כנסת פתוחה

יום העסקים הקטנים והבינוניים

20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21.6.2005
_


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 460
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה (21 ביוני 2005), שעה 11:15

יום העסקים הקטנים והבינוניים

חברי הוועדה: גילה פינלקשטיין – היו" ר

עליזה מויאל – משרד החינוך – מינהל מדע וטכנולוגיה
מירי ונד – משרד החינוך – האגף לחינוך עו"ס
יצחק קרונר – אגף להכשרה ופיתוח כ"א – משרד התמ"ת
שרה חורש – מנהלת אגף להכשרה ופיתוח כ"א – משרד התמ"ת
רחל בר-און – יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות
שמחה תורג'מן- סגנית יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות
משה אלמוג – מנכ"ל מטי אילת – אילות
בני חזן – מנכ"ל מט"י חולון – המרכז לטיפוח
איריס דוהל – נציגת העסקים הקטנים והבינוניים
שוקי בן שבת – מנכ"ל מט"י אשדוד
איליה חרקובר – מנהל תחום הדרכה ברשות
אבי אבידור – התאחדות המלאכה והתעשייה
אסתר כנפו – יו"ר נעמת במרחב העמקים
אתי גונן – שלטון מקומי
יהודה אלחריף – נשיא התאחדות התעשייה והמלאכה
נחי ביאליסטוק כהן – חברת בזק
גליה כהנא פרידמן – רכז יזמים צעירים, אזור ירושלים
ניתאי רייש - חברת היל"ה
הלל ברנשטיין – מנכ"ל חברת היל"ה
ידידיה ספטר – מנחה עסקי של חברת "הילה"
מנחם טברסקי – מנהל שיווק "הילה"
בנימין יונה – מנהל לוגיסטיקה – היל"ה
שמעון סימקין – מנכ"ל חברים פ"זמים
קרין חפוטה – מנהלת שיווק חברת פ"זמים
ראובן יומר – מנהל פרסום חברת פ"זמים
אבי לזוביק – מנהל פרסום חברת "הילה"
איתן אשכנזי – מנחה פדגוגי – הימלפרב
נאורה אמיתי – מנחה עסקית חב' היל"ה

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ


יום העסקים הקטנים והבינוניים

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אני שמחה שאתם כאן. אנחנו הבאנו לכאן שני גורמים עיקריים. האחד, זה הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, שהם בעצם יזמו את הישיבה.

ואני כמנהלת בית-ספר לשעבר, הייתי בחינוך 32 שנים, הבאתי יזמים צעירים שהתנסיתי ובשנה שעברה הזמנתי אותם אלי למשרד בתל-אביב כאשר קראתי על יוזמה יוצאת מן הכלל של הארגון יזמים צעירים, שהוא ארגון התנדבותי בראשותו של דרור אורטס-שפלר, צריך הרבה יישר כוח לך ולעוסקים בדבר.

שזה ארגון מוביל בארץ לחינוך ליזמות התנדבותי והמטרה שלי שאחרי שנראה דוגמאות נוכל לפנות למשרד החינוך מטעם ועדת החינוך כדי שיקבלו תמיכות. כדי שאכן יקבלו תקציבים ותמיכות, לפנות לוועדת התמיכות. כי אני חושבת שהם ראויים לכך.

אז דרור, אני אתן לך את רשות הדיבור ואחר-כך אנחנו נעבור לדובר של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, עדיין הוא לא נמצא, אז בואו נתחיל מדרור.

בוקר טוב לכולם. אנחנו מנסים להעלות מצגת, אבל אתם יודעים יש את תסמונת המצגת, שהמצגת ברגע המתאים לא עולה. אבל יש לנו פה הדגמות הרבה הרבה יותר טוב ממצגת.

וכמו שחברת-הכנסת גילה פינקלשטיין אמרה, אנחנו יזמים צעירים ישראל, הוא אחד הגורמים המרכזיים שעוסקים בחינוך ליזמות אצל בני-נוער בארץ. ואני מדבר על מגוון סוגי היזמות ובעיקר יזמות עסקית.

עכשיו מה שאנחנו עושים זה פרוייקט של סטראט-אפ בתוך תחומי בית-הספר. מדובר על שיתוף פעולה של חברות עסקיות וציבוריות כמו בזק. ויושב פה נחי ביאליסטוק כהן מבזק. חברות אחרות כמו בנק לאומי וגורמים נוספים.

וכן גורמים ממשלתיים או סמי ממשלתיים כמו הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. והמטי"ם ברחבי הארץ, אנחנו יחד משתפים פעולה. לזה מצטרף האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת ויושבת פה שרה חורש והצוות שלה, יחד אנחנו בונים מהלך שבו בני-נוער מתנסים ביזמות אמיתית כבר בגיל הנערות, בגיל 14-15-16.

התקווה שלנו היא שבני-נוער אלה עוד 10 שנים ו-15 שנים יהיו מנוע הצמיחה הכלכלי של מדינת ישראל. והרשות לעסקים קטנים עוסקת בטיפוח עסקים קטנים ויש להם פה סיכוי רב שאותם בני-נוער יהיו בני-הנוער שיקדמו את הכלכלה הלאה.

איך זה קורה. בסופו של דבר מאוד פשוט, אנחנו באים לבתי-ספר ומציעים להם להקים נבחרת יזמות. ואותה נבחרת יזמות היא דומה לנבחרת האתלטיקה וללהקת המחול של בית-הספר. בית-הספר מפעיל את אותה נבחרת יזמות כאשר בני-הנוער בוחרים לעצמם את המוצר, את נושא היזמות.

בוחרים לעצמם את השיטה, הם מייצרים את האב-טיפוס, הם כותבים את התכנית העסקית. ותאמינו לי, מומחים טוענים שתכניות עסקיות של בני-נוער ויזמים צעירים, הרבה פעמים לא נופלות מתכניות עסקיות של בוגרים המגישים. ואחר-כך הם מייצרים את המוצר ומוכרים אותו.

ובעצם מה שחברת-הכנסת פינלקשטיין סיפרה זה על כך שהקבוצה המנצחת בתחרויות של יזמים צעירים מישראל מדי שנה, יוצאת לייצג את ישראל בתחרות אירופאית ויש לנו ניסיון רב עם ייצוג מכובד מאוד של מערכת החינוך הישראלית ושל מדינת ישראל בארגון בינלאומי.

עכשיו מה שקרה פה זה היה מקרה מאוד מעניין של קבוצה של יזמים צעירים שפיתחה עזר חינוכי ללימוד חשבון. ובעצם ניסתה לסייע לבית-הספר שלה ולמערכת החינוך בכלל ללמד חשבון, דבר שהוא בעייתי, אנחנו מכירים שזאת בעיה קשה במערכת.

הבאנו אתנו וזה מה שהתכוונתי לומר, את ההדגמה הטובה ביותר והיא בני-הנוער עצמם. ואני מבקש מבית-ספר הימלפרב בירושלים יציג את המיזם שלו בפניכם. אנחנו נעשה שלוש מצגות מהירות ואחר-כך אנחנו נעמוד לרשותכם לשאלות.

בוקר טוב. אני מנכ"ל החברה.

אני מנהל הכספים של חברת היל"ה. ובאנו להציג בפניכם את קיק"ל, שהוא בעצם אביזר עזר לכיוון תלמידי התיכון. מטרת החברה שלנו להגיע להיקף מכירות רחב בשוק המקומי. זה עוזר לאנשים עם מוגבלים להכניס את המפתח לחור של המנעול.

בעצם שלנו את הפרוייקט הזה, אמרנו מה יכול לעזור לאנשים עם מוגבלויות. ואז כשדיברנו עם האנשים הזקנים אז הם אמרו לנו, "יש לנו בעיה להכניס את המפתח לחור של המנעול". ואז בעצם חשבנו על הפיתוח של הדבר הזה. הלכנו למהנדס פלסטיק, הוא בעצם פיתח לנו את המוצר שמתאים לכל סוגי הדלתות והוא עוזר לאנשים להכניס את המפתח לחור של המנעול.

זה מגנט או?

בגלל שזה בצורה של קונוס, אז זה יותר גדול מהחור של המנעול, אז המפתח בעצם מחליק לתוך החור ואז בעצם על-ידי זה אם מגיע בן-אדם עיוור לדלת שלו, לא צריך להתחיל לממש בדיוק איפה החור, הוא פשוט בא עם המפתח והמפתח מחליק לו פנימה.

או-קיי. לא חשבתם לתת את זה אולי גם לשיכורים?

הלכנו ליריד בתל-אביב, ובאמת אנשי העסקים שמה משום חשבו שזה באמת יותר טוב לשיכורים.

כמה המוצר הזה עולה?

המוצר הזה יעלה בסביבות ה-40, 45 ש"ח לבן-אדם הסופי. כרגע יד-שרה הזמינו 200 יחידות לנסות את זה אצל האנשים שלהם.

אני מציע לשים לב לאספקט של בני-נוער שחשבו איך לסייע לקבוצות באוכלוסייה הזקוקות לעזרה. יש פה קבוצות עם צרכים מיוחדים ואתם בעצם מנסים לתת להם מענה. זה מאוד חשוב, אני חושב שזה מעשה אידיאולוגי מאוד יפה.

אנחנו בעצם מפתחים, מייצרים וגם משווקים ומוכרים את המוצר. בעצם כל הפרוייקט הזה הראה לנו איך מקימים עסק, איך הולכים לאנשים, איך לומדים לייצר מוצר. בעצם לימוד של שיווק, זה משהו שלא ידענו אף פעם. זאת אומרת, ראינו שיש לנו מוצר ועכשיו ביריד המכירות הראשון שגייסנו כסף ראינו שהשיווק שלנו לא היה משהו ולאט לאט התפתחנו.

בעצם הכנו הרבה פרוספקטים וכרטיסי ביקור והכנו שלטים מאוד גדולים ועם הספונסרים, למדנו בעצם לפרסם, למדנו לייצר ולמדנו במשך הפרוייקט הזה באמת איך מקימים עסק, איך כותבים דוחות עסקיים, איך כותבים דוחות כספיים, איך עושים דוחות עסקים וכל הדברים האלה למדנו במשך הפרוייקט.

ועכשיו אנחנו במגעים עם חברות של דלתות באמת במטרה שיקחו את המוצר.

השם היל"ה הוא בעצם, הימלפרב למען הקהילה. כל הכבוד, מגיעות לכם מחיאות כפיים, חבר'ה.

תודה רבה, רעיון נחמד מאוד. בית-הספר הב.א

אנחנו חברת פזמי"ם ממינהל קהילתי פסגת זאב. אנחנו הקמנו את החברה שלנו, פזמי"ם. יש לנו כעשרה חברים בקבוצה. אנחנו באנו מפרוייקט מחויבות אישית בבית-הספר שלנו ובגלל זה אחת מהמטרות שלנו גם לתרום לקהילה.

ולפני שפיתחנו את הרעיון על המוצר, אז החלטנו גם שהרווחים העתידיים של החברה ילכו לאנשים נזקקים וגם לחברה הבאה של יזמים צעירים שתקום בשכונה שלנו. וגם אם נמצא עזרה שתתאים, יכול להיות שנעסיק אנשים בעלי מוגבלויות לחיתוך ידני.

אני אסביר על המוצר. הוא נכנס לכל קלסר בגודל סטנדרטי והוא בעצם מאחסן את כלי הכתיבה בצורה מאורגנת ומסודרת. ככה שאין שום תלות בקלמר. ויש לנו שיטה שקוראים לה ואקום. ואנחנו מחפשים יצרן ומשווק שיפיץ לנו את המוצר בשוק.

כתבתם תכנית עסקית? וזה מתאים למערכת החינוך, לסטודנטים ולתלמידים במערכת החינוך. זה לא סתם הגיע לכאן. האנשים פה בוועדה הזאת אחראים על מיליון וחצי תלמידים בישראל. בבקשה, זה השוק שלכם.

יש לנו גם מוצר נוסף שפיתחנו, מוצר נלווה שקוראים לו שורנייה, כי הוא מסמן שורה. אני אדגים את זה. וזה גם ממקד שורה לדיסלקטים ולאנשים בעלי קשיי ריכוז.

בקשר למה שלמדנו והפקנו השנה. אז היינו גם בקורסי מיומנויות על-פי התפקידים שקיבלנו. נורא נהנינו מזה ולמדנו הרבה איך לנהל חברה עסקית, גם למדנו על הדוחות הכספיים והעסקיים ומהי עבודת צוות ואיך משתפים פעולה ביחד.

זה מוצר שכבר מוצא בשיווק באיזשהו מקום?

לא. אנחנו מחפשים משווקים.

יפה.

מאות מוצרים כאלה כבר נמכרו בשוק. אבל אנחנו בדרך למיליון וחצי. אנחנו בהתחלה, יש לכם שוק גדול.

יישר כוח.

בוקר טוב, אני מבית-ספר סליגסברג. אנחנו כ-15 תלמידים בקבוצה.

איפה נמצא בית-הספר?

בשכונת ארמון-הנציב בירושלים. המוצר שלנו הוא גומי רב פעמי שמודבק אל הסקווטש-ברייט לניקוי כללי בבית ושירותים והאמבטיה. בלי לקחת בכל החומרים ובלי שהידיים ישרפו.

המוצר הזה מיוצר באמצעות מפעל "המשקם". זה מפעל עם אנשים עם מוגבלויות. הקמנו דוכנים בקניונים במרחב ירושלים ומכרנו כבר את המוצר. ואני רוצה לציין שזכינו במקום הראשון בתחרות של היזמים הצעירים במחוז ירושלים. בעוד כשבועיים נתמודד בתחרות הארצית.

כמה עולה מוצר כזה?

המוצר שלנו כ-12 ש"ח. הוא שילוב של שני מוצרים במוצר אחד.

יש לך פה למכירה לנו.

לא. אנחנו הקמנו דוכנים בקניונים. לפני פסח הקמנו דוכן, הקמנו דוכן בקניון מלחה.

ורק בירושלים?

בינתיים. אנחנו במשא ומתן עם חברת שלוש-אם בישראל. זה חברה עולמית שהיא המציאה את הסקווטש-ברייט. הם רוצים לראות תוצאות, אז שלחנו להם את התוצאות ונקבל תשובה.

יישר כוח.

תודה רבה.

אני רוצה רק במילה אחת לסכם. מדובר על התנסות ואם אנחנו מדברים על חינוך, יש כל מיני סוגים של חינוך ואנחנו יודעים שחינוך התנסותי או חינוך חווייתי או החינוך הוא פקטור חזק ביותר. ומה שאנחנו עושים זה נותנים הזדמנות להתנסות אמיתית וכמו שאתם ראיתם פה את ההתלהבות של בני-הנוער ואתם שומעים אותם ורואים אותם מסביבכם.

אני חוזר ורואה מדי שנה את הברק בעיניהם של בני-הנוער שזוכים להדרכה, גם של מורים ממערכת החינוך, גם של מתנדבים מעולם העסקים, גם מתנדבים מהמט"ים ברחבי-הארץ. ואנחנו רואים בעצם איך בני-הנוער מקבלים את החוויה של פעילות כלכלית, של ייצור, של מכירה. ואני בטוח שזה ילך איתם הלאה. בוגרי יזמים צעירים הראשונים כבר היום הם מככבים במפעלים תעשייתיים בתפקידי ניהול זוטרים, באוניברסיטאות כדוקטורנטים וכדוקטורים. מסתבר שהמערכת הזאת פועלת וזה פועל טוב.

תודה רבה לכם ואני מודה מאוד לקבוצות היזמים הצעירים שבהתראה כזאת קצרה הצליחו להגיע לכאן.

תודה רבה ויישר כוח וכפי שהבטחתי לך, אנחנו נוציא מכאן מכתב לוועדת התמיכות שאנחנו רוצים שתהיה תמיכה ותקציבים ליזמים צעירים. זה נוער העתיד שלנו.

תודה רבה.

תודה לכם. נמצא אתנו אבידור אבי, יושב-ראש התאחדות המלאכה והתעשייה.

רק גבירתי, אם אפשר לפני שאנחנו פונים ליזמים צעירים, לתת איזה משהו מהפן של הגורמים העסקיים שעוזרים לפרוייקט.

כן, בטח. עם מי יש לנו הכבוד?

יש לי תפקיד בבזק אבל הוא רלוונטי לעניין הזה. מה שרלוונטי זה העובדה שאני מרכז מטעם בזק במסגרת מה שאנחנו קוראים "בזק בקהילה", את הפעילות שלנו מול יזמים צעירים.

בזק ככלל כשהיא עוסקת בתחום הפעולה בקהילה, רואה שלושה דברים לנגד עיניה או שלוש מטרות. שהפעילות הזאת תעודד את העובדים שלה להתנדב, לכן לא סתם נמצא כאן איציק יצחקי שהוא עובד בזק שבהתנדבות מנחה קבוצה עסקית וגם נאורה אמיתי שהיא עובדת בזק שמנחה כאן קבוצה עסקית.

שהפרוייקט הזה ייגע לחינוך ואנחנו לא צריכים לדבר, זאת אומרת, אני לא צריך לשכנע אתכם בהקשר הזה עם פרוייקט יזמים צעירים. ושהפרוייקט הזה יסייע לסגירת פערים בחברה.

אני חושב שהפרוייקט היחיד שבזק עושה שבאמת כוללת את שלושת המרכיבים האלה זה הפרוייקט של יזמים צעירים. במסגרת המעורבות שלה, אני חושב הגורם הגדול ביותר בארץ שמעמיד מתנדבים משורותיו ואנחנו מגייסים את זה בצורה מתודולוגית בתוך החברה את המתנדבים האלה כחונכים עסקיים.

ואנחנו גם כחברה מעודדים במידה כזו או אחרת את העובדים, אם זה על-ידי זה שאנחנו נותנים להם יום חופש על חשבון החברה להשתתף בפעילויות כמו הפעילות הזאת של יזמים צעירים ופעילויות אחרות שאנחנו עושים עבורם. ופעילות נוספת שאנחנו עושים בהקשר של יזמים צעירים זה את הסיוע הכספי, לא גדול, אבל אותו סיוע שנדרש לפעמים לבתי-ספר שהוא ההחלטה אם להיכנס לפרוייקט או לא. כך למשל גם בית-ספר סליגסברג, גם בית-ספר הימלפרב, אלמלא אותו סיוע שנתנו השנה, כנראה שהם לא היו בפרוייקט בכלל.

והסיוע הזה בכלל העמיד את הקבוצה על הדרך ההתחלתית שלה. מכאן ואילך הם לוקחים את הדברים בידיים בעצמם. והנה תראו, בזכות אותו סכום קטן שסייע להקים את הקבוצה בסליגסברג יש לנו זוכה בתחרות האזורית ונראה לאן הם יגיעו הלאה בהקשר הזה.

יישר כוח על היוזמה. אני לא ידעתי בכלל מזה, זה חשוב שנדע כולנו.


בואו נעבור לאבידור אבי, יושב-ראש התאחדות המלאכה והתעשייה.

שלום רבותיי. אני רוצה ליזמים הצעירים קודם כל, אני יושב בראש של האגף המתכת בהתאחדות המלאכה והתעשייה בתל-אביב ויושב אתי מר יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה.

אנחנו מכריזים בזאת שכל יוזמה שיש לכם שהיא קשורה לענף המתכת לענף-אנחנו פתוחים לקבל רעיונות, להציע פתרונות ולעזור גם במימון וגם בשיווק.

אני פונה אלייך, גב' שרה חורש, אני מברך על היוזמות ועל הרצונות של כולם לגבי העתיד. אני מדבר על השימור הקיים. אנחנו עומדים בראש מאות מפעלים שהם בחזית הטכנולוגית של מדינת ישראל.

אנחנו עומדים בראש מפעלים שהם הפלטפורמה של כל תעשיות ההיי-טק, תעשיות הרפואה, החלל והצבא. ואנחנו עומדים בפני משבר חינוך אדיר. אנחנו הכרזנו שאנחנו מוכנים להעסיק מאות ואלפי עובדים אם במידה ומשרד התמ"ת ישיג תקציבים, יהיה הקמת מכללות לחידוש החינוך הטכנולוגי.

גב' חורש היקרה, שלוש שנים אנחנו פונים אליכם ואנחנו מבקשים תקציבים לפתיחת מכללות ברמה גבוהה. התכניות שאתם מציעים, כסף יש לכם ברוך השם, כסף לא חסר למטרות. אנחנו בתקציב של מיליוני דולרים בודדים פותרים את החינוך הטכנולוגי ל-10 השנים הבאות.

ואני מבקש אוזן קשבת לוועדת החינוך, אני רוצה ישיבת ועדת חינוך בנושא חינוך טכנולוגי מיוחד לישיבה הזאת.

הנה, יהודית גידלי היא מנהלת הוועדה.

אנחנו מצהירים בזה שאנחנו רוצים להעסיק אלפי עובדים. אנחנו רוצים להעסיק אנשים ברמות של הנדסאי פלוס ולתת להם חינוך שהוא משתווה לרמה הטכנולוגית באירופה ובארצות-הברית. המדינה הזו עמוסת עבודה בענף המתכת. ולצערי הרב אנחנו לא יכולים להיענות לדרישות מפעלים בארץ ובחוץ-לארץ בגלל מחסור בכוח-אדם ויש כוח אדם. תודה רבה.

תודה רבה. איליה בבקשה. איליה הוא מנהל תחום ההדרכה של הרשות. כולם ידברו, אבל אנחנו ננסה לדבר בקצרה כדי שכולם ידברו, יירשם שנדע כל אחד על מה הוא אחראי, מה הוא מעודד, איך אנחנו יכולים להפיק תועלת לטובת הנוער.

חברים יקרים, אנחנו ראינו לפני מספר דקות דוגמה מצוינת לתכנה לחינוך. זו תוכנה נפלאה של מה יכלה לעשות קבוצת נערים מודרכת בתחום היזמות וגם בתחום פיתוח מוצרים.

אבל אני בשם הרשות רציתי לנסות להסב את תשומת ליבה של הוועדה לנושא לא פחות חשוב, לדעתנו גם יותר חשוב מזה והוא נושא של מודעות ציבורית ליזמות בכלל אצלנו במדינה.

לצערנו מחקרים שעשינו בשנים האחרונות מביאים אותנו לאותה מסקנה והיא חוזרת על עצמה פעם אחרי הפעם. הציבור עדיין חושב במרביתו, שיזם, שמי שמפרנס את עצמו ומפרנס אנשים נוספים הם למעלה מ-40 אחוזים מכלל תושבי המדינה. הוא בן-אדם סוחר, לפעמים גנב, פושע, מה שאתם רוצים.

אנחנו שומעים פה ושם על האנשים האלה. אין מספיק כבוד ליזמות וליזמים. החלטנו אצלנו במערכת ואני מדבר על הרשות לפני כשנה שאנחנו ננסה להרים דגל ולקחת ניסיון של מדינות רבות אחרות וננסה לפתח תכניות במיוחד בשביל לשנות את המצב.

מדובר בשלושה מסלולים שבשלב זה נמצאים בשלבי פיתוח סופיים. ואנחנו פונים לוועדה ומבקשים את תמיכתה בנושא. המסלול הראשון הוא חשיפה רוחבית לנושא יזמות בבתי-ספר תיכוניים.

מדובר לא במסלול שנתי או דו-שנתי, מדובר בחשיפה של מספר שעות, מה שמקובל היום בעולם זה 60 עד מאה שעות יזמות לכל תלמיד בית-ספר שנמצא לקראת סיום הלימודים.

60 עד מאה שעות בשנה?

60 עד מאה שעות סך-הכל שזה בפריסה של שנה עד שנתיים, פר תלמיד. וזה מה שמקובל נכון להיום בעולם.

אתה מדבר על תלמיד בתיכון?

כן. אנחנו מדברים על הדרכות, על מסלול יזמות 64 שעות שהוא מסלול שנתי והוא יכול להיכנס כאמבלוק לתוך תכנית הלימודים של כיתות יא'. בנוסף, אנחנו טוענים וניסיון קיים בלמעלה מ-20 בתי-ספר תיכוניים נכון להיום בארץ, שאנחנו אחד מהחסידים של הנושא.

יושב פה מולי בני, שאנחנו חייבים גם לבנות תכנית סטנדרטית מוכנה לכל בית-ספר תיכון שרוצה לפתוח מגמה ליזמות עסקית. נכון להיום פתיחת מגמה מסוג זה היא לוקחת שלוש עד ארבע שנים של התכתבות מול משרד החינוך בפיקוח מקצועי.

אילו ייבנה מסלול סטנדרטי, הוא יכול לתת שינוי מיידי להרבה בתי-ספר בארץ. נושא נוסף שטיפלנו פה והוא מאותה חבילה, זה צריך לתת מענה לאותן המטרות. פיתחנו מסלול מיוחד, פיתחנו יחד עם פק"ה וצבא הגנה לישראל שהוא אמור לתת חשיפה ליזמות לכל חייל בחודשיים האחרונים לפני השחרור.

גם זה נותן כמה אופציות וכמה אפשרויות. החל מללמוד את נושא היזמות לפני שהחבר'ה יוצאים לטייל ברחבי העולם. ואז הם יצאו לא רק לטייל אלא גם ללמוד דברים, לאסוף רעיונות ולפתח מיזמים שונים.

אבל צה"ל לא מאפשר לחיילים ביחידות שדה להגיע לחוץ-לארץ.

אני יודע שבינתיים זה בטיפול, יהודה, אבל נכון להיום הסיכומים האחרונים מול אכ"א ובשבוע הבא, אם אני לא טועה, יש לנו ישיבה מסכמת שאנחנו כן נצליח לעשות את זה.

כמה שעות מדובר?

אנחנו פה מדברים על חשיפה של 30 שעות. אנחנו מדברים פה על חשיפה דו-שלבית שהיא מתחילה מכנס שהוא לכלל החיילים ואלו שמתכוונים להמשיך, מקבלים אפשרות לשבוע שלם. בדרך-כלל בתנאי בסיס סגור שהם יכולים בתנאים אלו ללמוד את נושא היזמות.

הקבוצה השלישית היא לא פחות חשובה. תשימו לב, סטודנטים רבים גם בבתי-הספר מקצועיים, גם במכללות למיניהן וגם באוניברסיטאות, מסיימים תארים ומסיימים לימודים שהם לא בתחומי העסקי. מרביתם באין ברירה, בגלל שהם לא יודעים דרך אחרת מחפשים את עצמם אחרי סיום הלימודים כמחפשי עבודה כי הרצון שלהם היחידי והחזון שלהם היחידי להיות שכירים.

ומצד שני, מרביתם הם עם אופציה נפלאה להקים עסק משל עצמם. גם פה פיתחנו ואנחנו מפעילים את זה עכשיו החל מספטמבר באוניברסיטת ירושלים ובאשקלון במכללה האקדמית, שני קורסים ראשונים שהם פיילוט למסלול חדש.

מסלול אגב שהוא יוכר על-ידי התחום האקדמי, יקבלו עליו נקודות והוא יוכל להיות חלק בלתי נפרד ממסלולי לימוד. מסלול שהוא נותן ברמה דו-סמיסטריאלית למידה כהכנה ליזמות ופתיחת עסק, אבל במסלול מעשי. לא תיאוריות, אלא איך לפתוח עסק למי שרוצה.

אני פונה לוועדה בשם הרשות, בשם המערכת שלנו ומבקש את תמיכתה בנושאים אלו. הנושאים יידרשו כמובן מאמץ גדול, אלא כי אנחנו כרשות לא יכולים לקחת על עצמנו הוצאות של כאלה פרוייקטים. זה לא רק יכפיל וישלש את כל הפעילות, זה יכול להביא אותנו לטורים שאנחנו גם לא נדע לאכול אותם.

אבל אנחנו כן מסוגלים לאפשר צוותים בשלושת הענפים האלו, צוותים מקצועיים שהם יוכלו להביא את זה הלאה. מדובר בשעות של משרד החינוך, בתמיכה בפיתוח של התכניות החדשות במשרד החינוך, תמיכה וקבלת החלטות ברמת צבא הגנה לישראל וברמת אוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה.

תודה רבה. אנחנו נשמע את בני חזן, מנכ"ל מט"י חולון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רציתי לספר על שני פרוייקטים שאנחנו שותפים בהם, שאנחנו נשמח להרחיב אותם גם לכלל הארץ והם בסיוע הרשות לעסקים קטנים והרשות המקומית. במקרה שלי זה עיריית חולון עם מנכ"ל מט"י חולון.

תסביר לאלה שלא יודעים מה זה מט"י.

מט"י – מרכז טיפול יזמות עסקית. עמותה ציבורית שמתוקצבת על-ידי הרשות לעסקים קטנים. משרד הקליטה, ג'וינט ישראל והרשויות המקומיות. יש 25 גופים כאלה ברחבי מדינת ישראל.

אז אנחנו עוסקים גם בסיוע לעסקים קיימים וגם לסיוע ליזמים. אבי הוא אחד הדוגמאות שצמח -מ40 עובדים, היום יש לו כבר 95 עובדים בעסק. ויש לו פוטנציאל התרחבות.

אנחנו לא זונחים את החבר'ה הצעירים שהם העתיד שלנו ואנחנו גם נגענו בצעירים יותר, גילאי בית-הספר היסודי ששם אנחנו נוקטים בפעילות של יזמות קהילתית. פרוייקט מאחד מבתי-הספר פיתח יזמות קהילתית לקהילה עצמה. ארגון ימי הולדת לילדים שידם אינם משגת.

הם עברו תהליך דומה למה שעברו היזמים הצעירים בשעות הלימודים עצמם. בית-ספר יסודי, כיתות ה'-ו' ולאחר מכן יצאו עם ראש העיר לפעילות לילדים בכיתות הגן שידם אינה משגת לעשות ימי הולדת. עשו אירועים בלתי רגילים. הילדים לומדים שצריך להתמודד ולעשות לקהילה ואחרים גם יוצאים נשכרים.

זה פרוייקט אחד שבחולון רוצים להרחיב אותו היטב. ונשמח אם זה יורחב לכל הארץ. פרוייקט שני שהוא פרויקט הדגל שלנו, שכרגע הוא דווקא למשרד החינוך, ועדת דברת אומרת להיכנס, עיריית חולון היא אחת הערים שכנראה תאמץ בין הראשונות את דוח ועדת דברת, בהסכמה עם המורים.

מט"י חולון יחד עם מט"י נתניה יזמו פרויקט יזמות למורים פורשי מערכת החינוך, מורים שיפרשו, אם זה בגילאי 40 פלוס או מורים אפילו יותר צעירים, יוכלו להיכנס למסלול. הנושא הזה מועבר בימים אלה דרך הרשות לעסקים קטנים למשרד החינוך ולמשרד התעשייה והמסחר.

ואנחנו מקווים שחלק מאותם מורים שיפרשו ממערכת החינוך יוכלו להיקלט או במקצועות כשכירים או כעצמאים. ואנחנו נשמח אם הוועדה תיתן גם את הגושפנקא ותסייע לנו ממשרד החינוך כדי לסייע לקלוט את אלה שנפלטים מצד אחד, אולי להכניסם למערכת היזמות העסקית.

תודה רבה.

ומול ארגוני המורים.

ומול ארגוני המורים.

זה חשוב. נמצא איתנו נתנאל פלדמן. בוא תסביר לנו, אתה סגן ראש התאחדות המלאכה והתעשייה בתל-אביב והמרכז, בכמה דקות, כי אנחנו רוצים שכולם ידברו.

אני ממלא תפקיד וחבר בוועדה עם הפנים לקהילה של המועדון המסחרי התעשייתי. ומאוד פעיל בנושא של יזמים צעירים בבית-ספר שבח.

בגלל שאני גם חבר בהתאחדות המלאכה והתעשייה, עם ניסיון של 35 שנים בתעשייה, סגרתי את המפעל שלי. אני מוצא לנכון אם נעשה קישור בין בתי-הספר, אני עושה את הכל בהתנדבות, לבין התאחדות המלאכה והתעשייה של בעלי מפעלים קטנים, נוכל לעשות רק באמצעות שיתנו לנו תקציב לתת לתלמידים שנמצאים בגילאים האלה בין 11, שיש שם חטיבות ביניים עד לגיל 18, במיטב האינטליגנציה ומיטב האנרגיות.

אם נעשה שיתוף פעולה, נקבל תקציב, נפעיל פנסיונרים כמונו מהתעשייה, יש לנו מקום להגיע למשהו.

יישר כוח, תודה רבה. יהודה אלחדיף, אתה רוצה להציג את עצמך?

אני נשיא את התאחדות התעשייה והמלאה בישראל. התאחדות התעשייה והמלאכה בישראל זה אותה התאחדות שחברים בה בעלי עסקים יצרניים קטנים עד 25 עובד לאחד.

יש לנו בעיה אמיתית בחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל ומתוך זה אני בא בעצם מוועדת כספים שאל אותי ליצמן, "למה את יוצא החוצה, זה הוועדה החשובה", אז אני אומר, "אני לא חושב, אני חושב שהוועדה האמיתית היא הוועדה שנמצאת כמה חדרים ממך".

אין חינוך טכנולוגי במדינת ישראל, בוודאי לא מודרני. אני בא מענף הדפוס ויש ברשותנו ציוד שעולה מיליוני דולרים ומעסיק אותו או מחזיק אותו בחור שבכיתה ה' היה תלמיד גרוע, בכיתה ח' נזרק מבית-הספר, נפלט להיות חניך באיזשהו מקום והוא מתפעל מכונה שעולה מיליונים.

ואילו היה צריך לקבל את ההכשרה הזאת במקום אחר, הוא יקבל אותה על ציוד שבתחילת המאה שעברה התחילו להשתמש בו ועד היום הוא מצוי במוסדות האלה כי אין להם כסף לקנות ציוד חדש.

בדפוס אנחנו יזמנו משהו באופן פרטי, זאת אומרת, הלכנו למפעל המוביל בגרמניה במקרה הזה, ביקשנו ממנו ציוד והנה באוקטובר הקרוב יוקם בית-ספר לדפוס שהטכניון כנראה ינהל אותו. בהשקעה כוללת של הגרמנים בסכום של שלושה מיליון דולר.

אני לא חושב שהיינו צריכים לרוץ לגרמניה לבקש כסף כדי לחנך את הדור הבא שזה בעצם הבסיס הכלכלי האמיתי. אבל לא היתה לנו שום ברירה אחרת. אבי אבידור דיבר על עשרות מקומות עבודה פנויים שמחכים לאנשים בעלי הכשרה בעיבוד שבבי שלא יכולים למלא מקומות עבודה מוכנים.

אתם הולכים לחפש אלפי דולרים כדי להשקיע וליצור מקומות עבודה, פה יש מקומות עבודה, אבל אין לי מי שיאייש אותם. כי אין חינוך טכנולוגי, כי אבי אבידור לא יכול לתת מכונה או כרסמת שעולה לו 400-500 אלף דולר לילד שלא מבין דבר בזה. אנחנו גם לא יכולים להפעיל את הציוד שעולה כל-כך הרבה כסף במשמרת שניה כי אין לנו מספיק כוח-אדם. זה נושא אחד.

הנושא השני שמאוד חשוב להעלות פה, מה קורה, איך בפועל נוצר יזם, נוצר עסק חדש. פועל מצוין אצלי במפעל, הוא חושב שהוא טוב מאוד והוא חושב שהוא רוצה לעשות למשפחתו, הולך וקונה מכונה איזה שהיא ופותח בית-דפוס במקרה הזה או איזשהו מכון לעיבוד מתכת.

מה קורה? הוא היה פועל מצוין ועכשיו הוא מנהל מפעל של 5-10 אנשים. הוא מנהל גרוע. זאת אומרת, הפסדנו פועל מצוין, הרווחנו מנהל גרוע שבעצם גם צריך לנהל, גם צריך להיות עורך-דין, גם צריך לדעת לדבר עם הבנקים, גם צריך לדעת לגייס כספים, גם צריך לדעת נכון להשקיע את הכספים.

את כל הדברים האלה עושה בחור שאין לו הכשרה מינימלית. והוא צריך לעשות את זה והוא לא יכול לעשות את זה טוב. אז שרה חורש, אני לא יודע אם זה בדיוק התפקיד שלך, או תפקיד של משרד החינוך, אבל מישהו צריך להכשיר בבתי-הספר במקום שילמדו אני לא יודע, אני לא רוצה להגיד על שום מקצוע שהוא פסול.

בנוסף.

אולי בנוסף, לתת לו את כל הכלים הקטנים האלה שהוא ידע לדבר עם הבנקים, שהוא ידע קצת להבין בחוקי עבודה וידע קצת להבין מה מגיע לו ומה אסור לו. את כל זה הוא לא יודע, הוא צריך ללמוד על בשרו וזה יעלה לו הרבה מאוד כסף. אני חושב שזאת הבעיה האמיתית של הטכנולוגיה.

זאת הבעיה האמיתית שהחינוך. בשלב הרבה יותר מקודם, אני רוצה שבתיכון יתנו לו את זה. אני רוצה שהוא יצא החוצה וכבר יהיה לו את הכלי הבסיסי הזה שילמד מקצוע, אבל יהיה לו גם כלי בסיסי לדעת לנהל את העסק שלו.

אני באמת לא רוצה לגזול יותר זמן של הוועדה, אבל אלה הנקודות האמיתיות והחשובות. אלה הנקודות שאנחנו מביאים מהשטח החוצה. קחו רק בחשבון ש-95 אחוזים מהמפעלים במדינת ישראל ובעולם כולו, הם מפעלים קטנים. תודה.

אתה נשיא התאחדות התעשייה והמלאכה בישראל. תודה רבה, מאוד מעניין היה.

מניסיון בינלאומי, בבתי-ספר לטכנולוגיה למידת יזמות זה מקצוע חובה. במרבית המדינות, יהודה.

אני מדבר על תיכון עיוני.

אני רק לקחתי נקודה אחרונה שיהודה אמר ואמרתי שבכל מקום שמלמדים לימודי טכנולוגיה, במרבית המדינות בעולם, למידת יזמות זה מקצוע חובה. אלא יודעים שהרבה מאלו שיסיימו לימודים הם ילכו לפתוח עסק משל עצמם והם לא צריכים ליפול עם זה.

אני רוצה להשתמש בכובע שלי היום כמורה וכמחנכת. אני רוצה לחזק כאן את הנוער, אני לא יודעת, זה עובר ככה די ליד האוזניים כי אנחנו מרוכזים יותר מדי ביזמות, ואני רואה כאן נטייה חזקה מאוד לקהילה.

אני לא חושבת שעושים את זה בארצות הברית או במקומות אחרים, כי שמה זה מאוד כלכלי. הם מסתכלים יותר על ההיבט הכלכלי וכאן מסתכלים על ההיבט החברתי. אני חושבת שצריך מאוד לחזק אותו ודבר כזה הייתי רוצה שיעלו את זה למעלה אם מדברים על תקציבים.

עם הפנים לקהילה.

פנים לקהילה מתחילים את זה בחינוך חברתי, במחויבות האישית. אני חושבת שאת הדבר הזה של 60 שעות שמצאו מאיפה לגייס את זה, חשוב לגייס את זה גם לטובת עניין של יזמות שבא עם הפנים לקהילה והתברכנו בזה בישראל.

אנחנו רק אתמול ישבנו פה ואמרנו שאין בית-ספר בלי פעילות חברתית. לא יכול להיות ואז זה בית-חרושת של ציונים, הוא לא בית-חינוך.

אבל גם את המחויבות האישית היום מחייבים. אתם יודעים שללא מחויבות אישית אין זכאות לתעודה. אז אותו אני חושבת שהנושא של יזמות שפונה לקהילה, אני חושבת שהנוער הזה, זה לא קורה במקומות אחרים. זאת אומרת, אנחנו מקבלים את זה כבר כמובן מאליו, אבל זה דבר שצריך להדגיש אותו.

את צודקת. אני נאבקת של המחויבות האישית שהביאה לציון בתעודת הבגרות.

תודה רבה על רשות הדיבור. אני מסכימה עם כל מה שיהודה אמר. הבעיה היא לפתח את היזמות זה נפלא, נכנסנו לזה בבתי-הספר שלנו המקצועיים ואנחנו רואים תוצאות נפלאות.

הבעיה פה האמיתית שאנחנו לא מגדלים את הדור המקצועי, לא של היום ולא של מחר. וזה מפאת חוסר משאבים בצורה טוטאלית. אם היום לא מגדילים לי את התקציב אלא מורידים אותו ב-50 אחוזים מזה שלוש שנים, אני לא יכולה לתת תשובות. והוא צודק והוא צודק ואני מסכימה.

עכשיו מה אנחנו נעשה – אנחנו נעשה דור של יזמים שחלק מהם יישארו ככה בקצה, אבל היזמים האלה יצטרכו אנשי מקצוע. מה הם יעשו? יביאו אותם מחוץ-לארץ? אנחנו לא רוצים שיהיו כאן עובדים זרים. והמטרה של המשרד שלי שלא יהיו עובדים זרים.

נכנסנו עכשיו לפרויקט של תעשיה. בוא לא נערבב שמחה בשמחה. אבל אני חייבת להגיד לך כיו"ר ועדת חינוך כאן, שבתי-הספר היחידים המקצועיים שנותרו במדינה זה 60 בתי-ספר של משרד התמ"ת, עם 13 אלף תלמידים בקושי. חבר'ה, זה נורא. על זה צריך לדפוק על השולחן.

אני לא רוצה להרחיב כי אני הבנתי שאת רוצה לקיים דיון על החינוך הטכנולוגי.

את אומרת שנשארו רק 60 בתי-ספר?

שלנו, של משרד התמ"ת, אגף להכשרה, זה בתי-הספר המקצועיים. יש לנו בתי-ספר שנמצאים כבר ביזמות של צעירים.

כמה בתי-ספר היו קודם?

תראי, זה לא גדל ב-10 השנים האחרונות, אז זה סימן שזה נהיה קטן. זאת אומרת, אנחנו לא קיבלנו את גידול האוכלוסייה. משרד החינוך עוסק בדגל הכי חשוב שלו שזה הבגרות, אבל אין שם. הבעיה היא לא רק הכמות, צריך שזה יהיה חלק מתעודת המקצוע והבגרויות יקבלו את אותו מעמד ואז לא יהיה בעיה לו ולא יהיה בעיה למפעלים ולא יביאו עובדים זרים.

אני אשמח להשתתף בדיון שאת רוצה לקיים בנושא הזה.

שרה, מה תפקידך במשרד?

אני מנהלת אגף הכשרה ופיתוח כוח-אדם במשרד התמ"ת.

אני פשוט רוצה להתייחס בדקה לדברים של איליה ולדברים של שרה.

אני יכול גם להזמין מי שמעוניין, אני מאוד פעיל בבית-ספר של"ח, זה בית-ספר של העלייה הרוסית. אנחנו עושים בדרך-כלל לקראת פסח מצגת וזה מאוד מעניין שמשכנעים את התלמידים וההורים והעלייה הרוסית בחלקם עדיין ההורים משפיעים על הילדים, עושים מצגת ותחרות לאיזה מגמה התלמידים ילכו.

לישראלים כבר אין סיכוי שההורים ישפיעו.

כן, נכון. ושמה יש כבוד אדיר. ושנה שעברה אני באתי עם עוד חברה מהמועדון המסחרי, מישהי שהיא פעילה, ועזרנו להפוך את המגמה לחשבונאות שקיימת בבית-הספר למגמה למינהל עסקים.

הרעיון הוא שבעצם לא כולם יכולים להיות יזמים, רבותיי. היו שם תלמידים מבריקים והם רוצים להיות מהנדסים, הם רוצים להיות אנשי מחשבים. יש לנו את הפרופורציה הזאת של 80-20 שאנשים אומרים, יש כאלה רוצים להיות רק מקצוענים בבתי-הספר הטכנולוגיים.

אבל יש את היזמים. מה שאנחנו ניסינו לעזור, אמרנו, תראו, מהנדס זה דבר מצוין, זה רובוטיקה זה מצוין, אבל אם לא יהיה איש נגיד שייקח את הקבוצה קדימה, כל הרעיונות היפים יישארו במגירות וישראל לא תוביל.

אנחנו צריכים מתוך הקבוצה הזו לקחת את אלה שיש את הרקע המקצועי הבסיסי ולהפוך את כל מדינת ישראל לתעודת בגרות ליזמים, אני לא ממליץ. כי היו כאלה ממש מוכשרים והוא אומר: "אני לא רוצה יזם".

בוחר ביזמות רק תלמיד שרוצה.

נכון, אז אני אומר הקטע הוא שפשוט צריכים לקחת את אלה שמתאימים ולאלה להתחיל לתת הכשרה בבתי-הספר התיכוניים. ואני מציע להשתמש בניסיון שהצטבר של מאות אלפי שעות של אנשי תעשייה שפרשו, כמוני יש רבים.

לפלטפורמה של התאחדות המלאכה והתעשייה שתספק לנו פלטפורמה על-מנת להשתמש בתעשייה הזאת כדי להכשיר אותם. גם ניתן לתעשייה כוח, גם ניתן לתלמידים פרקטיקה.

עכשיו אנחנו צריכים לזה לא תקציב גדול ולא לקחת ולעשות את זה פיזור לכל המדינה. אלא אותם פנסיונרים, תתקצבו את זה, תנו לנו את זה באיזה שהיא צורה ואנחנו נפעל.

או-קיי. כשהייתי מנהלת בית-ספר, בית-ספר צייטלין משתתף בתחרות של תעשייה והם המציאו איזה גומיה שהיא מחוברת בסקווטש-ברייט לשמיכה ושהיא תמנע, הם קראו לזה "פולי" גומיה קטנה שמחוברת בסקווטש לציפה והיא מנעה את הדבלול של השמיכה בתוך הציפה. והם קיבלו פרס בתעשיידה, זה היה לפני ארבע שנים.

הם בנו כרית, נורא פשוט, בענף הטקסטיל, כרית לגב. במקום בדרך-כלל אנחנו כרית לגב לבעיות גב, שמים את זה לכיסא, הם הלכו הפוך, מבנה כרית שאתה מצמיד אותה לגב ואנשים קנו את זה. והציגו את התכנית, היה כנס של הפרסום.

יישר כוח. אז בואו החברה האחרונה, שתיכן עוד תדברנה ואנחנו מפנים את החדר.

אנחנו פועלים בנושא של חינוך ליזמות ולתעשיה בשני מסלולים. מסלול אחד זה בתוך מסגרת תכנית הלימודים שמלבד התכנים הדיסציפלינריים, שמה דגש גם על פיתוח מיומנויות. ופיתוח מיומנויות אנחנו יודעים שזה הדבר הבסיסי והחשוב מאוד לתלמידים, לא חשוב מה הם יעשו בעתיד, ודאי אם הם יהיו יזמים.

ובמיומנויות האלה אנחנו מדברים על מיומנויות של חשיבה ולמידה, תהליכי חקר, פתרון בעיות. עידוד לחשיבה יצירתית. ויש המון יוזמות מקומיות בתוך בתי-הספר, בתוך קהילות וכו'.

מלבד זה אנחנו פועלים במסלול נוסף בסיוע של גופים חיצוניים בתכניות ארציות שכדי לעודד יותר צוותים ותלמידים להשתתף בהם, אנחנו גם מובילים אותם עם תחרות ארצית שבה תלמידים זוכים.

ובתוך התכניות האלה אנחנו מעודדים תלמידים לאתר בעיה או צורך ולתכנן ולבנות מוצר שיבוא לענות על הצורך הזה. אני אתן דוגמאות, מלבד יזמים צעירים שאנחנו שומעים פה וזה פעילות מאוד ברוכה.

ישנו פרויקט נוסף שנקרא "מדענים צעירים" בשיתוף אינטל שאת התחרות הסופית והפרסים הזוכים מקבלים בבית-הנשיא בשבוע המדע. יש לנו תוכניות נוספות, תכנית שנקראת "דור העתיד להיי-טיק בתעשייה", שהמטרה שלה היא להפגיש תלמידים עם תעשייה, עם תעשיינים, עם מקצועות התעשייתיים, עם מרצים ולהכיר את התעשייה על כל מגוון העיסוקים שבה והתכונות שלה.

ולא רק את הצווארון הכחול, הצווארון הלבן. את כל מגוון התעשיות בשיתוף תעשיינים, ביקורים בתעשייה ותעשיינים שמקצים בתוך בית-הספר ומלווים תלמידים בעבודות חקר.

בתוך המסגרת הזאת למשל השנה היה לנו פרויקט בשיתוף עם המוסד לבטיחות וגהות, שקראנו לו, "בשבילי ציוני פיתוח מוצר ישראלי". והמטרה היתה שתלמידים יפתחו מוצרים למניעת תאונות. ולצערנו יש הרבה מאוד תאונות, אם זה בקרב ילדים ואם זה בקרב מבוגרים.

ויש לי המון דוגמאות למוצרים ממש יפיפיים שכל תעשייה היתה יכולה להתברך בפטנט כזה. יש לנו תכנית נוספת שנקראת "גם אני יכול" שבה גם כן משתתפים אלפי תלמידים מכל הארץ במסגרת השכונות פיס.

והמטרה היא לפתח מוצרים לתלמידים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים. התלמידים נפגשים אם זה בתוך בית-הספר ילדים עם צרכים מיוחדים או במשפחה או בקהילה. או במסגרות של בגתי-ספר לילדים מיוחדים.

והם נפגשים איתם אחד מתוצרי לוואי הכי חשובים זה פן ערכי שהילדים לומדים להכיר את הילדים ואת האנשים המוגבלים ואת הצרכים שלהם ומתקרבים אליהם ונוצרות חברויות מאוד יפות. והם מפתחים בשבילם את המוצרים והם גם מנסים את המוצרים על-ידם.

זאת אומרת, זה לא רק פיתוח רעיוני אלא ממש עד ליצירה של מוצר מוגמר שמשמש לצורך שלו. יש לנו פה דוגמאות רבות. לדוגמה, אם אני דיברתי על מניעת תאונות. לפני כמה זמן היו שני ילדים שנשרפו, אז תלמידה הלכה לצורך הזה שצריך מניעה של שריפה ממפזר חום או תנור חימום, היא פיתחה איזשהו מפסק שמשהו נופל על התנור – סותם את פתחי האוורור, מיד התנור מפסיק לעבוד.

תודה רבה עליזה. מה תפקידך במשרד החינוך?

מפקחת מדע וטכנולוגיה במינהל. עכשיו אני מאוד אשמח, הגופים שפה דיברו ומוכנים לסייע ולעזור, אני מאוד אשמח לקבל את העזרה שלכם להנחיה וליווי.

אני רוצה להאיר פן נוסף של תכנית שהתחלנו בה השנה. האגף לחינוך על-יסודי, האגף לחינוך מיוחד, מינהל חברה ונוער ואיגוד התעשיינים. אפרופו תעשיידה, ופה אנחנו בכיוון אחר לגמרי. בתי-ספר לחינוך מיוחד, תלמידים מבתי-ספר לחינוך מיוחד לומדים יחד עם תלמידים מבתי-ספר רגילים בתכנית יזמות כדי ליצור עבור אחרים, לא כדי שיצרו עבורם.

וזה תכנית שרציתי לספר כי היא מאירה פן נוסף שבעצם אנחנו לא באים לשרת את ילדי החינוך המיוחד, אלא הם חלק מתכנית היזמות וילדי בתי-הספר הרגילים לא חונכים אותם, פשוט לומדים יחד.

תודה רבה. אנחנו נצטרך לארגן עוד ישיבה אחת שנדבר באופן אינטנסיבי. איליה, אתה תסכם את הדברים כי מחכים לנו בחוץ ועוד מעט ייכנסו ולא נוכל לדבר.

אני חייב להודות לאדון שאמר משפט מאוד נכון. לא כולם מוכשרים ליזמות. שמעתי המון דברים נכונים, נכון שיש לנו בעיה עם לימוד טכנולוגיה. נכון שפיתוח מוצרים ואת דיברת לא על יזמות, ופיתוח מוצרים הוא מאוד חשוב. אגב, אני חבר בחבר השופטים של יזמים צעירים ומתוך 20 יזמויות, 19 הם לא יזמות, הם פיתוח מוצרים.

חבר'ה, אם לא יהיה לנו יזם, מנוע, מ וביל של תהליך עם פלפל בתחת וביצים של שור שידע לקחת דברים לידיו. וסליחה שאני אומר "דובה" ולהוביל את זה, לא יהיה יזמות במדינה ואנחנו נישאר בלי כסף.

תודה רבה.

משפט אחד. אני באתי מטעם מט"י נתניה. אני עברתי קורס יזמות עסקית דרך מט"י ואני חושבת שזה קורס חובה בכל בית-ספר. זה פשוט פתח לנו את העיניים והראה לנו איך פותחים עסק ומה עושים עם זה.

והדבר השני שאני רוצה באמת לבקש מן הוועדה. זה כל העניין של כן החונכות של יזמים שכבר פתחו כבר את העסק שלהם. מצד אחד, הוא רץ קדימה אבל זה משהו שמאוד עוזר לנו כיזמים צעירים מתחילים.

תודה רבה לכם ותודה לתלמידים המקסימים, שתמשיכו הלאה ותפליגו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10























ו