הצעת חוק שידורי הטלוויזיה החינוכית – התשס"ד-2004

32
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21.6.2005
_


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 461
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה (21 ביוני 2005), שעה 12:30

הצעת חוק שידורי הטלוויזיה החינוכית – התשס"ד-2004
של חה"כ רוני בר-און, חה"כ ענבל גבריאלי (פ/1896 )

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
ענבל גבריאלי
יוסי שריד

יפה ויגוצקי - מנהלת הטלוויזיה החינוכית - משרד החינוך
עו"ד אבגידור דנן - יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית
עו"ד נוגה רובינשטיין - משרד המשפטים
יאיר אלוני - מנכ"ל רשות השידור
מודי בן-צבי - סמנכ"ל כספים – רשות השידור
מוטי עדן - מנהל הטלוויזיה - רשות השידור
עו"ד מרסיה צוגמן – הלשכה המשפטית - רשות השידור
מנשה סמירה - יו"ר המועצה - הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד אמיר ונג - הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ












הצעת חוק שידורי הטלוויזיה החינוכית – התשס"ד-2004
של חה"כ רוני בר-און, חה"כ ענבל גבריאלי (פ/1896 )

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק שידורי הטלוויזיה החינוכית של מספר חברי-כנסת. רוני בר-און, יצחק הרצוג כבר שר, אז הוא ירד. ענבל גבריאלי, האם גבירתי מוכנה להסביר את הצעת החוק? או שיש עדיפויות אחרות?

קודם כל אני רוצה להקדים ולומר שכפי שבוודאי ידוע, אני מניחה לרוב הנוכחים, הטלוויזיה החינוכית, לפחות במשך השנים שאני כאן, עברנו כבר את התכנית הכלכלית של שנת 2003, ושני תקציבים נוספים, שהיה נדמה כאילו הדאגות הכי חמורות של מדינת ישראל ומשם תבוא הישועה. לכן צריך לקצץ עוד ועוד ועוד.

האם אני שומע נימה של ביקורת מגבירתי?

הביקורת הזו נאמרה מפורשת בהזדמנויות לא מעטות, אדוני היושב-ראש.

אני תמיד רוצה לפענח מי בקואליציה ומי באופוזיציה.

אני בקואליציה של החינוך של ילדי ישראל ושל הטלוויזיה החינוכית. אני קודם כל בקואליציה הזאת. בכל מקרה, אז באמת, אם אנחנו נבחן את הקיצוץ במשך השנים, אז היה קיצוץ הדרגתי די חד. זה הגיע לרמות של תקצוב שממש היה בלתי אפשרי מבחינת הטלוויזיה החינוכית לתפקד.

ואז חקרתי ומצאתי שהתכנית הכלכלית בשנת 2003 לא היה שם איזשהו חידוש מבחינת ההתנהלות וההתנהגות והגישה לטלוויזיה החינוכית. אני יכולה לומר רק משהו שנאמר לי באופן לא רשמי, זה לא נאמר על-ידי נציגים בוועדות השונות בזמן דיוני התקציב, אבל המטרה היתה מאוד מאוד ברורה.

להביא לחיסולה ולסגירתה המוחלטת של הטלוויזיה החינוכית. אני וחברים כאן בבית סברנו שזה לא נכון, שזה לא טוב, שזה לא חיובי. הטעמים הם רבים ומגוונים ואני לא אחזור עליהם.

עכשיו הצעת החוק הזו, אני מודה שלא עמלתי יותר מדי קשה כדי לכתוב אותה ולהגיש אותה מהסיבה הפשוטה שהכל נעשה בלחץ ולכן עוד לפני שאנחנו מתחילים לדון, יש לי מספר דברים שהם פשוט קשה בהצעת החוק.

אבל את יודעת מה, הואיל והעניין הוא.

העניין הוא לקחת את הטלוויזיה החינוכית.

רגע אחד ברשותך, השאלה הבסיסית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני הפרטים של החוק, האם הטלוויזיה החינוכית צריכה בכלל להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית או שאנחנו צריכים לעשות משהו אחר בתחום הזה.

הואיל ואני קצת טיפלתי בעבר בנושאים האלה. זאת השאלה הבסיסית.

"קצת" זה לשון המעטה.

אני אדם מאוד צנוע.

יש לי סופית תשובה לשלך. קודם כל אני אענה לרישא של השאלה שלך. קודם כל הטלוויזיה החינוכית צריכה להמשיך ולהתקיים, נקודה.

במתכונת הצבאית או חלק משידור ציבורי יותר רחב?

כרגע זה יחידת סמך. אני חושבת שצריך לקיים את הטלוויזיה החינוכית כחברה ממשלתית. זו אגב הטעות שבסעיף 2 כתוב פשוט "פרטית". אני חושבת שעדיין זאת צריכה להיות חברה ממשלתית, זה עדיין צריך להיות ערוץ שבחסות ובפיקוח ומופעל על-ידי המדינה.

זו דעתי. ברגע שזה יופרט לגמרי, ברגע שזה יהפוך להיות חברה פרטית, הגם שהסיכויים קלושים, ייתכן שפשוט יקרה לטלוויזיה החינוכית מה שקורה לכל ובכל הערוצים המסחריים. וכרגע וכיום הטלוויזיה החינוכית נבדלת מהערוצים החינוכיים בהרבה דברים.

גם מבחינת תכני השידור, גם מבחינת ה"אני מאמין" של הטלוויזיה החינוכית שבעצם משתקף כמעט בכל תכנית שמשודרת שם.

תראי, רואים את הטלוויזיה החינוכית משדרת הרבה שעות בערוץ ה-1 כולל באוויר, עם הפסקה קטנה של ערב חדש ואחר-כך. מתי מתחילה רשות השידור?

אולי ישאלו קצת כמה שאלות לצורך העניין.

הכל יישאל. את חושבת שהדיון מסתיים פה חמש דקות.

לא, כי הצעת החוק כאן.

אני רק רוצה פשוט לנסות לנתב את זה לאיזה שהיא דרך לגבי צדדים שעוד מטרידים אותי. השאלה אנחנו יודעים בדיוק מה קורה עם הטלוויזיה החינוכית בערוץ 1 אנחנו יודעים מה שיש לה בערוץ 2.

הואיל זה גם גוף שידור ציבורי וגם רשות השידור הוא שידור ציבורי, האם לא הגיעה העת לאחד אותם לרשות השידור, להקים איזה יחידת משנה בתוך רשות השידור. יש המלצות של ועדות, אני לא יודע אם קראת את כולן.

קראתי. קראתי גם את דוח ועדת שטיין.

ואז להפוך את הטלוויזיה החינוכית לחלק מרשות השידור שיש מחויבות של התדרים האלה ובערוצים האלה. יהיו תכנים שהם יותר חינוכיים.

אני לחלוטין לא מסכימה עם ההצעה הזו.

למה? מה היתרון של העצמאות של הגוף הזה?

היתרון של העצמאות של הגוף הזה משתקף בכל תכנית ותכנית בטלוויזיה החינוכית. היתרון של הטלוויזיה החינוכית משתקף בשמה, בתכני השידור, בעצמאות שיש לה לא להיות, אתה יודע מה, לא להיות קורבן של רייטינג.

גם הערוץ הראשון לא קורבן של רייטינג.

הערוץ הראשון רוצה להיות קורבן של רייטינג, לא הולך לו.

לדעתי הערוץ הראשון עושה כל מאמץ שלא יהיה לו רייטינג.

אני לא אומרת כאן את דעתי כחברת-כנסת, אני אומרת את דעתי כצופה מן המנין כמו כל יתר הצופים. הערוץ הראשון שבוי באותה גישה כמו של הערוצים המסחריים. וכן, יש ניסיון להיכנס לתחרות של הרייטינג. אנחנו נמצאים בעידן שהרייטינג- - -

חברת-הכנסת גבריאלי, אני אקשה עלייך, וכשהטלוויזיה החינוכית משדרת עם פרסומות בערוץ 2 היא לא מוטה רייטינג?

קודם כל, היא לא מוטה רייטינג כי לוקחת את אותם תכנים שהיא בונה במנותק מהעובדה שבשעות מסוימות היא משדרת בערוץ 2. בגלל שהיא משדרת בערוץ 2, אז היא גם משדרת פרסומות שזה אגב צריך להיות עבורנו דבר מאוד מאוד חיובי, משום שמדובר נדמה לי בהכנסות של כ-20 או 22 מיליון ש"ח בשנה. שבסך-הכל יורדים מהכתפיים של האוצר.

עכשיו אסור לשכוח שלפני מספר חודשים אני העברתי הצעת חוק, כיום זה חוק במדינת ישראל, ובחוק הזה אני הארכתי את הזיכיון של הטלוויזיה החינוכית ב-10 שנים נוספות לערוץ 2. כך שעל זה אין על מה לדבר בכלל, זה חוק. אם אנחנו רוצים, אנחנו צריכים ללכת לשנות שם. לי אין רצון כזה.

אז כאן זה שינוי מבני. מה את מציעה אם כך, שזאת תהיה חברה ממשלתית במקום יחידת סמך?

כן. וכמובן ברגע שזה יהיה מעוגן בחוק כתוב, אני חושבת שהאוצר ושר האוצר גם הנוכחי וגם העתידיים.

זה אנחנו לא יודעים מי עתידיים.

לא משנה, אבל אני חושבת ברגע שהחוק יהיה ברור והוא יהיה כתוב, אני חושבת שהם יהיו מאוד מאוד מוגבלים בנושא של התקצוב ובנושא של ללכת ולהגשים את יהבם לחסל את הטלוויזיה החינוכית.

אם זה תהיה חברה ממשלתית, הם חייבים לתת לה תמיכת מדינה. כיחידת סמך יש שם יותר מחויבות, כי העובדים הם עובדי מדינה? אם את הופכת את זה לחברה ממשלתית, להפך, הסיכוי שהאוצר יחלוק אותה, יהיה יותר גדול.

זה לא חד-משמעי.

כל עוד אנשים הם עובדי מדינה, היכולת לפגוע בהם יותר קטנה. בסדר, או-קיי. את מציעה כרגע להפוך אותם לחברה ממשלתית?

כן. כשמעבר לזה, זה רק לבוא ולהגיד חברה ממשלתית. זה הצעת חוק שבאה וקובעת ומקבעת את תפקידה ואת מעמדה של הטלוויזיה החינוכית כשידור חינוכי ציבורי, רצוי במדינה.

או-קיי, תודה. מי רוצה להתייחס?

אני מנהלת הטלוויזיה החינוכית מזה שנתיים וקצת. על-פי בקשתה של שרת החינוך לימור לבנת לפני למעלה משנתיים לקחת את עצמי לנהל את הטלוויזיה החינוכית. בדיוק באותה תקופה שחברת-הכנסת ענבל גבריאלי תיארה אותה בתקופה שבה היה רצון לסגור אותה.

אני מוכרחה לבוא ולומר שגם לשרת החינוך באיזשהו שלב היו סימני שאלה לגבי אופן הניהול, התפקוד של הטלוויזיה החינוכית. הוקמו שתי ועדות, היתה ועדה אחת שהיתה ועדת האוזר והוועדה השניה היתה ועדת שטרן, שתכף אני אתעכב עליה. יאיר שטרן עמדה בראשה.

ואכן לתקציב 2004, ערב אישור תקציב 2004 לטלוויזיה החינוכית היה מספר עגול בתקנה שלה והמספר היה אפס. כלומר, היה רצון לסגור לקראת 2004 את הטלוויזיה החינוכית.

אני קיבלתי את הטלוויזיה החינוכית ב-1 לאפריל 2003, עם 485 עובדים, עם תקציב מדינה של כ-85 מיליון ש"ח. הכנסות נוספות מפרסומות ופעילות נוספת שהביאה את תקציב הטלוויזיה החינוכית לכ-110 מיליון ש"ח באותה שנה. אני מדברת על 2003.

הכנסות מפרסומת ודברים אחרים יש לך כ-30 מיליון בשנה?

פחות או יותר. היתה אז פעילות נוספת שנקראה "הפעלה חינוכית".

בערוץ 2 כאשר משדרים, אתם מכסים את העלויות? כי בעבר אמרו לי שמפסידים על הערוץ השני.

אני רוצה לדבר על הכל ברשותך. אם כבר הגענו עד ירושלים ונתת לנו את הזמן, אז קצת תרשה לי.

כשהיית מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה, זה לא היה בירושלים?

אני הייתי בתפקיד של סגן מנהל כללי במשרד החינוך.

אז גם היה בטח בירושלים?

היה גם בירושלים וגם בתל-אביב. היום אנחנו יושבים ברמת-אביב. בכל אופן אני קיבלתי טלוויזיה עם 485 עובדים, כאשר היו כ-350 עובדים קבועים, עובדי תקן. היו 60 עובדי כח-אדם שבניהול אחר היו הופכים בוודאי גם להיות עובדי מדינה. ועוד כמות של כ-100 פרי-לנסרים שהמספר שלהם כמובן התנייד ושחלקם עבדו מעל חמש שנים שברור שהם הופכים להיות עובדי מדינה.

מספר ההפקות העצמיות של הטלוויזיה החינוכית באותה שנה היו מאוד מאוד מצומצמות. אני מוכרחה לומר שקשה היה למצוא את הקשר בין היעדים המוצהרים של הטלוויזיה החינוכית לבין הפעילות שלה. באותו זמן החלה לפעול ועדת שטרן שלקחה על עצמה להגדיר יעדים, אוכלוסיות יעד, מבנה ארגוני, כמות עובדים ותקציב.

אני חושבת שהוועדה עשתה, אני לא הייתי חברת ועדה, הוועדה עשתה עבודה מאוד מאוד מקצועית. היא השתמשה גם במומחים חיצוניים לכל התחומים, כולל נושא של תכנים, הגדרת אוכלוסיות יעד, סקרים, הנושא התקציבי וגם הנושא המשפטי כדי להגיע בסופו של דבר להמלצה איזה ישות משפטית צריכה להיות הטלוויזיה החינוכית.

אני אקצר את הדרך כדי לתת לך תמונת מצב מה קורה היום עם הטלוויזיה החינוכית. בטלוויזיה החינוכית עובדים היום במקום 350 עובדים קבועים, רק 200 עובדים קבועים. חודש אחרי כניסתי לתפקיד הכנסתי שעון נוכחות, מה שאין עדיין ברשות השידור. אפרופו רשות השידור ואני ארשה לעצמי לומר כמה דברים חלילה לא בגנותו של המקום.

מ-60 עובדי כח-אדם נשארנו עם 15 עובדי כח-אדם, שלחנו את כולם, הוצאנו את האחרים. והיום עובדים פרי-לנסרים עד הוק, כלומר, פר תכנית. בלי ליצור שום סיטואציה שמישהו מהם יכול להפוך להיות עובד קבוע של הטלוויזיה החינוכית. כלומר, על-פי חוק.

אנחנו נמצאים על-פי המלצת האוצר ערב הוצאת מכרז לשירותי הפקה וזה אומר שגם פרי-לנסרים לא יעבדו יותר בטלוויזיה החינוכית, אלא נקבל שירותי הפקה מבחוץ.

סליחה, עובדי כח-האדם אין להם גם כן שום אפשרות להפוך להיות עובדים קבועים?

מתוך ה-60, מאחר וחלקם נמצאים כבר במצב של מעל חמש שנים, כך מצאתי אותם, כנראה שמתוך ה-60 בין 13 ל-15 יהפכו להיות עובדים קבועים. מתוך גל הפרי-לנסרים רק 7 הפכו להיות מתוך המאות, רק 7 הפכו להיות עובדים קבועים. ולכן אחרי הצמצום, אחרי שהגענו ל-190 עובדים קבועים, קלטנו עכשיו בגלל בתי-המשפט עוד כ-20 עובדים והגענו למכסה של 210, 215 עובדים קבועים.

נכון להיום, הטלוויזיה החינוכית משדרת על-פי חוק רשות השידור, שמונה שעות ביום בערוץ 1; שעה וחצי בערוץ 2, כאשר יש לנו רצועת צהרים לילדים ונוער בין 2 ל-3, שאני תכף אגע בה; יש לנו חצי שעה אחר-הצהרים בין חמש וחצי לשש. ביום שישי יש לנו את הבוקר, בין עשר לשתיים-עשרה וחצי ואחר-הצהרים שעה בין חמש וחצי לשש וחצי. בשבת בבוקר שעה וחצי.

יש לנו גם ערוץ הבית, שלדאבוני הרב קודמיי לא העריכו את הנכס שניתן להם ואנחנו עומדים ב-1 לספטמבר להשיק ערוץ חדש, הוא ערוץ 23. שכולו משעת השידור הראשונה ועד שעת השידור השניה, מתוכננת על-פי לוחות השידור וההוצאות מול אוכלוסיות היעד. והנושאים אותם הגדירה הוועדה, ועדת שטרן. כולם פה אחד. שחלקם הגדול לפחות מקור, חלק רכש מקומי וחלק רכש זר.

הערוץ החדש, כמה שעות זה יהיה?

בשלב הראשון מ-8 בבוקר עד 12 בלילה. יכול להיות שאנחנו נתחיל ב – 7:30.

אתם משדרים היום בערוץ 23?

אנחנו משדרים היום בערוץ 23, תרשה לי אפילו לומר אדיר. ערוץ 23 מתנהל כמו שהוא התנהל בעבר לפני כניסתי. אני הבטחתי בוועדת הכספים שבמהלך תקציב 2005 עולה ערוץ חדש. וב-1 בספטמבר היינו אמורים לצאת קודם, בגלל הדרך שבה התנהלה שנת התקציב השנה, להזכירך, האישור התקציבי היה רק באפריל, אם אני לא טועה.

סוף מרץ.

סוף מרץ, לא טעיתי. בגלל ההתנהלות הזאת נאלצנו לדחות את ההשקה שלו כי הייתי צריכה להתחיל עם ההפקות קודם.

ערוץ 23 או 33?

23. זה עיצוב חדש שינוי תכנים והגדרה מחודשת של אוכלוסיות יעד. בדיוק כמו שהוגדר, כל אותם נושאים ותכנים שהוגדרו בדוח שטרן, יהיו מיושמים בערוץ 23 אחד לאחד.

להזכירך, הוא ערוץ בלי פרסומת.

אבל תשדירי חסות יש?

תשדירי חסות יש, נכון. אבל בתור מי שמכיר היטב את עולם התקשורת, אתה בוודאי יודע שבשלב הראשוני אתה לא יכול למכור אפילו בשקל אחד, לא חסות ולא תשדירי שירות, עד שהערוץ לא עולה, קשה מאוד לעשות את זה.

כשהוא יקבל קצת רייטינג אז אפשר לקבל גם על זה משהו.

לצבור רייטינג באותם תחומים.

בערוץ 1 כשיש משחק של מכבי תל אביב, השקופיות האלה, הגם שהן לא פרסומת ממש, אלא תשדירי חסות. כל דבר שיש בו רייטינג, גם התשדירי חסות זה שירות.

כבוד היושב-ראש, הטלוויזיה החינוכית לא תשדר את אותם משחקי ספורט שאתה עליהם וכנראה בגללם לא תביא גם את הרייטינג הזה. זה לא הייעוד שלנו, אין לנו קריצה לכיוון הזה בכלל.

כל מה שהתכוונתי לומר שתכניות המביאות רייטינג, גם החסות היא פרסומת שמכניסה הכנסות. זה פחות מפרסום רגיל, אבל זה עדיין יותר מכלום.

אני מאוד שמחה שאתה חוזר על המושג שנקרא רייטינג, אבל הנושא של רייטינג הוא בטח לא המצפן של הטלוויזיה החינוכית. אם הוא היה מצפן של הטלוויזיה החינוכית היא לא מפיקה סדרת תכניות במתמטיקה שהיא עושה היום 26 תכניות ועוד 26 תכניות לכיתות ג'-ד' ואחר-כך ל-ה'-ו'.

היא לא היתה מתעסקת בשתי סדרות בנושא של מלחמה באלימות לגילאי יסודי וחטיבות-ביניים. היא בוודאי לא היתה מתעסקת בפיתוח תכנית בתחום של מדעים. היא בוודאי לא היתה מתעסקת בשלוש תכניות שמתעסקות בהקניית השפה העברית לגילאים השונים.

היא בוודאי לא היתה מתעסקת במושג של ערכים ויש לנו ארבע תכניות עכשיו בו זמנית שעוסקות בהקניית הנושא של הערכים לגילאים השונים. היא בוודאי לא היתה מתעסקת בתחום של ציונות. היא בוודאי לא היתה מתעסקת בתחום של מורשת או שוויון בין המינים. או הנושא של צמצום פערים חברתיים.

נכון להיום, הטלוויזיה החינוכית מפיקה, נכון להיום, התאריך היום הוא 21.6.2005, מפיקה בו זמנית מעל 40 תכניות מקוריות בטלוויזיה החינוכית ואני אשמח להעביר אליך מצגת שמציגה את כל התכניות שמופקות נכון להיום בטלוויזיה החינוכית.

ערוץ 2 שהוא כביכול ערוץ מסחרי והוא תלוי רייטינג, ברצועה של מ-2 עד 3, יש לנו תכניות מקור שמיועדות לתלמידי מערכת החינוך עם רייטינג מאוד גבוה לשעה הזו. אף ערוץ אחר בשעה הזאת לא מביא את הרייטינג שאנחנו מביאים. וסתם דוגמה כמו התכנית למתמטיקה שמשודרת עכשיו, זה השבוע הרביעי שלה, באתר יש 29 אלף כניסות של מערכת החינוך.

אני מבקשת לראות עוד ערוץ מסחרי או אחר שמפיק תכנית לילדים בתחום ידע שמצליח להביא את מערכת החינוך לפעילות כזאת, כבסופה יצטרך להיבחר חתן המתמטיקה השנתי של מערכת החינוך.

אתם יודעים שהתכניות האלה, גם ילדים צופים בפרסומת וגם הם צרכנים.

אין לי בעיה עם זה.

הם אולי צורכים מותגים ודברים כאלה יותר ממבוגרים.

גם בערוץ 2 ב-5:30 אחה"צ אנחנו מפיקים תכניות שלדאבוני הרב ערוצים אחרים לא מתמודדים איתן, כי בפריים-טיים שלהם זה בוודאי לא מביא רייטינג. זה הפריים-טיים שיש לנו בערוץ 2. אני מאוד שמחה מהרייטינג שיש לנו בערוץ 2 ב-5:30, הוא מתחרה עם הרבה מאוד ערוצים אחרים בפריים-טיים האמיתי שלהם. כי אני מגיעה לרייטינג של בין 7 ל-9 אחוז, אני מאוד מרוצה מזה.

מה שרציתי לבוא ולומר שנכון להיום בגלל תהליך התייעלות קשה מאוד בטלוויזיה החינוכית בשנתיים האחרונות. והתארח אצלנו מנכ"ל משרד האוצר, לפני חודש ימים, עם כוח אדם שמחצית מכוח-האדם שקיבלתי אותו, קיבלתי תחנה לפני שנתיים. עם תקציב מקוצץ ב-50 אחוז, אנחנו מצליחים להפיק פי שבעה ממה שהפקנו לפני שנתיים.

זאת אומרת שאנחנו צריכים לחשוב להיות מבועתים במה שהיה לפני שהגעת. אם הצלחת בחצי כסף וחצי עובדים לעשות פי שבעה, אז לא יודע מה היה קודם. על מה הוצאנו כספי מדינה במשך עשרות שנים.

סליחה. אני מבועתת על איך הדברים התנהלו, אמת. אני רק חושבת שצריך להיות בסיס מינימלי לתקציב שאותו אני מקבלת עכשיו. אני מקבלת אותו בבסיס פלוס תוספת, זו השנה השניה. ועל זה אני מדברת. בדיוק על התקציב הזה אני מדברת שהוא פחות מהתקציב שמוגדר בתוך דוח שטרן. דוח שטרן מדבר על 100 מיליון ש"ח לשנה.

זה תמיכת מדינה הוא מדבר?

כן, על תמיכת מדינה. ואני מקבלת היום 85 מיליון ש"ח בשנה. ועם ה-85 מיליון ש"ח בשנה.

לא קראתי את דוח שטרן, מה הוא מציע, להשאיר את הטלוויזיה החינוכית כגוף עצמאי בנפרד מרשות השידור ושהמדינה תיתן 100 מיליון?

הוא ממליץ יחד עם תת ועדה שהוקמה לצורך הנושא של ההגדרה של המבנה המשפטי, להקים חברה ממשלתית. ובתת הוועדה ישבו גם נציגי משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה כמובן. להקים חברה ממשלתית כדי לאפשר לטלוויזיה החינוכית להתנהל בצורה נכונה יותר.

סימנתי לעצמי את הנושאים המרכזיים.

אפשר יהיה לקבל עותק?

אני משאירה לך את זה.

תודה רבה.

אתה רוצה את כל הדוח, או רק את הנושא של החברה הממשלתית.

את כולו.

את כולו, אז אני אדאג להעביר אליך. תקבל אותו מחר. הנושא של חברה ממשלתית נמצא כאן. תת הוועדה שטיפלה בנושא של הישות המשפטית מציינת שיש לשנות מיחידת סמך לחברה ממשלתית, כדי להשיג את המטרות כגוף שידורי ציבורי חינוכי באמצעים יעילים יותר מאלה שמה שמאפשר לה יחידת סמך.

מי ימלא את הדירקטוריון של החברה הממשלתית. אני מניח שיהיה הגוף המפקח על השידורים, לא רק דירקטוריון של חברה?

כמו חברה ממשלתית. אני לא נכנסת לפרטים האלה עכשיו.

לא, אותי זה מעניין כי שאלת הפיקוח הציבורית. היום זה מחלקה במשרד החינוך זה בהחלט בעייתי, אבל נניח אין בעיה עם התכניות הלימודיות, יש בעיה תכניות חדשות. הואיל וזה גוף שמשדר בכמה ערוצים, אז מה שהוא משדר בערוץ 2 אנחנו יודעים יש גוף שמפקח.

מה שמשדר בערוץ 1 אני לא יודע מי המפקח. הוועד המנהל של רשות השידור אין לו סמכות. רק על השידורים של גלי-צה"ל יש לו סמכות? השאלה אם כך, מי יפקח על החברה הממשלתית הזאת? כי אני עיינתי פה בהצעה של חברת-הכנסת גבריאלי, העניין הזה לא מוזכר.

זה עניין מאוד חשוב בעיני.

במקביל להצעת החוק של חברת-הכנסת ענבל גבריאלי, התקבלה בהחלטת ממשלה, התקבלה החלטה שתוכן גם הצעת חוק ממשלתית. יש איזה שהיא טיוטה.

מתי הוגש הדוח?

בתחילת 2004.

אז זה שנה וחצי?

כן.

ומאז חוץ מחברת הכנסת גבריאלי שהציעה הצעה, האם משהו קרה בצינורות החקיקה הממשלתיים. זאת אומרת, הופץ איזה תסקיר, היה איזה משהו ממשלתי?

יש טיוטה.

אני יכולה לומר שקיבלתי תמיכת ממשלה לקריאה טרומית, היתה התניה, התחייבות שלי שאני אמתין. לטעמי המתנתי מספיק.

יש אבל משהו ממשלתי, מה קרה?

יש איזה שהיא טיוטה.

הגב' ויגוצקי, הפרוצדורה בחקיקה מטעם הממשלה היא שהמשרד האחראי על התחום מפיץ מה שנקרא תסקיר הצעת חוק, היועץ המשפטי של המשרד. אני מבין שתסקיר לא הופץ, נכון? אני צודק ?

למיטב ידיעתי לא הופץ.

ואתם בהתדיינות איתם על משהו?

אני יודעת שאכן הוא טיוטה במשרד החינוך, נאמר לי גם שזה בשיתוף משרד המשפטים. אני לא יודעת מזה. אני אבדוק את הנושא במשרד.

אם מותר לי לומר, הליך החקיקה הממשלתי עדיין לא הותנה. אם עדיין אין אפילו תסקיר, אז סימן שאנחנו בשלב מאוד מאוד מוקדם.

ברשותך, לא אני הנחתי את הצעת החוק.

לא, אני רק אומר אם חברת-הכנסת גבריאלי התחייבה.

אני פטורה מההתחייבות הזו.

לי אין שום התחייבות כלפי הממשלה, לה יש התחייבות.

היא כבר לא קיימת, השתחררתי ממנה.

אבל אני יכול להבין שהיא אומרת, מתי זה הונח קריאה מוקדמת?

9.2.2004.

אבל אני מבחינתי, את רוצה להתקדם, אנחנו מתקדמים.

אני שוב וחוזרת, אני משוחררת. אני לא שחררתי את עצמי, הייתי עושה את זה בכל מקרה, כן. אבל היה שחרור הדדי ביני ובין חלק מהממשלה מבחינתי, מי שאמור לייצג את הממשלה.

מה זה חלק ממנה?

השר שאמור לייצג את הממשלה בנושא הזה.

שרת החינוך, לא?

נכון. בואו נסדר את הדברים באופן הזה, אני לא מייצגת את דעתו של משרד החינוך, הצעת חוק פרטית שלי, התחייבות או לא התחייבות.

קריאה הטרומית נערכה ב-22.12.2004.

חצי שנה פלוס.

כן.

זה בסדר, זה טוב שיש לנו חקיקות פרטיות, כי ככה דברים זזים בכל זאת. כי אם נמתין לממשלה, יכול להיות שנמתין עד בוש.

אני ברשותך רוצה להוסיף עוד משפט אחד. אחד הנושאים והם מוזכרים כאן במסמך של דוח שטרן. אחד הנושאים האקוטיים במבנה המשפטי שקיים היום כיחידת סמך של משרד החינוך, הוא נושא של העסקת עובדים. ועובדי הטלוויזיה החינוכית הם עובדי מדינה לכל דבר ועניין.

וכמי שמכיר את עולם התקשורת, אני מניחה שאתה מסוגל להפנים את הקושי בהפעלת ערוץ תקשורת דרך עובדי מדינה. ויש לי רק שמונה ועדים.

שהם בדרך-כלל גם מסוכסכים ביניהם.

בוא לא ניכנס לפרטים אינטימיים. למרות שמונת הוועדים הצלחתי אחרי 30 יום.

לפני עשר שנים, אני היה לי עסק עם הוועדים שלכם.

אני יודעת, אני קראתי את כל המסמכים.

ולמדתי את השיעור.

בכל אופן מיותר לציין שאלה הם אחד הדברים שמכבידים עלינו ביותר. ולמרות שמכבידים, הצלחנו לעשות את מה שעשינו. יש שמונת הוועדים, את שעון הנוכחות. כל ההסכמים החדשים דרך אגב, נותקנו מרשות השידור מבחינת הדירוג, העובדים נותקו מרשות השידור.

זה הסכמים מיוחדים כאלה?

הם עובדי מדינה לכל דבר ועניין.

אבל הם עובדים בחוזה מיוחד?

הם לא בחוזה מיוחד, הם עובדי מדינה לפי הדירוגים של הנציבות. אבל ניתקתנו את הקשר מרשות השידור שזה היה בעוכרינו ניתקנו את זה. אני בזה סיימתי.

הגב' רובינשטיין, משרד המשפטים.

ממש מפתיע אותי שאין כאן נציג משרד החינוך, מעבר כמובן לנציגים המכובדים שנמצאים כאן.

מה עם הגב' ויגוצקי?

לא, היא נציגת משרד החינוך, אבל כמובן שהטלוויזיה יש את המקום הנפרד משלה. החלטת הממשלה, כמו שחברת-הכנסת גבריאלי ציינה, היתה בטרומית, בתנאי שחברת-הכנסת גבריאלי תמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא הזה.

אם יש עמדת ממשלה, אם השרה אמרה משהו אחר, אני לא יודעת את זה, אני אשמח דעת. עכשיו מאז ועדת שטרן היתה גם ועדה פנימית, אבל ועדת דינור, בהיותו מנכ"ל שר הממונה על רשות השידור.

כשאולמרט היה אחראי על רשות השידור?

לדעתי הוא עדיין. במסגרת הוועדה היתה חשיבה בנוגע לתפקיד השידור הציבורי בישראל, תפקיד רשות השידור ובמסגרת הזאת אנחנו גם חשבנו לאחר דיון במסקנות של ועדת דינור, שצריך להיות איזשהו דיון כולל. והיתה גם עמדת משרד החינוך בוועדת שרים שצריך שיהיה דיון כולל לגבי עתיד הטלוויזיה החינוכית ותפקיד הטלוויזיה החינוכית.

אז מה את רוצה לומר בשורה האחרונה?

בשורה האחרונה זה השורה האחרונה של החלק הראשון ולכן הממשלה מתנגדת. עכשיו לגופם של דברים.

אבל הממשלה מתנגדת, למה?

הממשלה מתנגדת להצעת החוק.

לא, לא, ממש לא.

מ -19.12.2004 אומרת לתמוך בקריאה טרומית בלבד בהצעת חוק של שידורי הטלוויזיה החינוכית של חברת-הכנסת ענבל גבריאלי ואחרים, בתנאי שהמציעים לא ימשיכו בהליך החקיקה עד אשר תוגש לכנסת הצעת חוק בנושא מטעם הממשלה.

הגב' רובינשטיין, אני משתדל להיות פורמליסט פה, אני כיושב-ראש ועדה לא מחויב לכלום. את יכולה לבוא בדברים עם חברת הכנסת גבריאלי, אם היא תחליט שהיא מושכת את ההצעה או רוצה להכניס אותה למקרר, זו זכותה. מבחינתי כל עוד היא מבקשת לקדם, אנחנו מתקדמים.

או-קיי, עכשיו לגופם של דברים.

ההודעה של גב' רובינשטיין היא בהחלט נוסכת רצון יותר נחוש להריץ את ההצעה הזו ולאשר אותה.

אני את עמדת הממשלה הבאתי.

חבר-הכנסת שריד מרגיש מחויבות לאופוזיציה.

לא, לא לאופוזיציה. אני מניח אם הממשלה הזאת אומרת שהיא מתנגדת, אז חובה עלינו לאשר את ההצעה.

או-קיי, אפשר לגופם של דברים.

כן, רצוי.

ההצעה מחולקת לכמה חלקים. אני רוצה קודם כל לדבר על המבנה.

המבנה כבר אבל אמרתי שזה לא כפי שכתוב ואני יכולה גם להביא את המבנה שרצוי מבחינתי.

אני מבינה שאת מדברת על חברה באחזקה מלאה של המדינה במאה אחוז.

נכון.

אבל שהמטרות שלה הן מטרות ציבוריות.

נכון.

עכשיו אם המטרה היא תיצור עצמאות מקסימלית של הטלוויזיה החינוכית, זו בהכרח מבנה של חברה ממשלתית, הוא המבנה שיוצר את המשמעות.

איזה מבנה אתם מציעים?

אני לא באתי לכאן עם הצעה. תפקידי בשלב הזה לשים הדגשים על הנקודות על-מנת שיתממש הרצון שלכם. יש חברות ממשליות עם עצמאות יותר גדולה ועצמאות פחות גדולה. ויש תאגידים ציבוריים עם עצמאות יותר גדולה ועצמאות פחות גדולה.

ויש גם גורמים פנים ממשלתיים שנחשבים עם עצמאות יותר גדולה ועצמאות פחות גדולה. למשל, הרשות להגבלים עסקיים, על אף שמה רשות, היא גורם פנים ממשלתי ויש לה סממני עצמאות ולכן לאו דווקא עצם העובדה שמדובר בחברה ממשלתית, היא לא מבטיחה את העצמאות.

לאו דווקא, לא בהכרח.

רק היום בעיתון יש בקשה של הרשות להפוך לחברה ממשלתית.

של מי?

של הרשות להגבלים עסקיים.

נו, אז מה.

דרך אגב, הנציגה שלכם בוועדה דרשה חברה ממשלתית.

מי זו הנציגה שלהם?

בתקופה שלא הייתי, פשוט לא הייתי במשרד המשפטים באותה תקופה, היתה רוני טלמור. יכולות להיות מספר דרכים להבטחת עצמאות.

אני רוצה לומר במאמר מוסגר. אני חושב שהמצב הזה שחברת הכנסת גבריאלי מדברת על דבר אחד על סמך שיחה עם השרה. הגב' רובינשטיין מצד משרד המשפטים שגם היא ממשלה, מדברת על דברים אחרים. באיזשהו מקום אני חושב, קודם כל, אני אומר לכם, אנחנו לא נמתין לממשלה.

אנחנו לא צריכים להמתין לממשלה.

בסוף אנחנו נשקול את השיקול הטוב ביותר. אבל היה רצוי, מומלץ, בכל זאת, שהממשלה תבוא אלינו, אחרי שתעשה איזה ניווט פנימי מה היא רוצה. היא רוצה חברה ממשלתית? היא לא רוצה חברה ממשלתית? היא רוצה דבר אחר?

אני אומר, אנחנו נתקדם גם אם לא תגידו לנו.

אין בעיה.

אבל אני מוכן לתת גם צ'אנס.

אני רוצה לומר כמה מלים שאולי יעשו כאן סדר. קודם כל, השרה אימצה את דוח ועדת שטרן במלואו. זה דבר ראשון. השרה היתה מנועה ודשדשה ואמרה דברים בחצי פה משום שכנראה, לא כנראה, היתה איזו שהיא הסכמה.

אבל השרה היא לא לבד, יש את הממשלה כולה.

היתה איזה שהיא הסכמה של השרה עם האוצר. עכשיו הבעיות שיש למשרד המשפטים, הנקודות הבעייתיות של משרד המשפטים בהצעת החוק, הן ספציפיות בכל מיני סעיפים. אני מודעת לבעיות, על חלק אני אפילו מסכימה עם הבעיות, כמו הטעות שלי שנפלה בסעיף 2 ושגוררת כמובן את הטעות בסעיף 11.

אני בכל הכבוד, אדוני היושב-ראש, הייתי מאוד שמחה אם היינו דנים לגופם של דברים כי זו הצעת חוק, או שהיא תתקבל בוועדה ואחר-כך במליאה או שלא. לתמיכה הממשלתית, משרד המשפטים אף פעם לא יתמוך, זה אני יודעת. אבל תמיכה של משרד החינוך, של התמ"ת ושל האוצר, תהיה בשלב כזה או אחר.

אני מחויבת לעמדה הממשלתית. יש כאן אנשים שבאים עם עמדה שלא שמעתי עליה מעולם.

נגה, אני מדברת בקונספט הנוכחי, כפי שזה מונח.

חברת-הכנסת גבריאלי, אני רוצה לומר לך איך אני עובד ובכל זאת יש לי קצת ניסיון. בדיונים עם הצעת חוק שאיננה איזה תיקון קטן של איזה משהו, קודם כל מקיימים דיון עקרוני בכמה נושאים מאוד עקרוניים. אחרי שמלבנים אותם, מתחילים לקרוא את הסעיפים.

אני בדרך כלל, למרות שאני מהאופוזיציה.

אני לא חשבתי שנסיים היום.

ולא איכפת לי מה הממשלה אומרת לכאורה. אבל אני חושב שראוי שתזמורת כזאת של הרכב של ממשלה, תנגן עם מנצח. זאת אומרת, שלא תגידי לי, משרד האוצר אומר ככה ואני אסתר אתו, והמשרד הזה אומר ככה. צריך להשתדל שהם יבואו עם עמדה. לא יבואו עם עמדה – נתקדם גם בלי.

היושב-ראש אמר יותר מפעם ויותר מפעמיים, אני לא כפופים להם, אנחנו פועלים באופן עצמאי.

יש החלטה, היא מחייבת. היא גם חייבת לטלוויזיה החינוכית.

אני אין לי שום יתרון כמובן, בוודאי לא בנושא הזה. אני רק יכול לומר מהניסיון שלמדתי כאן בשנים האחרונות בוועדה הזאת. שמשרד החינוך איננו מיוצג ומדברים בשמו של משרד החינוך, אין זאת אלא עדות חותכת שהמשרד משחק משחק כפול.

אומרים דבר אחד לאוצר, זה נוהל. אותו דבר, עברנו את זה. אומרים דבר אחד לאוצר, הם משתפים פעולה עם האוצר, אחר-כך מתנערים מן האוצר. אחר-כך מספרים לנו דבר אחר. אחר-כך מעלימים אינפורמציה. משרד החינוך הוא משרד מאוד בעייתי. עכשיו מבחינת ידיעת העמדה ולא במקרה הוא לא נוכח כאן.

ודבר נוסף, אנחנו מתעכבים כבר דקות ארוכות על עמדת ממשלה. אני יודעת שהוזמנו משרד התמ"ת והחינוך ותקשורת ומשפטים ואולי פספסתי מישהו.

אין חובת הופעה, מי שלא רוצה, אני לא הולך למשטרה.

בסדר, אין חובת הופעה ולכן לנו אין חובה להתחשב יותר מדי.

טוב, או-קיי. כן, מר סמירה:

אחד הדברים שמטרידים אותי ואני אומר לכם כבר, זה הגוף המפקח על תוכן השידורים, בין אם זה, לא משנה איך תקראו לזה, בעיני וזה הדבר שהכי הדאיג אותי כל השנים, זה העובדה שלממשלה יש מחלקה שמשדרת מהדורת חדשות. ערב חדש, זו מהדורת חדשות שמשודרת על-ידי מחלקה ממשלתית.

נכון שבמרוצת השנים הניסיון הוא טוב. אני לא חושב ששרי החינוך לדורותיהם התערבו בתכנים בערב חדש. אני חושב שלא. ולמרות הכל בעיני זה אחד הדברים הבלתי תקינים.

הדבר השני, תמיד נראה לי גם בעייתי שחברה ממשלתית מוכרת פרסומת לציבור ומתחרה עם גורמים אחרים שמוכרים פרסומת. שהדברים האלה גם כן בעייתיים. את זה צריך להביא לכלל פתרון.

לא שהממשלה מבחינת זאת היא תיתן להם דיקטט, אבל רצוי שבדיוק בוועדה, בעיקר שזה הושג בתמיכת ממשלה. ממילא חברת-הכנסת גבריאלי לא היתה באופוזיציה והיתה מגייסת רוב במליאה נגד הממשלה ומעבירה את החוק, אז בסדר.

אבל היא קיבלה תמיכת ממשלה, אז ההנחה היא שהממשלה מעונינת ורצוי שהיא תמשיך להיות נוכחת פה. יכול להיות שהיא לא רוצה להיות נוכחת, אז היא לא תהיה נוכחת, אבל לפחות צריך לתת לה את הצ'אנס.

גב' רובינשטיין, אל תיכנסי לפרטים. הדבר הכי חשוב, אני אומר גם לך חברת-הכנסת גבריאלי, בעיני זה מי תפקח על תוכן השידורים, מי ממנה את המנהל, מי מפטר את המנהל. אלה הדברים שבעיני הם חשובים.

תציעו, כי פה אין כלום. פה אומרים תהיה חברה ממשלתית, כזאת, כזאת, אני לא יודע, אם זה למשל חברה ממשלתית ששר החינוך ממנה את כל הדירקטוריון ומחליט. זה בעייתי.

אני רוצה לומר גם לחברת-הכנסת גבריאלי, כדאי לשים לב לשני דברים. לטלוויזיה החינוכית יש זכויות רבות ויש חשיבות מרובה ואנחנו גם שהתייחסנו בוועדת שטרן גם תמכנו בוודאי בחלק מהדברים. לא בהכרח אנחנו שלמים עם כל ההמלצות של ועדת שטרן.

לטעמי, זו הזדמנות.

מי היו אותם חברים בוועדת שטרן?

נציגי משרד החינוך היה ד"ר עודד כהן, ד"ר אילנה זיילר; היתה מנהלת בדימוס של הטלוויזיה החינוכית, מיכל ארבל; היה מוועדת האוזר, היה עורך-דין; היה רפרנט משרד האוצר אורי שוסטרמן; יאיר שטרן כמובן; היתה הסופרת גלילה רון-פדר;

הוועדה היתה של משרד החינוך.

לא, סליחה, הוועדה קיבלה אישור בג"ץ. להזכירך, היתה ועדת האוזר אושרה על ידי בג"ץ.

זה ועדה פנימית של משרד החינוך.

אל תציג את זה ככה. מה שקרה זה שהמדינה הבטיחה שאנחנו נלך להליך חקיקה ראשי ואמרה תמונה ועדה, אז נמשכה העתירה. זה קיבל בג"ץ.

מי עתר?

נדמה לי שארגוני היוצרים.

יש פה הזדמנות לקיים דיון רציני לאור המלצות שטרן וגם נושאים אחרים. לא רק המבנה, הייעוד, התכנים. יש לי פה המון השלכות והמון זיקות למה שמוצג כאן.

ויש פה עוד כמה פרמטרים שצריך לקחת אותם חשבון, שלא ניכנס אליהם עכשיו. אבל כל נושא הכניסה לשוק הפרסומות, שרק עכשיו אנחנו מנסים להסדיר אותו ולכל העצמאות.

אבל היתה פה חקיקה של חברת-הכנסת גבריאלי שהאריכה להם את הזיכיון.

כן, אבל ההמלצות כאן.

עד 2015.

לא מדובר על השעה וחצי בתוך ערוץ 2. כאן יש פה איזה שהיא המלצה מתמשכת שמרחיבה את היריעה.

זאת אומרת, שכל עוד זה בערוץ 2 זה בסדר וב-23 לא? אני חושבת שהארכת הזיכיון וההיתר שניתן להם במסגרת ערוץ 2, אני חושבת שזה משהו שאמור להעיד על כלל.

חברת-הכנסת גבריאלי, כל מה שאני רוצה להגיד, אני לא רוצה לתת לך תשובות.

אני לא עיינתי בזה לעומק, יש פה הרחבה של פרסום?

יש פה הרחבה.

מול הקיים?

יש פה הרחבה של שנה.

שבערוץ 23 יהיה פרסום?

בוודאי, שערוץ 23 ייכנס לעניין.

עם פרסום מלא?

כן. עכשיו תראה, יש לזה השלכות, אני לא רוצה להגיד כרגע לחברת-הכנסת גבריאלי אם כן או לא.

יפה, הוא עוסק עכשיו בפרשנות של הצעת חוק שעברה טרומית בלבד, אז אני שומרת…

האם לשיטתך בערוץ 23 זה צריך לחרוג מתשדירי חסות, צריך פרסום מלא?

כן, אבל מאוד מאוד מוגבל שפונה אך ורק לקהל היעד של החינוכית.

אני רוצה להגיד רק דבר כזה. צריך שיתקיים דיון על ההשלכות. למשל נתתי את תחום הפרסומות. יכול להיות שבסופו של דבר ההמלצה של חברת-הכנסת גבריאלי או ההצעה הזאת תתקבל והיא תהיה הנכונה ואפילו נתמוך בה, לצורך העניין.

בואו נקיים דיון עם ההשלכות, נפתח את זה קצת בצורה יותר רחבה, כולל לתת אפשרות לזכיינים האחרים. וגם לנו, תראה, את זה קיבלנו ביום ראשון, אנחנו לא היינו שותפים לכל מה שנאמר כאן על הממשלה, בעד או נגד, לא היה ברור. אפילו לא התקיים דיון.

אבל היתה אלי פניה של זכייני ערוץ 2 שהודיעו להם באיחור והם לא יכלו לבוא.

לכן כל העניין הזה יש לזה המון השלכות. יש פה עניין, אנחנו העמדה שלנו היתה מאוד עקרונית, תמיכה חותכת בטלוויזיה החינוכית בוועדת שטרן ובכלל. אבל עם איזשהו ייעוד מאוד ברור. יש כאן הרחבה של הייעוד ושל המטרות שיש לזה השלכות גם כן.

אני מניח שרשות השידור יתייחסו לנקודה הזאת. אני מוכן להתייחס לדברים, אני לא נגד, כל מה שאני מנסה לומר, המהירות במקרה הזה היא לא נבונה. יש פה מקום שצריך לבדוק את העניין, את ההשלכות. יש פה הזדמנות לקבע משהו חיובי, אבל בדרך.

הדיון הזה מבחינתנו נעשה במהירות.

מבחינתי שיהיו עוד ארבעה דיונים מקדמיים להצעת החוק.

מר סמירה, תנוח דעתך שאין שום כוונה, לפחות לא לי, לקיים פה שום דבר חפוז.

שיתאפשר לגופים ולהגיע לאיזשהו הסדר.

לא חפוז ולא פזיז.

שיגיד לך היושב-ראש ותגיד מנהלת הוועדה, כולם הוזמנו. בין אם היתה מתקיימת כאן הצבעה ובין אם לא תתקיים. אדוני-היושב-ראש, לי לא היה ספק שאנחנו אך ורק נותנים צעדון קטנטן בהצעת החוק. אבל אני חושבת שגם את הדיון הזה היו צריכים לקבל כל הנוגעים בדבר ולהיות נוכחים כאן.

מצוין.

מר אלוני, אדוני מנכ"ל רשות השידור בפועל?

אני אסתפק בשלוש הערות קצרות. אל"ף, אני מצטרף לדברים של מנשה שהמנדט פה הוא רחב מאוד והורחב מאוד. בי"ת, יש פה שורה של דברים שהם עמומים לחלוטין ולא ברור לאן הם נוסעים ולמה. סתם לצורך הדוגמה, ענייני היום. ערב חדש, זה ענייני יום או חדשות כפי שאדוני כינה אותה.

גימ"ל, ברמה העקרונית אנחנו לא מתנגדים, נהפוך הוא. רק אני לא יודע על הרבה ניתוחים של תאומים סיאמיים שהוכתרו בהצלחה. אנחנו בעד להיפרד. בחליפת מכתבים שאני לא יודע מי כן אולי העמימות מצניעה אותה.

לא הבנתי, איך אתה רוצה להיפרד? שיעזבו את הערוץ הראשון?

כן.

ומה, שישדרו רק בכבלים.

אולי כי לחינוכית יש קושי לשלם את סכומי העתק שאתם רוצים.

ברגע שיהיה די-טי-טי או די-וי-טי, הכל יבוא על מקומו בשלום. אבל כרגע יש עיכובים ברמת משרד התקשורת. כפי שאני יודע. מה שאני אומר הוא שיש חליפת מכתבים בין משרד החינוך לבין רשות השידור, היושב-ראש הקודם של רשות השידור, אברהם נתן, שם מדובר על היפרדות, הינתקות לא מוחלטת.

קצת הינתקות וקצת נשארים. קרי, הטלוויזיה החינוכית הולכת לשדר בערוץ 23, אבל היא נותנת בין 8:00 ל-8:10 בערוץ הראשון, היא נותנת בין 12:30 ל-3:30 בערוץ הראשון. אבל את המשדרים ואת התדרים תשלם רשות השידור. למה?

אני הסתכלתי הבוקר בראי ולא ראיתי את הסנה בדיוק כמו שמשה רבנו, אני לא יודע להוציא מים מן הסלע. ניסיתי, לא הולך. מהכספומט כן, מהסלע לא. מי שרוצה לעשות הפרדה – שיעשה הפרדה כירורגית עד הסוף.

מר אלוני, האם לפי בדיקות שלכם לגבי הצפיה בערוץ הראשון, כמה אנשים צופים בו באמצעות הכבלים או הלווין וכמה צופים בו בקליטה ישירה מן האוויר?

סדר גודל 74, 73 אחוז צופים מכלל בתי-האב בישראל שזה מיליון וארבע מאות אלף לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אז 25 אחוז עדיין צופים?

לא, זה לא 25 אחוז. צריך להפחית מזה אוכלוסיות שמטעמים עקרוניים לא צופים בטלוויזיה, יש כאלה חרדים.

75 אחוז מחוברים לכבלים וללווין.

מר סמירה, אולי יש לכם יש את הנתון. מתוך כאלה שיש להם מקלט טלוויזיה, עזוב את האוכלוסייה הכללית, לא מעניין אותי. אגב, מי שיש לו מקלט טלוויזיה חייב לשלם אגרת רשות השידור. מי שמשלם או לא, אבל זה שאלה אחרת.

מתוך אלה שיש לו מכשיר טלוויזיה שמיש, כמה מתוכם קולטים את הערוץ הראשון או לצורך העניין גם את הערוץ השני. בערוץ השני הקליטה יותר גרועה באוויר, אבל הערוץ הראשון כמה מתוכם קולטים ישירות וכמה קולטים מכבלים או מלווין? זה 15 מול 85 אחוז?

לא, אני מעריך שיותר.

אם אפשר רק להוסיף. מכיוון שהקליטה של הערוץ הראשון ושל הערוץ השני היא קליטה לא טובה, זאת אומרת, במקום שאנשים לא מתחברים לכבלים והלווין, יש אנשים שנאלצים להתחבר לכבלים והלווין גם בשביל לקלוט את הערוצים שהם רוצים.

לא, זה ברור. אבל השאלה הנשאלת פה. הערוץ הראשון אומר, תפרידו אותי מהחינוכית. יש שם ערוץ בכבלים, יש שם ערוץ בלווין. תשחררו אותי מהם, תנו לי את התדרים, תנו לי את כל הערוץ הזה מתחילתו ועד סופו רק לי.

אז רק משום שהוא משלם מחיר גישה של 200 ש"ח מקבל את חבילת בסיס.

על-פי חוק רשות שני שרים שצריכים להסכים לעניין הזה.

לא, זה אומר שרק מי שמשלם יש לו את האמצעים לשלם את ה-200 ש"ח, מחיר גישה לכבלים והלווין כי זה המחיר עלות חבילת בסיס פחות או יותר.

אחת הבעיות של הדי-טי-טי זה אפשרות למוטט את הכבלים ואת הלווין. מר אלוני, אני אומר לך את גרסתי. יש הרבה מאוד משפחות שאם יהיה להם קליטה איכותית של כל הערוצים הציבוריים, ערוץ 2, ערוץ 10, אתם והחינוכית, הוא מתנתק מהכבלים ומהלווין. הוא יכול לחיות גם בלי סרט.

הדוגמה האנגלית שהיא אחת הדוגמאות הבולטות להצלחת של הדי-וי-בי-טי, או כפי שאתה קורא לו די-טי-טי, לא מוכיחה את מה שאתה אומר. לא הדוגמה הגרמנית שהיא הדוגמה המוצלחת ביותר בהפעלה של די-טי-טי, גם לא הדוגמה השלמה. אלה הדוגמאות המוליכות היום בעולם.

אצל האנגלים אבל חלק מסקיי נקלטים בצלחות ישירות. פעם התקנת צלחת, גמרת את הסיפור.

מפני שהבסיס הכלכלי שלהם הוא אחר.

טוב, בסדר, ניכנס לזה עוד בבוא היום. אני מאוד חושש מהדבר הזה שזה ימוטט את הכבלים ואת הלווין, השידור הדיגיטלי. אבל צריך לחשוב על זה.

באתי בעיקר להתנצל שבאמת אנחנו לא הגענו ערוכים לדיון הזה מפני שקיבלנו את ההודעה עליו אתמול בערב, בשעה מאוחרת.

אנחנו לא עובדים בערב.

וגם בגלל שסך-הכל אנחנו יוצאים מתקופה של מכרז שבה היינו עסוקים בהרבה דברים אחרים. אני מאוד מצטרף לדברים שאמר מר סמירה מבחינת הצורך לבחון איך משתלבת ההצעה הזאת במכלול השידורים בישראל.

לדוגמה, בנושא של הפיקוח, כבר יש לנו את הרשות השידור, את הרשות השניה, את מועצת הכבלים והלווין. פיקוח כאן יהיה איזשהו גוף חדש או ישתלב עם אחד.

מעבר לזה מבחינת הצ'רטר של הערוץ אין ספק שצריך לחשוב מהבחינה אם הוא נותן ביטוי למורשת היהודית, מה קורה לערוץ מורשת שמועצת הכבלים והלווין הולכת להקים, הוא יתחרה בערוץ מורשת.

אני מקווה שכל הערוץ יהיה מהתחלה ועד הסוף מורשת.

קידום היצירה הישראלית והמקורית, האם זה המקורית, האם זה אומר בעצם שהוא יכול לשדר כל יצירה ישראלית מקורית ולהתחרות מלא בערוצים המסחריים.

אם אתה חושש שמחר-מחרתיים בחינוכית יפיקו איזה שהיא טלנובלה, אז הסר חשש.

"קרובים, קרובים".

גם את "עניין של זמן", זה לא טלנובלה.

אולי איכותית וטובה, אבל טלנובלה.

טלנובלה לא יכולה להיות איכותית וטובה.

איזו שהיא בדיקה לגבי הייתכנות הכלכלית צריכה להיות, ואז תעלה שאלה, מכיוון שהבעיה המרכזית, עד כמה שאני מבין ,היא בעיית תקציב. איזה מן תכנים ישדר הערוץ הזה כדי שהוא יצליח לייצר לעצמו תקציב מסחרי.

ולפי התכנים האלה מה יקרה לערוצים המסחריים ואיך זה ישפיע באמת. אנחנו רק יוצאים למכרז שבו התחייבו התחייבויות גבוהות מאוד, גם בתחום היצירה הישראלית וגם בכסף.

וההתחייבויות שאתם התחייבתם במכרז איך הן רלוונטיות בדיוק לחינוכית?

אם הקהל יעבור לחינוכית, הם יתמוטטו.

אני מצטערת שאני שוב קוטעת אותך, אבל זה לא אמיתי מה שאתה אומר. זה לא כזה מציאותי. אתה באמת לא חושש מתחרות כזו מטורפת עד כדי כך שתביא אתכם למצב שלא תעמדו בהתחייבויות שלכם. זה מה שאתה אומר?

חברת-הכנסת, לא ברור לי לגמרי איך הערוץ הזה יפעל ומה הוא ישדר מההצעה הזאת. וזה מה שאני מסכים לחלוטין עם סמירה.

השעה 13:30 ואנחנו נאלצים להפסיק. אני מבקש את הדברים הבאים. אני מבקש מחברת-הכנסת גבריאלי לגבש את ההצעה, בעיקר לגבי המבנה הארגוני, איך החברה הזאת, הבנויה איך יהיה הדירקטוריון שלה, מי ממנה אותה, איך מפטרים, מה תפקיד המנכ"ל, מה סמכויותיו.

במקביל, אני רק מבקש, הגב' רובינשטיין, מתוך הנחה שאת הנציגה האותנטית של הממשלה ברגע זה. שאת תביאי לנו ככל שניתן עמדת ממשלה בקשר לרעיון כולו ובין היתר גם לשאלה הזאת של המבנה הארגוני.

תשתדלו לעשות את זה בהקדם ואני אשתדל בהקדם לקבוע ישיבה. אנחנו יכולים להתקדם גם בלעדיכם. אבל בלי המציעה, אנחנו לא יכולים להתקדם.

אני אעשה את זה עד סוף השבוע מבחינתי.

לישיבה הבאה תזמיני גם זכייניות ערוץ 2.

הוזמנו.

הוזמנו כולם, גם "הוט" ו"יס".

אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35