כנסת פתוחה

PAGE
28
ועדת הכלכלה

20.6.2005

הכנסת השש-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 430

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, י"ג סיוון התשס"ה (20 ביוני, 2005), שעה: 11:00

1. צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ה-2005 בדבר סימון סיגריות.

2. צו הגנת הצרכן (שינוי התוספת לחוק), התשס"ה-2005 בדבר פטור מחובת פרסום ונקיבת מחיר כולל ובשקלים לרכב שכור.

חברי הוועדה: היו"ר אמנון כהן

ענבל גבריאלי

דוד טל

עו"ד שרית זוכוביצקי-אורי – משרד התחבורה

אריה שבי – מנהל אגף המוצר התיירותי, משרד התיירות

יאיר עמיקם – סמנכ"ל הסברה, משרד הבריאות

אילנה מישר – ס' היועצת המשפטית, משרד הבריאות

מיכאל אטלן – מ"מ היועמ"ש, משרד התמ"ת

יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת

ביתיה פודרביטל – רפרנטית תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דן פרידמן – יועץ משפטי לחברת דובק בע"מ

קארין רמות – אחראית רגולציה, OTL
עו"ד אודליה עפר – OTL
עו"ד שלומי לויה – איגוד לשכות המסחר

עמית אבנר – מנהל תחום השכרת רכב, איגוד לשכות המסחר

עו"ד עמוס האוזנר – יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון

עו"ד אתי בנדלר

לאה ורון
רשמה: שושנה מקובר

1. צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ה-2005 בדבר סימון סיגריות

שלום לכולכם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הדיון היום עוסק בשני נושאים: (1) צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ה-2005 בדבר סימון סיגריות; (2) צו הגנת הצרכן (שינוי התוספת לחוק), התשס"ה-2005, בדבר פטור מחובת פרסום ונקיבת מחיר כולל ובשקלים לרכב שכור.

נפתח תחילה בנושא הראשון של סימון סיגריות.

מדובר בתיקון מעט קוסמטי לתיקון שהיה בעבר, שהכניס במשולב עם משרד בריאות גם את אותן הוראות אזהרה - - - על קופסאות הסיגריות, וגם אסר את השימוש במילה "לייט". כרגע, אנחנו רוצים למנוע אפשרות שבה מישהו יחשוב שהוא יכול לסמן את אותן הוראות אזהרה על הצלופן של חפיסת הסיגריות – אותו צלופן שאנחנו קורעים וזורקים מיד.

לא תמיד – לא כולם זורקים. יש מי שזורקים רק את החלק העליון, והתחתית נשארת.

הגישה היתה שהסימון חייב להיות על אריזת הסיגריות.

מדוע? אתה מכיר את העמדה שלי ביחס לנושא הזה – אני תומך מאוד באזהרות הגדולות, וכן הלאה. אבל המטרה שלי למעשה היא להזהיר את האדם לפני שהוא רוכש את המוצר – הוא ראה את האזהרה, הוא יודע שמדובר במוצר מסוכן, ועל דעת זה הוא מעשן.

ברגע שבו הוא כבר רכש את המוצר, מה אתה רוצה ממנו?

ברגע שבו הוא קנה – זה נשאר. הוראות האזהרה קיימות - - - יש מי שגם לא מסתכלים על החפיסה גם בשעה שהם מעשנים. גם הם אולי לא קוראים את כל - - -

ביחס לתקנה שתקנו על קופסת סיגריות – תקנו על הקופסה עצמה. אבל לא תקנו על כל סיגריה וסיגריה. אם בחנות שלי, למשל, ימכרו סיגריות בבודדים, למשל--

זה אסור, אבל עושים את זה.

סיגרים אפשר לסמן ולמכור אחד-אחד?

אפשר למכור, אבל אי אפשר לסמן.

אני מנסה למצוא פתרון – יש לי הצעה מסוימת, ואציג אותה בפני היושב ראש בהמשך הדיון. עם זאת, יכול מאוד להיות שצריך למצוא פתרון לדבר הזה.

עו"ד קמחי, אבקש שתציג באופן כללי את התיקון המוצע לגבי חפיסות סיגריות ולגבי כל המשתמע מכך. לאחר מכן נפתח את הדיון.

המשפט המרכזי כאן הוא שלגבי סיגריות "סימון כאמור יודפס על גבי החפיסה או הקופסה ולא על גבי האריזה השקופה". למיטב ידיעתי, מתוך שיחות שניהלתי עם חברות הסיגריות ועם היבואנים, בנושא הזה לא היתה להם בעיה.

לגבי הסיגריות אין בעיה.

הלכנו בנושא הזה - גם בנושא של הסיגרים והסיגרלות, שמיובאים ברובם ונמכרים בכמויות נמוכות. כל היבואנים טענו שיש להם בעיה ליצור מדבקות מיוחדות – כשם שעל קופסאות הסיגריות שלהם כל האזהרות מודפסות--

האם ישבתם עם חברות הסיגריות וניסיתם למצוא איזשהו פתרון לנושא הזה?

היה כאן פתרון – בנושא הזה יש הליכה לקראתם כדי לפתור את הענין.

האם הפתרון הוא על דעתן של החברות?

לדעתי, הוא היה על דעתן כי זהו פתרון הגיוני. זה מנע את הסיטואציה של חיובן לסמן - - - גם את קופסאות הסיגרים.

אם זה גם על דעתן, אין לי בעיה - - -

בתקנות האלה אפשרנו לבוא ולסמן את זה במדבקה - על גבי האריזה עצמה, ולא על הצלופן.

כלומר, לדבריך אצטרך לפתוח את הצלופן.

אתה לא צריך – את זה אתה עושה מראש. הסימון הוא בכל מקרה בקו פס הייצור. אבל הם לא צריכים קו ייצור מיוחד לישראל; הוא שם מדבקות שהוא אמור לספק לכל יצרן.

נציגת משרד הבריאות, בבקשה.

רק רציתי להוסיף שעל פי צו הגנת הצרכן, כל מוצרי הטבק בלאו הכי חייבים להיות מסומנים בחו"ל; לא מדובר על סימון בארץ. אם כן, באותו זמן שבו מכינים את המוצר בחו"ל, באריזה - - - אפשר להדביק את האזהרה על הסיגרים--

על כל סיגר בודד?

מדובר באריזה החיצונית.

נציגי החברות לייבוא סיגריות, בבקשה.

שמי עו"ד דן פרידמן, ואני מייצג את חברת דובק.

דובק היא יצרנית בראש ובראשונה, אבל היא גם יבואנית של סיגרים וטבק מקטרת - - -

האם התקנה הזאת מפריעה לכם?

כן, ואסביר: ככל שהדבר נוגע לסיגריות, אין לנו התנגדות שהאזהרה תודפס על גבי החפיסה, מתחת לצלופן. עם זאת, קיימת בעייתיות בכל הנוגע למוצרים אחרים כמו סיגרים וטבק למקטרת.

אני אוחז בידי אריזה של טבק למקטרת של "קפטן בלק", ואין כאן בעיה: יש כאן מדבקה, כפי שמציע מר קמחי, ורשום עליה סוג הטבק, שהמכס שולם ואת האזהרה.

מצוין - זה בדיוק מה שאני אומר, ואחדד את הדברים: אנחנו נשים ונדביק. על פי סעיף 9 בחוק הגבלת הפרסומת מותר להדפיס או להדביק - אין בעיה. אנחנו מוכנים להדביק. הבעייתיות נעוצה בכך שהם רוצים שההדבקה תהיה מתחת לניילון. זו דוגמה מצוינת, כיוון שכפי שאנחנו רואים הניילון נשאר גם לאחר שפותחים את האריזה הזאת - לא מדובר בצלופן שאפשר להוריד. מטרתו של מר קמחי היא למנוע מצב שבו אדם יסיר את האריזה ועמה תיפול גם האזהרה. גם על כך אני חולק, כי כפי שנאמר כאן על ידי חבר הכנסת טל, ברוב המקרים יש סרט קטן, והצלופן נשאר. כך שאם מודבקת עליו אזהרה היא גם תשאר. אבל נניח לכך לרגע. כשמדובר בטבק למקטרת, לא ניתן להסיר את הניילון הזה. כלומר, אם האזהרה תודבק על גבי הניילון, היא תשאר מודבקת ובולטת לכל אורך השימוש, גם לאחר פתיחתו של המוצר. כך המטרה תושג. לא צריך לחייב דבר שהוא בלתי אפשרי, כפי שאומרים לי, לפיו המדבקה תודבק מתחת לניילון. זה בלתי אפשרי כשמדובר במוצר הזה.

כלומר, מבחינת דובק לפחות, הבעייתיות נוגעת רק למוצרים כמו סיגרים, סיגרלות וטבק למקטרת, שהם מוצרים מיוחדים שארוזים באריזות מיוחדות. אני מציע שנשב כפי שעשינו לא פעם במקרים אחרים - רק בסוף השבוע שעבר קבלנו את הצו הזה.

לא תיאמו אתכם? אמרו שתיאמו אתכם.

איש לא תיאם ואיש לא דיבר אתנו בענין הזה.

עו"ד קמחי, אמרת שתיאמת עם כל הגופים.

לגבי הסיגריות תיאמתי עם כולם – גם עם היבואנים.

אם כך, אנחנו נאשר רק את הסיגריות אם תיאמת אתם. את שאר הדברים לא נוכל לאשר. זאת חצי עבודה.

לעניות דעתי לא כדאי לאשר חצי, אבל זה נתון כמובן להחלטתו של היושב ראש. אני מציע שנשב עם הממונה על הגנת הצרכן ונציגי משרד הבריאות, נציג בפניהם את האריזות וננסה להגיע להבנות, כפי שעשינו בעבר.

אם יש לך הצעה קונקרטית אולי נוכל להגיע להסכמה כאן.

עו"ד בנדלר, כפי שאת בוודאי יודעת, לפי סעיף 2(ה)(1) לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), דרך המלך היא סימון על הצלופן, על האריזה החיצונית. כאן מנסים לשנות את הכלל הזה. בסעיף האמור נכתב: "אם האריזה מורכבת ממספר שכבות, יהיה הסימון על השכבה החיצונית. אולם אם השכבה החיצונית עשויה חומר שקוף, מותר שהסימון יהיה מתחתיה." כלומר, דרך המלך היא – וכך חשב המחוקק – שהסימון צריך להיות בחוץ, על האריזה החיצונית.

למחוקק מותר לשנות את דעתו אם הוא רואה שהנוסח הקודם לא היה ראוי.

כמובן, אין מחלוקת על כך. כל שאני אומר הוא שלגבי סיגריות אין בעיה מבחינתנו לאשר שההדפסה תהיה מתחת לצלופן.

זה גם מה שקורה בפועל.

כן. לגבי סיגרים וכל המוצרים האחרים – שתותר הדבקת האזהרה על האריזה החיצונית.

שמעתי את דבריו של עו"ד פרידמן, ואני מסכים באופן חלקי בלבד. לצורך הדוגמה, אתייחס למוצר הטבק שהוצג כאן: האריזה אכן נשארת שלמה גם לאחר הפתיחה. אגב, המדבקה הזאת לא מספקת כיוון שהיא לא כוללת את אזהרות הבריאות – זו אזהרה ישנה. בהתייחס לדוגמה הזאת, הם יותר קדושים מהאפיפיור, כפי שאומרים. כך זה צריך להיות – זה רק מראה שאם רוצים יכולים.

אבל אולי יש מוצרי טבק אחרים או סוגים שונים, בהם קשה לבצע את זה.

בהנחה שהאזהרה הזאת בגודל הנכון תהיה גם על הפלסטיק – כיוון שהאריזה נשארת שלמה, אין לי בעיה.

איך כותבים את זה בתקנות?

לגבי מוצרים ארוזים בצלופן שמוסר – לא. שם ההדבקה צריכה להיות - - -

אני לא מבין: האם אתם מדברים על הצלופן העוטף קופסת סיגרים גדולה? הרי מטרת התקנות היא שהצרכן יראה את האזהרה בכל פעם שבו הוא נוטל מהמוצר. כאשר אני לוקח סיגרים מהקופסה הגדולה ורואה בכל פעם את האזהרה מול העיניים שלי זה גם צריך להיות בסדר.

- - -

עו"ד קארין רמות, בבקשה. אבקש שתתמקדי בתשובתך גם בשאלתו של חבר הכנסת טל לגבי המצב שבו אדם רוכש סיגרים בקופסת עץ יפה, העטופה עטיפת ניילון ועליה מודבקת האזהרה. אומר חבר הכנסת טל שכדי ליטול סיגר אחד צריך לפתוח את הניילון - קופסת העץ נשארת והאזהרה שעל הניילון נופלת. האם תהיה בעיה להדביק את האזהרה על העץ?

קשה לי להשיב לשאלה לגבי סיגרים, כיוון שאנחנו לא מייבאים סיגרים.

בסיגרים יש מגוון רחב מאוד של אריזות – החל באריזת צלופן אחת שמאגדת את כל הסיגרים, עבור דרך קופסאות קרטון המחופות בצלופן וכלה באלף ואחד סוגים. יש גם סיגרים בודדים באריזת אלומניום. לפיכך, אני אומר שלא ניתן לקבוע כאן כלל. לגבי סיגריות אין בעיה – כולנו יודעים איך נראית חפיסת סיגריות. לגבי סיגרים וסוגי הטבק האחרים – לא ניתן לקבוע כלל אחד. הרעיון צריך להיות הדבקה על האריזה החיצונית – זה הדבר היחיד שאפשר יהיה לעמוד בו.

שמי עו"ד קארין רמות, אני מייצגת את חברת OTL. אנחנו יבואנים של ה"קפטן בלק" שהוצג כאן.

אתם יכולים לחיות עם התקנות?

לא ממש, מאותן סיבות: עם הסיגריות אנחנו מסתדרים – זה באמת מודפס על האריזה הפנימית ואין שום בעיה. יש לנו בעיה אחת עם סיגרים קטנים – סיגרלות. קיבלנו את הייבוא שלהן רק בתחילת החודש, כאשר רק עכשיו קיבלנו את העיצוב החדש של האזהרות, כאשר הכל מודבק על החפיסה כמו שצריך. הענין הוא תווית היבואן, כפי שמבקשים. כרגע היא נמצאת על החלק העליון של החפיסה.

- - -

סעיף 17(ג) - התוספת השניה – מדבר רק על האזהרות. אין לך בעיה עם תווית היבואן.

האם נוכחים בישיבה נציגים של יצרני סיגריות או יבואנים אחרים שמעונינים להציג את עמדתם?

אולי אדבר בשמו של עו"ד אבי כהן, שכותב לי כדלקמן: "לקראת ישיבת יום 20.6 בנושא הנדון, נתבקשתי על ידי מרשתי גלוברנדס בע"מ לפנות אליך כדלקמן –

1. הסיגריות המשווקות על-ידי מרשתי אכן נושאות את האזהרה על גבי החפיסה עצמה. עם זאת, כדי להסיר כל מקום לספק, רצוי לתקן ולהבהיר את הנוסח כך שיהיה "ולא על גבי העטיפה החיצונית השקופה שלהן". זאת משום שהחפיסה עצמה עשוה להיות בעיצובה, בהווה או בעתיד, דמוית צבע שקוף. גם מבחינת העברית התקנית, נייר הצלופן העוטף את החפיסה איננו בגדר אריזה."
לגבי ההערה הראשונה, נדמה לי שהענין תוקן. לגבי ההערה השניה, הוא מדבר על העטיפה החיצונית, ולא על האריזה. אקרא את המשך המכתב:

הפסקה השניה במכתבו מתייחסת לתקופות, לכניסת הצו לתוקפו, ואולי נדבר על כך בהמשך.

בבית המשפט הוא דווקא אמר שאין לו - - -

אם כן, הוא לא רוצה "אריזה שקופה" אלא "עטיפה של האריזה", וזה הגיוני.

הערה נוספת בנושא המשפטי, ברשותך עו"ד בנדלר: גם לפי הדירקטיבה, אין שום חובה מתחת לצלופן או מעל הצלופן – כל מה שצריך שם הוא שזה יהיה removable, כלומר שזה לא יהיה ניתן להסרה. זה לא שהיא מחייבת במלואה, אבל גם שם אין שום בעיה.

נציג משרד הבריאות, בבקשה.

לית מאן דפליג לגבי הסיגריות ולגבי חפיסות הטבק דוגמת זו שהציג בפנינו חבר הכנסת טל. זאת משום שזה חלק מהאריזה, והאזהרה לא נפגעת כתוצאה מפתיחה. אנחנו מדברים על צלופן שבא לארוז את קופסת הסיגריות, אותו הצרכן חייב לקרוע – ולא לפתוח – ולהשליכו לסל כדי להוציא את הסיגר. זה עושה פלסתר את כוונת המחוקק בנושא האזהרות לציבור מפני העישון.

אדוני היושב ראש, שמעתי את נציג היבואן, שמדבר על אלפי אריזות כאלה ואחרות - עם צלופן שמאגד קופסה גדולה או באריזה נפרדת. לפיכך, אני חושב שיהיה נכון אם נבקש גם מהמשרד הרלוונטי וגם מהם לשבת ולתת פתרונות. זאת משום שהתקנות שנאשר יכללו את כל האריזות. לכן, ייתכן שיהיו מוצרים מסוימים שהפתרון הזה לא יהיה אפשרי לגביהם כלל. אני מציע שאנשי המקצוע יישבו וידונו בנושא הזה. אם הם יביאו פתרונות – טוב. אם לא – אנחנו נצטרך לעשות זאת.

אם הבנתי נכון, הבעייתיות כרגע קיימת לגבי סיגרים. כלומר, אין בעיה בסיגריות ואין בעיה בסיגרלות.

לא, גם בסיגרלות.

בסיגרלות ובטבק למקטרת.

הבנתי שאין בעיה לגבי טבק למקטרת.

90% מהחפיסות הן כאלה.

אם כן, לגבי מוצרים שמגיעים בקופסה ארוזה בצלופן, כאשר האופציה היחידה היא לשים את המדבקה על הצלופן, הצרכן רואה את האזהרה רק בשימוש הראשון. אומר נציג משרד הבריאות שזוהי למעשה החטאה של כוונת המחוקק, משום שהכוונה היתה שהצרכן יראה את האזהרה בכל פעם שבה הוא משתמש בטבק ובמוצריו. האם יש אפשרות אחרת, מלבד זו שדורשת מהיבואנים לייבא את האריזות, להסיר את הצלופן, לשים מדבקה ולארוז מחדש?

זאת לא אופציה שקיימת בכלל - - -

זה לא מעשי במקרים רבים.

זה גם בלתי אפשרי מבחינה חוקית.

אני לא יכול להתייחס למוצר שמוצג כאן, כיוון שזה לא מוצר שדובק מייבאת.

למעשה, היום המוצר מגיע בדיוק באותה צורה כמו המוצר שאני מציגה כעת.

אם כן, מה הבעיה?

מבחינתנו, זה לא ניתן. ככל שהדבר נוגע לדובק, ישנם מוצרים שהדבר בלתי אפשרי לגביהם, כפי שנאמר לי. אפשר לבדוק את זה לגבי כל אחד מהמוצרים.

בלי לפגוע בכבודך, גם אתה לא יודע במה מדובר. אתה אומר "על פי מה שנאמר לי".

קבלנו את הצו בסוף השבוע שעבר. יש גבול לכמה - - -

אתה למעשה אומר שהחברות שמייצרות את הסיגרים ואת הסיגרלות שאתם מייבאים הן פחות גמישות, ולכן הן לא יסכימו לעשות את מה שעושות החברות--

בהחלט. בנוסף, הרבה פעמים זו גם פונקציה של כמות.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, המוזמנים. לפני חצי שנה נכנסו לתוקף שלוש הוראות שעוסקות בנושא הזה של הסיגריות. אחת מהן היתה יוזמה של הממונה על הגנת הצרכן – איסור על שימוש במונח "לייט" בסיגריות. השניה היתה נוסחי אזהרה מתחלפים מתוך 12 סוגים שונים. השלישית היתה איסור מכירת סיגריות לבני נוער מתחת לגיל 18. עברה חצי שנה, וכעת אנחנו עוסקים בסעיף של אחת הבעיות שמעורר הנושא הזה.

הייתי רוצה להביא לתשומת לב הוועדה, מאחר שאנחנו כבר עוסקים בנושא הזה, את הנושא בכללותו, ולא רק את נושא הצלופנים עליו מדברים כאן.

אבל כרגע אני דן בתקנות. רק על זה אני יכול לדון – אני לא יכול להוסיף או לגרוע.

אני מודע לכך. עם זאת, הדברים שנאמרים כעת יכולים להוות בסיס לדיון בשלב מאוחר יותר. זאת משום שלפי מה שאני רואה, ההוראה בדבר האזהרות המתחלפות לא מקוימת באופן מוחלט על ידי כל היצרנים. בפועל, בוחרים אזהרה אחת, זו שבעיניהם היא פחות אפקטיבית, ומפרסמים רק אותה. כך למשל, אזהרה פופולרית מאוד היא: עישון פוגע בעור הפנים. אבל מה עם המחלות? הרי יש אזהרות בנושא הזה? את אלה מפרסמים הרבה פחות.

משרד הבריאות, אתם צריכים לפקח על התחלופה באזהרות שמתפרסמות על חפיסות הסיגריות – איך אתם עושים זאת?

בייבוא, הנושא נבדק על ידי המכס. לגבי תוצרת מקומית, קיימת אפשרות ללכת למפעל ולבדוק בקו הייצור.

יש לכם מנגנון כזה שבודק ומפקח?

תכננו לעשות - - - אבל לא עשינו את זה עדיין.

זה מתוכנן?

כן.

מתי, בשנת 2010?

השנה.

נציגי משרד התמ"ת, האם יש לכם רעיון כיצד לפתור את כל הבעיות של כולם, כולל הבעיות שהועלו על ידי נציג דובק?

אנחנו מנסים להגיע כעת לאיזושהי נוסחה. אני חושב שהעיקרון מוסכם כאן על ידי כולם – כולם רוצים שהתווית תישאר. חשבנו שמצאנו כאן אתה דרך להבטיח את המטרה הזאת. לגבי האריזות האלה הסכמתי מיד ואמרתי שהפתרון הזה מקובל עליי. לגבי הסיגרים – אם נקבל איזושהי הצעה שבה האזהרה נשארת בת קיימא, אני פתוח לקבל אותה.

ביחס להדבקה על גבי אריזה שקופה, שבשימוש רגיל איננה מיועדת לקריעה או לפתיחה, אין לנו בעיה. לכך אפשר לתת ביטוי בניסוח, ואנחנו מתקרבים לגיבושו של נוסח חלופי.

אנחנו לקראת סיום ניסוח.

אוכל לקרוא אותו: "ואולם על אף האמור בסעיף 2(ה)(1) לצו, סימון כאמור יודפס על גבי החפיסה או הקופסה או על גבי העטיפה השקופה של האריזה. לענין מוצר טבק שאינו סיגריות, הסימון יכול שייעשה גם על גבי תווית שתוצמד על גבי החפיסה או הקופסה או על גבי עטיפה שקופה, שאינה מיועדת לקריעה או לפתיחה בשימוש רגיל, בהדבקה באופן שתמנע הסתרה."

יש בעיה עם זה. כפי שציין חבר הכנסת טל, ישנם מקרים בהם יש סרט דק שמוציא סנטימטר אחד בלבד מלמעלה, וכל הצלופן נשאר. על כן, הנוסח הזה רחב מאוד - גם אם האריזה ניתנת לפתיחה אסור להדביק עליה.

כפי שאמרתי בראשית דבריי, קיבלנו את הצו הזה בסוף השבוע שעבר. אני חייב לשבת עם הלקוחה שלי ולבדוק את כל מגוון האזהרות. אני מוכן לבוא לירושלים ולשבת עם נציגי שמרד התמ"ת ומשרד הבריאות על מגוון האריזות, ולמצוא פתרון. אין כאן מצב שבו יש ניסיון להתחמק ממשהו, חלילה; צריך פשוט למצוא פתרון מעשי.

אני לא מבין מה החשש כאן?

הניסוח שקראת לא מכסה קופסת סיגרים שמגיעה לכאן עטופה בצלופן, ואנחנו לא מסתפקים בכך שדובק תשים מדבקה. אני חושבת שזה לא הוגן כלפי דובק וכלפי חברות נוספות שמייבאות המוצרים הללו, שייאלצו להתמודד עם סירובן של החברות המייצרות לשים את האזהרה על המוצר עצמו. אם כן, אנחנו למעשה תוקעים אותם באמצע. אנחנו למעשה דורשים מדובק לייבא את המוצרים, להסיר את הצלופנים, להצמיד את האזהרה ולארוז מחדש.

כלומר, אנחנו הופכים את היבוא הזה לבלתי כדאי מבחינת דובק. אני ממש לא עומדת לפרוץ בבכי בגלל המצב הכלכלי של דובק, אבל אנחנו מעמידים אותם במצב בלתי שוויוני כלפי החברות המייבאות האחרות.

כפי הנראה, היבואן של "קפטן בלק" מסכים לעשות את זה כי החברה הזאת מייבאת כמויות, כך שלא משתלם להם לסרב.

אנחנו חייבים לבדוק את זה עם היצרנים.

ישנן אריזות נוספות – אריזות פח – שמצויות באותה בעיה בדומה לזו של חברת דובק. גם אנחנו מציעים לשבת עם משרד התמ"ת ולהגיע לפתרון הנכון.

אנחנו רוצים לקבל בתוך שבועיים.

השאלה אם האבחנה שניסינו לעשות לא מקובלת כאן. ניסינו להבחין בין אריזה שקופה או עטיפה שקופה, שנשארת עם המוצר, לבין אריזה שקופה. לכן את האבחנה הזאת. מדברי חברת הכנסת גבריאלי.

אם כן, לסיכום: אנחנו רוצים לקבל תקנות חדשות בעוד שבועיים, לאחר שישבתם אתם. תודה רבה. עמדת הוועדה היא שתתאמו את העמדות שלכם – אנחנו רוצים לאשר.

השאלה היא אם ההבחנה שניסינו לעשות לא מקובלת על הוועדה – כי זה מה שמשתמע כאן. ניסינו להבחין בין עטיפה שקופה, שבשימוש הרגיל שלה נשארת עם המוצר, לבין אריזה שקופה שבשימוש הרגיל שלה לא נשארת עם המוצר. לאבחנה הזאת ניסינו לתת ביטוי כאן. מדברי חברי הכנסת גבריאלי עולה לכאורה הרושם--

אנחנו לא רוצים להטיל גזרות שקשה לעמוד בהן.

יש לך הצעה?

אמרנו – אריזה כמו זו שבשום פנים לא נועדה ל- - -

אני רוצה לדעת מה קורה עם סיגרים וסיגרלות.

מבחינתנו, הישיבה בנושא הראשון נעולה. הסעיף הראשון נסגר, והדיון יתקיים מיד לאחר שתעבירו את התקנות – אני אפילו לא נוקב בתאריך של שבועיים. ברגע שבו ישבתם וסיימתם, תוך יומיים – תביאו ואני אאשר לכם. תגיעו להסכמה. נעבור לדיון בנושא השני.

2. צו הגנת הצרכן (שינוי התוספת לחוק), התשס"ה-2005 בדבר פטור מחובת פרסום ונקיבת מחיר כולל ובשקלים לרכב שכור

אנחנו עוברים לנושא השני: צו הגנת הצרכן (שינוי התוספת לחוק), התשס"ה-2005 בדבר פטור מחובת פרסום ונקיבת מחיר כולל ובשקלים לרכב שכור.

סעיף 17ז לחוק צו הגנת הצרכן פוטר מוצרים שונים מהוראת תחולת הפרק בדבר סימון - כולל סימון מחירים - ואף מסמיך את השר לשנות בתקנות תוספת, שבה יש כללים לגבי שינוי או חריגות מחובה להציג במחיר בשקלים. בתוספת יש סוג אחד של פטור כזה, שכבר קבוע - לגבי שירותי מלונאות בישראל שניתנים לתייר, אפשר לקבוע כללים שונים לגבי סימון המחיר במטבע ישראלי בלבד.

לא רק במטבע ישראלי, בכלל פטור מתחולת הפרק.

אתם צריכים להציג את המחיר בדולרים, ביורו או בשקלים? מה המצב היום?

נקבעו כללים?

הם לקראת פרסום.

עדיין אין כללים.

יש – הם לקראת פרסום. הם עברו למשרד התיירות - כל חובת ההתייעצות, כפי שהחוק קובע - והם ממש בדרך לפרסום.

אולי נראה אותם, נלמד מתוכם ורק לאחר מכן נאשר את זה?

על פי הכללים האלה, אפשר להציג את המחיר גם בשקלים וגם במטבע זר, ואומרים לתייר שהפרסום במטבע זר הוא לתיירים בלבד. זה מה שאומרים הכללים שצפויים להתפרסם. כלומר, אם אתה בית מלון ורוצה להציג מחיר של חדרים, יש לך את זה בשקלים. עם זאת, מותר להציג את זה גם בדולרים, באנגלית, ולציין שזה המחיר בדולרים לתיירים בלבד.

היום זה עובד כך?

זה יעבוד כך, ברגע שבו יפורסמו אותם כללים שמפורסמים - - - של התוספת.

איך זה עובד היום? מה קורה כשתייר מגיע למלון?

יש חובה להציג רק בשקלים.

אבל הוא יכול לשלם בדולרים?

כן, אבל הצגת המחיר צריכה להיות בשקלים.

היום חלה חובה על בתי המלון לפרסם בשקלים?

רק בשקלים.

הכל מפורסם בדולרים.

ולא רק בבתי מלון - גם במקומות מובהקים שאין לגביהם פטור.

את אותה הסמכה לשר לקבוע כללים דומים אנחנו רוצים לקבוע לגבי השכרת רכב מנועי לתייר. כך שגם בחברות השכרת הרכב יהיה מחירון כפול.

זה מכסה את כל השירותים בענף התיירות? לא תבוא מחר עם תחום נוסף?

אני לא יודע.

אולי נתחיל גם עם מסעדות? למה לא? המסעדות ינקבו מחיר של 2.5 דולר לתייר, ו-10 שקלים.

על פי המבנה של החוק, יש עיקרון כללי ויש לשר סמכות לקבוע פטורים. האינטרס שלנו הוא לעשות את זה רק כאשר השוק דורש את זה מאוד.

מה לגבי נהג מונית שמסיע תייר – לאזרח ישראלי הוא יקבע מחיר מסויים, ולתייר – מחיר אחר בדולרים.

אני מוכן לשקול את זה כשהוא יבוא, אבל לשם מה לייצר את זה? אני נותן פתרונות בפטור.

אבל למה אתה מקפח אותם?

אני לא מקפח אף אחד; אני עונה לצרכים אמיתיים שהשוק דורש.

אבל נהג המונית עובד בשדה התעופה וקולט את התייר – מדוע לא לאפשר גם לו את האופציה הזאת?

זה מדרון חלקלק – התחלנו במלונאות, עכשיו אנחנו עוברים להשכרת רכב, וגם השירותים הלרוונטיים האחרים לתייר--

אם יישבו אתנו וישכנעו אותנו שיש הצדקה למתן הפטור ובאלו תנאים יש לתת אותו – ניתן את הפטור. יש כאן סמכות לקבוע פטור במשורה, לפי בקשות וצרכים אמיתיים. למה לי לחשוב מראש ולייצר? אני עונה לצרכים.

שמי עמית אבנר, אני מייצג את ארגון חברות השכרת הרכב מטעם איגוד לשכות המסחר.

ראשית, צריך לזכור שהמחיר לתייר והמחיר לישראלי הוא מחיר שונה. זאת משום שהמחיר לתייר נקבע כעסקאות במע"מ אפס – התייר לא משלם מע"מ. התייר מגיע עם איזושהי חבילה – כשהוא רוצה לחשב את חבילת השהות שלו כאן בישראל הוא מסתכל על המחירים. הוא לא מכיר שקלים, והוא לא צריך לשבת ולחשב את השער היציג; הוא רוצה לדעת מה המחיר שהוא מקבל בשורה התחתונה. הוא מכיר דולרים ויורו, והוא רוצה לחשב את החבילה שלו. הוא מחשב את עלות הטיסה, המלון – וכך הוא רוצה לחשב את העלות של רכב לשבוע.

אנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת, אנחנו חושבים שזה נכון ואנחנו רוצים שהוועדה תאשר את זה.

אבקש לשאול את נציג משרד התיירות – מדוע חשבתם רק על תחום השכרת הרכב? האם זה נובע מכך שחברות השכרת הרכב העלו את הנושא? הרי יש מוניות שמביאות את התייר, מדריכי טיולים שמגיעים למלון ולוקחים את התיירים לסיור – למה שגם הם לא יוכלו לנקוב מחיר בדולרים?

אם בוחנים את הדברים מבחינה סטטיסטית, נראה לי שתיירים שמגיעים לארץ משתמשים יותר בתחבורה הציבורית – מוניות או אוטובוסים – בהשוואה לרכב שכור. אם כך, למה לא? אם אנחנו באמת רוצים לדאוג לתייר ולעודד אותו להגיע לכאן?

למה שהכניסה למוזיאון, למשל, לא תהיה נקובה בדולרים? למה לא כניסה למסעדה?

אין לזה סוף.

זה מה שאני אומר. אתה פותח פתח, ואחר כך לא תוכל לסרב לגוף אחר. איך תסביר את חוסר השוויוניות ואת המידתיות?

ראשית, אני מבקש לציין שכל נושא בתי המלון הוא איזושהי עסקה שהתבצעה בזמנו. נקבעו כללים בנושא הזה בתקנות ובחוקים. בזמנו החלטנו – והדברים כן מתבצעים הלכה למעשה - שיש הפרדה ברורה לחלוטין בין תייר זר עם דרכון זר שמשלם במטבע חוץ ופטור ממע"מ, והמחירים נקובים במטבע חוץ, לבין תייר ישראלי שמשלם בשקלים ומוסיף על כך מע"מ.

למה הוא לא משלם מע"מ?

מכיוון שהוכחנו שעל ידי פטור מע"מ הניתן לתיירים אנחנו מצליחים לשכנע יותר תיירים מכל קצווי תבל להגיע לכאן ולצרוך יותר מטבע חוץ. אם כן, לגבי בתי המלון הדברים ברורים מאוד. אנחנו בהחלט תומכים בנושא השכרת רכב, במידה שנוכל להפריד בין תייר זר בעל דרכון זר ומטבע חוץ, לבין תייר ישראלי.

מי אוכף את הנושא?

בכל מקרה זה אנחנו.

חברת הכנסת ענבל גבריאלי אמרה שלא מזמן היא היתה בבתי מלון, וכל המחירים ננקבו בדולרים.

בבתי מלון ברמה מסוימת יש מיני בר. יש בחדר דף ובו פרוט המוצרים, ומחיר בדולרים בלבד.

על זה אני יכול להעיד.

אבקש לשאול את נציג משרד התמ"ת: האם במתן האפשרות לפרסם את המחיר בדולרים או ביורו אנחנו מייקרים את השירות גם לאזרח הישראלי?

זה מחירון שונה.

אבל המחיר המוזל יותר, שנובע מדיני מסים, הוא לתייר בלבד. מצוין שזהו מחיר לתייר בלבד – כי הוא תייר. מדוע אמרנו שהמחיר ננקב לתייר בלבד? כי דיני המסים הופכים את התייר לשונה – לא אני. זה לא הרעיון שלנו. נושא בתי המלון לא בא מאתנו.

החשש הוא שבשם הדולר תייקרו את המוצרים ואת השירות.

לא רציתי להכנס לנושא האכיפה בבתי מלון. יש ויכוח ישן בין המשרדים לגבי הפרשנות של צו לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. השימוש בסעיף הפטור שיש לנו – זה שציינו שהוא בדרך - פותר לנו את הבעיה. במקום להמשיך ולהתווכח על פרשנות של דבר חיקוק עתיק, שהוא גזירה שהציבור לא עומד בו, הכוונה היא לפתור את זה, וזהו.

כך אנחנו רוצים לעשות גם בענף הרכב – וזהו הנושא הנדון היום: לשם מה להותיר גזירה שלא מועילה לאף אחד? אף צרכן לא הולך להיפגע מאותה סמכות שיש לי לקבוע מחירון כפול. זהו האינטרס שהוועדה המכובדת הזאת צריכה לשמור עליו – הגנה על הצרכן.

אומר לך איך הצרכן יכול להפגע: ברגע שבו אני מתירה לחברות השכרת הרכב לקבוע מחיר גם בדולרים--

לתייר בלבד.

אבל אתה לא אוכף.

אז לא נעשה שום דבר. כולנו עושים את מה שאנחנו יכולים עם האמצעים שלנו.

איפה אתה מפרסם "לתייר בלבד"?

בבית המלון - - -

במקום שבו המחיר יופיע בדולרים, יהיה כיתוב "לתייר בלבד" – באותו נוסח.

נניח שאתה קובע מחיר של 70 דולר לשכירת רכב ליום – מחיר לתייר. מן הסתם, אותם 70 דולר לא כוללים מע"מ.

בוודאי שלא.

אם הדולר עלה--

עבור הישראלי המחיר יהיה גבוה יותר, כי הוא משלם גם את המע"מ.

בדיני מסים אני חלש מאוד.

זה לא נוגע לדיני מסים.

אבקש לשאול את נציג החברות להשכרת רכב: אתה מפרסם כעת 70 דולר ביום להשכרת רכב לתייר. כמה זה יעלה לתייר ישראלי?

70 דולר פלוס מע"מ.

למה שזה יעלה לו 70 דולר פלוס מע"מ? אני בכלל לא רוצה לדעת כמה זה 70 דולר. אני רוצה מחיר כולל בשקלים, לא צמוד לדולר.

אם כך, לא הסברתי נכון: יש ערך שקלי ל-70 דולר פלוס מע"מ.

נניח שאותם 70 דולר מגיעים בהערכה גסה ל-350 שקלים, כולל מע"מ. זהו המחיר עבורי, כאזרחית ישראלית. אני יודעת בוודאות כמעט מלאה – בדרך כלל אני זהירה בלשוני, ואני עדיין מרשה לעצמי לומר את הדברים הללו כעת - שברגע שבו אתם מפרסמים מחיר בדולרים ושער הדולר עולה, יתרגמו את המחיר של 70 דולר פלוס מע"מ למחיר חדש פלוס מע"מ.

אבל זאת שאלה של תחרות.

מותר להם לעשות את זה - המחיר לא בפיקוח. הם יכולים לקבוע איזה מחיר שהם רוצים.

ברגע שבו נתיר את הפרסום בדולרים יעשו את זה בקלות יתרה. אין לי בעיה עם פרסום התעריפים במטבע זר לתיירים. אותי מעניינת הנקודה שבה זה יכול להוות פתח לפגיעה בצרכן הישראלי.

בהנחה שההוצאות של חברות הרכב בנויות מהוצאות דולריות והדולר משתנה, הן יעלו גם את המחיר של השירות שלהן, ללא כל קשר לשאלת הצרכן הישראלי או לשאלת ההצמדה. אם הם עובדים בצורה כזאת, הם יכולים - - - כי המחיר אינו בפיקוח. הוא יכול לומר לי שהיום המחיר הוא 350 ש"ח ליום, ומחר – 380 ש"ח ליום. אני לא יכול למנוע את זה ממנו. הסיבה להעלאת המחיר איננה משנה; הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

אם אתה נכנס היום לחברה להשכרת רכב, ומברר לגבי המחיר, האם נותנים לך את המידע בשקלים או בדולרים?

מבחינתי הם צריכים לנקוב אותו בשקלים.

לא מבחינתך – אם נכנסת ובדקת.

לא בדקתי.

אם כך, אני אומרת לך שהמחיר ננקב בדולרים. לכן יש כאן פתח גדול מאוד.

זה לא נכון. אומנם לא רציתי להכנס לכך, אבל ישנה פרסומת של חברה בשם "קל אוטו", שמפרסמת מחיר ב-99 ש"ח ליום, למשל.

אני יודעת שזה לא נכון: לפני שבועיים הייתי בבית מלון, לקחנו רכב שכור והמחיר היה נקוב בדולרים.

אני לא יכול להתווכח על כך.

ברגע שתגבירו את האכיפה או כאשר תאכפו, אפשר לבוא עם בקשות כאלה.

- - - במפורש "מחיר לתייר בלבד".

איזו משמעות יש לציון של "מחיר לתייר" אם לא אוכפים את החובה כלפינו הישראלים לציין את המחיר בשקלים.

שאלה מעשית: אני תושב ישראל וחבר הכנסת טל הוא תושב חוץ. שנינו באים לחברה שלך ורוצים לשכור רכב לשבוע. האם יש לך פרוספקט אחד עבורי ופרוספקט אחד עבורו, או פרוספקט משולב שבו מופיע בטור אחד מחיר לתייר ובטור השני מחיר לתושב.

אין לי מושג איך חברה תבחר להציג את זה. אבל מחירון של חברה - - - ואני מניח שאת זה הם יקבעו בכללים - - -

אני רוצה לראות את הכללים.

זהו סעיף שלמעשה מסמיך להתקין תקנות. אתה אף פעם לא מחוקק סעיף שמסמיך להתקין תקנות בלי לראות את התקנות גופא? אנחנו אפילו אומרים לך מה צפוי להיות - - -

עו"ד אטלן, כאשר מדובר בתקנות מן הסוג הזה, שיש בהן ענין מהותי של התניה על החוק, אנחנו דורשים שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

שזה יהיה באישור ועדה.

כאן לא נאמר שזה יהיה באישורה של ועדת הכלכלה.

נוסיף את זה.

זה לא כאן - - - אבל אנחנו אומרים לכם מה אנחנו צופים שיהיה: מדובר באותם כללים בדיוק כמו אלו שקיימים ביחס למלונאות.

אבל במלונאות זה לא טוב.

מדוע? זה מנוסח בצורה ברורה מאוד – שזה מחירון כפול, וליד המחיר כתוב--

אבל היום זה עובד פיזית בדולרים. מותר להם למכור היום בדולרים לישראלים?

חלק מבעית האכיפה במדינת ישראל היא שאין בקרה על כמות העבירות - - - כי זו גזירה שאין בה צורך. בואו נמקד את האמצעים הקטנים שיש לנו לאכיפה במה שחשוב באמת.

יש דברים שאתם יודעים מדפדוף בעיתון ומהאזנה לרדיו – מה הבעיה לאכוף את זה? אומר לי כעת חבר הכנסת טל גם לגבי טיסות.

בטיסות זה הופסק.

אנחנו לא רוצים להקשות – לא על חברות השכרת הרכב, לא על המלונאים, לא על סוכנויות הנסיעות ובוודאי שלא על משרד התמ"ת ועל משרד התיירות. אבל בפועל אין בקרה ואין אכיפה לא על טיסות ולא על רכב.

זה לא נכון.

זה כן נכון. חוץ מלשבת כאן אני גם אזרחית שמשתמשת בשרותים האלה.

אני גם אמון על המערכת הזאת. אז חוץ מלשמוע כל הזמן אמירות כלליות על כך שאין שום אכיפה ולשתוק, אני מנסה להשיב סוף סוף.

סליחה, אני רוצה שתקח את הדברים שלך בחזרה כי האמירות שלי הן לא כלליות. נתתי דוגמאות מעדות אישית.

היתה בעיה גדולה של אופן הצעת מחיר כולל – לא בדולרים - בתחום של מבצעים שונים בטיסות לחו"ל, והיא נפתרה באמצעות התערבות של הממונה עם הוראות לפי סעיף 21(ד) ובאמצעות ישיבות אינספור עם חברות התעופה. אז להגיד שאנחנו לא עושים כלום זו אמירה מוגזמת. אין לנו אלא להתמקד היכן שחשוב.

אם אני מתקשרת כעת לסוכנות נסיעות ומנסה להזמין נופש – האם נוקבים במחיר בשקלים או בדולרים?

לחברות נסיעה לחו"ל מותר לנקוב במחיר דולרי. כרטיסי טיסה וחבילות נופש בחו"ל מותר בדולרים על פי החוק. את פשוט לא מסתכלת נכון. זה מה שאומר החוק - גם בדיוטי פרי מותר.

מר קמחי, מה קורה כאשר אזרח ישראלי מגיע למלון ומציג דרכון זר?

אתה צודק - אין לי תשובה לזה.

אסור לו להציג דרכון זר – הוא חייב להציג דרכון ישראלי. על פי חוק הוא חייב להציג דרכון ישראלי – הוא לא תייר אלא אזרח ישראלי.

זה הוצאת דבר במרמה – המחיר מיועד לתייר, והאזרח הזה לא נמצא כאן כתייר.

לא קיבלתי לגבי האופן שבו ייראה הפרוספקט.

באותו מחירון יהיה מחיר, עם כיתוב באותו גודל של אותיות – "לתייר".

באיזו שפה?

למיטב זכרוני בעברית, ונדמה לי שגם באנגלית.

מה זה "נדמה לי"? איך אני יכול לאשר את זה?

אני לא זוכר את תקנות המלונאות – אני לא מדבר עליהן כעת.

אתה לא מאשר תקנות כרגע; אתה מאשר סעיף הסמכה לתקנות.

לפי האישור שלכם אני מאשר לכם רק את - - - ואתם עושים מה שאתם רוצים אחר כך. אני רוצה לדעת היום מה אני מאשר. לכן אני מבקש שתסביר לי כעת איך אזרח ישראלי ותייר יידעו את ההבדלים, ואיך זה יפורסם.

אתה מאשר לשר לקבוע כללים.

אומרים לך יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה האחרים שהוועדה לא מוכנה לאשר סעיף פטור אלא אם כן הכללים או התקנות יובאו לאישור ועדת הכלכלה. מהי עמדתכם?

אני חושב שזה מיותר, אבל אני לא יכול להתנגד לכך – תעשו מה שאתם רוצים.

כבוד היושב ראש, אני מייצג את משרד התיירות ואני רוצה להעיר שתי הערות בהתייחס לדברים שנאמרו כאן: ראשית, אנחנו מצליחים היום לעודד תיירות במידה רבה יותר עם גידול משמעותי – השנה הגיעו 2 מיליוני תיירים – מכיוון שאנחנו צריכים לעמוד בתחרות--

זה לא בגלל זה, עם כל הכבוד. זה בגלל המצב הבטחוני ובגלל הפיגועים – זה נובע ממיליון ואחת סיבות.

אם אנחנו רוצים להתחרות בסביבה התיירותית, אנחנו חייבים להביא מחירים תחרותיים. את זה אנחנו עושים ומעודדים תיירות.

לא על חשבון האזרח הישראלי.

בשום אופן לא. בתשובה לדברים שנאמרו כאן, אני רוצה לומר שהתייר הישראלי לא ייצא ניזוק אלא להפך: אתן לכם דוגמאות מבתי המלון, שיוצאים היום במבצעים לישראלים בלבד. התייר בחו"ל מתלונן, זועק חמס ושולח מכתבי תלונה על כך שתיירים ישראלים משלמים פחות במסגרת מבצעים בארץ, בעודה הוא משלם פי שניים, שלושה וארבעה. אלה התלונות שאנחנו מקבלים. גם החברות להשכרת רכב יכולות לצאת למבצעים לישראלים בלבד, והם ישלמו פחות מהתייר.

מי קורא את התקנות?

אין לי כאן את התקנות.

אני יכול לקרוא.

צו הגנת הצרכן (שינוי התוספת לחוק), התשס"ה-2005

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17ז(ג) ו-37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שינוי התוספת לחוק

(1) בפרט 1, במקום "בהתאם לכללים שפרסם השר" יבוא, "בהתאם לתקנות שקבע השר";

זו דרישה טכנית של משרד המשפטים – לא "כללים" אלא "תקנות". כי בפועל אלו תקנות.

"(2) אחרי פרט 1 יבוא: 2. שירות השכרת רכב מנועי לתייר"--

תוסיף "תייר חוץ".

יש תיירות פנים – יש תייר ישראלי ויש תייר חוץ.

זו הערה שלי. דווקא משום כך הערתי שחייבים לכתוב "תייר חוץ". גם בפרט 1 צריך להוסיף "תייר חוץ".

יש הגדרה של תייר בחוק המע"מ.

נציג משרד התיירות הבחין בין תייר ישראלי לתייר חוץ – למה שהחוק לא - - -

בחוק שירותי תיירות יש הגדרה של "תייר חוץ".

רק שלא נעשה בלגן – כבר השתמשנו בהגדרה שמפנה למע"מ – בתקנות למלונות אנחנו מגדירים תייר בצמידות לחוק המע"מ.

בחוק מס ערך מוסף, בפסקה מסוימת כתוב: בפסקה זו "תייר" – תייר תושב חוץ. אבל ההגדרה הזאת איננה חלה כאן, כמובן, ואני חושבת שראוי יותר להצמד--

אם כן, במקום לומר "תייר חוץ", נכתוב: תייר כמשמעותו באותו סעיף בחוק המע"מ.

בסדר גמור. גם בפרט 1.

זה לא ענין של דיוק אלא ענין של רציונל- - -

"(2) אחרי פרט 1 יבוא: 2. שירות השכרת רכב מנועי לתייר" – כהגדרתו בסעיף מסוים בחוק המע"מ - "לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו ינקב ו יפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה"

ובאישור ועדת הכלכלה.

אדוני היושב ראש, השאלה היא מה קורה עם פרט 1, בו יש כבר הסכמה לגבי שירותי מלונאות המוצגים בבתי מלון. שם זה לא טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. השאלה היא אם יש מקום להבחנה?

אפשר להכניס גם בהם?

בתנאי שאתה נותן לי לפרסם גם את אלה שכבר בקנה. זה יהיה לא הוגן – עד שגיבשנו הסכמה במשך שנה וחצי.

אני צריך לראות מה גיבשתם.

תוך כמה זמן רציתם לפרסם את זה?

זה נמצא כעת במשרד המשפטים.

אני אקיים דיון מיוחד.

אם כך, אני יכול למשוך את כל זה, לפרסם את הכללים האלה ולבוא לתוספת לפריט השני. זה לא יפה.

תכתוב: "תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו", ואז יש לכם 30 ימים כדי לגמור את זה.

או-קיי. חבר הכנסת טל, אתה מסכים?

אני לא מסכים שאטלן יקבל התקפת לב.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור הצו - פה אחד

ההצעה לאשר את הצו נתקבלה.

עבר פה אחד, עם כל התיקונים שהועלו כאן.

אם כן, בפרט 1 זה יהיה גם באישור ועדת הכלכלה, וכאמור - רק 30 ימים מיום פרסומו. אבקש שתעבירו לי את הנוסח המתוקן כדי שנוודא שנכנסו כל התיקונים.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05