משנה תיקונים בחוקי הבחירות - חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], (תיקון מס' ), התשס"ד-2004.

2
ועדת משנה לתיקונים בחוקי בחירות
21.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת החוקה, חוק ומשפט) לתיקונים בחוקי בחירות
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה (21.6.2005), שעה 13:00

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], (תיקון מס' ), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: גדעון סער - היו"ר
משה גפני
רשף חן
אליעזר כהן

תמר אדרי - מנהלת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16
עו"ד דלית דרור - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
קרן ילין-מור - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
עו"ד איילת פישמן - משרד הפנים

קרן ויינשל

דורית ואג

רשמה: תמר שפנייר


חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], (תיקון מס' ), התשס"ד-2004.

אני פותח את הישיבה. אנחנו עוסקים בתיקון חוק הבחירות לכנסת. מר אהוד שיל"ת, בבקשה.

סעיף 1 - תיקון סעיף 13: "(א) בסעיף 13 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן - החוק העיקרי): (א) בסעיף קטן (א) המילים 'בכל שנה' - יימחקו".

לפי השיטה הקודמת, פנקס הבוחרים תוקן פעם בשנה. בשיטה הנוכחית, לא צריכים את סעיף 13 האומר שכל שנה ושנה תקבע הוועדה את אזורי הקלפי. הוועדה לא יכולה לקבוע את אזורי הקלפי כי אין פנקס כל שנה. הוועדה צריכה לקבוע את אזורי הקלפי כששולפים פנקס.

זאת אומרת, זה תיקון טכני. במצב החוקי הקיים לא ניתן לבצע את זה, אם כי זה לא רלוונטי לשאלה עד כמה מעודכן ספר הבוחרים.

הסברתי לך יותר בהרחבה מה היה התיקון הקודם. התיקון הקודם הוא פשוט שריד מהשיטה הקודמת.

אבל לא טוב שספר הבוחרים יהיה מעודכן בתכיפות יותר גדולה?

אין לנו היום בעיה לשלוף פנקס מתי שאנחנו רוצים.

ברגע שיש בחירות, זה תלוי בפנקס המעודכן. גם כשיש בחירות מקומיות, זה אותו הדבר.

השיטה היום היא ששולפים את הפנקס תמיד ביום חמישי בשבוע, אחרי שהלשכות מסיימות את העבודה - כל עדכוני המען עד וכולל אותו יום חמישי כבר נכנסים. שולפים את זה ביום חמישי בלילה, ביום שישי בודקים אם אין תקלה. אם יש תקלה, שולפים שוב במוצאי שבת. ביום ראשון הפנקס בתוקף. זה שבוע לפני הגשת הרשימות.

פעם היה מועד לעררים, שינוי כתובת. היום אפשר לעשות כל הזמן עררים, ביום מסוים יורד הגרזן, נשלף הפנקס וזה הפנקס המעודכן.

פסקה (ב) של סעיף 1: "בסעיף קטן (ב) המילים 'לא יאוחר מהיום ה-113 שלאחר היום הקובע' - יימחקו".

אנחנו מוחקים את "מהיום ה-113 שלאחר היום הקובע", וזה בסדר כי זאת הגדרה שהיא כבר לא רלוונטית. השאלה אם לא כדאי לעשות מועד אחר כדי לקבוע אזורי קלפי מיוחדים.

סעיף 13(ב) מדבר על "הוועדה המרכזית רשאית לקבוע על פי הצעת שר הפנים אזורי קלפי", כלומר לקבוע אזור קלפי ליישוב שלא נקבע לו אזור קלפי. אתם לא חושבים שצריך להיות גבול למועד שעד אז היא חייבת לעשות את זה? נראה לכם שהיא תוכל לעשות את זה גם כמה ימים לפני הבחירות?

יש לה רשות לתקן את אזור הקלפי גם שבוע לפני הבחירות.

אבל זה לא הוגן לעשות את זה אחרי שהמפלגות בחרו נציגים.

אם יש מצב כזה, יש אפשרות לתקן אפילו שבוע אחרי כן.

אולי נכתוב: תתקנו את זה בכל עת, אבל לא במועד מסוים לפני הבחירות. נקבע חודש או משהו שנראה הגיוני. יש טעם בהערה של קרן ויינשל.

"הוועדה רשאית ... לא יאוחר מהיום ה-113 שלאחר היום הקובע". יכול להיות שצריך למחוק את זה כי היום הקובע הוא כבר לא רלוונטי.

אולי: היום ה-60 שלפני יום הבחירות.

צריך לקבוע עד איזשהו תאריך, שלא יוכלו יומיים לפני הבחירות להגיד: הנה יש אזור קלפי חדש.

אבל יש לך את סעיף 70.

בסעיף 70 כתוב שבמקרים מיוחדים רשאים לקבוע גם שישה ימים לפני הבחירות. לפחות זה במקרים מיוחדים.

את טוענת שצריך להיות דד-ליין לקביעת אזורי קלפי?

כן. השאלה מה הדד-ליין. זה תלוי בכם, במה אתם יכולים לעמוד.

הוועדה אף פעם לא נוסתה בלוח הזמנים החדש הזה, שהפנקס נשלח ונכנס לתוקף ביום ה-54 שלפני הבחירות. זה בדיוק שבוע לפני הגשת רשימות המועמדים. בזמנו, כשהיה פנקס כל שנה, היו קובעים, היו מתייחסים לזה הרבה לפני הבחירות, כשמכינים את שנת הפנקס. הוא היה נכנס כל שנה ביולי-אוגוסט, בט"ו באב על פי הלוח העברי, והוועדה היתה קובעת את האזורים האלו בינואר של אותה שנה, זאת אומרת 7 חודשים קודם. אפשר לקבוע עד 30 לפני הבחירות.

מתי המפלגות בוחרות נציגים לוועדות הקלפי, שאז הן צריכות לדעת איזה קלפיות יש ואיזה אין?

21 יום לפני הבחירות.

אז 30 יום נשמע הגיוני.

30 יום - נראה לי מאוד קצר.

מה עשינו עד היום? קיבלנו ממשרד הפנים את פנקס הבוחרים ואת אזורי הקלפי ומקומות הקלפי - זה היה בחודש ינואר כל שנה - וועדת הבחירות היתה מאשרת. האמת היא שהאישור היה פורמלי לחלוטין. היתה ישיבה פורמלית לגמרי של ועדת הבחירות, והיו מאשרים את הצעת שר הפנים. השופט היה כותב לשר הפנים: "בהתאם לסעיף 13 ... ועדת הבחירות מאשרת את מקומות הקלפי כפי שהצעת לה". בפועל זה היה בחודש ינואר כל שנה. לפני הבחירות, בכל מקרה, ועדת הבחירות - באמצעות הוועדות האזוריות - שולחת אנשים לראות את המקום בשטח פיזית לפני הבחירות. אולי מקום שאישרו אותו בינואר, וקרה לו משהו ופתאום עושים שם שיפוץ. או אם זה מתנ"ס, פתאום עושים שם שינוי. לוועדת הבחירות יש אפשרות לצרף קלפיות, לפצל קלפיות וגם לשנות כתובות במקרה הצורך. עושים את זה תמיד סמוך לבחירות. אם מפצלים קלפי, דואגים שזה יהיה באותו מקום - אם זה בבית ספר, דואגים שהקלפי השנייה תהיה באותו בית ספר - כדי שאנשים לא יצטרכו ללכת למקום אחר. לוועדת הבחירות יש אפשרות לעשות את זה. תיאורטית, עכשיו זה יהיה בדיוק אותו הדבר. נקבע 30 יום, נקבל עוד פעם את הפנקס הזה, הרי בכל מקרה אנחנו מקבלים פנקס.

כמה זמן לפני הבחירות הייתם מקבלים את הפנקס?

בינואר. אם הבחירות בזמן, זה עשרה חודשים לפני הבחירות. אבל זה אושר על-ידי ועדת הבחירות בלי שאף אחד בדק את זה, זה פורמלי לחלוטין.

אבל האם יש איזשהו פרט שבגללו 30 יום יכול להיות קצר מדי לעניין ההיערכות?

ועדות הבחירות האזוריות מתחילות לעבוד בערך חודשיים וחצי או שלושה חודשים לפני הבחירות. המשימה הראשונה שאנחנו מטילים עליהן זה לאתר את מקומות הקלפי, לראות בדיוק איפה הן ואם יש בעיה. אבל אז עוד בכלל אין פנקס. יש הפנקס הישן.

אפשר לקבוע את זה ביום ה-60 לפני הבחירות.

60 יום זה מאוחר מדי. ועדות הבחירות לא יספיקו לראות את כל מקומות הקלפי.

כמה זמן לוקח לראות את מקומות הקלפי?

אם עושים צירופים ופיצולים, רוצים שזה ייעשה עד 21 יום לפני הבחירות. ביום ה-21 לפני הבחירות ההודעות על מקום הקלפי כבר צריכות להגיע לאנשים הביתה. אז אנחנו לא מתחילים בזה 60 יום קודם, אנחנו מתחילים לבדוק את הקלפיות 75 יום קודם.

אין מערכת בחירות שהיא פחות משמונים וכמה ימים. אם אתה קובע 75 ימים, זה בסדר.

אין לי בעיה עם זה. כשעובר חוק לפיזור הכנסת, באותו יום אני יכול לשלוף את הפנקס. ברגע שיש לי פנקס, יש לי את מקומות הקלפי, ואני יכול לתת את זה לוועדת הבחירות.

אני רוצה לקבל את רשימת מקומות הקלפי 70 יום לפני הבחירות.

אנחנו הולכים פה, בצורה רנדומלית, לקבוע חוק. אתם רוצים לעשות שיעורי בית ולחזור לסעיף הזה בישיבה הבאה?

האם מספיקים לך 45 יום בשביל לבדוק את הקלפיות?

לא.

אם הוא נותן לך את הפנקס 75 יום לפני הבחירות, פחות 45 יום, זה 30 יום.

כשבודקים את מקומות הקלפי לא מעניין אותי מי הבוחר. אותי מעניין המקום של הקלפי.

אם נקבע 75 ימים, איזו בעיה יכולה להתעורר?

לא מדובר פה מתי אני מוסר לכם את הפנקס, אלא מתי הוועדה מאשרת את אזורי הקלפי. לכן אנחנו חוזרים ל-30. 75 יום לפני הבחירות תקבלי ממני את הפנקס, יבדקו אותו בוועדות האזוריות, 30 יום לפני הבחירות נאשר אותו סופית. ואז אפשר לשלוח את ההודעות לבוחר, שיגיעו 21 יום לפני הבחירות.

זה בסדר. סעיף 13(א) אומר "לא יאוחר מהיום ה-70 שלפני יום הבחירות", כלומר 70 יום לפני הבחירות יש לנו את שאר אזורי הקלפי. זה המצב היום, אתם לא מבקשים לשנות את זה.

כן, שיישאר כך. במקום "מהיום ה-113" יהיה "מהיום ה-70".

ה-70 זה הכלל. האם אתם לא צריכים ימים לחריגים? הרי היום ה-70 הוא לגבי אזורי הקלפי לפי הצעת שר הפנים. סעיף (ב) מדבר על יישובים שלא נקבע להם אזור קלפי לפי סעיף קטן (א). לכן נראה לי שאתם צריכים עוד קצת זמן.

לא, זה הולך באופן אוטומטי. הרי אזור קלפי בנוי על גיאוגרפיה - אנשים שגרים ברצף גיאוגרפי מסוים, כל אלה רשומים ברשימה אחת וזה נקרא אזור הקלפי, האזור הגיאוגרפי, והרשימה נקראת רשימה של קלפי. יש יישובים שבהם אי אפשר לבנות את הקלפיות לפי תיחום גיאוגרפי, בעיקר יישובים של המגזר הערבי, כי אין שמות של רחובות ואין מספרים לבתים. ממילא בונים את אותם קלפיות לפי שמות אל"ף-בי"ת של המשפחה. זה נעשה באופן אוטומטי, אין הבדל בין זה שאני קובע את רחוב בן-יהודה ורחוב אלנבי כאזור קלפי, לבין זה שאני קובע במקום אחר שמאל"ף עד גימ"ל זה קלפי אחת ואחר כך מדל"ת עד חי"ת זה קלפי אחרת. זה נעשה כל הזמן, מבחינתי זה אותו אזור קלפי. כל לוחות הזמנים של הכנת פנקס בוחרים, שהיו כתובים בחוקים, אלה לוחות זמנים שנקבעו בשנות ה-50, עוד לפני שהיה מל"מ והכל היה מחושב על-פי הכנה ידנית של פנקס. לכן התחילו את הפנקס בינואר כדי שייכנס לתוקף ביולי. כשאני התחלתי לעבוד במערכת בשנת 1978 לוחות הזמנים כבר היו משוכים כמו גומי, לא היה צריך כל כך הרבה זמן בשביל להכין את הפנקסים. לכן אין לזה משמעות היום. כשאומרים לי "בכל שנה לא יאוחר מהיום ה-70", אם הוועדה הזאת יושבת בסביבות 90 יום לפני הבחירות ודנה בפיזור הכנסת, אני יכול לשלוף פנקס ולתת לה אותו למחרת. לכן זה לא משנה. אם פה כתוב 70, אז גם פה צריך להיות כתוב אותם 70 יום. אפשר 30 יום, אפשר 60 יום, אין בעיה כי הפנקס יישלף ברגע שפה מדברים על פיזור הכנסת.

אני חושב ש-60 יום זה יותר קל במובן הזה שאז הפער בין ההסדר הכללי להסדר הספציפי הוא 10 ימים. הרי פה יש צורך לקבוע אזור קלפי מיוחד. הבנתי שעושים סיור בשטח. השאלה אם פרק הזמן בין ה-70 ל-60 הוא סביר או לא. הבנתי שבעידן המודרני הנַפקות של המועדים היא פחותה, אבל עכשיו אנחנו לא עושים רוויזיה לכל עניין המועדים בחוק. אנחנו יוצרים סדר, וסדר גם יוצר ודאות, ואנחנו מתייעצים מה המועד שאנחנו צריכים לקבוע. 30 יום נראה לי קצת קצר כאשר הכלל ב-13(א) הוא 70 יום. השאלה אם 60 יום זה מועד שאפשר לעמוד בו, האם זה נותן זמן לתהליך שתואר כאן.

בהנחה שהיושב-ראש צודק ואין בחירות בפחות משמונים וכמה ימים - -

זה קורה רק אם הממשלה נופלת בהצבעת אי-אמון או התקציב לא מתקבל. אם מחליטים על פיזור הכנסת, בדרך כלל יש חמישה חודשים עד הבחירות.

באותו יום שבו מחליטים בכנסת על בחירות, אני יכול לשלוף פנקס ולתת אותו לוועדת הבחירות המרכזית. ועדת הבחירות צריכה בסביבות חודשיים לפני הבחירות להפעיל את הוועדות האזוריות כדי לבדוק את מקומות הקלפי. לקחתי 90 יום פחות חודשיים, לכן דיברתי על 30 יום. אם זה חמישה חודשים, אפשר להאריך את המועד. אני חושב שכדאי להישאר ב-30 יום, לא יאוחר מ-30 יום. אם הם יצליחו לעשות את זה יותר מוקדם, יעשו את זה יותר מוקדם. הרי כתוב תמיד "לא יאוחר", זה תאריך המקסימום.

למה צריך שייקבעו אזורי קלפי בכל הארץ, ואילו אזור קלפי ליישוב שלא נקבע לו אזור קלפי ואזורי קלפי מיוחדים יישארו 40 יום תלויים באוויר?

אני מציע שנשאיר את שניהם 70 יום, שיהיה תואם.

תמר אדרי, אם נקבע 70 ימים לפני הבחירות, זה ייתן לך את הזמן הנחוץ כדי לעשות סיורים ולבדוק את מקומות הקלפי?

אם אני צריכה לבדוק את מקומות הקלפי, זה לא מספיק לי. אני רוצה פחות מ-70 יום. אבל אם מדובר רק על אזורי קלפי, את זה אנחנו בכלל לא בודקים.

הסעיף מדבר רק על אזורי קלפי, השאלה אם בדיקה של מקומות הקלפי יכולה להיעשות עד 70 יום לפני הבחירות. הרי אין קשר בין מקומות הקלפי לאזורי הקלפי. אם אתם רואים שמקום הקלפי לא טוב, האם זה יכול להשפיע על אזור הקלפי?

ממש לא. קודם כל מגדירים את המשבצת של האזור ואחר כך קובעים איפה הקלפי תהיה.

הוועדה אף לא בדקה את אזורי הקלפי, זה דבר שאישרו בלנקו.

אם שר הפנים מביא את אזורי הקלפי 70 יום לפני הבחירות, אתם אומרים שהוועדה תחליט באותו מועד, ולגבי אזורי קלפי אין לכם צורך לוגיסטי בפחות מזה.

ובכן, הסיכום הוא 70 יום. אהוד שיל"ת, תסכם בבקשה מה התיקון שעשינו.

ערב הבחירות האחרונות לכנסת, בדצמבר 2002, תוקן חוק הבחירות ונקבעה בו שיטה חדשה, מהפכנית, להכנת פנקס בוחרים. בעוד שהשיטה הקודמת היתה שכל שנה מכינים פנקס - יש בחירות, אין בחירות - והוא עומד בתוקף לשנה, באה השיטה החדשה ואומרת: רק כשיש בחירות מכינים פנקס. נשארו פה שרידים מלוחות הזמנים הקודמים.

מי בעד סעיף 1, תיקון סעיף 13?

הצבעה
בעד סעיף 1 - כולם
נגד - אין
סעיף 1 נתקבל.

סעיף 1 נתקבל פה אחד. נעבור לסעיף 2.

סעיף 2 עוסק בסעיף 21(א) לחוק, שבו נאמר "הוועדה המרכזית תקבע בכל שנה את מספר חבריה של כל אחת מוועדות הקלפי". היה כתוב "בכל שנה" כי כל שנה היה פנקס והיה צריך לקבוע את מספר החברים. אנחנו מציעים במקום "בכל שנה", לכתוב "לא יאוחר מהיום ה-50 שלפני יום הבחירות". אי אפשר לפני כן כי הפנקס נשלח ביום ה-54 ונכנס לתוקף ביום ה-51 לפני הבחירות, יום אחרי כן הוועדה יכולה לשבת ולקבוע.

השאלה אם ארבעה ימים - מהיום ה-54 עד היום ה-50 - זה מספיק.

אפשר לקבוע "לא יאוחר מהיום ה-40 שלפני יום הבחירות". מבחינתי אין בעיה.

אני מרגיש שהישיבה לא הוכנה במובן הזה שהמועדים הם רנדומליים לחלוטין. אני שואל הפוך: קיצצנו מ-50 ל-40 כדי שיהיה המרווח. האם יש הוראות אחרות בחוק שמבחינתן קביעה של 40 יום לפני הבחירות משבשת משהו?

אחרי שהוועדה קבעה 40 יום לפני הבחירות את ההרכב הסיעתי, זה עובר לוועדות האזוריות. הוועדות האזוריות נותנות את מקומות הקלפי לכל הנציגים של המפלגות כדי שהן ידעו איפה הם צריכים למנות אנשים, לפי החוק עד 21 יום לפני הבחירות הם צריכים למנות את האנשים. במציאות ממנים אותם גם ביום הבחירות ועד יומיים לפני כן. לפי החוק יש מ-40 יום עד 21 יום, יש מספיק זמן.

לפי החוק, יושבי-ראש ועדות הבחירות האזוריות ממנים את יושבי-ראש ועדות הקלפי בכל מקומות הקלפי. אם הוועדה המרכזית אישרה את ההרכב הסיעתי 40 יום לפני הבחירות, יש להם זמן עד 21 יום לפני הבחירות.

הזמן שבין ה-54 ל-40 יום הוא מספיק?

זה הזמן שאני צריכה בשביל להכין מחשובית ולבדוק שהכל בסדר. זה מספיק.

אני מציע שסעיף 2 יתוקן לפי ההצעה, בשינוי - במקום "לא יאוחר מהיום ה-50", "לא יאוחר מהיום ה-40 שלפני הבחירות". מי בעד התיקון?

הצבעה
בעד סעיף 2 - כולם
נגד - אין
סעיף 2 נתקבל.

סעיף 2 התקבל פה אחד. נעבור לסעיף 3.

סעיף 3 עוסק בסעיף 26 לחוק, שזה הסעיף שעוסק בהכנת פנקס הבוחרים. סעיף קטן (ה) קובע: "שר הפנים יציג את הפנקס לציבור באינטרנט בתקופה ...".

אני מבין שאת זה אומר החוק הנוכחי. ביצעתם אותו?

ביצענו אותו ערב הבחירות האחרונות לכנסת לפי הוראת שעה שנקבעה להכנת הפנקס. זה היה באינטרנט, ואחרי שהצגנו אותו באינטרנט - היתה פנייה למשרד ראש הממשלה מגופי הביטחון שלנו שלא להציג זאת, הם לא מסכימים בשום אופן להציג פנקס באינטרנט. אני לא הייתי בדיונים האלה.

אתה מציע משהו על סמך עמדה של גורמי הביטחון בדיונים שלא היית בהם? לא נדון בזה עכשיו.

אני רוצה להגיד מה היה. ב-1999 מיכאל איתן היה סגן יושב-ראש ועדת הבחירות והציע להציג את פנקס הבוחרים באינטרנט, קיבלו את זה בוועדת הבחירות, השופט הסכים והצגנו את הפנקס באינטרנט. ב-2003 מישאל חשין היה יושב-ראש ועדת הבחירות, ובהתחלה חשבנו שנעשה אותו הדבר כי אנשים היו מרוצים מהעניין הזה. היתה פגישה שלא השתתפנו בה, פגישה בארבע עיניים, בין האנשים שאהוד מדבר אליהם לבין יושב-ראש ועדת הבחירות, והוא נתן לי הוראה - לא רק בעל פה, אלא אפילו בכתב - שלא להציג את פנקס הבוחרים באינטרנט.

המינימום שנדרש מאותם גורמים ששיכנעו את כבוד השופט חשין, הוא לפחות לשכנע אותי ואז הייתי יכול לשכנע את הוועדה.

אפשר לזמן אותם.

בסדר, אבל לא נדון בזה היום. תדאגו לחבר אותם אליי, אני לא יכול להיות חותמת גומי.

היתה פגישה בינם לבין השר פורז בזמנו.

אני אפעיל שיקול דעת אם זה דבר שגם חברי הוועדה צריכים לדעת. אי אפשר לחוקק כך.

אני אעביר את המסר שיפנו אליך. זאת דרישה שלהם שהיא מאוד נחרצת.

אני יכול להבין למה, אבל צריך לשמוע את זה מהם. אם אין מניעה - ולדעתי לא צריכה להיות מניעה - שכל חברי הוועדה ישמעו את הדברים, שיופיעו בדלתיים סגורות.

אני אפנה אותם אליך. קיבלתי את זה דרך המרשם, אני לא יודע מיהם אישית.

הסעיף הבא, סעיף 4, מתקן את סעיף 56 שעוסק במועמדים עובדי מדינה או עובדי ציבור אחרים. בסעיף קטן (ב) נאמר: "עובד המדינה פרט למורה וחייל בשירות קבע של צבא הגנה לישראל, ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת הרשימות". אנחנו מבקשים שבמקום "וחייל בשירות קבע", יבוא "חייל בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון וכן חייל בשירות קבע".

יש מועמדים בשירות סדיר? מישהו בן 20 מועמד לרשימה בכנסת?

יש שירות סדיר שהוא אחרי גיל 20, עתודאים. הצבא ביקש להכניס את התיקון הזה.

אני חושב שאין פה מחלוקת בעניין הזה. אדם שהצליח להיבחר, שירותו ייפסק בתקופת כהונתו.

מדובר על תקופת המועמדות, שהיא תקופה רגישה. לגבי חברות יש אחר כך הוראה אחרת - אם הוא נבחר.

פה מדובר על תקופת המועמדות, לא על החברות בכנסת.

אבל פה כתוב הפוך. בהסברים שלכם לסעיף 4 כתוב: כך שיהיה ברור כי ייפסק שירותו של חייל גם בתקופת כהונתו ולא רק בתקופת היותו מועמד לכנסת. מהתיקון שהגשתם, אני מבין שנושא המועמדות הוא ברור ונושא הכהונה הוא לא ברור.

הסעיף הבא אומר למחוק את סעיף קטן (ג). אין טעם להתייחסות כפולה כזאת. אם מכניסים פה את המילים "חייל בשירות סדיר", אז סעיף (ג) נכנס בסעיף קטן (ב).

סעיף (ב) משופר שווה (ב) ו-(ג) הנוכחיים.

התיקון ברור. בסעיף (ב) ייכתב "בשירות סדיר או קבע", ואנחנו משמיטים אחר כך את סעיף (ג). זה משרת את מה שאתם רוצים. מי בעד סעיף 4?

הצבעה
בעד סעיף 4 - כולם
נגד - אין
סעיף 4 נתקבל.

סעיף 4 התקבל פה אחד. אנחנו עוברים לסעיף 5.

סעיף 5 מתקן את סעיף 71 לחוק, והוא עוסק במספר העותקים של פנקס הבוחרים ששר הפנים מוסר לוועדת הבחירות המרכזית; אלו עותקים שהולכים לוועדת הקלפי שמשתמשת בהם ביום הבחירות. היום כתוב בחוק 8 עותקים; לפני שהיו בחירות ישירות לראש הממשלה, שיש בהן גם סיבוב שני או בחירות חוזרות, זה היה 4 או 6 עותקים. אנחנו מציעים להעמיד את זה על 5 עותקים.

מה שקורה זה כך. מעבירים לכל קלפי 2 אלפונים כאלה, 2 אלפונים נוספים נשמרים לרזרבה בוועדה האזורית, ועוד 2 אלפונים נוספים נשמרים במחסן המרכזי שמא גם 2 אלפוני הרזרבה יישרפו. משנחקק חוק הממשלה שבו יש בחירות ישירות לראש הממשלה ויש בחירות חוזרות, הדפסנו עוד זוג אחד שיהיה רזרבה לסיבוב השני. זה עולה הון עתק להדפיס את הפנקסים, מדובר בכמויות אדירות של דפים ואחר כך זה הולך לגריסה. אנחנו רוצים שוב לעבור לרמה נורמלית סבירה של פנקסים, שזה 5 פנקסים - שיהיו 2 בוועדת הקלפי, 2 בוועדה האזורית לרזרבה ועוד עותק אחד במחסן המרכזי.

היום מדובר על 8 עותקים. מה ההבדל בין בחירות ישירות לבחירות כפי שהן עכשיו?

כשהיו בחירות ישירות לראש הממשלה היה יכול להיות סיבוב שני כעבור שבועיים מפרסום התוצאות. ועדת הבחירות לא היתה יכולה להתחיל להיערך אז, היינו מוכנים כל הזמן כאילו יש סיבוב שני. זה בזבוז כסף, כי בסוף לא היה סיבוב שני. אבל מכיוון שקבעו שהסיבוב השני יהיה כל כך מהר אחרי הסיבוב הראשון, היינו צריכים שיהיה לנו כל הציוד מוכן אם צריך. בזמנו זה תוקן כך שיהיה לנו הכל מוכן לסיבוב השני. עכשיו אין בחירות ישירות ואין סיבוב שני, אז אין שום סיבה שיהיו 8 עותקים. בשביל מה להוציא סתם כסף? אנחנו מציעים שיהיו 5 עותקים.

לפני הבחירה הישירה היו 6 עותקים, אבל לא צריך גם 6.

מה זה משנה כל כך?

זה עולה המון כסף. נייר זה דבר יקר, ההדפסה היא יקרה, וזה מיותר. זה לקחת ערימה של דולרים ולהעביר את זה לנייר חדרה לגריסה. זה ממש בזבוז.

עכשיו אתה אומר 5 עותקים, ואני מתפתה לאשר כי אני אוהב לחסוך. מצד שני, לפני חוק הבחירה הישירה היו 6 עותקים. למה פעם זה היה 6?

גם המספר 6 היה מיותר. לא השתמשו בזה. תחשוב כמה פעמים היה צריך לספק לוועדת הקלפי מהרזרבה של הוועדה האזורית. אף פעם זה לא קרה, אפילו לא בקלפי בודדת. עכשיו מדובר על כל הארץ, 8,000 קלפיות שמחזיקים 2 אלפונים בוועדת הקלפי כמו שצריך, עוד 2 בוועדה האזורית ועוד 2 במחסן המרכזי בחולון. מה יקרה אם יחזיקו רק אחד במחסן המרכזי בחולון?

האם לדעת כולם 5 עותקים מספיקים?

אני חושב שכן.

האם יש מישהו שחולק על זה?

לי נראה שגם 4 מספיקים. אם זה כזה חיסכון, אפשר להסתפק ב-4.

נצביע על 5 עותקים. מי בעד?

הצבעה
בעד סעיף 5 - כולם
נגד - אין
סעיף 5 נתקבל.

סעיף 5 התקבל פה אחד.

אנחנו מגיעים לסעיף 6, המתקן את סעיף 74 שעוסק באמצעי זיהוי של הבוחר. אנחנו מציעים לכתוב בחוק את מה שהיה כבר פעמיים בהוראות שעה, ושנכנס כבר בחוק הרשויות המקומיות, שאפשר לזהות את הבוחר גם באמצעות תעודת זהות, גם באמצעות דרכון תקף וגם רשיון נהיגה תקף שיש בו תמונה של בעל הרשיון. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 הצביעו כך.

ברשויות המקומיות זה פעל וזה עובד מצוין. זה פשוט מקל על אנשים.

אני רוצה להסביר. חוק הבחירות מונח לפנינו כמעט כמו שחוקקו אותו ב-1949. ב-1949 לכל אדם היתה תעודת זהות.

האם הטיעון הוא שלא לכל אזרח יש תעודת זהות?

הטיעון הוא: בוא נקל על האנשים.

מה זה מקל? אדם הולך למגירה ומוציא את תעודת הזהות.

על פי החוק הוא צריך לשאת אותה עליו.

אז למה נקל עליו שלא תהיה לו תעודת זהות על-ידי זה שנאפשר לו להצביע באמצעות רשיון נהיגה? אם לפי החוק, כפי שאומרת מנהלת הוועדה בצדק, אדם צריך לשאת את תעודת הזהות עליו - לפחות שיהיה לו את זה פעם בבחירות.

הרעיון של דרכון נראה לי יותר טוב מתעודת זהות, כי דרכון מחליפים כל עשר שנים אז סביר שהתמונה יחסית מעודכנת פה. תעודת זהות לפעמים לא מחליפים 50 שנה.

אסביר למה היתה הוראת שעה. בדרך כלל עושים שביתות כשזה כואב, ואז כמעט בכל מערכת בחירות יש שביתה במשרד הפנים ואנשים לא יכולים לקבל תעודת זהות. הם רוצים, הם יודעים שאין להם תעודה, שהם איבדו אותה, אבל משרד הפנים בשביתה.

אני מבין שבבחירות לרשויות המוניציפליות עבדו כפי שאתם מציעים.

כן, בחוק קבוע, לא בהוראת שעה.

גברתי היועצת המשפטית, יש לך הסתייגות?

יש לי רק הערה ניסוחית. מספיק להגיד "תעודת זהות שניתנה לפי חוק המרשם", אני לא רוצה להגיד "לפי פקודת מרשם התושבים". בפקודת מרשם התושבים יש סעיף שאומר שכל תעודת זהות שניתנה לפי פקודת מרשם התושבים רואים אותה כאילו ניתנה לפי חוק המרשם. אני לא רוצה להזכיר תעודה שכבר לא קיימת בחוק. זה תיקון חקיקה חדש.

אין בעיה.

האם אנחנו לא מגדילים את אפשרויות הזיוף בכך שאנחנו מאפשרים עוד אמצעי זיהוי?

להיפך. בתעודת הזהות, עד שאיבדתי אותה לפני שנה, הסתובבתי עם התמונה שלי מגיל 16. זה מגוחך. דרכון כל כמה שנים אתה מחליף ומעדכן. התמונה בדרכון הרבה יותר מעודכנת מתמונה בתעודת זהות.

האם אין בעלי רשיון נהיגה שהם לא אזרחים, שאין להם זכות בחירה?

יש, אבל הם לא בפנקס. הרי הוועדה צריכה למצוא אותו בפנקס הבוחרים. הוא בא להצביע, לא מוצאים אותו ברשימה, ממילא הוא לא יצביע.

אז זה סתם יוצר עיכוב ובעיה. כי בבחירות המוניציפליות מצביעים גם תושבים שאינם אזרחים. לכנסת מצביעים רק אזרחים. לכן מה שאתם מציעים, לפשט את ההליכים, הוא לא אחד לאחד, כי יש אנשים שיש להם דרכונים, יש אנשים עם רשיון נהיגה שאינם בעלי זכות בחירה, ואז יתחילו בירורים ובעיות.

כמה כאלה יש? יהיה אחד בקלפי, שניים בקלפי?

ממה אתה חושש?

זה מסרבל. אם זה רק עם תעודת זהות, זה פשוט יותר.

כשקבעו שההצבעה תהיה עם תעודת זהות, זאת היתה התעודה כאן. בעולם, בארצות הברית, אין תעודת זהות. אתה בא עם כרטיס הביטוח הלאומי או רשיון הנהיגה, כל תעודה שיש עליה תמונה שאפשר לזהות אותך היא תעודה טובה לזיהוי.

יש אנשים שמזייפים דרכונים לצרכים אחרים.

תעודת זהות מזייפים הרבה יותר בקלות.

יכול להיות, אבל אין ספק שאתה מגדיל את אפשרויות הזיוף ומגדיל את אפשרויות הסרבול. מה התועלת בזה לדעתכם?

זה מקל על הציבור. נדמה לי שמוציאים 150 או 200 אלף זהות בחודש שלפני הבחירות. זה הלחץ שנוצר בלשכות. אנחנו רוצים פשוט להקל על האנשים האלה, לאפשר להם לבחור לכנסת כשהם מזדהים באמצעי סביר כזה או אחר.

אני לא רגוע לגמרי, אבל מאחר שאנחנו רק בקריאה ראשונה והוויכוח הזה בוודאי יתעורר בהמשך ההליכים - או שהוא לא יתעורר - אני מציע להכליל את זה אם זה מקובל עליך, חבר הכנסת כהן. אתה בעד זה?

בהחלט כן.

אני רק מציע להוסיף, מהטעם של ההוראה שקיימת בחוק החסינות, תעודת חבר כנסת, שגם היא תהיה כלולה בין התעודות.

מספיק שזה כתוב בחוק החסינות.

עדיף שזה יהיה כתוב פה כי החוק הזה מצוי בוועדות הקלפי.

אם זה יהיה מפורש שכן, זה ישליך על פרשנות של חוקים אחרים.

אבל בפני ועדת הקלפי אין חוק החסינות, יש חוברת קטנה של החוק הזה. לכן צריך שזה יהיה רשום פה.

אני מבקש שתראו מה ההוראה. אם ההוראה תתאים בעיניכם לפי תוכנה, כך שגם תעודת חבר כנסת תזכה לאותו מעמד, אז נכניס אותה לחוק הזה.

אני קוראת מחוק החסינות: "תעודת חבר הכנסת תשמש תעודה מזהה לעניין כל דין".

לפי זה, זה אמור לשמש גם בבחירות. אך מאחר שזה לא נמצא בוועדת הקלפי, יטעו. לכן אני מציע להוסיף את זה.

יותר בריא שזה יהיה רשום גם פה.

אז אני מציע להוסיף את זה כאפשרות רביעית. מי בעד?

הצבעה
בעד סעיף 6 - כולם
נגד - אין
סעיף 6 נתקבל.

סעיף 6 נתקבל פה אחד, עם התוספת של תעודת חבר כנסת.

שימו לב, שלא ירצו להוסיף גם תעודת חבר כנסת לשעבר.

אם יש שם תמונה, אין לי בעיה. כל תעודה שיש בה תמונה, שאפשר לזהות את האדם, היא בסדר.

אי אפשר מצד אחד להגיד תהיו ליברלים, ומצד שני דווקא כשזה מגיע למספר מצומצם של אנשים, לעצור את הליברליזציה.

סעיף 7 מדבר על חייל עם תעודת חייל. כמו הסעיף שאישרנו עכשיו אבל לגבי חיילים.

מוצע לקבוע כי חייל המצביע בקלפי לחיילים יוכל להזדהות באמצעות תעודת החייל בלבד, שכן חיילים רבים, בעיקר בשירות קרבי, אינם נושאים עמם מלבד תעודת החייל כל מסמך מזהה אחר. אני בעד זה. מי בעד?

הצבעה
בעד סעיף 7 - כולם
נגד - אין
סעיף 7 נתקבל.

אישרנו גם את סעיף 7.

מה שאישרנו היום אלה סעיפים 1, 2, 4, 5, 6 ו-7 בתיקונים מסוימים. אני מציע לקבוע ישיבה נוספת שבה נגמור את התיקונים לחוק הבחירות לכנסת. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.