הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (מס' 6)(דרגנוע)

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה – 21 ביוני 2005 – בשעה 09:00

הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (מס' 6)(דרגנוע), התשס"ג-2003, של חה"כ אמנון כהן (פ/561)

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
חמי דורון
אמנון כהן
יאיר פרץ

עו"ד שי סומך, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ורדה אדוארדס, סגנית מפקח עבודה ראשי, משרד התמ"ת
זאב דיבסק, הפיקוח על העבודה, משרד התמ"ת
עו"ד ליאורה עופרי, לשכה משפטית, משרד התמ"ת
מיכאל הררי, שינדלר נחושתן מעליות ומדרגות בע"מ
מהנדס שמחה לוסטיג, חברת לוסטיג – מהנדסים ויועצים לתכנוני מעליות,
דרגנועים וכו'
יובל בן-אהרן, מהנדס בודק מוסמך
ציון יפרח, שינדלר-נחושתן מעליות
יהושע הולצמן, מהנדס, אגודת מהנדסים, בודקים מוסמכים בישראל

גיל שבתאי

וילמה מאור

הדס דויטש


הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (מס' 6)(דרגנוע), התשס"ג-2003, של חה"כ אמנון כהן (פ/561)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

יש מתנגדים?

מתנגדים כמעט לכל.

את מי אתה מייצג?

בראש ובראשונה את עצמי, וגם אני חבר ועד אגודת מהנדסים, בודקים מוסמכים בישראל.

אני לא מתנגד לכל החוק, יש לי כמה הערות, ואפשר לתקן לפני שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית.

החוק הזה צריך להתקבל, אולי עם שינויים קטנים שיידונו עכשיו.

יש פה בעיה קשה מאוד עם חוק יסוד חופש העיסוק.

יש פה מספר הערות, אני חושב שאפשר לקבלן.

אני לא מבין בדרגנועים. אומרים שאם לא יבצעו בדיקה תקופתית בדרגנועים ובדיקה לפני התקנתו, יש חשש לפיקוח נפש. אם זה כך, יש הצדקה להסדיר.

השאלה מי יבדוק.

הפנייה שלך הגיעה לוועדה בכנסת והגבתי אליה בקשר להערתך. מאחר שמדובר פה על מתקן חדש, יש מגמה לעשות הכשרה של בודקים מוסמכים קיימים, לתת להם הכשרה נוספת כדי שיוכלו לבצע את הבדיקות. לגבי אלה שמתחזקים כיום את המעליות, מדובר בכמה טכנאים. שם אין שום פגיעה בחופש העיסוק. לעניין בודקים מוסמכים, המקצוע מוסדר היום.

יש למישהו הערה על סעיף 70א – הגדרות?

לגבי דרגנוע; פה אפשר להניח מדרגות שנמצאות בשיפוע ומישהו מושך מלמעלה את המדרגות. אז אם מגדירים דרגנוע, שיהיה עד הסוף. יש הגדרה לדרגנוע, מדרגות נעות במערכת סגורה.

יש הערות על זה? אז נאשר את זה.

יש לי התנגדות לכל הנושא של בדיקה בעומס. יש גם הגדרה שגויה בנושא שינוי מהותי או תיקון מהותי, ואני רוצה להסביר מה המשמעות; אם יש לנו דרגנוע, יש אפשרות לבצע בדיקה בעומס או לא. העומס נקבע, בגדול, לפי רוחב המדרגה. דרגנוע ברוחב מטר, העומס הוא כ-300 קילומטר מרובע. אם יש לנו דרגנוע שאורכו 15-20 מטר, צריך להביא משקולת של 5 טון. אם יש קניון, צריך לעשות עבודה ידנית. המשמעות של דבר כזה הוא יום עבודה של שני אנשים מאוד חזקים, לגבי דרגנוע אחד. יש דרגנוע שעולה ויש שיורד, אך בממוצע יש לפחות ארבעה דרגנועים. המשמעות – שבוע ימים צריך לעבוד בתוך קניון, לעשות את הבדיקה, כאשר ברור שצריך להגדיל את האזור של הדרגנוע והגבלות נוספות, שאף אחד לא ייפגע.

אפשר לוותר על זה, לבטל את ההגדרה של בדיקת העומס. בהצעה המקורית הכנסנו עוד מספר נושאים, דיברנו על תיקונים במעליות, חבר הכנסת כהן מכיר את זה היטב, ודיברנו על תיקונים במכונות הרמה וכדומה. העניין של בדיקה בעומס הוא חלק מתבקש ומחויב, אך היות שהסרנו לאור הכוונה לעשות את ההפרדה, ודיברנו על זה בישיבה הקודמת, אפשר להסיר כרגע את עניין הבדיקה בעומס לעניין הדרגנוע.

מחקנו בדיקה בעומס.

אנו מסתמכים בהצעת החוק על תקן.

עומס עבודה בטוח – יש לך הערות לגבי זה?

אסביר מה אומר התקן; הסברתי מה המשמעות של בדיקה בעומס. התקן עצמו אומר: אם יש לך אמצעים למדוד את מרחק הבלימה, אתה בכלל לא צריך לעשות בדיקה בעומס. זה לא שמוותרים. התקן אומר שלא צריך. התקן האמריקאי אומר, בדיקה תקופתית, אין בכלל עומס. יש לי פה התקן. לגבי הבדיקה הראשונה, הוא אומר שכן צריך עומס. אני רוצה למחוק את התקן. אני לא מכיר שום חוק במדינת ישראל שמופיעה שם התייחסות לתקן.

מה הבעיה שלך עם התקן הישראלי לדרגנועים?

מחר יבטלו את התקן.

אז יצטרכו לשנות את החוק. אם אין תקן ישראלי, זה יהיה EN115.

מה הבעיה עם הריתוך?

ב-EN115 יש הגדרה מסודרת, קצרה. יש תקן מיוחד שאומר מה זה שינויים. פה הכניסו בשתי שורות סיכון מהותי. זה לא קיים בשום מקום. כל הנוסח לא נכון.

כשנגיע לחוק נראה איפה יש לזה השלכות.

יש למחוק גם את ההגדרה "עומס עבודה בטוח". מעבר לכך, בהגדרות "שינוי מהותי" ו"תיקון מהותי" יש שימוש במונח "חלק בעל משמעות בטיחותית", שלפי משרד התמ"ת, יש להם בעיה להגדיר רשימה סופית ומדויקת של החלקים האלה. כנראה שהרבה מאוד חלקים יכולים להיות בעלי משמעות בטיחותית. בהיעדר הגדרה כלשהי, ההגדרה "תיקון מהותי" היא חסרת משמעות, והטכנאי שיבצע תיקון מהותי הוא זה שיחליט אחרי זה אם צריך לעשות בדיקה יסודית או לא. מוצע ליתן סמכות למשרד התמ"ת לפרסם ברשומות רשימת החלקים, להשאיר את ההגדרה הזו הגדרה פתוחה.

אתם מסכימים?

כן.

חלק בעל משמעות בטיחותית – חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו לרבות חלק שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות.

לא בסדר. בפקודת הבטיחות בעבודה כתוב: בודק מוסמך זה מי שהוסמך על ידי פקח עבודה ראשי. אמר בבג"ץ ב-93' השופט חשין שלא קיים במדינת ישראל שום בעל תפקיד שהוא שווה ערך למפקח עבודה ראשי, אפילו ראש הממשלה צריך אישור הממשלה או הכנסת וכו'. מפקח עבודה ראשי הכל יכול להחליט בעצמו. אז למה להוסיף?

קורא סעיף 70ב. יש הערות? אישרנו.

קורא סעיף 70ג. נמחק: לרבות בדיקה בעומס.

אנו בסעיף 70ד. אושר.

קורא סעיף 70ה.

אם מעתיקים מהתקן EN115, אין מלה "ריתוך".

הריתוך לפעמים הוא לא מקצועי, ואז יכול להיות במקום הזה שבר. הוספנו לפרוטוקול.

70ה אישרנו.

קורא 70ו. אושר.

קורא 70ז.

אנו מבקשים לקבוע את פרסום החלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו שהזכרנו קודם כהוראת חובה לגבי המפקח, שהמפקח יכריז.

בסדר.

70ו, הייתי מבקש "במקום בולט לעין" - למחוק את זה. חובה שהוא ייתן, זה החשוב. לא חשוב איפה זה יהיה. זה לא כמו במעליות. בדרגנוע, בדרך כלל יפתחו את הדרגנוע והוא ישים את זה שם, וזה בסדר.

טוב, תמחוק "במקום בולט לעין".

השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.

נוסיף: "את צורת התווית ומיקומה".

לגבי הטענות בדבר חופש העיסוק; אני מבין שהטענה היא שהגדרה של בודק מוסמך צריכה לכלול אנשים כאלה ואחרים עם תנאי כשירות מסוימים. לשר התמ"ת יש סמכות לקבוע, והוא מתכוון לקבוע כללים מיוחדים. בעצם כל טענה שיש היא לא נגד החוק, אלא נגד אותם כללים שייקבעו, והם עדיין לא נקבעו.

אך אם לא נקבעו עדיין הכללים, לאיזו הגדרה מוליך אותנו המלה "בודק מוסמך"?

סעיף 1, כתוב פה: לעניין סימן פלוני וכו'.

כלומר מכאן ואילך צריך איש התמ"ת להסמיך ולכתוב רשימה של בודקים מוסמכים.

אמות מידה, מי יכול להיות בודק מוסמך. זה לא בהכרח אותן אמות מידה לגבי מעליות.

אנחנו סומכים על ההגדרה ועל משרד התמ"ת שתוך כדי ידיעתו שהחוק הולך להיות מופעל, הוא יעשה רשימה של אנשים מורשים, בודקים מוסמכים בעניין סעיף זה.

הוא יקבע תנאי כשירות.

השר יכול לקבוע או קריטריון או קריטריון ייחודי, ואז הוא צריך לעשות רישום אינדיבידואלי ברשמות. זה ברור או שצריך לכתוב את זה?

הסמכות קיימת.

אנו סומכים על שר התמ"ת שיבואו אליו אנשי הלשכה המשפטית ויגידו לו: עוד שלושה חודשים בא החוק ליישום, ונכנס בו דרגנועים.

הנוהל יעלה לרמת תקנות.

זה השר, לפי סעיף 1, בודק מוסמך לעניין סימן פלוני – זה עניין דרגנועים – מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לפי האמור באותו סימן, יש עליו חובה.

להכניס את הנוהל ואת מועדי המבחנים לחוק.

לא, אנו סומכים על השר.

למה עושים מבחן פעם בשלוש שנים לבודקים מוסמכים? מכתב מאגף הפיקוח, אחרי שלוש שנים שלא היה מבחן.

לא כל דבר שיש לכולנו ביקורת על הממשלה, מקומו בחוק. אם יש ממשלה שלומיאלית, החוק לא יכתוב: תפסיקו להיות כאלה. יש חובה על שר העבודה, במקרה הזה, הוא חייב לדעת שבכל הדברים שיש בודקים מוסמכים לפי חוק פקודת הבטיחות בעבודה הוא צריך לומר אילו סעיפים יש בחוק, האם לכולם יש בודקים מוסמכים. במקום שאין בודקים מוסכמים הוא צריך לקבוע או קריטריונים או רשימה, ואנו סומכים עליו. אם השר לא ממלא את תפקידו, או פונים למבקר המדינה או מחליפים אותו.

קורא סעיף 2. הסעיף בסדר? מקובל.

למה אנו לא מכניסים גם את המסועים לכאן?

זה יהיה בחוק אחר, הם מביאים. ארבע שנים אני מחכה.

הסעיפים 3, 4, 5 ו-6 הם טכניים. יש הערות? אושר.

סעיף 7 – יש הערות? אושר.

תחילה.

70ב מדבר על החובה לבנות דרגנוע לפי התקן.

אז נקרא קודם 8(ב). למה זה?

כדי לאפשר להם לבנות מה שכבר קיים ולגמור את הסחורה שלהם.

זה לא יהיה לפי התקן?

אנו מסכימים לזה כדי לא ליצור פגיעה בתעשיינים.

מה אתם מציעים על א?

יש בקשה של האגף – לא חצי שנה מיום הפרסום, אלא שנה.

שנה.

אישרנו שנה, אישרנו את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:05.