הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14-15)(לשכות פרטיות)

11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ראשון, י"ב בסיוון התשס"ה – 19 ביוני 2005 – בשעה 11:00

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14-15)(לשכות פרטיות), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
יגאל יאסינוב

מיכאל אטלן, משרד התמ"ת
אלי פז, סמנכ"ל בכיר לשע"ח, משרד התמ"ת
רבקה מקובר, ממונה על חוק עבודת נשים, משרד התמ"ת
שי סומך, משרד המשפטים
שרה טנן, קו לעובד
פנינה פרסטון, מטה מאבק הנכים בישראל
אריאלה בן-צור, יו"ר ארגון אחיעוז
גדעון הוכנברג, אחיעוז
עו"ד שירה להט, מנפאואר, חברת כוח אדם
דורון יהודה, ארגון הגג של ארגוני הנכים
פרחיה בן-זקן, ארגון הגג של ארגוני הנכים

גיל שבתאי

וילמה מאור

הדס דויטש


הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14-15)(לשכות פרטיות), התשס"ד-2004

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

מי יציג את העניין?

הבהרה שהיא מובנת מאליה לעוסקים בתחום; יש פה נציגי חברות כוח אדם. המונח של חברות כוח אדם כולל שני מושגים שיש בהם שני חוקים שונים; קבלני כוח אדם, שמעסיקים עובדים ומציבים אותם לעבודה אצל הזולת, לא בהם אנו מדברים היום. בלשכות פרטיות שבהן מתווכים בכוח אדם, בהם אנו מטפלים היום, בחוק שירות התעסוקה יש פרק על לשכות עבודה פרטיות, דהיינו על גורמי תיווך פרטיים שעוסקים גם בתיווך עבודה. זה נעשה ב-1991 בתיקון לחוק ששבר את המונופול ונתן אפשרות לגורמים עסקיים פרטיים לעסוק גם בתיווך עבודה ובתנאי שהם יקבלו רשיון ויעמדו תחת פיקוח של רשות ממשלתית. ההתפתחות הזו קרתה גם בארגון העבודה הבין לאומי. בשנות ה-90' המוקדמות שונתה האמנה ומאיסור כללי הסדירו את זה מתוך רצון להצטרף אליהם אם לא ניתן לנצחם.

ב-91' כשהמחוקק הסדיר את זה לראשונה, היה חשד בעיקר במשרד האוצר שמשרד העבודה דאז כל כך לא אוהב את ההפרטה של שירות התיווך שהוא לא ייתן רשיונות כל כך בקלות. לכן הוא קבע בחוק תנאים מינימליים, בעצם כל אדם בלי הרשעה פלילית יכול לקבל רשיון כמתווך עבודה. בשביל לתווך בבני אדם, זה כנראה נחשב פחות חשוב מנדל"ן, שם צריך לעבור בחינות כדי לתווך. הדבר העיקרי שאנו רוצים לעשות בחלק הזה של החוק, אנו רוצים להפוך את העיסוק במקצוע של תיווך עבודה כעיסוק של אנשים שיש להם ידיעות רלוונטיות, מיקצוע העיסוק בתחום. זו מטרה עיקרית.

מטרה שנייה נובעת מההתפתחות שקרתה בענף. הענף גדל מאוד. היום יש לנו כאלף חברות שעוסקות בתיווך בכלל, מתוכן כ-430 שיש להן היתר מיוחד לעסוק בתיווך בזרים. עולם התיווך בעבודה כולל שני עולמות גדולים – תיווך בישראלים לסוגיהם והשני הוא תיווך בעובדים זרים. בתיווך בעובדים זרים יש גידול וכסף גדול, תמריצים גדולים להרוויח מעצם התיווך גם על חשבון של פגיעה במועמדים לעבודה, אך גם בתיווך בישראלים קיים החשש הזה, ואם יורשה לי להתנבא, אני חושב שהתיווך לעבודה לאנשים בעלי מוגבלות יהיה הנושא החם הבא, בין אם בגלל חוק ההתאמות למעסיקים שקולטים אנשים עם מוגבלות שייכנס לתוקף, בין אם בגלל האיסור להפלות אנשים בקבלה לעבודה יחדור ויוטמע יותר. מתווכים בכוח אדם יהפכו להיות גורם חשוב בסיוע לאנשים עם מוגבלויות להיכנס לשוק. כנ"ל גם עולים חדשים. האוכלוסיות של המועמדים לעבודה החלשים הם אלה שעלולים להיפגע מתיווך לא מקצועי ולא טוב ואלה הם שהסדרת התחום באה אליהם.

מה היה פה? דנו בעניין.

בהצעת החוק המקורית היה בנוסף לעניינים שתכף אמנה אותם, גם איסור על לשכות שעוסקות בתיווך בזרים לגבות כסף מהמועמד לעבודה ובתמורה לאיסור ולהחמרת הענישה ולהחמרת היכולת להשתמש למשל ברשות להלבנת הון ככלי אכיפה נוסף, אמרנו שניתן היתר לגבות סכום כדי שהלשכות הנורמטיביות יוכלו לחיות בחוק. זה חוקקנו והכניסה לתוקף של זה מותנה בהעברת תקנות. הראינו לך טיוטה מזה לפני הדיון בחוק. כלומר הבעיה היא לא מוכנות בעבודה, הבעיה היא שאחרי הדיון בחוק ואחרי שהפצנו את התקנות לקבלת הערות לרבות לארגונים חברתיים ומשרדי ממשלה אחרים, התעוררו ויכוחים קשים שאני מקווה שתוך שבועיים שלושה נגמור אותם.

אתה אומר לנו: תמשיכו בחקיקה. למה להמשיך, אם לא מתקנים תקנות?

תקנות מתי שהוא יהיו, חקיקה בכל זאת צריך.

זה לא מדויק. למשל, בעזרת המדינה בהתאמות לאנשים עם מוגבלות אנו מחכים לתקנות מ-98'. שבע שנים מחכים לתקנות.

עדיף שתהיה חקיקה בלי תקנות מאשר לא זה ולא זה.

ברור. אנו רוצים לראות ברכה במעשינו. אם אנו משקיעים זמן בחקיקה, אנו רוצים שהעניינים יבוצעו.

אתה צודק בהערתך, לכן מיכאל אמר שתוך שבועיים-שלושה נביא תקנות.

פרט לעניינים האלה נותרו להסדיר מיקצוע, בי"ת, כל המתכונת של תנאים לרשיון, תנאים לסיוג רשיון, תנאים לביטול רשיון. כיוון שההסדרה לקונית בחוק הקיים, הכוונה היא להעתיק הרבה מאוד מחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, מבחינת המנגנונים של הפיקוח והרישוי זה צריך להיות די מובנה, ולשכלל אותו לפי הלקח שהפקנו בהפעלת שני החוקים האלה בעשור האחרון. כך נוצר גוש גדול של הוראות שנועדו לתת כלים לפיקוח ואכיפה טובים יותר.

שלישית, כלים חדשים לטיפול באלה שאין להם רשיון ושפועלים כחאפרים, כי כל הכלים לביטול רשיון הם יפים לכאלה שיש להם. פה נציע כלי שלקוח מחוק רישוי עסקים של צו סגירה לעסק שפועל ללא רשיון זמני.

אפשר יהיה לקבל את התקנות?

כן, נעביר לך אותן.

חוץ מסגירת עסק, כי גם כך הוא עבר ללא רשיון, הוא יעבור לדירה אחרת ללא רשיון, ענישה ספציפית לבעלי חברה יש?

תיעשה החמרה בענישה.

אתם מחמירים את הענישה. אז דיברנו בקנס ומאסר.

בסופו של התהליך נצא עם החמרה בענישה.

הגורמים השונים, אתם מסכימים למה שקראתם?

היינו עם אלי פז ומיכאל אטלן לא פעם ולא פעמיים לגבי הסעיפים הללו. ברמת העיקרון אנו מצדדים לגבי מה שנכתב פה. היו לנו סייגים בנוגע לענישה, אנו חושבים שצריך להקפיד על חומרת הדין, אך אנו מסכימים למה שכתוב פה. אנו רוצים להחמיר את הענישה.

אנו מצדדים בהתמקצעות של כל הענף, כי יש חאפרים שמוציאים שם רע.

עוד לא התעמקתי בחוק, אנו מתנגדים לחוק, למה שאושר, ומה שהונח פה, לא הספקנו להסתכל.

אנו בעד.

לא העבירו אליי את החוק. בצד המקבל מה שקורה כיום הוא קטסטרופה. אקרא את החוק ואעביר את דבריי בכתב.

מר אטלן, יכולים מייד לאשר, אם כולם מסכימים.

אנו עושים הפרדה, כי אנו בתחילת הדיון עירבנו את מה שחוקק אז ומה שקורה עכשיו. אנו עושים הפרדה כי זה כבר קיים. הבנתי שההתנגדות של קו לעובד הוא למה שחוקק ולא למה שמוצג פה.

גם אחרי החוק שחוקק ושלחברות כוח אדם הותר רשמית לקחת סכום של אלף דולר מהעובדים הזרים, שזה מגיע ל-4,000 ו-5,000 דולר לפני שהם באים. כשזה מגיע לצד שלי, אני זו שמשלמת- -

זה לא הנושא. זה כבר עבר.

אומרת כאן נציגת קו לעובד שזה מנוגד לאמנות. בדקתם את זה?

גם מה שחוקק לא מנוגד.

האם למישהו יש הערה על ההגדרות? אישרנו.

יש להוסיף הגדרת עובד זר.

טוב, תעברו על זה.

קורא סעיף 2.

כלומר אם משרד לא הודיע על ביטול רשיון, ההוא לא חייב להגיש מחדש.

לעניין סעיף (ב) המוצע, תוכל לתת דוגמאות למקרים שבהם ניתן רשיון לתקופה קצרה משנה?

אם איני טועה, בדיון הקודם שאלת, אדוני היושב ראש, על אפשרות להאריך מעבר. אני חושב שראוי לאפשר לתקופה ארוכה. במקרים שאין בעיות עם החברות, שנותנות שירות טוב לציבור, אני לא רואה סיבה מדוע לא ניתן את הרשיון לתקופה העולה על שנה, נאמר שנתיים או שלוש מקסימום. כך אנו פותחים את היד וסוגרים אותה לפי העניין.

אני בעד, לתקן.

החברה שתקבל רשיון כזה לזמן ארוך יותר צריכה להיות אחת החברות שהקריטריון יהיה אחר. זה לא שמישהו בא לשלושה חודשים. אתם עושים בדיקה נוספת? אם אנו מתקנים את זה פה, צריך בהמשך החוק לעשות הבדל בין הרשיונות. מי שיקבל את הרשיון לשלוש שנים לא יהיה הראשון שהחברה קיבלה.

כלומר הוא אומר שלראשונה לא יהיה יותר משנה.

אנו ממילא מדברים על חידוש.

בפעם הראשונה אל תיתן יותר משנה.

אין ויכוח על זה. אחר כך – עד שלוש.

צריך לבדוק שיש אפשרות לשלול רשיון כזה, ולגבי התקופות הקצרות. תקופה קצרה, נגיד לשלושה חודשים, נתנו. למיטב ידיעתי, השאלה יכולה להיות כי מישהו מבקש רשיון לא אמין מספיק, ואז רוצים לבדוק אותו תקופה קצרה. אך פה אני חושב שיש עוד אפשרות, שלחברה היה רשיון, היה ליקוי, ונתנו לה שלושה חודשים לתקן, ואז נותנים לה רשיון זמני. האם יש אצלכם הגבלה שלא יותר מפעם אחת חברה רשאית לקבל רשיון קצר כזה וזמני לתיקון ליקויים? אחרת יכול להיות שלא תיקנו, באים עם הסבר ושוב מקבלים זמני.

הואיל והחוק לא אפשר לנו לעשות זאת עד היום, לא יכולנו לתת רשיון לתקופה קצובה שהיא קצרה משנה.

אך צברנו ניסיון רב בהיתרים. מי שרוצה להתעסק במועמדים לעבודה של עובדים זרים צריך היתר נוסף. בשני החוקים ההיתר הזה הוא לא לשנה בהכרח. שם יש לנו ניסיון רב בחידוש לתקופה של שבועיים, למשל. אני לא מציע שזה יהיה מוגבל לפעם אחת.

אנו נרמזים שמה שנגמור היום, תגישו אחרי תיקון לישיבה הבאה. אנו רוצים לתת לכם את מרב הגמישות.

התכוונתי שתיקוני הנוסח שנדרשים הם טכניים.

אנו מוכנים לתת לכם עד שלוש שנים את מרב הגמישות.

אם הדבר יהיה מוסבר בדברי הסבר, זה יספיק.

הכוונה היא שנעשה בזה שימוש חוזר אם נמצא לנכון. צברנו ניסיון בזה.

לגבי 63(ד) אני מבקש מהוועדה לשקול הוספה למען הסרת ספק שגם במקרה זה תינתן הזדמנות להביא טענות- -

זה נשען על (ג).

הם מסכימים לזה, אז אם צריך להוסיף, תוסיף. 63 אישרנו.

לגבי (3) ו-(4), זה מסורבל, כדי שמי שנשלל ממנו רשיון לא יביא סבתא או בן זוג או נכד וכו' ויצחק עלינו בעיניים. נתקלנו במקרים כאלה. כדי למנוע את זה יצרנו הגדרות זיקות שמי שנשלל ממנו, הקרוב שלו לא יוכל לקבל- -

לפני "שקבע השר" אני מבקש להוסיף "ובכפוף להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", או משהו בנוסח זה.

בסדר.

קורא סעיפים 63א (א)(3), (4).

פה אנו יוצרים זיקה בין הפעלת הסמכות לפי חוק זה לבין הפעלת סמכות לפי חוק קבלני כוח אדם. שני העיסוקים בחלק מהחברות הם קרובים מאוד, ובחלק מהחברות עוסקים בשניהם כשעוברים מאחד לשני, וזה סוג קרוב של הפרות. פה פוגעים בעובד, פה פוגעים במועמד לעבודה. זה מטריה דומה.

קורא סעיף (ב).

קורא סעיף (ב)(2)(ג). זה דרקוני. אתה נותן לשר כל סמכות שתעלה בדעתו.

אני מאמין ששרים לפעמים יודעים מה הם עושים.

ולפעמים לא.

כתבנו פה: הנדרשים לשם הסדרת פעילותו התקינה. זה לא רק יציבות כלכלית, זו רק דוגמה פה.

אחרי ניסיון מר קבענו לפני מספר שנים שלשכות עבודה פרטיות שעוסקות בתיווך לסיעוד תהיינה חייבות לקבל שירות עובדת סוציאלית כדי שתיתן הערכת בעיה ואחר כך תהיה בחינת התאמה של התיווך בין העובד המטפל הסיעודי ללקוח. חשפנו לא מעט אנשים ומנענו לא מעט פגיעות כתוצאה מאותו הליך. התנינו, שהלשכה תהיה חייבת לקבל שירות או לקנות שירות של עובד סוציאלי שישרת אותה במהלך התיווך בתחום הסיעודי. כלומר לקוח שמבקש מטפל סיעודי, יהיה אצלו ביקור מקצועי של עובד סוציאלי במקרה הזה שיבדוק את הבעיה, ייתן הערכה- -

סעיף (ג) כאילו מדבר על התנכלות למקום אחד, לשכה פרטית מסוימת. אם תאמר לי: אני קובע שכל הלשכות שמעסיקים עולים חדשים מרוסיה מעל 50%, צריך להיות להם עובד שפה, או שתגיד שכל הלשכות שעוסקות בסיעוד, חייבת להיות להם עובדת סוציאלית. אולי הקבוצה הזו מכילה היום אפס ומחר אחד. לשר יש 400 לשכות, והוא יקבע לשכה מסוימת, זה נותן אווירה כאילו הוא יכול להתנכל מסיבה מסוימת.

לקבוע תנאים שיחולו על כל הלשכות זה בעיה, אך אתן לך דוגמה לגבי לשכה מסוימת; לשכה שאנו מתלבטים בה, שאנו אומרים: אנו מוכנים להתעלם מהעבר, להפעיל את הסמכות בסעיף הקודם ולתת לך רשיון, אך בתנאי שתלווה ברואה חשבון, שתפריד את החשבונאות מהפעילות האחרת שמסרבלת את הבקרה.

לעתים כשבעל לשכה רואה שהחרב מונחת על צווארו והוא מרגיש שעומד לקרות משהו, הוא פונה אלינו: אני מוכן שתעשו את זה ואת זה. לכן זה רק בודדים.

הנוסח צריך להיות שזה לא שרירותי. צריך כאן להיות: השר ינמק נימוקים ענייניים שיירשמו ויועברו למבקש. הניסוח הוא טכני.

קורא סעיף (ד).

קורא סעיף (ה).

קורא סעיף 63ב. זה בסדר, אם כי יש פה בעיה שלפעמים זה יכול לקחת מאה שנה.

עברנו את זה. האנשים האלה שלא נותנים להם רשיון או לא מחדשים להם, יש להם אפשרות והם משתמשים בה, לפנות לבית המשפט, והם משתמשים בה. זה לא האדם הפשוט המסכן שלא הולך לבית משפט. זה עסק שצריך להתקיים. זה צריך לזכור ברקע.

שנית, לא פעם אחת, לשכה מסוימת, אנו מקבלים מכתב מהמשטרה: הם בחקירה, אני לא יכול לפרט לכם מה יש להם, אך אל תיתנו להם רשיון, לא יעלה על הדעת שיהיה להם רשיון, וקשה לנו להתמודד עם מצב כזה בלי עוגן בחוק. פה אנו אומרים: אם יש הליכים פליליים, אנו יכולים להשהות. ישתהה יותר מדי הדבר, אנו נחשפים לביקורת שיפוטית.

פה צריך להיות ברור; אם המשטרה אומרת לכם שהם לא יכולים לפרט לכם את בקשתם, אל תתייחסו לזה. או שיהיה לכם אחד מעורכי הדין שיהיה רשאי לקבל מהמשטרה פרטים והוא יהיה חתום על סודיות, והפקיד הזה יאמר: מה שקראתי שם, האמת שיש אמת – אחרת זאת בעיה בשבילנו שאישרנו. תבנה אצלך את המערכת.

יש הליכים לקבלת תעודת ניסיון, שאם נגיע למצב שבו זה מתמשך מדי, אולי ניאלץ לעשות בהם שימוש. אני לא הייתי נכנס לכזו מידת פירוט בחוק עצמו. יש פה שני מצבים קיצוניים. בחוק הקיים, הרי חלק מהסמכויות אנו מפעילים לפחות לגבי ההיתרים, שם זה לתקופות קצרות, למרות שהחוק הוא לקוני כמו שהחוקים הישנים היו לקוניים. אנו בדפוסי חקיקה של לפרט יותר. אך ככל שנפרט יותר, אנו מסתכנים בזה שאנו עושים רשימה שאם לא מיצינו כל פרט שבה, נישאר בלי סמכות. אנו שופכים את המים עם התינוק.

מי שרוצה לפגוע בעסק מטעמים כלשהם, הוא פוגע, ואתם עובדים מטעמו, אני פוחד שתהיה פה בעיה.

אני מדברת על מקרה ספציפי שסוכנות הביאה עובד זר לבעל רשיון שלא זקוק לו, שלחה את העובד לעבוד בעבודות ניקיון ודרשה מהעובד שייתן לה 300 דולר לחודש. על הסוכנות הזו יודע משרד התמ"ת והיא ממשיכה לפעול. כאן מנסים לדאוג למי שאולי שמא יפגעו בפרנסתו. אבל מה קורה כאן שפוגעים קודם כל בנכים, בעובדים הזרים, וכאילו ברשיון הוועדה הזו נעשים מעשים פליליים על אמת?

תשאירו לנו כמה כלים ביד, גמישות שהיא כפופה- -

היא אומרת: אם מתברר שהוא עבר עברה, איפה כתוב שאתה חייב לא לחדש לו את הרשיון? נאמר שבאה אליך תלונה שסוכנות מסוימת עשתה רק רע, והאיש שלך בודק בשטח שזה נכון.

זה בעמ' 6, סעיף 68, נגיע לזה.

כלומר אתם יכולים לבטל רשיון גם עם מחלקת אכיפה שלכם. זו תשובה בשבילי.

יש מקרים שהם מורשעים, כלומר המשטרה מטפלת בהם, ולא יהיה הוגן בזמן שעוד אין סיכום, להרוס לאותו אדם את העסק.

הוא רשאי, לא חייב השר. אתה מניח ששיקול הדעת של השר יהיה סביר.

פה חסר לי רגולטור משפטי. אני חושב שהשר בסדר, אך הוא לא יכול להחליט בעניין משפטי.

כל ההחלטות שלו, ייעוץ, זה אם יעמוד בבית משפט או לא.

אני מחפש מקרה שיש עליו משהו פלילי אך השר יכול להמתין.

זה יכול להיות מתחום הנהיגה, למשל.

נכון. רוצים להראות לך שיכול להיות מקרה שהם מואשמים בפלילי בגלל נהיגה לא נכונה, ולא צריך להרוס לו את העסק. יכול להיות דברים שקשורים מהותית כמו שאתה אומר – שכר מינימום או אונס, שזה כן.

צריך לכתוב, שהשר רשאי במקרים שלא קשורים להפעלת הסוכנות.

אם הוא אנס מועמדת – אכפת לי שיהרוס לו את העסק?

צריך לכתוב איזה סוג עברה.

זה כתוב.

תרשה לי לחזור לסעיף הקודם, (ד). הסעיף הזה מדבר על טיפול באוכלוסיות או חלקן ונותן קריטריונים שונים- -

דיברנו על כך שאנו רוצים למקצע את הנושא של הפעלת לשכות עבודה פרטיות, ולא מן הנמנע שנגיע לשלב שנדרוש השתלמות ובסופה רשיון. הסעיף הזה אומר שיש מקרים שלאדם יש ניסיון רב בניהול משאבי אנוש, למשל, ולכן ניתן להוציא לו פטור מההשתלמות או מהמבחן.

לגבי ההשתלמות, עד עכשיו לא מצאתי שום סוכנות שמבינה איך מביאים עובדי סיעוד. אני רואה לפי אלה שעוברים דרכי, כשאני מחפשת עובד זר ואני מסרבת להביא עובד מבחוץ, בחודש האחרון עברו אצלי 30 עובדים שונים ואף אחד מהם לא התאים. צריך לשים לה לעניין הזה. אין להם מושג, לסוכנים כאן, מה אני כנכה צריכה או חבריי הנכים.

מביאים עכשיו עובדים מסין כי העובדות הסיעודיות מסין משלמות 7,000 דולר כדי לבוא לעבוד פה. התמקצעות זה מלה מצחיקה. זה נושא חמור.

יש הרבה נושאים.

אולי כדאי לחשוב בלי הסוכנויות. יש כאן דברים נוראים. אני בצד שצריך את העובדים.

מה מונע ממך להביא לבד?

אנו לא יכולים להתפרס, אני ממשיך. עד סעיף 4, עמוד 4, אישרנו הכל בשינויים.

קורא סעיף 4. אושר.

קורא סעיף 5.

זה הסעיף של תיווך בין ארצי. מה שיש בסעיף 65 מסמנים אותו ב-(א) ואז מוסיפים סעיף (ב) לאותו סעיף.

מאשרים סעיף 5.

קורא סעיף 6.

זה סעיף אנטי מעכר.

כל הזמן עושים את זה. כאן אין לאנשים מושג, אלא רק לבעלי החברות, מה באמת קורה בשטח.

זה בא כדי להתמודד עם השטח. זה מצדיק את קיום הסעיף שאוסר את זה.

איך הסוכנויות מביאות עובדים? יושבים כאן עובדים בארץ, כל אחד מקבל 1,000 דולר.

זו תהיה עברה פלילית למי שיעשה את זה.

הוא לא מספיק.

ההצעות שמוצעות פה פותרות את הבעיה, הן טובות ואני חושב שיש לקבל אותן.

כלומר הוא יכול לקחת עובד זר, רק לא יכול להתעסק עם חאפרים. אישרנו.

אם אותו מעביד עבר על הסעיף שאישרנו, מה הענישה?

תכף נגיע לסעיף העונשין.

קורא סעיף 7. נניח שהיה כאן מעביד שהפר את הוראות השר בעניין לגמרי אחר.

סעיף 67 הקיים אומר: לשכה פרטית נתונה לפיקוח שר העבודה. זה יפה, אך לא מספיק. פה יש דרישות של מסירת מידע ועילות לקבלת מידע עוד יותר חודרני- -

יכול להיות שסמכות השר היא גם בנושא התקשורת, והאדם הזה ניתק את הטלוויזיה.

למה בסעיף הקודם לא הכנסת "סביר"?

אני מוכן להכניס "סביר" בכל מקום.

זה מה שהיה חסר שם.

אז תדברו אחר כך.

יכול להיות שהאדם הזה הפר תנאי בתחום- -

אז נוסיף: לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה.

בסדר.

אחד הסעיפים המהותיים ביותר בנושא החוק- -

אז במקום מה שרשמנו, אולי נרשום: בתחום סמכותו של שר העבודה בתחום זכויות עובדים, ובמקום רואי חשבון: בעל מקצוע שיקבע השר.

בסדר. נרשום: רואה חשבון או/ו עורך דין לפי העניין.

זה צריך להיות לא רק זכויות עובדים אלא גם בנוגע לתנאי הרשיון, כי אם יש עסק שעובד גם כלשכה פרטית אך הוא עובר עברה בחוקי עבודה בתחום אחר שלא נוגע לרשיון, נותנים לשר סמכות להיכנס לתוך העסק, שזה לא היתה הכוונה. אם הוא עבר עברה בתחום פעילותו כלשכה פרטית, אז אתם צודקים.

סעיף 7 אישרנו.

קורא סעיף 8.

זה סעיף הביטול. זה סעיף חדש. לגבי (א)(6), נתקלנו בלשכות נתנו חוזה, לדוגמה, שהיה עם המון הפרות על דיני עבודה. אם אתה נותן ייעוץ משפטי, תעשה את זה באמצעות עורך דין. זה גם תואם את הוראות חוק לשכת עורכי הדין.

האזרח הפשוט מאמין שיש פה גוף מקצועי שקיבל אסמכתא מהשלטונות, מהממשלה, הוא מספיק מקצועי שלא להטעות אותו. אנו אומרים לו: אל תמכור סיפורים שאינם בתחום אחריותך. אנו באים להגן על הצרכן, שלא יטעו אותו.

צו הסגירה הוא סעיף חיוני, כי אנו מאוד חזקים מול מי שמוכנים לציית לחוק ולבקש רשיון, בעוד שהחאפרים ומוצאים אותם ויש לנו הכתובת שלהם ומנהלים את העסק מולנו, אנו קצת מוגבלים.

8 אושר.

קורא סעיף 9. למה ארצי ולא אזורי?

אל"ף, כמו חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. זה הליך מעין בג"צי, והתייעצנו.

אושר.

קורא סעיף 10. זה טכני, אישרנו.

קורא סעיף 11.

למה ששה חודשים? בעצם העסק פועל. אם הוא לא משלם, כנראה, הוא הולך להיסגר.

גם פה זה שטאנץ של חוקים אחרים.

אולי תקצרו את זה לשלושה חודשים?

אם משרד המשפטים מאשר לי, לא אכפת לי.

ואם הוא שכח לשלם את האגרה שלושה חודשים, אתה מבטל לו מייד את הרשיון?

אם אתה לא משלם אגרה לרשיון נהיגה, מה קורה עם רשיון הנהיגה שלך? אם חברת כוח אדם שעוסקת בזה לא יודעת שהיא צריכה להמשיך את הרשיון- -

טוב, ארבעה חודשים.

קורא סעיף 12. התקבל, אלא אם יש סעיף העוסק בכך בחוק. הלאה.

זה מקור הבלבול. הכנסנו את זה פה, מפני שהחוק ההוא, בעוד שהוא אושר על ידכם, לא נכנס לתוקף כל עוד אין תקנות. לכן כל סעיפי העונשין המתוקנים- -

אבל גם זה צריך תקנות. תבדקו עם היועץ המשפטי אם צריך.

סעיף 80.

אמרנו שיש שני חידושים. זה סעיף העונשין שמקביל להם. (2) ו-(3) קשור לאיסור הגבייה.

לפי מה גודל הקנסות?

התפיסה היתה של המחלקה הפלילית במשרד המשפטים שצריך להטיל על השלטון לאכוף את החוק ולא על האזרחים.

אך סולם הקנסות, אתם מביאים את זה כתקנה, או אומרים: קיים משהו כבר וכו'?

קבלן בניין שפונה ללשכה שאין לה רשיון- -

אבל הקנס המקסימלי הוא יותר מ-200,000 ש"ח. אולי פה בחלק מהדברים אפשר לתת לו אפשרות להכפיל, כי הגענו עכשיו לעברות שיש עליהן פלילי, חצי שנה, ואנו אומרים: זה או זה.

חבר הכנסת יאסינוב אומר: בחוק העיקרי הקבלת 200,000 לשלוש שנים, ופה אתה מקביל את זה לחצי שנה.

בחוק העיקרי כתוב: 200,000 ₪ שווה שלוש שנות מאסר. אני רוצה שיהיה כתוב: לא פחות מזה וזה, בכל מקום שכתוב קנס מינימלי. כל הענישה היא צחוק. אני רוצה שיהיה כתוב שהקנס המינימלי יהיה סכום מסוים.

לא מקובל לכתוב קנס מינימלי.

בעל העסק הזה שיהיה חייב לשלם קנס 20,000 ₪ ויש לו הרשעה, אז הוא יבוא לאותו עובד זר, מסכן, ייתן לו את ה-20,000, ואז לא תהיה הרשעה. אנו מחוקקים חוק חשוב לכל שוק העבודה, זו מהפכה. או אנו צריכים להעלות את זה מחצי שנה עד שלוש שנים, ואז אנו לא יודעים מה נותנים.

מאסר לא, אבל קנס כספי?

ב-79(1) יש פסקה שצריך להשאיר. ב-61(א)(4) זה 200,000 ש"ח או מאסר של חצי שנה שזו ענישה מקובלת, היא די גבוהה.

אנו צריכים ליצור הרתעה. אם אדם יידע שהקנס לא מרתיע, הוא יעשה עברות.

אם מעובד זר אחד הם גובים בממוצע 5,000 דולר- -

כל תיווך לגבי כל עובד הוא עברה.

למה אתה לא רוצה להגדיל את הקנס?

אני מוכן, רק לא שווה לי הוויכוח עם משרד המשפטים.

צריך להיות יותר קונקרטיים. כשמדובר בהפרה של לשכה פרטית ללא רשיון, התפיסה היתה שההליך הפלילי הוא המרכזי. לכן כאן הלכנו על 61(א)(4)וחצי שנת מאסר. לעומת זאת במקרה שבו מפרים תנאי מתנאי ההיתר, ההליך המרכזי הוא ההליך המינהלי, לבטל את ההיתר, שזה מה שמפחיד את הלשכות, ולכן כאן יש עברה עם קנס יותר נמוך.

כמה אתה מוכן להגדיל את הקנס? תאר לך שהוא באמת הפר.

אנו בעד. ניהלנו משפט שמונה שנים נגד לשכה שפעלה ללא רשיון והיא זכתה בקנס של 3,000 ₪ בתשלומים.

הכפלת הקנס. 130,000 על הפרה של אחד מתנאי הרשיון. כלומר במקום 61(א)(1) יבוא פעמיים קנס, 61(א)(3).

בואו נעבור בכל מקום שכתוב בו קנס, ונראה מה הגודל. בעמוד 7 בתיקון של סעיף 79, פסקה א.

אם הכוונה לחפש מקומות שיש קנס פחות מ-60,000, אז לא נוגעים עד שמגיעים לסעיף 79(ב), אותו מוסיפים לפעמיים 61(א)(3). אז מגיעים לסעיף 80א, שם זה רמת ענישה של 61(א)(2), שזה 26,000. אנו מדברים על לשכה פרטית שעוסקת בתיווך באמצעות מי שאינו עובד שלה. פה אני מבין שאתה אומר שרמת הענישה לא גבוהה מספיק, אני מסכים, אז פעמיים 61(א)(3).

אנו בעמ' 9, 9(א)(2).

אנו מדברים על חוק שחוקק, בואו נעבור על החוק שחוקק.

אם נמחוק, ייווצר מצב של חוסר איזון. סעיף 80א(2) ו-(3) מוחקים.

סעיף 4, פה אתם אומרים ש-26,000 זה לא מספיק.

כאן טיפלו המחלקה הפלילית, אין פה נציג שלהם. יש רמות ענישה. אני לא מומחה בזה ואני לא חושב שזה נושא שאפשר לשנות אותו.

סומך, אתה מרוצה מהפרופורציות?

יש החלטת ממשלה. כשמדובר בהפרעה שיש אתה משהו חמור, יש כבר העברות הפליליות. אם אין, כנראה שזה לא ממש חמור.

אני מוכן להסתפק במה שיש כדי לא לטרפד את החוק.

ננסה להגיע להסכמה בממשלה.

שבוע ימים?

כן.

אנו מבקשים 61(א)(3) פעמיים, תן לנו תשובה על זה.

אישרנו עד סעיף 12.

קורא סעיף 13.

זה עברה אישית.

20,000 יכול להיות פה די הרתעה כי זה מכספו האישי.

אישרנו 13.

קורא סעיף 14. למה אתה צריך את זה?

סעיף 59 מסמיך את שר העבודה לקבוע סוגי מבחנים או סוגי מקצועות, והסיפא שלו קובעת שהתוקף של תקנות כאלה יהיה לשנתיים והוועדה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה מסוימת, שלא תפחת משנתיים.

אנו לא מאשרים את 14.

תן לנו הזדמנות לבדוק אותו.

בסדר, אך כרגע לא אישרנו.

קורא סעיף 15.

אנו מבקשים 180 יום כדי לא ליצור תקוות שווא.

אנו הולכים לעשות פה מהפכה- -

אך אתם מתחייבים תוך שלושה שבועות להביא את התקנות?

כן.

פה בכל מקרה החוק נכנס לתוקף.

אנו מכפילים לכם את הזמן מ-120. זה סביר ביותר.

קורא סעיף 16.

אישרנו את כל החוק. אנו נותנים לכם שבוע, אם אתם רוצים, בשבוע הבא ישיבה קצרה ביותר.

אני בחופשה, בבקשה שבועיים מהיום.

טוב.

ברשות היו"ר, הוועדה תאשר סעיף 14 בעמ' 9 שוב באופן סופי.

אם תהיה מחלוקת בינינו, נביא לוועדה.

טוב.

להביא את התקנות תוך שלושה שבועות.

אותם עובדים המועמדים לעבודה שבאים לחברות ובעלי עסקים או עצמאים, האם יחול עליהם אותו חוק דיווח לעובד בחוק אחר?

לשכה פרטית היא לא מעשית, לא חלות עליה. חוץ מאשר חובת יידוע על חובת העובדים, לא הוספנו חובות.

בחקיקה הקודמת עבר סעיף 9ט.

הוא בא למישהו שהוא בשבילו מייצג את החוק.

קבענו את זה ב-64. רציתי להביא את זה לדיון, כדי שאולי בתקנות תתייחסו. אם היינו נכנסים לזה בדיון על החוק, לא היינו יוצאים מזה. אותו אדם שעוסק בנושא, חייב לתת שירות לעובדים שבאו אליו וליידע אליו שהוא שולח אותם לקבלן שלא מפר חוקים.

יש להם מספיק סמכויות לקבוע את זה.

אני מבקש להתייחס לסעיף 15.

יש לכם שבועיים פסק זמן, נדבר על זה בישיבה הבאה. תשתדל להתכנס ל-120 יום.

יש פה מהפכה, צריך לעשות הסברה לציבור.

יש לך עוד שבועיים ואחרי זה 120 יום, אז יש לך 140 יום. נדון בזה בישיבה הבאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.