השר, גם היושב ראש, וגם חברי ועדת הכספים – מעבר לברכה שתהיה פעילות שאפשר אחר כך יהיה למדוד אותה בדברים שכולנו מכירים, ומה שוועדת הכספים אמונה עליו – בכסף.

הנושא של עסקים קטנים הוא לא דבר חדש. מהחוויה האישית שלי, אני יכול להגיד לכם שבתפקידי הקודם כרואה חשבון, משך 28 שנים, טיפלתי על פי רוב בעסקים קטנים. בהגדרה היום, עסק זעיר - זה 10 מיליון, אז ברוך השם. גם בקריירה האישית שלי הייתי לפני 17 שנה ב קט"י וגם במט"י, בקרן ערבת מדינה ועוד כהנה וכהנה. הדברים היו ידועים כבר אז, אלא שהכל כאן נטחן לאט מדי. אני חושב שאחת הבעיות היא שמדברים הרבה ועושים פחות מדי. הקריאה כרגע, להביא את המצב בישראל למצב שיהיה בו חוק של עסקים קטנים, שתהיה בו רשות דוגמת הרשות האמריקאית - Small business administration, רשות שמדווחות לקונגרס, ישירות, או גם באנגליה - Small business service, ששם הם יצאו באימרה מעניינת שהם רוצים להפוך את אנגליה למקום שיהיה הטוב ביותר להקים בו עסקים. אנחנו יודעים ממחקר שנעשה במדינות ה- OECD, ב-20 השנה האחרונות, 90% ממקומות העבודה נוצרו על ידי העסקים הקטנים. אז ללא כל ספק- כולנו מכירים בעובדה שהדבר הזה דרוש, נחוץ ורצוי.

הבעיה היא מה עושים. יש מספר הצעות. הדבר הראשון שצריך לעשות זה להקים רשות שזה העסק העיקרי שלה. אם אפשר היה למנות שר לענייני עסקים קטנים. ויש מה ללמוד בעולם. יש פרוצדורות שמעכבות כל עסק. יש ביורוקרטיה לא נורמלית. כאשר אדם רוצה לפתוח עסק, ואני מדבר על עסק קטן. כמות האישורים שהוא צריך לקבל – רישיון עסק, רישיון שלט, מס הכנסה – והיום יש גוף אחד, ברוך השם. וביטוח לאומי, וצריך ללכת לרואה חשבון ועורך דין כדי לקבל את הייעוץ הנכון. ומישהו בכלל ניסה להבין מה זה פקודת מס הכנסה? עדיף לתלות את עצמך על עץ,אי אפשר להבין מה כתוב שם.

דיברו ודיברו רבות , לרבות איתן רוב, להגן על עסקים קטנים במחזור מסוים, לבוא ולהגיד- תנו X אחוזים מהמחזור, ואז לא יהיה צורך ביועץ מס ורואה חשבון, נפטור אתכם מכל העונש הה. העלות של זה היא כל כך קטנה, אני לא מבין מה הבעיה. הגשתי אני הצעת חוק, יחד עם חברים אחרים, שאומרת שעסקים קטנים, עד מחזור מסוים יוכלו להשוות את המס שלהם על רווחים שלא נשלחים החוצה למס שמוטל על מס חברות. הקלה משמעותית ביותר. אני לא יודע מה יקרה כתוצאה מזה. מה המנגנון? אני מבין שהעלות של זה היא גדולה מאד, אבל עסקים קטנים – כמו שקיים בעולם, כשיש מצב שעסקים קטנים, בהתאם לקריטריונים של מחזור, משלמים ומדווחים למע"מ על בסיס מזומנים. דבר כזה הוא בהחלט ישים גם פה.

כשאנחנו מדברים על עסקים קטנים זה עצמאים קטנים, ואנחנו יודעים שהם מופלים לרעה בתחום של דמי אבטלה. העדפה במכרזי ממשלה- כבר דיברו על זה, אני לא ארחיב. נודע לי שעלות הכשרה, של עצמאי, של אדם כדי להיות בעל עסק קטן, היא כ- 5,000 שקל. מה זה? אתה יודע כמה כסף צריך כדי להוריד אחוז אחד מהאבטלה שיש לנו פה? הכספים הם לא כספים גדולים. למיטב ידיעתי, תקציב משרד התמ"ת עלה ב- 110 מיליון. אינני יודע כמה מתוך זה הופנה לעסקים קטנים. ולכל מי שמטפל בזה.

אחד הדברים שבהם אני חושב שהממשלה לא מדברת בפה אחד זה מצד אחד – שבטח נשמע את השר אהוד אולמרט שיגיד כמה חשוב הנושא של עסקים קטנים, מצד שני - משרד האוצר שם רגליים. יש חקיקה מסויית שגורמת לכך שעסקים קטנים רק ייכשלו עוד יותר. לדוגמה – מה שעבר פה ב- 02:00 לפנות בוקר ב- 31 או 30 למרץ השנה: ביטלו את ההכרה במס תשומות על רכב מסחרי. למה? כיוון שישנה איזושהי בלונדינית שגרה ביישוב בעל רמת הכנסה מאד גבוהה, ויושבת בג'יפ מאד מפואר, והיא, אולי, מנסה לנכות את מס התשומות, אבל יש גם אנשים שקונים את ה " קנגו" הקטן כדי לשים בו ארגז כלים ולנסוע לתקן מכונת כביסה. אז מה קרה אם הוא גם נוסע בשבת עם משפחתו ברכב? בגלל עבירה אחת תשמיד עיר שלמה?

זאת מכשלה שמטילה נטל מס פנטסטי של 17% ובקרוב – 16.5%, נטל מס מיותר שמישהו ניסה לארגן עוד 250 מיליון שקל לתקציב המדינה, על חשבון האוכלוסייה שאנחנו מנסים לטפח אותה.

באותה הזדמנות - -

הדבר הזה הכניס לאוצר עוד 250 מיליון שקלים.

ארנונה לעסקים קט נים – בעלי העסקים היום כורעים תחת הנטל. והנה, לראיה, עכשיו העלו 2.5% לעסקים, ללא שום הכוונה. יותר מגוחך מזה - בעלי עסקים גרים באזור מסוים אבל עובדים בתל אביב, אין להם אפילו יכולת להשפיע על מה קורה בעירית תל אביב, כי הם שייכים לאזור אחר.

דבר נוסף שכדאי ללמוד מארצות הברית, שאני אסיים בו – יש שם את החוק שנקרא CRA - - שמחייב את הבנקים בארצות הברית לדווח על פילוח האשראי שהם נותנים למגזרים שונים. אני בטוח שאם נעשה את הבדיקה הזו גם בארץ נגלה גם כאן – שבנקים נמנעים לתת אשראי לאוכלוסיות מסוימות, לפי אזורי מגורים, כאשר הם מגיעים למסקנה שאותו אזור – לא יניב להם הכנסה, אולי רמת הסיכון שם גדולה מדי - -

הבנקים נותנים אשראי רק למי שיהיו לו ממנו חובות אבודים.

ה- CRA מחייב אותם במתן דיווח. הבנק המרכזי האמריקאי נותן דרוג לבנקים לפי הקצאת האשראי על פי קטגוריות: במידה ונתת אשראי לעסקים קטנים – תקבל דירוג טוב יותר, וכמובן – הטבות כאלה ואחרות. זה דבר שאני בהחלט הייתי ממליץ לעשות גם אצלנו.

ראשית, אני רוצה לומר שאם אנחנו מדברים על עסקים קטנים, לוועדה נוסף - - מאז שחברת הכנסת רוחמה אברהם, חברת הוועדה, שבינתיים היא עזבה, לצערי הרב. היא דאגבה כאן לעסקים קטנים ואז כל הנושא הזה קיבל סיוע והיתה פריחה חשובה בעניין. החלל הזה נשאר. אולי נעשה סדר בוועדה ונמנה מישהו או מישהי במקומה? חשוב שהנושא הזה יקבל קידום כי באמת נעשתה כאן עבודה חשובה.


מה שאני רוצה לומר, מהניסיון שלנו, כחבר בוועדת המשנה של סגנית השר - מתברר לנו שהעסקים הקטנים יכולים להיות השלד המרכזי של הכלכלה הישראלית. אמנם, עסקים גדולים, הייטק ואינטל מובילים את המהומה בשוק, אבל בסופו של דבר, מי שמביא את הפרנסה לעובדים זה אותם עסקים קטנים. הסיכון, פיזור הסיכון ל- 640 או ל- 400 אלף עסקים קטנים הם לא כמו בחברה אחת גדולה, שכאשר קורה לה אסון, פתאום יש 2000 או 3000 מפוטרים. בעסק קטן, כאשר קורה משהו, 2-3 הולכים הביתה, ומוצאים לעצמם פרנסה במהירות יותר גדולה מאשר כאשר נפלטים לשוק 3000. ראינו מה קרה בבנק הפועלים, שזה עסק ענק, וכשרצו לפטר – פיטרו 400. וכשיש איזושהי פשיטת רגל אז בקלות מדברים על מאות ועל אלפי מפוטרים. זה צריך להיות המוטו המרכזי בעידוד של העסקים הקטנים, מעבר לכך שבעסקים קטנים זו הזדמנות לכל אחד להקים עסק ולפרנס את עצמו בכבוד, וכל רעיון קטן יכול לבוא לידי ביטוי בעסק קטן. כשאתה רוצה להקים חברה גדולה זה צריך להיות רעיון מרכזי עם סטארט אפ, עם השקעות של כמה עשרות מיליונים, עד שזה בא לידי ביטוי. בעסק קטן – לפעמים עם 40-50 אלף שקל אתה מתחיל עסק, והסיכוי הוא שהוא יפרח ויהיה גדול. זו פשוט הזדמנות לכל אחד. בעסקים גדולים זו הזדמנות ל- 6% מהמדינה.

רק כדי לסבר את האוזן – ההלוואות שניתנות הן בסביבות 3,400-4,000 שקלים פר עובד לחמש שנים. אז תראה מה העלות האפסית למדינה.

לכן אני אומר שב- 30-40 אלף שקל אתה יכול להקים עסק שיכול לפרנס משפחה אחת או שתיים.


צריך לעודד את הדברים האלה, וזה צריך להיות גם בחקיקה וגם בסדר היום הציבורי.עוד נושא אחד בהקשר של עסקים קטנים, שאני חושב שצריך לתת עליו את הדעת, הוא הנושא של כל אלה שעובדים מהבית. יותר ויותר אנשים, עם הטכנולוגיות החדשות, יכולים להרשות לעצמם לעשות את מירב העבודה מן הבית. בינתיים אין לזה פתרון – לא בחקיקה, ולהפך, החקיקה רק מכבידה עליהם, וכל מה שהוא אמר לגבי רכב עסקי ורכב קטן, רכב לצורך עבודה – זה כפול ומכופל לאחד שרוצה לנסות לעבוד מן הבית, וביחד, ולפעמים היום עם התקשורת, ועם רשתות התקשורת, מספר אנשים יכולים לשבת במספר בתים, ובעצם הם עסק אחד, שמפעילים אותו יחד.
אבל אין לזה פתרונות – לא בחקיקה, ולא בהסדרים, לא בצווים. כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי בוועדת הכספים או בוועדת המשנה, ואני שמח שתוכל ללוות את זה.

בהערה קטנה –למה שהעלה חברי, חבר הכנסת דהן, לגבי עבודה מהבית - לפני כשנה הצלחתי לעצור מזימה במובן השלילי של העניין, של הרשויות המקומיות עם מס הכנסה. כפי שאתם יודעים, מי שעובד מהבית גם לא משלם ארנונת עסקים, בדרך כלל. אמרו הרשויות המקומיות: איך נתפוס אותם? ניסו לשלב ידיים עם נציבות מס הכנסה, כך שמי שדורש הוצאות מהמשרד הביתי שלו, יידרש להביא אישור מהרשות המקומית שהוא משלם מיסוי גבוה יותר כעסק, ואז יתפסו אותו. הצלחתי להוריד מזה את טלי ירון אלדר.

צריך להבדיל בדיון במישור הזה בין הסיסמאות, לרצונות ובין מדינות פעולה. . קודם כל יש לי בעיה בהגדרה: אם אומרים 400 אלף עסקם קטנים, 96% מהעסקים בישראל הם כאלה, אבל אומרים שמעל מחזור של 22 מיליון שקל – ועד 70 עובדים – בהגדרות הכלכליות שאני מכיר זה לא בדיוק נכנס. למה? – כי אני באמת חושב - -

אני אגיד לך את האמת - שאלתי איפה בירנבוים, מיודענו. הוא היה צריך להיות בנושא הזה. אני מבין עכשיו.

- - -

עד מחזור של 20 מיליון שקל - -

תאצ'ר, בבריטניה, עם המודל הזה, הצליחה בגדול. הם טוענים על ביבי שהוא לא מספיק קשוח ולא מספיק עקבי כדי לקדם מדיניות תאצ'ריסטית אמיתית.

אבל לא צריך, אם נאמץ את המדיניות של קלינטון בעניין הזה - - -יצר 10 מיליון מקומות עבודה.

אני לא מציע כרגע לטפל בביבי או בתאצ'ר. נטפל בנושא העסקים הקטנים. אני חושב שפה יש כמה בעיות מבניות. זה גם לא עומד בסתירה, מדוע? בוא ניקח לדוגמה את ישראל, אינטל בקרית גת. ישראל נתנה שם מענקים נדיבים. אנשים לא כל כך שמים לב שסביב המעגל הגדול של אינטל התחילו הרבה מאד מעגלים קטנים של עסקים קטנים.

והם לא מקבלים כלום.

יש להם פרנסה.

בקושי. חיים בקושי.

צמיחה כלכלית היא גם במעגלים הנוספים. זה לא עומד בסתירה. הרבה פעמים – עסקים קטנים הם המשלים של עסקים גדולים. הייתי גם במגדל העמק ב- TOWER. ראיתי את זה ושאלתי. רק סביב TOWER - ראיתי את זה ושאלתי: כמה עוד אלפי אנשים מתפרנסים רק מהשירותים וב- outsourcing של דברים קטנים. זה גם פותר את הבעיה שלא כולם, למרות הכל, יכולים ללכת להייטק.

אבל מה שקורה שם - כשחברה כזו מתמוטטת, כל העסקים הקטנים מתמוטטים. הלך המפעל - הלכה חברת ההסעות. לכן הסכנה היא גדולה.

זה נכון. אני מרגיש שאנחנו כאן מחכים לכבוד השר, אבל עד שהוא יבוא - זה באמת נושא שאם מצליחים לשכנע את הממשלה ואת משרדי התעשיה, המסחר והאוצר לשתף פעולה, יש סיכוי להזיז אותו. עם כל הכבוד לקרן, אני רואה פה את המספרים ואני מודע למה שעושה מט"י וגורמים אחרים - אם זה הופך למדיניות ממשלתית לאומית, יש לזה סיכוי להצליח. אני לא מאמין, בכל הכבוד הראוי, שאנחנו פה נצליח בסדרי הגודל שעליהם מדובר להעביר הצעה משותפת של 51 חברי כנסת, כאשר בעוד חודש וחצי, הכנסת הזו כנראה הולכת לדרכה. יותר מזה, אני רואה את שר האוצר, הוא אמור לשחרר הצהרות שהוא כבר יצביע מחר - -

אני מציע שתחכה עם ההספד.

- - הצהרות שלא יתרמו ליציבות הממשלה. אני מוצא את עצמי כדואג לממשלה שתדאג לעסקים הקטנים גם בדברים האחרים. שר התעשייה והמסחר הוא הדמות שצריכה לטפל בזה. הבעיה היא איננה לספק עבודה לעוד כמה חברי מרכז.

כששר האוצר נבחר לתפקידו ודיבר על זה שהמדיניות הולכת להיות כזו שמעודדים אנשים לצאת לעבודה, הייתי בטוח שכל השנים שדיברנו על עסקי קטנים יקבלו עכשיו תנופה מאד רצינית. לצערי הרב – התאכזבתי מאד. מסתבר שהנושא של מדיניות הממשלה, או המדיניות של שר האוצר, היא מדיניות של לעזור לעשירים ולא לגעת באחרים, או, במקרה הרע – אפילו לפגוע בהם. השאלה היא האם שר האוצר מנהל עסק, מנהל מפעל או שהוא מנהל מדינה, מדינה שמאחוריה עומדים אנשים, עומדים משפחות, מפרנסים, ולצערי הרב הוא מנהל את זה כמו מפעל כלכלי.

דיברנו על זה כבר שנים ארוכות, והבעיות לא נפתרו, אלא החריפו. אבל אני רוצה שנשאל את עצמנו – אם היינו מנהלים מפעל ומוציאים מכרז על איזשהו תחום – בוודאי היינו פוניםי במכרז אחד לנותן השירותים הגדול ביותר. למה אני צריך לפצל את המכרז לכמה עסקים קטנים? אני נותן לקבלן גדול, וכך אני פותר לעצמי את הבעיות.

אני מקדם בברכה את השר ואת מנכ"ל משרדו.

המציאות הזו, כפי ששמואל רוזנמן תיאר קודם, ובצדק רב, המדיניות הכלכלית של משרד האוצר איננה לעסוק בפתרון בעיות תעסוקה של אנשים שיכולים להקים מפעל עם מספר מצומצם של עובדים – לספק תעסוקה ופרנסה לכמה משפחות, ולתרום לכלכלה במדינת ישראל, מאשר לקבל דמי אבטלה או דברים מהסוג הזה. האוצר אינו עוסק בזה. קודם אמרת, אדוני היושב ראש, שלא נעסוק בשר האוצר ובתאצ'ר, אבל תרשה לי רק משפט אחד: העוזר שלי הביא לי כתבה שהופיעה בעיתון "הארץ" במוסף הכלכלי ביום שישי - מיליארדר יהודי שהיה עם תאצ'ר היה עם תאצ'ר והוא אומר שביבי אינו תאצ'ריסט. תאצ'ר עסקה באמת בנושא הזה של מה שאנחנו קוראים היום – השיטה שהיא יצרה אותה. היא לא גרמה לכך שבבריטניה יהיה מצב של התמוטטות כללית וידאגו רק לעשירים. מדיניות שר האוצר, ואנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך – האמירה הזו של להוציא אנשים ממעגל האבטלה, ולהביא אותם לתעסוקה, היא מדיניות שקרית. היא איננה נכונה. אין כוונה כזו. יש כוונה לסייע למי שהוא עשיר, ועשיר מאד. אין כוונה לסייע – לא לעסקים הקטנים ולא למעמד הביניים, ודאי לא לשכבות החלשות. נושא הקצבאות אינו נושא לדיון כאן, אבל אותו מאמר, באותו ראיון טען אותו אדם שכך נהגה תאצ'ר. אני מדבר על העסקים הקטנים, שבהם השאלה היא אחת ויחידה - -

זו אחת הסיבות, ואתה לא מציין את זה, שתאצ'ר הלכה בסוף, בעקבות זה.

כן, אבל אנחנו מדינה משונה. מסוגל שר אוצר, שהרס את המדינה מבחינה כלכלית, להיות, בסופו של דבר, ראש ממשלה.

רק בליכוד זה יכול להיות.

זה היה קורה בבריטניה? הליכוד לא היה עובר את אחוז החסימה.

רבותיי, אנחנו לא מתעסקים בליכוד.

הנושא הוא אינו הצעת חוק כזו או אחרת, שנגייס לה או לא נגייס 51 חברי כנסת. יכול להיות שנצליח, סביר להניח – שלא. כמו שלא הצלחנו עד היום. לא הצלחנו להעביר חקיקה שקיימת ברוב מדינות המערב. הסיבה היא פשוטה: אנחנו מכירים את עבודת הכנסת. אנחנו נגיש הצעת חוק, יבואו פקידי האוצר ויתנגדו לה, מכיוון שהמדיניות היא לא כזו. אם לא יהיה שינוי במדיניות. כיוון שנכנס שר התמ"ת, אהוד אולמרט, שידוע הוא יודע לנהל מאבקים – אני פונה אליו ואני מבקש, אדוני השר, אם אתה יכול להביא הצעת חוק ממשלתית, שתחייב את משרדי הממשלה שכאשר יוצאים למכרז הוא יפוצל, באחוז מסוים, בין העסקים הקטנים. שהממשלה תביא הצעת חוק, דהיינו – שהמשרד שלך יזום חקיקה שאכן תיישם את מדיניותו של שר האוצר, כפי שהוא אומר, לעודד אנשים לעזוב את המצב שבו הם לא עובדים, ולעבור לתעסוקה. אני, למשל, כשאי מובטל - אני לא יכול להיות בבת אחת מנהל בנק. אני יכול לפתוח מפעל קטן. לכן אני סבור שאתה, בתפקיד שלך היום, תביא הצעת חוק ממשלתית. גם לא נראה לי שאתה חושש כל כך משר האוצר. תביא הצעת חוק ממשלתית שאכן תעזור לעסקים הקטנים ותוכיח שהמדיניות של ממשלת ישראל לעודד תעסוקה היא נכונה, והיא לא מהשפה ולחוץ כדי לעזור רק למיליארדרים.

ועדה נכבדה, אני מנכ"ל חברת יעקב לוין ובניו,בע"מ.אנחנו מייצרים מינרלים ממחצבים. עסק קטן במדינת ישראל, המעסיק 10 עובדים. חשוב היה לי להיות היום פה, כדי שאתם תכירו מה זה עסק קטן במדינת ישראל, דרכי. אני פונה פה למר אהוד אולמרט למנות מישהו ממשרדו שיתעסק באופן ישיר - -

הוא לבד מטפל.

הוא לא יכול לבד. אני קורא לו למנות מישהו שיטפל באופן ישיר בעסקים קטנים. רוחמה אברהם עשתה את זה מצוין, פה, בוועדה. גם לכם, בוועדה, חייב להיות מישהו שיטפל בנושא.

יש חבר כנסת מסוים שלא אנקוב בשמו שאני מייעד לו את התפקיד, אבל לא אודיע כרגע, היות ולא עשיתי בכלל דיון על ועדות משנה, בגלל קוצר הזמן, אך נעשה את זה בקרוב, ממש.

צריך שיהיה לנו, בעלי העסקים הקטנים, איש שאליו נוכל לפנות באופן ישיר, כדי שהוא ייצג אותנו.

יהיה לכם.

בעיה שלא עלתה פה בכלל לדיון היא בעיית היצוא. עסקים קטנים במדינת ישראל כמעט ולא מייצאים. יצוא זה היום אחד הדברים החשובים, אולי ה-דבר שכלכלת ישראל צריכה לעסוק בו. היתה קרן, שנקראה "קרן לעידוד שיווק הייצוא". העלמתם אותה. אני קורא לכם להחזיר אותה. הקרן הזו אפשרה לעסק קטן סכום של כסף כדי לפתח יצוא. הלוואות או מענק ישיר כדי לפתח יצוא.

מתי נעלמה הקרן הזו?

לפני שנתיים וחצי.

מי היה אז שר האוצר.

- -

קרן כזו תעזור גם למפעל כמו שלי לפתח נישות ליצוא.

כבוד השר, כבוד היושב ראש- אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות, מבלי לחזור על מה שנאמר. אני רוצה לציין דבר אחד: כל מה שנאמר פה זה לא הטבות למגזר הזה, אלא זה פשוט – תיקון אפליות. צריך לשים לב לזה.

דובר פה על גיסו של 51 חברי כנסת, וכו'. אני רוצה להעלות מהזיכרון – עסקים קטנים ובינוניים הם בדרך כלל עסקים משפחתיים, אבל, לפני מספר שנים, - - מיסו עליו חוק בכנסת, בני זוג בעסק משותף. פיצול הכנסות עם חישוב מס לאותה משפחה. גיסו כבר 51 חברי כנסת. היום עושים רפורמה, ומתעלמים עוד פעם מאותו נושא.

עצרו את זה בחוק ההסדרים, ויצרו פשרה רקובה.

- - אי אפשר להתעלם ולשכוח שכבר גייסו 51 חברי כנסת. אני חושב שזה חשוב מאד לאותו מגזר, אם באמת רוצים לעודד - -

זה אחד הדברים האבסורדים שיש בחוק ההסדרים, כי, למשל – כל חבר כנסת שרוצה להגיש הצעת חוק, צריך להעביר 4 קריאות. באה הממשלה ובשורה אחת בחוק ההסדרים מבטלת או מקפיאה. בינתיים, מבחינתה, מספיקה לה קריאה אחת.

יש לנו את הרפורמה במסים שצריכה להגיע לשולחן שלנו בזמן הקרוב. אנחנו יכולים להגיד לממשלה שיש לנו תנאים לשיתוף פעולה.

קודם כל, אני מאד מודה לוועדה שראתה לנכון לקיים דיון מיוחד בוועדה, ביום הזה, שהוא יום העסקים הקטנים. אני חייב לומר שלאורך כל הדרך בשנתיים האחרונות מאז אני בתפקידי, גיליתי אוזן קשבת בוועדת הכספים לנושא של העסקים הקטנים. נדמה לי שיש גם תחושה, שלפחות בקרב חברי הוועדה יש הבנה שעסקים קטנים הם, באמת, מנוע צמיחה משמעותי שחייבים לטפח. אני רוצה בהערת ביניים לומר שאני לא מציע, ואני לא חושב שזה יהיה נכון להציג עסקים קטנים בעימות מול עסקים גדולים. לעסקים גדולים יש חשיבות, יש להם את היתרונות שלהם. הם גורם שיוצר תעסוקה ומייצר סביבו כל מיני עסקים שקרויים עסקים קטנים, שבנויים על מתן השירותים לעסק אחד גדול. כך, שהרצון שלנו וההבנה שלנו הם שעסקים קטנים הם מנוע צמיחה מרכזי שצריך לסייע בידו- הם לא מתוך ניסיון להמעיט מחשיבותם את העסקים.

אני דווקא רוצה להתחיל מהצעת החלטה שאולי תיתן ביטוי לחלק מהדברים שהועלו גם כאן ובכוונתנו להגשים אותם בזמן הקרוב. יצאה מכאן סגנית השר רוחמה אברהם, וודאי היא תכף תחזור. היא היתה הגורם שמהיום הראשון של עבודת הכנסת שמה לה למטרה להפוך את נושא העסקים הקטנים לאחד ממוקדי הפעילות שלה. היא מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה של ועדת הכספים, ובתוקף תפקידה ויוזמתה היא לא הניחה לנושאים האלה לרדת מהתודעה, גם של הכנסת, בכלל, וגם שלנו במשרד, וגם של ועדת הכספים. היתה לה תרומה חשובה מאד. היא נמצאת כאן לא מתוקף תפקידה כסגנית שר הפנים אלא מתוך המחויבות שהיא מרגישה לנושא הזה.

הצעת ההחלטה שאני מתכוון להביא לממשלה, תאמר את הדברים הבאים: להנחות את שרי התעשייה, המסחר, התעסוקה והאוצר, לייסד חברה ממשלתית ללא כוונת רווח לשם עידוד העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, במקומה של עמותת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, כפי שהיא קיימת היום. כלומר, ב- 1993 החליטה הממשלה לפעול לעידוד העסקים הקטנים באמצעות העמותה לעסקים קטנים, כפי שהיא קיימת וכפי שהיא פועלת, במידה לא מבוטלת של הצלחה. יחד עם זה, אז הממשלה אמרה שממשלת ישראל רואה בקידומם של העסקים הקטנים יעד מועדף, והגיע לכדי החלטה כי חשוב וראוי שהגוף שירכז את הפעילות הממשלתית בתחום העסקים הקטנים והבינוניים הוא העמותה. המטרות של החברה- הגענו למסקנה שהגשמת המטרות האלה שהיו בבסיס הקמתה של העמותה, של הרשות לעסקים קטנים, שהיום עומד בראשותה שמואל רוזנמן. את המשימות הללו ניתן יהיה לבצע נכון יותר באמצעות חברה ממשלתית ללא כוונת רווח, שמטרותיה ותפקידיה יהיו כדלקמן: ריכוז הטיפול הכולל בעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, בידי גורם ביצוע ציבורי אחד, אשר יפעל, כמובן, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, יצירת צמיחה כלכלית מתחדשת במשק הישראלי באמצעות העסקים הקטנים והבינוניים, יצירת מקומות עבודה חלופיים במגזר העסקי באמצעות עסקים קטנים ובינוניים, פיתוח המגזר העסקי תוך ניצול והרחבה של התשתית היזמית של המדינה.וכמובן – הגברת התחרות במשק.

כמו כן תוקם ועדת שרים לענייני העסקים הקטנים והבינוניים שחברים יהיו בה - שר התמ"ת, כיושב ראש, שר האוצר, שר המשפטים, שר הפנים ושר הבריאות. דבר נוסף שעונה לבקשה של, ליאור לוין מחברת יעקבי – להורות לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה למנות במסגרת משרדו נציג לענייני סחר ועסקים קטנים ובינוניים בישראל. אחרי זה, במסגרת הצעת החוק, אומר מה יהיה פירוט התפקידים. וזה מופיע גם כאן: "לקבוע כי תחול חובת התייעצות עם הנציב בכל התקנת תקנה על ידי שר משרי הממשלה ובכל הוראה מנהלית הנובעת מכוח כל דין, לרבות חקיקת משנה, אשר יש בהן להשפיע על העסקים הקטנים והבינוניים, וכי, אם יסבור שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי המלצת הנציב כי התקנה או ההוראה המנהלית פוגעות בעסקים הקטנים או הבינוניים באופן העולה על הנדרש, הוא יהיה מוסמך להביא את הסוגיה להכרעת ועדת השרים לענייני העסקים הקטנים והבינוניים. להורות למשרדי הממשלה לבצע סריקה של כל חקיקות המשנה שבתחום אחריותה אשר יש בהם כדי להשפיע על העסקים הקטנים והבינוניים, ולהעביר לידיעת הנציב הודעה על ממצאיהם בתום הסריקה. אם יסבור שר התעשיה... כי יש איזושהי תקנה קיימת שפוגעת... הוא יהיה מוסמך לפעול לביטולה באמצעות ועדת השרים שתוקם בממשלה".

אז זה, קודם כל - הגדרת ההחלטה לגבי מדיניות הממשלה בנושא.

יש לו"ז, אדוני?

בשבועות האלה אנחנו מתכוונים להביא את זה לממשלה.

במקביל, אנחנו מתכוננים להכין טיוטה של הצעת חוק, שמטרותיו תהיינה המטרות שאני הצבעתי עליהן. קודם לכן, למען הגשמת המטרות – כל הפעולות, המענקים, ההלוואות, הפטורים, ההנחות וההקלות יוגדרו בחוק. כלומר, כל הזכאויות יעוגנו בהוראת חוק. הם לא יהיו משהו שעשוי להשתנות אלא יעוגנו בצורה יותר משמעותית. תוקם החברה הממשלתית, זה חלק מהוראת החוק. יש פה הגדרות של המוסדות, של העסקים הזעירים, וכדומה – מה זה עסק קטן, ומה זה עסק בינוני.

כששמעתי את דבריו של חבר הכנסת גפני השתכנעתי שקיים דבר כמו טלפתיה - ירדתי לעומק כוונותיו של חבר הכנסת גפני, ובזמן הקצר שהוא דיבר גם העלינו את זה על הצעת חוק.

אנחנו עומדים בסעיף 6: השר יקבע בתקנות כללים להקצאה של 15% מכלל ההתקשרויות עליהן חל חוק חובת המכרזים, לרכישות מעסקים קטנים. כלומר, הכוונה היא לתת בחוק עדיפות. כמובן שצריכים גם לזה לקבוע גבולות, כי דבר שהוא לא סביר הוא גם לא ישים ולא מעשי, ועוד – 15% מכלל ההתקשרויות שחל עליהן חוק חובת המכרזים, שזה התקשרויות בהיקפים של מיליארדים רבים – יהיו לרכישות מעסקים קטנים.

גם של משרדי ממשלה וגם רשויות מקומיות?

כל מה שחוק חובת המכרזים חל עליו, וכפי שאתה יודע: כל הרכישות הממשלתיות בעניין של הרשויות המקומיות, חל עליהן חוק חובת המכרזים.

אנחנו גם נקבע את הכלים הבאים, וזה חוזר שוב לעניין של - - : תוקם קרן לפיתוח, סיוע בהקמה והרחבה לעסק הקטן, הקרן להון חוזר – סיוע לעסק קטן הנמצא במצוקה תזרימית או הזקוק לסיוע במטרה להרחיב את פעילותו. הקרן הזו קיימת היום והיא היתה בהיקף של 500 מיליון שקל. היא נתנה הרבה מאד הלוואות, גם להרחבת פעילות וגם לסיוע במצוקה תזרימית. הקרן להלוואות מיקרו – מתן הלוואות עד 30 אלף שקל - הקרן תסייע לעסק הקטן המשווק לשוק העולמי, שמחזורו אינו עולה על 100 מיליון שקל, או בכניסה לשווקים חדשים. כלומר, זה בעצם כלי שבא לסייע לעסקים קטנים להגביר את הייצוא שלו. כמובן שאנחנו מדברים בגבולות הגודל הסבירים לעסקים כאלה.

אין שום גוף או ועדה שמטפלים בעסקים של עד 100 מיליון, לעזור להם לייצא? במכון הייצוא אין גוף שמטפל?

יש, אבל אנחנו רוצים למקד את זה ולעגן את המעמד שלהם בצורה שתבטיח את היציבות ואת ההמשכיות.

לא בכלי מימוני. במכון הייצוא קיים סיוע אבל לא בכלי מימוני.

השר, כמובן – באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע כללים לעניין גיוס מקורות מימון חוץ ממשלתיים לקרנות האמורות.

יש עניין נוסף שהוא מאד חשוב. הבעיה בניהול עסק קטן, בהבדל מעסק גדול, אז קודם כל, יכול להיות שהעסק הגדול צמח מקטן, אבל הוא כבר גדול. אז סוג הבעיות שהוא מתמודד אתן הוא אחר. בדרך כלל מדובר באנשים שצברו מספיק ניסיון בניהול פיננסי, בשיווק, ביצירת קשרים בחוץ לארץ, וכדומה. לפעמים אנשים באים – וזה, הרי, המקרה השכיח שאנחנו נתקלים בו יום יום - זה אנשים עם רעיון מצוין שיש לו התכנות עסקית, אבל אין להם שום ניסיון בניהול העניין הזה. פה, הבעיה היא לא רק במתן הכלים הפיננסים ויצירת הכלים האלה, אלא גם בחונכות נכונה לאנשים האלה, ללמוד איך לנהל את העסק. הרשות תקים מערך ארצי לחונכות, ליווי וייעוץ לשיפור מיומנויות לעסקים, הניתנים בתחומים אלה, יזמות והקמת עסק, ניהול ותפעול העסק, תקצוב ופיתוח טכנולוגי, וכל תחום אחר שיאושר על ידי הנהלת הרשות, באישור השר. אני חושב שזה נדבך מאד חשוב. גם היום הוא מקוים, באמצעות סניפי מט"י – המרכזים לטיפוח יזמות. גם העניין הזה יעוגן במסגרת החוק ויקבל מימד של קביעות, שהוא מאד חשוב לעניין.

מתי אתם אמורים להפיץ את הצעת החוק?

בימים הקרובים.

נציב הסחר לעסקים קטנים – השר ימנה את נציב הסחר לעסקים קטנים בכל הנוגע לייזומו של החוק. תקופת פעולתו של הנציב תהיה חמש שנים והוא יהיה רשאי להתמנות לתקופת כהונה נוספת משרדי הממשלה, גופים ציבוריים וגופים נתמכים יספקו לנציב נתונים ופרטים רלבנטיים לנושאי יכולות, ככל שיידרשו על ידו, על פי שיקול דעתו. הנציב יגבש הצעות חקיקה ממשלתיות לפיהן ייהנו העסקים הקטנים ממעמד מועדף בחקיקה כלכלית ופיסקלית, לרבות קבלת שיעורי הטבות הניתנים לפי כל דין, פטורים, הנחות והטבות אחרות במיסוי, ביטוח לאומי וארנונה, שיקול ייחודי, גמיש ומהיר בכל הנדרש להשגת רישוי הנדרש לשם פעילות העסק הקטן ביחס להליך הרישוי הרגיל, ואף תנאים ותקופות מיוחדות להשגת מימון ממשלתי ופרטי הניתן לעסקים. כל הצעת חוק ממשלתית חדשה בתחום הכלכלי תוגש רק לאחר שהמשרד הרלבנטי תיאם עם הנציב את תחולתה והשפעתה על עסקים קטנים. בתזכיר ההצעה תצוין מידת ההשפעה על עסקים קטנים.

הצעת החוק הזו, כפי שאתם רואים - היא טיוטה מוכנה. הכרזתי עליה עכשיו בפומבי, ובימים הקרובים אני מתכוון להפיץ את ההצעה כתזכיר בין משרדי הממשלה השונים. לאחר שנקבל את ההערות נביא את זה להצעת ועדת השרים לחקיקה ולאחר מכן אני מקווה – כהצעת חוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. אני רוצה לומר שאכן, נושא העסקים הקטנים הוא נושא חשוב מאד. המשקל שיש לו היום בסדרי העדיפויות הממשלתיים לא משקף, לפי הבנתנו, את מידת החשיבות שיש לו ואת התרומה הפוטנציאלית שיכולה להיות לו לחיזוק צמיחה בכלכלה הישראלית ולמתן מענה מאד משמעותי לנשא התעסוקה. אני רוצה לציין שמטבע הדברים, העסקים הקטנים הם בדרך כלל יותר פגיעים במצבים של משבר. מה שקרה בשנים האחרונות, כתוצאה מהמיתון שהיה בין השנים 2000 ו- 2004 – אלפי עסקים קטנים נפגעו, והם היו הראשונים שבמצבי משבר גם נסגרים ופולטים את העובדים שלהם לציבור הגדול של מובטלים. לכן אנחנו עושים עכשיו מאמץ להתמודד עם הבעיה הזו. הצעות החוק, והצעת המחליטים שאביא לממשלה משקפים את החשיבות שאנחנו חושבים שצריך לייחס לתחום הזה של עסקים קטנים.

אני רוצה להוסיף שמאז שאני מכהן בתפקידי מיניתי לרשות שלושה מינויים מרכזיים: ד"ר שמואל רוזנמן, עמירם בוקשפן ולילך נחמיה, כשהאוריינטציה הכללית שהם הונחו לפעול על פיה היא אוריינטציה יזמית, עם פריסה מאד רחבה של שירותים שהרשות נותנת, גם לאוכלוסיות שהן לא אוכלוסיות מסורתיות בתחום של ניהול עסקים. יכולנו לעשות לכם מצגת, אני לא יודע אם הזמן מאפשר את זה, על הפעילות המאד מבורכת של הרשת לפיתוח עסקים בתחום של האוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, שנעשים עניין הזה דברים יוצאים מן הכלל ונוגעים ללב מבחינת היכולת שלהם להכניס לתוך מעגל התעסוקה ומעגל השיקום אנשים הם בכלל לא מיועדים במתכונת הרגילה להיות חלק משוק העבודה, ופה, הגישה הלא קונבנציונלית של הרשות, כפי שהיא מתפקדת היום, יצרה קרקע לפעילות מן הסוג הזה, שאנחנו מאד מעריכים אותה. לפי דעתי, הקמת החברה במתכונת שבה הסברתי, עם הכלים הפיננסיים שיעמדו לרשותה, תאפשר לנו ללכת לאתגרים של עסקים קטנים, כפי שאנחנו חושים שהם צריכים להיות במדינה שלנו.

אני מודה לשר על ההצעות. אתן לעוד שני דוברים את זכות הדיבור.

זה המקום לציין שבגוש קטיף יש כמעט מאתיים בעלי עסקים שכרגע חשים שאין להם כל מענה לגבי הנושא של עזיבתם את המקום. אני מוכרחה לציין שבמסגרת הדיונים שהיו לנו כאן, בוועדת הכספים, בחוק פינוי-פיצוי, עלה הנושא הזה על סדר היום. היתה לי הבטחה אישית, הן מראש אגף התקציבים, קובי הבר, יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, להקים קרן על מנת שתספק לכם הלוואות עד כמעט דרג של מענקים, על מנת שתוכלו לפתח ולהקים את עסקכם מחדש.

מתי?

אני מניחה שבשבועיים הקרובים זה יגיע לידי סיכום.

מה שקורה לגבי עסקים בגוש קטיף – אנחנו הקמנו מרכז, שכבר ממוקם באשקלון, שחלק ממנו הוא טיפול בעסקים בגוש קטיף. הוקצה תקציב מיוחד לשם כך, בהיקף של 11 מיליון שקלים. המרכז הזה החל לפעול אתמול, ב- 20.6. כל תחום העסקים בגוש קטיף – הנושא הראשון שהמערכת התחילה לטפל בו, ונציגי מט"י היו הראשונים שהסתובבו בקרב מתיישבי גוש קטיף ועשו רישום מדויק, הן של בעלי העסקים הקיימים, והן של אלה שמעונינים ביזמה עסקית, לאחר שיתפנו מגוש קטיף.

מה שעדיין אין לו מענה זה עניין המענקים של עסקים קטנים. אנחנו שלושה. אנחנו לא חושבים במונחים של מענקים, אנחנו עובדים על פי החוק. מרכז הטיפול באשקלון נותן מענה מרוכז לעסקים בגוש קטיף, ולאלה שמעונינים לפתוח עסק כקריירה חדשה.

אני הבעלים של חברת "היפו-תעשיות ושיווק" מבית שאן. אנחנו חברת שיווק זו שנה שניה. אנחנו מוגדרים כעסק קטן. קיבלנו סיוע מאד מקיף ממט"י, גם כספי, גם ליווי וגם הדרכה. אני, באופן אישי, באתי מעולם התקשורת. קצת לגבי הבעיות שאני נתקלתי בהן, בהקמת עסק קטן. נושא המיסוי - נושא הארנונה, נושא של מס הכנסה, נושא של עלות החזקת העובדים, מע"מ. נכון שמע"מ זה כסף שאנחנו מקבלים, כאשר אנחנו מבצעים מכירה, וצריך להעביר אותו למדינה. אבל יש פה איזה שהם פערי זמן שבהם אנחנו צריכים לממן את המע"מ עבור המדינה. כלומר - -

לכל אחד.

נכון. אני, כעסק קטן – קשה לי מאד לקחת היום כסף שקיבלתי, על הנייר, ולהעביר אותו, כדי לתת תנאי אשראי של שוטף פלוס 90 ושוטף פלוס 120. ואם זה עסק בגדילה, שהתחיל מ- 100 אלף שקלים בחודש, והיום אנחנו כבר עומדים על 800 אלף שקלים בחודש, אז לקחת את זה, ולהכפיל ב- 17% ולהעביר למדינה, ולראות את זה רק אחרי 120 יום, זה תהליך מאד כבד ומאד קשה.

דבר נוסף - עסק שמוגדר - קטן, זעיר, מיניאטורי – אפשר לעזור לו גם עם המע"מ. גביתי 100% - אולי - - להחזיר את ה- 100%. זו עזרה שיכולה לעזור.

יגידו לך – מה פתאום אתה? כל אחד רוצה את זה.

מי שמוגדר, ויעמוד בקריטריון של עסק זעיר - -

למה רק עסק זעיר? אולי בתחום אחר גם?

יכול להיות. אז אולי אפשר לדון בזה.

אתה מבין שזה לא דיון שנוגע פה, ברגע זה. כל אחד רוצה את זה.

אני מייצג 9,000 בעלי עסקים קטנים - סוכני הביטוח בישראל. אנחנו עומדים היום, אדוני השר, בפני יישום המלצות ועדת בכר שעומדות לחסל מגזר שלם של עצמאים, עסקים קטנים בישראל, על ידי אפשרות הכנסת הבנקים - -

אל תכניס לכאן את ועדת בכר.

אלה עסקים קטנים שמעולם לא נזקקו לשום דבר, לשום תרומה. אנחנו לא נתלים על כתפי המדינה ולא נזקקים לכתפי המדינה, אבל אם העסקים שלנו ייסגרו, אדוני השר, 30 אלף משפחות יתווספו למעגל הבלתי מועסקים במדינת ישראל. אני מבקש את ההתערבות שלכם למנוע את מה שהולך לקרות.

איך אתה יודע מה שהולך לקרות?

אנחנו מנחשים, כי יש הצעת חוק, אדוני.

אני בטוח שאתה טועה, הדיונים בוועדה עדיין לא נגמרו. גם אני עדיין לא יודע מה שאני רוצה.

בזה סיימנו. אני מודה לאדוני השר, לסגנית השר ולמנכ"ל ולכל המשתתפים. אני בטוח שמתוך הצעות החוק של השר תהיה פריחה לעסקים קטנים. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15