אי אמון, הקדמת הדיון, מינוי יושב ראש לוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים

5
ועדת הכנסת
14.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 242
מישיבת ועדת הכנסת
שהתקיימה ביום שלישי ז' סיוון התשס"ה (14 ביוני 2005) בשעה 9:00

א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה.
ב. מסגרת דיון להצעה בעקבות 40 חתימות חברי הכנסת וקיום הדיון באותו יום שבו
מתקיים הדיון בהצעות אי-אמון בממשלה.
ג. בקשת חבר הכנסת אורי אריאל להקדמת הדיון בהצעת חוק הנוער (טיפול
והשגחה) (תיקון – צילום קטין), התשס"ה – 2005 (פ/ 3631).
ד. המלצת ועדת הכנסת למינוי יושב ראש לוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים
הזרים.

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר
גדעון סער
עמרי שרון
יולי אדלשטיין
איתן כבל
זהבה גלאון
מאיר פרוש
רשף חן

ח"כ אורי אריאל
אריה האן – מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
ירדנה מלר – סגנית מזכיר הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שרון רפאלי













א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה

בוקר טוב. הישיבה ה- 242 של ועדת הכנסת. על סדר היום 3 עניינים: אחד מהם נדחה – עניין קביעת הוועדה לדיון בהצעות חוק הלוואות בשכר לימוד (תיקון – הלוואות לתואר שני), התשס"ד – 2004, של חבר הכנסת דני יתום (פ/2363). חבר הכנסת יתום ביקש מליאה להפנות את הדיון לוועדת חינוך; יושב ראש הקואליציה ביקש ועדה משותפת לכספים וחינוך; חבר הכנסת יתום עוסק עכשיו גם בענייני כספים וגם בענייני חינוך במסיבת העיתונאים המפורסמת. נדחה את זה לשבוע הבא. אבל לפני זה יש לנו שני בלת"מים: ההצעות להביע אי-אמון בממשלה – של סיעת שינוי מחד גיסא; מפד"ל-איחוד לאומי- ציונות לאומית דתית מתחדשת – מאידך גיסא; וש"ס מתלת גיסא.

הראשונה של שינוי. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת יוסף לפיד, וההנמקה היא אוזלת ידה של הממשלה לנוכח האלימות הגואה המערערת את ביטחונם של אזרחי המדינה; השנייה היא של המפד"ל-האיחוד הלאומי-הציונות הלאומית הדתית המתחדשת: המשבר החמור המתמשך במערכת החינוך; והשלישית היא של ש"ס: התגברות מקרי רצח ואלימות קשה בחברה בפרט בקרב בני נוער. זה לא כמו ההצעה הראשונה?

זאת הצעה של כל אחד, ובטח השר יענה על שתיהן יחד.

כך או כך ההצעות יידונו היום בישיבת הכנסת, יום שלישי ז' בסיוון, 14 ביוני 2005, ואנחנו מתבקשים לקבוע מסגרת דיון להצעות אלה. מכיוון שהמליאה נפתחת היום ב- 13:00, וממילא על סדר היום שלנו דיון 40 חתימות בנוכחות ראש הממשלה, אני מציע שנעשה סדר דיון מקוצר להצעות האי-אמון: לגדולות ולבינוניות – 5 דקות, ו- 3 דקות לכל היתר?

אני מוכן להשוות את הגדולות לקטנות.

3 לכל הסיעות. הצעה אחרת? אין. אם כן – 10 דקות למציע, 3 דקות לכל יתר סיעות הבית. מי בעד?

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים - אין

סדר הדיון התקבל פה אחד.

עד מתי אתה יארך הדיון?

אנחנו רק יכולים להמליץ, את מבינה שההמלצה שלנו לא מחייבת.

- - -

אם ראש הממשלה הוזמן ל- 16:30, ואתה שומע שאני מקצר את הדיון ומתחיל אותו ב- 13:00, אז מה נעשה בין 14:30 ל- 16:30?

אפשר להביא את הקריאות הראשונות- -

ראש הממשלה יהיה, להערכתי, אחרון הנואמים ולא ראשון הנואמים בדיון השני, וכן יש לך בין לבין נאומים בני דקה בין הדיון הראשון לדיון השני, להערכתי.

זה חצי שעה.

אז ראש הממשלה יגיע יותר מוקדם.

יש גם סדר יום שאפשר להקדים.

יש משהו שאפשר להכניס באמצע?

קריאה שנייה ושלישית.

אני לא רוצה להכניס באמצע.

אני יודע שהוא לא אוהב את זה. את הקריאות הוא אוהב לעשות אחרי שיש לו גיוס להצבעה על אי-אמון.

זה יהיה בזמן, ולכל היותר נבקש מראש הממשלה להקדים את הגעתו.

אתה יודע להגיד שהוא יגיד "כן"?

כן. ראש הממשלה לא יהיה באי-אמון? הוא יהיה בכל מקרה.

אבל אנחנו יכולים לשנות את התחלת הדיון של 40 החתימות?

כן.

לגבי השאלה כמה זמן זה ייקח, אני יכול להגיד לך שהדיון יסתיים. לפי החשבון שלי, אם יש 10 דקות למציע, עוד חצי שעה לתשובות – זה שעה. בין חברי כנסת שעולים ויורדים והתערבות היושב-ראש – שעתיים. אני אומר לך שזה ייקח שלוש שעות.


ב. מסגרת דיון להצעה בעקבות 40 חתימות חברי הכנסת וקיום הדיון באותו יום שבו מתקיים הדיון בהצעות אי-אמון בממשלה

אני אזכיר לכם עניין נוסף שגם עליו אני צריך את הסכמתכם. על-פי התקנון, אין לקיים דיון בהצעות אי-אמון ודיון שדורש נוכחות של ראש הממשלה ותשובה ממנו – מה שאנחנו קוראים "דיון 40 חתימות" – באותו יום. כדי לשנות את זה, אנחנו צריכים לעשות שימוש בסמכותנו, לפי סעיף 148 ולעשות את זה בהסכמה פה-אחד. אני מבקש לדעת האם יש מישהו שמתנגד לכך שבגלל האילוצים של חג השבועות ושל לוח הזמנים של הכנסת הדיונים מתקיימים ביום אחד? אין. מי מאשר אפוא את הסטייה מהתקנון לקיים את שני הדיונים האלה, הצעות אי-אמון ודיון בנוכחות ראש הממשלה ביום אחד? נא להרים את היד.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

אישרנו אפוא את המסלול הזה.

הפעם האחרונה ששילבנו בין אי-אמון להופעת ראש הממשלה לא היה בגלל דיון 40 חתימות, אלא פתיחת מושב. אז עשינו דיון משולב והצבענו על האי-אמון ועל ההודעה המדינית- - - כיוון שאנחנו דנים בכל צרה לגופה, אני מציע שדיון 40 חתימות יהיה בין שעה, סיעתי- -

לפי התקנון.

כן. החלוקה תהיה לפי יחסי הכוחות בבית: הליכוד יקבל שליש מהשעה הזאת, לאחרים נעשה את האיזונים העדינים, ואלה שלא מגיעים מבחינת הזמן להיות באחוזון ידברו מינימום 3 דקות.

ככה עשינו גם ב- 40 הקודם?

בעיקרון כן.

אתה מקטין את האחרים בהתאם כדי שזה יהיה שעה?

הוא לא מקטין אף אחד, הוא מגדיל.

זה ייצא יותר משעה, אבל זה לא יפצה את הליכוד שמגיע לו שליש של יותר משעה, אלא זה יעשה אפליה מתקנת לקטנים שלא מגיעים ל- 2.5% שזה מייצג שלוש דקות.

השעה כוללת את ההצגה?

השעה לא כוללת את ההצבעות ולא כוללת את תשובת ראש הממשלה.

וההצגה?

ההצגה הוא דיון סיעתי. אין הצגה. ראש האופוזיציה וראש הממשלה לא נכללים במכסת הזמן הזאת. ואני מזכיר לכם שוב שראש הממשלה יכול לדבר בכל זמן שהוא רוצה. הוא לא צריך לסיים את הדיון, הוא יכול לעלות בכל עת, וראש האופוזיציה מדבר אחריו.

גם ההצגה לא נחשבת.

נכון, והיא תהיה 10 דקות.

יש דובר אחד לסיעה, אם יש מספיק זמן.

אם יש יותר, כל אחד יכול לעשות כאוות נפשו.

חברים, אם כך ההצעה אומרת כדלהלן: משך הדיון, לא כולל ההצגה, לא כולל תשובת ראש הממשלה וזכות הדיבור של ראש האופוזיציה והצבעות – שעה. הזמן למציג – 10 דקות; הזמן לראש הממשלה ולראש האופוזיציה לא מוגבל; הזמן לסיעות כדלהלן: סיעות שאפשר למדוד את זמנן מבחינת אחוזי הייצוג שלהן בבית – יקבלו את זמנן בהתאם לאחוזן מתוך השעה, ובלבד שכל סיעה תקבל לפחות 3 דקות. מישהו רוצה לתקן את זה, להוסיף לזה, לגרוע מזה? תודה רבה. מי בעד ההצעה הזאת, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה רבה. סדר הדיון התקבל פה-אחד.

ג. בקשת חבר הכנסת אורי אריאל להקדמת הדיון בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – צילום קטין) התשס"ה – 2005 (פ/ 3631)

בקשה של חבר הכנסת אורי אריאל להקדמת הדיון בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – צילום קטין), התשס"ה – 2005 (פ/3631). בבקשה, לעניין הדחיפות.

תודה אדוני היושב ראש. לעניין הדחיפות, משרבו העצורים והעצורות הקטינים חשבתי שיהיה נכון לשחרר את החוק מחובת ההנחה כדי למזער נזקים שנדמה לי שעל כולם אינם רצויים.

אני מבין שלנוכח התמשכות הליכי המעצר הקטינים האלה יהיו עוד מעט בגירים.

ההצעה הזאת באה להרחיב. היום יש חוק שמגדיר מה אסור לעשות עם קטינים כדי שלא יזוהו כדי לא לפגוע בהם. הצעת החוק הזאת מרחיבה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי אני יודע שהיושב ראש מקפיד שהדיון יהיה רק בדחיפות הדיון - -

לטעמי, ההצעה היא הצעה ראויה. יש היום המסמכים האלה עם הסרט הזה על העיניים.

כל אחד באזור יודע מי זה הקטין. לא יודעים בקריית שמונה על אילת, אבל באילת כולם אומרים "זה הוא". מה הועילו חכמים בתקנתם?

מכיוון שיש שיטפון כרגע במעצר קטינים, אם מישהו חושב שהחוק הזה ראוי, ראוי שהוא יטופל בהקדם. דעתי כדעת המציע בעניין הזה. מישהו רוצה להתבטא אחרת? אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד מתן פטור מחובת הנחה – ירים את ידו, בבקשה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

קיבלת את האישור. בהצלחה בהצעת החוק הזאת.

תודה רבה, אדוני היושב ראש וחברי הכנסת.



ד. המלצת ועדת הכנסת למינוי יושב ראש לוועדה המיוחדת לבחינת בעיות העובדים הזרים.

הנושא הבא: המלצת ועדת הכנסת למינוי יושב ראש לוועדה המיוחדת לבחינת בעיות העובדים הזרים. מי מציג את זה, גדעון או איתן?

בעקבות הקמת ממשלת האחדות חלו שינויים בהסכמות בין הסיעות השונות. אנחנו היינו אמורים לקבל את הוועדה לזכויות הילד, על-פי הסכמים בינינו לבין מרץ. חבר הכנסת רן כהן לא יכול לעשות את שתי הוועדות גם יחד, והוא פנה אלינו וישבנו גם עם אגודת ישראל ודגל התורה, שעסוקות בעניין שלהן בוועדה לפניות הציבור. הם פשוט מבקשים לאשר את הסיכום שנעשה כבר לפני הרבה זמן, שהעבודה תקבל את הוועדה לעובדים זרים.

אבל זה לא מציג תמונה מלאה. על-פי החלטות הוועדה המסדרת, נקבע בשעתו שבמחצית הראשונה של כהונת הכנסת יכהן בראש הוועדה חבר הכנסת רן כהן, במחצית השנייה יכהן יושב ראש ועדה מטעם סיעת יהדות התורה. איך זה התגלגל?

יש שלוש ועדות – עובדים זרים, זכויות הילד ופניות הציבור – שהן בלתי סטטוטוריות, ומיועדות למרצ, לעבודה וליהדות התורה על שני פלגיה.

יש גם ועדה למאבק בסמים, אבל היא לא קשורה למשחק הזה, היא לסיעות אחרות.

הותנה במהלך הקדנציה - כולל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין יהדות התורה, שרצתה לשמור בידה את הוועדה לפניות הציבור – שוועדה זאת תהיה בראשות יהדות התורה. בסוגריים אני אומר, שהשאלה מי מפלגי יהדות התורה הוא בעל זכות החזקה על פניות הציבור זאת שאלה נפרדת. אבל לצורך העניין, שני פלגי יהדות התורה נתנו את הסכמתם לכך שיהיה שינוי בין הוועדה לפניות הציבור לבין הוועדה לעובדים זרים, שהייתה אמורה להימסר לחזקתם, ובין מפלגת העבודה למרצ הוסכם על השינוי הזה.

זאת אומרת שבמשחק של הכיסאות המוסיקליים יש הסכמה של כל שלוש הסיעות, ולא צריך לקבל החלטה - -

של ארבע הסיעות.

נכון, אני לוקח את יהדות התורה כחטיבה אחת, לצורך העניין.

איתן, אנחנו צריכים לקבל החלטה אגב הדיון הזה להשאיר גם את הוועדה לפניות הציבור בידי יהדות התורה?

לדעתי, לא, זה מוסכם על כולם.

למה לא נעשה עבודה שלמה, אם כך?

לאיזו סיעה תיתן את הוועדה לפניות הציבור?

כפי שהם יחליטו ביניהם.

אין לי בעיה עם זה.

נוסח ההחלטה שאנחנו צריכים לקבל הוא שאנחנו מאשרים את ההודעות של יושב ראש הקואליציה ויושב ראש סיעת העבודה. ועל דעת חבר הכנסת פרוש, נציג שני הפלגים של יהדות התורה שנמצא כאן, נכון להמשך כהונתה של הכנסת ה- 16 יחזיק נציג העבודה בוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים; נציג מרצ ימשיך לכהן בתפקיד יושב ראש הוועדה לזכויות הילד; ונציג נבחר של אחד משני הפלגים של יהדות התורה יכהן יושב ראש הוועדה לענייני פניות הציבור, כפי שחברי הכנסת של שתי הסיעות יגיעו להסכמה ביניהן. מי בעד ההצעה, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין.

ההצעה התקבלה פה-אחד.

מיהו הג'נטלמן שאתם מציעים לעמוד בראש הוועדה הזאת?

דני יתום.

קצין וג'נטלמן.

לפי סעיף 10 לתקנון, ועדת הכנסת צריכה להמליץ בפני הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים את מי לבחור לתפקיד היושב ראש הוועדה, ועל-פי בקשת חבר הכנסת איתן כבל, ההמלצה היא כי חבר הכנסת דני יתום יכהן בתפקיד הזה. יש המלצות אחרות? אין. מי בעד ההחלטה שוועדת הכנסת ממליצה למנות את חבר הכנסת דני יתום לתפקיד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

אנחנו קובעים אפוא פה-אחד שחבר הכנסת דני יתום הוא המומלץ של ועדת הכנסת לכהן בתפקיד יושב ראש הוועדה לבחינת בעייתם העובדים הזרים. נביא את ההמלצה בפני הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים.

הישיבה ננעלה בשעה 9:20