יזמות עסקית – עידוד נשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים

5
ועדה לקידום מעמד האשה
21.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 188
ישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה
יום שלישי, י"ד סיוון תשס"ה (21.06.2005), שעה 11:00

יזמות עסקית – עידוד נשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים

חברי הוועדה: אתי לבני – היו"ר
ענבל גבריאלי
זהבה גלאון
יולי תמיר

תמי אלמוג – מנהלת האגף למעונות יום, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד רבקה שקד – ממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה, נציבות שירות המדינה
יהודית פלוטקין – מנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האשה
מרי חדייר – ראש תחום מעמד האשה, הרשות לקידום מעמד האשה
לילי סופר – מזכירת הרשות, הרשות לעסקים קטנים
סנדרה בנאי – נציגת העסקים הקטנים והבינוניים, הרשות לעסקים קטנים
דורית אלמליח – מנכ"ל מט"י קרית שמונה, הרשות לעסקים קטנים
מאיר בן חמו – מנכ"ל מט"י מינע"ם, הרשות לעסקים קטנים
לילי שפי – מנכ"ל מט"י ערד תמר, הרשות לעסקים קטנים
גיל גרוסמן – סמנכ"ל מט"י רעננה, הרשות לעסקים קטנים
ארלט סוויסה – מט"י נצרת עילית, הרשות לעסקים קטנים
עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת
יוספה טביב – רכזת פרוייקטים קהילתיים – שתי"ל
שלומית אשרי – פרוייקט "מזון למחשבה", שתי"ל
יהודית אופנהיימר – מנהלת, קול האשה
עו"ד בלה כהן – מנהלת האגף לקידום מעמד האשה, ויצ"ו
עו"ד סאוסן זהר – ארגון כיאן
אתי אטיאס – יועצת ראש העיר למעמד האשה, אשדוד
בת שבע שטראוכלר – שדולת הנשים, איגוד לשכות המסחר
מיכל מודעי – יו"ר מועצת ארגוני הנשים
גליה אלבין – שדולת הנשים
רינה ברטל – שדולת הנשים

מיכל בר-שביט

דלית אזולאי

אתי אפלבוים

יזמות עסקית – עידוד נשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים

אני פותחת את הישיבה, בוקר טוב לכולם. הנושא שלנו היום הוא עידוד נשים לפתוח עסקים קטנים ובינוניים, במסגרת היום שמציינת הכנסת בכל הוועדות. אחר כך גם יתקיימו דיונים במליאה ובאודיטוריום, וכולכם מוזמנים להשתתף.

זאת הישיבה השניה שאנחנו מקיימים בנושא עסקים קטנים, יזמות עסקית ונשים. קיימנו ישיבה אחת בסוף פברואר ואנחנו רוצים להתקדם בנושא הזה.

אומר כמה מילים, כדי לרענן את הזכרון, על נשים בעסקים קטנים ובינוניים: יש בפניכם דוח שהכין לנו הממ"מ. בסך הכל אנחנו רואים שהמצב בנושא עסקים קטנים משתפר. יש גידול מתמיד, לפחות בשלושת השנים האחרונות. אמנם רק 5% אבל יש גידול בנשים עצמאיות בעסקים קטנים ובינוניים. בכלל יש גידול בכמות המועסקות במשק. מתוך המועסקות במשק יש לנו 4.6% עצמאיות ומתוכן 1.6% מעבידות.

כדאי אולי לשים על השולחן, לפרוטוקול, מה הבעייתיות שבכניסת נשים לעסקים, בפתיחת עסקים וביזמות. החסמים הם אותם חסמים שנמצאים גם במקומות אחרים, אבל כאן הם בולטים יותר: העדר תמיכה בנקאית, גיוס הון, מידע, רישוי, העדר התמחות לנשים, חוסר הערכה עצמית, דימוי עצמי נמוך וכדומה. אלה דברים שקשה מאוד להתערב בהם אלא במכלול הפעילות של נשים, לרבות החוק החוק הקודם שדנו בו רבות בישיבה הקודמת, של יצוג נשים גם בתהליכים מדיניים ובמשא ומתן.

הדימוי העצמי של הנשים בארץ ייקבע גם על ידי חינוך ושוויון בין המינים אבל אנחנו מטפלים גם במודלים לחיקוי - נשים שעשו את זה תשמשנה מודלים, לרבות חונכות בנושאים האלה. כתוצאה מכך נשים תיראנה שדברים אפשריים.

נסיון ניהולי ופיננסי אנחנו יודעים, בית וקריירה אנחנו יודעים. אנחנו צריכים לפתור את זה על ידי קרנות. יש קרנות שתומכות בעסקים קטנים ובינוניים. יש גם כיוונים שמכסים את נושאי פתיחת עסקים על ידי נשים. יש קורסים של מט"י – קורסי הכשרה. בדוח יש לנו דוגמאות לקורסים חדשניים בפריסה יפה של מרכזי יזמות ב-24 מקומות.

בבני-ברק, למשל, יש מרכז טיפוח שעושה גדולות ונצורות בכמות גדולה של נשים, נשים בדוואיות, חרדיות, חד הוריות ואחרות, קורסים להעצמת נשים ועוד.

בעבר הוקמה על ידי הרשות לעסקים קטנים ועדת היגוי לעידוד יזמות נשים שהיו לה כל מיני המלצות. הוועדה הפסיקה את פעילותה מייד לאחר פרסום הדוח, כפי שקורה לפעמים לוועדות יישום. מייד נשמע מחברת הכנסת רוחמה אברהם אם כדאי לחדש את זה, אם יש לזה מקום כדי לעודד את נושא העסקים.

כולנו יודעות שלנשים בעסקים קטנים ובינוניים ולנשים עצמאיות יש ערך מוסף בלתי רגיל בעידוד הצמיחה של המשק, בכניסת נשים לעבודה, בקידום מעמד האשה, בשוויון לנשים בכל התחומים. שומה עלינו לדאוג ולעודד את כל הנושא הזה בצורה הרבה יותר אגרסיבית ממה שעשינו עד היום.

אני רוצה לפתוח את הנושא לדיון.

אני מייצגת גם את הרשות לעסקים קטנים ובינונים וגם את מט"י. המטרה שלי לראות איך יוצרים את הקשר בין נשים לעסקים קטנים. זה התפקיד שלנו בדיון הזה. לא רק מעמד האשה כמעמד האשה אלא קידום נשים דרך הנישה של עסקים קטנים.

זה לא סוד שעסקים קטנים הם המנוע לצמיחה של כל אזור, של כל אוכלוסיה, של כל מדינה ולכן החוק לקידום עסקים קטנים ובינוניים יתן פלטפורמה לקידום נשים. המטרה שלי היא שנגיע מהישיבה הזאת להחלטות מעשיות. ישנם ארגונים רבים שעוסקים בקידום מעמד האשה. ישנם ארגונים רבים שמטפלים בנושא של קידום עסקים קטנים. אם לא נהפוך את זה מערך לדרך, ממשהו של דיבורים למשהו של ביצוע, אז השווי שלנו הוא לא גדול.

מה יכול להיות ביצועי? עסקים קטנים מתאימים כמו כפפה ליד לנשים. זה לא סתם שנשים נכנסות לעסקים ומצליחות, ויש גידול של נשים בעסקים קטנים. עסקים קטנים הם גמישים, יצירתיים, פתוחים להתאמות לשינויים של סביבה, ואנחנו כנשים, אלה בדיוק התכונות שמאפיינות אותנו ואנחנו יכולות להשתלב בכבוד.

יש כמה דוגמאות ואני לא רוצה לה להרחיב. כאחת שבאה מהפריפריה, הנושא של כניסת נשים לנושא התיירות הכפרית, למשל, הביא למהפך במעמד האשה. נשים שהיו רגילות לאסוף ביצים במשק המשפחתי, ברגע שהן הפכו את הלול ל-4 חדרי אירוח, פתאום הן אלה שמביאות משכורת יותר גדולה הביתה, פתאום הן מתלבשות ומייצגות וכל מעמדן השתנה.

בפריפריה ובמקומות אחרים, אם מחברים נשים בעסקים ועושים מהן רשת עסקית אחת, ויוצרים לכיוון של שיווק משותף, פיתוח משותף - נשים מסוגלות לשתף פעולה, הן הרבה פחות מתחרות אחת בשניה. אז הנושא של הרשות העסקית ופתיחות לחדשנות, זה עוד כלי.
אם יש לנו תכונות של נשים ויש לנו פלטפורמה כעסקים קטנים ואם יש לנו דוגמאות בשטח, אז מה אנחנו צריכות לעשות היום?

אחד, כל מה שהתחיל עד עכשיו, צריך לכנס את זה. להקים מועצה ציבורית או ועדה ציבורית שתטפל בנושא של נשים ועסקים. זה התחיל וזה הפסיק, אז צריך לחדש את זה.

איפה תהיה המועצה הציבורית?

מצידי ברשות לעסקים קטנים שתרכז את זה או בכל מקום שנבחן אותו בקריטריונים, מה הכי טוב ליישום.

אבל מועצה זה לא מספיק. אם המדיניות של המועצה הזאת לא תיושם ברמה ארצית, מקרית שמונה ועד אילת דרך שומרון בקעה, זה לא מספיק. אז בכל מט"י או בכל מקום אחר צריכה להיות מחלקה ביצועית לנשים למדיניות שתיקבע בוועדה המרכזת הזאת.

צריכים לטפח את כלי הסיוע, ובדיוק על זה דיברת כשדיברת על החסמים. יש לנו מחסום של מימון – אז נכין קרן שתטפל בנושא. פעם היה "אישית דיסקונט" והוא גסס. אז נעשה "אישית לאומי", "אישית ממשלה", לא אכפת לי מה.

יש את העמותה להעצמה כלכלית לנשים. העמותה פיתחה דרך יחודית יוצאת דופן כי זה מכיל 4 דברים: הדרכה בתחום של העצמה אישית, הדרכה בתחום העצמה כלכלית, הלוואות קטנות לנשים ואחר כך חונכות שמלווה אותן יד ביד עד שהן יוצאות באמת לעצמאות.

אבל לא כל הנשים בדרגה הזאת, יש נשים כמוני וכמוכם שגם צריכות קידום כזה או אחר ולא תמיד 20,000 שקלים זה מספיק. צריך להיות מימון לכל רמה של עסק, לכל רמה של אשה. קרן מיוחדת עם תנאים מיוחדים לנשים.

את אומרת שצריך להיות מסלול מימון לנשים?

כן. נושא המימון מתחלק לשני שלבים: אחד – בשלב של הקמת עסק כל הנושא של ההלוואות וכל הנושא של הבטחונות, צריך לייצר לו תנאים מיוחדים. אחרי הקמת העסק יש צרות אחרות: מיסוי, ארנונה, מס הכנסה, אחזקת עובדים. זה הורג כל בעלת עסק שתהיה המצליחה ביותר.

מבחינה של כסף צריך להוריד בהחזרי מע"מ בעסקים של נשים, להוריד ארנונות ועוד.

העדפות?

כן. בתחום הזה של מימון ומיסוי בנושא של נשים.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה הנושא של הכשרות. יש כל מיני מערכי הכשרות. בכל מערך הכשרה צריך להיות פרק ספציפי לנושא של היתרונות של נשים בעסקים קטנים, החדשנות שהן יכולות להוביל.

אני יודעת שאורית נוקד מטפלת בנושא של נשים בפריפריה ופה צריך התייחסות מיוחדת, כי כל עסק בפריפריה עולה לו כפול שיווק, הכשרה, מימון. אין כוח קניה כמו במרכז אז צריך התייחסות מיוחדת.

אני ילידת יוגוסלביה, 10 שנים בארץ. יש לי שני עסקים בירושלים לתכשיטים ואופנה. הגעתי למט"י רק אחרי פתיחת העסק השני. את העסק הראשון עשיתי בכוחות עצמי ובגלל זה אני מכירה טוב מאוד את כל הקשיים שעוברת אשה שרוצה לפתוח עסק בארץ: את כל הרשויות שלא מתייחסות וכל הבעיות שנתקלת בהן אשה, שאם היא פחות מגיל 30 בכלל יש לה בעיה כי אף אחד לא מתייחס אליה ברצינות. אם היא לא עומדת ימים שלמים בתורים בכל מיני רשויות, אז בכלל היא יכולה ללכת הביתה. אסור לשכוח שאשה נשואה עם ילדים, אין לה אפשרות לפתוח עסק.

מה את מציעה?

אני מציעה שותפויות לנשים. אם נשים עושות שותפות הן יכולות יותר לטפל בעסק. אני רווקה, בלי ילדים ונורא קשה לי. לפעמים אני מעדיפה שמישהו אחר יעשה את זה במקומי כי אני פשוט לא יכולה. אשה שיש לה ילדים לא יכולה להרשות לעצמה לפתוח עסק. או שהיא צריכה לנטוש את הילדים שלה או שהיא יכולה לסגור את השערים.

קיבלת הלוואות במסגרת העסקים שלך?

בעסק הראשון ביקשתי מהבנקים. הבנקים לא מדברים עם נשים. הייתי בתקן עולה חדשה. הבנקים מבקשים ערבים כיוון שהייתי לבד בארץ לא הצלחתי להשיג ערבים. עולה חדשה שיש לה יכולת לפתוח עסק ולטפל בעסק, היא לא יכולה לעשות את זה.

איזה פתרון קיבלת?

הפתרון שקיבלתי זה חברים. בעסק הראשון מט"י לא עזר לי כי לא ידעתי על הקיום של מט"י. רק בפתיחת העסק השני קיבלתי עזרה ממט"י. צריך להקים ברשויות גוף שמטפל בעסקים קטנים. עסק קטן זה אשה שמקימה עסק ואחרי כמה זמן לוקחת עובדת שתעזור לה.

התפרסם בדה מרקר על עסקים קטנים שמגלגלים 5 מיליון שקלים בשנה. אני לא חושבת שזה נקרא עסק קטן שמגלגל 5 מיליון מיליון שקלים בשנה, סליחה 5 מיליון דולר.
כשקראתי את הכתבה גיחכתי ואמרתי שאני עסק שצריך למצוא אותו במיקרוסקופ. אני לא חושבת שאשה שמקימה כסף יש לה יכולת לגלגל 5 מיליון דולר בשנה.

זאת רק הגדרה ואין לזה שום משמעות.

עסק קטן מבחינתי זה 3-4 עובדים, והרשויות לא מתייחסות לזה ברצינות. כולם שוכחים שזה מניע 60% מהכלכלה הישראלית. 90% מכוח הקניה זה נשים. גברים נכנסים ולוקחים מה שהם צריכים, אבל הם לא עושים קניות.

שני העסקים שהקמת יציבים?

כן.

אני רוצה לחזק את הדברים שדורית אמרה ואולי לשים סלוגן ולומר שעסקים קטנים יכולים להיות פתרון לתעסוקה לנשים. זה הפתרון הנוח והנכון. חוויתי את זה בזמן האחרון במסגרת הכשרה שעשינו לכ-30 נשים. כשהן הגיעו, אף אחת מהן לא יכלה להגיד: "אני הולכת להקים עסק". אחרי חצי שנה הן היו צריכות לעמוד בפני ראש העיר ואנשים שהגיעו ממקומות שונים ולהציג את התכנית העסקית שלהן. זאת היתה החוויה אדירה ונעשתה איתן העצמה גדולה. מתוכן 11 נשים כבר עם עסק. התהליך עוד לא הסתיים. יש להן עוד 9 חודשים של חונכות שאנחנו מעניקים להם, אבל הן בעלות עסק. הן אומרות מה הן עושות, הן מגדירות את העסק שלהן, יש להן כרטיס ביקור, הן הולכות ומתחילות לשווק.

"מה פתאום מס הכנסה? מה פתאום פנקסים?". היום הן עומדות על הרגליים, הן מגדירות את העסק שלהן, הן מתחילות לעבוד, הן מקבלות הכשרה. זה בעצם פתרון לתעסוקה לנשים שלא מצאו פתרון בשום מקום אחר. זה בהחלט פתרון אדיר.

אצלנו במט"י ישנה רכזת שמטפלת בעולים חדשים. המטרה היא שמישהי שדוברת את השפה יכולה לתת להם כלים ומבינה את המנטליות. אני חושבת שצריך לבנות מנגנון כזה שבתוך כל מט"י תהיה מישהי שרגישה לצרכים היחודיים של הנשים. נבנה כלים שעוזרים לנו לטפל בצרכים הייחודיים של נשים בתוך המט"י, בדיוק כמו אותה בעלת עסק שדיברה כאן שהיא גם עולה חדשה וגם אשה. אם נהיה יותר עירניים נוכל להגדיר אותם בשלב הרעיון ובשלב העבודה. אנחנו מלווים את העסקים שלנו לכל אורך הדרך, יש צורך לבנות מערכת ולהגדיר את הצרכים היחודיים.

יש לכם פתרון למצב של הלוואות ללא ערבים וללא בטחונות.

אצלנו באזור קצת יותר קל. הצלחנו בחודשים האחרונים להקים קרן חדשה שנקראת קרן נס יחד עם שותפות 2000, שמסייעת לעסקים קטנים בערד ובמועצה האזורית תמר. הצלחנו לגייס שותפים מניו-ג'רסי ולגייס כסף על מנת לעזור לעסקים.

בוודאי יש תנאי סף. השאלה היא מהם תנאי הסף? כי לדרוש מבנקים שיקלו עלי רק בגלל שאני אשה ולא יבקשו ערבים, זה לא מציאותי. לדעתי זה גם לא צודק וגם לא נכון.

הקרן הזאת לא באה לעזור רק לנשים. הקרן יוצרת ייחודיות לפריפריה מסויימת. יכול להיות שאנחנו יכולים ליצור לעצמנו לובי. במערכות מסויימות זאת העדפה, זאת לא תזה שאומרת רק לנשים, אלא תזה שזה חלק מהתפיסה שלה. אחרת קשה מאוד לעבור מחסומים, אבל כמובן שאת צריכה להציג תכנית כלכלית מכובדת וכמובן שאת צריכה להיות מוכשרת וצריך להיות לך מוצר. אבל עדיין יש לך מישהו שחושב על זה שבגלל שאת אשה קשה לך יותר לעבור מחסומים.

הדבר השלישי, אני חדשה בתפקיד, ואני באה מעולמות עסקיים לחלוטין. עבדתי בחברה מאוד עסקית, מנפאואר, וניהלתי את כל סניפי הדרום. לפני כן לא נתקלתי בכל הקשיים האלה. בחצי שנה האחרונה אנחנו מפעילים קבוצות של 50 נשים ממגזרים שונים שביחד ככוח בונות כל אחת את המוצר שלה. כל קבוצה את המוצר הספציפי שלה ואת התחום שלה.

פתאום למדתי לראות איזה רשת אדירה יש בארץ לתחומים האלה. אנחנו כנשים משתפות פעולה פי כמה וכמה בדברים שאנחנו עושות. היכולת שלנו מבחינת תקשורת היא כזאת שבבת אחת קיבלתי התנסויות ממקומות אחרים, קיבלתי ידע שהצטבר. קיבלתי כל כך הרבה אהבה, כשהלכנו עם הנשים האלה לירידים ודוגמאות של העבודות שלהן. זאת אומרת, יש רשת שהיא רשת נשית. לדעתי זה לא יכול לעבוד במגזר הגברי.

אולי אפשר להשתמש בזה. אנחנו במט"י, עקב הפריסה שלנו בארץ, יכולים להוות נקודות אחיזה בנושא הזה. הבניה שלנו כרשת, קלה יותר לנשים. זאת עוצמה אדירה שאנחנו צריכים לנצל אותה יותר.

לגבי תנאי הסף והסיכוי של אשה לקבל הלוואה מהקרן. דיברת על הצגת תכנית עסקית וכלכלית. נניח שכל מה שאני רוצה זה לפתוח חנות. אני אומרת לכם שאני רוצה לפתוח חנות בשורת חנויות במרכז השכונה. חסרה שם מספרה ואני רוצה לפתוח מספרה. יש לי 20% מההשקעה שאני צריכה להשקיע. אין לי ערבים ואין לי שום דבר. מה הסיכויים שלי לקבל הלוואה מהקרן?

היום יש קרן בערבות מדינה. אחרי שיועצת תשב איתך ותבדוק, למרות שאת מזהה את הצורך, האם הצורך הוא נכון, אמיתי וקיים.

הצורך קיים, אין מספרה ברדיוס של 4 קילומטר.

יש קרנות בערבות מדינה שבהן את צריכה להוכיח 30% בטחונות ואנחנו מדברים עם הבנק גם על פחות. 70% זאת ערבות מדינה.

זאת בעיה. אני מכירה עקרות בית שהן אימהות והן לא מצליחות לצאת לעבודה והן רוצות להקים משפחתון. אין להן את ה-30%. יש להן את הרצון, המוטיבציה והיכולת.

הקרן להעצמה כלכלית נותנת עד 20,000 שקלים בלי ערבים . יש עמותה להעצמה כלכלית לנשים שהיא בחיפה ולהם יש קרן הלוואות מ- 15,000 שקלים עד 20,000 שקלים. זה למי שרוצה להקים מספרה מהבית וכדומה. היא נותנת לכל הארץ.

ישנה קרן קיפ, שנמצאת בירושלים, אבל עובדת במרבית המקומות בארץ דרך המט"י ובפריפריה.

לפעמים קשר אישי עם מנהל בנק בתוספת המלצה מהסביבה והמלצה של המט"י, ישכנע את המנהל לרדת בבטחונות. כל מקרה צריך להישקל.

לילי מציעה עוד מודל. בואו נקים מודל של רשת או של אשכולות. לפעמים יש אדם עם ידע מצויין ויש אחר עם כישורים מצויינים ויש מישהו אחר עם כסף. אם נחבר את כולם יחד בצורה בונה, עשינו עסק של עמותה של 8 נשים יחד. אחת עשירה, אחת חכמה, אחת חרוצה, אחת בתוכן של העסק, והנה עשינו. אז יש עוד מודל.

בנייר שבפנינו שנערך יחד עם התמ"ת והרשות נאמר שהוקמה ועדת היגוי לעידוד יזמות נשים והיא הפסיקה לפעול. מישהו יודע להתייחס לנושא הזה? הוועדה הפסיקה את פעולותיה לאחר הוצאת ה דוח ורוב המסקנות לא יושמו.

אנחנו לא יודעים להגיד. אני מניח שזה בגלל תקציבים.

בראש הוועדה עמדה ד"ר מינה בסטמן, היא אכן הגישה המלצות. לא רק שהוועדה הפסיקה לפעול, אלא גם מט"י תל אביב שהיה צבוע נשים, לא קיים היום. ביקשנו לא פעם מהרשות לעסקים קטנים לפחות להחזיר מה שהיה. בעבר מט"י תל אביב התמחה ביזמות נשית. היום לא קיים כלום.

הרשות לעסקים קטנים לא זנחה את נושא הנשים. נושא הנשים הוא נושא מאוד כאוב ומאוד פגיע בעיקר בפריפריות. באזור הפריפריות יש נשים חד הוריות ונשים שלא מוצאות עצמן בתוך המערכת החברתית בישראל ובמערכת הכלכלית. אלה נשים בלתי מקצועיות. בתוך הוועדה יש הכשרה וליווי. אין גוף במדינה שמוכן לתקצב הכשרות מקצועיות לנשים, אין דבר כזה.

אז יש כל מיני הכשרות בנושאים כמו ספרות נשים, פדיקור, מניקור, מחשבים, אבל רק צריך רק תקציבים.

מאוד מעניין בעיני שמנית דווקא את ההכשרות האלה, זה מקסים בעיני.

הרשות לעסקים קטנים הטילה בשנת 2004 להקים פרוייקט לעידוד יזמות נשים בגליל. כיוון שמגדל העמק ונצרת עלית סמוכות לנצרת וישובי הגליל המרכזי, זה בשיתוף עם נשים ערביות. לקחת אשה ערבית או אשה חד הורית, להעביר אותה תהליך המרה מאשה יושבת בבית לאשה בעלת עסק. לקחת אותן ולהעביר להן קורס הכשרה ויזמות. לאחר שהן כבר היו נשות עסקים, דרשנו מהן לתרום לקהילה על ידי קורס מאמנות עסקים. לא קיבלנו כסף לזה. הן היו אמורות ללוות נשים אחרות בצעדים הראשונים.

אם אני מאפיין את האשה היזמת, היא דבר מאוד ממושמע, אוהבת להקשיב, רוצה ללמוד, רוצה להצליח. בניגוד לגברים, אצל נשים לא תראי אגו ברשות עסקית אלא יש שיתוף פעולה. אלה דברים אופיינים רק ליזמות נשים.

אז הפוטנציאל קיים אבל צריך לקחת אותו ולנצל אותו. אין גורמים במדינה שמעודדים יזמות נשים בצורה מסודרת. הרשות לעסקים קטנים מבטלת פרוייקטים וועדות כאלה ואחרות מתוך תקציבים. זה לא גוף סטוטורי, אף אחד לא נותן לו את המשאבים המגיעים לו. כמו למשל לרשות לבטיחות בדרכים שמתוקצבת בתקציב המדינה.

קיצצו את התקציבים השנה ב-15%.

זה מימון. יש הרבה קרנות שמשנות היום את היעוד שלהן, כמו קרן קיפ, לדוגמא, שהיא קרן שמורכבת מקרן הנדיב ומשפחת רוטשילד וקרן צ'רלס קלור שמוכנות לעזור לנשים בנושא של ערבים.

הם עוזרים, אבל עם מה תשכירי? הם מוכנים לתת להן הלוואה לפתוח את העסק, הלוואות של 5000-10,000 דולר.

התפקיד שלנו הוא גדול אבל אף אחד לא נותן לנו משאבים לבצע את התפקיד שלנו. אתם רוצים שמט"י יעשו את הכל, עם מה?

דובר כאן על עסקים קטנים עם מחזור של 2 מיליון או 5 מיליון דולר. עסקים קטנים של נשים מגלגלים פחות אבל הנשים מצליחות, עובדות, עצמאיות ומעסיקות, וזה בסדר גמור. זה לא הופך אותך לבעלת עסק פיצפון.

אני באמת חושבת שזה פתרון תעסוקתי נהדר, אבל אני חושבת שאנחנו צריכות לעבור שני שלבים. אני הולכת לומר משהו שהוא לא כל כך פופולרי: אני חושבת שהבעיה מתחילה אצלנו, כך גם הפתרון. לילי, את ציטטת נשים שממש לא מתלבש להן לומר: "אני לא מנהלת". זאת קפיצה שאשה מרגישה שהיא עושה, כמעט קפיצה בלתי אפשרית. הוזכר בשני המסמכים הנושא של הדימוי העצמי.

הבעיה מתחילה אצלנו, אבל היא נולדה בגלל הפידבקים השליליים, בגלל התייחסות השלילית. תרשה לי מאיר, אין לי כוונה לפגוע, אני נותנת לך את הקרדיט ואני חושבת שהביטויים שהשתמשת בהם הגיעו מאותו מקום. אבל להעביר אישה "תהליך המרה"? "לנצל"? "ממושמעת"? אני יודעת שהכוונות תמיד טובות, אבל לדבר על יזמות עסקית ולומר פדיקור מניקור ובניית ציפורניים וספריות? קודם כל כאלה יש גם גברים. יש חברות כנסת, ויש בעלות חנויות.

אמרתי גם מחשבים ומה שלא יהיה.

אני לא מאשימה אותך בפעולות רעות או בהעדר פעולות של הרשות. אני מותחת ביקורת לא כחברת כנסת אלא כאשה, שאלמלא הייתי חברת כנסת, הייתי יכולה להגיע אליך, ואני לא רוצה שתעביר אותי תהליך המרה. הביקורת היא בונה, היא לא אישית כלפיך, היא כלפי הביטויים שאתה לא היחיד שאומר אותם, ובחדר הזה, לצערי הרב, שמענו ועוד נשמע עוד הרבה ביטויים כאלה. זאת המלחמה שלנו. חוסר היכולת המנטלית שלי כאשה להרים את הראש ולהגיד אני הולכת להרים עסק, הגם שיש לי 2.5 שקלים בכיס, זה דווקא בגלל ביטויים כאלה שאני שומעת בסביבה, ולא בהכרח מהמקום האישי והפרטי שבאתי ממנו. לכן אני חושבת שזאת צריכה להיות המלחמה שלנו.

אנחנו כל הזמן מדברות על חינוך ועל חינוך. זה גם חינוך אבל צריך גם דחיפה אגרסיבית שלנו לדחוף את החברות שלנו בכל מקום. אם יש לי חברה שמחפשת עבודה ואני יודעת שיש לה סכום כסף בצד, אני תמיד אציע לה לפתוח עסק. אני לא אציע לה בכל מחיר, אם ההצעות העסקיות שעומדות לפיתחה הן כאלה שיגררו אותה לתהומות עמוקים יותר, אבל אני יודעת שזאת העצה הכי טובה שאני אוכל לתת לה והעצה שאני ארצה שהיא תיישם.

אז זה השלב הראשון, השלב המנטלי. ברגע שנצליח לחנך את הסביבה להימנע מביטויים כאלה, להימנע מאמירות כאלה, יפתרו גם אותם קשיים שבהם נתקלה סנדרה עם אותם פקידי בנק או אותם אנשים שבלי להכיר את היכולת האישית שלה העזו לזלזל, רק בגלל שהיא אשה, וגם מתחת לגיל 30.

אחרי שעברנו את כל זה, וזאת לדעתי הבעיה העיקרית, ישנם כמובן את הקשיים האובייקטיבים. אני חושבת שהקשיים האובייקטיבים הם כלליים ורלוונטים לשני המינים. כמו שלי לא יכול להיות סכום כסף מסויים לפתיחת עסק, יכול להיות גם לגבר.

דורית, אני לא מסכימה איתך לגבי המיסוי. זה ללכת צעד אחד גדול ורחוק וגם לא נכון.

דיברתי על כך בהקשר של עידוד עסקים קטנים.

זה בסדר, זה כבר משהו שהוא מאוד נכון. בשנים האחרונות, בתקופה של המיתון היתה התמוטטות של כל ענף העסקים הקטנים. זה נכון כל עוד אנחנו לא קובעות את זה ספציפית לנשים. בנושא של ההלוואות. אני כן הייתי רוצה שיוקמו קרנות שהן רק לנשים. למה? מאותה סיבה של הצעת החוק שנדונה כאן בישיבה הקודמת שלנו, מאותה סיבה שאנחנו רוצות הבטחת ייצוג לנשים, מאותה סיבה שאנחנו רוצות תמרוץ למפלגות. כל עוד המצב לא כפי שאנחנו רוצות שיהיה והוא לא מספק אותנו, רצוי שיהיו הדברים האלה. זה לא גורם לי להרגיש חלשה יותר מגברים.

הדוח הזה קצת מצער אותי משום שאין בו בכלל ייצוג לעבודה שעושות העמותות השונות. מלבד העמותה להעצמה כלכלית לנשים, שעושה עבודה נפלאה ואנחנו בקול האשה שותפות איתה כבר 4 שנים, הארגונים הקטנים עושים עבודה והיינו פה בפגישה שהיתה לפני חודשיים והצגנו את הפרוייקטים שלנו. הצגנו את הפרוייקט המשותף שלנו עם ארגון "אחותי", פרוייקט שיוספה, היושבת מולי יזמה – נשים מבשלות עסק. זהו פרוייקט מאוד יחודי בקרית היובל שהוא לא רק חדשני בתפיסה שלו אלא גם הוא פרוייקט בשיתוף פעולה מאוד יפה עם המינהל הקהילתי ושירותי הרווחה בקרית היובל ומציג מודל מאוד יפה של עבודה עם הקהילה. זה דבר מאוד חשוב שלא הוזכר פה ושהוא חשוב להצלחה של עסקים של נשים.

זה חבל לי, כי אני חושבת שאם מדברים על אין כסף, אז יש ארגונים שבמאמצים מאוד גדולים עושים את זה בשטח. היו לנו שתי קבוצות של "עסק משלך" של נשים דוברות רוסית בקול האשה לשיתוף עם העצמה כלכלית לנשים.

איך אתן עוזרות להן בפועל?

היינו פה וסיפרנו. כשהדוח הזה הוכן אף אחד לא פנה אלינו שנבוא לספר, זה מאוד מתסכל.

הפן שאנחנו מביאות לעבודה מאוד חשוב שיוצג, כי יש פה כמה מושגים מאוד מבלבלים. אני מציעה שנפריד בין עסק קטן לבין עסק זעיר. את המודל של עסק זעיר הביאה העמותה להעצמה כלכלית לנשים. העסק הזעיר הוא חלק מהאסטרטגיה למאבק בעוני והוא מיועד לנשים מהקטגוריה שהצגת פה, אנשים שהם ללא הכנסה. מדובר בנשים ללא הכנסה שלפעמים זאת הדרך היחידה שלהם להגיע לפרנסה, ויש להם קשיים מיוחדים.

אבל אנחנו לא יודעות על הנשים האלה.

הן יכולות לעסוק בעיצוב פנים, מחשבים. סנדרה דיברה על זה שלא מתייחסים לנשים מתחת לגיל 30, אז מגיל 40 כבר לא מתייחסים אליהן בכלל. לפעמים אותן נשים שהן בקטגוריית המצוקה הכלכלית הן בעלות הכשרה שהיו זמן רב מחוץ למעגל העבודה ומתקשות לחזור אליו.

אשה במודל של העסק הזעיר תפתח את העסק מהבית כי ביכולות שיש לה זה לא אפשרי שהיא תשכור מקום. היא תתחיל עם האמצעים שהיא יכולה, עם הרשתות שהיא יכולה. בתוך המודלים האלה פיתחנו כמה צורות של רשתות לנשים, שאחת מהן היא "נשים מבשלות עסק" שאנחנו גם משווקות אותן כקבוצה. הן גם עושות קייטרינג בצוותים ובקבוצה. אנחנו גם מפתחות תכניות המשך שבאות לענות על העניין של הקושי בשיווק, לפרוץ שווקים. חלק מהיחודיות של של הפרוייקט, ואני מדברת בשם ארגונים נוספים, זה לעסוק בפתיחת שווקים ובתכניות המשך שמאפשרות את התנאים היותר מיטיבים לנשים, גם כנשים פרטיות וגם כצוותים.

אף אחת מהקרנות, כולל קרן קורט, לא נותנת את זה לנשים שהמצב הבנקאי שלהן מעוכב. הנשים האלה שלפעמים באמת רוצות. אנחנו רואות נשים מסויימות מול העיניים, נשים שעשו קפיצה ענקית ממצב של חשבונות בנק מעוקלים למצב שהן מחזירות חובות ומפרנסות את המשפחה שלהן, אבל לא היתה להן אפשרות לקבל הלוואה. חלק מהן התגברו על הבעיה וחלק מהן לא, כי אם יש להן עיקול או הגבלה על החשבון שלהן, ואז אף קרן לא נותנת.

יש את קרן קיפ שהיא יותר מתחשבת מקורט.

עוד בעיה שנשים נתקלות בה זה הרישום כעסק. הן מאוד חוששות מזה. נשים שחיות על הבטחת הכנסה, זה בשבילן מחסום. הן לא רוצות לסכן את הקיצבאות ובנושא זה העמותה להעצמה כלכלית עשתה עבודה יפה, אבל היא רק נותנת מענה חלקי. יש היום בביטוח לאומי קטגוריה לבוגרות המודל של עסק משלך שהן מקבלות תקופת ביניים שבה הן ממשיכות לקבל הבטחת הכנסה בתקופת בניית העסק, אבל התנאים הם מאוד קשיחים. תוך שנה וחצי הן צריכות לעבוד בזכות עצמן, לא כל הנשים יעמדו בזה.

תוכנית ויסקונסין תוכל לפתור את הבעיה הזאת.

תוכנית ויסקונסין לא תפתור בעיות של נשים, היא רק תעשה אותן יותר קשות.

לא נתווכח עכשיו. את אומרת שאבטחת הכנסה ניתנת לנשים שפותחות עסק זעיר או קטן?

נשים שמקבלות הבטחת הכנסה ורוצות לפתוח עסק, הן לא ירשמו את העסק כי אז הן יפסידו את הבטחת ההכנסה. הן נכנסות למסלול מסויים. זה רק התחיל ואנחנו לא יודעים אם זה עובד. יש מקומות שאפילו לא יודעים על זה. המסלול הוא בן שנה וחצי ובתוך המסלול הזה הן צריכות לעבור משלב לשלב, כשכל פעם הן מרוויחות יותר ויכולות להגיע למצב שאחרי שנה וחצי הן מוותרות על הבטחת ההכנסה ועומדות ברשות עצמן. השלבים האלה מאוד קשיחים ושנה וחצי זאת תקופה מאוד קצרה. זה יתן מענה לחלק מהנשים, ולא יתן מענה לנשים שיש להן מוטיבציה עסקת גבוהה ואם תנאים יותר גמישים ומשך זמן יותר ארוך, היו יכולות להצליח.

אני אשמח לטפל בנושא הזה אפילו בחקיקה כי אנחנו מתעסקים בנושא שנשים שהולכות לרכוש השכלה לא תאבדנה קיצבאות. יש לנו הסכמה של האוצר. הייתי מבקשת ממך לנסח מה דרוש ולהעביר אלי.

דבר אחרון שמאוד חשוב לי, חבל שרוחמה אברהם לא נמצאת פה, זה נושא המכרזים. שיהיה מתן עדיפות במכרזים לנשים ולעסקים קטנים.

יש לי את החוק שרוחמה החלה איתו ואני המשכתי והנושא הזה מכוסה. 20% מהמכרזים על פי חוק זה יימסרו לביצוע לבעלי עסק כהגדרתו כאן.

צריך גם לעשות הרבה עבודה בקהילה כדי שהדבר הזה יעבור.

כמה נשים עברו אצלכם במסלולים שלכם?

במסלול של עסק משלך, שמשותף עם העמותה להעצמה כלכלית לנשים, עברו כ-120 נשים. נשים מבשלות עסק הוא לתקופה של 3 שנים. פתחנו את הקבוצה הראשונה לפני שנה. זאת היתה קבוצת פיילוט והיו בה 25 נשים. אנחנו מוצפות בבקשות.

הן סיימו ואנחנו מתכננות תכנית המשך של פתיחת מטבח בקרית היובל והשתלבות גם במפעל ההזנה. זה הולך ומתפתח. אנחנו יכולות מחר לפתוח קורס נוסף בלב העיר בירושלים, אנחנו באמצע גיוס כספים לעניין הזה. כל גיוס הכספים זה על העמותות, זאת חוויה כמעט גרוטסקית שאנחנו יושבים בישיבות של אגף הרווחה בעיריה ומתייחסים אלינו שאנחנו נביא את הכסף. אנחנו יושבים במינהלים הקהילתיים, ואנחנו העמותה הקטנה שמגלגלת משהו כמו אחוזון מהתקציבים של כל אלה שיושבים מולנו - - -

מה התקציב של קורס נשים מבשלות?

הקורס הזה הוא קורס יקר יותר בגלל ההתמקצעות המיוחדת שלו. בין 25-30 אלף דולר לשנה. זה מושקע מאוד, יש רכזת שמלווה את הנשים. יוספה יכולה לספר על הנסיון שלה כרכזת.

אני מברכת על כך שבשנים האחרונות יותר ויותר נשים פותחות עסקים קטנים, עם כל הבעיות שצצו ועלו כאן.

יש מודל בחו"ל, שאני לא יודעת אם הוא קיים כאן, והוא קואופרטיבים של נשים. המודל הזה מאפשר לקבוצה לא קטנה של נשים להקים עסקים קטנים יחד. הן מקבלות בניין בעיר, הבניין הרבה פעמים נטוש, בית ספר ישן, או משהו יחסית גדול. הרשות המקומית או גופים אחרים מתבקשים לסייע בשיפוץ. העלות לא גבוהה, וזה מאפשר להרבה מאוד נשים לעבוד יחד. הפלוס הגדול הוא שהן יקבלו תמיכה, חינוך, למידה, והקטנה בהוצאות, שזה כנראה מאוד משמעותי.

ראיתי עסקים לתכשיטים, טקסטיל קטן. ראיתי את זה גם בגרמניה וגם באנגליה. בארצות הברית לא בדקתי.

יש בשטוטגרט בגרמניה.

שווה ללמוד את המודל הזה. אני מבינה שהוא לא יקר לביצוע. המימוש שלו לא יקר, שווה לבקר במקומות האלה בארץ, ללמוד, לראות, ולנסות בכל מיני דרכים, שכרגע אני לא יכולה לומר מה הם, לדחוף אותו קדימה כי מדובר במסה של נשים. אם במבנה כזה יכולות להיות בין 20 ל-30 נשים זה נהדר.

אני רוצה לדעת אם זה קיים בארץ?

זה בתהליכים. יש כבר כמה קואופרציות. בגליל עליון יש נשים בחווה החקלאית – 8 נשים לייצור ריבות וליקרים ביחד. יש גם חממות של אמניות.

קואופרטיב אלה עסקים שעובדים יחד. באשדוד יש פורום של עסקים כבר 10 שנים. היום אנחנו מתגבשות בצורה כזאת שנפנה לפרסום ביחד כגוש. אותו דבר, רשת קשר מקומית, שאצלנו היא אזורית כי באות נשים גם מהאזור.

אני עובדת עם מט"י אבל שכחתם את המשפחתונים ואת העיסוקים המסורתיים של הנשים ואין פריצת דרך. בואו נעשה את אותה רשת קשר, כל הגופים שעוסקים בנשים. העסקים הקטנים בכל העולם מחזיקים 70% מהתל"ג הלאומי. יש פה אוצר בלום לנשים. העסק הקטן מתאים לאישה.

אני מציעה ליצור רשת קשר ארצית, ליצור קואופרטיב של מידע, סדנאות, הרצאות ושל עידוד ויהיה גוף על אחד. גוף כזה יכול להשיג קרנות ותרומות.

את מוכנה לקחת על עצמך להתחיל ליזום? אני אעזור לך, הרשות תעזור לך. ראיתי את המודל שלכם באשדוד והוא יוצא מגדר הרגיל.

כפי שציינתי בתחילת דברי, קודם צריך לבקש מהרשות לעסקים קטנים לכנס מחדש את הוועדה. יש הרבה חסמים לנשים. לפני שנתיים הקמנו ועדה נוספת שהיתה אמורה לבחון את כל החסמים, להציג אותם ולנסות לפתור אותם. בנוסף, צריך לצבוע קרן של נשים. ברשות לפני כשנה, פעלנו באמצעות היועצות וחיברנו אותם למט"ים המקומיים. הוקמו קורסים ליזמות עסקית, הוקמו גם פורומים של נשות עסקים גם זעירים וגם בינוניים. אני חושבת שהיום צריך לעבוד על נושא של קרן, ניסינו לצבוע, אבל היתה התנגדות טוטאלית של השר.

יש לנו תכנית משותפת שפיתחנו יחד עם הרשות לעסקים קטנים כדי לקדם מודלים יחודיים שעונים על צרכים יחודיים של נשים הכוללים שני שלבים: שלב ראשון, סקר של צרכים יחודיים של נשים בתחום הזה שאנחנו עושות אותו ביחד. שלב שני, בניית פרוייקטים יחודיים. אחד הנושאים שהצענו זה הנושא של חממות עסקיות של נשים. יש לנו פורומים של נשות עסקים, חיברנו את היועצות למעמד האשה ברשויות המקומיות עם סניפי מט"י ויש לנו פעילויות וקורסים משותפים. אנחנו דוחפים עכשיו, יחד עם שר התמ"ת את הנושא של הקמת חממות עסקות לנשים. אנחנו כבר פעילים בתחום במגזר הבדואי.

היו כאן הבנות שעברו קורסים לדי.ג'י ולצילום.

למה אתם לא עובדים עם ארגוני הנשים?

בוודאי שאנחנו עובדות. מבחינתנו לא היה ארגון נשים שביקש שיתוף פעולה, לא רק בנושא הזה אלא בנושאים אחרים, ולא ביצענו ביחד. מבחינתי, כמה שיותר מעגלים של שיתוף פעולה רק מחזקים את המסרים של מעמד האשה. גם עם עסק משלך היה לנו פרוייקט משותף.

אני מסכימה עם כל מה שנאמר, בעיקר בנושא הקשיים של הנשים ומה שאמרה יהודית. אני חייבת להדגיש שהבעיות והקשיים הם שבעתיים כשמדובר בנשים הערביות. נראה לי שהדיון פורה ובאמת מנסים לייעל אותו אבל חסרה התייחסות ברורה לגבי הנשים הערביות. זה מתברר מהדוח עצמו. אין נתונים לגבי מספר הנשים ערביות עצמאיות, אין נתונים על הגידול, אם בכלל, בקרב הנשים הערביות כעצמאיות, לא שמועסקות ולא כמעסיקות. אני חושבת שכאן מתחיל העניין שלנו. אני מתנצלת שאני מחזירה את הדיון צעד אחד אחורה.

למרכז היהודי ערבי יש את כל הנתונים.

אני צריכה לפנות לוועדה של כנסת שתביא את הנתונים האלה כפי שהיא מביאה נתונים אחרים.

יושבת כאן נציגת של המ.מ.מ ונבקש אם את יכולה לעשות השלמה ולנסות לפלח למגזרים, לנשים ערביות, נשים רוסיות, בדואיות ואחרות, שכדאי להתייחס לזה באופן נפרד.

בעיה נוספת היא בתקציב של הרשות לפיתוח עסקים קטנים. בירור קטן שעשיתי הראה שרק 10% מתקציב הרשות מופנה לפיתוח יזמות במגזר הערבי. אז אם זה 10% לכל המגזר הערבי, אז בטח אחוזים מזעריים הולכים לנשים הערביות.

צריך לתת את הדעת על ההבדל, שזה ביטוי מאוד עדין. לבוא ולבטל את ההבדלים האלה בתקציבים.

דבר שלישי, הפעילות של מט"י. מרבית האוכלוסיה הערבית נמצאת בצפון. הכי קרוב מבחינת סניפי מט"י זה בחיפה.

לא כל המט"י מצויינים בדוח. 51% מתושבי אזור הצפון הם ערבים.

בסדר, הבנתי שזה לא מופיע בדוח ואני מברכת על כך שיש סניפים. אני חושבת שתחילת פיתרון הבעיה של הנשים הערביות זה קודם כל הנתונים. אין נתונים כדי לדעת איך לפתור את זה.

יהיו לנו נתונים ואנחנו נקיים דיון רק על הנשים הערביות, יש לנו אפילו מועד.

אני רק רוצה לתת התייחסות נוספת לגבי נשים ערביות. המחסור בניידות ובתחבורה הציבורית בין כפרית ובין עירונית, במיוחד בצפון ובדרום, היא אחת מהמגבלות הכי גדולות שמהוות מכשול בפני נשים ערביות גם כשכירות וגם כעצמאיות. מחסור במעונות יום במגזר הערבי הוא עוד מכשול בפני נשים ערביות. לפי נתון שיש לי, רק 2% ממעונות היום לגיל הרך נמצאים במגזר הערבי. אין מסגרת לשים את הילדים בגיל אין אפשרות להתקדם, לא רק לעסקים עצמאיים אלא גם כשכירים.

גם במגזר היהודי אין מספיק מעונות. נכון שהמצב שלכן חמור יותר.

מועצת ארגוני הנשים עסקה לפני שנים בנושא הזה. היא איפשרה לנשים בודדות, לקואופרטיבים, להקים עסקים קטנים או בינוניים עם הלוואות. זה לא כל כך הצליח כי הנשים בדרך כלל לא הצליחו להחזיר את ההלוואות.

כיוון שחלק מהארגונים הקימו בתי ספר למנהיגות, הרבה נשים קיבלו בטחון עצמי והרגישו שהן מוכנות להיכנס לעסקים כאלה. את זה ראינו גם בבית הנשיא כשראינו שלוש נשים שלקחו יוזמה והקימו עסקים לתפארת. זה נתן לנו במועצת ארגוני הנשים את הדחף להקים מחדש את הפורום שיסייע לנשים להקים עסקים קטנים ובינוניים.

אני מקשיבה לכן כאן ואני שומעת דברים נהדרים. אבל לא קלטתי, מכל מה שאמרתן, איך אנחנו יכולים לחבר בין הרשות לקידום מעמד האשה, בין מועצת ארגוני הנשים, בין כל הארגונים השונים. לחסוך הרבה זמן וכסף ונעזור להרבה יותר נשים. אז מי שיודעת איך באמת - - -

שתי חברות כאן לקחו על עצמן להתחיל לנסות לחבר משהו.

זה יהיה תחת המטריה של הרשות.

בעבר טיפלתי בנושא של מעמד האשה במסגרת הרשות לעסקים קטנים.

ומה קרה למעמד האשה?

אנחנו ממשיכים לעבוד ויש עבודה שוטפת. אולי יש את הוועדה אבל אנחנו עובדים. אני רוצה להתייחס למה שנעשה בשטח ולהצעה. בפתיחה ציינת שיש קיצוץ בתקציב שנעשה בכל משרדי הממשלה והוא חל גם על הרשות לעסקים קטנים. למרות הקיצוץ, מהנתונים רואים שיש גידול בנושא של הנשים והצרכים. מישהו צריך למצוא פתרון לפער הזה. מצד אחד כולם מדברים שיש גידול ואיזה יופי. כל מי שיושב פה מתבשם בפעילות נהדרת של יזמות נשים וכמה חשוב. מצד שני, התקציב של הרשות לעסקים קטנים קוצץ וזה פגע, אולם למרות הכל המשכנו לפעול באמצעות המט"י בנושא של נשים וקורסים לנשים. אנחנו פועלים עם כל ארגון שהגיע איתנו לשיתוף פעולה תקציבי ואחריות לנושא הזה.

השנה נכנסו 20,000 תעודות זהות חדשות למט"י כש-6,000 מתוכם הן נשים.

זה 38%.

כן. זאת מגמה שהולכת וגדלה באופן שיטתי ואפשר לראות את זה בגרף מאוד יפה, אבל התקציב הולך ויורד וללא ספק זה מקשה על הרשות. אנחנו מנסים לעשות מספר דברים: בנושא אוכלוסיות המיעוטים, הרשות שמה לעצמה השנה והגדירה את זה היעד מועדף לטיפול. זאת לא רק הצהרה לפרוטוקול, אלא היא פועלת במישור הזה באופן הבא: איחוד משאבים עם הג'וינט ועם משרד הקליטה, אנחנו לא פועלים לבד. לא ניתן לכסות את סל הסיוע. אתם רואים איזה צורך יש לאשה שמתחילה. זה לא רק היעוץ הראשוני, זה לא רק קורס להקמת עסק, זאת חונכות ולאחר הליווי יש את הנושא של מוניטור שהוא כלו מאוד חשוב שהרשות מפעילה.

זה גם הנושא של יעוץ לעסק הקיים ולבדוק אם יש לו אורות אדומים, כדי שהוא לא יהיה במצב של קריסה, כי זה חלק לא פחות חשוב. אנחנו רוצים שבססטיסטיקה שלנו הוא יהיה אצלנו לא כסגירה אלא כממשיך וכשורד. שהוא יעבור את השלוש השנים הראשונות שהן קריטיות עבורו. זאת עבודה מתמשכת והיא כרוכה בעלויות. מדובר ביועצים, כלכלנים, רואי חשבון וגם במומחים לענפים ספציפים. כלומר, אם יש ענף מזון, אז יש מישהו ספציפי. אף אחד לא יתן יעוץ בענף שהוא עצמו לא מכיר ושיש לו נסיון מקצועי ועסקי. העבודה כרוכה באחריות ואני חושבת שמט"י, יחד עם הרשות לעסקים קטנים, מושכים את העגלה הכבדה הזאת.

בנושא של אוכלוסיות מיעוטים, חשוב לי להדגיש, בכל ישיבות ועד מנהל אנחנו כן מצהירים כיעד מועדף את הנושא של אוכלוסיות יחודיות.

יש לכן הפניית משאבים יותר גדולה לנושא הזה?

כן, ללא ספק. משרד הקליטה והג'וינט יצטרכו כדי לפעול כדי לתקצב אותם יותר.

המיעוט הערבי זה לא משרד הקליטה.

השנה, למרות שקוצצנו, מיגזר המיעוטים תוקצב ולא נפגע, בגלל הרגישות. יש יצוג מצויין ונכבד של הציבור הערבי בתוך הוועד המנהל. זה בא לידי ביטוי בתקציב והוא לא נפגע. למרות שאנחנו עברנו קיצוץ גדול מאוד.

תהיה לנו ישיבה נפרדת בעניין המגזר הערבי. הייתי מבקשת מכולם לבוא עם נתונים ולראות מה קורה שם. המצוקה מגיעה אלי כל הזמן מהנשים הערביות בעיקר.

לגבי נתונים שאמרתם שחסרים, בפניה לרשות לעסקים קטנים ובינוניים התקבל דף מידע שכלל מספר נתונים ונאמר שאלה הנתונים שישנם, וזה מה שמופיע כאן. כל החומר שהוצג כאן, התקבל בשיחות טלפון סניף סניף. בשל קוצר זמן וגם משום שלא רצינו להוציא מסמך של 50 עמודים, נבחרו כמה סניפים. כדי לייעל, אני אשמח שכל מי שיש לו נתונים שיעביר אלינו נתונים.

את יודעת לאיזה מט"י את צריכה לפנות עכשיו, למרכז היהודי ערבי.

ברמה של המשרד המופקד על תחום התעסוקה עם דגש על תעסוקת נשים, הגברת פלוטקין הציגה את הנושא של השיתוף בין הרשות לבין המשרד בקטע של חידוש עבודת הוועדה הציבורית לנושא של עסקים קטנים והעצמת נשים והנושא של מיפוי צרכים ומחקרים.

אי אפשר לדבר על קידום נשים כמקשה אחת. צריך למפות את האוכלוסיות היחודיות שקיימות. לכל אוכלוסיה יחודית כזאת יש חסמים שונים ומשדרי ממשלה ורשויות מקומיות יש להם כלים שיכולים לפתור את החסמים האלה.

מה ששמענו כאן מנציגת עמותת כיאן במגזר הערבי, רק ממחיש את מה שאני אומרת. כשהיא אומרת שאין מספיק מעונות יום למגזר הערבי זאת אמירה לא נכונה משום שהיוזמה צריכה להיות יוזמה מקומית שתהיה מופנית לכתובת הנכונה. אותה כתובת זה משרד התמ"ת האגף למעונות יום שיכול לתת את הסיוע והוא יתן אותו. אף אחד לא בא להקים מעון סתם מיוזמתו. אז צריך להדגיש את הדברים האלה.

אם יוקם פורום שתחת המטריה שלו תהיה הנושא הזה אפשר לווסת את העבודה הזאת הן לפי אוכלוסיות והן לפי משרדי ממשלה כך שכל אחד ייתן את ה"אינפוט" שלו ואני חושבת שניתן לעשות הרבה ולקדם.

רציתי להתייחס לחסם אחד שנמצא בכל מגזר הנשים, בין עם זה ערביות או אחרות: ישנה חוסר הערכה עצמית אצל נשים. יש צורך בשינוי תפיסה בכל המגזר הנשי. עשיתי יום עיון כזה על עסק משלך והזמנתי נשים מובילות שהקימו עסקים בעשר אצבעותיהן. האולם של הסינמטק היה מלא, זה מראה כמה נשים רוצות לשמוע ויש להן את החסם הזה.

כשנכנסתי לנושא הזה ניסיתי להבין מי באמת מטפל בקטע של נשים ושינוי עמדות שלהן ואז התחלתי לגשש בין הרשות למט"י. יש גם חוסר פרסום בנושא. ניסיתי לברר אם יש מט"י שמטפל בנשים או שיש להם תוכניות ייחודיות לנשים. אז היה מט"י תל-אביב שפשט את הרגל. פניתי לרעננה והם באמת שלחו לי. לא הבנתי את החיבור בין הרשות לבין מט"י.

הרשות מפעילה את המט"י.

אני חושבת שדרך הרשות ודרך המט"י צריך להיות גם מט"י נשים, ממש מחלקות של נשים. כי אחר כך הגיעו אלי פניות מנשים איפה אפשר לעבור קורס עם נשים.

בקול האשה.

זה חלק מהמסקנות שאנחנו מגיעות אליהן מתוך הדברים.

למה להסתמך על עמותות שכל כך מתקשות להשיג משאבים? יש כבר רשות שהיא רשות ממשלתית, יש גוף מקצועי, תרכזו את זה ותעשו את זה ברמות אזוריות. יש את הכספים, יש ידע. למה לשלוח לעמותות? גם אני באה מעמותה, מאוד קשה לנו להשיג משאבים. אוספים תרומה לתרומה. אני מנהלת האגף לקידום מעמד האשה בויצו.

נראה לך שנחבר פה את הכוחות, אולי תחת יהודית פלוטקין מהרשות?

יש רשות לקידום מעמד האשה ויש רשות לעסקים, צריך לחבר.

לי יש רעיון עיסקי: ישנו דבר שנקרא "נשים קונות מנשים". כשרצו לעודד את הקולנוע הישראלי, פשוט העבירו חוק שכל צופה שקונה כרטיס קולנוע, 2.5 פרומיל הולך לקידום קולנוענים כדי שהם יוכלו לעשות סרטים. כך נולדה הקרן לעידוד סרטי איכות בישראל. אם על אותו מודל, "נשים קונות מנשים" תקום קרן לעידוד העצמת נשים בישראל, מעסקים קטנים כגדולים, אז בכל מקום שנכנסים לסיגל דקל וקונים היא תפריש אפס נקודה בהסכמה וברצון טוב. יכול להיות שמבחינה מיסויית אם זאת תרומה אז היא יכולה לנקות את זה.

אז פתאום יגיעו מיליוני שקלים לקרן שהפיקוח שלה יהיה של ממשלת ישראל בשיתוף עם נשות עסקים והוא יילך על בסיס עסקי. אם יש יוזמה שאני רואה בה פוטנציאל, אני אשמח להשקיע באשה כזאת. אני יודעת שנכנסות נשות עסקים על בסיס עסקי. רוב הבעיות מתחילות, כולל המנטורים, כשנשים אומרות: "מקסימום זה לא הכסף שלי, אני אתחיל את העסק". יש תחושה כזאת שאני בבית ספר.

לא כל יוזמה ולא כל גחמה לעסק שיש לאשה, לעשות לחם עם זיתים, ואין לזה שום הגיון ושום בסיס, אז צריך להגיד לה שזה יופי של יוזמה אבל זה לא יוביל לשום מקום. קחי קורס, תעשי את זה בחממה, אבל אל תקראי לזה עסק. לדעתי אם ההסתכלות תהיה הסתכלות עיסקית זה גם יתן לאשה את התחושה שהיא נותנת, ויום אחד מהרווחים שלה היא תמשיך את השרשרת הלאה.

במהלך שנה וחצי עברו אצלנו במערכת של קורסים, עם הרשות לעסקים ועם העצמת נשים והרשויות המקומיות למעלה מ-400 נשים. למרות זאת נפתחו מעט מאוד עסקים. הנשים שאני מדבר עליהן הן לא נשים שבאות מקו העוני. הבעיה איננה כסף. הבעיה העיקרית היא קונפליקט של קריירה מול בית. זה הסיפור המרכזי. אני לא רוצה להתייחס לאוכלוסיות חלשות. אני מדבר על נשים משכילות, מי יותר מי פחות, שבאות מאזור השרון.

מה אתה מציע?

אני לא יודע. אני מעלה בעיה. אני נמצא פה אצל נשים שיש להן יותר הבנה ממני בתחום.

זאת בעיה כללית של נשים בשוק העבודה.

צריך לתת כלים ולא חוקים. צריך לתת חכות ולא דגים, ולא על ידי קרנות ייחודיות. עסק כמו שאמרה גברת אלבין, צריך להיות עסק, זה לא משנה אם זה אשה. עסק צריך לקבל מימון כי מגיע לעסק מימון, זה לא קשור לאשה או לגבר.

זה צריך לענות על צרכים מיוחדים של נשים.

לא בהקשר של מימון.

ישנם שני דברים שלא דיברנו עליהם. דיברנו על עסקים זעירים, כל מיני עסקים שאנשים פותחים בבית. אני הולכת טיפה קדימה, אשה שפותחת עסק מורשה, שוכרת מקום, צריכה לשלם מע"מ, לשלם לרואה חשבון, ארנונה, עובדים וכדומה. כמו שיהודית אמרה, יש את הדבר החדש הזה שאם מישהו פותחת עסק זעיר ויש לה הבטחת הכנסה, היא תקבל במשך שנה וחצי עדיין הבטחת הכנסה עד שהעסק יתחיל לתפקד.

אשה שמחליטה לפתוח עסק חוקי, שוכרת מקום, אין לה את הדבר הזה. זאת אומרת, אשה שמשקיעה המון כסף, כשרוב הכסף אלה הלוואות מכל מיני מקומות וכבר נופלות עליה כל ההוצאות שמניתי, שהן הוצאות מאוד גדולות. העסק לא מתחיל לתפקד אחרי יומיים. הוא מתחיל לתפקד אחרי שנה וחצי שנתיים ואז הוא מתחיל רק להחזיר את ההוצאות.

זאת אומרת, אשה צריכה לשלם שנה וחצי את כל ההוצאות האלה. אני מציעה שיזם שפותח עסק קטן, שבשנה וחצי הראשונות יעשה הסדר עם מע"מ ויקבל הקלות מסויימות. כך גם בארנונה וגם בדברים אחרים. לפני שנה העיריה תבעה אותי כי שכחתי לשלם ארנונה. תבעו אותי באמצע השנה, הגם שלא קיבלתי את השירותים עד סוף השנה. לא היה לי עם מי לדבר. לא קיבלתי הזמנה למשפט, קיבלתי תביעה והארנונה עלתה פי שתיים. במצב כזה אין לי למי לפנות ואף אחד לא אומר לי שאת הארנונה אני צריכה לשלם ב-1 בינואר כדי שהעיריה לא תתבע אותי.

אנחנו שוכחות שעסק צריך לפעול גם אחרי שנה. עכשיו אנחנו מתעסקות בקטע של פיתוח עסק, לקבל הלוואה ותמיכה וידע אבל מה קורה אחרי שנה וחצי בעסק? אחרי שנה שנתיים יש אפילו יותר קשיים מאשר בהתחלה. בהתחלה מקבלים את כל הסיוע ואת כל ההלוואות ואת העזרה של מט"י.

מט"י ממשיכה ללוות.

את יכולה לבוא גם אחרי 10 שנים.

אם יש לי בעיה עם העיריה לא נעים לי להתקשר למט"י שיסדרו לי את הבעיה. זה לא עובד כך. צריך להקים גוף שמטפל בעסקים קטנים.

עוד דבר שאנחנו שוכחים זה לעודד את הדברים שמיוצרים בארץ. הנשים בארץ לא יודעות מה זה תוצרת כחול לבן. הרשתות הגדולות בולעות את העסקים הקטנים. עצמאי שמעסיק עובדים ומשלם שכירות הרבה יותר מעסק גדול, לא יכול להתמודד עם הרשתות שמביאות סחורה מסין. אני מציעה אולי להעלות לתקשורת הצלחות של עסקים קטנים ולהביא למודעות מה זה כחול לבן.

יש לי הצעה לסיכום: מה שעלה פה זה ייצוג של הבעיה שלנו. הוועדה לקידום האשה צריכה לראות בהקמת ועדה הציבורית שאנחנו רוצים להקים - עסק. העסק הזה צריך לכלול נושאים של חוק, נושאים של מימון, נושאים של שיווק ואנחנו צריכים לעבוד כקואופרטיב של ארגונים שתפקידו לדאוג לתעסוקת נשים וקידום מעמד הנשים. לא אכפת לי תחת מי זה יהיה. יש לנו משימה של להתאגד בתוכנו, לראות את כל הכוחות בתוכנו ומה שחסר גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה. אם נמשיך כל אחד בדברים הקטנים המאוד חשובים שאנחנו עושים לא יצא מזה כלום. צריך להחליט מי מקים את זה, מי מאגד אותנו, ועם הצעות יישומיות. רק ועדה ציבורית זה לא מספיק, רק ישום זה לא מספיק, זה חייב להיות ביחד.

מכל הדוברים עלה שצריך להקים משהו משותף שיהיה חוצה ארגונים וקבוצות ויראה את הבעיה באופן כללי. אני מציעה שנקים תת ועדה של הועדה לקידום האשה שתשתף פעולה עם גוף של ישום ובדיקה. אתי, גליה, אשמח מאוד אם תהיו המנוע, אנחנו צריכים מישהו שידחוף אותנו תחת הרשות בצורה כלשהי, וצריך לחשוב איך לעשות את זה.

צריך לקבץ את כל הכוחות ולראות איפה אנחנו צריכים לתת דחיפה או דגש. אתם תפעילו אותנו ואז נפעל. חשבתי שרוחמה אברהם תבוא ותציג את הנושא. היא דיברה על כך שהוקמה קרן תבור של 100 מיליון שקל, ולא היו מספיק תביעות לקרן. יש כספים שלא ידעו איך לתעל אותם.

הבעיה היא לא רק כסף ועוד מנגנונים של הפרשות כספים. אנחנו מודיעים שהקמנו צוות משותף תחת הרשות של הארגונים החיצוניים, של מט"י של הרשות לעסקים קטנים. אני לא חלק מזה, אני תת הוועדה בכנסת לנושא הזה של תעסוקת נשים דרך עסקים קטנים ובינוניים, כדי לבדוק את הנושא הזה.

עלו כאן מספר נקודות שאני רוצה להמשיך לטפל בהם: המשך אבטחת הכנסה למקימת עסק, שזה בהחלט דבר ראוי. אבקש מגב' אופנהיימר לעזור לי בנושא הזה וגם לגבי ארנונות, מע"מ שבהם ועדת הכספים מטפלת. הנשים פה מסתבכות לתוך הראייה הכוללת של הדברים ואי אפשר לבנות רק על נשים. כן אפשר לבנות מסלול מיוחד לנשים, כמו שהתמחה סניף ת"א ואולי בתוך המסגרת הזאת של כל הקבוצה, אתם תביאו את המסגרת של מסלולים והתמחויות, הכשרה מקצועית, קבלת הלוואות ועוד.

זה לא רק הכשרה, זה שינוי חשיבה. זה לא קוסמטיקה, זה שינוי מחשבה לנשים.

אני לא מדברת על קוסמטיקה.

הוא דיבר על הכשרה מקצועית וזה נשמע "בואו ניתן להן" - - -

הגוף שאנחנו מקימות הוא במקום ועדת ההיגוי. אנחנו ניכנס לנעליה, אולי נקבל את החומר שלהם ומה המסקנות שהם הגיע עליהם ונשתמש בזה.

דיברנו על המגזר הערבי שזה נושא בפני עצמו. אנחנו נדון בו וניתן לו את החשיפה.

יהודית ומרי, אתן לוקחות את האתגר היוצא מן הכלל הזה.

התחלנו אבל עכשיו אנחנו נגדיל.

תעזרו בגליה ובאתי אטיאס, ראיתי את המודל שלהן באשדוד שהוא יוצא מן הכלל. אנחנו בכנסת נקדם את החקיקות. יש פה את הצעת החוק שרוחמה הגישה ועכשיו, כאמור, אני מובילה אותה, ונראה מה אפשר ליישם מתוכה. זאת הצעת חוק שיש לה עלות, אבל יש לנו תמיכה של המוסד לביטוח לאומי לדמי אבטלה לעצמאים. מי שתפתח עסק ואחרי פרק זמן תצטרך לסגור, יהיו לה דמי אבטלה ודברים נוספים של ארנונות ופחתים וכל מיני הטבות.

נראה, יכול להיות שנוכל לגזור חלקים מתוך החוק. תודה רבה לכולן ואתן מוזמנות להשתתף ביום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45