שינויים בתקציב לשנת 2006

5
ועדת הכספים
21.06.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, י"ד בסיוון, התשס"ה (21 ביוני, 2005) בשעה 09:30

שינויים בתקציב לשנת 2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
משה גפני
נסים דהן
אבשלום וילן
יחיאל חזן
דני יתום
משולם נהרי
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
מיכאל רצון
אברהם בייגה שוחט

גלית אסף שנהר – משרד ראש הממשלה
עו"ד שלומית ברנע ברקו
חנן אחסף
דרורית שטיינמיץ

ערן ניצן
ערן פולק
מאיר בינג
אריאל למדני
יוני רגב

טמיר כהן






שינויים בתקציב לשנת 2006
פניה 120, 121- פרוייקט מחשב לכל ילד

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

על סדר היום - שינויים בתקציב לשנת 2005. הפניה הראשונה - 120, 121.

פרויקט זה הוא פרויקט שהתחיל במשרד ראש הממשלה, באמצעות matching של הממשלה, של הגורמים הפרטיים שבעמותה של "מחשב לכל ילד" והרשויות המקומיות.

מה זה matching בעברית? אין מילה לזה בעברית?

מימון משותף. שלושה גורמים: השוק הפרטי, הרשויות המקומיות, והממשלה. הבאנו פה גם את חנן אחסף שהוא חבר הנהלה של "מחשב לכל ילד", גם את המנכ"ל –אבשלום נוימן, ואני מציעה שהם יסבירו ויענו על כל השאלות המקצועיות שיש לנו לשאול. הפרויקט הוא פרויקט שבא לסגור את הפער הדיגיטלי ולתת אפשרות לילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות את האפשרות להיחשף למחשב

מי קובע לאיזה ילדים זה מיועד?

יתייחסו בדברים גם לקריטריונים.

אני אגיד בקצרה מה מהות הפרויקט, מה הקריטריונים, מה מחלקים ולמי, מה חילקנו, מה עשינו עד היום.

היוזמה של הפרויקט היא כבר לפני הרבה שנים. הראשון שהתחיל את היוזמה הוא ראש הממשלה, ז"ל, יצחק רבין. היא באה על רקע העובדה שהרגשנו שבנוסף לפער הסוציו-אקונומי שקיים, מתחיל להתפתח פער חדש, ואנחנו קוראים לו – פער דיגיטלי. הוא מוכר בעולם בשם – digital gap. זה הפער בין אלה שיש להם גישה למחשבים ואינטרנט, ובין אלה שאין להם. ככל שהתפתחה התעשייה של התקשורת בעולם, מסתבר שזה פער שקיים גם בין אוכלוסיות וגם בין מדינות. מדינת ישראל נמדדת היום בין מדינות אחרות בשימוש במחשבים, באינטרנט, בתעשיית הידע, וכמובן שאצלנו – גם הילדים. בודקים את זה - למי יש מחשב, למי אין, למי יש גישה לאינטרנט ולמי אין. בקצרה, אני אומר: אנחנו שמנו לעצמנו לטפל רק באוכלוסייה שמתחת לקו העוני. בזמנו, כשהתחלנו בפרויקט, היו כ- 450 אלף ילד מתחת לקו העוני. היום יש לפי ההערכה שלנו למעלה מ- 600 אלף ילדים מתחת לקו העוני. מה שקורה בעשירונים העליונים - חדירות מחשבים ואינטרנט, זה בסביבות 98%. בעשירונים התחתונים, חדירות מחשבים הם בסדר גודל של 10-15% וחדירת אינטרנט ואינטרנט בפס רחב – זה בסך הכל 2.5%. זה פער שאם הוא מתפתח, הילדים האלה לא יוכלו להיכנס לשום מפעל הייטק, לא יוכלו לרכוש השכלה גבוהה, לא יוכלו אפילו לקבל עבודה בתור מזכירות.

יש מחשבים בבתי הספר? איפה זה מוסיף ומוריד?

בבתי ספר יש היום פרויקט למחשב את הכיתות. מי שמטפל בזה זה מפעל הפיס, שתומך בעניין. עד היום הגיעו למצב שלכל 10 ילדים יש מחשב. זה המצב שקיים היום. יש כיתת מחשבים, והתלמידים נחשפים למחשבים בערך שעתיים בשבוע. אנחנו ניגשנו בגישה שהיא חדשנית בעולם - מחשב בבית, לא בכיתה. בבית, הילד נחשף למחשב במשך 4 שעות ביום, מול שעתיים בשבוע בבית הספר. בנוסף לזה, חשיפה בבית ספר, כשאין לו מחשב בבית, הלכה לאיבוד. כל ההשקעה בתוכניות המחשוב , וכו' בבית הספר – ובדקנו את זה גם עם האגף לטכנולוגיה חינוכית, וכולם הסכימו שאם הילד - -

הפיס עוזר לכם?

עוזר הרבה - תראה את המספרים בחוברת.

המספרים כאן זה מה שהושקע עד היום. עד היום הגענו לכ- 15 אלף בתים, שזה מכסה סדר גודל של 40-45 אלף ילד. התכנית שלנו, יחד עם משרד ראש הממשלה, לחלק במשך חמש השנים הבאות עוד כ- 20 אלף.

שאלו אותך מה הקריטריונים.

הילדים נבחרים בכמה אופנים. הקריטריון המרכזי הוא קודם כל שהם מהשכבות העניות. זה נבדק על ידי העובדת הסוציאלית בכל רשות ורשות, במחלקה לפיתוח עירוני. בתי הספר ממליצים התלמידים, אם התלמיד מסוגל, יכול ורוצה, ואם יש לו מוטיבציה להשתמש. הילד גם צריך לעבור מבחנים, וצריך לעבור אותם בהצלחה. אנחנו מאמנים אותו, מכשירים אותו, ואם הוא עומד בכל הקריטריונים האלה, ואם בבית אין מחשב – הם נבחרים. בדרך כלל הם נבחרים, בדרך כלל מסומנים על ידי הרשות המקומית, במחלקת החינוך, עם העובדות הסוציאליות ומנהלי בתי הספר שמגישים לנו את הרשימות. הקריטריונים לחלוקה בארץ עצמה זה על ידי ועדה בראשות משרד ראש הממשלה. יש מחלקה ליעדים חברתיים שהיא קובעת עדיפויות שכוללות יישובי פריפריה או ישובים שיש בהם מצוקה כלכלית חזקה, והם קובעים לפי איזה סדר לחלק.

עד היום חילקנו ללמעלה מ- 100 יישובים מחשבים, ויש לנו תוכנית לחלק בעוד כ- 20 אלף בתים, כאשר בסדר גודל זה כמעט עוד 100 אלף ילדים.

כמה זה בכסף?

כל מחשב הוא בערך 1000 דולר. זה כולל את המחשב, התמיכה במחשב, חבילות תוכנה, אינטרנט, הדרכה ולוגיסטיקה. זה, במספר גס. הכסף מגיע מ- 3 מקורות עיקריים. יש תורמים, תורמים בינלאומיים מחוץ לארץ – אוסטרליה, ארצות הברית, בריטניה. שליש נותנת הממשלה, ושליש בא מהרשויות. נניח- אם ערכת מחשב היא 1000 דולר, הרשויות נותנות בין 300 ל- 350 דולר.

מספר שאלות טכניות - ראשית, אני מבין שזו עמותה, ולא יחידת סמך ממשלתית, למרות שכתוב שזה בחסות משרד ראש הממשלה. זאת אומרת שאנחנו כאן צריכים לעמוד בחוקי התקציב ויש לזה משמעות של העברה לעמותה – צריך לזה או קריטריונים או פטור ממכרז, או מכרז מתאים. זאת אומרת, שאם כל התהליכים האלה ייפתרו – אם יש פה פטור ממכרז - -

נכון.

שאלה ראשונה זה כל הנושא החוקי מסביב לפעולה וכל הנושא של העמותה. אני מאד מברך, וזה יפה מאד. ראיתי גם את המטרות. זה יפה מאד. אנחנו מעבירים כספים לפי כל כללי החקיקה במדינת ישראל.

שנית, אינטרנט זה דבר מאד מבורך. אבל לצערי הרב, כמו בהרבה ברכות בעולם, ישנה גם קללה בצידה. אז כשהורים, כשהם בעצמם קונים מחשב ומזמינים אינטרנט – הם עושים לעצמם את הגבלות והמגבלות. אתם, בנושא הזה, כמו ההורים. אתם מכניסים את המחשב, כשההורים אפילו לא היו חולמים להכניס הביתה מחשב. האם אתם גם נוקטים בכל אמצעי הזהירות, שהילדים האלה לא ייחשפו לכל מיני תכנים שאף אחד מאתנו לא היה רוצה שהם ייחשפו – כי הרי לא לזה נועד המחשב, ולא בשביל הרף הנמוך. במיוחד אם הם מקבלים את זה בחינם – והגלישה היא בחינם, אם זה לא רק לצרכי למידה והדבקת הפער הדיגיטלי, אנחנו, לצערנו הרב, יוצרים שם ליקוי מאורות. לכן, האם הדברים האלה נבדקים, נלקחים בחשבון?

שאלה אחרונה - האם הביצוע של הפרויקט מתבצע דרך הרשויות, או שזה ביצוע ישיר שלכם בהמלצת הרשויות? אנחנו, לצערנו הרב, חשפנו לא פעם ולא פעמיים שרשויות מקבלות כספים לפרוייקטים מסוימים ובגלל מצוקות של הרשות וגירעונות תקציביים, זה נתקע זה לא מתבצע בפועל. האם אתם מעבירים כסף לרשות והם מבצעים את זה? או שאתם מבצעים ישירות מול המשפחות, כי אם זה הרשויות שמבצעות, סביר להניח ש- 50% מהכסף תקוע איפה שהוא ודברים לא מתבצעים.

אני רוצה לברך על הפרויקט ולברך את העוסקים במלאכה. השאלות שלי לא קשורות בטיב הפרויקט אלא בנושאים סביבתיים. השאלה הראשונה -למה זה בא עכשיו? למה בתקציב משרד ראש הממשלה יש סעיף ריק שעכשיו מכניסים לתוכו 11 מיליון שקל? הרי הפרויקט הוא קיים, הוא רב שנתי. אז למה לא באים בראשית השנה ומציגים את התוכנית? זה לא כי אני עוד בהנהלת החשבונות של מישהו.

זה לא מהרזרבה. זה מסעיף פיתוח - -

זה עולה מהרזרבה 16 מיליון מהרזרבה, ו- 5 מהמכללה לביטחון לאומי, ו – 11 מהם.
אני צודק?

המקור שלו זה פיתוח - ראה בעמוד הראשון.

כן, אתה צודק.

אז זו שאלה ראשונה - למה הסעיף לא מתוקצב? שאלה שניה - אם רשות מקומית לא יכולה להביא את השליש - מה קורה שם? נכון שאתם - -, אבל פה מדובר בקבוצות הכי חלשות.

השאלה השלישית לא שייכת לעניין, אך היא שייכת לנושא שתופס היום כותרות בעיתונים:
המודל הזה, של פרויקט של "מחשב לכל ילד", הוא פרויקט שיש בו שיתוף פעולה בין הסקטור הפרטי, בין הממשלה ובין גורמים נוספים. אני חושב שזה מודל יפה. הוא גם טוב, ומשתף את העסקים בקהילה, והכל נחמד. אני קראתי היום על התוצאות של מפעל ההזנה. גם שם היה מודל כזה. פחות מחצי ממה שאמרו לנו שיהיה. כלומר, הממשלה משתחררת מהאחריות. כשהיא בא לפה היא אומרת: יש. קודם כל, גם מה שהיה מההתחלה היה מאד קטן – 140 אלף, אבל נעזוב את זה. בסוף יש חצי. היה ויכוח גדול אם 140 אלף זה בכלל יעד כזה גדול להרים אותו. אבל מה קורה בפועל? במקום שעושים פעולה ממלכתית, לאומית, על פי קריטריונים, ולא שתלויה האם ראש עיר כזה רוצה או לא רוצה, זה דרדלה, כזה. אז אני לא טוען טענות כלפי המחשב, כי המחשב זו פעולה חד פעמית. ההזנה זו פעולה מתמשכת. אם בשנה הבאה יהיה פחות כסף- לא תהיה הזנה. אז אני מצאתי את ההזדמנות לדבר על הנושא, אבל אני מקווה, אדוני היושב ראש, שנזמין את אילן כהן.

אני אשיב, ברשותכם, על השאלה הראשונה בדבר אופן ההתקשרות ולהערה האחרונה ביחס לשאלה מדוע הממשלה לא תבצע את הפרויקט. התקשרות נעשית פי תקנות חובת המכרזים, כמובן. ההתקשרות הספציפית הזו נעשית מסעיף תקנה 3-30, באישור החשב הכללי. כלומר, אופן ההתקשרות הוא כזה שמחייב התקשרות עם עמותה, או מוסד ציבור, שלמעלה מ- 50% מהתקציב נתרם על ידו, במקרה הזה – יחד עם הרשויות, וכן הלאה, זה מגיע ל- 50% ויותר, ובנוסף – זה טעון אישור ועדת הפטור המשרדית, האישור הזה ניתן. זה טעון גם אישור שר האוצר, אישור ועדת פטור במשרד האוצר, וגם האישור הזה ניתן. זה ניתן, למעשה, בכל שנה ושנה, מאז שהתחיל הפרויקט הזה, ב- 1996. האישור ניתן משום שנוכחנו שהפרויקט מצליח. לפי כל הדיווחים הפרויקט מאד מצליח ומשיג את מטרותיו. בשלב מסוים הועלת השאלה מדוע לא לפתוח את זה לתחרות, אולי יש עמותה שיכולה לבצע את הפרויקט טוב יותר. ואז הסתבר לנו מתוך בדיקת השוק שיש עוד עמותה אחת מרכזית שעוסקת בכך, וכיוון שכך, ועל מנת להתגבר על כך שאין תחרות בבחירת המנגנון המבצע, דרשנו שהעמותות יפעלו ביחד, ואכן העמותות פועלות יחד, דבר שמייתר את הצורך במכרז, הואיל והמכרז לא יניב - - אחר.

מה זה אומר?

זה אומר שה - - פועל יחד עם העמותה, המפעל הלאומי לפיתוח חברתי, והם מבצעים את הפרויקט "מחשב לכל ילד" והפרויקט הזה הוא פרויקט שהממשלה החליטה עליו בשנת 1996.

זאת אומרת, כל עמותה שתקבל את הכספים לפי הביצוע בפועל - -

לא, ההתקשרות שלנו היא אך ורק עם המפעל הלאומי לפיתוח חברתי שבראשו עומד חנן אחסף, אבל הם פועלים יחד עם - -

לצורך הפרויקט התאחדנו. עובדים ביחד. ש הנהלה משותפת. התרומות של "מחשב לכל ילד" באות מאנשים מאוסטרליה, קרן "פרת", קרן מארצות הברית ואחרים. הכל נכנס לאותה קופה ומשמש לחלוקת מחשבים לפי קריטריונים שנקבעו בהסכם עם הממשלה.

הייתי שותף נלהב לפרויקט הזה. זה פרויקט מבורך. אני מקווה שיהיו יותר תקציבים ממשלתיים כדי שהפער הדיגיטלי ייסגר. לגבי השאלה של חבר הכנסת דהן האם הילדים חשופים באינטרנט - -

עד כה לא קיבלתי תשובה.

כולנו יודעים שהילדים חשופים, בעיקר במערכת החינוך. בוא נאמר שבבית ההורים אחראים, אבל בתוך מערכת החינוך חשופים לצערי הרב לאותם אתרים של פדופיליה. אני הגשתי הצעת חוק - -

אתה קובע שזה קורא בתוך הפרויקט הזה.

גם בתוך הפרויקט הזה זה קורה. אי אפשר לעצור, בשום פנים ואופן, כאשר יש אינטרנט פתוח לכולם. היום, המצב הוא שמי שרוצה שיחסמו לו את האתרים האסורים - מבקש. זאת אומרת - קודם כל הכל פתוח, ואם הוא רוצה שלא יהיה לו – הוא מבקש. אני הגשתי הצעת חוק כדי שהכל יהיה חסום, ומי שרוצה – יפתחו לו את זה. דיברתי עם שרת החינוך והיא בעד הפרויקט הזה. אני מקיים היום שיחות עם שרת התקשורת. כמובן שיש בעיות.

מצד אחד הפרויקט הזה מאד חשוב לצמצום הפער הדיגיטלי. אני חושב שנעשית פה עבודה ברוכה מצד כל הגורמים שפועלים וגם מצד הרשויות, מעבר למה שמתקבלים משאבים - אני יודע, למשל, שביישוב אלפי מנשה יש יוזמה פרטית, פרויקט של אישה שאוספת מחשבים שאנשים זורקים, משביחה אותם ומחלקת אותם בכל מיני רשויות למשפחות נזקקות ונצרכים. הדבר שאני רואה בו בעיה זו הוועדה, הוועדה ששותפה לרשות, שהיא זו שקובעת את הקריטריונים למי מעבירים את המחשב. שם זו בעצם הבעיה הקשה ביותר, כיוון שלצערי הרב יש מעט מחשבים מול כמות גדולה של נצרכים, ואז, שם הם מתחבטים ומתלבטים. כאשר יש קריטריונים - שם נמצאת הבעיה העיקרית לי צריך לתת. לצערי הרב ישנם מספיק אנשים שזקוקים לזה, ויד הפרויקט הזה קצרה מלהושיע.

רציתי לדעת, כיוון שלא צורף לכאן מאזן של העמותות, כי עכשיו אנחנו רואים שיש מספר עמותות שחברו יחד, וזה יפה מאד - מה הוא אחוז השכר בעמותות מכלל ההוצאות? כמה הולך ישירות למחשבים ולתלמידים?

כמי שמכירה והיתה בחבלי הלידה של הפרויקט הזה - שהתחיל בשנת 1996, אני יכולה לומר היום בגאווה שהפרויקט הזה הניב תוצאה שהיא מרחיקת לכת: 19 אלף מחשבים לילדים שהם מעוטי יכולת. רבותיי, זה הישג שאנחנו צריכים לתת לו את כל הגיבוי, וההפך - אולי לשקול הקלות בקריטריונים. זו הזדמנות להודות לך, חנן אחסף.

אני רק מבקש לדעת מה היא התוכנית ארוכת הטווח? מה התוכנית מתכוונת להשיג בעוד שנה, שנתיים שלוש? האם יש איזה שהם יעדים ארוכי טווח? מתי, לדעתכם, נצליח לכסות את הפער הדיגיטלי במדינת ישראל?

נתחיל בשאלתו של חבר הכנסת נסים דהן שרצה לדעת מה קורה עם החסימה לאתרים פורנוגרפיים. זה מופיע במכרז שלנו לחברות, נותנות השירות. יש גם חסימת אנטי ספם - שלא מאפשרת לדואר האלקטרוני להכניס הודעות מאתרים חשודים, ויש חסימה באינטרנט עצמו גם של גישה לאתרים אסורים, חסימה שמתעדכנת כל הזמן באופן אוטומטי. זה חלק מהותי במכרז שלנו לחברות האינטרנט שנותנות את השירות. אני לא יכול להתחייב שזה חוסם את כל מה שאפשר, אבל זה חוסם אחוז גבוה מאד מהגישה. זה בהחלט מטופל.

בנוסף לזה, גם המחשבים כולם מצוידים בתוכנות אנטי וירוס. יש הגנה.

באותו נושא -הרי כל האסונות הגדולים של נערים ונערות היו דרך צ'טים. האם יש איזושהי הדרכה בנושא?

ההדרכה ניתנת לא רק לילד שמקבל את המחשב, אלא גם לאחים בגיל הרלבנטי וגם להורים. ההורים עצמם מקבלים הדרכה ספציפית. אני רוצה לציין שחילקנו 15 אלף מחשבים לבתים, לא לילדים במספר הזה. בבתים משתמשים בזה יותר מילד אחד או שניים.

לגבי מי מבצע את הפרויקט - הרשויות מעבירות את הכסף ואנחנו מבצעים את הפרויקט, כך שאנחנו מוודאים שהכסף הולך לפרויקט עצמו ואין עם זה בעיות. למה באו עכשיו עם הדרישה ולא בתחילת השנה? - אנחנו שואלים את אותה שאלה. נשאלה גם שאלה מה קורה לרשות שלא מעמידה את השליש? יש רשויות שאין להן את התקציב, וזה יכול להיות רשויות נכבדות גם כמו עירית נתניה, שלמרות ש- 500 ילדים רוצים מחשבים, אין להם את ה- 300 דולר לכל מחשב. מה שקורה הוא שלפעמים מביאים להם תורמים מחו"ל, שעוזרים להם להשלים את הדבר הזה, למשל - קרן ספרא שעובדת אתנו עוזרת להם לגייס את הכספים, משלימה לחלק מהרשויות. יש רשויות רוצות הרבה יותר ילדים. אין לנו הקצבה לכל הילדים, כמו למשל – בבאר שבע, שדורשת שניתן לכולם או שהם לא רוצים אף אחד. הרשויות מתנהגות בצורות שונות.

זה מה שאמרתי - בתוך הרשויות עצמן יש בעיותץ

אני מבקש רשימת רשויות שלא משתתפות בפרויקט כיוון שאין להם את השליש, ולא בשנה אחת, כי אין לנם בסוף השנה את הכספים. האם יש רשויות שלא משתתפות בפרויקט?

לגבי תוכנית ארוכת טווח, אני רוצה להבין: כשאנחנו מדברים על ילדים שנמצאים ב-
Low tech , התרומה שלהם לתוצר הלאומי הגולמי זה בערך 25 אלף דולר בשנה. בהייטק – 175 אלף שקל. הפער הוא של 150 אלף דולר לראש . אם אתה לוקח 500 אלף ילדים עניים, ובאיזו שהיא דרך שם אותם בהייטק, לא ב- low tech, זו תוספת של 75 מיליארד דולר ל- GMP של מדינת ישראל. במקום 16 אלף דולר פר קפיטה, אתה נמצא ב- 27-28 אלף דולר, שזה כמו בארצות הברית. כל המדינות הבינו את העניין הזה. זה בדיוק הכיוון שבו אנו עובדים. אם אנחנו עובדים עם הילדים מכיתות ג' עד ז' - כי אם הם לא מקבלים את ההדרכה עד אז, הם כבר אבודים – ולכן אנחנו מטפלים בגיל הזה. התוכנית ארוכת הטווח היתה להגיע לפחות ל- 100 אלף ילדים בהנחה שיש 3 ילדים, בממוצע, בבית, ב- 30 אלף בתים. חילקו 15 אלף ויש לנו תוכנית כאן לעוד 20 אלף. זאת התוכנית.

האם ההורים, המשפחה, או אלה שיש להם את המחשב, יכולים לבצע התקשרות עם ספקית אינטרנט באופן פרטי?

בוודאי. אנחנו לא מגבילים אותם.
יש לנו גם ביקורת מטעם מבקר משרד ראש הממשלה עוזי ברלינסקי. הלכנו למעלה אדומים לראות מה קרה עם ילדים שנתנו להם מחשבים בגיל 8. הם, היום בגיל 16. אתה רואה שהיום הם נמצאים עם מחשבים הרבה יותר מתקדמים, גולשים בפס רחב, עשרות תוכנות על המחשב, עובדים ב- Word, Excel, Power Point – הוא פשוט נדהם. ואלה ילדים שלא היו להם מחשבים.

תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה, אושר

אנחנו עוברים לפניה מספר 93.

הפניה התקציבית נועדה לתגבר את מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. המערך עבר מבתי הדין הרבניים למשרד ראש הממשלה. רואים בזה פרויקט ראשי ורוצים. בהתאם לסיכום עם משרד ראש הממשלה, אנחנו מתגברים להם את התקציב בה- 4 מיליון ו -600 אלף שקלים. כמו כן אנחנו מבצעים המרה טכנית. תקצבנו אותם בסעיף כוח אדם. כמו כן - מתגברים את תקציב ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, לפי הנחיות השב"כ.

אנחנו רוצים להבין.

אני חוזר: ראש הממשלה החליט להעביר יחידת גיור מבתי הדין הרבניים למשרד ראש הממשלה.

זאת אומרת, אם אני תומך – אני תומך בכך שזה עבר למשרד ראש הממשלה.

הוא הגיע למסקנה שמדובר במשימה לאומית ולקח את זה למשרד שלו. הגענו לאיזשהו סיכום בין המשרדים על תגבור מערך הגיור.

כמה מינויים יהיו עוד, עכשיו, במועצות הדתיות?

זה לא קשור למועצות הדתיות. בראש מערך הגיור עומד הרב חיים דרוקמן. יש פה נציגים ממשרד ראש הממשלה שיוכלו לתת לכם תשובות יותר טובות לגבי המערך. זה בדך הכל תקצוב של המערך הזה.

לפי חוק, השב"כ מאבטח ראשי ממשלה לשעבר. התקציב של הבטחת ראש הממשלה, לשעבר, אהוד ברק – נגמר.

אדוני היושב ראש, הוא עבר מהר מדי מסעיף לסעיף.

אני אצביע נגד. אני חושב שהגיור הוא מערך נכון. יש לי בעיה - אני, מזה 4 חודשים, מבקש מכל משרדי הממשלה נייר פשוט. אני חושב שחובתך, כמנהל הוועדה - -

גם אני מבקש. תתפלא לשמוע כמה אני ביקשתי את הנייר הזה, שאתה מבקש. כל פעם אומרים לי שאני אקבל.

אז אתה יכול להגיד להם שלא תהיינה העברות תקציביות עד שיתקבל. לא יכול להיות - אני מבקש חודשים, לדעת בשנת 2004 מול 203 ומול 2002 - וכמה עלה פירוק משרד הדתות.

להערכתי – הפירוק עלה ב –40%.

מערך הגיור לא שייך למשרד הדתות. הוא שייך לבתי הדין הרבניים ששייכים למשרד המשפטים.

תאמיני לי שאני יודע. אני מבקש נייר פשוט. כמה הוציאו ב- 2002 ו- 2003 וכמה ב- 2004. אני מבין שלא רוצים, כי זה יהיה קצת כמו מפעל ההזנה.

אני חושב שמערך הגיור הוא מערך חשוב, ולא נכון לערב את מערך הגיור שעושה מלאכה חשובה עם המערך הקודם של משרד הדתות. אפשר לעצור את העברת התקציב או את העברת שווה הערך תקציבי כוח האדם מסעיף לסעיף רק כדי לקבל תשובות בנושאים יותר כוללים, אבל לעצור, כתוצאה מכך - -

לא, אבל אנחנו מדברים על ההעברה שהם עשו, להעביר את זה למשרד ראש הממשלה, שזה לא המקום הטבעי שלו - -

עם כל הכבוד, זו לא הנקודה. מדובר כאן על העברה מסעיף אחד במשרד ראש הממשלה- ואני מסתכל על הטבלה – מסעיף הרזרבה, לסעיף אחר, במשרד ראש הממשלה. מה זה משנה? זה מינוס 13, פלוס 13. אני אצביע בעד.

לגבי אבטחת ראש הממשלה, לשעבר- אפשר להתבדח בנושאים האלה ויחד עם זה, מה שמגיע לראש ממשלה לשעבר- מגיע לכל אחד מראשי הממשלה לשעבר. לי היתה הצעת חוק שהוצע בה שהשב"כ יפסיק לאבטח ראשי ממשלה לשעבר שנתיים אחרי שהם סיימו את תפקידם. ועדת השרים לענייני חקיקה לא אישרה לי להגיש את זה. היום זה ארבע או חמש שנים, ואם מדובר על המלצת השב"כ, אחרי שכבר נרצח לנו ראש ממשלה - אני מציע - - -

יכול להיות שאני אקיים כאן דיון עם היחידה לאבטחת אישים.

אני החלטתי להצביע נגד הבקשה הזו כיוון שבראיה שלי שמכל מה שקרה -ואני תמכתי בפירוק משרד הדתות - הגעתי למסקנה שהפירוק שלו עולה יותר, ומתנהל פחות טוב ממה שהיה. ממנים אנשים, אפילו חילוניים, לעמוד בראשי מועצות. כל מה שקשור לנושאים דתיים, לגיורים - -

אני רוצה להתייחס לשני הסעיפים. לגבי מנהל הגיור - אני לא כל כך מתמצא בעניין. לגבי הנושא הזה - שכאשר נושא הגיור היה בבתי הדין הרבניים היה יותר סדר בעניין, אבל היו נציגויות בחבר המדינות, נציגויות שהיו מבררות ומסייעות לאנשים באופן ענייני. זה היה מקל על אנשים.

הכל נשאר אותו הדבר - -

יכול להיות שיש משהו חדש שאני לא יודע עליו. כשזה היה בידי בתי הדין הרבניים - שעכשיו זה יצא משם - היו נציגויות: בקייב, במוסקבה ובעוד מקומות. המציאות היתה שזה עזר לגיור אבל עזר גל לאנשים שנמצאים בארץ – עזר להם בנישואין, ועוד – והיה מקל את כל ההליך. ברגע שזה עבר למשרד ראש הממשלה בוטלו הנציגויות האלה, וכתוצאה מהביטול של העניין הזה
נהיה קושי רב יותר לעולים.

עובדתית - גם אני יודע שזה נכון.

דבר שני - זה שצריך לתת אבטחה לראשי ממשלה לשעבר, לא נתווכח על כך. אבל, מן הדין הוא לקיים דיון. יש מצב שבו צריך לתת אבטחה לראש ממשלה לשעבר, אבל כשהוא נוסע לחו"ל להרצאות שהוא מרוויח מהם כסף, השאלה אם משלם המסים צריך - -

על זה דיברנו ויש ועדה שעוסקת בזה.

אחרי הבדיקות שעשינו לגבי הצד המשפטי, גם עם ראש השב"כ- התשובה היא שההחלטה לגבי האבטחה עצמה, סוגה, היקפה, ומשך האבטחה - נתונה בלעדית בידי השב"כ. אף אחד אחר לא יכול להיכנס לזה.

הוא גם מממן את זה?

לא. ככל שהשב"כ אומר שצריך לשמור על שר כזה או אחר- יש תפקידים במדינת ישראל שהם מאובטחי שב"כ. - -

לא יכול להיות שנהיה עיוורים, ונגיד - זה השב"כ.

לגבי היכולת להגיד לו לא לנסוע כי זה עולה כסף, היועץ המשפטי אמר לנו – היו לנו כל מיני מחשבות בעניין - -

שהוא יממן את זה.

לגבי הנציגויות - חלק מהנציגויות אכן נסגרו. הן נסגרו בתקופה קודמת, ולא במשך המהלך.

לגבי הנושא של אבטחת אישים - אני נגד, אבל אני לא אתחיל לפרט את הטעמים כי הדברים נאמרו פה. צריך לקחת בחשבון שאם אישיות מאובטחת נוסעת לצרכיה הפרטיים, מן היאות שהוא ישתתף בעלויות האלה, כי הוא מרוויח מהעניין. זו לא הנקודה. אני אצביע נגד מהסיבה הפשוטה שלא יכול להיות מצב שמבקשים ממשרד ראש הממשלה נתונים ולא מקבלים. אני ממליץ יום אחד לעשות – יום ועדת הכספים. מה יש? כולם שובתים. נעשה השבתה.

מי בעד הפניה? 2 מי נגד? - 6 לא אושר. תודה.


הפניה הבאה - 131, 132. משרד החקלאות .

על פי סיכום משנת 2001 העמידו כ- 20 מיליון שקל למתן הלוואות, על פי קריטריונים. רוב ההלוואות כבר ניתנו באמצעות חברה - -

איך נותנים לפני שמאשרים? מי בעד? מי נגד? תודה, אושר. תודה.

אנו עוברים לפניה 135. איכות הסביבה.

זו פניה שיש בה שלושה חלקים: 1. תצוב הכנסות הקרן לשמירת הניקיון 2. תקצוב הכנסות ממנהל מקרקעי ישראל במסגרת הטיפול בפסולת בנין 3. שינויים פנימיים לבקשת המשרד.

מי בעד הפניה? מי נגד? תודה, אושר.

הפניה הבאה – מספר 138.

הפניה נועדה לתקצוב 55 מיליון שקלים בהוצאה מותנת בהכנסה לבניית כיתות כתוצאה מעודפי הכנסות במפעל הפיס.

אני אאשר את הפניה אבל אני עומד לקיים דיון בשבוע הבא. מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, אושר.

אנו עוברים לבקשה מספר 142, 143. רשות הטבע והגנים.

הפניה עוסקת בתגבור תקציב רשות הטבע והגנים בסך 4 מיליון שקל לניקוי חופים ולמימון שבוע הטבע, ותגבור של

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, אושר.

144, 145 – הסתדרת?

אני מבקש לשאול: מה זה הדבר הזה? עם מי עושים את ההסכם משרד התיירות ומשרד החינוך?

ישנו הסכם בין משרד החינוך ומשרד התיירות נוגע לתוכניות פיתוח. תוכנית הפיתוח הראשונה- בין 88 ל- 2003 והיא התארכה לשנים 2004-2008 - -

תוכנית פיתוח למה?

תוכנית הפיתוח הזו משפצת אכסניות נוער. התוכנית נעשתה ונחתמה מול אגודת אכסניות הנוער.

אפשר לראות את הרשימה?

מדובר ב- 32 אכסניות נוער.

אם אני תלמיד במוסד חינוכי ורוצה לנסוע לטיול וללון באכסניית נוער, אני יכול? האם אפשר לראות את הרשימה, את ההסכם?

אחת הסיבות שההתקשרות הזו נעשית - -

אני רוצה לחכות עם זה.

אני מודה לכם, הישיבה בנושא זה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45