כנסת פתוחה

דיון במסגרת "יום הפליט הבינלאומי" – מצבם של פליטים בישראל

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
20.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 449
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, י"ג בסיוון התשס"ה (20.06.2005), בשעה 11:30

דיון במסגרת "יום הפליט הבינלאומי" – מצבם של פליטים בישראל

חברי הוועדה: ג'אלב מג'אדלה -היו"ר
ואסל טאהא
עסאם מח'ול
אראלה גולן

חה"כ טלב אלסאנע
חה"כ מיכאל נודלמן
עו"ד עפרה פרידמן -יו"ר הוועדה למעמדם של הפליטים, משרד הפנים
עו"ד דניאל סלומון - לשכה משפטית, משרד הפנים
דניאל מרון -מנהל מחלקת הארגונים הבינלאומיים, משרד
החוץ
מיכל פינצ'וק - האגודה לזכויות האזרח
דניאלה במברג-אנוש -האגודה לזכויות האזרח
עו"ד ענת בן דור -התוכנית לזכויות פליטים, אוניברסיטת תל אביב
מיקי בבלי -נציבות האו"ם לפליטים
רמי אדוט -רופאים לזכויות אדם
דניאל וייסהוט -מנהל עמותת אלה
אליופין סוארי -נציג מקהילת סיירה ליאון
ז'אן מישל בולימה -פליט
יוהנס למה ביו -המרכז לקידום פליטים אפריקנים

יפה שפירא

מיטל בר-שלום







דיון במסגרת "יום הפליט הבינלאומי" – מצבם של פליטים בישראל

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו שמחים להיענות לבקשתכם ולקיים את הדיון בנושא, יום הפליט הבינלאומי. אנחנו חושבים שזה מחובתה של ועדת הפנים לעשות את זה. הנושא הוא ראוי וחשוב, ואני בטוח שאחרי הדיון הזה הנושא ייצא נשכר. נתחיל את הדיון עם נציגת הארגונים.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועד ולחברי הכנסת, על שהסכימו לקיים את הדיון הזה. אנחנו מצטרפים בכך למדינות רבות בכל רחבי העולם שמקיימות היום את יום הפליט הבינלאומי. בישראל זו פעם שנייה שהיום הזה מצוין. היום הוא מצוין בכנסת, ולכך יש חשיבות מיוחדת.

מדינת ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים, והיא חברה בכך עם עוד 145 מדינות. זו אמנה שנוצרה על רקע המאורעות של השואה באירופה, שמדינות המערב החליטו שלא יהיה עוד מצב שבו אנשים נרדפים בגלל הדת, הגזע או הלאום שלהם, יימלטו ויחפשו עזרה ויתקלו בדלת נעולה.

ישראל לקחה על עצמה התחייבות משפטית, מוסרית וחד משמעית לתת מקלט בטוח לאנשים שבורחים אליה. אני שמחה לומר שמשנת 2002 המחויבות הזו התחילה לקרום עור וגידים, בעידודה וביוזמתה של נציבות האו"ם לפליטים, והיום יש לנו התחלה של מערכת קליטת פליטים, המנוהלת על ידי משרד הפנים. כל אדם שנרדף, שיש סכנה לחייו אם הוא יחזור למקום מולדתו, יכול לפנות אל נציבות האו"ם לפליטים בבקשה. הנציבות עורכת מיון ראשוני, ואם הבקשה נמצאת ראויה, האדם יקבל רשיון עבודה בישראל עד שתחליט בעניין ועדה בין משרדית, שבה יושבים נציגים של משרד החוץ, משרד הפנים ומשרד המשפטים. יו"ר הוועדה היא עו"ד עפרה פרידמן. הוועדה נותנת את המלצתה לשר הפנים, ואם האדם נמצא זכאי למעמד פליט בהתאם לאמנה, הוא יקבל תושבות ארעית במדינת ישראל. אלה דברים שאנחנו מברכים עליהם.

כמה אנשים קיבלו מעמד של תושב ארעי מאז?

ההערכה מדברת על 150 אנשים לאורך 20 שנה. בשנה האחרונה מדובר על 56. עשינו דרך ארוכה, והשאלה היא לאן אנחנו הולכים. הדבר הראשון שאני רוצה להצביע עליו, הוא שנוהל קבלת הפליטים הוא היום נוהל לא רשמי של משרד הפנים. הוא אמנם חתום על ידי שר הפנים, הוא לא פורסם מעולם ואנשים שצריכים לדעת את זכויותיהם לא מכירים אותו. הוא גם לא תורגם לשפות אחרות. הוא כתוב באנגלית. כאשר אני מתייחסת לכך אני לא מדברת על מדינות, כמו ארצות הברית וקנדה, ששם הדבר מצוי בחקיקה ראשית מאוד מפורשת. אני רוצה להתייחס למדינות צעירות, כמו סלובניה, סלובקיה, ליטא, לטביה ואסטוניה. כל המדינות האלה מחוקקות היום חוקי פליטים מאוד מפורטים.

אני חושבת, שיש עניין לוועדה ולכנסת לשבת ולחשוב ברצינות על חקיקת חוק פליטים ישראלי ברוח אמנת הפליטים. בחוק הזה צריך להיות הנושא של שקיפות. אנשים צריכים לדעת מה הן הזכויות שלהם, איך פונים ומתי פונים. החלטת ועדת הפליטים שקיימת היום, אינה מפורסמת בשום פורום הוועדה הזו היא הפרשנית המוסמכת של הדין הישראלי לקבלת פליטים, ואנחנו לא יודעים מהו אם הוועדה לא תפרסם את זה.

האם אתם פניתם לוועדה על מנת לבקש זאת?

אנחנו פנינו אליהם מעת לעת, ובאמת לאחרונה קיבלנו נתונים מהם. אני מדברת על מדרגה אחת מעבר. אני רוצה לדעת, אם מדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, מכירה במצב שבו אדם אינו נרדף דווקא על ידי המדינה שלו. אנחנו תמיד חושבים על המתנגד הפוליטי שהמשטר רודף אותו. יש מצבים שבהם אישה נרדפת משום שהיא אישה, והיא לא יכולה לקבל סיוע משלטונות המדינה שלה. אני מדברת על מצבים של אלימות במשפחה או מצבים של פגיעה בכבוד המשפחה. אני לא יודעת, אם מדינת ישראל מכירה או לא מכירה בדברים האלה. לצורך כך, חשוב לדעת את החלטות הוועדה, כשם שבית משפט מפרסם את החלטותיו ומנמק אותן. כמובן שצריך לשמור על פרטיות הפונים ולטשטש שמות, אבל במדינות אחרות זה נעשה.

אחת הסיבות שאנחנו זקוקים בגינן לחוק, זו הקפדה על הליך הוגן. אנחנו מדברים על חיים של בני אדם, וכאשר מדברים על חיים של בני אדם, על ההחלטה מי יזכה למקלט ומי יידחה ויוחזר למדינתו, אנחנו צריכים לדעת שהדבר נעשה על פי קריטריונים ולפי הליך תקין. אנחנו צריכים לדעת, שכל פונה באשר הוא יזכה לראיון. אנחנו צריכים לדעת, שלכל פונה תינתן זכות ערעור. יש לנו השגות על זכות הערעור כפי שהיא בנויה היום. מישהו שנדחה צריך לדעת למה הוא נדחה. הרבה מן הפליטים שמגיעים לפה לא יודעים את הדין ואת השפה, והם לא יכולים להציג את המקרה שלהם בכוחות עצמם. אנחנו חושבים שהם צריכים להיות מיוצגים.

אנחנו מודעים לזה שחלק מהדרישות האלה מחייבות היערכות אדמיניסטרטיבית והשקעת משאבים. אם מדינת ישראל חתמה על האמנה הזו ברצינות והיא מעונינת ברצינות להציל חיים, היא צריכה להתכבד ולהשקיע את המשאבים הראויים.

הדבר האחרון שאני רוצה להזכיר, הוא הנושא של תנאי חיים של מבקשי מקלט בישראל. גם כאן אני חושבת שעשינו דרך ארוכה ושמדינת ישראל עשתה דבר שמדינות אחרות לא עושות, ונתנו רשיון עבודה למבקשי מקלט שממתינים להחלטה. הדבר הזה היה ממש הכרחי וחיוני, כי אנחנו נתקלנו באנשים שנמצאים פה כדין אבל אין להם מה לאכול בזמן שהם ממתינים להחלטה. בעיית רשיון העבודה נפתרה, אבל הבעיות האחרות לא. אנחנו מדברים על בעיות של מצב בריאותי חמור של כמה מתוך מבקשי המקלט, לפעמים בגלל הדברים שמהם הם סבלו במדינותיהם. יש אנשים שחולים במחלת סרטן מתקדמת, ולנו אין היום דרך לתת להם טיפול רפואי. זה נראה לנו לא סביר, שאדם שנמצא פה כדין ומקבל הגנה ואולי יום אחד יוכר כפליט, עלול יום אחד להיפגע מבריאותו.

אנחנו מדברים גם על קורבנות עינויים, קורבנות טראומה.

יש לנו הרבה אנשים שעברו עינויים והם סובלים מפגיעה נפשית קשה. עמותת רופאים לזכויות אדם מנסה היום למצוא רופאים ופסיכיאטרים מתנדבים. אני חושבת, שזה לא לכבודה של מדינת ישראל, שהדברים האלה ייעשו על ידי גופים מתנדבים. צריך להיות פה מנגנון שייתן טיפול באותם מקרים חמורים.

אני רוצה להוסיף ולדבר על השלב בו האדם כבר הוכר כפליט. אני מדברת על היחס של מדינת ישראל כלפי הפליט המוכר וכלפי בני משפחתו. אני רוצה לדבר על המעמד שניתן לבנות זוג של פליטים. בנות הזוג האלה, גם אם מדובר בכאלה שנישאו לפליט עוד בארץ המוצא והגיעו אחריו לישראל, נדרשות לעבור הליך מדורג כאילו מדובר בזוג שצריך לבדוק את כנות נישואיו, כאילו שיש מקום לחשוד בנישואין שנועדו לזכות במעמד. הנשים האלה נדרשות במשך 24 חודשים לשהות עם אשרת עבודה בלבד. העניין של העדר ביטוח בריאות משליך על זכויותיה של אותה אישה ועל זכויות בן זוגה הפליט, אותו אדם שישראל התחייבה להגן עליו והכירה בו כזכאי להגנה.
כך גם לגבי ילדים. ישנה החלטה עקרונית להעניק לילדים את אותו המעמד שניתן לפליט המוכר, שזו אשרת תושב ארעי. בפועל, אנחנו נתקלים בבעיות בלשכות מינהל האוכלוסין. ילדים לא נרשמים על שם הפליט המוכר ולא זוכים לאותו מעמד. גם בנות הזוג לא מקבלות זאת ולא מאריכים להן את האשרה.

למה אתם לא פונים לוועדת הפנים, ומביאים הצעה לחוק שיקדם את מעמדם של הפליטים?

אנחנו נשמח להביא לוועדה הצעת חוק בנושא.

אנחנו מדינת חוק וסדר. תגייסו את המוחות והכוחות שלכם ותביאו לנו הצעת חוק לשיפור מעמדו של הפליט בישראל, ואולי אנחנו נהווה דוגמא לעולם.

אנחנו נשמח להרים את הכפפה.

אני מעמיד לרשותכם את הוועדה, על מנת לקדם חקיקה בנושא.

חקיקה הרבה פעמים דורשת זמן רב.

לא בוועדה הזו.

אנחנו נשמח שזו תהיה ישיבה ראשונה, שתפתח סדרה של ישיבות בנושא של פליטים ומבקשי מקלט.

אני מצטרפת ליוזמה לקיים את הדיון הזה כאן. כולנו רוצים שהנושא של הפליטים של ישראל יקבל ביטוי ציבורי. לפני שנה ציינו אחרת את יום הפליט, ושמחתי לשמוע שהיום זה הגיע גם לכנסת.

כפי שנאמר, הוועדה המייעצת לענייני פליטים מורכבת מנציגים של משרדי ממשלה, משפטים, פנים וחוץ. אנחנו מקבלים בקשות והמלצות מידי נציגות האו"ם לפליטים, ודנים בהן. הוועדה דנה בבקשות בכובד ראש ובשימת לב מלאה, גם לגבי מה שנאמר באמנה וגם לגבי נהלים שהצטברו במהלך הזמן, והיא מאוד פתוחה כדי לראות את האיש או האישה מבקשי המקלט באופן פרטני, ולא מתוך מדיניות של משרד הפנים.

ציינה פה ענת את הנושא של היחס לאישה שאיננה יכולה לחזור למולדתה בשל היותה אישה מוכה. לפי מיטב זכרוני, אני העליתי את הסוגיה הזו בפגישה האחרונה עם הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ואמרתי שאנחנו מתכוונים לתת לזה מעמד, גם מכיוון שגם נציגות האו"ם מתייחסת לזה וגם כי שמעתי על כך בביקור שאני ערכתי בז'נבה. גם אנחנו בעד קידום חקיקה שתסדיר את הנוהל שמיושם היום הלכה למעשה, כדי שיהיה לזה פומבי. אנחנו חושבים, שזה נכון שהדברים יהיו מונחים בספר החוקים של מדינת ישראל. משיחה שאני קיימתי עם שר הפנים הנוכחי והקודם, הבנתי כי עמדתם היא שזה נושא שצריך להיות על סדר היום.

הנושאים שמובאים אלינו לוועדה, גם כאשר יש ספק אם לתת למבקש המקלט את המעמד, הספק מסתיים בשלב שבו יש ספק. אין ספק. אם יש חשש שמי שמבקש מקלט עלול להיפגע בשובו למולדתו, אנחנו נדאג להבטיח את מקומו כאן או במקום אחר, ובלבד שביטחונו יובטח. זה נכון שהדיונים שלנו הם חסויים. אנחנו מטפלים בבעיות פרטניות, שמוטב שיוטל עליהן חיסיון ולא יהיה להם פומבי. אנחנו נשמח להעלות את הנושא הזה על סדר היום של הוועדה.

אני רוצה לדעת איך אתם מסבירים את זה שבשנת 2002 הוכרו 24% כפליטים מתוך כלל המבקשים, ואילו בשנת 2003 ישנה ירידה ל-7% ובשנת 2004 אחוז זהה של 7.7%.

אנחנו לא עובדים לפי מכסות. אין מכסה להכרה בפליטים. אין מספר שאנחנו צריכים למלא אותו. כנראה שהבקשות שהובאו בפנינו לא הצדיקו הכרה כזו.

אולי הם מצאו כיוון או כתובת טובים יותר.

ב-22 לינואר 2002 הוקם הגוף הישראלי לקביעת מעמד פליט. עד אותו תאריך האו"ם היה קובע מי זכאי למעמד פליט בישראל. זה לא היה מצב נורמלי, והטיפול בזה הועבר למדינת ישראל.

האם יש הגדרה כזו בחוק?

זו תקנה שהוציא שר הפנים.

מהי ההגדרה של פליט?

זה מופיע באמנה הבינלאומית. מדובר על אדם שמסיבות פוליטיות, דתיות, גזעיות, חברתיות ואחרות, צפויה סכנה חמורה לשלומו, בטחונו או חייו אם יחזור לארצו. בישראל יש קבוצה שנייה גדולה של פליטים שאינם מתאימים להגדרה הזו, פליטים זמניים, פליטים שהיו בישראל כעובדים זרים בשעה שבארצם קרה משהו והם לא יכולים לחזור לארצם, ומדינת ישראל העניקה להם את הזכות להישאר בישראל עד שהמצב יסתיים. היום יש כ-700 כאלה.

בזמן שהסמכות עברה מידי האו"ם לידי ישראל, היו 36 פליטים מוכרים על ידי האו"ם, שטרם הוכרו על ידי מדינת ישראל ושעם הקמת הגוף מדינת ישראל דרשה לבדוק מחדש את תיקיהם. בנוסף ל-10 שקיבלו מעמד מהוועדה בשנה הראשונה, קיבלו גם 36 אחרים את המעמד הזה, שהיו חובות של האו"ם בז'נבה. זו הסיבה שבשנת 2002 המספר הוא מספר ממוצע פלוס 36. אין בשום מקום אדם שיאמר שהפריזו. בראש הוועדה ישנו אדם שאיננו עובד מדינה, משפטנית בחירה. כל מקרה נבדק לגופו. כל מקרה שמובא לוועדה, מובא בצירוף של 40-50 דפים של מסמכים ועובדות.

אנחנו מאוד מעריכים את הגברת עפרה פרידמן. השאלה נשאלה, כי רצינו לדעת מה הגורם לפער בנתונים. אין לי ספק, כי בראש הוועדה עומדת אישה ראויה.

באותם 3 שנים, בנוסף למספרים שמופיעים כאן, הוענקו גם 400 רשיונות שהות ליוצאי ארצות משבר.

אולי נשמע פליט או שניים, כדי להבין גם את התחושות.

(נושא דברים בשפה האנגלית) שלום לכולם. אני הגעתי לכאן כדי לבקש ממשלת ישראל לתת לפליטים את האפשרות לקבל שירות רפואי חינם. כאשר רוב חבריי חולים הם פונים לאיכילוב, וולפסון, והשאלה הראשונה שהם נשאלים היא האם יש להם ביטוח רפואי. אם הם אומרים שאין להם, לא מטפלים בהם.

בנוסף, צריך לתת לפליטים האלה את הזכות לרכוש חינוך והשכלה שהם יוכלו לחזור איתם לארצם. אנחנו חושבים שאין כמו הבית. אם יתנו לאנשים את האפשרות ללמוד קורס קצר בניהול עסק או במחשבים, הם יוכלו לחזור לארצם מהר כאשר יש בידם משהו. זה יועיל להם מאוד כאשר הם יחזרו לארצם.

(נושא דברים בשפה האנגלית) יש לנו בעיה עם האינטגרציה. יש לנו בעיה בחיי היום-יום. אנחנו לא יודעים דבר על המסורת והתרבות של המדינה. אנחנו לא יודעים דבר על השבת. אנחנו עובדים ביחד עם עובדים ישראלים, ואנחנו לא מכירים את התרבות והמסורת שלהם. אם היתה מערכת שהיתה מקבלת אדם שהולך לשהות פה והיתה מסבירה לו מעט על התרבות וחיי היום-יום, זה היה טוב. אנחנו לא מקבלים פידבק מהממשלה שאנחנו באמת עובדים ככל העובדים. לאשתי יש עבודה קבועה, אבל היא לא נחשבת לעובדת עם זכויות. אין קשר סוציאלי עם הפליטים.

אני עזבתי את ארצי בגלל המצב בארצי. אני הגעתי לכאן כי לא יכולתי להישאר בארצי. עכשיו אני נמצא כאן כבר 5 שנים. חבריי יודעים שאני נמצא בישראל שהיא ארץ של היי-טק, והם שואלים אותי מה למדתי מהם. אני לא יכול לענות להם על השאלה הזו, כי אם היום אני אחזור לארצי זה יהי כאילו אף פעם לא הלכתי לבית ספר.

מדוע בחרת לבוא לישראל?

(נושא דברים בשפה האנגלית) כי לא היתה לי ברירה. רק ישראל היתה פתוחה בפני. אני יכול לומר שזה כמו גורל. ישראל צריכה לחשוב על העתיד. ישראל יכולה להשתמש בנו. אנחנו יודעים את השיטה, אנחנו יכולים לדבר עברית ויש לנו ילדים שמדברים עברית. בעתיד אנחנו נצטרך לחזור לארצנו, ואנחנו נוכל לתרום לקשר הטוב של המדינה שלנו עם ישראל. היום אם נחזור לארצנו זה יהיה כאילו לעולם לא היינו בישראל, כי אנחנו לא יודעים כלום על ישראל.

אני רוצה להדגיש, שחלק ניכר מהפליטים שמגיעים אלינו, עברו חוויות מזעזעות. יש אצלנו אישה שראתה את כל המשפחה נרצחת אל מול עיניה. ישנו גם בחור שבגיל 14 נתנו לו נשק ואמרו לו לירות בכל מיני אנשים. אותם אנשים סובלים מטראומות קשות ומסיוטי לילה. הם סובלים מתגובות פוסט- טראומטיות. לאנשים האלה מגיע טיפול נפשי. אנחנו נותנים להם סיוע מאוד חלקי, ויש מקום להסדיר את זה. אנחנו עובדים במימון קרן הולנדית כרגע, שיכול לממן 12 פגישות. יש מקום להסדרה של זה.

אני רוצה לברך אתכם על שכינסתם את הישיבה הזו. בהרבה מדינות בעולם יש היום אירוע מיוחד לכבוד יום הפליט. רק לפני 3 ימים קונדוליסה רייס, ערב ביקור אינטנסיבי שלה במזרח התיכון, התפנתה להשתתף בישיבה מיוחדת בכינוס מיוחד בוושינגטון בנושא הפליטים. היא עשתה את זה ביחד עם השחקנית אנג'לינה ג'ולי. אני מאחל שבשנה הבאה אנג'לינה ג'ולי תבוא לכאן ותשתתף בישיבה.

הנושא הזה של הפליטים נמצא במקום גבוה בסדר היום של הקהילה הבינלאומית. מדינת ישראל נמצאת בקשר טוב עם נציבות האו"ם לפליטים. אנחנו רוצים לראות את המשרד של מיקי בבלי ממוסד כנציגות קבועה של הגוף הזה בישראל. יש שיתוף פעולה טוב בין המשרדים השונים, בראשות עו"ד פרידמן.

הועלתה כאן שאלה חשובה על ידי ענת, האם צריך שיהיו תקנות קבועות. זה נושא צריך לבחון אותו בממשלה. אני מקווה שהמפגש הזה יהפוך לדבר קבוע, ושהוועדה הזו תקיים ישיבה כזו בכל שנה.

אנחנו מוכנים תמיד להיות לעזר בנושא אנושי וחשוב זה.

אני האזנתי בקשב רב לדברים שנאמרו פה. המושג פליט מבלבל בישראל. יש כל מיני דברים שבתיאורית הקונטקסט מקבלים משמעות אחרת. בעוד מדינת ישראל היא כל כך קמצנית בקבלת פליטים שמבקשים להיכנס אליה, היא דווקא נדיבה בייצור פליטים ופליטות. אי אפשר לפסוח על יום הפליט מבלי לדבר על כך שבתוך מדינת ישראל ישנן בעיות מבניות.

בישראל ישנם 250,000 פליטים שגרים בתוך מולדתם. הם לא פליטים של מדינה אחרת, הם פליטים בתוך המולדת שלהם. הם פליטים מתוך הכפר ההרוס שלהם למקום אחר בתוך ישראל. זו בעיה שצריכה להעסיק אותנו. אני יודע, שזה לא יהיה במסגרת החוק שאתם מציעים, שהוא מקובל עלי, אבל גם לשאלה הזו צריך לתת את הדעת. כאשר מדברים על יום הפליט, צריך לחשוב איך אפשר לתת תנאים מינימליים לאותם פליטים שהם אזרחי מדינת ישראל ואינם מקבלים את הזכויות המינימליות שלהם. אני עדיין לא מדבר על הסכסוך הלאומי שקיים ופתרון בעייתם של הפליטים שנמצאים בחו"ל. חשוב לי מאוד, שכאשר הוועדה דנה בנושא הפליטים, אנחנו לא נטאטא את השאלה האמיתית בנוגע לפליטים, שמעסיקה את הציבור בישראל שזו שאלה קיומית בשבילם. אי אפשר לשים אותם מתחת לשולחן, הם יהיו על השולחן כל עוד אנחנו נתעסק בשאלת הפליטים.

אני חושב, שיש בעיה מבנית נוספת במדינת ישראל. כל עוד יש דיבור על בעיה דמוגרפית, וכאשר המדינה מרגישה עול מזה שישנם עולים או מהגרים ממדינות השייכות לברית המועצות לשעבר שאינם יהודים, צריך לשאול האם החברה הזו יכולה לענות ולעמוד בתביעות האנושיות הצודקות שמעמידים כאן הארגונים לזכויות האדם. אני חושב שאלה שאלות שצריך לשאול, אחרת אנחנו עושים את עצמנו מטפלים בבעיית הפליטים.
עכשיו יש מצב שבו אנשים שהגיעו לעבוד כאן מגורשים, ואילו לילדים שלהם יש זכות להישאר. אני חושב, שצריך לראות את הקונטקסט הכולל של הנושא הזה. יש מצב חולני במדינת ישראל סביב השאלה של זכויות הפליט, לרבות השאלה של הפליטים שאתם מדברים עליהם, שקשורה לשאלת זכויות האדם. אני מסכים עם כל מה שאתם הצעתם. אני אומר לאותו חבר מקונגו, שלא רק הוא לא מצליח באינטגרציה בחברה הישראלית. אני 50 שנה לא מצליח לעשות את זה.

אני רציתי לומר, שההגדרות שהוצגו כאן לשאלת מי הוא פליט, הן חסרות. גם פליט שהוצא מביתו והוא פליט בתוך מדינתו מפני שהוא ערבי או פלסטיני, הוא פליט. הוא הוצא מהכפר שלו ועבר לכפר אחר. 250,000 כאלה אדמתם הופקעה, כפרם נהרס והם נותרו בשנת 1948 ללא קורת גג, ללא עבודה ובית. הממשלה לא טרחה להפשיר להם קרקעות ולעזור להם להשתלב. הם עדיין סובלים בכל הכפרים. הם סובלים ממצוקת דיור, סובלים מכך שהם רואים את הבית שלהם מרוחק חצי קילומטר במקרים מסוימים ולא יכולים להיכנס לבית הזה או לחלקת האדמה שלהם. גם להם קשה להשתלב בחברה הישראלית. היום הארגון שלהם נאבק על מנת לקבל את הזכויות שלהם.

אם כבר המדינה קיבלה על עצמה לקלוט פליטים, היא צריכה לדאוג לזכויות האדם והאזרח שלהם, לחינוך ועבודה.

אנחנו לא רוצים שהפליטים יחשבו כאילו יש פה סוגיה המתחרה עם הסוגיה הנוגעת להם. אנחנו רואים בסוגיה שלהם במעמד שונה, ואנחנו מברכים את כל מי שמטפל בה. הנושא של הפליטים שלנו, הוא סוגיה שונה, פוליטית. אנחנו כשליחי ציבור וכאנשים שמאמינים בדמוקרטיה ובפתרון סכסוכים בדרכי הבנה ושלום, ורואים את זכויות האדם כעיקרון מקודש, פועלים ונפעל בדרכים דמוקרטיות ולגיטימיות כדי להתמודד עם בעיית הפליטים, כפי שהזכירו חה"כ מח'ול וטאהא.

הנושא של הישיבה היום, היה הנושא של יום הפליט הבינלאומי, אבל אנחנו מודעים לבעיות של ערביי ישראל והפלסטינים כתוצאה מהסכסוך היהודי- ערבי. ישנו פאן המקשר בין שני הנושאים, וזו העובדה שהיום בישראל פלסטיני שנרדף בתחומי הרשות, אינו יכול לבקש להיות מוכר בישראל כפליט. בניגוד לאדם שנרדף מסיבות שונות בארץ מוצאו, בישראל, בגלל ההליך שקיים היום, הם לא יכולים לפנות לנציבות האו"ם לפליטים.

זה לא בגלל ממשלת ישראל, זה בגלל חלוקה באו"ם. האו"ם קבע, כי הפליטים הפלסטינים בשטחים זה מחוץ לתחום טיפולה.

בגלל הנוהל הקיים היום, שבו את השלב הראשון של הסינון של מי שמבקש מקלט מבצעת נציבות האו"ם לפליטים, מבקשי מקלט פלסטינים לא יכולים להגיש בקשה להיות מוכרים בתחומי ישראל. האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה בנושא הזה בשמו של בחור שנרדף בשל הנטייה המינית שלו. הוא הגיע לישראל וניסה להיות מוכר כפליט בתחומי ישראל, אבל הסתבר שהערוץ הזה חסום בפניו בגלל הנוהל הזה שמתחיל בנציבות האו"ם לפליטים.

זה בגלל חתימת ישראל על אמנת הפליטים משנת 1951, שבה יש סעיף שאומר שהאו"ם לא מטפל בפליטים שמטופלים על ידי ארגוני או"ם אחרים.

(נושא דברים בשפה האנגלית) אני רוצה גם כן לספר את הסיפור שלי. אני מאתיופיה. יכול להיות שישראל לא יודעת מה קורה במדינות מהן מגיעים הפליטים. במדינה שלי אנשים מתים. אנשים שפנו לאו"ם ונדחו, הם עכשיו בכלא באתיופיה. אתם צריכים לשקול מחדש את ההחלטות שלכם. המצב לא טוב באתיופיה, ואני מבקש מכם לשקול את מצבם של האנשים האלה שנמצאים בכלא.

דובר פה על חקיקה ונהלים קבועים. כל זה נדרש, אבל יש דרך אחת קלה לתקן מיד את מצב הפליטים. רשיון העבודה שמקבל היום מבקש מקלט זהה לרשיון עבודה של פועל זר מסין, תאילנד או פיליפינים. כאשר אנחנו אומרים שלמבקש מקלט מגיע יותר לפי אמנת האו"ם, ריפוי, חינוך ודברים שניתנים למבקשי מקלט לפליטים, אנחנו נתקלים בבעיה. אם הזכויות האלה יתלוו לאשרה כזו, יהיה הכרח לתת אותן גם ל-200,000 עובדים זרים בישראל. קל לפתור את הבעיה על ידי יצירת אשרה מיוחדת למבקשי מקלט, שתכלול את הזכויות שמופיעות באמנה כזכויות מבקשי מקלט, ולהגביל אותה לאותם אנשים שזכאים לה.

שר הפנים הודיע, שתעלה הסוגיה הזו של הסדרת הנושא בדרך של חקיקה ראשית או חקיקת משנה, על מנת לעגן בחקיקה את סוגיית הפליטים בכלל, בין אם בדרך של קביעת אשרה מיוחדת ובין אם בדרך אחרת. הסוגיה הזו תעלה בפני ועדת השרים, שהוקמה על מנת לבחון את סוגיית בעיות ההגירה במדינת ישראל.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00