כנסת פתוחה

מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

5
ועדה לזכויות הילד
21.6.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 125
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה (21 ביוני 2005) שעה 10:30


ס ד ר ה י ו ם

מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר
גילה פינקלשטיין

אניטה יצחק – אחראית על אכיפת חוקי עבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד דבורה אליעזר - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
טובה בן-ארי – ממונה על זכויות בחינוך בנושא מעמד הילד, משרד החינוך, התרבות והספורט
אורית חרמון – סגנית מנהלת מרכז הדרכה ארצי, משרד החינוך, התרבות והספורט
שי וינבלום – תנועת הנוער העובד והלומד
יורם ברקוביץ' – אחראי על האיגוד המקצועי, הנוער העובד והלומד
גיא צרניאק – הנוער העובד והלומד
רבקה לונדק – מועצת התלמידים הארצית
דנה חוגרי - מועצת התלמידים הארצית
עמית לב-רן - מועצת התלמידים הארצית
דוד גורדוביץ – אב"י –אגודה בינלאומית לזכויות הילדים
שלום מאיר – מקדונלד'ס
בני שמואלי – מנהל המרכז לזכויות הילד והמשפחה, מכללת שערי משפט

רחל סעדה

חבר מתרגמים בע"מ
















מניעת ניצול והגנה על זכויות בני נוער בהעסקתם בחודשי הקיץ

שלום לכם ובוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני מודה לכם שבאתם לדיון הזה.

רציתי לבקש דווקא מיורם לפתוח את הדיון הזה, אני רק מציין בפניכם שהדיון הזה לא מתקיים בחלל ריק, אלא כבר לפני שנתיים כמדומני, יושב ראש הועדה דאז, חבר הכנסת וסגן השר להיום מלכיאור, קיים כבר דיון בנושא הזה, ואנחנו בעצם מקיימים היום דיון המשך לדיון הזה.

התחושה שלי שנוער עובד בחופשת הקיץ, בסדר גודל של עשרות אלפים עד כדי חמישים אלף נערות ונערים, ואני רוצה שבנושא הזה, לקראת החופש הגדול שהתחיל היום, שאנחנו ניד ניתן לעניין הזה, גם למעסיקים וגם לכל המערכות, את ההזהרות ואת ההנחיות לקיים גם את החוק, ובעיקר את המוסר.

בבקשה יורם.

בוקר טוב לכולם.

אני הכנתי איזושהי מצגת, היא תארך מספר דקות, ואני חושב היא סוקרת בצורה מקיפה את התחום, וגם מעלה הרבה מאוד שאלות ותהיות, בין היתר, האם למדינת ישראל באמת אכפת מזכויות ילדים, בני נוער וצעירים במקומות העבודה.

אם מותר לי כבר בפתיחה הזאת להגיד לך, את חוק שכר המינימום אני חוקקתי בשנת – 1986 או 87, ואחד הסעיפים בו זה הבטחת שכר מינימום גם לנוער, בסדרי גודל שנע בין 60% ל- 80 ומשהו אחוז.

שני גאווי עבדה במשך ארבע שעות בלבד בחנות "עולם הממתקים" בקניון ברחובות. בתום עבודתה אמרו לה "תודה ושלום".

תומר שירן בן שש עשרה, עבד בקייטנת מכבי במוצקין במשך חודש ימים. בסך הכל עשרים ושלושה ימי עבודה, מאה שמונים וארבע שעות. תומר, להבדיל מהרבה ילדים אחרים, ניהל רישום מאוד מסודר של הימים והשעות שהוא עבד בהם. הוא היה אמור לפי חוק שכר מינימום לקבל 2,598 שקלים. הוא קיבל מאתיים שקלים בסך הכל.

על כל הימים?

על כל הימים. זה יוצא שקל ותשע אגורות על שעת עבודה.

ינאי אסייג עבד במשך שנה וחצי בפיצרייה בנתיבות. הוא עבד מהשעה ארבע אחר צהרים עד חצות, לפעמים קצת אחרי, שנה וחצי. במקום לקבל שלושים וארבע אלף שקל, הוא קיבל 2,200 שקל.

סל עכנר תושב יפו חיפש עבודה. קבלן שיפוצים מצא אותו והציע לו לפנות אשפת בנייה תמורת סכום של חמש מאות שקל. "מתי שתגמור לעבוד תקבל את הכסף". אחרי כמה שעות עם עוד חבר הסתיימה העבודה. בתום העבודה שלף הקבלן יואב סכין ארוכה, סילק את הנערים מהמקום ולא שילם להם אפילו שקל אחד.

אני אחזור אחר כך לדוגמאות האלה, אבל צריך לדעת קודם כל מה ההיקף של התופעה, ויושב ראש הועדה שאל את זה כאן, כמה ילדים ובני נוער עובדים היום בישראל.

אז אם אנחנו הולכים לנתונים הרישמיים של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אז 9.2% מסך הילדים בגילאי 15-17 לוקחים חלק בשוק העבודה. זה אומר, וזה סטטיסטיקה גסה קצת, 52,000 נערים ונערות.

רשת מקדונלד'ס שנציגה יושב פה, ערכה סקר לפני כמה שבועות, כמה ילדים ובני נוער עובדים ביום שבת, יום המנוחה השבועי. יום שבו אסור לילדים ובני נוער לעבוד. למעלה מחמישים אלף בני נוער מתחת לגיל שמונה עשרה עובדים רק ביום שבת.

מכון גיאוקרטוגרפיה ערך סקר לידיעות אחרונות, והממצאים של הסקר הזה מדהימים. 29.1% מהילדים בגילאי 12-18 עובדים.

המשמעות של הסקר הזה זה שיש בישראל רבע מיליון ילדים עובדים. (250,000). אנחנו ב"נוער העובד והלומד" מעריכים שבמהלך השנה כולה לוקחים חלק בשוק העבודה בין מאה למאה חמישים אלף ילדים וילדות, נערים ונערות.

כדאי לציין יורם, שבכלל בגיל שתים עשרה אסור לעבוד. המינימום זה גיל ארבע עשרה.

בהחלט, אני מיד נוגע בזה.

מה המניעים המרכזיים של בני נוער לעבוד. בעצם יש פה שלושה מעגלים, זה הרצון לרכוש מקצוע אצל חלק מהנערים, זה רצון להגדיל את דמי הכיס, וזה הצורך לסייע בפרנסת המשפחה.

המרכיבים האלה משתלבים אחד בשני. נער שרואה שלאבא קשה אומר – אני לא אבקש ממנו דמי כיס, אני אלך לעבוד, כך בעקיפין גם הוא מסייע בפרנסת בני המשפחה.

במה בני נוער עובדים – הם עובדים באולמות שמחה ובקייטרינג, בהפעלת מתקנים, בשמרטפות, בחקלאות הרבה מאוד ילדים ובני נוער ערבים, במלצרות, בחלוקת עיתונים וחומרי פרסום, ברשתות המזון המהיר, כמדריכים בקייטנות ולאחרונה גם בחברות כוח אדם וניקיון.

אנחנו, "הנוער העובד והלומד" – האיגוד המקצועי, ילדים-נוער וצעירים מתמקדים במספר תחומים. קודם כל, סיוע משפטי.

אנחנו מגישים תביעות לבית הדין לעבודה, אנחנו עורכים פעילות הסברתית לילדים ובני נוער, מסים לנתח את התחום הזה, תחום שלטעמינו מדינת ישראל לא מאירה אותו לטעמינו מספיק. אנחנו מקיימים גם פעילות ציבורית.
שבעים ושישה צעירים בוגרי צבא פועלים בנוער העובד והלומד. הם פוגשים את הנערים העובדים בשכונה, בבתי הספר, בסניף של הנוער העובד והלומד ובמקום העבודה.

את הכרטיסים האלה שאני מיד מחלק פה, הפקנו לפני שנתיים, אם אפשר ברשותכם רק להעביר. הייתה לנו איזה שהיא שאיפה להצליח להיכנס לכל ארנק של כל נער פה בישראל עם המסרים המאוד מאד פשוטים האלה, כמה שכר צריך לקבל לשעה ולפי איזה גיל, על זה שאסור לא לשם על ימי התנסות. בקיצור, תמצית הזכויות של הילדים ובני הנוער.

חילקנו מאות אלפי כרטיסים כאלה, ואני מיד אראה את ה"סטארט-אפ" שלנו לקיץ הקרוב, סטארט-אפ שעשינו יחד עם משרד החינוך.

איך אנחנו בעצם עובדים? נער או נערה עובדים סבורים שניצלו אותם, נחשפו אלינו, הם מתקשרים למוקד טלמסר מיוחד, מתקשרים, אנחנו אכן בודקים אם יש תלונה, אנחנו מתקשרים למעסיק, אנחנו אומרים לו שלום רן, מדבר יורם מהנוער העובד והלומד, העסקת את גיא במשך ארבעה ימים, לא שילמת לו שכר, דע לך שאתה צריך לשלם לו.

אם רן אומר באותו רגע, בסדר, אתם צודקים, אני באמת לא בסדר, אני משלם, מה טוב ויפה. אם הוא טורק את הטלפון, הוא מקבל מכתב. אם גם המכתב שמאיים עליו בהגשת תביעה משפטית הוא מתעלם ממנו, אנחנו הולכים לבית הדין לעבודה ומגישים תביעה משפטית.

במהלך שנת 2004 קיבלנו 7,106 פניות לתא הטלמסר שלנו. נפתחו מתוכם 1,500 תיקים נגד מעסיקים, בערך רבע מן התיקים הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה. זה כבר חלוקה של 2003, מאיזה ענפים מגיעות התלונות. אפשר לשים לב שבתחום הקייטרינג ואולמות השמחה שיש עשרות אלפי ילדים שעובדים שם, אין הרבה תלונות. לעומת זאת יש הרבה תלונות על מפלגות שמעסיקות ילדים, הרבה תלונות על רשתות המזון המהיר, הרבה תלונות על ילדים שעובדים בתור מוכרים.

צריך להבין שמאפיין המרכזי ביותר, זאת כתבה ממעריב מלפני מספר חודשים, המאפיין המרכזי ביותר של משק העבודה הישראלי, זה הנכונות של ילדים ובני נוער לעבוד גם בשכר שהוא נמוך משכר המינימום.

בעצם חוק עבודת הנוער שחוקק ב-1953 הוא חוק מהמתקדמים בעולם, הוא תוקן כמה פעמים, יש כמה חוקים שעוסקים בנערים עובדים: "חוק החניכות" ו"חוק עבודת הנוער". גיל העסקת הנוער, כפי שהיושב ראש רן כהן פה ציין, מותר להעסיק פה בישראל ילדים רק מגיל חמש עשרה, בחופשת הקיץ מותר להעסיק אותם רק מגיל ארבע עשרה, מותר לילדים ובני נוער לעבוד לא יותר מתשע שעות ביום, ולא יותר מארבעים שעות בשבוע.

תשע שעות זה רק במקרה של חמישה ימי עבודה. אם זה שישה ימי עבודה אז שמונה שעות.

אמת. אסור לילדים ובני נוער לעבוד ביום המנוחה השבועי. אנחנו גם אומרים באותה נשימה, שאם ילדים עובדים, וראינו לפי הסקר שהם אכן עובדים, הם צריכים לקבל מאה וחמישים אחוזים. על כל שש שעות עבודה צריך לקבל שלושת רבעי שעה הפסקה, מתוכם לפחות חצי שעה רצופה.

נער צריך לגשת ללשכת התעסוקה עם תעודת הזהות של הוריו ובדיקת רופא ולהוציא פנקס עבודה, כך לפי החוק. לעיתים רחוקות אפשר בלשכות התעסוקה למצוא עבודה. המחוקק גם חשב על עבודות שאסור לילדים לעבוד בהם, והחקיקה בישראל מתקדמת במובן הזה, במכרות, בביוב, בבתי חולים לחולי נפש, בטיפול בגופות, אסור לסחוב משאות כבדים.

אסור להם לעבוד במקומות עם חומרים כימיים, חומרים ביולוגיים.

אסור להם לעבוד גם במקומות עם קרינה רדיואקטיבית.

איך מנצלים ילדים ובני נוער בעבודה? לא משלמים להם שכר, משלמים להם שכר מתחת לשכר מינימום, לא משלמים להם על מה שנקרא "ימי התלמדות", לא מחזירים להם נסיעות, מנקים להם כל מיני סכומים פתאומיים מהשכר, לא משלמים להם שעות נוספות ועל תגמול מיוחד בשבת, וכמובן לא משלמים להם הבראה, חופשה ופיצויי פיטורין. הסטארט-אפ שלנו לקיץ הזה הוא אקורדיון.

מה אתה טוען, שלעיתים לא משלמים להם דמי ביטוח לאומי ולעיתים משלמים להם ביטוח לאומי אבל מנקים להם את זה מהשכר?

כן, וגם בזה אני נוגע בהמשך.

אנחנו הגענו למסקנה שהכרטיס הזה הוא לא מספיק. צריך משהו רחב יותר. אין פה מספיק מידע. אז פיתחנו את הדבר הזה, שהוא מן אקורדיון, שהוא מיד יעבור פה בין החברים, ובאקורדיון הזה יש תמצית מאוד רחבה של הזכויות של הילדים ובני הנוער בעבודה, ומאחורה יש טבלה, טבלה ריקה שבה יש תאריך, יום משעה עד שעה וזמן הפסקה, ופה בעצם יכולים הילדים ובני הנוער לרשום את הימים והשעות שהם עובדים ולהחתים את המעסיק, שזה אולי אחת הנקודות החשובות ביותר.

אני בקיצור אספר את הסיפור של נועה ציוני, שמצאה עבודה בסניף מגה באור יהודה, עבדה שם ארבע עשרה ימים, תשעים ושש שעות, הייתה צריכה לקבל 1,536 ₪. אחרי חודש מתקשרים לנועה, אומרים לה, תשמעי נועה, הפרוייקט הפסיק, אפשר לחשוב שהילדה חפרה את תעלת הימים, היא לא הכירה אף אחד, רק טלפון אחד היה לה ביד, ובחורה אחת בשם גליה.

אחרי שהיא סיימה לעבוד שם היא התקשרה לגליה ואמרה לה: 'גליה, מה קורה עם המשכורת שלי?' גליה אמרה לה, 'אל תדאגי, תתקשרי עוד שבוע'. התקשרה אחרי שבוע שוב, תתקשרי עוד שבוע. באיזה שהוא שלב הטלפון הנייד הפסיק לענות, אז היא פנתה אלינו והתחיל בירור.

פנינו קודם כל למגה ואמרנו להם, עבדה אצלכם נועה ציוני, היא עבדה ארבע עשרה ימים, תשעים ושש שעות, צריכה לקבל 1,536 שקל. אומר לנו המנהל של מגה, אני לא יודע על מה אתם מדברים, מגיעות לפה כל מיני דיילות, "שטראוס", "אוסם", עלית", כולם מגיעות לפה, אני לא קשור לזה. אמרנו טוב, היא מכרה מוצרים של "חמים וטעים", נפנה לחברת "חמים וטעים", פנינו לחברת "חמים וטעים" ואמרו לנו, זה נכון, אנחנו מייצרים את המוצרים, אבל אנחנו משווקים אותם דרך חברה שנקראת "מורג לבנה".

פנינו לחברת "מורג לבנה", "מורג לבנה" אמרו לנו נכון, אנחנו משווקים את המוצרים, אבל הדיילות בסופר זה חברת כוח אדם שנקראת "י.א. מתן". פנינו לחברת "י.א. מתן", הם אמרו שיש חברת בת שלהם שנקראת "י.א. תדמית".

הילדה הזאת עבדה אצל "י.א. תדמית", עכשיו היא צריכה להוכיח את זה. ארבעה חמישה מעסיקים, כולם נהנים על הגב של הנערה הזאת, כולם מקבלים איך שהוא כסף, רק היא לא מקבלת את השכר שמגיע לה. במקרה הזה תבענו את כולם והיא קיבלה את מלוא הסכום ואף יותר מכך.

העצה המרכזית שלנו לבני הנוער והילדים העובדים, זה לרשום. לרשום את הימים והשעות שהם עובדים, לרשום אצל מי הם עובדים, מה מספר החברה. מקבלים צ'ק, לצלם אותו ורק אז להפקיד אותו בבנק. לשמור ניירות, לשמור חוזה.

זוכרים את שני? שני גאווי? בנקרה של שני, למרות שמדובר רק על ארבע שעות, אנחנו לא מתעצלים ומוציאים גם על סכום של שישים וארבעה שקלים מכתב. משפנתה שני לקבל את השכר המגיע לה, זכתה ללעג ולקלס מצד מי שהיה באותה שעה בחנות. אגב, פה קיבלנו רק תשובה אחת, מעטפה עם הנייר הזה, המחאה. צריך להבין שלסכום הזה עבור שני, אין משמעות דרמטית עבורה, הוא לא ישנה את המאזן שלה בבנק, אבל יש לו משמעות חינוכית עבור הנערה הזאת. הנערה הזאת יודעת שיש כתובת. שיש מי שעומד לצידה.

הזכרתי את תקופת ההתנסות ותקופת ההתלמדות עם פטנט של המעסיקים. פונים אל נער כמוך ואומרים לו, בוא תעבוד ארבעה ימים, תשטוף כלים. אתה שוטף כלים אחרי ארבעה ימים, באים, מפטרים אותך, שולחים אותך הביתה ומביאים משהו אחר. וככה מעסיקים מחזיקים משרה שלמה בלי לשלם עליה בכלל.

אני אומר, אנחנו אומרים לבני הנוער, תתעקשו. גם אם זה מאתיים שקלים, יש מי שעומד מאחוריכם ויש מי שמוכן על מאתיים שקלים, על שישים וארבעה שקלים ללכת עד לבית משפט. ימי הכנה וישיבות עבודה, בעניין הזה ידידיי במשרד החינוך קצת לוקים. הושג פסק דין מאוד מאד חשוב של בית הדין האזורי לעבודה מבאר שבע. הרבה מאוד מעסיקים בקייטנות, גם קייטנות ציבוריות לא נהגו לשלם למדריכים על ימי הכנה שהם חלק בלתי נפרד מהקייטנה. גם על ימי הכנה והשתלמויות וישיבות עבודה צריך לשלם, ואני מפנה את זה גם לרשתות המזון המהיר. עושים ישיבות עבודה, גם צריך לשלם עליהן. הרבה בני נוער עובדים יותר שעות ממה שמותר. הם עובדים תשע ועשר שעות וצריכים לקבל שעות נוספות. אי אפשר להתעלם מזה.

זוכרים את תומר שירן? פנינו למעסיק של תומר שירן. אגב הוא עקף אותנו. הוא הלך ישר לנער, נתן לו 1,200 שקלים, ובמקרה הזה לא הצלחנו להשיג את מלוא הסכום שהיה מגיע לנער, והנער קיבל רק מחצית משכר המינימום ועוד יצא מרוצה.

יש מעסיקים שבאים לנערים ו"משחקים אותה" הוגנים. הם אומרים – תשמע, המצב הכלכלי קשה, אנחנו לא יכולים לשלם פה יותר מתשעה שקלים. ואנחנו אומרים לבני הנוער, שכר המינימום הוא ברצפה, ומהרצפה אי אפשר לרדת. הרצפה זה המינימום שבמינימום. אמנם מותר לשלם לבני הנוער שכר שהוא מתחת לשכר המינימום, וזה השכר שמוצג פה בטבלה, גילאי ארבע עשרה עד שש עשרה, 13.94 לשעת עבודה, שש עשרה עד שבע עשרה 14.46, שבע עשרה עד שמונה עשרה 14 שקלים, ונערים ונערות כמו גם מבוגרים מגיל שמונה עשרה ומעלה, 17.93 שקלים. החזרי נסיעה, עוד דבר שמעסיקים מקפחים את בני הנוער העובדים, פשוט לא טורחים להחזיר להם. מעסיק מחוייב לפי הסכם להחזיר החזרי הוצאות לנערים שעובדים.

יושב ראש הוועדה ציין את זה מקודם, יש כל מיני ניכויים. הזכרנו קודם, מנכים לבני הנוער, הנה פה תלוש שכר של נער, שימו לב איזה נזק, הורידו לו ארבע מאות שישים וחמישה שקלים. על מה? סתם, פשוט כך סתם. בלי שום סיבה. גם המקרה הזה נכתב למעסיק, תוצאה, הנער מקבל. מעסיקים שמעסיקים ילדים בקייטנות ובני נוער לא משלמים להם שכר.

אמנה 182, אמנה של ארגון העבודה העולמי מחייבת את הממשלות וישראל חתמה עליה, לנקוט באמצעים הגנתיים למניעת ניצול בני נוער. כותבת דוברת משרד התמ"ת, המחלקה הישראלית עומדת בסטנדרטים. אין כל צורך בשום פעולה. אישור האמנה לא ישפיע על העסקת בני נוער בישראל, המצב נשאר על כנו. בקיצור, זה שחתמנו על האמנה לא משנה שום דבר.

אני אומר שהמצב בישראל חמור מאוד, להבדיל מגרמניה שהמון המון נערים ונערות שעובדים בצורה מאורגנת, המספר של הנערים שעובדים בצורה מאורגנת ומסודרת בבתי ספר מקצועיים פחת מארבעים אלף לשלוש עשרה אלף וחמש מאות.

אגב, דו"ח דוברת מבטל את החינוך המקצועי ומבטל אותו לחלוטין. אני אומר שאם מדינת ישראל הקימה ועדה, ועדת זמיר שמנסה לבוא ולקחת את בתי הדין לעבודה ולהכניס אותם לתוך מערכת המשפט הכללית, וזה ייפגע אנושות בנערים ובנערות העובדים שלא תהיה להם יכולת לייצוג משפטי.

אני אומר שיש לנו הצעת חוק של שינוי שהמשמעות שלה עבור הילדים ובני הנוער היא רעה מאוד. המשמעות שלה תהיה שכל נער יוכל לבחור את יום המנוחה השבועי שלו איך שהוא רק רוצה. זוהי הצעת חוק של שינוי, חוק עבודת הנוער, סעיף 21א', וככה נערים שיעבדו בשבת יקבלו רק מאה אחוז ולא מאה וחמישים אחוז.

יש פה מכתב שנתעכב עליו רק לשניה אחת, מכתב של ממלא מקום היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, והוא כותב לי ככה: "עבודת נוער במנוחה השבועית מהווה גם עבירה על החוק וגם הפרה של הוראות ההיתר. אסור להעסיק בני נוער בשבת, אבל עם זאת, המדיניות שנהוגה במשך שנים במשרדנו שלא לנקוט הליכי אכיפה פעילה או סבילה בעניין הפרות ציבוריות ביום המנוחה השבועי. לעת הזאת אין בכוונתנו". מכתב של היועץ המשפטי שאומר: אנחנו לא אוכפים את החוק.

מדינת ישראל אגב עוסקת בדברים. פה יש מכתב של היועצת המשפטית של משרד התמ"ת מופנה אלינו והוא מציע לנו הצעה. הוא שואל אותנו מה דעתנו על זה להוריד את גיל העבודה המותר, ולהוריד אותו במקום ארבע עשרה שנים בחופשת הקיץ יעמוד על שלוש עשרה שנים בעבודות קלות. יש לזה נימוקים, זה לא סתם, הגיעה פניה למשרד בשמם של שני נערים שלמים, והם מבקשים לקבל היתר להעסקה כי לא מלאו להם ארבע עשרה, והם מתאמנים בטניס.

אנחנו לא מספיקים לענות על המכתב וכבר מופיעה כותרת בעיתון: "מסתמן – עבודה מגיל שלוש עשרה". הדברים האלה הם חמורים מאוד. הם חמורים מאוד והם קשיים מאוד והם מעוררים שאלות, האם באמת ישראל ערוכה למלא אגב, יושבת פה לצידי אניטה מהיחידה לאכיפת חוקי עבודה. הבעיה המרכזית היא שלאניטה אין מספיק כוח אדם, ולרשותה של אניטה עומדים רק עשרים ושלושה מפקחים. שימו לב מה קורה כשפונים אליהם. פונים אליהם שימו לב לתאריך – עשרים ושלושה בספטמבר 2002 לגבי עסק שמנצל ילדים ובני נוער. התשובה לא מאחרת להגיע, מכתב מ-2002, התשובה מאוד מאחרת מלהגיע, היא מגיעה ב-2005, שלוש שנים לוקח למדינה לברר חשד לעסק שמנצל ילדים ובני נוער.

מספר כתבי האישום שהוגשו, יש לי כאן מסמכים ומי שירצה יוכל להתעכב אחר כך עליהם, כנגד מעסיקים שניצלו ילדים ובני נוער במדינת ישראל בשנת 2003 עמד על ארבעה , ב-2002 שישה, 2001 עשרה, זה מספרים מצחיקים.

עלוב.

מדינת ישראל במילים אחרות אומרת למעסיקים – כדאי לכם לנצל בני נוער, אף אחד לא יטריד אתכם. זה מספר שהוא בטל בשבעים. גם מספר הקנסות בטל, פשוט בטל. אמנם מוטלים קנסות, אבל גם הקנסות הן במאות בודדות לקנסות. בשנה האחרונה יש שיפור, אבל על העשרים ושלושה המפקחים האלה מוטלים כל חוקי העבודה, ובמילים אחרות מדינת ישראל לא אוכפת את חוקי העבודה.

רק עשרים ושלושה פקחים?

עשרים ושלושה פקחים בכל המדינה לא חוקי העבודה.

אז אין אפילו תלונה אחת על פקח.

אני אומר, אני לא אתעכב על זה, אבל אנחנו נוקטים גם בשיטות חדשות. התמונה הזאת יכולה להצביע על מגמה כזו שאם המדינה לא עושה את הדברים, אז אנחנו נעמוד בכניסה לחתונה מלפני חודש ונחלק מנשרים נגד מעסיק שמנצל ילדים ובני נוער. על עבודה צריך לשלם.
תודה רבה לכם.

תודה רבה ליורם, באמת גם תודה לנוער העובד והלומד על הפעולה שאתם עושים. בעקבות הדברים שלך על היועץ המשפטי אני רוצה להעביר את הדברים ואת רשות הדיבור לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין, כיוון שהיא חייבת ללכת לישיבה אחרת בועדת החינוך.

אני רוצה להגיד שני משפטים: רבותיי, אין ספק שבחקיקה מדינת ישראל היא בסדר, מהבחינה הזאת המחוקק יצא ידי חובתו, ואני אומר את זה לא בזלזול, כי אני בים המחוקקים שלה. אלא מה? שזה ברור לחלוטין שמה שנעשה זה מעבר לחוק ותוך חציית החוק ושבירת החוק, ובעניין הזה משרדי הממשלה לא ינוכו. אני אומר את זה חד משמעית, שלא יהיו פה אי הבנות.

תנועת הנוער העובד והלומד לא תהיה תחליף למה שמשרדי הממשלה חייבים לעשות. היא תהיה בנוסף, ולא תהיה במקום, ולכן משרד התמ"ת, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, כל אחד על פי חלקו, חייבים לעשות את החובה שלהם, שהג'ונגל הזה לא ינצח את בני הנוער, את המוסר ואת ההגינות במדינת ישראל, ובוודאי את החוק. אז אני מבקש ממשרדי הממשלה להתכונן לאחר חברת הכנסת גילה פינקלשטיין להציג פה את הדברים מה אתם עושים, איך אתם רואים את החומרה, איך אתם הולכים להלחם בג'ונגל הזה כנגד בני הנוער בישראל.
בבקשה חברת הכנסת פינקלשטיין.

לצערי, הסכנה שבניצול בני נוער הולכת וגדלה בעקבות המיתון. בשנה שעברה נגמר הקיץ והיו אלף תלונות של בני נוער על אי תשלום, גם תלונות שהגיעו לבית הדין האזורי לעבודה.
חייבים המעסיקים לדעת שאם הם לא משלמים שכר מינימום, זו בעצם עבירה פלילית, והם בעצם לא מודעים לזה. יישר כוח על הדבר הזה, זה מעולה, באמת מעולה.

עכשיו יש לנו את הסיפור הזה שאנחנו הולכים לבתי קפה, למסעדות, בני הנוער מקבלים טיפים והטיפים הולכים אליהם, וכאן זה מסוכן. המעבר של הטיפים ישר לבני הנוער הוא מסוכן. אם הוא יעבור ישר למעסיק, המעסיק יהיה חייב לשלם דמי ביטוח וזה יהיה גם ברור שחור על גבי לבן, ולעמוד על זה ולהסביר לבני הנוער מה קורה, למה אנחנו במצב קשה. כי בני הנוער לא מודעים לזכויות שלהם, ולכן אני ממליצה למשרד החינוך לעבוד עם מועצות.

הייתי מנהלת, אני זוכרת איך משרד החינוך עובד עם מועצות התלמידים, וברגע שזה מגיע למועצות התלמידים ולכל כיתה יש נציג במועצת התלמידים, זה מגיע לתלמידים. צריך מיד אחרי פסח משרד החינוך יאסוף את מועצות התלמידים לדון בנושא הזה, שיידעו, כדי שבאמת תהיה מודעות. אין מודעות, התלמידים לא יודעים מה לדרוש.

עכשיו בנושא המפקחים, בשנה שעברה היו רק חמישה עשר מפקחים, עכשיו יש עשרים ושלושה מפקחים, זה ממש לעג לרש, זה צחוק. בנושא הזה של אכיפה, שהמפקחים ידאגו לאכיפה. שלא ינצלו את בני הנוער שלנו. איך אנחנו נבוא בדרישה אם ייצא מכאן מכתב לשרת החינוך בנושא "יותר מפקחים בנושא אכיפה", יותר מודעות. עכשיו התחיל כבר החופש לצערנו, אז מועצות התלמידים קשה לכנס אותן, אבל אולי עוד אפשר, כדי שתהיה מודעות, כי אנחנו חייבים כנציגי ציבור לשים קץ לניצול המחפיר הזה. אלף תלונות היו בשנה שעברה ל שתלמידים שלא שילמו להם.

בהחלט.

תודה רבה, אני מתנצלת שאני לא נשארת.

צריך לזכור שמדובר בשני מיליוני שקלים שנשארים בכיסים של המעבידים הכי גרועים, לא בידי מעבידים הוגנים, זה בסדר שמעביד מרוויח אם הוא הגון.

גם בנושא של תאגידים, חשוב שזה יעבור דרך המעבידים.

מאה אחוז, אני מאוד מודה לך חברת הכנסת פינקלשטיין.

תודה רבה.

רק משפט אחד אם אפשר לפני שחברת הכנסת הולכת.

בבקשה.

אנחנו כבר מכירות, אני אמונה על זכויות תלמידים במשרד החינוך. אני יכולה רק לספר, להעיר בשורה אחת שהשנה במסגרת יום זכויות האדם, משרד החינוך הפיק ערכה על הזכות לעבוד, וזה נכנס לכל בתי הספר, וזה חשוב שאתם תדעו את זה, ושיידעו את זה כולם.

זה לבתי הספר?

זו ערכה.

כינסתם את מועצות התלמידים?, דאגתם שמועצות התלמידים בעצמם יארגנו את זה?, הנה יושבים פה נערים.

אני מבטיחה לשלוח לכם את זה. מעבר לזה, כן נעשו עבודות במסגרת בית הספר, אני לא חושבת שזה מספיק, אבל אני כן חושבת שיש התעוררות בתוך מערכת החינוך, וזה נעשה בעשירי לדצמבר (10.12.05).

הרי שנת הלימודים הסתיימה. השאלה היא, האם בחודש האחרון עוד לפני היציאה לחופשת הקיץ נעשה משהו.

משרד התמ"ת אחראי על אכיפת חוקי עבודה, ומידי שנה מוקם מינהל של אכיפה. ביחידה שלנו מועסקים עשרים וחמישה פקחים לאכיפת כל חוקי העבודה, כשמונה עשרה במספר.

אז יש מפקחים במשרד החינוך ויש מפקחים במשרד התמ"ת?

האחריות לאכיפת חוקי עבודה נתונה בידי משרד התמ"ת בלבד. האחריות הפלילית. אני תכף אסביר מה ההליכים שלנו ואיפה אנחנו שונים מהנוער העובד והלומד, ואני גם מברכת על העשייה שלו.

משרד התמ"ת רואה חשיבות רבה בשמירה קפדנית על זכויותיהם של הנערים, כמו בכל החוקים האחרים, ופועל רבות גם בתחום הזה, במסגרת הכוח שמוקצב לאותה יחידה. אנחנו עובדים בכמה מישורים, טיפול בתלונות שמגיעות אלינו למשרד מהציבור הרחב, מארגונים שונים, והנוער העובד והלומד הוא אחד הגורמים שפונים אלינו.

יש אגב עוד גורם פניות פעילות בעניין הזה, מה שאת יודעת?

יש את המועצה לשלום הילד, שזה יותר מתייחס לפן אחר של העניין. המוקד הוא הנוער העובד והלומד, וסניפי ההסתדרות השונים.

הצופים למשל לא פונים?

התנועה היחידה שעוסקת בתחום הזה היא הנוער העובד והלומד מתוקף היותה האיגוד המקצועי.

השומר הצעיר לא עוסקים בזה? אני מתפלא.

השומר הצעיר לא עוסקים בזה בכלל.

אנחנו הולכים אל השומר הצעיר ועורכים אצלם הרצאות בנושא הזה.

בסדר גמור. אז אני אפנה למועצת תנועות הנוער שפעם הייתי היושב ראש שלה, ואני אדאג שכל תנועות הנוער ייקחו דוגמא מהנוער העובד והלומד.

או.קי., אז פן אחד של העשייה שלנו היא בתלונות שמגיעות אלינו, וכל תלונה נבדקת, ואני חייבת לציין, ואני חושבת שגם יורם יודע את זה, שבשנה האחרונה אין את העיכובים שהיו קודם, זו כנראה גם תוצאה של הקמת המינהל החדש ושינוי בסדרי האכיפה.

פן נוסף זה אכיפה יזומה שאנחנו מנסים, המפקחים שלנו בשטח, ואנחנו משתדלים להגיע למקומות עבודה שסביר להניח עוברים שם עבירות.
הפן השלישי זה הסברה. כמו הסברה בטרם אכיפה.

איך הפקחים האלה הולכים לפקח, איך זה מסתדר? מה, הם הולכים ברחובות ומחפשים מקומות?

או.קי., אז לא, אני אמרתי שאנחנו שולחים את הפקחים שלנו במסגרת עבודה יזומה למקומות שמראש קיים מידע לגביהם שסביר להניח שיש שם עבירות.

כן, אבל על פי מה? אין לכם מודיעין? גם בצבא שיש בו מודיעין לא תמיד מגיעים ליעדים.

אז אנחנו אכן פועלים, בוא ואני אסביר לך איזה עבודות הכנה עשינו לקראת הקיץ, ואכן בגלל ההעסקה המוגברת של הנערים בתקופת הקיץ, אנחנו מבצעים אכיפה מוגברת.

איפה?

כל מפקחי העבודה שלנו, עיקר עבודתם בחופשת הקיץ בחודשים יולי ועד סוף אוגוסט, ואכיפה במקומות שבהם מועסקים נערים. אנחנו מרכזים מידע מוקדם לגבי אותם מקומות עבודה דרך לשכות תעסוקה שהנערים מגיעים אליהם כדי להוציא את פנקס העבודה שהם מחייבים, אז הם מנהלים רישום איפה הנער עובד. יש גם מקומות שהם רושמים בעצמם, כי המעסיקים פונים אליהם, אז הם שולחים לנו את מאגר המידע שיש להם.

יש לנו מאגר מידע שקיים משנים קודמות. כל קיץ נוהל "מבצע קיץ" ככה אנחנו קוראים לו, שבוקרו בו – זה משתנה בין השנים, אבל עד אלף מקומות עבודה שמעסיקים נערים, וזה מאגר מידע מאוד רחב, ויש שם את ההתייחסות לאיפה נמצאו ממצאים ואיפה לא, ואנחנו כן משתדלים לחזור לאותם מקומות שבהם נמצאו ממצאים על מנת לוודא שתיקנו אותם. יש את התלונות שמגיעות אלינו גם דרך הנוער העובד והלומד.

אבל בעצם אניטה, הבעיה הכי גדולה היא שבתחום הזה בעצם או שהנערים והנערות בכלל לא יודעים את הזכויות שלהם, או שהם עובדים מתוך אילוץ. הרי מי שבעצם דוחף את הנערים הללו לעבוד בתנאי עוני וחרפה זו המדיניות האנטי-חברתית של ממשלת ישראל. ברגע שבו יש עשרות אם לא מאות אלפי משפחות עניות מרודות, אז נערות ונערים עובדים בזבל, בכלום, ונותנים שינצלו אותם וירמו אותם.

זאת אומרת שהעניין הוא בעצם שהנערות והנערים הללו לא יודעים בעצם לעמוד על הזכויות שלהם, אבל את מחכה שהם יתלוננו, אבל אם הם לא מתלוננים, אז מה – פקח מסתובב באזור תעשייה ומחפש?

מרבית העשייה שלנו היא עבודה יזומה, ללא תלונות, התלונות זה החלק הפחות גדול והרחב שלנו, ואנחנו בגלל שלא מרבים להתלונן, אנחנו דואגים להגיע אליהם. אנחנו דאגנו, ובשנה הזאת בשיתוף עם כמה גורמים, אני תכף אפרוש את זה, להסברה מאוד רחבה בקרב הנוער כדי להעלות את המודעות, קודם כל בקשר לזכויות שלהם כדי שהם יידעו.

בבית הספר?

גם, ואני תכף אסביר.

שהם יידעו ויוכלו לעמוד על הזכויות שלהם, וגם לפרסם את הפרטים של היחידה שלנו ככתובת של מי שאמונה על אכיפת החוק. אני לא יודעת אם אתם אוכפים אחרי התקשורת, אז כבר בחודש האחרון קיימנו איזה שבעה ראיונות בעניין הזה ואנחנו חוזרים ומדגישים, למעשה מבקשים מהנוער לפנות אלינו, כדי לתבוע את זכותם.

תסלחי לי, את לא רואה בזה כישלון מוחלט של המשרד שלך שמכל מה שהגשת, תביעות מול מעסיקים עבריינים זה רק עשר תלונות?

סליחה?

כתבי אישום.

לא. כל אכיפה של חוקי עבודה שעליה ממונה משרד התמ"ת נעשית בהליך פלילי. אין לנו סמכויות אזרחיות. רק כדי להסביר, בהליך פלילי המדינה תובעת את המעסיק, בהליך אזרחי אפשר לתבוע החזר.

אפשר לתבוע בבית הדין לעבודה.

אפשר לתבוע בבית הדין לעבודה, ואפשר לקבל פיצויים, מה שאי אפשר בהליך פלילי. או.קי.? בהליך פלילי הוא גם מאוד קשה, אני לא אכנס לזה, הוא גם מאוד קשה מבחינת ההוכחות, אבל הסמכות שניתנה לנו זה בהליך פלילי, ואנחנו מבצעים את כל האכיפה שלנו בהליך פלילי.

נכון שיש אפשרות בחוק להגיש כתבי אישום, אבל המחוקק מצא, וזו עוגן בחוק העבירות המנהליות, שאפקטיבי יותר להטיל קנסות מנהליים, שזה דרך ענישה יותר מהירה, היא פוגעת יותר מהר בכיס של המעסיק והיא יותר יעילה, גם בגלל הפרוצדורה הפלילית המאוד מסובכת, ולכן רוב הסנקציות שאנחנו מטילים על מעסיקים הם קנסות מנהליים.

והקנסות האלה הרבה יותר גבוהים ממה שהוא היה חייב לשלם לנער?

כן.

פי כמה? מה סדרי הגודל של הקנסות, אלף שקל? הרי זה מגוחך.

לא. קנסות מנהליים זה תלוי בגין איזו עבירה, הם נעים בין אלף וחמש מאות שקל ועד חמשת אלפים שקלים, ולא לעניין השכר. לעניין השכר זה דרך חוק שכר מינימום. או.קי?

שזה בית הדין לעבודה.

יש כמה חוקים שמתירים את שוק העבודה של הנערים. אחד מהם זה חוק עבודת הנוער, השני זה חוק שכר מינימום. יש לנו חוק הודעה לעובד, יש עוד כמה שנוכל להתייחס אליהם.
אבל, בשנת 2004 לדוגמא הוטלו כמאה קנסות מינהליים.

זה נע בסדר גודל של כמה?

כמאה קנסות מינהליים בסדר גודל של כמאתיים אלף שקל רק בעניין חוק עבודת הנוער והפרות של פינקסים, אישורים רפואיים, שעות עבודה וכאלה. בעניין של שכר זה נכנס לתוך שכר המינימום שאנחנו אוכפים לגבי כל המשק, ושם הוטלו קנסות מינהליים. הוטלו כשלוש מאות קנסות מינהליים בגין אי תשלום שכר מינימום בשוק בכלל בסכום של שתיים וחצי מיליון שקלים.

וכמה מזה גבו? את האמת!

אין לי כאן את הנתונים, אבל אחוז הגבייה הוא, בכלל, סמכות הגבייה לא נתונה בכלל בידי משרד התמ"ת.

אני יודע מועדה אחרת שאני עומד בראשה, שיש הטלת קנסות, אבל אחוזי גבייה מאוד עלוב, נראה לי שפחות מעשרים אלף. כלומר שהמעסיקים פעמיים הופכים להיות עבריינים, זאת אומרת שפעם אחת כלפי הנערים, וגם כלפי החוק, שגם כשאתם מטילים עליהם קנסות הם גם לא משלמים אותם.

אני יכולה לתת הסבר אחד לכך שיש עיכוב גדול בהליכי גבייה, וזה כי קודם כל מי שמופקד על הליך הגבייה זה משרד המשפטים, אליו מועברים הקנסות והוא צריך להוציא את זה לפועל ולגבות אותם. במה שאתה הזכרת, אני יודעת שהיה עיכוב מאוד גדול בהעברת תיקים למרכז לגבייה. אצלנו למשל אני יכולה להגיד לך שמהקמת המינהל אין תיק אחד שעוכב, וכל מי שעבר, פג תוקף המועד למעשה לתשלום הקנס, התיק מועבר למרכז לגביית קנסות. אני מקווה מאוד גם שזה יעלה את סף הגבייה שלנו.

לקראת הקיץ, כפי אמרתי, עיקר העבודה של המפקחים שלנו היא באכיפה במקומות שבהם מועסקים נערים. לקראת הקיץ נעשו מספר פעולות, אחת מהן היא שיתוף עם הנוער העובד והלומד והתאחדות התעשיינים. בימים אלה אנחנו מפיצים דרך לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים איגרת לכל המעסיקים אודות העסקה נכונה של בני נוער, שהיא מפרטת מה החובה של המעסיק בכל מה שנוגע להעסקה של בני נוער, אז האיגרת הזאת תגיע למעסיק. במקביל אנחנו מחלקים עלוני מידע, שזה למעשה לאורך כל השנה, לכל הנערים והנערות וגם המעסיקים שאליהם אנחנו נקראים, בנוסף לאותה איגרת, שבגב שלו יש את כל הפרטים שלנו.

סלחי לי, איך אני בתור נוער, איך אני לא ידעתי שאני יכול ללכת ולמלאות כרטיס עובד בלשכת העבודה, וזה דבר שהוא בכלל לא ידוע. בני הנוער יוצאים לעבוד והם בכלל לא הולכים למעסיק. המעסיק לא מיידע אותם, כי אין לו אינטרס להפנות אותם. אם אתם הייתם יוצאים בקול צעקה זה היה אחרת.

מי שצריך להפנות אותך, יכול להיות שיש חוסר מודעות. יש כמה סוגים של אפשרות להעברה. או חוסר מודעות גם של המעסיק וגם של הנער, או עבריינות לשמה.

תראי אניטה, גם דנה שהיא בוגרת י"ב כרגע, והיא נמצאת פה באקראי, גם היא לא מכירה את זה.

אני יודעת מהפעולה ההסברתית של תנועת הנוער העובד והלומד, מעבר לזה אני לא מכירה. במקרה מהפעילות של הנוער העובד והלומד יצא לי ללמוד את הדברים האלו, אבל מעבר לזה לא היה לי יידע. השנה בעקבות זה שאנשים יודעים שאני יודעת מהבית ספר, כתבתי כתבה לעיתון בית ספר שיצא אתמול יחד עם התעודות, על זכויות הנוער העובד לגבי השכר שלהם והפסקות והדברים האלה, אבל תלמידים לא יודעים את זה. לדעתי זה כמו שהוציאו חוברת מידע אחרי פסח, זה חסר תועלת, מפני שתלמידים כבר לא נמצאים בבית הספר כמעט אחרי פסח, זו תקופת בגרויות ומתכונות.

כן, תמשיכי אניטה.

חומרי הסברה שלנו יוצאים כל השנה, ומאז שהוקם המינהל ואני עומדת יחד עם מר חזי אופיר בראשו, אנחנו פועלים באופן אינטנסיבי להגברת מודעות לגבי כל חוקי העבודה שאנחנו אוכפים, וביניהם חוק עבודת הנוער. גם עם פעילי שטח של עולים, אנחנו מגיעים אליהם, בנוסף לעשייה שלנו שהיא מתמקדת בעשייה, אנחנו מבצעים הסברה, וזה מתוך ההכרה בכך שלמודעות יש חשיבות רבה, ולמדינה מצד שני יש את מגבלות הכוח שלה, ולכן השילוב בין השניים חייב לפעול כדי להרחיב את האכיפה וליישם אותה.

יש את הנוער העובד והלומד, תנו לו את הסמכויות של פקחים.

יש בעייה של סמכויות בחוק.

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לזה. אנחנו העלנו את ההצעה הזאת, אנחנו מוכנים להעמיד מחר בבוקר 76 מתנדבים וההסתדרות מוכנה להעמיד 500 מתנדבים, אבל היועץ המשפטי מתנגד לזה.

אז צריך לכפות את זה עליו, עם כל הכבוד.

לגבי מה שנאמר כאן, על החשש של נערים להתלונן במהלך העבודה, הם אכן חוששים וגם כשאנחנו מגיעים אליהם, הם חוששים אפילו לדבר איתנו ולתת לנו פרטים אודות העסקתם. לכן אנחנו מסבירים לכל נער ונערה את הזכויות שלהם, ומשאירים לו גם את המידע, ומבקשים ממנו גם לאחר שהוא יסיים לעבוד, שיידע שהוא יכול לפנות אלינו.

רשת מקדונלד'ס היא הגוף המעסיק את המספר הגדול ביותר בארץ של נערים ונערות, וזה מגיע לסדר גודל של 1,500 בני נוער במהלך כל השנה, ואנחנו משלמים להם לא רק את שכר המינימום, אלא את כל מה שמגיע להם. חשוב לציין את זה, כי התלונות שאני שומע פה זה בעיקר נושא שכר המינימום, הרי לעובדים מגיע דמי חופשה ודמי הבראה, החזר נסיעות, אנחנו גם נותנים ביגוד, ארוחות ומענקים, ועוד הרבה דברים מסביב. איך אנחנו רואים את זה? כאשר לאחר השירות הצבאי, רובם חוזרים אלינו.

אני מציין זאת, כי אצלנו נושא זכויות העובד, שזה מתחיל מהשכר, מפורסם במסעדות ובגדול, נושא ההטרדות המיניות, מופיע בכל מסעדה ומסעדה, ואם מישהי מרגישה לא בנוח סמנכ"ל משאבי אנוש או המנכ"ל ועד העובד האחרון, יכולים להגיע לאותה מסעדה רק בשיחת טלפון אחת ובלי כל תיאום.

במקומות אחרים, לא רק שלא מגיעים למקום, אלא לא מגיעים בכלל לשלב של בדיקת הדברים. זה מתחיל מתלוש המשכורת, אצלנו מקבלים תלוש שכר וברוב המקומות לא יודעים כלל על מה אתה מדבר. האכיפה חוזרת וחוזרת, וכשאומרים לי שיש 25 פקחים, אני לא מבין איך 25 פקחים מסתובבים כל הזמן רק סביב "מקדונלד'ס". בשנה שעברה ואני יכול להוציא את הדוחות, היו מעל ל- 50 ביקורות במקדונלד'ס. אין לי בעייה עם זה, אבל אתם לא מחפשים במקומות שבהם קיימת הבעיה.

במקדונלד'ס, לכל עובד יש כרטיס שעות דיגיטאלי אישי, ויש לנו עניין שהעובדים יקבלו את מה שמגיע להם. כשאני רואה את התלונות של הנערים, זה מפריע לי כי הייתי בעבר יו"ר ועד הורים, ומהזווית הזו זה מאוד מפריע לי, שאפילו על לוח המודעות בבתי הספר אין איזשהו דף גדול: "אלה זכויותיך".

אבל יש נוער שעובד במהלך כל ימות השנה, מה עם זכויותיהם?

לא משנה מתי, העיקר שיידע את הזכויות ויהיו שם כמה מספרי טלפון. ובאמת, הנוער העובד והלומד מהבחינה הזו עושה עבודת קודש, אבל הוא היחיד למעט משרד התעסוקה, שאני רואה בשטח כמעסיק.

חשוב גם לדעת, אם מדובר על "פנקס העבודה", כדאי שתקלו גם על העובדים. כדאי לפרסם זאת גם כטופס באינטרנט, במקום "לטרטר" את הילד ממקום למקום, כדי לקבל אישורים למיניהם. בצורה זו, הוא יוכל להוריד את הטופס מהאינטרנט, ילך לרופא ויקבל ממנו אישור שהוא כשיר לעבודה, ואם צריך פנקס הוא יוציא את הפנקס.

שירות התעסוקה הוא זה שמנפיק את הפנקס, החוק מחייב זאת.

הביטוח הלאומי מפרסם את הטפסים האלה בצורה מאוד יפה באינטרנט, ואפשר ללמוד מהם.

אני רואה פה גם תשלומים, ואני לא מבין למה נערים בגילאים 16 – 18 זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה, אבל מתחת לגיל 16 לא זכאים לכך. למה ההפליה? עפ"י חוק בפקודת מס ההכנסה, נוער מגיל 16 – 18, מקבל נקודת זיכוי במס אבל מתחת לגיל 16 הוא לא זכאי לכך, ואני לא יודע למה. כדאי לבדוק את הנושא, ולתקן זאת.

אני מאוד מודה לך.

יכול להיות שיש מקום לצאת מפה בקריאה, שבמשרד התמ"ת תהיה יחידה נפרדת, המספרים מצדיקים את זה, כפי שראינו כאן, לטיפול בהעסקה של בני נוער, עם מפקחים נפרדים.

אני לא בטוח שצריך להפריד, לדעתי דווקא העובדה שזה ביחד, יכול לתת לפעמים יתרון מסויים, אבל יכול להיות. אני מתכוון ממילא לפנות לשר, בתקווה שהוא יענה לי מה שהוא ירצה.

אני רק רוצה להגיד מספר דברים לגבי הגשת תביעות אזרחיות בבית הדין לעבודה. אני חושבת, עם כל הכבוד להגשת כתבי האישום והרשעות, ועל סמך זה שהרשעה אכן יכולה להוות ראייה והליך אזרחי, ההליך הפלילי אינו מייצר את ההליך האזרחי.

ודאי שלא מייצר, ולדעתי זה לא צריך לייצר אלא צריך ללכת הן בהליכים אזרחיים והן בהליכים פליליים.

זה במקביל, וזה צריך להיות ברור, הנער רק יכול לממש את זכויותיו ולקבל את המגיע לו, בהליך האזרחי ולא בהליך הפלילי.

לפני שנתיים, הוועדה קיבלה החלטה שחייבה את משרד החינוך להוציא את האקורדיון הזה, ובעקבות זאת זה יצא. עדיין לא יצא כזה אקורדיון בערבית, ואפשר עדיין לתקן. אנחנו נלך לכל ישוב, לכל כפר ולכל שכונה ונחלק את זה, רק שמשרד החינוך יוציא זאת בערבית.

זה לא יצא בערבית, לא מאיזו סיבה עקרונית, אלא מהסיבה שזה יצא ברגע האחרון ואמנם הספיקו להדפיס את זה אבל לא הספיקו לחלק.

עדיין אפשר לתקן זאת.

אולי אפשר לקבל שוב החלטה, שמשרד החינוך, כפי שנאמר כאן, לפני חופשת הפסח יחלק את האקורדיונים האלה, ולקבל החלטה שמשרד החינוך יוציא זאת גם בשנה הבאה.

דבר נוסף, אנחנו מוכנים ללכת לכל בית ספר ולכל שעור חברה בפני כל כתה, אנחנו עושים זאת, אבל יש בתי ספר שלא מוכנים לתת לנו להיכנס ולהרצות על זכויות הנוער בעבודה. אפשר לקבל החלטה, המחייבת את בתי הספר לאפשר לנו להיכנס ולהרצות רק בנושא הזה.

מה שחבל, שמשרד החינוך שכח שמישהו הגה את הרעיון הזה ופשוט החליטו להשמיט מפה את הסמל של הנוער העובד והלומד, אבל זה יותר בתחושה האישית וחבל על כך.

מה שאני רוצה לסכם בישיבה הזו, זה שאני חייב לומר שהמצב הוא רע. אמנם חלה התקדמות בעקבות הפעילות, הן של הוועדה הזאת והן של משרדי הממשלה, אבל הוא חייב שינוי דרסטי בשנה הקרובה. אני כבר אומר שבשנה הבאה, ישיבת הוועדה הזאת תתקיים בחודש מרץ 2006, כדי להקדים בהרבה את החופש הגדול, למרות שזו ועדה של הכנסת ולא משרד ממשלתי שבידיו הכלים לבצע את הדברים.

מה שאני רוצה כבר לסכם בישיבה הזאת, דווקא לנוכח המציאות הכלכלית החברתית היותר קשה במדינת ישראל, דבר שידחוף יותר נערים ונערות לעבוד גם בזבל וגם בעבודות עלובות ובשכר עלוב, אנחנו חייבים לאכוף יותר חזק את חוקי העבודה בנושא זה כלפי בני הנוער שייצאו לעבודה, מתוך אילוצים משפחתיים.

מה שאני רוצה לעשות זה, לפנות לשר התמ"ת בדרישה להבטיח יותר פיקוח ואולי להעניק סמכויות פיקוח גם לאנשי מועצות הפועלים, לראשי תנועת הנוער העובד והלומד הממונים על הנושא הזה, ובלבד שהפיקוח יהיה הרבה יותר אגרסיבי לגבי כפיית חוקי העבודה של הנוער.

לפרסם את זכויות העבודה של הנוער במקומות העבודה השונים בארץ, כמו שנעשה לגבי כל דבר שרוצים לפרסם, וגם למצוא דרכי פרסום נוספות כדי ליידע את בני הנוער ואת המעסיקים לגבי זכויות הנוער בעבודה.

לפנות לשרת החינוך ולבקש להורות על קיום שעת מחנך חובה, בחודשיים שלפני היציאה לחופש הגדול, שבמסגרתה יזמינו את חברי תנועת הנוער העובד והלומד, ואנשי המקצוע בתחום הזה.

תלמידי י"א ו- י"ב, כבר לא נמצאים בבתי הספר בחודשיים האחרונים של הלימודים, בגלל תקופת הבגרויות.

אם כך, זה ייעשה לפני חופשת הפסח כדי שזה ייעשה בכל שכבות הנוער האמורים לצאת לעבודה בחופשת הקיץ. בתקופה זו גם יחלקו את האקורדיונים, בשפות הראויות בכל בית ספר. כמו כן יש לפנות לשרת החינוך, לפתוח את בתי הספר בפני חברי תנועת הנוער העובד והלומד, כדי שיוכלו להביא את המידע הזה לבני הנוער.

פנייה שלישית היא למועצת תנועות הנוער, להפעיל את כל תנועות הנוער ביחד עם משרדי הממשלה, משרד החינוך ומשרד התמ"ת, כדי לאכוף את חוקי העבודה וליידע את בני הנוער על הזכויות שלהם, בתוך כל העבודה הזאת. על כל תנועות הנוער להתגייס לנושא, ולקחת דוגמא מתנועת הנוער העובד והלומד בתחום הזה.

אני רוצה להודות לכולכם, על הסיוע שנתתם בישיבה הזאת לנושא הזה, במיוחד לתנועת הנוער העובד והלומד על הפעולה שלכם, תמשיכו ותגבירו את הפעילות שלכם בתחום הזה, כי לדעתי זה בעל חשיבות עצומה, גם לשוק העבודה העתידי של מדינת ישראל כי זה מאוד חשוב שזה יתחיל בבני הנוער.

זה מגיע גם לרחל, שדאגה "להציק" למשרד החינוך שיקיימו את ההחלטה של הוועדה.

תודה רבה לכולכם, ותודה רבה גם לרחל על העבודה הזאת.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45