ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 21/06/2005

המשבר במערכת החינוך הערבית בחיפה

פרוטוקול

 
המשבר במערכת החינוך הערבית בחיפה

10
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21.6.2005
_


הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 459
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ד בסיון התשס"ה (21 ביוני 2005), שעה 10:10
סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר)
המשבר במערכת החינוך הערבית בחיפה
של חבר-הכנסת יוסי שריד
נכחו
חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
מוחמד ברכה – מ"מ היו"ר
אורי אריאל
עזמי בשארה
ענבל גבריאלי
גילה פינקלשטיין
עמרם מצנע





מוזמנים: ד"ר איציק תומר – סמנכ"ל מגזר ערבי, משרד החינוך והתרבות
זכריה חרדאן – מפקח במגזר הערבי, משרד החינוך והתרבות
יונה יהב – ראש עיריית חיפה
ד"ר מנסור יאסר – עיריית חיפה
זהבה שפר
שלבי שהירה – "שתי"ל"
אמאל גבארין – "שתי"ל








מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

נרשם ע"י: חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר)
המשבר במערכת החינוך הערבית בחיפה
של חבר-הכנסת יוסי שריד
היו”ר אברהם פורז
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. יש לנו הצעה לסדר יום לדיון מהיר, המשבר במערכת החינוך הערבית בחיפה של חבר-הכנסת יוסי שריד.

חבר-הכנסת שריד, הואיל ואדוני המציע הראשי, היו גם אלי תביעות נוספות של חברי-כנסת נוספים, חבר-הכנסת ברכה, אני מבין שחבר-הכנסת עזמי באשרה, גם אתה ביקשת דיון בעניין. אז אנחנו ניתן תחילה לחבר-הכנסת שריד.
יוסי שריד
תודה רבה אדוני היושב-ראש. נדמה לי שכל הגורמים הנוגעים בדבר מסבים אל השולחן. אני שמח שגם ראש עיריית חיפה הטריח את עצמו ובא לדיון הזה בשל חשיבותו.

הנושא הוא נושא חשוב, בין השאר בגלל העובדה שהוא שייך באמת דווקא לעיר חיפה. העיר חיפה יש לה צביון מיוחד, יש בה הרכב דמוגרפי מוגדר. יש תושבים ערבים, יש תושבים יהודים. העיר ידועה, יש כמובן עליות, מורדות, בסך-הכל העיר ידועה גם במונחים מוחלטים וגם במונחים יחסיים כעיר שמתחברים להם יחדיו, גם תושבים, אולי לא חוברה לה יחדיו, אבל מתחברים להם יחדיו גם תושבים יהודים, גם תושבים ערבים.

ולכן כאשר נוצרת מציאות שסקטור אחד והסקטור הערבי רואה את עצמו מופלה לרעה מבחינת החינוך ומה לנו חשוב יותר מהחינוך, אז בכל מקום זה חמור וקורא לתיקון. ובחיפה על אחת כמה וכמה.

מצב מערכת החינוך בכללותו ידוע והוא הולך ומתדרדר גם מבחינת ההישגים, גם מבחינת הערכים, אבל נדמה שבמערכת החינוך בחיפה יש בעיות ייחודיות משלה, ושם כנראה המצב הוא באמת בכי רע.

הבעיה העיקרית על-פי מה שאני יודע ומבין, הבעיה העיקרית שבחיפה יש שתי מערכות מקבילות. מערכת אחת מערכת בית-ספר מטעם הכנסייה או הכנסיות, ומערכת שניה היא המערכת הציבורית, הממלכתית.

ואז נוצר מצב ששני שלישים מהתלמידים פונים אל מערכת החינוך הפרטית קרי הכנסייתיים ורק שליש הולך למערכת הציבורית. ניחא, אפשר היה לומר אפשר לחיות עם זה. אלא מה, שתי בעיות עיקריות. האחת שמערכת החינוך הפרטית, הכנסייתית היא מאוד יקרה בדרך הטבע.

אנשים שהולכים למערכת הזו צריכים לשלם סכומים גבוהים מאוד שידם איננה משגת, כי אחרת הם אינם יכולים לקנות חינוך ראוי לשמו לילדיהם. ודווקא המערכת הזו כנראה, לא כנראה, היא מערכת טובה. ואיך אנחנו יודעים שהיא מערכת טובה, כי הישגיה טובה.

אפשר בין השאר גם לבדוק. המציאות הזאת יוצרת מצב שהוא מצב בלתי נמנע שהטובים יותר הולכים למערכת הפרטית והטובים, אם כי כנראה הטובים פחות בעל כורחם ובלית ברירה אולי, הולכים למערכת הציבורית. וכך מתפתח תהליך מאוד מאוד חריף ושלילי של מיון תלמידים.

ומערכת החינוך הציבורית הממלכתית מחשבת לקרוס. זו איננה הערכה או תחושה של אנשים כאלה ואחרים. נניח נוגעים בדבר, נניח מורים. אלא הדברים נדבקו גם על-ידי גורמים מסוימים שהתמנו, גם על דעת העירייה וגם על דעת, אני מבין, מרד החינוך וגם על דעת ההורים שישבו על המדוכה והעלו מה שהעלו וגם הציעו הצעות.

איך אנחנו יודעים באופן ודאי ועובדתי שהמצב הוא בכי רע. קודם כל, התוצאות של בחינות המיצג היו קטסטרופליות. נכון שאולי חל שינוי מה לטובה בשנה האחרונה, אבל אנחנו יודעים שכל השיפור לא רק בחיפה ולא רק במערכת החינוך הערבית הוא מזויף.

מדוע? משום שהרי המיצב בא למדוד הישגים בתנועה. אתה לומד ואחר-כך בודקים ורואים לאן הגעת. במקום אמצעי בדיקה, בחינות המיצב הפכו לתכלית בפני עצמה. חדלים ללמוד, לא לומדים לא רק כאן, כאן אולי זה היה חריף, לא לומדים שום דבר, הבטלים מתלמוד ותורה ועוסקים אך ורק במיצב.

זאת אומרת, המיצב הפך להיות תכלית בפני עצמה. אותו דבר אגב קורה במובן מסוים גם בבחינות הבגרות, אבל המיצב בכל זאת מדובר בגילאים יותר נמוכים. זו תופעה קלוקלת, זה אני אומר למשרד החינוך. יש לנו עדויות ברורות, לא רק בחיפה לעניין הזה של תלמידות, תלמידים, הורים שהם יודעים במה הילדים עוסקים במשך השנה. לא עוסקים בשום דבר במיצב, המיצב הפך להיות מקצוע.

לא לומדים מתמטיקה, לא לומדים זה, אלא מה יש לנו במיצב. לא זו בלבד שלומדים רק את המיצב אלא שאם חס וחלילה בבית-הספר יש גם תלמידים יותר חלשים, יש בתי-ספר אני לא אומר בכולם חלילה, יש בתי ספר שדואגים שאותם הילדים החלשים ביום המבחן, ביום המיצב, לא יבואו ללמוד.

הם מסבירים להם שבאותו יום הם לא רצויים בבית-הספר. וכך מקבלים שיפורים מדהימים, ממש עוצרי נשימה. טוב, זה חלק מתרבות הרמייה והזיוף המשתלטת עלינו בהרבה מאוד תחומים וצר לומר גם על מערכת החינוך. היא בוודאי צריכה להיות יותר נקיה ממערכות אחרות.

המסקנות של אותם גורמי בדיקה היו לפי דעתי בשני כיוונים או אולי בשלושה. אחד, לבטל את חטיבת הביניים בחיפה וליצור שתי מסגרות במקום שלוש. אחת, מ-א' עד ט' כידוע, בית-ספר יסודי. והשניה, בית-ספר תיכון מ-ט', כולל ט' ועד יב'.

וההמלצה השניה, זה שילובם של גורמי תרבות בחינוך שמוכרים לנו, אנחנו מכירים אותם בדרך-כלל הם גורמים טובים, יש טובים יותר, יש טובים פחות. במשמע גורמי תרבות, למי שלא כל-כך ידוע, גורמי תרבות זה קודם כל השקעה נוספת לתלמידים ולתלמידות.

אני מוכרח לומר לחברינו מחיפה, אני הייתי אומר כמעט באופן פילוסופי, אני לא מאמין גדול בשינויים מבניים שמביאים לתוצאה חיובית. אתה יכול להקים חטיבת-ביניים, אתה יכול לבטל חטיבת-ביניים, אם אין השקעה נוספת בכל תלמיד, בעיקר בתלמיד מתקשה, בכל תלמידה מתקשה, אתה יכול לעשות שמיניות באוויר, זה לא יעזור לך.

לדוגמה, אני צופה, יכול להיות שאני רואה חזות קשה, אני מקווה שאני רואה חזות קשה, אם השנה הבאה תיפתח בקיצוצים נוספים – אם כן יבטלו את חטיבת הביניים, יהיו פחות שעות. כל ילד יקבל פחות שעות. אני הרבה יותר מחשיב את ההשקעה בכל תלמיד ובתלמיד ובכל תלמידה את ההשקעה שבאה באמצעות גורמי תרבות ולא רק באמצעות גורמי תרבות.
היו”ר אברהם פורז
חבר-הכנסת שריד, אתה מדבר כבר תשע דקות.
יוסי שריד
אני אדבר עוד תשע ובזה אני אסיים.
היו”ר אברהם פורז
לא, עוד דקה.
יוסי שריד
אז בסדר. בעיקר שכל תיאומי משרד החינוך שמתנהל באופן מוזר מצד אחד ומוזר מאוד מצד שני במהלך השנתיים האחרונות, היו, זה תירוץ לכל המערכה היה, בכלל לא נוקפים אצבע. שנתיים כמעט שלוש עוד מעט, לא עושים שום דבר. למה? מחכים לדברת.

אתה רוצה שאני אעשה עכשיו משהו? מחכים לדברת. מה אני יודע, נו, אז בא דברת, אז מחכים לדברת, אז לא צריכים לנקוף שנתיים יש חופש, אפשר ללכת הביתה. "מעשה שטן" אני אומר במירכאות כפולות ומכופלות כמובן, דווקא ועדת דברת, לא בטוח שזו ההמלצה הכי ראויה ויכול להיות שהיא לא ראויה בכלל כי יש נתונים וסקרים לכאן או לכאן לעניין חטיבות הביניים.

אבל לגרסתו של משרד החינוך דווקא ועדת דברת ממליצה על ביטול חטיבת הביניים. נו, אז זה כבר עולה בקנה אחד גם הדרישה בחיפה וגם ועדת דברת, אז אין יותר תירוצים. קודם היו תירוצים, מחכים.
היו”ר אברהם פורז
חבר-הכנסת שריד, ב-11:00 יש לנו דיון נוסף.
יוסי שריד
בסדר, עד 11:00 אני גומר. משפט אחרון. אני חושב שוועדת החינוך איננה צריכה לצאת לידי חובת החינוך הערבי בחיפה, אלא למלא חובה ויש הבדל בין לצאת לידי חובה ולמלא חובה.

ולא להסתפק בישיבה הזו אלא לקבוע מטעמה איזשהו גורם, כבר היו דברים מעולם, הוועדה הזו עשתה מעשה דומה לא פעם אחת, מטעמה, שניים שלושה חברי-כנסת, שאני לצערי כנראה לא אוכל להיות באחד מהם, שיעקבו אחרי מה שמתרחש בחיפה ויעזרו להורים ולעירייה לתקנת החינוך.
היו”ר אברהם פורז
תודה רבה. חבר-הכנסת ברכה, אתה מוכן להסתפק בשתיים-שלוש דקות?
מוחמד ברכה
שלוש דקות. חבר-הכנסת שריד היטיב לתאר את הדברים ואני הייתי מעוניין שעיקר הזמן יוקדש לאורחים מחיפה שיציגו את העניין ואנחנו אחר-כך נסכם איך שאנחנו חושבים לסכם.

אבל אני רוצה לומר כמה הערות מהירות. ההערה הראשונה, בתי-הספר הפרטיים בחיפה הם לא הבעיה, הם הדוגמה לפתרון איך צריך להיות הפתרון. איך צריך להיות הפתרון ועל דרך ההשקעה. אני לא מדבר על הפרטה, אני מדבר על השקעה בחינוך.

למען הסדר כל ספק, אני מדבר על השקעה בתלמיד ולא על הפרטה ולא על הפיכת החינוך הממלכתי לחינוך פרטי. ולדעתי הדבר הזה מחייב השקעת יתר של המערכת הממלכתית בבתי-הספר הממלכתיים. למה? כי כשבתי-הספר הפרטיים, לוקחים את מה שלוקחים ממערכת החינוך ונותר מה שנותר. מה שנותר מחייב השקעה מעבר לממוצע המקובל.

חבר-הכנסת שריד דיבר על שתי מערכות חינוך בחיפה, אני מדבר על שלוש מערכות חינוך בחיפה והיא המערכת של החינוך היהודי, העברי. שזו המערכת שכביכול רוצים להידמות אליה. בתוך החינוך הערבי יש שתי מערכות.

זה נכון, אני חושב שהרעיונות או ההצהרות ההזויות שיצאו מאי אלו האחראים במערכת החינוך במשרד החינוך בצפון שהתייחסו להודעתו של ד"ר יאסר מנסור, יושב-ראש ועד ההורים בחיפה שההורים הערביים ישקלו לשלוח את ילדיהם לבתי-ספר יהודיים, כאילו שזה דבר שאין לו מקום וזה היה דברים שפשוט נגעו בגזענות.

אני חושב שהפתרון הוא, יכול שזה זה הפתרון, אבל הפתרון הוא בעצם לחסך את ההשקעה שקיימת בבתי-הספר היהודים לדוגמה למה שמושקע בבתי-הספר הערביים. הנושא של חטיבת ביניים או לא חטיבת ביניים, זה פתרון שמשתלב במה שקרה. זה לא פתרון אידיאלי ושהוא נכון בכל מקום. מי שרוצה לדבר על דברת ופיילוט שיתחילו את הפיילוט הזה בחיפה, מה העניין. הפיילוט בנושא ביטול חטיבת הביניים.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שוועדת החינוך, זה לא פעם ראשונה שהיא נדרשת לנושא הזה אגב. היה דיון בעניין הזה לפני כמה חודשים ואני מקווה שלא נידרש בקרוב לא לטפל בנושא. העובדה שהעירייה וזה מפתיע, אני לא יודע לטובה, על רקע האירועים האחרונים בחיפה, שלפחות ראש העיר ישפץ את יחסו, ישפץ תרתי משמע, מילה שיפוץ ובתים וחינוך זה הכל משתלב ביחד, לשפץ את יחסו לציבור הערבי גם בחינוך וגם בדיור. אבל זה כבר נושא אחר.
יוסי שריד
הוא בסדר.
עזמי בשארה
אני אתחיל מהסוף. אני האמת את הנושא הזה מינואר 2004 עלה לוועדה הזאת, אדוני היושב-ראש, הוועדה החליטה לפחות ולא ביצעה אותה מינואר 2004, קודם כל להתחיל בעצמנו. הוועדה החליטה לקיים ביקור למערכת החינוך הערבי בחיפה ולא ביצעה מינואר 2004.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שקודם כל הוועדה הזאת תעשה את המוטל עליה בנושא הזה ותבצע את החלטותיה. דבר שני, אני חושב שיש טעות בצורת חישוב לגבי החינוך בדיוק השאלה הזאת שהיא היסטורית אגב, של החינוך הפרטי, אגב הוא מוכר, הוא לא רשמי אבל מוכר, על הישגים מאוד גבוהים בבגרות. אפשר להתייחס כמעט אליו כרשמי.

רק שני דברים, הוא מטיל מעמסה על ההורים שאנשים מקבלים אותה בשמחה בשביל לתת חינוך לילדיהם ויש גם מסורת בנושא הזה של עשרות שנים.
היו”ר אברהם פורז
מוסלמים הולכים לבתי הספר של הכנסייה?
עזמי בשארה
לא רק מוסלמים בחיפה, אלא מוסלמים מהמשולש גם באים.
עמרם מצנע
מעט מאוד.
היו”ר אברהם פורז
והורים לא חוששים שהילד עלול להתנצר או לנטוש את הדת?
מוחמד ברכה
אין מסלולים של המרת דת, באמת.
עזמי בשארה
אל"ף, זה לא ישיבות, אז תשחרר את עצמך עכשיו על חשיבה על ישיבות. לא מלמדים שמה ברית חדשה כל הזמן ונצרות. זה בתי-ספר שמסיימים בגרות וזהו.

עכשיו לדעתי מערכת החינוך שהיא מתכננת את ההשקעות לחינוך הערבי, לא רוצה לקחת בחשבון את ההנחה הבאה. מה היה קרה, כמה היה עולה אם היו מבצעים חוק חינוך חובה בחיפה. כלומר, מממנים כל תלמיד בכיתה בבתי-ספר של מערכת החינוך. כלומר, במאה אחוז, לא ב-70 אחוז מעלות תלמיד, אלא מאה אחוז פלוס הבנינים פלוס הכל.

אל"ף, המערכת הזאת משחררת את משרד החינוך ואת משלם המסים כמעט מהתקציב של התלמידים האלה. נכון נשארים החלשים בבתי-הספר הרגילים, אבל היא לא משקיעה את מה שהיא שחסכה בחזרה בתלמידים החלשים.

לדעתי זה בעיה רצינית בחיפה. המערכת השאירה את החלשים מפני שלא יכולים לשלם וכו' וכו' למערכת החינוך הרשמי המוכר. והיא משלמת להם כאילו הם תלמידים, לא לוקחת בחשבון שבעצם היא השתחררה מלשלם לרוב התלמידים האחרים. היא לא משקיעה בחזרה בתלמידים.
היו”ר אברהם פורז
אני רק שואל בתור שאלה אינפורמטיבית, האם זה לא נכון שבית-הספר של הכנסייה מקבל קבועה מאשר החינוך החרדי, זה ואתו תקצוב?
עזמי בשארה
לא, זה אותו תקצוב. אבל זה פחות מהחינוך הרשמי, זה לא מאה אחוז.
היו”ר אברהם פורז
אבל גם החינוך החרדי מקבל.
עמרם מצנע
החרדי זה מלא.
היו”ר אברהם פורז
האם בית-ספר של כנסייה מקבל פחות מהרשמי.
יוסי שריד
כן.
עזמי בשארה
מקבלים פחות מהרשמי וחוץ מזה משוחררים מהרבה תקציבים אחרים. על כל פנים תמיד בחינוך הלא המוכר והרשמי עולה הרבה פחות למערכת החינוך והוא עולה הרבה ביותר לילדים.
מוחמד ברכה
60 אחוז משרד החינוך מממן את בתי-הספר הפרטיים.
יוסי שריד
משרד החינוך גם לא בונה.
עזמי בשארה
במקומות כמו חיפה ועכו אנחנו נותרים עם מערכת חינוך פשוט מאוד מאוד מאוד חלשה. עכשיו בחיפה יש יתרון עליה, שיש מעמד ביניים ערבי חזק שיש לו ועדי הורים וחברה אזרחית חזקה שהם מעלים נושאים, הם את המקבילים לדעתי בחדות הזאת וכו' ביפו ובעכו ובמקומות אחרים.

ואנחנו צריכים לשמוח על כך ולשתף פעולה בכיוון של השקעה מחדש במערכת החינוך. כי רוב ההורים החזקים וכו' הם נמצאים במערכת החינוך הפרטית, בחיפה יש לנו מצב שונה לגמרי. אני שמח על כך שהוא מצב שונה ושאנחנו יכולים לעלות את הנושא ולדעתנו אנחנו צריכים להתחיל ביישום הוועדה ולבקר במקום.
היו”ר אברהם פורז
תודה רבה. יונה יהב, חבר-הכנסת לשעבר וראש עיריית חיפה.
יונה יהב
קודם כל אני מודה לחברי-הכנסת שהזמינו את הדיון ואני רוצה לבשר לכם רק דברים חיוביים וטובים. משרד החינוך החליט לחבור אלינו ולתמוך ברפורמה. אבל ההודעה העוד יותר משמחת זה מהמורים. יוסי וסרמן צלצל אלי אתמול בלילה, הודיע שמסירים את כל ההתנגדויות שלהם וישתפו פעולה ואנחנו נתאם איתם כמובן והוא אחראי להביא אתו גם את מר פרס.

ואני מאוד שמח על כך כיוון שלפני שנה עמדנו, אנחנו כבר מתחילת הקדנציה שלי עובדים על השינוי המבני הזה ושינוי תכני. אני מוכרח לציין כפי שחבר-הכנסת בשארה תיאר את זה, החברה האזרחית הערבית בחיפה היא על רמה מאוד מאוד גבוהה והיא גם מבטאת מעורבות מאוד מאוד גבוהה.

וכל התחקירים מסביב רמת בית-הספר ומה צריך טעון שיפור וכל זה, נולד מההורים. וזה תופעה שעוד לא ראיתי אותה במגזר היהודי, צריך לברך עליה ואת כל הממצאים אנ-בלוק אני אימצתי ביום הראשון שהפכתי לראש העיר. ומרגע זה התחלנו לנוע קדימה ולבצע את זה.

על-פי בקשות משרד החינוך פלוס ארגוני המורים, בשנה שחלפה אנחנו דחינו את זה בשנה אחת, בעצה אחת ובהסכמה של ארגוני ההורים, מתוך ידיעה מובהקת ומוחלטת שאנחנו השנה מבצעים זאת.

עכשיו יצא לאוויר דוח דברת, כל הרגשנות סביבו התחילה להיות מתועלת לרפורמה במגזר הערבי שאין לה שום קשר לדוח דברת, התחילה הרבה לפני דוח דברת, היא נבעה מתוך מצב אילוצים ורצון לתקן בתוך חיפה. ואני שמח שבחלקים מסוימים היא עלתה בקנה אחד עם מחשבות שהיו להרבה אנשים טובים ויפים. אבל לא זאת הבעיה.

על כל פנים את כל המכשולים אנחנו הסרנו, אנחנו מסוגלים להתאים פיזית את כל מה שנחוץ להתאים, ואנחנו רוצים להגיע במערכת החינוך בחיפה למצב שהמקפצה של ילד ערבי וילד יהודי תהיה שווה. אנחנו רוצים להגיע לאותה רמת לימודים בבתי-הספר הערביים והיהודים, זה יהיה לכבוד לנו. אנחנו רוצים להגיע למצב שמערכת החינוך הערבית בחיפה תהיה הטובה ביותר בארץ.

אנחנו כבר מסיימים, אנחנו השקענו יותר כסף, אנחנו אימצנו את דוח שתי"ל ואנחנו מבצעים אותו בכל בתי-הספר. אנחנו פיזרנו מלגות שנתנו לסטודנטים למתמטיקה של הטכניון לתגבור למתמטיקה בכל בתי-הספר ובכל הכיתות באופן קונסיסטנטי.

ואנחנו כבר מבחינים בשיפור בבגרויות השנה מ-50 אחוזים ל-65 אחוזים. אין בארץ שום עלייה בסדר גודל של אחוזים כזה. ואני מוכן להתחייב למיקרופון הזה שכותב את הפרוטוקול שאני אשב פה בשנה ואנחנו נגרד את ה-70 ויותר.

עכשיו אני יש לי הרבה מאוד כבוד למערכת הפרטית, היא מנוהלת נכון, היא עשויה טוב. היא כבר בת 100 שנה ויותר, היא סלקטיבית, בואו נאמר את האמת, שהיא סלקטיבית. ועל בסיס של הפרעה ועל בסיס של אי הצלחה, על בסיס של רמה לא מספקת, הם לא רק מוציאים את התלמיד הספציפי, הם מוציאים את כל המשפחה שלו מבית-הספר.

זה מה שקורה, זה מאוד סלקטיבי ויש בתי-ספר אפילו שהם מודים בכך בצורה מאוד מובהקת ולכן הם מגרדים את ה-98 אחוזים מההישגים והבגרויות. האורתודוכסי שהוא שם דבר וחלק מחברי-הכנסת שיושבים בבית הזה הם בוגריו, הם מודים שהם לא מקבלים כל אחד.

על כל פנים המערכת היא יוצאת דופן אבל אנחנו לא יכולים להתחרות אחריה וגם המספרים האלה של 60 ומשהו אחוזים שני שליש, כפי שיוסי אמר, הם במערכת הפרטית, שאם נניח מחר כנסייה בגלל טירוף כזה או אחר סוגרת, אין לנו פתרונות לכל השאר.

זאת אומרת, שבטח חבר-הכנסת ברכה וחבר-הכנסת עזמי בשארה שאומר, שהמדינה מרוויחה מזה שיש מערכת פרטית כזאת במאסה כל-כך קריטית והיא לא מצ'פרת את המערכת האחרת עושה לו אפליה מתקנת כדי לעלות את רמתה.

ובזה אם אתם הייתם יכולים לעזור לנו שכספים ייעודיים יתועלו לתוך המערכת החינוך הערבית, אפילו בתקופת זמן קצובה. אני מוכן להתחייב לתקופת זמן קצובה שבה נעשה את המהפכה. ואין בעיה בקטע הזה.
היו”ר אברהם פורז
או-קיי. מי ממשרד החינוך שרוצה לומר משהו.
יוסי שריד
למה מנהל המחוז לא הגיע?
איציק תומר
הוא משיא את בתו. אני סמנכ"ל משרד החינוך, גם מרכז את תכנית החומש שמתקיימת מזה כבר שש שנים ולמעשה תוכנה על-ידי חבר-הכנסת שריד בהיותו שר חינוך.

אנחנו בהחלט מודעים למצב וכמו שאמר ראש-העיר, אנחנו נתנו ברכותינו למהלך הזה. יש מספר מסמכים של מנכ"לית המשרד בנושא הזה. היא בהחלט אישרה את המהלך הזה. ברור לנו שהמהלך המבני לא הוא זה שבלבד יביא לשיפור בהישגים הלימודיים ודרושים צעדים נוספים.
היו”ר אברהם פורז
ומה יהיה מעבר להצעה?
איציק תומר
אני מפרט. אני רוצה לומר שבמסגרת תכנית החומש אנחנו העברנו למעלה מ-4,000 שעות לאוכלוסיות חלשות ולאוכלוסיות כאלה שהעיר הגדירה. אנחנו מבקשים מבתי-הספר.
היו”ר אברהם פורז
רק בחיפה?
איציק תומר
רק בחיפה. זה אפשר לבדוק את זה עם אהרוני, יושב פה המפקח על בתי-הספר שיכול לאשר את זה.
יהודית גידלי
1,000 לכל שנה?
איציק תומר
נכון. אני אומר בממוצע, יכול להיות שבשנה מסוימת היו 1,200 שעות. ובהחלט על-פי מיפוי שערכנו בבתי-הספר בעיר שחיפה, שבתי-הספר ערכו ודרשו את אותן שעות ובאותם תלמידים שהם הגדירו כחלשים. אותם ילדים קיבלו בהחלט תגבור. הן בבתי-הספר היסודיים והן בבתי-הספר העל-יסודיים.

אני חושב שהשיפור הן בבגרויות ואנחנו יודעים באיזה מצב התלמידים היו, באיזה מצב הם היום. ברור לנו, יש לנו בהחלט שיפורים בהישגים הלימודיים של התלמידים. אנחנו בהחלט מודעים לכך שהשיפורים הם כאלה שמחייבים השקעה רבה נוספת. זה ברור לנו.
יונה יהב
אנחנו השקענו יותר.
איציק תומר
אני לא אומר שאתם לא השקעתם, אני אומר מה המשרד השקיע.
יונה יהב
אני חושב שהמשרד צריך להשקיע עוד.
איציק תומר
אני במפורש אומר את זה, באופן חד-משמעי, אני חושב שהמשרד הזה צריך להשקיע עוד ולא רק בשנה הקרובה, אני חושב שזו תכנית, אנחנו קוראים לזה תכנית חומש שכאמור, חבר-הכנסת שריד החל בה ואני חושבת שהיא צריכה להימשך לפחות עוד חמש שנים.

אני מקווה שנקבל את ברכת חברי-הכנסת למהלך הזה. ראש-הממשלה עצמו תומך במהלך הזה משום שהתכנית הזו חשובה. ראש הממשלה, אני חושב שהוא תמך בה בשנים האחרונות. עובדה שאנחנו מקבלים את התקציב המיוחד כולל זה של משרד החינוך על-מנת בהחלט ליצור העדפה מתקנת במגזר הערבי והדרוזי בכל מדינת ישראל.
יוסי שריד
ברשות היושב-ראש, תרשה לי שאלה אחת. אני מרשה לי שאני אדבר במונחים קצת יותר ספציפיים. היה קיצוץ גדול בכל שעות הלימוד בכל המערכת והשנה לומדים פחות שבע שעות שבועיות בכל מערכת החינוך. ובשנה הבאה יכול להיות שירדו עוד חמש שעות.

לגבי המערכת הזו, הקיצוצים האלה היו או לא היו.
איציק תומר
תכנית החומש לא נפגעה על-ידי הקיצוצים האלה.
יוסי שריד
אני לא מדבר אתך על תכנית החומש.
היו”ר אברהם פורז
הפלט עבד גם עליהם?
איציק תומר
הקיצוץ עבד על כל המערכת.
יוסי שריד
לגבי בתי-הספר בחיפה?
חרדאן זכריה
לגבי בתי-הספר בחיפה, יש שני בתי-ספר שיש להם יום לימודים בן 41 שעות שלא נפגעו. זה 50 אחוזים מבתי-הספר הממלכתיים הרשמיים הם מקבלים עדיין יום לימודים ארוך, אין קיצוץ בזה.
יוסי שריד
מה עם השלושה האחרים?
חרדאן זכריה
שניים רק נשארו. שניים, יש להם יום לימודים ארוך בן 41 שעות.
יוסי שריד
אני אוהב תשובות מדויקות. זאת אומרת, הקיצוצים שהיו בכל המערכת חלו גם על המערכת של החינוך הערבי בחיפה?


זאת אומרת, מתוך התוספת אתה מגיע לפחות. אני רוצה שהיושב-ראש יבין.
היו”ר אברהם פורז
לא, זה ברור. הם קיצצו והחזירו.
יוסי שריד
בשנים האחרונות אנחנו מדברים על תוספות, והמשמעות היא שהתלמידים מקבלים פחות.
היו”ר אברהם פורז
קיצצו פלט והחזירו.
יוסי שריד
לא קיצצו, פחות ממה שלמדו בשנה שעברה ופחות בשנה שעברה ממה שלמדו בשנה הקודמת.
היו”ר אברהם פורז
רבותיי, אני לצערי חייב עכשיו לעזוב, נדמה לי בעוד רבע שעה יש פה ישיבה אחרת, יש איזה פגישה חשובה עם מבקר המדינה ואני חייב ללכת. אז אני מציע שלא נסכם את הדיון היום.

אני מציע, אין טעם לבקר שם עכשיו, נכון שיש חופשה? אין טעם. אני מציע חבר-הכנסת ברכה אתה תנהל את המשך הישיבה, ב-11:00 תשמע את ההורים. אני מציע שתקבל החלטה בתום הישיבה, שלא נקבל החלטה ונקיים ביקור ואחרי שנקיים ביקור ונקיים את החלטה שקיבלה קודמתי, אז נסכם את הדברים.
יונה יהב
אני מציע לבחון שהישיבה תתקיים בחיפה.


החלפת יו"ר לישיבה - היו"ר מוחמד ברכה
יוסי שריד
כן, אבל אני מציע שבכל שזאת אנחנו לא נסתפק בהחלטה על ביקור. אני מציע שההחלטה על הביקור תלווה לפחות בהצהרה כללית האומרת שהוועדה משוכנעת שמערכת החינוך הערבית בחיפה ראויה למדיניות ארוכת טווח שחייבת להתחיל השנה של מדיניות של העדפה מתקנת.
היו"ר מוחמד ברכה
ד"ר יאסר מנסור, ראש ועד ההורים בחיפה.
יאסר מנסור
קודם כל, אני מבקש להודות לכל היוזמים של הדיון והיטיב חבר-הכנסת שריד לתאר את המציאות. המציאות היא קשה מאוד ומערכת החינוך הגיעה לממש מצב של קריסה. וזה מתבטא בכל מיני רבדים.

מספיק לדעת שהנשירה מכיתה ז' עד כיתה י', 50 אחוזים. מ-220 תלמידים שמתחילים בכיתה ז', מגיעים לתיכון רק 100 תלמידים מסיימים. אנחנו רואים את ההישגים הנמוכים מכל הבחינות שקיימות.

אני מפצל את הבעיה לשני חלקים. החלק המיידי שאמור לפתור בעיה אקוטית מאוד שזה בעיית חטיבת הביניים. רק כדי להסביר, כי אני מניח שפה לא מובן כראוי הנושא של החיטוב בחיפה שנעשה לפני שלושה שנים וסובל מאז מבעיה מאוד קשה.

התלמידים בבתי-ספר יסודיים מתפזרים מכל חלקי חיפה, כאשר ישנה חטיבת-ביניים אחת שהיא במרחק של 10 ק"מ והילדים צריכים לקחת כמה אוטובוסים כדי להגיע לחטיבת-ביניים, בגיל 12 שזה גיל מאוד קריטי ומאוד מאוד רגיש. ואנחנו יודעים שהתלמידים האלה נחשפים לסיכונים ביטחוניים ובטיחותיים.

לכן העיגון של התלמידים האלה בסעיף 12(ב), מקום אחד יוצר מתיחות ויוצר בעיית הסתגלות קשה, מתחים מאוד גבוהים.
יהודית גידלי
מה גודל חטיבת הביניים האחת הזו?
יאסר מנסור
היום זה 350 תלמידים.
יהודית גידלי
אז לא הולך לפצל אותם לשני בתי-ספר?
יאסר מנסור
לא, אנחנו פיצלנו את כיתות ז' ו-ט' בהתאם להסכם שהיה בשנה שעברה. אז תוסיפי עוד 220 תלמידים, אז אנחנו מגיעים לכמעט 500 תלמידים. אז לכן אנחנו חושבים שהמיון בתלמידים האלה, בגיל הקריטי הזה, בגיל 12, במקום מגוריהם, תיצור בעיה מאוד רצינית וזה פגע בהישגים שלהם לאורך הזמן.

מספיק לדעת שרמת האלימות בתוך בית-הספר פי שלוש מהממוצע הארצי וההישגים הם הרבה הרבה מתחת לממוצע, אולי הכי נמוך בארץ. לכן אנחנו חשבנו לפתור את הבעיה הזו על-ידי יצירת רצף חינוכי בתוך השכונות ושילוב כיתות ז' ו-ח' בתוך בתי-הספר. זה בלי קשר לבדיקה יסודית של המערכת.

אנחנו מגלים סממני בדיקה שאנחנו ערכנו ישנן בעיות לימודיות בכל תחום ותחום החל מגני-ילדים ויסודי, בתיכון וכל המניפולציות שנעשים בהכללה, משפר את ההישגים מבחינת בגרויות, מבחינת מיצב. אנחנו חושבים שזה לא טיפול נכון בבעיה, זה לא טיפול שורש.

אני רוצה להתייחס רק לאלפי השעות שמשרד החינוך מקציב. אני חייב להגיד לכם בגלל הסיטואציה, בגלל המצב של מערכת פרטית וממלכתית, הפרטית שהיא סלקטיבית והממלכתית שהיא לא סלקטיבית, מצטברים מאה אחוז מהבעיות והילדים עם צרכים מיוחדים ב-30 אחוז שבמערכת הציבורית.

לכן יצרת חוסר איזון מאוד קשה. ואלפי שעות שהאדון דיבר עליהם, הם מספיקים בקושי לבית-ספר אחד, כי מדובר בשעות פיקטיביות ובמיוחד שעיריית חיפה השקיעה פי שניים וכנראה שצריך שצריך פי 10 מאלה. לכן אנחנו שומעים את המושג הזה של אלפי שעות כמשאבים וגם נראה זה לא תואם את הצרכים.
עזמי בשארה
יאסר, קודם כל דילגת על מסוים שדיברת שלא כל-כך הבנתי, האם אתה מתכוון לבתי-ספר יהודיים?
יאסר מנסור
לא, אני מדבר על דחיית המעבר של התלמידים לעוד שנתיים בגלל סיבות שונות, בגלל הצורך להשאיר אותם את תהליך ההתבגרות שלהם בשכונות שלהם. וזה טיעון מאוד מאוד חשוב ואני חייב לציין שהנושא הזה נבדק בכמה וכמה ועדות, לרבות ועדות שהוקמו בשותפות משרד החינוך. וכולם הגיעו למסקנה אחת שהדבר הזה חייב להיות הצעד הראשון לקראת שיקום.

ואנחנו מסכימים במאה אחוז שזה לא יפתור את הבעיה. אבל זה מהווה צעד ראשון כדי לפתור את הבעיה הספציפית הזאת.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה רבה. רבותיי, יש לנו מעט מאוד דקות ואנחנו נצטרך גם לסכם ויש גם דיון אחר בכנסת.
זהבה שפר
אני מצטרפת לכל הדוברים שלפני שציינו שחייבים לעשות שינוי במערכת החינוך הערבית. אין ספק שההישגים של מערכת החינוך הערבית, אני יכולה להעיד על חיפה, לא יודעת לומר את זה במקומות אחרים, אני מניחה שהמצב הוא לא שונה הם הישגים נמוכים וחייבים לעשות שינויים.

אבל לא השינויים המבניים הם אלה שיביאו לנו את הגאולה. היום מדברים במצגת שראיתי בעיריית חיפה על 40 אחוזים מתלמידי המגזר הערבי בחיפה שאינם יודעים קורא וכתוב. והמצב הזה לא נוצר בחטיבת הביניים שעליה מדברים על חיסולה.

המצב הזה נוצר בבתי-הספר היסודיים ששם הם לומדים לקרוא. הוא נוצר בשלבים, נקרא לזה אחרת, הוא נוצר בשלבים מוקדמים יותר והמשמעות של זה היא שבאמת צריך להשקיע משאבים מעל ומעבר לממוצע ולשוטף כדי להגיע להישגים. אלה הנתונים מעיריית חיפה, 40 אחוזים.

לכן אני אומרת יש כיעור במערכת הציבורית בבתי-הספר היסודיים ובגני-הילדים, בואו מן השורש, תטפלו בבעיה. עכשיו אם אנחנו אומרים שבבתי-הספר היסודיים אלה הם תוצאות, הוספת ז'-ח' לבתי-הספר היסודי, מה שהיא תעשה, היא תנציח את הביעה כי אותם דברים ואותן שיטות שבהם עובדים בבתי-הספר היסודיים, כל מה שנעשה ימשוך את זה עוד שנתיים.

אז לכן הפתרון של לקחת ולצרף את ז' ו-ח' לבתי-הספר היסודיים, אני רואה בה הנצחת המצב הקיים ולא שיפורו. עשו ניסוי השנה בכיתות ז', לקחו ופיזית העבירו אותם למתקן של החטיבה העליונה. המורים של חטיבת הביניים עבדו עם התלמידים האלה עם משאבים נוספים, בשיטות אולי אחרות גם. ויש תוצאות טובות יותר.

זאת אומרת, שאותם מורים של חטיבת הביניים שעבדו לפני כן במתקן אחר, במסגרת אחרת, עם השקעות היום יותר גדולות, נותנים תוצאות. זאת אומרת, שאותם מורים עושים את העבודה עם משאבים נוספים ובעזרת עזרים מתאימים, הם משיגים את התוצאות. תנו להם את העבודה כמו שצריך.

לגבי המערכת הפרטית, חבר-הכנסת שריד אמר שהוא חושש מקריסת המערכת הממלכתית. ואני רוצה פה לומר שהעובדה שישנו את מערכת החינוך בחיפה ל-א' –ח' – ט'- יב' תגרום לקריסת המערכת הממלכתית לחלוטין. כי נכון להיום בכיתות ט' במערכת הפרטית התלמידים לומדים חינם.

זאת אומרת, שמה שהם יעשו הם ילמדו א'-ח' במערכת הממלכתית ולקראת ט' הטובים שייקלטו במערכת הפרטית, שהיא סלקטיבית, הם אלה שיעברו לפרטי ואנחנו נשב עם מאה אחוז תלמידים עם בעיות במערכת הממלכתית שזה ודאי לא מה שאנחנו רוצים.

חשוב לי לומר. ארגון המורים מתנגד לשינוי הזה, אין הסכמה של הארגונים בעניין הזה. הוא לא מסכים לשינוי והמנכ"לית אמרה שכל שינוי ייעשה.
היו"ר מוחמד ברכה
השינוי יתבצע ללא הסכמה המנכ"לית.
יוסי שריד
אני מקבל על עצמי להידבר עם ארגוני המורים שזו משימה לא קלה.
חרדאן זכריה
שלום לכולכם. אני רוצה להתייחס לדברי ידידי, ד"ר יאסר וגם לאחרים, ד"ר יאסר הסתכל רק על החצי הכוס הריקה ולא המלאה. ואני כאן רוצה קצת לדבר גם על החצי הכוס המלאה. מערכת החינוך אצלנו במשרד החינוך תומך במערכת החינוך הציבורית.

נתנו משאבים להדרכה, שעות מסל מנהל המחוז שלו. נפתח בית-ספר לבעיות התנהגות שד"ר יאסר ושתי"ל יזמו את זה. ומשרד החינוך נענה אליו לטפל בבעיות של תלמידים שיש להם בעיות אלימות.

לגבי הנשירה, זה 50 אחוז זה לא מדויק. העירייה יחד אתנו, יש לנו קב"ס ואגף שח"ר ואנחנו מטפלים בכל בעיה של תלמיד שנושר. יש תלמידים שעברו מכיתה ט', הלכו לבתי-ספר מקצועיים יהודיים, כמו מזור ואחרים, והם המשיכו חלקם לבגרות, גם עם שלוש יחידות בשזר. ולכן ה-50 אחוז זה לא מדויק.

עכשיו לגבי המשאבים שלנו, אנחנו מכירים בקושי שיש בעיות במערכת החינוך הציבורית. אבל אנחנו כמשרד עם כל המשאבים, השתלמות, ימי הדרכה וחומש, נפעל גם בשיתוף עם עיריית חיפה להעלות את ההישגים.
יוסי שריד
כמה תלמידים ערבים יש היום בבתי-הספר היהודיים?
שהירה שלבי
מעט מאוד. על גבול ה-20-30. אני רוצה להגיד שאני בתחושה שלי לפעמים אנחנו סוטים מהדיון העיקרי. יש פה תהליך של שיקום המערכת ושיתוף פעולה בין עיריית חיפה לבין ההורים שהתחיל גם ממשרד החינוך.

משרד החינוך התחייב לחלק מהרפורמה. התחייב לבצע בה את הרפורמה וגם להשתתף בה כספית וגם לקיים את ההחלטה של הרפורמה. ברגע שהתחלנו ליישם משרד החינוך יצא מהיישום. והתחיל גם לשים רגל וכאן המשבר.

לי חשוב לציין את זה שבעצם הסיפור במערכת התחיל לפני שנתיים בשיתוף פעולה מלא גם עיריית חיפה וגם חלקית ממשרד החינוך שהיו בהתחלה שותפים מלאים. עד שהגענו לשלבים מתקדמים, ואנחנו רוצים להמשיך את הרפורמה. אני מסכימה אתך שצריך לטפל בילדים מהיסודי ויש לנו תכנית בשיתוף פעולה עם עיריית חיפה שנקראת "צמצום פערים" שאנחנו עובדים על השיקום המערכת היסודית.

הבקשה המאוד מוצדקת היום שאנחנו דנים בה, היום, היום, היא הרפורמה בתחום חטיבת הביניים שילדים שגרים בשכונת חליפה למשל שזה בדרום העיר, להגיע לרחוב עבאס, לקחת שני אוטובוסים בשביל להגיע.
זהבה שפר
כשהם רצו להגיע חיפה, הם נסעו בשני אוטובוסים כי זה היה חשוב להם.
שלבי שהירה
אם יש 20 תלמידים, 10 תלמידים שבוחרים אישית להגיע לנצרת או לכיתה ה' ברחוב הגפן, זה אישי. אבל כשמערכת שלמה דורשת מילד בן 11.5 לקחת אוטובוס, בלי הסעה, להגיע לבית-ספר במרכז העיר, יש פה פגיעה.

הערה אחרונה. לגבי השיפור וההישגים של תלמידי ז' ובגלל ההשקעה ובגלל המאמץ האדיר ששמו בתוך התיכון ולא בחטיבת הביניים.
אמאל ג'בארין
רק להבהיר את העניין של הנשירה. השנה יב' מר חראדן היה במסיבת סיום, סיימו את יב' 106 ילדים. כשבכיתה ז' נכנסו לבית-הספר, לחטיבה העליונה, 220 ילדים. ההפרש הוא 114 ילדים, איפה הילדים האלה? לא חשוב לי אם הם הלכו לבית-הספר פרטי או לא, הם לא נשארו אצלי, אז זה כשלון שלי.

אני חושב שהם צריכים להסיק מסקנות.
היו"ר מוחמד ברכה
אני רוצה לסכם את הישיבה.

הוועדה קודם רשמה לפניה את הודעתו של ראש עיריית חיפה בכל מה שנוגע לשיחה שהיתה לו עם מר וסרמן ומשרד החינוך. אנחנו גם רושמים לפנינו את המכתב שנמצא פה שמופנה לראש העיר על-ידי רונית תירוש, המנהלת הכללית של משרד החינוך שבו היא אומרת:

"בהמשך למכתבי אליך בנדון …" "וכן בהמשך לשיחתנו שהתקיימה, הריני להודיעך כי אני נותנת לך בזאת את אישורי להערכתכם להתאמת המבנה הארגוני של בתי-הספר הרשמיים במגזר הערבי בחיפה החל בשנת הלימודים הבאה".

המכתב מ-20.6.2005.

אני מאוד מקווה ואנחנו מבקשים בשם ועדת החינוך שלצד הודעתו של מר וסרמן, שבנוסף שארגון המורים לא יערים קשיים ואנחנו נמצא את הדרך להידברות וגם לביצוע הדבר המתבקש בכל מה שנוגע לחטיבות הביניים.

אני רוצה לקרוא הצעת סיכום לחברי-הכנסת, הם אמורים לאשר אותה.

ועדת החינוך של הכנסת שותפה לקביעה שמערכת החינוך הערבית הממלכתית בחיפה סובלת מבעיות ייחודיות שמדרדרות את המצב.

הוועדה סבורה שמשרד החינוך חייב להחיל על מערכת החינוך הערבית ממלכתית מדיניות שיטתית ונמרצת של העדפה מתקנת. העדפה מתקנת משמעותה יותר שעות לימוד שבועיות בפועל שאינן … בשל קיצוצים הכלליים במערכת החינוך.

ועדת החינוך תקיים בזמן הקרוב סיור במערכת החינוך הערבית בחיפה כדי לעמוד מקרוב על בעיותיה ולפעול לטיפול מעשי בבעיות שלה.

יש התנגדות מחברי הכנסת? לא.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים