כנסת פתוחה

ההשלכות מתשלום עבור הסרת נעילת כרטיס SIM בחברת הסלולר

2
ועדת הכלכלה
21.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה (21 ביוני 2005), שעה: 12:30

ההשלכות מתשלום עבור הסרת נעילת כרטיס SIM בחברת הסלולר,
- הצעה לדיון של חבר הכנסת דוד טל

חברי הוועדה: דוד טל – מ"מ היו"ר
אילן ליבוביץ

ד"ר אסף כהן – סמנכ"ל בכיר כלכלה, משרד התקשורת

עידית צ'רנוביץ – יועצת שרת התקשורת

עידו יואב – כלכלן, משרד התקשורת

עו"ד תמר דולב – הממונה על ההגבלים העסקיים

שרון פליישר – ראש אגף רגולציה, חברת פלאפון

מישאל וקנין – סמנכ"ל רגולציה, חברת סלקום

קרן שיינמן – מנהלת מחלקת רגולציה ורשיונות חדשים, חברת פרטנר

עידית חנוכה

אושרה עצידה



ההשלכות מתשלום עבור הסרת נעילת כרטיס SIM בחברת הסלולר,
הצעה לדיון של חבר הכנסת דוד טל

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר יומנו ההשלכות מתשלום עבור הסרת נעילת כרטיס SIM בחברות הסלולר כשאני מדבר רק על פרטנר וסלקום. אני מבין שהטכנולוגיה הזאת שונה מזו שיש בפלאפון. מר וקנין, ראיתי הרבה קמפיינים של חברות הסלולר. אבל, כרטיס ה-SIM היה אחד הקמפיינים הכי מושקעים שלכם ובו אתם גם התגאתם.

למען הגילוי הנאות אני אומר שאני העלאתי את הנושא הזה לדיון בעקבות כתבה בעיתון. אני אזרח סביר, ואני מתקומם על כך שאני האזרח הסביר לא יודע את המידע הזה. הוא כנראה ידוע רק לאנשים מעטים, ובינהם כמה עיתונאים שעוסקים בנושא הזה. אם אני לא יודע את זה, אז בוודאי שגם מסעודה ואנשים אחרים לא יודעים את זה.

מטרת הדיון היא שתהיה שקיפות מלאה בידי האזרחים, וכן כל המידע הדרוש לכם כדי שהם יוכלו לדעת איזה פלאפון לקנות. אם הייתי יודע בשעה שקניתי את הפלאפון שאצלכם גובים רק 170 שקלים עבור הסרת חסימה, ושחברת "פרטנר" גובה 200 שקלים, אז הייתי בודק גם מספר שירותים נוספים והייתי משווה בינהם, ואז מחליט איזה מכשיר פלאפון כדאי לי לקנות. אבל, את זה האזרח הסביר לא יודע.

כרטיס ה-SIM הוא השבב שמאכלס בתוכו את כל המידע של הלקוח ועל הלקוח לגבי מסלול החיוב שלו, ומספרי הטלפון השמורים בזיכרון. היתרון של כרטיס ה-SIM טמון בכך שאפשר להחליף בקלות את המכשירים מבלי להגדיר בכל החלפה את הצרכים, ומבלי להקליד פעם אחר פעם את ספר הטלפונים בזיכרון. אני בקלות מוציא את השבב הזה מפלאפון אחד ומתקין אותו בפלאפון אחר. ללקוח יש אפשרות לקחת בקלות מכשיר שרכש מחברה אחת ולהכניס לתוכו כרטיס SIM של חברה אחרת, ובעצם לנדוד בין המפעילים המשתמשים בטכנולוגיות GSM. אני קובע שהחברות הסלולריות קובעות חסם לאפשרות הזאת בכך שהחברות נועלות את כרטיס ה-SIM, וכך הן מונעות מהלקוח להתקין את הכרטיס במכשיר האחר, ואת אפשרות המעבר לחברה המתחרה.

חבר הכנסת אילן ליבוביץ מכיר היטב את הנושא מדיון בוועדה הזאת בנושא הבנקים. גם שם הוא ראה הרבה מאוד חסמים, ולזה התייחס גם הממונה על ההגבלים העסקיים. ויש רצון לבדוק עד כמה הבנקים הם קבוצות ריכוז שמונעות מהלקוחות לעבור מבנק אחד לשני.

חשוב להדגיש כי פעולת הסרת הנעילה היא פעולה פשוטה מאוד. עבור פעולת הסרת הנעילה הכוללת רק הקשת קוד סודי, משלם הלקוח 160 שקלים אצלכם, ובפרטנר התשלום הוא 180 שקלים. שימו לב, אני מדבר על הקשת קוד סודי בין חמש ספרות. האם זה נראה לכם ראוי ונכון שצרכן במדינת ישראל ישלם 200 שקלים עבור פעולה פשוטה שכזאת להסרת הנעילה?

את מחיר הסרת הנעילה ישלם הלקוח גם אם סיים לשלם את כל 36 התשלומים עבור המכשיר, והוא כבר בבעלותו המלאה. אני מדגיש את זה מפני שאני מניח למר וקנין ולי יהיה איזשהו ויכוח בנושא הזה. אני שואל, איזה היגיון יש בגביית 200 שקלים בפעולה כזאת פשוטה, האם זה לא עושק? אגב, עבור העברת בעלות שהיא פעולה דומה, אתם גובים 85 שקלים בלבד. אני בדקתי את זה אצלכם, אני דיברתי עם מישהי בתאריך ה-19.6 בשעה 20:30.

אחת המטרות המרכזיות של משרד התקשורת בקיום התחרות בסלולר היא לאפשר לצרכני הסלולר מעבר קל ומהיר בין החברות, ושהצרכנים לא יחושו חלילה את אותן תחושות השבי שאותן חשים לקוחות הבנקים. גם כאן לצערי יש רושם שמתקיימת כאן קבוצת ריכוז שיוצרת חסמים שונים כדי למנוע מהצרכן מידע אלמנטרי. למען קיום מטרה נעלה זו משקיע המשרד משאבים גדולים ונוקט במהלכים של הסדרה רגולטיבית מורכבים. כך הצדיק ונימק שר התקשורת הקודם מר אהוד אולמרט את מה שעומד מאחורי הפחתת דמי הקישוריות בדיון בוועדה הזאת ב-23 לנובמבר 2004, ואני מצטט: "ולכן זה יצמצם מאוד את החסמים של המעבר ממערכת למערכת, ויגביר גם כן את התחרות, ובוודאי גם יתרום כתוצאה מזה". מעניין לשמוע מדוע בחסם מעבר זה טרם טיפל משרד התקשורת. אני אבקש מד"ר אסף כהן להתייחס לנושא זה.

זאת ועוד, כמו בכל שוק שגובה תשלום מופרז עבור פעולה פשוטה, גם כאן התפתח לו שוק שחור מפותח ביותר. מר וקנין, אני דיברתי איתך בחוץ והתלבטתי אם לומר או לא, אבל אני אומר את זה למען הגילוי הנאות. יש שוק שחור מפותח ביותר באיזשהי עיר המציע את השירות ברבע מחיר. זה עולה רק 50 שקלים. השוק השחור הזה התפתח בגלל המחיר הגבוה. אני חושב שכאן הוועדה חייבת לתת את דעתה ולפעול בכל דרך לחיסול השוק השחור שנוצר. החברות המסודרות: פרטנר, סלקום ופלאפון, משלמות את חובותיהם למס הכנסה ולמס ערך מוסף, ולכן אי אפשר לאפשר את קיומו של שוק שחור.

מר וקנין, תופעת החשאיות בתמחור חוזרת על עצמה באופן מחזורי. רוב הצרכנים, ואני בינהם, נזקקים בכל פעם לחשיפה של עיתונאי כזה ואחר שיגלה ויאיר את תורת התמחור הנסתר של חברות הסלולר. יכולת ההשוואה של הצרכן היא כמעט ואינה קיימת. כדי להשכיל ללמוד ולהשוות, הצרכן צריך להיות מאוד מאוד מתוחכם. לכן, מחויבת הוועדה לפעול ליצירת מכנה משותף ופשוט המתאים גם לצרכן החכם היודע הכול, וגם לשני שלא יודע לשאול.

אני רוצה לבקש מחברות הסלולר כפי שביקשנו מהבנקים, שיהיה איזשהו מכנה משותף לכול השירותים והפעולות שחברות הסלולר נותנות, כך שלאזרח הפשוט במדינת ישראל תהיה היכולת לבדוק את השירותים אלו מול אלו. הוא יעשה שיקול כללי והוא יגיד שהוא מעדיף חברה זאת על פני החברה האחרת. רק כך אפשר יהיה לומר שזה שזוף לעיני השמש, ושיש גורם תחרותי. אני רוצה שמשרד התקשורת יוודא את ביצוע ההנחיה הזאת.

הממונה על ההגבלים העסקיים דיבר פה על כך שמשקל התקשורת הסלולרית בסל הצריכה של הצרכן הוא גדול ומשמעותי, כך שיהיו צרכנים רבים שייהנו משקיפות זו. אני רוצה שקיפות מלאה וגילוי נאות לצרכנים מצד חברות הסלולר בזמן שהם באים לחתום על הסכם ולקנות את המכשיר. אולי כדאי גם שחברות הסלולר יפרסמו מידי פעם בפעם את גובה העמלות עבור כל פעולה ופעולה כפי שעושים הבנקים, כך שהאזרח הפשוט במדינת ישראל ידע את המחירים הללו. חברות הסלולר יכולות להציג את המידע הזה במשרדים שלהן.

כשהלקוחות שלנו רוכשים מאיתנו מכשיר, הלקוחות כן יודעים שהמכשיר נעול על SIMLOCK. זה חלק מהדברים שרשומים להם בהסכם ההתקשרות.

זה באותיות הקטנות בארבעה עמודים שעליהם אתה חותם.

האם גברתי רוצה לומר שברגע שאני חותם איתכם על הסכם אז כל הפעולות והשירותים שאתם נותנים מופיעים?

לא כל הפעולות.

זו הבקשה שלי.

מטרת הדיון היא לדבר על ה-SIMLOCK, ובנושא ה-SIMLOCK רשום בפירוש לצרכן שרוכש ממני את המכשיר בהסכם ההתקשרות, שהמכשיר הזה נעול במנגנון ה-SIMLOCK. אם אתם תרצו אני אפרט גם את הסיבות למה אנחנו נועלים את המכשיר.

אני יודע חלק מהסיבות.

הצרכן כן יודע שהמכשיר שלו נעול ל-SIMLOCK. הוא יכול לשאול במעמד ההתקשרות כמה יעלה לו לפתוח את הפתיחה הזאת, ואחר כך ללכת לסלקום ולהשוות כמה שם יעלה לו לפתוח את הפתיחה הזאת.

אני רוצה לדעת מדוע הצרכן לא יקבל מכל חברה בעת החתימה על הסכם ההתקשרות כמה זה עולה לו? אני רוצה שתהיה רשימה זהה של השירותים בכל החברות עם העלויות של כל שירות ושירות כך שהלקוח יוכל להשוות בין השירותים. מבחינתי גם שליחת אס אם אס וגם פתיחה וגם העברת בעלות הם שירותים.

יש לנו תעריפון רשמי שאותו הלקוח יכול לקבל. יש בעיה עם מה שאתה אומר, כי נניח ואתה קנית את המכשיר לפני שלוש שנים או לפני שנה, והיום אתה רוצה לפתוח את ה-SIMLOCK, ויכול להיות שהמחיר של פתיחת ה-SIMLOCK שלנו השתנה מאז. אנחנו לא נשמור על אותו תעריף שלוש שנים.

אני מדבר על נקודת זמן מסוימת שבה אני יכול להשוות בין המחירים השונים של החברות.

חבר הכנסת טל, יש לך את האפשרות הזאת מבלי לכתת את רגליך בין מרכזי השירות השונים. אתה יכול להיכנס לאתר האינטרנט או לחייג למרכז השירות.

לא כול מי שיש לו פלאפון יש לו גם אינטרנט.

אבל מי שיש לו פלאפון יכול לחייג מהפלאפון למרכז השירות. אין לקוח שלא מכיר את המספר של מרכז השירות.

בפעם שעברה הבאתי לדיון את נושא מספרי הטלפון 144 שלכם.

זו פשלה שהיא לא שלנו אלא של משרד התקשורת שעשה את המנגנון הזה לא כמו שצריך.

מר אסף כהן, האם משרד התקשורת נותן כבר הנחיות לגבי שיחות 144.

בשבוע הבא אנחנו אמורים לפרסם פניה לחברות שהרעיון הוא שללקוח יהיה מספר שבו הוא יתקשר, וכך הוא יוכל לקבל מספר טלפון מסוים. צריך לבדוק את זה מבחינה טכנית.

מצוין, אני רוצה שאדוני יעדכן אותנו ברגע שזה יקרה.

ברגע שאתה מצטרף לרשת, בעת מעמד ההתקשרות, אתה מקבל תוכנית מפורטת. למיטב הבנתי, אתה שואל למה אנחנו לא מצרפים שירותים אחרים כמו העברת בעלות? זאת משום שהסכום של כמה עולה העברת בעלות הוא לא סכום שיירשם לך כשאתה מצטרף לרשת. יש מאות שירותים כאלה.

אין מאות.

למשל, חסימה לשירותים בין-לאומיים ופתיחה לשירותים כאלה.

זה ממש כמו הבנקים. שם היו 400 עמלות וירדנו ל-260. שם זה עמלות ופה זה שירותים ופעולות.

אבל, מישהו עובד על זה.

אין לי בעיה עם מספר השירותים אלא עם העובדה שהמחירים לא שקופים לעיני האזרח.

זה כן שקוף.

גברתי, האם את יכולה לומר לי שהאזרח הקטן יכול להשוות בין השירותים של החברות השונות?

כן, הוא יכול להשוות.

אני מבקש ממך להעביר לי את מחירון השירותים שלכם, ואני מבקש לקבל את זה גם מסלקום. אנחנו נבקש מהתחקירן שלנו לבדוק לעומק את זה. הוא גם גילה לי שיש שוק שחור, דבר שלא ידעתי.

אני לא בטוחה שמה שהתפתח הוא שוק שחור. חלטוריסטים בתחנה המרכזית הם אלה שעושים את זה, אבל זה לא משהו שאני בטוחה שאסור להם לעשות אותו.

יכול מאוד להיות שאת צודקת שהם לא עוברים שום עבירה.

זה כמו שכאשר מתקלקל לך האוטו אתה יכול למוסך מורשה ולשלם 2,000 שקל או למוסך אחר ולשלם 1,000 שקל.

אני סבור שהגברת צודקת בקטע הזה. אבל תסכימי איתי שזה לא היה מתפתח אם המחיר לא היה כל כך גבוה.

אפשר לחשוב שבכל סמטת רחוב בבני ברק אנחנו רואים תינוקות של בית רבן עושים את זה.

הסיבה שהדבר הזה הוא כל כך פעיל בתחנה המרכזית הוא בגלל שהעובדים הזרים קונים פה פלאפון של חברת פרטנר או של סלקום, וכשהם נוסעים חזרה למדינתם הם רוצים להשתמש באותו מכשיר. למרכז השירות של פרטנר הם לא כל כך רוצים לבוא כי הם כנראה לא כל כך חוקיים והם פוחדים להסתובב שם.

הם רוכשים שם את המכשירים האלה.

במקרים רבים הפלאפונים שהם קונים הם פלאפון גנובים.

השוק הסלולרי הכי גדול בישראל זה רחוב נווה שאנן.

הסיבה לפער המחירים של הפעולה הזאת ביננו לבין המחירים בתחנה המרכזית היא בגלל שאצלנו עושה את זה טכנאי. יכול להיות שאתה צודק כשאתה אומר שהפעולה היא מאוד פשוטה והיא איזשהי הכנסה של קוד. אבל, לאחר מכן יש בדיקה של המכשיר ויש בדיקה האם כל השירותים האחרים פועלים גם לאחר הסרת החסימה הזאת.

נניח ואני בא לפרטנר עם הפלאפון ואני מבקש מכם לבדוק אותו מבלי להסיר את החסימה, האם אתם לא עושים את זה כשירות?

בוודאי שכן.

זה חלק מהשירות שניתן. כלומר, זה לא שכתוצאה מזה אתם עושים לי את זה. זה חלק מהשירות שאתם אמורים לתת גם אם אני לא אבצע את הפיצוח.

נכון, אנחנו תמיד ניתן לך את השירות הזה ונבדוק. אבל, אני עושה לך פה שינוי במכשיר ומאוד יכול להיות שמשהו השתבש כתוצאה משינוי שעשו לך במכשיר.

איך הבאת נושא ניידות המספרים במסגרת חוק ההסדרים תשפיע על נושא ה-SIMLOCK מבחינתכם? האם כשהחוק אומר שאפשר לעבור מחברה לחברה, אתם עדיין תגבו תשלום עבור פתיחת ה-SIMLOCK?

זה לא קשור. התשלום הוא קודם כל עבור השירות.

מכיוון שאני יכול לעבור מחברה לחברהף אז כשאני קונה את המכשיר תן לי את המספר של הקוד הסודי.

החברות בסופו של דבר מסבסדות את המכשירים שלך. אם אני נותן לך מוצר בסבסוד אז יש היגיון שביום שאתה מחליט לעזוב את החברה אני אוריד לך חלק מהסבסוד. זה דבר שמקובל בהמון המון עסקים.

שמענו קודם שגם כשאני גמרתי את ההתחייבות שלי כלפיך, אתה עדיין גובה לי עבור פתיחה. שלוש שנים שילמתי לך.

אף פעם לא שילמת את המחיר המלא של המכשיר.

מר וקנין, האם אתם מסבסדים את כל המכשירים?

אני חושב שכן.

האם יש מכשירים שאתם לא מסבסדים ואתם מרוויחים עליהם?

יכול להיות שכן.

הם אף פעם לא מרוויחים, הם תמיד מפסידים.

ההוצאה הכי כבדה בדוחות גם שלנו וגם שלהם זה סעיף שנקרא סבסוד מכשיר. זה בעיקר סבסוד.

האם יש מכשירים שאתם לא מסבסדים?

אני מניח שכן.

אני אעזור לך, התשובה היא כן. יש מכשירים שאתם לא מסבסדים וגם מהם אתה גובים את המחיר הזה.

לקוח שנכנס למרכז שירות, ואני מדבר רק על חברה שאותה אני מייצג, ומבקש לרכוש מכשיר במחיר מלא לא מקבל נעילה של ה-SIM. זה כל הסיפור, אז מה העניין?

המכשירים לא חייבים להירכש אצלנו. לקוח יכול היום לרכוש ישירות מיורוקום או מכל מיני דילרים אחרים שמייבאים לארץ ציוד קצה. זה גם תואם את המדיניות של משרד התקשורת שמתעכב עם איזשהו נוהל של פתיחת השוק לייבוא של מכשירי קצה יותר חופשי כבר למעלה משנה. אבל, גם היום יש מוכרים בארץ שמוכרים מכשירי קצה שלא על ידינו, והם מוכרים את זה בלי SIMLOCK. אני לא שמה לו SIMLOCK, הוא יכול לקנות ממני היום SIMCARD, ומחר לקנות את זה ממר מישאל וקנין או ממישהו אחר בחוץ לארץ. לי אין שום שליטה על המכשיר הזה. אני נותנת לו שירותי רשת בלבד.

ה-SIMLOCK הוא חלק מתוך מערך יותר כולל של עניינים. בשנה שעברה התעסק המשרד בעניין הקישוריות בסלולר. לתפיסתנו, הקישוריות הוא תחום שלא נמצא בתחרות וטיפלנו בו כמו שטיפלנו. אחרי שטיפלנו בזה, תשומת הלב עוברת למקטע השיחה היוצאת, מקטע ה- retail שעליו אנחנו מדברים. במקטע הזה יש ארבע חברות שמתחרות וצריך לעזור ללקוחות כדי שהתחרות תהיה יותר אפקטיבית. חלק מאפקטיביות של תחרות זה היכולת לעבור בין חברות בקלות יחסית. כשאתה מונה את חסמי המעבר לפיתוחה של תחרות אז ישנם מספר דברים כשה-SIMLOCK הוא בהחלט אחד מהם. אחד מהגורמים החשובים זה הנושא של ניידות מספרים והנושא הזה נפתר בחקיקה. הוא עוד לא נפתר בשטח, ייקח זמן עד שהוא ייושם. אבל, הנושא הזה מטופל.

מתי זה בדיוק אמור להיכנס לתוקף?

סוף 2006. זה תהליך הנדסי שלוקח זמן. אבל, המהלך הרגולטורי החקיקתי, הסתיים. נושא ה-SIMLOCK הוא בהחלט חלק מזה, כי אם אני מגיע לרגע האמת שבו אני רוצה לקחת את אותו מכשיר GSM מפרטנר ולעבור לסלקום ואני צריך לשלם 180 שקל, אז אולי אני אחשוב עוד פעם אחת אם אני רוצה לעבור. באותה הזדמנות הם ינסו גם לשמר אותי, ובצדק מבחינתם.

ישנם גם נושאים אחרים. נושא שקיפות המחירים הוא מאוד מאוד חשוב, והמשרד בוחן עכשיו דרכים איך באמת לסייע לציבור להשוות בין התעריפים. יש נושא של תקן לגבי הדרך שבה יוצג החשבון, זה נקרא תקן BILLING. זה גם נושא שנמצא כרגע בשימוע במשרד, ואני מניח שבזמן המאוד קרוב תצא החלטה סופית בעניין.

אנחנו לא מתנגדים לזה.

ישנו העניין של נושא ההתקשרות ל-36 חודש שיכול להיות שגם הוא מעורר בעיות, שיטת הזיכוי בזמן אוויר שיכול להיות שגם היא יוצרת איזשהו חסם. אני לא רוצה להיכנס עמוק כרגע לתוך העניין הזה. ישנו גם העניין של ציוד קצה שבאמת אפשר יהיה להביא ציוד קצה. יבואן שמביא ציוד קצה יצטרך לאו דווקא לעבור את המפעילים אלא לפתח את השוק בתחום ציוד הקצה. כל הנושאים האלה נמצאים ברמה כזאת או אחרת של טיפול.

ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי ה-SIMLOCK הוא באמת עניין סבסוד המכשירים. חברה אומרת שלא יעלה על הדעת שהיא קונה מהיבואן באלף שקל, ומוכרת ללקוח בשש מאות שקל. הלקוח אומר תודה רבה, ולמחרת הוא עובר לרשת השנייה עם אותה מתנה של ארבע מאות שקל. הטיעון הזה הושמע גם לפני שנתיים ושלוש כשדובר על ה-SIMLOCK, אבל להערכתי אני חושב שבשנים האחרונות היתה מגמה של ירידה בהיקף הסבסוד של המכשירים מצד החברות, ואני לא בטוח שאנחנו רואים ירידה מקבילה במחירים שנגבים בגין השחרור של ה-SIMLOCK.

חבר הכנסת טל שאל, מה קורה עם מכשיר שהוא בכלל לא מסובסד, למה בכל זאת עליו מוטלת חובת ה-SIMLOCK, וזוהי שאלה שגם צריך לשאול.

אין עליו חובת SIMLOCK, זה פשוט לא נכון. אם אתה קונה מכשיר במחיר מלא, אין עליו חובת SIMLOCK.

באורנג' יש.

אצלנו יש.

מר וקנין, אני מציע שתבדוק. אני בטוח שבאורנג' יש.

נושא ה-SIMLOCK הוא בהחלט חלק מהעניין. אנחנו בהחלט נבחן בתקופה הקרובה את נושא ה-SIMLOCK מול החברות. לא תמיד החברות צריכות לעשות מהלכים צרכניים כתוצאה מלחץ או מכפייה רגולטורית. יכול להיות שהם יבדקו את העניין בעצמם, ויגיעו למסקנה שבאמת אפשר להרפות פה. אני בהחלט מקווה שזה מה שיקרה.

ד"ר כהן, איך 36 התשלומים מהווים חסם?

אתה קונה מכשיר ומחלקים לך את התשלום ל-36 חודשים. אומרים לך שאתה צריך להחזיר כל חודש 20 שקל. אבל, אם אתה תעשה צריכת דקות כזאת וכזאת אז הם ימחלו לך על חלק מה-20 שקל או על כולם, זה תלוי בהיקף.

אז כבר אין לך עניין לעבור למקום אחר.

הגיע הזמן שבו אתה חושב לעבור לרשת אחרת, ואז אומרים לך שאם אתה רוצה לעבור לרשת אחרת אז עדיין נשארו לך 20 שקל כפול 20 תשלומים ואת זה אתה צריך לשלם לחברה. לאחר מכן, אתה עובר לרשת האחרת. הבעיה היא שברשת האחרת ככל הנראה לא תזכה לאותו זיכוי זמן אוויר ברגע שבאת עם מכשיר שלך מהרשת השנייה, ועל כן יש לך פה בעיה. אנחנו נבדוק גם את הנושא הזה מול החברות.

אנחנו נותנים הטבה ללקוח בזה שאנחנו נותנים לו החזר בזמן אוויר על המכשיר, ואתם רואים בזה חסם?

הוא אמר כמעין חסם או חסם. אני מציע שאני איזום דיון ספציפי בנושא הזה. אני אשב קודם עם ד"ר כהן וכנראה גם עם מר וקנין ואני אלמד את הנושא. אם אני אמצא שהנושא הזה אכן מהווה חסם, אז נעלה אותו פה לדיון רחב יותר.

אני קיבלתי הודעה שהמדיניות שלנו היא שמי שקונה מכשיר במחיר מלא מקבל את המכשיר בלי נעילה. יכול להיות שיש מקומות שבהם כן עושים את זה, אבל זה מה שנקרא יוזמות מקומיות. אני מניח שזה לא במרכזי השירות הרשמיים.

מר וקנין, אני כל הזמן מדבר על זה שהאדם הסביר לא יודע. אתה אחד העובדים הבכירים ואתה לא יודע. אתה מבקש שסוזן או מסעודה ידעו מזה?

אדוני היושב ראש, זוהי לא הפעם הראשונה שבה אנחנו נתקלים בכל מיני עניינים שמקשים על התחרות או יוצרים בעייתיות בתחרות בתחום הסלולר. אני רק אזכיר לאדוני שלפני זמן לא רב אדוני ואני ויושב ראש הוועדה הגשנו הצעת חוק לתיקון חוק ההגבלים העסקיים שיאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים במקרים שהוא רואה בעייתיות מסוימת באחד מהשווקים, להכריז על קבוצת ריכוז, ואז לטפל בנושא הזה. זה אומנם עלה כאשר ראינו את זה בנושא הבנקים. אבל, אני מניח שאם אנחנו נעביר את הצעת החוק הזאת מהר, אז גם בנושא הסלולר יהיה הרבה לממונה על ההגבלים העסקיים עם מה להתעסק כדי להגביר את התחרויות בין החברות.

אני מאוד מסכים איתך. שלשום הוצאתי מכתב לדרור שטרום וביקשתי ממנו להישאר עוד שנה בתפקיד לפחות כדי להמשיך במהפך הזה שהוא מאוד מאוד חשוב למדינת ישראל.

אני רוצה להציג את עמדת הממונה שהיא ידועה ומוכרת ולפיה גביית תשלום עבור הסרת נעילה על SIM היא אחד החסמים שראוי היה לבחון. זה מגביל את יכולת המעבר בין חברות כפי שאמר ד"ר כהן.

הממונה פנה אל משרד התקשורת בהצעה להקים צוות יישומי משולב של הרשות להגבלים עסקיים, משרד התקשורת ומשרד האוצר, לצורך בחינת חסמי המעבר בסלולר, ולבחון את הדרכים המיטביות להפסקת חסמי המעבר. אנחנו מקווים שזה בשילוב עם הצעת החוק שהוגשה בחודש מרץ ישפרו את המצב הזה.

אני חושב שכולנו יכולים להתלכד סביב זה שהנעילה מהווה איזשהו חסם מעבר.

אני רוצה לשאול את ד"ר כהן שאלה אקדמאית. האם אתם נותנים את הדעת לזה שהעובדה שמדובר רק על מעבר בין שתי חברות ולא בין ארבע חברות, הוא דבר שמגביר או מקטין את התחרות, בהתחשב שאחת החברות נמנית על קבוצת בזק?

חבר הכנסת ליבוביץ, שווה להסתכל גם על מה שקורה בעולם בכל מה שקשור להשפעה שיש ל-SIMLOCK על גניבת טלפונים סלולריים. אני חושב שזה לא המקום ולא הזמן, אבל אני מציע שתבחנו גם את זה. אם תרצו נוכל להציג לכם נתונים מאלפים. יש מקומות שבהם זה מכת מדינה. גם פה זה מכת מדינה. יש מקומות שבהם הרגולטור נכנס והתחיל להתערב בסוגיה הזאת של גניבת מכשירים, בעיקר מילדים. אחת הדרכים להתגבר על הדבר הזה היא עצם ה-SIMLOCK.

אנחנו לא נכנסים לזה, אנחנו נגד גביית סכום של 200 שקלים בשביל הקלדה של חמש ספרות.

אף אחד לא אמר שזה לא צריך להיות נעול. אבל, אתה יכול לתת לי את המספר כשאני קונה את המכשיר ואני יכול לשמור אותו ולהקליד אותו בשעת הצורך כשאני ארצה לעבור, בדיוק כפי שנעשה עם הקוד הסודי של כרטיסי אשראי.

זה רעיון יפה. אתם אפילו לא תצטרכו להטריח את עצמכם ולבדוק. אתם גם לא תצטרכו להעסיק עוד כמה אנשי שירות טכנאים והנדסאים. הלקוח יעשה את זה לבד.

נהוג ברוב מדינות אירופה לגבות כסף על הסרת ה-SIMLOCK. כלומר, זוהי לא המצאה ישראלית.

בבריטניה זה עולה 30 פאונד שהם 250 שקל.

אני יכול תמיד לעשות השוואות בין מדינות. אבל, אני לא בהכרח חייב לקבל את מה שמקובל בעולם. אני צריך לתקן את הדברים המעוותים שישנם בעולם ובארץ. פעמים רבות אנחנו מחוקקים חוקים, ולעיתים מסתבר לנו שהחוק הוא לא הכי טוב ואנחנו צריכים לתקן את הטעון תיקון. באנגליה גובים 250 שקלים ופה גובים 200 שקלים. 200 שקלים זה הרבה מאוד כסף לצרכן. הממונה על ההגבלים העסקיים אמר שיש להתקשרות הסלולרית משקל סגולי גדול בסל הצריכה שלנו, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לזה יותר ברצינות ולהביא לכך שצרכנים רבים ייהנו משקיפות פשטנית, ומזה שהם ישלמו פחות.

מר וקנין אמר שמכיוון שפלאפון היא לא ברשת GSM, בעצם אי אפשר לעבור עם אותו מכשיר מרשת פלאפון לרשתות האחרות ומרשתות אחרות אליה. לכן, זה אולי לא בסדר שאתם מאפשרים ללקוחות לעבור בין פרטנר לבין סלקום. בואו בכלל לא ניתן להם לעבור עם המכשיר כדי שניישר קו לעומת פלאפון. זאת נראית לי גישה לא - - -

זה לא מה שאמרתי.

זו היתה הבנתי, כך הבנתי את השאלה.

אני שאלתי שאלה אקדמית, ויכול להיות שלא הובנתי מספיק.

אני מציע שנעשה את זה בסדנא שאליה הזמנת אותנו.

אנחנו נשמח לעשות סדנא משותפת.

מר וקנין, זה יהיה רק אחרי שנעלה את שלושת הנושאים. אנחנו רוצים לבוא לטפל בנושא הזה עם ידיים נקיות, ללא משקעים וללא קיבעון מחשבתי.

אני רוצה לסכם את הדיון ולבקש את הסכמתו של חברי חבר הכנסת ליבוביץ. למען הגילוי הנאות אני אומר שאני כתבתי את הדברים האלה עוד קודם הדיון, למרות שבדרך כלל אני כותב את הדברים במהלך הדיון. אני כתבתי את הדברים קודם מפני שאני חושב שאלו הם עיקרי הדברים. אני גם חשבתי שאם יסתרו אותי כאן במשהו אני אמחק ואבטל חלק מהדברים. הגברת שיינמן אמרה שזה אולי שוק שחור אבל זו לא עבירה, ואני אקבל את זה כי כנראה כך הם פני הדברים. לכן אני לא אתייחס לקטע הזה. אבל, בכל שאר העניינים אני חושב שיש הבנות והסכמות ביננו שהם מהווים חסמים. אמרו את זה ד"ר אסף כהן והממונה על ההגבלים העסקיים. גם חבר הכנסת ליבוביץ כמוני הסכים לכך שזה חסם. אני מניח שגם אם אתם יודעים שזה חסם אתם לא תאמרו שזה חסם. על כל פנים, אנחנו נמצאים פה כדי לקבוע שזה חסם ומכשול שאותו אנחנו רוצים להסיר מפני הצרכנים.

אני רוצה לסכם ולומר כך, ואם לחברי חבר הכנסת ליבוביץ יש הערות אני אשמח לקבל אותן.

ועדת הכלכלה קוראת להוריד את המחיר המופרז בעד השירות להסרת הנעילת מכרטיס ה-SIM. לא ייתכן שעבור הקשת כמה ספרות קוד ישלם הלקוח 200 שקלים. כפי שאמר חבר הכנסת ליבוביץ, חברת הסלולר יכולה לתת לצרכן את מספר הקוד והוא יהיה מצוי אצלו בכיס, וכשהוא ירצה לעבור הוא יוכל להקליד אותו לבד, ובכך הוא יחסוך 200 שקלים.

שנית, כמו כן קוראת הוועדה לחברות הסלולריות להביא למכנה המשותף את כל מגוון הפעולות והשירותים המוצעים לצרכן ומחיריהם, כך שהצרכן יוכל להשוות בקלות בין השירותים השונים ולבחור.

שלישית, להציג בפני הצרכנים הן בחתימת הסכם ההתקשרות והן בפרסומים בעיתונות את מגוון הפעולות והמחירים.

הוועדה מבקשת לקבל תוך שבועיים ימים מחברות הסלולר את רשימת הפעולות שקובצו למכנה משותף ומחיריהן. אני ביקשתי את זה מכם, וגם מסלולר, וזה נכון גם לגבי פלאפון.

יש גם חברה רביעית, מירס.

בסדר, מירס.

הוועדה פונה למשרד התקשורת כדי לוודא שהמהלכים בדרך לשקיפות אכן מבוצעים, שאם לא כן ניאלץ להתקין תקנות או להפעיל את מכשירי החקיקה שוודאי ראוי ורצוי לא להשתמש בהם. אני חושב שכל בר דעת מבין שהשירותים צריכים להיות שקופים ושזופים לעיני שמש, כפי שאמר כבוד נשיא בית המשפט העליון: אין דבר יותר מחטא מאור השמש.

אני רוצה לסיים בזה את הדיון הזה. יהיו עוד שלושה דיונים נוספים. לאחר מכן, אני יכול לומר בשם עצמי שאני איעתר לבקשות פרטנר וסלקום לבקר אצלם. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.