כנסת פתוחה

קידום כפר זוהרים

5
הוועדה למאבק בנגע הסמים
21.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, י"ד בסיוון תשס"ה (21 ביוני 2005), שעה 10:00

קידום כפר זוהרים.

חברי הוועדה: יחיאל חזן – היו"ר
קולט אביטל

אמנון ארבל - ראש צוות תכנון וסגן מתכנן מחוז ירושלים,
משרד הפנים
יוסף רוזן - מנהל מחלקת אולפנים וחיילים,
המשרד לקליטת העלייה
סטלה קרוביליקוב - עו"ס, המשרד לקליטת העלייה
חיים איטקיס - מנהל אגף השכלה, משרד החינוך,
התרבות והספורט
אסתי גרוס - מדריכה ארצית ומחוזית בעניין סמים,
משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר בלנקה לטוטה - המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות
איריס מורדקוביץ' - מנהלת שרות סמים, אגף תקון ונוער מנותק,
משרד הרווחה
רקפת בן-גיא - סגנית מנהלת שרות לנפגעי סמים,
משרד הרווחה
ד"ר חיים מהל - ראש תחום טיפול ושיקום, הרשות הלאומית
למלחמה בסמים
יצחק יוגב - יו"ר העמותה, רמות יהודה זוהרים
עמי קרצ'מר - מנכ"ל העמותה, רמות יהודה זוהרים
אתי חורי - מנהלת אדמיניסטרטיבית, רמות יהודה זוהרים
שי דרור - מגייס כספים – חבר צוות, רמות יהודה זוהרים

בת-שבע פנחסוב

רשמה: אתי בן שמחון


קידום כפר זוהרים

שלום לכולם, ראשית, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, ואני מתנצל על האיחור שלי, הייתי בוועדת כספים כדי לסייע ולעזור להעביר כסף לפרוייקט של מחשב לכל ילד.

ביקשתי לכנס את הישיבה הזאת כיוון שאני ויושבת ראש ועדת הקליטה ביקרנו בזוהרים, נדמה לי לפני כשלושה חודשים, ואולי קצת יותר. זוהרים הוא כפר שמשמש לגמילה, הוא נמצא בתהליך שתקוע מבחינת מבני הקבע של אותו הכפר. נכון שהם עושים עבודה נפלאה כדי לסייע לחברה במדינת ישראל, ומצד שני התרשמתי שהמדינה לא עושה כמעט כלום. אני יכול לומר ממש כלום, כדי לסייע לאותם אנשים שפועלים יום יום, שעה שעה, חלקם הגדול בהתנדבות. למשל מפעל הפיס היקצה משאבים לבניית קבע, ובסופו של דבר אי אפשר היה להעביר את הכסף, והכסף הזה נעלם. הסיבה העיקרית היא התניית התהליך של בניית הקבע של זוהרים, שאין סמל יישוב. לכפר הזה עדיין יש בעיות נוספות כמובן, ביקשתי את שר הפנים שיבוא לכאן, אבל הוא לא הגיע. את מנכ"לו, הוא הודיע שהוא לא יכול להגיע. הודיעו לי הבוקר שהמשנה יגיע, גם הוא לא הגיע. לצערי הרב, זאת הדוגמה כיצד מדינת ישראל מתייחסת לכל נושא הסמים בארץ, וכמובן גם לזוהרים.

נמצא פה נציג של משרד הפנים?

אני מתחום התכנון.

אני רוצה לומר לך דבר אחד, לא היית צריך להגיע לפה אילו המשרד שלך היה עושה את הכל כדי שלזוהרים יהיה סמל יישוב. אני לא יודע מה הסיבות, הוצאתי מכתב ביחד עם יושבת ראש ועדת הקליטה, בוודאי שהשר היה מעוניין שיהיה לכם סמל, אבל לפני כן נשמע קודם אותך.

לכן אמרתי, אני כנראה לא מהתחום הנכון. אני מתחום התכנון, ולכן הגעתי בתחום הזה. אין לי הרבה מה להגיד בנושא הזה.

זאת הדוגמה, חבל שאין פה תקשורת כדי שנראה איך מדינת ישראל מתנהלת, איך הפקידות מנהלת את העסק. זאת הדוגמה שנגלית לנוכח המצב שפקידים רוצים לנהל את המדינה, ולא הנבחרים מצליחים לנהל אותה.

אני מצטער שאני מפיל את זה עליך, אבל אני לא מצטער בכלל שהגעת לפה, כיוון שאני מקווה שאתה תעביר את המסר למנכ"ל המשרד שלך, שהדבר הזה לא יכול לעלות על הדעת. אנשים שעושים עבודה יום יום בהתנדבות, אני מניח שבמשך שנים, הרי הם לא ביקשו את סמל המוסד היום, או אתמול, או לפני שנה. הם מבקשים סמל יישוב כדי שיכירו בהם, כדי שיוכלו להתניע תהליך. גם כך אי אפשר להעביר להם את מלוא הסכום, ואת מלוא התרומה, ואת מלוא העזרה. אבל בשביל דבר כל כך פעוט, אם מישהו ממשרד הפנים היה בכלל מעניין אותו, והיה ניגש לראות על מה מדובר, אולי לא הייתי צריך לקיים את הישיבה הזאת.

אני רוצה לפתוח את כל הדיון, ולשאול אחרים שנמצאים פה – מהרשות למלחמה בסמים, ממשרד הרווחה, שאולי יספרו לי איך אפשר לעזור לכפר זוהרים, כי אני חושב שהדבר הזה הוא פשוט ביורוקרטיה, לא יותר ולא כלום, זה רק ביורוקרטיה.

אדוני מהרשות למלחמה בסמים שאתם תומכים ופועלים, אם תוכל להסביר לי אם אפשר לעזור להם?

ב-1990 הקמתי קהילה בשם מלכישוע על הגלבוע, ועל כן יש לי קצת נסיון אישי בנושא הזה. יש בארץ שמונה קהילות טיפוליות, מתוכן אחת מוגדרת ויש לה סמל יישוב זה מלכישוע, ואחת שעומדת להיות מוקמת ברמת הנגב, יש לה גם סמל יישוב. אתה שואל מה המכנה המשותף? המכנה המשותף הוא בשני דברים. מדובר במקומות מרוחקים, זה מאוד מרתיע במלכישוע לקבל סמל יישוב, בגלל דברים פרוזאיים, כמו העובדה ש"אגד" יגיע פעמיים ביום בסיבוב שהוא עושה על הגלבוע גם למלכישוע, מאוד חשוב שהדואר יגיע. כל מיני דברים פעוטים, שאם אין לך, אתה צריך כל הזמן להתרוצץ. במלכישוע חיים היום בו זמנית 150 איש, אז אין ספק ששירותים כאלה הם מאוד חשובים.

גם גיוס כספים מהמשרדים לטובת בנייה הוא יותר אפשרי כאשר זה קיים. משרד הפנים עזר לנו לבנות כביש שם, משרד מסחר והתעשייה לבנות מבנה תעשייה, זה כעיקרון. ברמת הנגב אותה בעיה. זה במקום מרוחק, ונצטרך שם את העזרה בכל הדברים הקטנים.

אבל יש עוד מכנה משותף, שבמלכישוע ראש המועצה המקומית יגאל שחר לחץ לקבל סמל יישוב, היה לו עניין בזה. וברמת הנגב, שמוליק קריפמן לחץ גם לקבל סמל יישוב. לגבי שאר המקומות, כשמקום ממוקם בטייבה, כמו כפר ינות על כביש מס' 4, חלק מהדברים לא צריכים אותם. המבנה כבר קיים, הם לא צריכים את כל השירותים האלה, הם מעולם לא ביקשו סמל יישוב.

לגבי רמות יהודה – קיים פה אחד מהמכנים המשותפים. מקום מרוחק, מקום שלא בנוי, צריך את כל הדברים האלה. מהבחינה הזאת צריך סמל יישוב. מבחינת הנקודה האלמנטרית, של האם יש עזרה, האם המועצה המקומית מעוניינת בזה, יש פה בעיה, כי אנחנו חוזרים לחטא הקדמון שהמקום מוקם בתחילתו, לא עם המועצה האזורית. לאחר מכן היה שיתוף פעולה, ויזל יושב ראש המועצה היה גם יושב ראש העמותה, אבל יש לו התנגדות היום שזה יקבל סמל יישוב מסיבותיו הוא.

לא צריך את זוהרים, לסגור את זוהרים?

להיפך.

אתה אומר יש לו התנגדות.

צריך לגייס אותו לעניין, זה מה שאני רוצה להגיד.

כמה זמן זוהרים קיים, אולי תתן לנו סקירה קצרה.

12 שנה.

יושב ראש העמותה, ממלא את התפקיד בהתנדבות מזה שבע שנים.

היישוב קיים 11.5-12 שנים. למיטב זכרוני, גם הייתי שותף לקבלת ההחלטה יחד עם ראש המועצה האזורית שהסכימה שזה יהיה בפאתי המועצה. אף אחד לא אוהב את זה מתחת לחלון שלו. ראש המועצה השכיל ונתן את היד להקים יחד עם הפנתרים השחורים, לא צריך את כל ההיסטוריה, צריפין, הרבה עבודות נעשו בהתנדבות. אני פוגש הרבה קבלנים שאומרים לי עד היום, חייבים לי 400 אלף שקל על הגדר, וכהנה וכהנה. אבל לשמחתנו כולם עדיין רואים את זה כשליחות וכמשימה שחשובה לחברה.

לגופו של עניין בנושא כינוס הוועדה. אני מוכרח להודות לכל מי שיזם, ובמיוחד ליושב ראש הוועדה, לכנס את הוועדה ספציפית עבור זוהרים. אני חושב שזה דבר שלא כל יום נפגשים בו. גם משרד הפנים, אם לא הגיעו, כן הגיעו, קטונו מלהעביר ביקורת על משרד ממשלתי ועל שרים. אבל אם זה יצא ממך, אז אנחנו בהחלט תומכים.

לגופו של עניין – נושא סמל היישוב, האמן לי כבוד יושב ראש הוועדה, גם סמל יישוב לא צריך. אם תמצא הדרך לתת לנו את כל התקציבים, את כל העזרה הממשלתית של משרדי ממשלה, כבישים, תאורה, ביוב, תב"רים כאלה ואחרים, אהלן וסהלן. אנחנו לא מחפשים להיאחז בקרנות המזבח. אבל מה לעשות, למשל מפעל הפיס, להעביר כסף עבור הקמת הפרוייקטים שם, רוצה שזה ייעשה דרך רשות מקומית. אנחנו לא יישוב ברשות המקומית, מכנה משותף קיים, אז בבקשה לסייע לנו כן לקבל את סמל היישוב. אני מאמין שזה נותן הרבה מאוד פריבילגיות שניתנות להרבה מאוד מקומות אחרים, בין אם מוסדות, ובין אם יישובים, ובין אם מחנות צה"ל, ובין אם כל כל מיני מוסדות חינוך כאלה ואחרים.

אנחנו מדברים פה בדיני נפשות. זה לא איזו פנימייה או איזו קייטנה.

כמה אנשים ביישוב עכשיו?

מטופלים- בדרך כלל בין 70 ל-90 עם הרבה מאוד דברים ייחודיים.

כמה אנשים צריכים להיות ביישוב?

40 תושבי קבע.

כשאני אומר בין 70 ל-90 אני לא כולל עדיין את צוות העובדים פלוס מינוס 30 אנשים שבאים והולכים. למשל, אם היינו יכולים לאפשר לגור ביישוב כזה לעובדים, סביר להניח שהייתי חוסך בשנה 400-500 אלף שקלים, אולי יותר, בהוצאות של נסיעות, של אחזקות רכב, וכו'. ומי כמוכם יודע, שכל שקל היום זה בנפשנו, בין אם ציבורית, ובין אם כלכלית. מפעל הפיס מעביר כסף אך ורק דרך רשות מקומית, איזשהו קריטריון שקיים בדירקטריון שם. גם אני, אם הייתי יושב ראש מועצה אזורית, לא הייתי מסכים שכסף שאני יכול להביא לתושבים שלי, יעבור למוסד בשוליים, לא הייתי מסכים. ויש הגיון, אי אפשר להגיד על מאירק'ה, הוא תרם מזמנו, ממרצו, הוא מוכן. אבל באיזשהו מקום יש פה משהו פסול. אני חשבתי על כיוון, לפנות לכל הרשויות שמהן מגיעים אלינו מטופלים, הרי מגיעים מטופלים מאילת ועד מטולה.

ברשותך, כשפתחתי את הדברים שלי, זימנתי את מקיימת הדיון פה, כיוון שגם את ואני ביקרנו שם, התברר שאי אפשר לעזור להם. הם נמצאים במין מצב שהם עמותה, והם עומדים אולי בקריטריונים שמקבל אולי סכומים מסויימים, אולי ממשרד הרווחה, אולי ממשרד החינוך שיעורי הוראה, לתת שם שיעורי לימוד למבוגרים. אבל כדי להתניע את התהליך שזוהרים תוכל לקבל כסף ותקציבים דרך הרשות המקומית כצינור שתעביר את הכסף, הם צריכים סמל יישוב.

הוצאתי מכתב, ונדמה לי שגם את קולט, לשר הפנים, דרך אגב, הזמנתי אותו לישיבה כאן. בינתיים לא קרה שום דבר. ביקשנו שישלח את המנכ"ל, את הסמנכ"ל, או איזושהי אוטוריטה שיכולה לתת תשובה. שלחו בחור שכבודו במקומו, אבל הוא בכלל לא מהתחום, הוא לא יודע שום תשובה. לצערי הרב, כך מתנהלת מדינת ישראל. אי אפשר לעזור לזוהרים בשום ופנים ואופן, למרות שיושב ראש העמותה מציג את הדברים אולי בצורה משביעת רצון, אבל לא עוזרת להם בכלל. אני הבנתי, ואני למדתי קצת, אם לא יהיה להם סמל יישוב, הם לא יוכלו לקבל כסף דרך הרשות. אי אפשר לעזור להם.

ולכן אני חושב שהדבר שעליו אנחנו צריכים לקבל החלטה, שאנחנו מטילים על משרד הפנים במיידי לתת להם סמל יישוב. כי עצם העניין שמפעל הפיס הקצה להם משאבים, והוא לא יכול להעביר להם את הכסף, כי אין צינור להעביר להם כסף, זה רק אומר דבר אחד, שבלי סמל יישוב, כמו שמפעל הפיס לא יכול, אולי משרד העבודה והרווחה יוכל להעביר להם בגלל שהם עמותה.

משרד הקליטה אי-פעם העביר לכם כספים?

אולי חברי הוועדה לא כל כך שמעו ולא יודעים, מה לעשות שמתוך ה-70-80 מטופלים שלנו, 60% הם עולים חדשים.

אבל אני יודעת את זה.

אולי קיבלנו עשרות אלפי שקלים בודדים.

משרד הקליטה העביר לנו בשנה שעברה 13 אלף שקלים.

ממש סכומים מזעריים.

עבור כמה מטופלים?

זה לא היה ספציפי, זה עבור שני פרוייקטים שביקשנו. האחד – סיורים שערכנו למטופלים, עולים חדשים, קצת היכרות עם הארץ. השני – לימודי עברית בסיסיים. אבל זה היה בשנה שעברה, וכפי שאתם יודעים המטופלים שלנו מתחלפים כל שנה, אז אלה שזכו בשנה שעברה זכו, ואלה של השנה נשארו בלי כלום.

דברים מאוד אלמנטריים שלרוב הם מתקבלים או ניתנים תקציבים דרך מרכזי קליטה, דרך כל מיני מקומות אחרים. האנשים שמגיעים הנה הם מאוד צעירים, בקושי את השפה יודעים, לא ראו אף פעם מה זה דגל, לא עמדו פעם אחת לדום.

בואו נפריד את הדיון הזה לשניים. צריך למצוא מסגרת קבועה, כדי שלא כל פעם תעמדו בפני אותם הקשיים, ואני מסכימה עם חבר הכנסת חזן, אנחנו נפנה שוב פעם, ואני אפנה ללשכת שר הפנים בעקבות ההתכתבות שלך. אני אבקש שתהיה התייחסות, ונראה אם אפשר ואיך אפשר לקדם את זה ברמה הזאת. בנפרד, מה שאני מציעה חבר הכנסת יחיאל, אני אקיים ישיבה מיוחדת בנושא, כי אנחנו כבר עשינו כמה ישיבות. אבל בנושא של הטיפול בעולים בנושא הסמים היו לנו כבר שתי ישיבות, אמנם לא ספציפיות, אחת או שתיים היו בקשר לכל ההומלסים. אז קיבלנו מידע ממשרד הקליטה שמי שמגיע לארץ, קודם כל משרד הקליטה או המדינה לא יכולים להגיד לא, גם אם יודעים מראש שזה אדם שמגיע לארץ צורך סמים. אבל יש כן התחייבות, שברגע שהוא מגיע לארץ המדינה צריכה להעביר אותו ולטפל בו דרך מוסד טיפולי, אז נתחיל מהנקודה הזאת. ננסה שוב פעם עם משרד הקליטה כדי להגיע לפתרונות פר-קפיטה, למשל כך וכך עולים, בכל מקום כזה וכזה, שמשרד הקליטה ישתתף בכזה וכזה סכום. אם תהיה החלטה כזאת, אז כל שנה תגיע אליכם קבוצה איקס, עשרים, ארבעים, שישים עולים חדשים, תדרשו פר-קפיטה, או משהו כזה. בואו ננסה ללכת גם לכיוון הזה, כדי לפחות להגיע לעוד איזשהו מקור מימון.

התחלתי לקרוא את המסמך, אני מצטערת, לא ראיתי אותו קודם, ראיתי שמי שהתחיל לטפל בנושא הזה זאת גברת אביבה נג'אר. היא גם הקימה את אגודת הידידים בארצות הברית, אני יודעת כי אני הלכתי לעבוד בשבילם ולהתרים אנשים. אתם פניתם גם לאגודה בארצות הברית לנסות לקבל תרומות מהם?

אני נציג הרשות, בדרך כלל כל הדברים האלו עוברים דרכנו. אין להם כל כך הרבה כסף היום.

לצערי הרב, אי אפשר לבנות על אגודת הידידים בארצות הברית.

בוז'י בזמנו גם טיפל בזה.

בואי ונדבר על מבחן התוצאה. הרי בסך הכל יש אגודה, ויש אנשים שמתנדבים ופועלים. אבל במבחן התוצאה האגודה לא מגייסת כמעט כסף. ואם היא מגייסת, זה באמת זניח, אלה לא סכומים שיכולים לסייע לכפר גמילה אחד. לכן אני חושב שאי אפשר לבנות על אגודת ידידים. מדינת ישראל היא מדינה שיש לה תקציבים משלה, ואנחנו נטעה אם אנחנו נבנה על כל מיני אגודות.

אתה צודק, אבל פה אנחנו מדברים על נסיון לגרד, אני בכוונה משתמשת במלה הזאת, תקציבים נוספים. צריך לבדוק עם כמה מהגופים שעוסקים בקליטת העלייה בנוסף, למשל האגודה למלחמה בסמים, אני מוכנה גם לנסות לבדוק אם הג'ויינט מוכן להתגייס, כי יש כך וכך אירגונים שכן מוכנים להיכנס לפרוייקטים לעזור לעולים חדשים. נבדוק.

לגבי משרד החינוך – כשהיינו שם התברר לנו שמשרד החינוך כן משתתף, אבל מבחינת מה ששמענו זה ממש בשוליים, אז אם אפשר לקבל דיווח.

אין לי שום מושג לגבי תקציבים.

אז למה שלחו אותך כנציגה? את מי ביקשתי לבוא לכאן?

מהמחלקה למבוגרים ועולים.

אני מנהל האגף של השכלת מבוגרים באגף לחינוך מבוגרים. אנחנו מקיימים קשרי עבודה מאוד מסודרים גם עם מלכישוע, פעולות להשלמת השכלה למשוקמים שלכם, והיינו בהחלט גם בקשר עם הכפר הנדון, עדיין נמצאים בקשר בכל מה שקשור להדרכה, תכניות לימודים. אנחנו נשמח לעמוד לרשות הצרכים של הכפר בכל עניין שאנחנו עוסקים בו. בנושא התקציבי – העברות התקציבים נעשות דרך רשות מקומית. ולכן יש פה איזשהו קושי. לפי דעתי אם ראש הרשות המקומית מטה יהודה, אני לא מניח שצריכה להיות לו התנגדות עקרונית להעביר השתתפות של משרד החינוך לטובת פרוייקט כזה. אם לא תהיה לו התנגדות כזאת, על בסיס שיוויוני לגמרי, כל מה שנעשה בכל כיתה אחרת של מבוגרים משלימי השכלה, יוכל להיעשות גם בהקשר הזה של משוקמים שנגמלים מסמים.

בוא ונשמע את הנציגה, כשהייתי אצלה היא אמרה לי דווקא שהיה סיוע אבל ממש בשוליים, אולי כמעט לא, אז בבקשה.

העובדים שלי היו בקשר איתם וביקרו, היה קשר שהתחיל לפני שלוש או ארבע שנים.

על רמות יהודה זוהרים.

היו בקשר עם מפקחת שלי ששמה רות בלום. תגידו לי מה אתם צריכים, אנחנו נשמח לשתף איתכם פעולה. אבל בהקשר הזה זה נבדק וזה ברור, אני בעצמי זוכר את הסיום שלהם. היתה גברת רות בלום שהיא המפקחת על הנושא של השלמת השכלה תיכונית, והיתה גברת מגי קורן שעוסקת בהשלמת השכלת יסוד למבוגרים, ושתיהן עמדו איתכם בקשר.

נכון, רות בלום, אנחנו עשינו סיורים וכיוצא בזאת. אבל לצורך ההבהרה, הם מוכנים לתת עזרה בקטע של ליווי המורים וכיוצא בזה, אבל לפי מה שנאמר אז, אין הקצאה להשכלת מבוגרים. זאת אומרת, מבחינה כספית, מבחינה תקציבית לא היו מוכנים להעביר שום כסף לנושא הזה. כן קיבלנו עזרה בחוברות ובהפניות, אבל הסיפור נתקע בקטע שאמרו שאין הקצאה של משרד החינוך היום להשכלת מבוגרים במסגרות כאלה. זאת אומרת, מבחינה כספית בסופו של דבר פתרנו את העניין דרך התמ"ת.

חיים, אני רוצה לשאול שאלה. בוא נעזוב את ההיסטוריה. אנחנו שומעים פה את הגברת, והיא אומרת שבאמת אולי מבחינת משרד החינוך נתנו ליווי מקצועי, אבל תקציבית היא אומרת פה בפה מלא שאין. אני רוצה לשאול שאלה ספציפית, האם משרד החינוך מתקצב מבוגרים, ואיך?

פר-קפיטה?

משרד החינוך מתקצב ומשתתף בנושא של מימון מורים לאנשים שמשלימים השכלה מינימלית, השכלת יסוד, ובמידה מסויימת גם השכלה תיכונית, רק את המורים.

התחלתי מזה שאנחנו עובדים עם קהילות מאוד מיוחדות, אנחנו עובדים עם משוקמי נפש שבאים ללמוד אצלנו. אם ניקח למשל את הדוגמה של משוקמי נפש, כשהם מגיעים למרכז להשכלת מבוגרים ברשות מקומית, והרשות הזאת מקבלת את ההשתתפות, אז משוקמי הנפש האלה מקבלים את אותה השתתפות מן הצד של הרשות. פה יש בעיה, אין פה גוף שאפשר לבקש ממנו לקחת אחריות לעניין הזה. אם ראש הרשות, אם הרשות האזורית הרלבנטית תסכים לעבוד איתנו, אנחנו נשמח מאוד לעבוד איתה.

ברשותך, אני רוצה לנסות לראות איך אני קושר את הקצוות. לי כבר ברור לחלוטין מהביקור הראשון שהיה לי שם, שללא סמל יישוב הם לא יכולים להתקדם, הם תלושים, זה ברור לי לחלוטין. אתה אומר שרק אם הרשות תשתף פעולה, ישנו מן מצב שיש מבוגרים, שיש עמותה, שיש מסגרת לאנשים שנמצאים במין תהליך של גמילה מסמים, שנמצאים במסגרת מסויימת שלושה-ארבעה חודשים, וכולנו יודעים שאי אפשר לקחת את אותו משתמש על הרגע להתחיל ללמד אותו. אבל תוך כדי תקופת השיקום שלו, הוא יכול בינתיים ללמוד. השאלה שאני שואל, האם אתה, בלי שום קשר לרשות, ובלי שום קשר לזה שאתה צריך להביא תקציב, יכול לסייע להם. כשהייתי בסיור שם, אמרו לי שניתן להם משהו קטן בשוליים, זה היה דרך התמ"ת. השאלה היא, האם אין לך איזשהו צינור להביא להם מורה או מורים?

הרשות המקומית לא תשלם על מטולה ועל אילת.

אתם פניתם לרשות המקומית לקבל סיוע?

אני מציע שאף מוסד לא יתנה את ההשתתפות שלו ואת הרצון שלו לעזור בזה שהרשות מסכימה או לא מסכימה. אני מציע שהשיטה תהיה, אנחנו נותנים אדוני ראש המועצה, מה אתה מוכן לעשות. כי אחרת אין קצה לדבר הזה.

בבקשה רבה.

אבל יש פה בעיה נוספת, זה אינטרס של התושבים של הרשות המקומית.

אבל הם לא תושבים שלה.

היא מקבלת מכל הארץ, לפיכך האינטרס - - -

האם מלכישוע מקבלת גם מכל הארץ?

במלכישוע לפני 15 שנה התחלתי לעסוק בהכשרת מבוגרים, אף על פי שהיה לה סמל יישוב, הרמתי את ידיי מול משרד החינוך, ואת הכשרת המבוגרים עשיתי דרך משרד העבודה.

אני אהיה בסיור שם בעוד חודש.

משרד התמ"ת עשה קורס אחד.

פה מדובר על הכשרת מבוגרים לא למקצוע, פה מדובר על הכשרת מבוגרים לקרוא ולכתוב.

גם מבחינה טכנולוגית זו הכשרה בסיסית על מנת שהוא יוכל אחר כך לרכוש מקצוע, שיש לו קרוא וכתוב וקצת חשבון.

הייתי אורח רשמי שלכם לפני לא כל כך הרבה זמן. אני לא מסכים שייאמרו פה דברים שהם לא נכונים. משרד החינוך והמחוז שלי, מחוז חיפה והצפון, תומך ומשקיע המון המון משאבים במלכישוע.

מה זה המון?

זה סיפור אחר.

אל תגידו לי לא.

מדובר במבוגרים.

במלכישוע נוער פועלים באופן מכוון באמצעות תכניות לימודים של האגף לחינוך מבוגרים שבנינו אותן במיוחד לצרכים של הנוער הזה. אז אני מבקש לא לומר שאנחנו לא תומכים. גם למבוגרים, יש תכניות תג"ת, לומדים מבוגרים אצלכם.

אני מקיים עכשיו דיון בקשר לזוהרים. אני לא רוצה לפתור את הבעיה של כל כפרי הגמילה, כי אם הייתי רוצה, הייתי מקיים דיון אחר, כיוון שאני הייתי שם ביחד עם יושבת ראש ועדת הקליטה, קולט אביטל, והתברר לי שאנשים עושים עבודה למען הציבור, ולמען החברה במדינת ישראל, ממש בציפורניים ובשיניים, ללא תקציבים כמעט. אם ישנם תקציבים, זה מגיע להם כמו שמגיע לכל כפר גמילה אחר בקריטריונים שקבועים בחוק. ומתברר, שהם נמצאים שם בקראוונים, תאמין לי שזו בושה לא למדינת ישראל, בושה בכלל שהם מביאים לשם אנשים להשתקם בכזה דבר. אני לא נמצא עכשיו במין מסגרת שאני צריך לזרוק את כל הבוץ על מדיניות מדינת ישראל והממשלה. אני רוצה לנסות לקדם דברים שהם בעיניי פשוטים.

מה זה בעיניי דבר פשוט, לארגן מורים כדי שיסייעו לאותם אנשים ללמוד עברית, בעיניי זה דבר פשוט, כך זה נראה לי. אני אפנה לשרת החינוך ואנסה לטפל בזה גם כן. אם אתה מסביר לי היום שאי אפשר לעזור להם רק בגלל שיש קצר או נתק בין הרשות המקומית לבין זוהרים, אני כבר אפנה לשרת החינוך. הבנתי את זה. הישיבה הזאת נועדה לקדם מספר דברים בזוהרים.

אני לא אומר שיש קצר, אני אומר שאם יהיה שיתוף פעולה ואם ראש הרשות ירצה לעבוד איתנו, אנחנו לא נתנגד.

אני מבין, בלי שיסבירו לי יותר מדי, שלראש רשות אין שום אינטרס שהמקום הזה יתפתח, לי זה ברור. למה זה ברור לי? כי המקום הזה קיים 15 שנה או 11 שנה, והוא נמצא במין מצב כמו בשנות הארבעים, אז מה יש פה להסביר, מה צריך להמציא את הגלגל בשביל שנלמד את זה. עובדה שכבר 15 שנה או 11 שנה, מערכת החינוך לא פועלת שם. זאת עובדה, אנחנו מסתכלים על עובודות, לא רוצה להגיד מי אשם ולמה, וראש הרשות, ואולי העמותה. ישנם אנשים במדינת ישראל שלא חשוב למה הם נקלעו לסמים, הם כבר שם. הם נמצאים בתוך מין מערכת של גלגל שהוא פוגע קודם כל באנשים, במשפחות, וגם בחברה. הייתי שם והסבירו לי, שהבחור שנמצא שם אחרי תקופה מסויימת הולך להוסטל. מה יש לו ללכת להוסטל אם הוא לא יודע להסתכל על עיתון, מה יש לו ללכת להוסטל?

בתקופה הקצרה שאני פה, אני מבין שכל מי שיש פה כנראה, רצה אולי כותרת בעיתון. אני לא רוצה כותרת בעיתון, אני רוצה לנסות לעזור לאנשים.

אני בעד בכל דרך.

אם אתה בא ואתה מתווכח עם אנשים מהרשות שאתה אומר, משקיעים משאבים אדירים.

לא מתווכח.

יכול מאוד להיות שכל שרי החינוך לדורותיהם - - -

מה זה נקרא משאבים אדירים אגב?

לא אמרתי משאבים אדירים.

הייתי סגן ראש רשות, הדברים האלה הם פתירים, וזה דבר של כלום. צריך רק רצון טוב, לא יותר מזה.

רצון טוב קיים. אני מוכן לעשות כל דבר, אם תעזרו לי.

מעברי בוועדת החינוך אני יודעת שלגבי תלמידים יש כן אפשרות לממן תלמיד פר-קפיטה. אתה יודע כמה משרד החינוך משלם עבור כל ילד למוסד חינוכי כזה או אחר. כנ"ל לגבי עולים, יש תוספת של משרד הקליטה או של משרד החינוך שמוסיף שעות לימוד. לגבי חינוך מבוגרים, אתם קשורים בידיים וברגליים, או האם אתם גם יכולים ללכת על נוסחה של עזרה פר-קפיטה?

יש לנו נוסחה שהיא לא פר-קפיטה היא פר-כיתה. זאת אומרת שהתמיכה בכיתה היא פר- תשלום המורה שעובד או המורים שעובדים באותה כיתה, וזה באופן חד-משמעי קיים ונשמח להעמיד לרשותכם את הצרכים המבוקשים. זאת באמת נראית לי בעיה מעצבנת שצריכים לפתור אותה. שרת החינוך כתבה לך מכתב בהמשך לפנייה שלך, יש לי פה העתק המכתב.

אני ראיתי אותו. לצערי הרב זה לא נותן פה שום פתרון. המכתב הזה הוא מכתב שמדבר בעיקר כיצד משרד החינוך רואה את הפתרון. אבל אין פה פתרון אמיתי.

ראשית, אני שמח שמשרד החינוך מוכן. בעבר לא חשוב, מוכן היום, צריך להתחיל מפה. צוות הקהילה יהיה בקשר עם משרד החינוך. את הטקטיקה ואת השיטה מול רשות מקומית אנחנו לא נפתור. אני מאמין שנפתור, צריך להיות זהיר.

כשלב ביניים הרשות המקומית מוכנה למשל במקרה כזה לקבל תרומה שיכולה לעבור דרך העמותה.

היו דברים מעולם.

לשאלתך, ואני רוצה לתקן דברים שנאמרו על הרשות. חייבת ועדת הסמים לזכור, והיושב ראש בראשה, שמגיעים אלינו מכל הארץ. זו לא קהילה או מקום של מטה יהודה, מגיעים מכל הארץ. אני לא רוצה לדבר על האירוח ועל ההדרכה ועל הדלת הפתוחה שלנו לאנשי משרד החינוך, לשופטים, לשוטרים.

זה לא שייך כרגע. זה מאוד מעניין אבל לא לעניין הזה.

אני שואלת, נניח שמשרד החינוך עד שתקבלו סמל של יישוב, כשלב ביניים האם הרשות המקומית יכולה לבוא ולהיות הרשות שמקבלת ממשרד החינוך?

קטונתי לענות בשם רשות מקומית, כי אני לא נציג הרשות המקומית. אבל אני חושב שראש המועצה פתוח, ואם זה עניין של מצ'ינג שקל מול שקל, אז אנחנו נשכנע אותו לעשות. ואם לא, היום אנחנו מממנים את מרבית ההוצאות מכיסינו, אז מקסימום נעשה איזשהו שיתוף פעולה עם הרשות המקומית.

אבל משרד החינוך לא דורש את המצ'ינג כרגע.

משרד החינוך מוכן פה להתחייב?

חברים, היום אני נותן מאה אחוז, או לא נותן בכלל. אני מעדיף לקידום העניין כן להתאמץ, אקצץ במקום אחר אם ראש הרשות לא ירצה על מנת לקבל את החמישים או השבעים אחוז. זה לא ביזנס, זה לא עסק כלכלי. אנחנו הולכים פה לשליחות. כל אדם שמטופל אצלנו חוסך למדינת ישראל מאה מטופלים בחמש השנים הקרובות, זה לא ברור? כל אחד כזה שמסתובב ברחוב, הוא עושה נזק למדינה. שמענו פה דברים קשים על המדינה, אני אוהב את המדינה. אבל המדינה צריכה לזכור שלהחזיק אסיר בבית סוהר זה 40,000 שקלים ומטופל אצלנו זה 5,000 שקלים, איפה ההגיון?

אנחנו לא בתחילת הישיבה. אותנו שיכנעת. אנחנו לצידך, אנחנו חושבים שכל מה שאתה אומר נכון, גם ברמה של חיסכון לכספי המדינה. אנחנו רוצים לשכנע את המדינה, את משרד החינוך, את משרד הרווחה, את משרד הקליטה, לממן כל אחת בדרכה פר-קפיטה או פר-מורה. מה שאני מבקשת, תבדקו כשלב ביניים עם ראש הרשות, אם משרד החינוך מוכן לממן מורה ספציפית למטרה הזאת לחינוך מבוגרים במוסד הזה. האם ראש הרשות יהיה מוכן להיות כתובת המעבר.

דבר עם ראש הרשות, במידה וכן, קח את הטלפון שלו, ותראה אם אפשר לקדם את זה, בלי שום קשר לשרת החינוך. אני רוצה לקדם את הישיבה, לא קיימתי פה את הדיון כדי ללמוד על כפר זוהרים ומה אתם רוצים לעשות, הייתי אצלכם.

לא יעזור, אנחנו היום בסיוע של מצב לגייס כספים. צוות הקהילה הכין תיק תורם, לצערי יש רק שניים. ניתן לחברת הכנסת קולט אביטל, וליושב ראש הוועדה חוברת כזאת. מי שירצה יוכל לקבל. אבל אני רוצה להעלות את הנושא, אני לא סתם מעלה אותו. היום אנחנו פונים אל תורמים ואל כל מיני גופים. הם שואלים אותנו, בסדר, אנחנו ניתן לכם מיליון דולר, איפה המדינה? ואנחנו חייבים באיזשהו מקום לעשות קופה נפרדת שיהיה מבקר מטעם המדינה, רשם העמותות, כדי להגיד הנה אנחנו מצידנו, הנה הרשות המקומית, כל אחד שם איקס שקלים, ובבקשה מכם להגדיל לנו את הקופה. אז לתשומת ליבכם אם אפשר לעזור.

משרד הרווחה לא צריך להיות משוכנע, אנחנו שמים שם הרבה כספים, אם יהיה זמן, רקפת תגיד, אנחנו עושים גם הרבה מאוד איתם.

אנחנו מודים.

הנושא העיקרי שעכשיו לא דיברנו, זה נושא התרומות לבינוי. צריך הרבה מאוד כסף כדי לעזור לקהילה הזאת לבנות מבנה, נושא של קליטת עלייה נכון, ואני נורא שמחה שאת מתגייסת, כי יש הרבה מאוד עולים חדשים בקהילות, זה כסף קטן אבל נורא חשוב שצריך לטפל בו. נושא של חינוך נורא חשוב לטפל. סמל יישוב משמעותי, אבל כסף גדול לנושא התרומות לבינוי, ופה צריך להתגייס.

האמת היא, וזה מצער אותי להגיד אותה, שאם מוצאים תורמים זה הרבה יותר למבנים מאשר לאנשים.

הקהילה חיה בסכנת שריפות ובבעיות תברואתיות.

למה אני אומרת שחבל, מסיבות אחרות, כי יש המון אנשים שלאוניברסיטאות מוכנים לתרום מבנים, שאחר כך נשארים ריקים ואין כסף לסטודנטים. אבל זה חלק מהפילוסופיה.

את תיק התורם העברתי כבר דרך המשרד לתורמים. אבל צריך פה כולם ביחד, ואני לא יודעת להגיד איך, לחבור למצוא תורמים, צריך פה הרבה מאוד כסף.

משאלתי על קצה המזלג היתה שאני מבקש מהאנשים הבכירים בוועדה, לסייע בידינו לשדר את העניין, יש לנו חומר. אנחנו לא יכולנו לפני שנה לעשות את זה. היה לנו סדר עדיפויות אחר, תקציבים מאוד מצומצמים. כרגע אנחנו ברגע האמת ומבקשים את העזרה שלכם דחוף.

אני אעזור בפנייה למשרד הפנים, ואני גם אעשה דיון אצלי בוועדה. אני אתאם את זה איתך, כדי שנעשה את הדיון במשותף. תודה רבה.

אני רוצה לתת דוגמה אחת, למשל, אנחנו עכשיו נמצאים בשלב של עיסקה עם מינהל מקרקעי ישראל. הם דורשים מאיתנו 800 אלף שקל דמי חכירה, סכום אדיר בשבילנו כדי שאנחנו נוכל להמשיך להיות שם, כדי שנוכל לבנות.

תוציא לי מכתב ברוח הדברים שאתה אומר, שהם דורשים מכם את זה. אני אטפל בזה מול שר התמ"ת.

תודה רבה.

דרך אגב, שר המשפטים ממונה על השמאים, וכו'.

אני מגייס משאבים של הקהילה. אני רוצה לשאול שאלה אחת, מה ההבדל בין מה שקרה במועצה בגלבוע, לבין מה שקורה במלכישוע, קולטת גם אנשים בדיוק כמוהו מכל הארץ?

אני אגיד לך. לדעתי, ניסיתי להביא את זה במשפט הראשון. ראש המועצה מעורב בזה. כאשר במלכישוע ראש המועצה גייס את התורמים הראשונים, ואת הבאים כבר אני גייסתי לבד, הוא פתח לי את הדרך.

למה הוא עשה את זה?

היה לו עניין שיהיה עוד יישוב יהודי על הגלבוע. הוא רצה עוד דורות על הגלבוע. והוא הביא את הגופים המיישבים, ואף אחד לא רצה לשבת. ואז נצטלבה דרכו עם הרשות למלחמה בסמים, הוא אמר, זה יהיה כפר גמילה, העיקר שיהיה עוד כפר כאן.

בגלבוע יש ארבעה-חמישה ישובים.

אני רוצה להציע הצעת החלטה כדי שנעביר אותה לשר הפנים. אנחנו קוראים לשר הפנים לקדם סמל יישוב לכפר זוהרים במועצה האזורית מטה יהודה על מנת שיהיה אפשר לסייע לחולים שנגמלים מסמים.

לפי דעתי זאת אחת הבעיות הכי קשות שלכם. אולי אתם לא מבינים, אבל זאת אחת הבעיות הכי קשות שלכם כדי לקדם אותה.

תודה רבה לכולם. אני מקווה מאוד שתוך חודש נצליח.


(הישיבה נעולה)