כנסת פתוחה

עידוד העולים החדשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים – דיון במסגרת יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת

4
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21.6.2005

הכנסת הששה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 247
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ד בסיון התשס"ה (21 ביוני 2005), שעה 11:00


ס ד ר ה י ו ם

עידוד העולים החדשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים – דיון במסגרת יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
רומן ברונפמן
ויקטור בריילובסקי
יגאל יאסינוב

מירלה גל – מנכ"לית המשרד לקליטת עלייה
אתי ברכה – ראש ענף בקרה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ורוניקה מטלוב – אחראית תעסוקת עולים, הסוכנות היהודית
מרים אביעזר – יושבת ראש התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר
אירנה יולדברג – מנכ"לית התאחדות יזמים
ראיסה חוחיק – יועצת בכירה לסגנית השרה
רות אברהמי – רכזת קליטה, התאחדות עולי צרפת
ג'ני איד – סטודנטית לתואר שני, לימודי ביקורת פנים
טטיאנה פופום – מורה למתמטיקה
גיל משה – מנכ"ל מט"י מור"ל (מודיעין-רמלה-לוד)
תמיר נמרוד – יועץ מנכ"לית משרד הקליטה
ענת אברג'ל – אחראית פרוייקטים והדרכות יזמות, משרד הקליטה
תמר אברמוביץ' – דוברת משרד הקליטה
שושנה בר – מנהלת תחום אבטלה, ביטוח לאומי
רעיה קרסקי – הרשות לעסקים קטנים
ילנה דיאמנט – מנהל מט"י שומרון-אריאל
מוטי מורד – מנכ"ל מט"י ראשון לציון
מרים אביעזר – יושבת ראש התאחדות עולי יוגוסלביה
אורי ביטון – מנכ"ל מט"י גליל מערבי – קריות

דנה גורדון

חבר מתרגמים בע"מ





עידוד העולים החדשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים – דיון במסגרת יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו עוסקים היום בנושא כל הכנסת אני מבינה עוסקת בו במסגרת "יום העסקים הקטנים", וזה יזמות ועידוד היזמות לעסקים קטנים ובינוניים בקרב העולים החדשים.

הנושא הזה גם תואם מאוד את מה שאנחנו מנסים לראות ולקדם באמצעות הועדה הזאת, ומהבחינה הזאת אני צריכה להגיד שאחד האנשים שמאוד העלה כל הזמן את הנושא הזה על סדר יומנו, זו חברת הכנסת, היום סגנית השר, השרה מרינה סולודקין.

אנחנו רוצים בעצם ללמוד שני דברים – אל"ף, מה המשרד לקליטת עלייה, איזה דרך המשרד עצמו יוזם נושאים בקרב העולים החדשים, אלה שאמורים להגיע, אבל איך גם הדבר מתבטא בתקציב המשרד לגבי עולים שנמצאים כבר פה.

אני מבקשת להעביר את רשות הדבירו קודם כל למנכ"לית, והייתי מבקשת לשמוע גבירתי – אל"ף, מה התקציבים, איזה חלק מהתקציב של משרד הקליטה הולך לעידוד עולים בעסקים, ואם אפשר – באיזה דרכים מוצע התקציב הזה.

צהריים טובים. הנושא של יזמות עיסקית במשרד הקליטה מהווה אחד משלושת הגורמים המרכזיים שהמשרד מטפל במסגרת תעסוקה לעולים חדשים.

יש לנו אגף תעסוקה שעושה את כל מה שאיננו מדענים עולים וכל מה שאיננו יזמות, ושתי הזרועות הנוספות הן כאמור אגף שעוזר בקליטת מנגנונים ואגף יזמות עיסקית.

המטרה של אגף יזמות עיסקית זה קודם כל ליצור סביבה שמעודדת עולים חדשים בעלי כישורים, עולים חדשים, לפתוח בארץ עסקים פרטיים משלהם, וזה מתוך אמונה שיזמות עיסקית מוצלחת היא יוצרת בסיס ארוך טווח לקליטה תעסוקתית, כלכלית וחברתית בחברה הישראלית.

מאז שנת 1991 כשהוקם אגף היזמות העיסקית, הנושא הזה תפח, ולמעשה אני יכולה לומר שטיפלנו בכחמישים אלף יזמים פוטנציאלים. בוצעו בדיקות ללמעלה מעשרים וארבע אלף יזמים, עשרים וחמש אלף יזמים עברו מסלולי הכשרה החל מסדנאות- - -

בכמה שנים?

החל מ-1991, וכלה בקורס יזמות מלא.

כשמונת אלפים יזמים קיבלו הלוואות מהקרן לעולה העצמאי בהיקף של כמאה שמונים וחמש מיליון שקל, ואני יכולה לומר כשלושים אלף עובדים עולים עובדים בעסקים שהוקמו על ידי הסיוע של משרד הקליטה. זאת אומרת שנוצרו כשלושים אלף מקומות תעסוקה ישירים, ואנחנו יודעים גם להגיד שבכל עסק מועסקים עוד מספר עובדים חדשים, מרביתם עולים חדשים אגב, ובסך הכל הכללי מדובר על היקפים נרחבים יותר ממה שציינתי.

אני יכולה לומר שבהשוואה לשוק של היזמות העיסקית, העסקים של העולים החדשים, השרידות שלהם גבוהה יותר, החזר ההלוואות שלהם הוא טוב יותר משל הציבור הישראלי הוותיק, ובסך הכל אנחנו מדברים על סיפורי הצלחה בכל קנה מידה. יש לנו עסקים, אנחנו התחלנו, למעשה אנחנו מדברים בעיקר על עסקים קטנים, אנחנו גם התרחבנו לעסקים בינוניים, ויש היום בציבור העולים החדשים אנשים שהתחילו עם סיוע קטן של משרד הקליטה, עם חונכות, עם ליווי, והיום הם מחזיקים את העסקים הכי גדולים במדינת ישראל, אני יכולה לתת רק דוגמא אחת – חברת "פק-ליין", מי ששמע עליה, חברה שעוסקת באריזות לכל מיני מוצרים, התחילו באמת בקטן אצלנו, ותפחו היום לחברה שמייצאת במיליוני דולרים ממדינת ישראל.

אנחנו פועלים באמצעות, נכון להיום, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות לעסקים קטנים, עם המ"פים השונים ברחבי הארץ.

נמצאת כאן אירנה מההתאחדות ליזמים עולים, גם בשיתוף פעולה הדוק. רק לאחרונה עשינו איזה שהוא פרוייקט משותף. גם בתחום היזמות אנחנו מנסים לא רק לתת, זאת אומרת, אנחנו לא רק נותנים את הכלים ואת הליווי לעולים, אלא את בדיקת הייתכנות ואת כל מה דרוש לצורך הקמת העסק והקורס. לפעמים אנחנו גם נותנים קורס מקצועי ספציפי שבא בשילוב יחד עם יזמות עיסקית.

ואחת הדוגמאות הייתה לנו באמת בשבוע שעבר שבו נתנו קורס להפעלת אירועים יחד עם יזמות עיסקית לחד-הוריות באופן ספציפי, אבל זה אני אומרת אחד הפרוייקטים.

יש לנו מט"ים, מתמחים בנושאים השונים, או מול אוכלוסיות.

יש לנו מט"י שמתמחה באוכלוסיה יוצאת צרפת, יש לנו מט"י שמתמחה במדינות שאנחנו לא נוהגים לדבר עליהן בפומבי, אבל גם זה קיים. יש לנו מט"ים שמתמחים בנושאים שונים, טכנולוגים וכיוצא בזה, ויש לנו מט"י שמתמחה, זה פרוייקט חדש שהתחיל בשנת 2004, מט"י שמתמחה בעבודה מול חוץ לארץ.

במסגרת הסיוע שהמשרד מעניק, כפי שציינתי, עולה חדש זכאי לקבל סיוע בנושא של בדיקת ייתכנות, ליווי וקבלת הלוואה בתנאים מאוד מאוד נוחים.

את יכולה להגיד לנו יותר ספציפית מהם הסכומים?

כן. סכום ההלוואה הוא שלושים וחמשה אלף שקלים בתנאים מאוד טובים.

זאת הלוואה, וזה לא סיבסוד.

זו הלוואה שחלק ממנה הופך למענק, אבל זאת הלוואה בתנאים שלא קיימים כמעט היום במשק, שני אחוז, ואנחנו נותנים גם שנה גרייס.

מתי הם צריכים להתחיל להחזיר את ההלוואה?

בשנה השביעית.

יש לכם מה שנקרא כסף שנכנס חזרה מתשלומי - - -

לא, אבל הכסף שחוזר לאוצר, אנחנו מדי שנה מתוקצבים מחדש לנושא של היזמות העיסקית. אנחנו גם מעבר לזה, אנחנו גם נותנים מידע לעולים שמבקשים לקבל מידע טלפוני,

טוב, נקרא לזה מרכז לאינפורמציה.

באופן ספציפי, נניח שאני עולה חדש, איך אני יודע מה אני יכול לקבל מהמדינה כשאני רוצה לפתוח עסק?

אז קודם כל, יש מידע. יועצי הקליטה שלנו מדברים עם העולים החדשים, מציעים להם את האופציה הזו. יש לנו גם בכל לשכה אנשים שמתמחים בנושא של היזמות העיסקית, בוודאי ברמה הלשכתית, המחוזית והארצית. אין בעיה של קבלת מידע, יש הרבה מאוד מידע בנושא הזה.

כפי שציינתי, הם מקבלים הלוואה עד שלושים וחמש אלף שקל. מעבר לכך, אנחנו בימים אלה עומדים לצאת לראשונה עם הלוואות שלב בי"ת, זאת אומרת, יוכלו לקבל עשרים אלף שקל נוספים, למי שירצה או להרחיב את העסק שלו, או לחלופין יש להם איזה קשיי נזילות זמניים, וההלוואה הזאת תעזור להם לעמוד מחדש על הרגליים.

אנחנו, כאמור, עושים תכנית עיסקית לכל אחד, ואם אנחנו חושבים שאם מישהו רוצה להקים עסק שלא יצליח, אנחנו גם לא מפחדים לומר לו את זה, כדי שלא ייפול, גם אם הכסף הוא לא שלנו.

סליחה, איזה אחוז בערך לא יכול לקבל את הכסף?

כשמונה אחוז. יש עלייה קטנה, בעבר זה היה קצת פחות, אבל היום אנחנו מדברים על בערך שמונה אחוזים שמתקשים.

אבל יחד עם זאת את אומרת שבסך הכל העולים מחזירים יותר מאשר מכלל האוכלוסייה.

אני יכולה להגיד שמכלל החובות האבודים לחלוטין הם כשני אחוז, שזה מאוד נמוך. אבל בסך הכל, גם העולים שמתקשים בסופו של דבר - - -

מבין העסקים שנפתחים אני מניחה, אני בטוחה שיש לכם מעקב, מה אחוז ההצלחות?

מרבית העסקים. אני אומרת מרבית העסקים מצליחים.

מרבית העסקים עומדים על הרגליים?

אני בהחלט אומרת, מרבית העסקים עודים על הרגליים ומתרחבים, וגם אלה שהם נסגרים, הם נסגרים בסדר, זאת אומרת שלא במצב של חובות כבדים או כונס נכסים.

יש גם לעיתים אנשים שעוברים לעסק אחר, אבל אני יכולה להגיד שלמעלה משישים אחוז מהעסקים ממשיכים ומתרחבים, ובאמת הרבה מאוד סיפורי הצלחה.

סליחה, היו מקרים בשנה כלשהי שאותו סכום שהעמידו לרשותכם לתת, כי הלוואות כאלו לא ביצעתם, לא את כל הסכום להלוואות, והחזרתם משהו לאוצר, זאת אומרת, היו מקרים? ואם היו – שאלה הבאה היא, למה, כי היה חוסר במועמדים או שרוב במועמדים ?

כל עולה שאנחנו מאשרים לו את ההלוואה, יש פרק זמן מסויים שבו הוא זכאי לקבל את ההלוואה.

ואנחנו אישרנו טווח זמן יחסית ארוך, עד למימוש ההלוואה, ולכן היו מקרים שלמישהו זה הפך לכסף מחוייב.

אם בסופו של דבר, וזה על שם אותו עולה, אם בסופו של דבר הוא לא לקח את ההלוואה, נוצרה בעיה. היום, בדיוק בימים אלה, על מנת למנוע מצבים שעולים, אני לא יכולה להכריח את העולה לקחת את ההלוואה אם הוא לא רוצה, אבל אני בהחלט לא רוצה להיות במצב שאם אישרתי למישהו ואולי לא נותר לי כסף לאשר למישהו אחר, ולכן בדיוק בימים אלה, אנחנו משנים קצת את הנהלים על מנת שמי שיקבל את ההלוואה, ייצטרך לקבל את ההחלטה בתקופה קצרה יותר, אם הוא לוקח את ההלוואה או לא לוקח אותה, ואם הוא לא לוקח אותה, אז נוכל להשתמש או להלוואות לקהל נוסף, או להלוואות שלב בי"ת.

בסך הכל אני יכולה לומר לכם, שלא היו לנו מצבים שלא יכולנו, לפחות בתקופה האחרונה, שלא יכולנו לאשר הלוואות, אבל אם נוכל לא לאבד חלק מהסכומים, לא מדובר על סכומים גדולים, אבל מבחינתי, כל גרוש שיכולתי לאשר אולי לעולה אחר, או להרחיב את העסק, לקבל הלוואה נוספת, זה חשוב.

שאלה מפתח – אפשר לקבל הלוואה נוספת?

מה שאמרתי, בדיוק בימים אלה אנחנו יוצאים בתוכנית חדשה של הלוואות שלב בי"ת.
עכשיו אני רוצה להגיד – העסק הזה עובד מאז 1991 בהצלחה, והנה הצטרף אלינו מוטי, שהוא מנהל מט"י ראשון לציון, אבל התחלתי לומר קודם לכן, שיש לנו בעיה עם מט"י מתמחי חו"ל, ועכשיו אני רוצה ברשותכם לדבר קצת על מה שאנחנו עושים, לא רק מול העולים שנמצאים בארץ, אלא אחת התוכניות, סליחה שאנחנו מחמיאים לעצמנו, אבל אחת התוכניות היותר יפות של משרד הקליטה היום, או יותר נכון, שתוכנית שהתחילה בשנת 2004, היא תוכנית שנקראת "ביזנס איי.אל".

לפני שאת מגיעה לחוץ לארץ, תני לי עוד שתי שאלות: אחת, מה סך הכל התקציב שאתם מקציבים לשנה למטרה הזאת? ושאלה שניה – איך מתבטא שיתוף הפעולה ביניכם ובין הרשות, זאת אומרת, אתם משקיעים איקס והרשות עוזרת בתיקצוב או בעזרה? במה מתבטא שיתוף הפעולה הזה? אחר כך נעבור לחו"ל, כי אני מבינה שבחו"ל גם הסוכנות היהודית עוסקת בנושאים האלה, וגם שם נרצה לדעת מה שיתופי הפעולה. אם יש פעילויות, אם אין פעילויות, זאת אומרת – אם לא אכפת לך, שקודם נקבל את התמונה במקרו לגבי הארץ, מה התקציב השנתי רק בעסקים הקטנים והבינוניים?

מבחינת התקציב השנתי, בשנת 2005 התקציב של אגף יזמות עסקית יעמוד על קצת יוצר מעשרים מיליון שקל, אני יכולה לומר שבסיס התקציב היה נמוך בהרבה, אנחנו הוספנו ממקורות פנימיים שונים, ובסיכומו של דבר אנחנו נעמוד על תקציב של כעשרים מיליון שקל, שזה באמת תקציב מאוד יפה לנושא הזה.

מבחינת שיתוף הפעולה שלנו הן עם הרשות לעסקים קטנים והן עם המטים השונים, יש שיתוף פעולה הדוק, אנחנו גם מממנים את הפעילות של המט"ים, אבל נמצאת כאן איתי גם ענת אברג'ל שהיא באופן ספציפי עוסקת בקשר, ואני אאפשר לה לומר מספר מילים.

משרד הקליטה והג'וינט למעשה עובדים על אותם כלים, כאשר אנחנו מתעסקים בעולים והם בוותיקים.

אני עובדת באגף היזמות לעסקים קטנים במשרד הקליטה, ואנחנו מדי שנים עובדים עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות המט"ים, כאשר החלוקה היא כזו, שכל פרוייקט ייחודי, קורסים, סדנאות ומועדונים עסקיים, אנחנו משתתפים באותם פרוייקטים האלה, כאשר אנחנו ממנים את החלק של העולים, הרשות לעסקים קטנים מממנת את הוותיקים, ואנחנו כל פעם מוסיפים מממנים אחרים שמתאימים לאותו פרוייקט, הג'וינט או רשויות למיניהם, ובעקרון מה שכן חשוב לדעת, הסל שירותים שמשרד הקליטה נותן, והוא הוכיח את עצמו, וזה חבל שהרשות לעסקים קטנים לא נכנסת לזה, זה כל הליווי העיסקי הפרטני של העולה שמביא לאחוזי הצלחה ולשרידות של העסק.

אז מי כן מלווה את העולים?

את העולים משרד הקליטה באמצעות המט"ים.

והרשות לא.

הרשות לא מממנת. הרשות יותר נותנת את התקורות להחזיק את המט"י. אנחנו נותנים את זה ממש באופן פרטני. סל השירותים שאותו עולה מקבל, שזה שווי כסף, בואו נאמר מכובד.

וזה לבד מההלוואה.

לבד מההלוואה. כל הליווי, הכנת התוכנית העיסקית, הליווי. אנחנו גם ראינו את אותו העסק לאחר שלוש שנים, זה נקרא "ביקור בעסק", אנחנו בודקים אם הוא צריך חונכות. זה למעשה הביקור בעסק, מה השרידות שלו.

וכל סל השירותים הזה, הרבה באמת למדו מאיתנו ורוצים באמת להעביר את זה הלאה, כמו שאנחנו מכירים את הקרן של ערבות המדינה, אז זה יפה מאוד, נותנים את הכסף, אבל אם היו נותנים את כל הליווי בצמוד, אז בוא נאמר שכן היה עוזר לאותם העסקים להחזיק לאורך זמן.

אני פשוט רציתי להבין ממך גם ומאחרים, מה תרומתה של הרשות לעסקים קטנים לטובת העניין הזה.

אני בטוחה שנציגי הרשות ישמחו להשיב על השאלה.

שמי מוטי מורד, אני מנהל את מט"י ראשון לציון והסביבה, ומט"י שאחראי על הפעילות בראשון לציון, נס ציונה, רחובות והיישובים בסביבה. בהתייחס לשאלה שלך, איך הרשות לעסקים קטנים מתקצבת להבדיל ממשרד הקליטה.

משרד הקליטה, אגף היזמות מתקצב באופן ישיר את העולה. זאת אומרת, שעל פי תעודת זהות של מי שפונה למט"י, במידה ומדובר בעולה לפי ההגדרות של משרד הקליטה, בעולה שהוא עד עשר שנים בארץ מיום העלייה, ומקרים של ארצות מיוחדות, לפעמים זה עד חמש עשרה שנה, משרד הקליטה מעמיד לעולה סל של שירותים שמסובסדים לעולה על פי סל של משרד הקליטה, זאת אומרת – החל מהייעוץ הראשוני.

מה שמשרד הקליטה עושה שמענו, אני שאלתי מה אתם עושים?

הרשות לעסקים קטנים, לא, משרד הקליטה מבצע את זה באמצעות המט"י, הרשות לעסקים מתקצבת את התקורה של המט"י.

את התקורה והפעילות.

את התקורה. הפעילות של המט"י מתוקצבת על ידי הרשות לעסקים קטנים, ולמעשה היא יוצרת לנו - - -

למעשה אתה עובד כקבלן של המשרד.

כן.

מערכת היחסים עם המט"י, מכיוון שהמט"ים הם עמותות - - -

אני אשאל את השאלה בצורה יותר ברורה – האם לבד מהתקציב שאתם מקבלים ממשרד הקליטה, הרשות עצמה משתתפת באיזה שהם תקציבים?

בהחלט. הרשות מתקצבת את המטי"ם.

מה המקור התקציבי?

מהתקציב של הרשות. התקציב של הרשות למיטב ידיעתי מגיע ממשרד המסחר והתעשייה. הרשות מחלקת את התקציב על פי החלטת הועד המנהל של הרשות, כאשר היא מתקצבת את המטי"ם בהתאם לגודל, בהתאם למיקום של המטי"ם, בהתאם לאוכלוסייה. יש לנו מודל תקציבי שם, ועל פי המודל התקציבי הזה הם נותנים את התקציב לחלק מהפעילות של המטי"ם.

לדוגמא – מט"י ראשון לציון – בסך הכל התקציב של המט"י הוא כעשרים וחמישה אחוז מהתקציב של המט"י מתוקצב על ידי הרשות לעסקים קטנים.

כן, אבל שוב פעם, הרשות לעסקים קטנים, שוב פעם, גם היא מתוקצבת על ידי הממשלה, על ידי המדינה לצורך העניין נהזה.

כן.

זאת אומרת שאנחנו מדברים על זה שכל הפעילות הזו בשלב הזה, הרי כל מה שאנחנו מדברים, מתוקצבת על ידי זרועות שונים של המדינה.

נכון, אבל לא רק.


למעשה עוגן כאן איזה שהוא עיגון תקציבי. הביצוע בפועל כרגע מבוצע בעשר שנים האחרונות על ידי המט"ים, שהם נמצאים בשטח בכעשרים וארבע ערים, כאשר המט"י למעשה מתוקצב, מבצע למעשה עיגון תקציבי מהרשות לעסקים.

משרד הקליטה מתקצב את החלק הארי וכל מה שקשור לסיוע לעולים שהם יזמים. משרד התמ"ת דרך הרשות לעסקים.

המט"י, גם את השרות שהוא מבצע בפועל יש לו הכנסות עצמיות מלקוחות שמגיעים אליו ומשלמים סכום שהוא יחסית סימלי, כי רק מהתקציבים שמגיעים אלינו מאותם גורמים, אנחנו לא יכולים להחזיק מעמד, לכן יש לנו את האפשרות לגבות איזה שהוא סכום סימלי מאותם לקוחות, וזה למעשה מאזן את התקציב.

חלק מהמט"ים ישנן גם רשויות מקומיות שתומכות ברשות, אם זה באמצעות תקציב, ואם זה באמצעות העמדת משאבים כמו מיקום, משרדים וכולי, ולפרוייקטים מיוחדים מטי"ם עומדים מול גורמים נוספים, נניח – סוכנות יהודית במידה והסוכנות מעוניינת לקדם פרוייקט באזור פריפריאלי כזה או אחר, ג'וינט ישראל שמטפלים באוכלוסיות יהודיות נניח – נשים חד-הוריות שהן עולות, ולמעשה בשיטה הזאת מתבצע איזה שהוא עיגון תקציבי, ולמעשה אנחנו מנסים לתת שירות מעבר לתקציב הפרטני שמגיע רק ממקור כזה או ממקור אחר.

תודה רבה. חבר הכנסת יאסינוב, רצית לשאול.

אני רציתי לשאול שתי שאלות:

בנוסף לעסקים של עולים, אתם מתעסקים בעסקים של וותיקים. חלק מהעולים הם אחרי מספר שנים עוברים מהקריטריונים שלכם לקריטריונים שלכם, אז מה קורה עם אותם עסקים, ואחרי כמה שנים הם עוברים, וטוב שאתם ממשיכים לטפל בהם אם אתם ממשיכים.

את דיברת על עשרים אלף תוספת הלוואה שלב בי"ת. ההלוואה הזאת היא עוד לפני שהם עברו לרשימת העסקים הוותיקים, או שאחרי? אולי זה דווקא הלוואה שהם קיבלו אחרי שהם עברו להיות וותיקים?

חבר הכנסת, אני רוצה אולי לחדד את מה ששאלת עד עכשיו, כי השאלה אם יש הגדרה, זאת אומרת – מהו פרק הזמן שבו מטפלים בעולה?

יכול להיות שתבואו ותגידו, אנחנו מטפלים בעולים ואחרי זה חאלס, אין אצלנו טיפול לאורך עשר שנים. זכאי לבוא אלינו אדם שנמצא בארץ עשר שנים, ואנחנו מלווים אותו איקס זמן, ואחרי זה הוא על הרגליים של עצמו? זו השאלה.

יכול להיות, אני שאלתי. ושאלה אחרת, אני גאה שאנחנו בהצעת התקציב הצלחנו להעביר אליכם כשלוש מיליון שקל, דווקא לנושא הזה, זה היה חלק מההסדר.

אז אני רוצה לדעת אם הם הכניסו לקריטריון הזה, או שהם נכנסו כתוספת מעל עשרים מיליון, כי זה חד פעמי. זו הבעיה, אם הכסף הזה יהיה חד פעמים, ואם אתם מצליחים השנה להוציא את זה כעזרה חד פעמית. תודה.

לגבי השאלה הראשונה, אנחנו מטפלים בעולים ובתושבים וותיקים כאחד, ללא שום הבדל. ההבדל נובע בעלויות שאותו אדם שפונה לקבל את השירות, מממן.

אם מדובר בעולה, הקריטריונים לקביעת הזכאות של עולה נקבעת על ידי משרד הקליטה נכון להיום.

שזה עשר שנים.

עשר שנים מיום העלייה לארץ. דרך אגב, זה גם המקום לומר שמשרד הקליטה מלפני כשנתיים בערך מאפשר לתושבים חוזרים לקבל את כל סל השירותים של יזמים עולים למשך שנתיים מתאריך החזרה שלהם לארץ. זה נתון מאוד חשוב, וכדאי גם בהזדמנות הזאת להרחיב את השירותים שאותם תושבים חוזרים מקבלים, לא רק ממשרד הקליטה, אבל אפשר לדבר על זה אחר כך.

זאת אומרת, משרד הקליטה הוא שמגדיר את הזכאות. העולה או בעל העסק, היזם שפונה למט"ים מקבל את השירות. במידה והוא הגיע אלינו והוא כבר לא זכאי, אז הוא מקבל את אותו שירות כוותיק.

זאת אומרת שכוותיק יש לו פחות סיכוי מטעם המדינה, ואז ההשתתפות העצמית שלו היא הרבה יותר גבוהה, כי התקורה שעומדת לטובתו, לטובת הוותיק, או לטובת המט"ים לטיפול בתיק מצד הרשות לעסקים, היא קטנה. היא לא מגיעה למימדים שמשרד הקליטה מעמיד לעולה.

מדובר על עלות של כמה אלפי שקלים. כל מה שהוא מקבל מאיתנו, מהתוכנית העיסקית והליווי והקורסים השונים שניתנים.

כמה אנשים דרך אגב אתם מעסיקים בייעוץ הזה של התניית התוכנית העיסקית?

מבחינת אגף הקליטה זה, מרבית הפעילות נעשית בחוץ. האגף עצמו שעוסק בנושא הזה בארץ הוא מאוד מצומצם.

כל הפעילות כמעט היא מופרטת אפשר לומר.

רק בשביל לסבר את האוזן, לקורס כזה עולה משלם מאתיים וחמישים שקלים, וותיק משלם כתשע מאות שקלים.

אני יכולה לרדת מהארץ, אני אחזור בתור עולה?

תלוי איזה עסק תקימי. אנחנו צריכים לראות.

את תראי, עסק לקליטת עלייה. כן?

אני מנהל מט"י בקריות. קודם כל, בדיון הקודם על חלקה של הרשות לעסקים קטנים ומשרד הקליטה, אז קודם כל צריך להגיד לזכות משרד הקליטה, שהוא התחיל לטפל ביזמות לפני שהוקמה הרשות. זאת אומרת שהאגף ליזמות עדיין לא היה אגף, היה מי שיטפל באומנים נדמה לי ובמדע, אז בקיצור – הנושא של יזמות עולים התחיל להיות מטופל בשנת 1990-1991. הרשות הוקמה רק בסוף 1993, ובאותה עת, לפחות עד כמעט סוף שנות התשעים מרבית העולים היו זכאים - - -

הרשות הוקמה ב-1993?

ב-1993, בזמנו של ראש הממשלה רבין ומיכה חריש היה שר התמ"ת. ועד שהיא התארגנה ועד שזה, היא גילתה למעשה שהשחקן המרכזי בתחום היזמות בארץ באותה עת גם בהיקפי התקציב, וגם בהיקף הפעילות וגם בראייה, היה משרד הקליטה.

משרד הקליטה היה מהר מאוד למד את התורה של היזמות, התחבר ביחד עם הג'וינט והרשות לעסקים קטנים בגלל המצב התקציבי שלה, אז אמרה, הואיל שזה משרד הקליטה, אנחנו נועיל ונסייע למט"ים.

חשוב לציין ולזכור שהמט"ים הן עמותות מלכ"ר עצמאיות שלמעשה מספקות שירותים.

כל מט"י בנפרד?

כל מט"י בנפרד, כן. כאשר הרשות לעסקים קטנים היא אחד הגורמים המרכזיים במימון. היו תקופות שמשרד הקליטה, אצלי למשל ב-1999 משרד הקליטה היה הגורם המרכזי,

אבל הממשלה מעבירה כסף לעמותות? זה הולך ככה?

לא, הכספים אנחנו מקבלים כדי להבין את מה שנקרא "החלוקה התקציבית" ומקורות המימון שלנו, משרד הקליטה נותן, למעשה יש "חוזה שירות" בין כל מט"י למשרד הקליטה, כאשר המט"י נותן שירותים, ולטובת השירותים האלה יש תעריף, והוא מתוגמלת בחוזה.

הרשות לעסקים קטנים תומכת באופן כללי במט"ים. עכשיו, מכאן כל מנט"י לנפשו, וזה לא מכסה אפילו חמישים אחוז מהתקציב מה שאמרתי עד עכשיו. חלק מצליחים לקבל מהרשות המקומית וחלק לא.

לחלק יש פרוייקטים מהג'וינט ולחלק יש פרוייקטים אחרים, וכמובן, המט"ים גם גובים עבור השירותים שהם משלמים שניתנים.

תודה רבה. גבירתי, תציגי את עצמך, ואחר כך חבר הכנסת רומן ברונפמן.

שלום, אני כרגע עושה תואר שני בביקורת, אז יש לי כמה הערות לגבי זה. אני בהתנדבות עוזרת לעולים חדשים, ויש לנו את אותם דברים שציינו פה לגבי מט"י ולגבי עזרה, אז זה נשמע כל כך יפה ומבטיח.

זה באמת נשמע יפה.

ממש יפה, מרגש אפילו, אבל למעשה, כשאני באה עם העולים לאותם אנשים שיקבלו איזה שהיא עזרה – מקבלים עזרה. במידה והם לא מצליחים, אז הם נזרקים, עובדים כפועלים שחורים כדי להחזיר את ההלוואה. עכשיו, יש פה עוד בעיה. אין מודעות.

את מדברת על מקרים ספציפיים שאת ליווית אותם בחולון?

לא רק בחולון, בכל מקום שפונים אליי אני באה בכיף, עוזרת בהתנדבות. עכשיו, יש פה בעיה אחרת של מודעות. אין לכל עולה את המודעות לדברים שצויינו פה. אין להם. הם לא יודעים שקיימים דברים כאלה. אם באים אליי אני כן לוקחת אותם למט"י, ויש עוד, אבל למרות העולים הפעילים שיכולים לגשת, לנפנף ולקבל מידע חדש, גולשים באינטרנט בצורה חופשית, כן, הם מקבלים את המידע, אבל אנשים שעובדים מהבוקר ועד הלילה, אין להם את המודעות, ואני מציעה כמרכז הקליטה, לפחות לשלוח להם פעם בשנה, פעם בשנתיים עלונים קטנים.

לכל העולים?

זה דבר שהוא בלתי אפשרי.

לא לכל העולים. למי שיש פוטנציאל, נגיד לאקדמאים או משהו.

המילה "יזם" היא מלשון "יוזם", הוא צריך לפחות ליזום משהו.

אז לפחות משהו, איזה שהיא פרסומת, שהם יידעו מזה.

יש פה מישהו מהתאחדויות העולים?

כן, שמי אירנה יולדברג ואני מהתאחדות היזמים הישראלים, שזו בעצם העמותה לקידום היוזמה בקרב העולים, שהוקמה בשנת 1992.

ואתם מפרסמים באורח מודע כל הזמן חומר?

כן, ואני דווקא מפה רוצה להתחיל מזה, שאני רוצה להגיד כמה מילים לטובת משרד הקליטה, שבשנים האחרונות לדעתי, החשיפה שהם נותנים לנושא היזמות, פשוט אין מה להשוות פה עם השנים הקודמות.

אנחנו שומעים על זה ברדיו, ברדיו "רקע", אנחנו שומעים ורואים את זה בטלוויזיה בערוץ תשע, אנחנו קוראים על זה בעיתונות, וגם האתרים של משרד הקליטה, הם נותנים חשיפה, לדעתי חשיפה ענקית לכל הנושא.

כמובן, גם אנחנו תורמים. מדי שנה עוברים דרך ההתאחדות שלנו כשלושת אלפים עולים שאנחנו מטפלים בהם, ומדי חודש פונים לאתר שלנו כאלפיים איש.

אני עולה חדשה. איך אני יודעת להגיע אליך?

יש הרבה פרסום. אנחנו גם מוציאים לאור עלון כלכלי עיסקי בשפה הרוסית, העיתון היחיד שקיים כיום בשוק, שנקרא "עיסק עיתון" מהמילה "עסק" ו"עיתון".

משרד הקליטה היה שותף לעיתון הרבה שנים, לצערי בשנים האחרונות - - -

תגידי, שישמעו גם האחרים – יותר מאשר לפרסם ברדיו ובעיתונות, להוציא עיתון, אינטרנט, טלוויזיה. זה שזה לא הגיע אליכם ...

אני יודעת, גם משרד הקליטה עובד כל כך יפה. המודעות אני מתכוונת, כלפי אותם אנשים שעובדים מהבוקר עד הערב. בעיתונות אני קוראת.

מי שרוצה לעשות את זה, מי שיש לו רצון חזק לעשות ביזנס, בסופו של דבר יידע מה לחפש.

אין גישה לכולם.

אני רק רוצה להגיד שבעצם המוקד שלנו מהווה גם מקום שממנו אנחנו מפנים אנשים למט"ים מקומיים, כי אנחנו ארגון ארצי. פונים אלינו אנשים מכל רחבי הארץ, ובהתאם למקום מגורים, אנחנו מפנים.

תודה רבה. חבר הכנסת ברונפמן בבקשה.

אני רוצה להגיד שלפעמים זה כיף להיפגש עם פעילים וותיקים בתחום היזמות והעלייה והקליטה. בשנות התשעים, כפי שאת יודעת גבירתי היושבת ראש, עסקתי הרבה מאוד בפרקטיקה, היום פחות.

שני דברים – אל"ף, אני לא יודע אם אירנה דיברה בסקירה שלה על הנתון הסטטיסטי. בתחילת שנות התשעים עשו מחקרים רבים על נכונות של העולים מברית המועצות לשעבר לעסוק ביזמות, והנתון היחיד שאני זוכר היה – הזינו את כל המערכת שעסקה כבר אז, מרביתה, אם בממוצע הישראלי באמצע 1993-1994 הייתה נטייה לפתיחת עסק קטן, זה עמד בערך על שלושה עשר אחוז, מקרב האוכלוסייה בגילאי כוח עבודה, בקרב העולים זה היה עשרים ושבעה אחוז, כפליים מהממוצע הארצי.

זה גם מסביר את השינויים שברית המועצות של דאז או ארצות פוסט-סובייטיות עברו, וגם בגלל שהעולים הבינו שיותר קל להקים עסק וליצור מקום עבודה לעצמו, מאשר להיכנס למערכת סגורה.

זה דבר ראשון שכנראה מלווה, אם אני מבין נכון, גם בתחושות של העולים דהיום. מה שמטריד אותי יותר ופה אני רוצה לדעת אם דיברתם על זה או לא, מה קורה לעסק במהלך השנים? האם יש מעקב אחרי העסקים?

אנחנו יודעים שהמצב הכלכלי היום והמשבר שפקד את ישראל בשנים האחרונות הוא לא מזהיר. האם יש מעקב ועזרה? האם העולה שפתח מספרה לפני שלוש או ארבע שנים נתקל בקשיים? האם הוא יכול לחזור לפעולה טיפולית?

טוב, זה משתלב עם השאלות שהיו לחבר הכנסת יאסינוב, ואני מציעה כזה דבר. אני מציעה גבירתי אולי שתענו, וגם תשלימי את השאלה שלך עכשיו.

קודם כל, אנחנו מלווים את העולים שלוש שנים. אנחנו עכשיו, הכוונה שלנו היא גם להרחיב לפחות במסגרת העסקים הקטנים החדשים שנפתחים, לנהל, מאחר וגם כל תפיסת השירות של משרד הקליטה השתנתה, והיום אנחנו נמצאים כבר בקשר הרבה יותר רציף עם העולים בכל המישורים, גם הנושא הזה כמובן הוא חלק מתפיסת השירות החדשה שלנו, לעקוב אחרי העולה לאורך שנים.

אני רוצה לומר שבאמת חוץ מהפעילות שכוללת את רוב העולים, אנחנו מתייחסים לאוכלוסיות מיוחדות, ובאמת במקרה, אתמול הגיע אליי מכתב מעולה חרש-אילם, יזם שעשינו לו קורס מיוחד עם מתורגמן ופתח עסק בנושא של צורפות, מאוד יפה.

זאת אומרת, אנחנו לא מתייחסים לעולים החדשים רק באופן כוללני אלא גם אנחנו עושים תוכניות פרטניות לאוכלוסיות מיוחדות.

אני רוצה לומר שבמסגרת הפעילות שלנו, לפני כשנה יחד עם הרשות לעסקים קטנים, יזמנו חמישים פרופילים שבימים אלה הורחבו לשמונים פרופילים עסקיים, זאת אומרת שהחומר הזה נמצא גם בקשיח, נמצא גם באתר, וגם נמצא כאן בדיסקט שחולק.

זה הורחב עכשיו לשמונים פרופילים של עסקים, עולה יכול להיכנס לאתר, זה קיים בחמש שפות שונות, יכול לקבל את המידע הזה – מה צריך בשביל להקים עסק, מהו ההון הדרוש, איזה אישורים. דבר שמאוד מסיעי לכל העולים החדשים.

מה הכוונה ב"פרופילים"?

פרופיל זה אומר תיאור של עסק, מה צריך בשביל להקים.

פתרונות בתחומים שונים.

נניח אתה רוצה להקים עסק לצורפות או עסק לנעליים.

כל פרופיל זה תחום בתחומים שונים. כאן יש לנו את הוורסיה האנגלית. מעסק לגינון דרך בית קפה. אם תרצה תקבל את זה במתנה.

כל הדברים האלה נמצאים בכל הנציגויות הישראליות בחו"ל, בשגרירויות ובקונסוליות?

כל החומר הזה נמצא באתר האינטרנט, גם כל המידע הזה נמצא כאן, וגם כל המידע הזה מועבר לסוכנות היהודית.

אבל אם מישהו בא, כמו שבאים אנשים לפעמים ביום שני בבוקר לקונסוליה הישראלית בלוס-אנג'לס ובניו יורק, והם אומרים – אני רוצה לדעת, ויש נספחי מסחר למיניהם בנציגויות. האם הם מצויידים ויכולים לשבת לייעץ להם?

אני חייבת לציין משרד התמ"ת לא רואה את עצמו כגוף שעוסק.

אז אולי באגפים שעוסקים בעולים חוזרים? חבל.

מי שעוסק בתושבים חוזרים יש לו את המידע הזה. בהחלט. ועכשיו בכל זאת ברשותך, אני רוצה לדבר על תוכנית "ביזנס איי.אל", כי אני חושבת שהיא מאוד חשובה, והיא גם נוגעת לדברים ששאלת אותם לגבי חו"ל. תכנית "ביזנס איי.אל" החלה בשנת 2004. בעצם משרד הקליטה בא ואומר, בוא נעזור לעולים הפוטנציאלים או לישראלים שחיים בחו"ל, להכין אותם לעלייה לארץ ולחזרה, לפני שהם ביצעו את אקט החזרה או העלייה, או אלה שאפילו לא חשבו על זה, אולי באמצעות התוכנית הזו הם יירצו לעלות או לחזור לישראל.

התכנית "ביזנס איי.אל" שמי שעושה אותה היום בפועל זה מוטי מורד, שהוא המט"י המתמחה בנשוא. תוכנית ה"ביזנס איי.אל" באמצעות אתר אינטרנט שהוקם, מאפשרת לכל אחד ואחד עוד כשהוא נמצא בחו"ל, להתחיל את כל ההכנות שלו לפני שהוא עלה לישראל. זאת אומרת, אפשר להיכנס לאתר שלנו, לשאול אותנו שאלות, לקבל את כל המידע תוך עשרים וארבע שעות בחמש שפות שונות, אנחנו מתייחסים לכל בקשה ובקשה, עונים לפונה, ולמעשה החלק היחידי שלא מתבצע בסיוע, הוא החלק של ההלוואה שניתן לתת אותו רק למי שביצע עלייה בפועל.

אנחנו התחלנו את הנושא הזה, ואתה אולי תרצה מוטי להרחיב אחר כך, אנחנו התחלנו את הפרוייקט הזה מול תושבים חוזרים בארצות הברית במרץ 2004. אני יכולה לומר שמאז שהאתר נפתח, היו כארבע עשרה אלף כניסות לאתר, שבע מאות איש נמצאים כרגע בטיפול בחו"ל, שבעים וחמש משפחות הגיעו לישראל והקימו עסק בישראל, וכל זה בתקופה של פחות משנה, או שנה פחות או יותר. רובם אגב תושבים חוזרים. אנחנו קיימנו כנסים בארצות הברית, התחלנו עם התושבים החוזרים, בהמשך התוכנית הורחבה לעולים חדשים, והיום בשיתוף פעולה מלא עם הסוכנות היהודית, התוכנית מוצגת במקומות שונים.

היא הוצגה בצרפת, בדרום אפריקה ולאחרונה התקיים סבב בדרום אמריקה, מקסיקו, פנמה וונצואלה מתוך כוונה לעניין את העולים החדשים שיש להם עסקים, או לבוא לארץ ולהקים את העסק שלהם פה בישראל, להעתיק את העסק, או להקים עסק חדש לחלוטין.

זה בתוכנית יזמות?

זה מעין יריד יזמות, כנס יזמות. הם מקבלים הסברים גם על הכלכלה בישראל, אנחנו מביאים להם את המומחים הטובים, שוב, אני רוצה לאפשר למוטי קצת לדבר על התוכנית, כי הוא למעשה מבצע אותה הלכה למעשה עבורנו. יש הצלחה בלתי רגילה. אנחנו מחלקים כאן על גבי הדיסקט הקטן הזה, לא רק הפרופילים העיסקיים נמצאים אלא כל התהליך שצריך לעבור על מנת לפתוח עסק בישראל ולהתחבר לאתר שלנו.

הוקמו עסקים מצימרים בצפון, דרך וטרינר שפתח עסק, יש לנו כרגע על הפרק פרקים אתגריים ועוד עסקים בקנה מידה שחורגים מעסק קטן או בינוני, עסקים גדולים, והתוכנית הזו מהווה היום טריגר מאוד משמעותי לעידוד עלייה מחו"ל, הן של עולים חדשים והן של תושבים חוזרים, אבל אני רוצה לאפשר למוטי לומר כמה מילים.

עידוד העלייה של עולים או של חוזרים פוטנציאליים, אני אתייחס לעוד פן שאני חושב שמירלה לא הזכירה.

אני חושב שזה מוצה, אנחנו פחות או יותר יודעים. תתייחסו למה שאני ביקשתי להתייחס.

התייחסו.

לא, זו הייתה התייחסות מאוד שטחית. שלוש שנים מעקב, אני רוצה לדעת יותר פרטים, אם יש סטטיסטיקה, אם יש גל שני של הפנייה, אם יש אפשרויות נוספות?

אז אתה פשוט בא מאוחר. זה נאמר, כולל עזרה נוספת של עוד עשרים אלף שקל. אם עסק נקלע לבעיות או שהוא רוצה לצמוח. זה נאמר, תוכל לקרוא את זה בפרוטוקול. אני פשוט לא רוצה שנעצור כאן.

אני אשלים בכמה מילים, אנחנו גם נותנים מסלול מיוחד לעולים או לישראלים שחיים בחו"ל ותהליך העלייה לוקח להם זמן, להשקיע בארץ, להשקיע בעסק קיים, או להשקיע ולהקים עסק חדש, על מנת שיהיה להם בסיס כלכלי, שיוכלו לשלוח את הילדים או שהם בעצמם יוכלו לעלות.

אלה תהליכים שלוקחים קצת יותר זמן, וכרגע בתהליכים. אנחנו מתחילים לטפל בפניות כאלה של הקמת עסקים, זה בדרך כלל עסקים יותר גדולים בהיקפי השקעה נרחבים. אפקט נוסף של הפרוייקט הזה, זה התלהבות של קהל היעד ל העולים הפוטנציאלים והישראלים החוזרים שפעם ראשונה מדינה מגיעה אליהם ומאפשרת להם לקבל סיוע כשהם עדיין נמצאים בחו"ל, בניגוד לכל הפעמים הקודמות שבעצם הגיעו אליהם שליחים שבאו להתרים אותם לתרום תרומות כאלה ואחרות. הפעם אנחנו מגיעים ואומרים להם – אנחנו נותנים לכם, המדינה נותנת לכם, אנחנו לא רוצים שאתם תתנו, אלא תבואו לארץ, נעזור לכם להקים עסק.

אנחנו גם הולכים לעשות אגב קורסים. חלק מהקורסים יהיה עכשיו ב-e-learn, אפשר יהיה לעשות קורסים ביזמות דרך האינטרנט.

אני חשבת של הרשות לעסקים קטנים, אני לא התכוונתי בכלל לנאום, אבל רציתי רק להשלים מידע, כי הבנתי שזאת השאלה ששאלת, אני רוצה להגיד שהרשות משתתפת גם בפרוייקטים שלה, ולמעשה בונה מדיניות של הטיפול בכל האוכלוסיות השונות כולל עולים, וקיימת גם אירנה וורבק, שהיא התאחדות יזמים ומזמן למעשה הם איבדו את העולים. מי אשם?
הם התאחדות ליזמים בישראל, זאת אומרת שעולים הם נתח מהאוכלוסייה בישראל, ועולים דרכנו מקבלים תמיכה, גם בתוך אוכלוסיית חרדים, גם בתוך אוכלוסיית נכים, בכל האוכלוסיות האלה יש עולים.

אנחנו משתתפים בתוכניות מיוחדות גם של הוצאה לאור.

גם קיימת בתוך היזמות שלכם, בזמנו הייתה תוכנית מיוחדת לנשים, גם של חרדים, כי אני יודעת שהנתח הכי גדול שהחליטו להוציא נשים לעסקים, הנתח הכי גדול של השוק היה בסוף נשים חרדיות.

אחוז הנשים העולות שמקימות עסקים הוא יותר גבוהה משל הישראליות הוותיקות.

מס"ק בני ברק שמטפל במיוחד בנשים חרדיות, זו אחת האוכלוסיות באמת שהרבה שנים אנחנו מטפלים, זאת אומרת שרשות מטפלת לא רק בעולים שהם עולים חמש שנים הראשונות.

אי חייב להוסיף משפט אחד קטן שאני בטוח שאף אחד לא דיבר עליו פה, ישנם הרבה נכים שרוצים לפתוח עסקים קטנים, אבל אף אחד לא לקח בחשבון שעסק לנכה קשה עם כסא גלגלים, חייב להיות לא רק נגיש, אלא בעל מטראז' יותר גדול.

אם אדם נכה לוקח חנות, החנות שלו צריכה להיות פי שתיים או פי שלוש בגודל יותר. עכשיו, על זה הוא צריך לשלם ארנונה. ארנונה על משהו שהוא עושה עסק זעיר, קטן עם מטראז' נמוך לאדם רגיל, אצלו זה יותר גדול, זאת אומרת שהוא עובד רק בשביל הארנונה. צריך לחשוב איך מתקנים את זה.

תודה רבה. גבירתי.

אני מהתאחדות עולי יוגוסלביה, ההתאחדות הכי קטנה.

אנחנו עוד לא התחלנו עם הפרוייקט הזה, אבל יש לנו עולים שעלו ארצה לפני יותר מעשר שנים, ואולי עכשיו כשהתבססו, היו מעוניינים לפתוח איזה עסק קטן.

אני בטוחה שאם תפנו לרשות לעסקים קטנים הם ישמחו ללוות אותם, כי מה שהם אמרו כאן, זה שהם לא מטפלים רק בעולים חדשים, אלא גם באוכלוסייה הוותיקה. יכול להיות שלא יקבלו את כל העזרה שעולה חדש מקבל, כי מטבע הדברים הם גם מכירים קצת את הארץ, אבל אני בטוחה שזאת הכתובת הנכונה.

עוד שאלה קטנה, איזה ערבות צריך בשביל לקבל את ההלוואה הזאת?

יזם שמקבל את ההלוואה על סך שלושים וחמישה אלף שקלים, אגב, בקצרה – התנאים שלה שזה שני אחוז ריבית שנתית זה לשש שנים, כאשר השנה הראשונה היא מאפשרת לו להתעסק בעסק.

כן, אבל הוא צריך להביא איזה ערבות?

כן, הוא צריך להביא שלושה ערבים, כאשר תלושי המשכורת של אותם שלושה ערבים, הם בסך הכל משכורת מינימום של המשק, וזה לא בשמים וזה קל.

ואם יש כאלה שיש להם בעיה להביא את הערבים, אז אנחנו מוצאים כל מיני אפשרויות לעשות להם שיעבוד לרכב, או שני לווים, זה באמת תלוי, ואנחנו מאוד מנסים להגיע לקראתם.
בל נשכח שאמנם ההלוואה אנחנו נותנים אותה, אבל יש אחר כך את בנק הפועלים שהוא גם מערים עלינו קשיים.

טוב, אני מבקשת פשוט לסכם את הישיבה, ובדרך כלל זה לא קורה לנו כאן לעיתים קרובות, מכיוון ששמענו רק דברים שיכולים לספק אותנו וגם לשמח אותנו.

גם לגבי התקציבים שמוקדשים לנושא על ידי משרד הקליטה, גם על ידי הביצוע והדרך שבה מלווה כל עולה, וגם על ידי הנכונות להפיץ יותר ויותר את הדבר הזה בקרב עולים פוטנציאליים ותושבים חוזרים מחו"ל.

אנחנו רוצים לברך ולהודות, ומבחינתנו גם להודות לרשות לעסקים קטנים ולמט"ים השונים, ואנחנו מצדנו, מה שאנחנו יכולים לתרום לעניין הזה, זה שגם את הישיבה הזאת ואת הכתובות השונות אם נרצה בעצמנו להפיץ לעיתונות ולראות איך הדבר הזה מקבל ביטוי שוב ושוב בעיתונות, ואני חושבת שזו הדרך הכי נכונה לקליטה בארץ.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05