הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת


5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
14.06.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 442
ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ז' סיוון, התשס"ה (14/06/2005) שעה 10:00

הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ד-2004, של חה"כ לאה נס, חה"כ משה גפני (פ/2202)

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר
חה"כ אראלה גולן
חה"כ לאה נס
חה"כ מאיר פרוש

חה"כ משה גפני

עו"ד ליאורה עופרי – משרד התמ"ת
רעיסה לאוטרשטיין – משרד התמ"ת
יורם רונדשטיין – ס. מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד אורלי חורש-קופמן – המשרד לאיכות הסביבה
ליאור אלוביץ – ממונה קרינה בלתי מייננת, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד הילה מנור – משרד הבריאות
עו"ד עדי ביתן – לשכה משפטית, משרד הפנים
חיים מזר, ס. מנהל אגף ספקטרום, משרד התקשורת
דלית קן-דרור, - ק. יעוץ, משרד הבטחון
בן ציון כהן - חברת החשמל
עו"ד גדעון נתיב – הוועדה לאנרגיה אטומית
עו"ד אורית דרור-קיטה – חברת החשמל
עידית הוד-אלמוג, יועצת איכות הסביבה, מרכז השלטון המקומי
ורד קירו-זילברמן – נציבות הדורות הבאים
אסף איזין – רכז פעילות, פורום החברות הסולולריות
רונן משה – פורום החברות הסלולריות
אביגדור קוק – יועץ, מירס
עו"ד מאיה אשכנזי – פלאפון תקשורת בע"מ
אמיר בן דב – מרכז פורום ראשי ערים בנושא סלולאר

מיכל בר-שביט

יפה שפירא

אתי אפלבוים


הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ד-2004, של חה"כ לאה נס, חה"כ משה גפני (פ/2202)

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתנצלים על האיחור שנגרם עקב התייעצות במורכבות מסויימת של הדיון. אנחנו בסיטואציה לא רגילה: יש כאן דיון בהצעת חוק של חברי הכנסת נס וגפני בנושא הקרינה הבלתי מייננת, ויש גם דיון באותו נושא בוועדה משותפת של הפנים והכלכלה ברשות, ידידי יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה היוצא, חבר הכנסת יורי שטרן.

הממשלה בדרך אלינו עם הצעת חוק נוספת, ואני מניח שהיא תבקש ותרצה שזה ידון בועדת הפנים ואיכות הסביבה. במצב כזה קיימנו התייעצות עם היועצת המשפטית ועם חברי הכנסת המציעים.

הדבר הראשון שעמד לנגד עיני הוא לכבד את רצונם של שני חברי הכנסת שעמדו על זכותם, והם מבקשים שזה ידון כאן. אני מקווה שהדברים יתפתחו לכיוון שכל שלושת ההצעות יבואו לכאן ונדון בהם בדרך הרצויה והטובה.

אנחנו פותחים את הדיון בנושא הצעת החוק. אני אבקש את חברי הכנסת המציעים שיאמרו את דעתם. בבקשה.

יש לנו הצעת חוק מאוד רצינית וחשובה. הצעת החוק הזאת גרמה להגשתה של הצעת החוק הממשלתית שעומדת בפתח. טיוטה של הצעת החוק הממשלתית הוגשה כבר לפני כמה שנים. יזמה אותה השרה לאיכות הסביבה לשעבר, זכרונה לברכה, יהודית נאות. היא לא הצליחה לקדם את ההצעה הזאת והמצב הזה נראה בעיני ובעיני חבר הכנסת משה גפני כאבסורד, ולכן החלטנו, באותה ישיבה שדנה במתקנים שמשדרים או בעלי קרינה בלתי מייננת, להגיש אותה כהצעת חוק פרטית.

הצלחנו להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית, ואני חושבת שזה היה הזרז לממשלה לאשר הצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק הזאת כוללת גם הצעות חוק שהיו נקודתיות לגבי אנטנות סלולאריות, שנדונות בוועדה אחרת.

מטרת החוק היא להגן על הציבור והסביבה מפני השפעות של החשיפה לקרינה בלתי מייננת. צריך להסדיר את כל הנושא הזה שכולל אנטנות סלולאריות, אתרי שידור, קווי מתח, מתקני חשמל ועוד. אולי בהמשך יגלו לנו על עוד מתקנים שאנחנו לא יודעים עליהם, שחושפים אותנו לקרינה בלתי מייננת.

זאת אמורה להיות הצעת חוק כללית לגבי כל אותם מתקנים שגורמים לקרינה בלתי מייננת. צריך לעשות סדר בנושא הזה. צריך גם לקחת בחשבון שברוב התחומים האלה אין היום תקנים. ישנו תקן של הארגון הבינלאומי לבריאות, שהוא רחוק מאוד מהמציאות ובעצם אף מדינה לא אימצה אותו. הוא טוב לכולם להגיד שזה התקן אבל אנחנו רחוקים מאוד. עובדה שיש היום המלצות של משרד איכות הסביבה שהן קטנות בסדרי גודל, וגם הם אומרים שההמלצות שלהם וסדרי הגודל הנמוכים, עוד רחוקים ממה שצריך להיות.

הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן נותן ערכים שונים לחלוטין. אם בתחום מסויים מדובר על 1,000 מיליגאוס, פה מדברים על 2. אי אפשר כל הזמן, כשזה נוח, להיצמד לתקן של הארגון הבינלאומי ומי שזה נראה לו אחרת, מדבר על המלצות. האזרחים מאוד חוששים מכל מה שהם שומעים ומבקשים לדעת יותר.

ועדת שרים לענייני מדע החליטה על הקמת של מרכז לחקר הקרינה. אני חושבת שההקמה של המרכז הזה תעזור לשר הממונה לגבש את התקנים הראויים והנכונים שמדינת ישראל צריכה לעגן, הכל בהתאם לעקרון הזהירות המונעת. זה מה שצריך להנחות אותנו. אנחנו צריכים לפעול לפי העיקרון הזה ולמנוע סכנה לבריאות האזרחים.

אדוני היושב ראש. ראשית אני מודה לך על שהעלית את נושא החוק די במהירות באופן יחסי. לחוק הזה יש חשיבות ואני רוצה לומר את הטכניקה ומה נעשה עד היום. חברת הכנסת לאה נס ואנוכי וחברי כנסת נוספים שהצטרפו, לקחנו את הטיוטה של הצעת החוק הממשלתית שבאה להסדיר את הנושא של הקרינה הבלתי מייננת. מנסיוני, בהצעות חוק מסוג כזה הממשלה לעולם לא תביא את החוק. ראינו את זה בחוקים עקיפים בעבר. החוקים קודמו רק לאחר שאחד מחברי הכנסת או קבוצת חברי כנסת הביאה את זה כהצעת חוק פרטית. אני יכול להביא הרבה דוגמאות. אחת מהדוגמאות היא הצעה שלי – חוק יועצי המס. 20 שנה הממשלה הכינה טיוטה, והחוק הושלם רק לאחר שהבאתי את זה כהצעת חוק פרטית, יש דוגמאות למכביר.

אין לי ספק שהממשלה מעולם לא היתה מביאה את הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת. אני בספק אם היום היא תביא.

יש לך השפעה על הממשלה, בקואליציה.

אין לי השפעה על הממשלה, זה תלוי באיזה שעה ביום.

אם הצלחנו להעביר בקריאה טרומית, כנראה שיש השפעה.

הבאנו את זה למליאה הכנסת לקריאה טרומית במהלך כנס החורף. השר מאיר שטרית ביקש, שמכיוון שיש הצעת חוק ממשלתית בדרך, שלא נביא את זה לדיון בוועדה אלא רק עם פתיחת כנס הקיץ. מאז שזה אושר עברו מספר חודשים, והסכמנו ואכן זה מובא עכשיו. היה ברור לנו שעד תחילת כנס הקיץ תונח על שולחן ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הצעת חוק ממשלתית, לאחר שאושרה במליאה בקריאה ראשונה.

נכון לרגע זה, למיטב ידיעתי, לא מונחת על שולחן ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הצעת חוק ממשלתית, אפילו שעבר חג השבועות. היא גם לא הונחה על שולחן הכנסת. אני סקפטי לגבי הממשלה והחלטותיה בעניין הזה כיוון שיש מאבקים מתמשכים בין משרדי הממשלה השונים.

החוק הזה הוא החוק הראשון שמקיף את נושא הקרינה הבלתי מייננת. יוצק לו תוכן, מה שלא היה עד היום. עד היום היה אוסף של חוקים ותקנות ונהלים. אנחנו עברנו שלב ובשנים אחרונות הקרינה הבלתי מייננת מקבלת תאוצה, בין היתר, למשל, הנושא של הטלפונים הסלולרים מהדור השלישי שהקרינה שם גדולה יותר. בפלאפונים רגילים, נוסף לשיחות רגילות יש גם טלוויזיה ויש שם דברים שאין להם שום קשר עם הפלאפונים עצמם.

בשבוע שעבר חתמתי עם חברי כנסת מכל הסיעות שאנחנו מבקשים להפסיק את התופעה הזאת. מכיוון שכדי לספק את השירותים הנוספים של הפלאפונים, צריך להציב אנטנות סלולאריות, שהקרינה שלהן היא הבלתי רגילה.

למשל, היה כאן דיון בוועדה הנושא של הבימה עם 29 אנטנות שבעצם מיועדות לפלאפונים מהדור השלישי. לא אכחיש שגם כאן בוועדה וגם בשיחות שהיו לי, אומרים משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, או לפחות חלקם, שזה לא נורא. אגב, אלה אותם אנשים, שעדיין לא הוחלפו ושאמרו שגגות אסבסט הם לא נוראיים.

נדמה לי שכן פוטרו אלה ממשרד הבריאות ואיכות הסביבה שאמרו שצלילה בנחל הקישון לא מסוכנת. אמרו את זה כאן, במליאת הכנסת ובוועדות ובדיעבד התברר שזה עלה בחיי אדם באופן הכי חמור שיכול להיות. התפקיד שלנו כחברי כנסת זה למנוע פגיעה בחיי אדם.

ביהדות, היום הקדוש ליהודים הוא יום כיפור - - -

אני רוצה להזהיר אותך בלשון חברית, שעבדך הנאמן, כמוסלמי, למד תהילים, פרקי אבות, שיר השירים, מגילת רות ופרקי אבות ועוד פרקים נוספים. נבחנתי בהם בבגרות והיה לי ציון לא רע.

על פי היהדות והתורה יום הכיפורים הוא יום שאסור לו לעשות בו מלאכה וצריך לצום בו, והוא יום קדוש מאוד ליהודים. אם יש ספק של פיקוח נפש, סתם חוששים שאולי יכול לקרות לו משהו, מחללים עליו את יום הכיפורים: נוסעים, אוכלים, שותים והכל.

אנחנו מדברים על מחקרים שנעשו בעולם, שעדיין לא הוכחו מדעית במיליון אחוז, אבל יש חשש גדול שכאשר יש אנטנה ליד בית מגורים או ליד בית ספר, מדובר על ספק פיקוח נפש. אנחנו בכנסת חייבים לתת דעתנו על העניין. לכן אני שמח שמתחיל הדיון.

אני לא אתנגד אם בסופו של דבר ההצעה המשפטית או ההחלטה המשפטית תהיה שמחכים שהממשלה תאמר שהיא רוצה בוועדה משותפת. אני אומר גם לחברת הכנסת נס, אני לא מתכוון להישאר עם הנוסח הזה, מכיוון שמאז שהנחנו את הצעת החוק התבררו לנו כמה דברים. היות ועל פי התקנון נושא חדש מתחיל רק אחרי הקריאה הראשונה ולא לפניה, אני מתכוון להציע כאשר נגיע לפרקים שעוסקים בקרינה עצמה ובפיקוח עליהה, יש לקבוע גם מהי מידת הקרינה המותרת.

אין עדיין החלטה של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, מהי קרינה שהיא אסורה. הכל בנהלים. אני רוצה בחקיקה הזאת להגיד מה הם מדדי הקרינה שמותרים ומהם מדדי הקרינה האסורים. אם נעשה את זה רק לאחר הקריאה הראשונה, משרדי ממשלה מסוגלים לבוא ולטעון לנושא חדש.

אם אנחנו נדון על הכל לפני הקריאה הראשונה, אין מציאות של נושא חדש. אני אבקש לקבוע מדדים ודברים נוספים שהתבררו מאז שהונחה הצעת החוק הזאת. לכן אני מודה לך שהבאת את זה. אנחנו נקבל כל החלטה שתתקבל היכן לדון בזה. מבחינתי הכי חשוב לדון בועדת הפנים ואיכות הסביבה שזאת ועדת הבית של הנושא הזה.

נתחיל את הדיון ונאפשר למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ושכיבדו אותנו בנוכחותם להתייחס.

אני רוצה לעדכן שהצעת החוק שהוכנה במשרד לאיכות הסביבה אושרה בוועדת השרים ב-15 למאי השנה, קיבלה תוקף של החלטת ממשלה. כמתחייב מההחלטה של ועדת השרים הוכנסו בהצעת החוק שהוכנה על ידנו כמה תיקונים. כעת היא עוברת תיקוני נוסח אחרונים, ועומדת להתפרסם בכחול עוד השבוע או בתחילת שבוע הבא ולעלות לקריאה ראשונה.

את אומרת את הדברים כדי שניקח אותם בחשבון?

אני מעדכנת אתכם איפה נמצאת הצעת החוק הממשלתית.

יביא אותה השר לאיכות הסביבה?

כן.

אנחנו נדאג לכך שצריך לעשות מה שצריך לעשות.

היא רק לא אמרה "בלי נדר". יש משרד שמתנגד להצעת החוק הזאת.

כרגע לא.

למשרד התשתיות ולחברת החשמל אין בעיה?

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה והחליטה על מספר תיקונים בהצעת החוק, כפי שהוגשה על ידנו, לאישורה. בין היתר קובעת כי בנושאים מסויימים - - -

גפני, תקשיב ל"נושאים מסויימים", בדיוק היכן שאתה רוצה לשים דגש הם רוצים להוריד.

נושאים מסויימים שקשורים למשק החשמל, תקנות יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר.

עכשיו הבנו למה זה עבר.

בהתחשב באותם תיקונים, המשרד לתשתיות לאומיות חזר בו מהסתייגותו ותמך בהצעת החוק.

חבר הכנסת גפני, לא שמעת את ההערה החשובה שנאמרה פה. שאלתי מה קרה עם משרד התשתיות שתמיד התנגד ולכן זה נעצר? פשוט מאוד, הוציאו את הנושאים שקשורים לחברת חשמל וזה יהיה בתקנות בהסכמת השר, ואז אנחנו חוזרים להצעת החוק של האנטנות הסלולאריות ולא את כל המתקנים - - -

זה לא מדוייק.

אני זוכרת איך את נלחמת על זה, עכשיו את מדברת אחרת.

לא. אני אומרת, בזמנו ההסתייגות של משרד התשתיות היתה שהחוק בכלל לא יחול על מתקני חשמל. אחרי זה עברנו שלב נוסף שהם מבקשים שתקנות בעניינים שנוגעים למשק החשמל יותקנו בהסכמה. הפשרה הבאה ושבמסגרתה הגענו להסכמות, היתה שנושאים מסויימים שיש להם השפעה ישירה מהותית על עלויות במשק החשמל, יותקנו בהסכמה של שר התשתיות - - -

את יכולה לומר באלה נושאים?

בואו לא נקדים את המאוחר. רק התחלנו היום, נגיע לזה.

אנחנו רוצים לשבח את הצעות החוק הפרטיות ואנחנו מודים שבזכותם קודמה הצעת החוק הממשלתית. אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק הממשלתית.

התקן של איקנירפ דן בשני נושאים - בנושא של שדות מגנטיים ולגבי שדות חשמליים. לגבי השדות מגנטיים היו ויכוחים אם 1,000 מיליגאוס או 3 מיליגאוס, כפי שחברת הכנסת לאה נס הזכירה. לגבי השדות החשמליים, שיהיה ברור, רוב העולם תומך באיקנירפ. יש המלצה אירופאית אמריקאי לתמוך באיקנירפ. האמריקאים גם מקלים בזה. התקן הוא תדר חלקי מאתיים הספק למטר רבוע.

אתה יכול לחזור?

יש להבחין בתקן של איקנירפ בין שדות מגנטיים שמדבר על טרנספורמטורים ועל קווי חשמל, לבין התקן של איקנירפ שדן בנושא אלקטרומגנטיים מתחנות סלולאר. לגבי האלקטרו מגנטים, רוב העולם האירופאים, האמריקאים, היפנים והאנגלים עוקבים אחרי התקן של איקנירפ. אנחנו שהחמרנו ב-0.1 אנחנו בין המחמירים, למרות שגם שוויץ ואיטליה בין המחמירים.

לגבי מה שאמר חבר הכנסת גפני בנושא פיקוח נפש. אי אפשר להוכיח את האין. אי אפשר להוכיח שמנורת הנאון הזאת איננה מסרטנת. לכן אנחנו נכבה את הנאון? לכן לא נאכל צ'יפס? כמו שהאשימו את הצ'יפס בסרטן.

נכון לרגע זה יש בעולם יותר מ-1.4 מיליארד מכשירי GSM ויותר מ-400 מיליון מכשירים מסוג CDAM אמריקנים. זאת אומרת, אין דיווחים שיום יום מתים אנשים מהמיליארדים האלה כתוצאה מהשימוש.

הם מתים אבל לא יודעים בדיוק שהם מתים מזה.

באירופה הם עוקבים אחרי הזהירות המונעת, אבל האמריקאים והיפנים אומרים כל מקרה לגופו. כל הפניות לבתי משפט בארצות הברית לבטל אנטנה, נפלו כי האנטנות היו זקוקות לתקשורת ולא הוכיחו את הנזק.

ישנו ויכוח, ואני מסכים עם חבר הכנסת גפני, שאם הולכים על תקשורת דור שלישי צריך יותר אנטנות. רוחב הפס יותר גדול, הרגישות יותר קטנה, צריך הספק יותר גדול, צריך יותר אנטנות. כמה יותר אנטנות? פי 6 כמו שאומר איכות הסביבה, או כמו שאנחנו אומרים 30% או 40% - יש ויכוח. צריך יותר אנטנות. נקודה.

האם עבור שירותים דור ג', הציבור רוצה עוד אנטנות. זה ויכוח במקום. זה ויכוח במקום. משרד התקשורת אומר שהוא בעד תקשורת בישראל ולכן הוא בעד דור שלישי. יכולים לבוא אחרים ויגידו: "אנחנו רוצים פחות אנטנות.

אני מקווה שהצעת החוק הממשלתית תרוץ קדימה.

למה אתה תומך בהצעת הממשלתית?

מכיוון שהיא חשובה כדי להסדיר את הפעילות של המשרד לאיכות הסביבה. עד היום אנחנו פעלנו על סמך פקודת - - -

מה? הממשלה תגיש הצעת חוק למניעת צ'יפס? אה, בגלל שאולי זה מסרטן.

אנחנו אומרים שחייבים להסדיר את זה. וטוב עושה המשרד לאיכות הסביבה שהוא מסדיר את זה. אנחנו עבדנו על פי פקודת הרוקחים משנת 1981 וזה לא היה טוב. אנחנו מאוד שמחים על הצעת החוק, אנחנו איתה, אבל אנחנו צריכים ללכת בדרך האמצע.

תודה רבה למר מזר. חברת החשמל בבקשה.

חברת החשמל לא מתנגדת לחוק שיסדיר ויפקח על השימוש במתקני חשמל, בין אם זה הצעת חוק ממשלתית או פרטית, אנחנו לא מתנגדים להצעת חוק שמסדירה. יחד עם זאת, לחברה היו הסתייגויות, וגם בקשר להצעת חוק זאת יש הסתייגויות למספר סעיפים עקרוניים שיש בהם כדי להשליך על האפשרות לספק חשמל באופן אמין וסביר ורציף לכל תושב ותושב במדינה. את ההסתייגויות האלה נעלה במהלך הדיון, כאשר נגיע לסעיפים.

ביחס לערכי החשיפה שציין כאן מר גפני - - -

איך זה מסתדר שאתם תומכים בהצעה רק שהצעת החוק לא תמנע אספקה סדירה לבית שלי בבקעה אל גרבייה?

הצעת החוק לא קובעת מהם הערכים שייקבעו במסגרת ההיתרים שייקבעו, איזה ערך סף ייקבע. השאלה האם יהיה ניתן לעמוד בערך הסף הזה ובאלו אמצעים ניתן יהיה להגיע אליו והאם זה בכלל יהיה אפשרי?

בכפוף לזה שזה יהיה אפשרי, שזה יהיה סביר, לא תהיה לחברת החשמל התנגדות, גם לא להצעת החוק הפרטית. כרגע הצעת החוק הפרטית קובעת למשל שלממונה יש סמכות לקבוע לפי ראות עיניו איזה ערך סף שהוא מעוניין, וזאת בשעה שוועדת מומחים שישבה במשך שלוש שנים על המדוכה שמינה אותה המשרד לאיכות הסביבה והשתתפו בה נציגים מגופים שונים, הגיעה למסקנה שערך הסף צריך להיות ולהישאר הערך של 1,000 מיליגאוס. בצרוף כמובן לעיקרון הזהירות המונעת, שאנחנו לא מתנגדים אליו. זה למשל אחד מהדברים ולכך כיוונתי.

ביחס להצעת החוק הממשלתית, לצערנו החברה עדיין לא קיבלה את הנוסח. רק עכשיו חברתי אורלי חורש הראתה לי את הנוסח שעבר בוועדת השרים. מה שראיתי כאן זה שלא רק תקנות שקשורות במשק החשמל יידונו בהסכמה יחד עם שר התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר, אלא גם עניינים שקשורים לתקשורת ידונו עם שר התקשורת ושר האוצר.

זה לא שמגזר החשמל מקבל כאן התייחסות מיוחדת, בניגוד לרושם שנוצר כאן. מדובר בהתקנת תקנות שיש להם חשיבות עליונה גם למגזר החשמל וגם בקשר למתקנים סלולארים ומתקני תקשורת ולכן התקנות הללו שקובעות את התקנות צריכות להעשות בהסכמה.

לחברים החדשים שהגיעו לוועדה פעם ראשונה אנחנו מבקשים להתמקד החוק ובהצעת החוק. אנחנו שומרים גם על העיקרון לאפשר לכל מי שרוצה לומר את דעתו. כדי לשלב בין שני הדברים אבקש לדבר קצר וקולע.

משרד התשתיות תומך בהצעת החוק של המשרד לאיכות הסביבה מאחר והנושאים הקשורים במשק החשמל תהיה התייעצות בעת התקנת התקנות.

הדיון כרגע הוא בהצעת החוק הפרטית, אתם לא תומכים בה?

אנחנו תומכים בהצעה הממשלתית. בהצעה הפרטית יש דברים שאנחנו לא תומכים.

מר גפני, הוא מקדים את הדיון שיגיע אלינו בעוד חודש.

אני רוצה להבהיר שגם המשרד - - -

לגיטימי וטבעי מאוד שתתמכו בהצעת חוק ממשלתית שאתם שותפים בה, אין ספק.

אני מרכז פורום ראשי ערים במאבק להסדרת הנושא הסלולארי בהתנדבות.

איזה ראש עיר אדוני?

יעל גרמן היא יושבת ראש הפורום. אני מרכז הפורום.

מרכז הפורום צריך להיות ראש עיר, כי זה פורום ראשי ערים.

אני מייעץ לפורום.

אין פה אנשים מטעם. אם פורום ראשי הערים המכובד רוצה להביע את דעתו, הוא צריך לשלוח לכאן ראש עיר. אין מטעם. תמסור להם דרישת שלום חמה מיושב ראש הוועדה ותאמר להם שיואילו בטובם ויגיעו לפה כנציג ראוי. נעבור לבא בתור.

ראשי ערים צריכים להתרגל לבוא לכאן ולומר את דעתם ולא ישלחו מישהו מטעם, פקיד מכובד ככל שיהיה.

גם החברות הסלולאריות תומכות בהצעת החוק הממשלתית. גם להצעת החוק הפרטית אין לנו התנגדות מיוחדת.

ודאי תאמרו שאם אנחנו לא מתנגדים להצעה אז היא טובה לנו. כן, ההצעה טובה לנו כי היא באה להסדיר את שוק התקשורת הסלולארית. כל עוד היא מובאת בפורמט שכאן, היא אמנם מחמירה את הפיקוח והענישה שקיימים היום, אבל היא גם מאוזנת באופן מסויים. היא מאוזנת בכך שהיא מאפשרת להמשיך לפתח את התקשורת ה סלולרית.

אני מקווה שהדיון בוועדה יהיה דיון שיבוסס על עובדות מדעיות. אני מקווה שהוועדה תקפיד ותחקור בכל הנושאים.

הוועדה לא מתכוונת לחקור אנשים מקצועיים. הוועדה תשמע את אנשי המקצוע. ועדת הפנים ואיכות הסביבה מורכבת מחברי כנסת. אנחנו לא מקצוענים בעניין. אם אנשי המקצוע, ואדוני בראשם, רוצים להביא לכאן חוות דעת ומחקרים מקצועים – נשמח מאוד.

משרד התמ"ת מקבל הן את הצעת הממשלה והן את ההצעה הפרטית. מדובר על היתרים למקורות קרינה. היינו רוצים רק לעשות החרגה בסעיף 21 – רמות החשיפה המותרות בקרב עובדים ממקורות קרינה. גורמים שעוסקים בתחזוקה, הפעלה והקמה של מקורות קרינה. יש לנו תקנות ספציפיות לנושא של הקרנות לייזר וכו'. לגבי האוכלוסיה הזאת צריכים להיות תנאים אחרים, צריכה להיות הפרדה כאשר מדובר על עובדים.

כשנגיע לסעיף נשמע את כבודה.

הצעות החוק מאוד חשובות. אנחנו מקבלים עשרות ומאות פניות בנושא הקרינה ויש חרדה אמיתית בציבור. זה חשוב שאפשר יהיה לתת מענה בחוק. כרגע התחושה היא שהנושא פרוץ לגמרי ולציבור אמירה בעניין והוא מוצא את עצמו חשוף להשפעות האלה.

חשוב לשים לב שהתקנים שדוברו עליהם כאן, והספים של 1,000 מיליגאוס והספים הבריאותיים של ה-WHO של ארגון הבריאות העולמי, הם ספים שמתייחסים להשפעה אקוטית, זאת אומרת השפעה לחשיפה ברמות גבוהות יחסית בזמן קצר. הם לא באים להגן ולא מתיימרים להגן מהשפעות של חשיפה ארוכת טווח, שזאת ההשפעה שמטרידה, וזאת ההשפעה שאני מניחה עומדת מאחורי הצעת החוק הזאת. חייבים לזכור את זה כשדנים כל פעם בהשפעה של התקנים.

גם במדינות העולם המצב הוא דינמי ויש מדינות שמחמירות גם בנושא של הסלולארי, והן מחמירות בתקנים. הנתונים המדעיים החשובים. יש חילוקי דעות מדעיים ולכן ההחלטה היא החלטה של מדיניות. זאת לא החלטה מקצועית שתתקבל רק מהסתכלות על נתונים.

אבל את לא מתנגדת שהוועדה תשמע את הצד המקצועי.

ההפך הוא הנכון. צריך לשמוע את כל הצדדים המקצועיים, אבל צריך לזכור שההחלטה לא תיקבע ישירות מתוך הנתונים, אלא מתוך המדיניות.

רציתי לצרף לוועדה מסמך של מדיניות ספי החשיפה, כפי שפרסמנו אותה לציבור הרחב באינטרנט. זה נראה לא נכון, כפי שמשרד התקשורת הציג את זה בשתי מילים מהו סף החשיפה, מחלקים איזה מספר לחמש ומגיעים ברמת העיקרון.

טרח ארגון הבריאות העולמי וקבע לכל תדר ותדר סף חשיפה שונה משיקולים מקצועיים. כאן יש גם את הרציונל איך נקבעו הספים. כיום רשת הסלולאר של כל החברות עומדת בדרישות המשרד.

מה עם מתקני החשמל?

זה לא כולל מתקני חשמל.

היה ויוחלט לקדם את הצעת החוק הפרטית, אנחנו נרצה לשמור את הזכות לתקן טעות סופר בסעיף 21.

אני רוצה להגיד לא שלא נהיה מידי לארג'ים.

אני רוצה להבהיר כמה דברים בנושא התקינה הבינלאומית בנושא של שדה מגנטי. זה הנושא העיקרי של משק החשמל. אני לא אגע באנטנות סלולאריות. התחום שלי הוא מתקני חשמל.

ארגון הבריאות הוא ארגון גג שמרכז פעילות בינלאומית בכל הנושא של מתן הנחיות למדינות השונות לגבי תקנים והגנה של האוכלוסיה משדה חשמלי. אני מנהל את פרוייקט השדה המגנטי הבינלאומי, שבמסגרתו יש 56 מדינות. הארגון הזה עשה סקר של תקני הסף במדינות השונות בעולם. הרוב המכריע של מדינות מערביות תומכות בתקן של 1,000 מיליגאוס לשדה מגנטי.

יחד עם זה, כפי שנאמר, התקן הזה מתייחס להשפעות קצרות טווח. יש בו מקדם הגנה של 50, זאת אומרת רק מ-50,000 מיליגאוס יכולות להיות השפעות ידועות.

לגבי השלכות ארוכות טווח שנחקרו במשך 25 שנים ומעלה בצורה אינטנסיבית בעולם, ולמרות המחקר הנרחב, אין הוכחות לקיום נזק כלשהו. הארגון ממליץ על מה שנקרא "עקרון הזהירות המונעת" או מה שנקרא "הימנעות נבונה" שאומר שיש לנקוט באמצעים סבירים, לא חריגים. סבירים מבחינת עלות תועלת לצורך הגנה על הציבור משדה מגנטי.

כפי שנאמר, המשרד לאיכות הסביבה הקים לפני כשלוש שנים ועדת מומחים שתייעץ לגבי תקן ישראלי לשדה מגנטי מרשת החשמל. הוועדה הזאת הגישה את הדוח לפני מספר חודשים. הוועדה המליצה שערך הסף הבלעדי יהיה 1,000 מיליגאוס, בדומה למה שנעשה בעולם וזה הולך גם לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי.

בהערת ביניים, ברצוני לומר, שאותו ארגון לחקר הסרטן שהוזכר כאן ושמדבר על נזקים אפשריים מעל 2 מיליגאוס, הוא מרכיב של קבוצה שעובדת בחסות מרכז הבריאות העולמי. ארגון הבריאות העולמי מודע למסקנות ולהמלצות של אותו ארגון.

זאת אומרת, שכאשר ארגון הבריאות אומר עדיין 1,000 מיליגאוס, זה בידיעה ובהכללה של ההמלצות של המוסד לחקר הסרטן.

יחד עם זה, ובמקביל, ועדת המומחים שאני חבר בה, המליצה לגבי האפשרות של השפעות שעדיין לא מוכחות, שתינקט מדיניות של הימנעות נבונה והוועדה הזאת הגדירה באופן ספציפי מה צריכים להיות האמצעים שעל חברת החשמל, או על בעל רשיון לתת חשמל, ינקטו, וגם מה הציבור צריך לעשות, כדי ליישם את אותו עיקרון.

האמצעים האלה מתייחסים לקווי מתח בקווי הולכה 161 - - -

אני רוצה לשאול את אדוני: תוכנית המתאר הארצית, קו 400 שעובר בצד של קלאנסווה, אדוני יכול לומר לי מה קורה שם?

בהחלט. דו"ח ועדת המומחים מתייחס גם לקווי 400 והוא אומר שקווי חשמל 400 חדשים יוקמו במרחק שלא יקטן מ- 35 מ' בין מבנה מאוכלס לבין ציר הקו. כנ"ל לגבי התקרבות אנשים לקו קיים, לא תהיה פחות מ-35 מ'. זאת דרישה אחת.

דרישה שניה, שבקווי חשמל חדשים, יינקט אמצעי טכני שנקרא "שיכול פאזות". האמצעי הזה אומר שצריכים לסדר את הפאזות בצורה כזאת שהשדה המגנטי יקוזז כמידת האפשר, וגם אמצעים לאזהרת הציבור.

יש אמצעים ספציפים מוגדרים מה עושים עם קווים ומתקנים חדשים ומה עושים עם מתקנים כאלה.

לכן אנחנו מבקשים שבהצעת החוק הפרטית, בכל מה שקשור למשק החשמל, תושתת על דוח ועדת המומחים שהוגשה למשרד. אני מבין שמשרד התשתיות מסכים לו, וגם משרדי הממשלה השונים, וגם המגזר האקדמי.

תואיל בטובך ותעביר את זה לחברי כנסת גפני ונס כדי שיעיינו בה. אחר כך נראה בהמשך.

אני רוצה להעיר הערת ביניים. ההתנהגות של חברת החשמל היא מתחת לכל ביקורת. אני יכול לספר לך על מקרים שהוצגו כאן בוועדה ובוועדות אחרות ובפניות של חברי כנסת: יש מקומות שלא נותנים טופס 4 לחיבור לחשמל אלא אם תסכים כדייר שתהיה לך תחנת טרנספורמציה מתחת לחדר השינה. המונופול שנקרא חברת החשמל לא נותן לך טופס 4.

הבאתי להם מקרה של אדם שחדר השינה שלו נמצא מתחת לתחנת טרנספורמציה. 7 שנים האיש לא מרגיש טוב, עם חולשה ואישורים מרופאים. הוא ביקש להעביר את זה וחברת החשמל אמרה שלא בא בחשבון. השיקול אצלם הוא כסף, כסף, כסף. אני אוכיח את זה במהלך הדיון ואני מקווה שהחוק יעבור בניגוד להחלטת הממשלה שזה לא יחייב את חברת החשמל.

אחד הדברים המרכזיים בחוק הזה זאת חברת החשמל. דיברת על קלאנסווה? אני יכול להביא לך עוד דוגמאות. הם עושים רק מה שנוח להם מבחינה תקציבית.

אדוני היושב ראש, אני לא מבינה את האידיליה. יושבים פה נציגי המשרד לאיכות הסביבה. אני עורכת עשרות ישיבות בנושא הזה. יושב פה ממונה על הקרינה מר סטיבן גלברט ומדבר שה-1,000 מיליגאוס כבר לא רלוונטי. הם ממליצים על 10. אני לא מבינה את זה.

אם זאת כזאת אידיליה, אז אין בעיה. אם ה-1,000 מיליגאוס היה מקובל, הם כבר מזמן היו מאשרים את החוק הזה. אז תחליטו, אם ה-1,000 מקובל עליכם אז למה זה לא בתקנות? מה הבעיה פה? ישנה ועדה שהגישה מסקנות ואנחנו לא יודעים מה התוצאות.

למה אנחנו צריכים לעשות את העבודה במקום המשרד לאיכות הסביבה?

אם יש כזאת אידיליה, אז החוק היה עובר מזמן. אם יש הסכמה של ועדת מומחים מהמשרד לאיכות הסביבה? בגלל זה מקימים גם ועדת העמדה – מרכז מיוחד לחקר הקרינה, כי אצל משרד איכות הסביבה מאוד ברור הנושא הזה.

חברי הכנסת נס וגפני, אנחנו מצפים מחברי הכנסת ליותר איפוק.

אם תרצה יש לי הרבה סיפורים לספר לך בעניין הזה.

כל הסיפורים שיש קווי מתח, מדובר על קווי מתח של 24 וחברת החשמל עושה שיקול פאזות כדי שזה יירד מה-24. אז אם זה 1,000, למה אתם מדברים על 24? מסתבר שזה לא 1,000. אם זה היה 1,000 למה אתם עובדים ומשכלים שיהיה 24 ופחות מזה? אז תחליטו.

אני ממוטורולה וממירס. אני לא מיוצג על ידי ארגון החברות הסלולריות.

רק לידיעה, יש פילוג?

חברת מוטורולה מחזיקה ברוב המניות ואנחנו לא קשורים לפורום.

בניגוד לדיונים שמתנהלים פה בצורה אנרגטית לגבי חברת החשמל ולגבי התקנים המגנטים שלגביהם יש חילוקי דעות בין המומחים, בתקשורת הסלולרית, במדינות המליכות בעולם הוקמו מספר ועדות שקובעות שעל סמך כל המחקרים אין שום סיבה לשנות בנתיים את התקנים. זה יכול לבוא מהולנד ומארה"ב, משבדיה, דנמרק, אוסטרליה, קנדה וכו'.

אני לא יודע איך אפשר לסתור את העובדות האלה שבהם ישבו מאות מומחים, בכל אחת מהמדינות, שקבעו שבינתיים ההמלצות של ארגון הבריאות הבינלאומי בנושא הסלולארי תקפות ואין סיבה לשנות אותם.

אני מסכים שארגון הבריאות הבינלאומי דוגל גם בזהירות מונעת. למיטב ידיעתי הדיונים בנושא הזה לא נגמרו, ואם הנושא הזה יקודם וייגמר, תהיינה שם דרישות של הגיון כלכלי ולא יותר מזה.

מהו הגיון כלכלי? זה שיקול של כל מדינה לעשות.

הסף שדיברה עליו חברת החשמל של 1,000 מיליגאוס אכן מוזכר בארגון הבריאות העולמי. הוא מוזכר כסף לחשיפה קצרת מועד בצורה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים. כמו כן מוזכר שיש לנקוט במדיניות של זהירות מונעת. ארגון הבריאות הבינלאומי החל להזכיר את הנושא הזה ביוני 2001 כיוון שהתגלה בחלק מהמחקרים קשר בין לוקימיה אצל ילדים לבין מגורים ליד קווי מתח עליון ומתח על.

אכן יש תכנית מתאר לקווי 400 קילו-וולט אבל קווי 161 קילו-וולט שהם מסוכנים לא פחות, לא מוזכרים בשום תכנית מתאר כזאת או אחרת במדינה. יש להם זכות מעבר.

ברגע שארגון הבריאות העולמי החליט ביוני, כבר באוגוסט 2001, כחודשיים אחרי ההמלצה, קבע המשרד סף להקמה ותכנון – סף שדיבר על 10 מיליגאוס למתקני חשמל. כך שהמשרד לא ממתין לאף אחד ופועל מייד.

לא היתה ועדה שעבדה 3 שנים ואישרה את ה-1,000?

הוועדה הוקמה במקביל להמלצת המשרד. הדו"ח המלא מפורסם באתר האיכות לסביבה באינטרנט לעיון הציבור. ד"ר בנצי כהן הזכיר רק את השורה הראשונה בדוח.

מה השורה האחרונה?

השורה האחרונה אומרת שיש להקים ולהפעיל מתקני חשמל ולתכנן אותם כך שלא יהיו שונים ממה שמוזכר בספרות המקצועית כגורם אפשרי לסרטן. יש לנהוג במדיניות של זהירות מונעת. כיום המחקרים שאליהם מתייחס ארגון הבריאות הבינלאומי מדברים על כך שבחשיפה ל-4 מיליגאוס יש פי 2 מקרי לוקימיה מאשר בשאר המקרים.

מה התקן כיום?

בחוק כרגע אין תקן כי אין חוק. אנחנו יושבים פה לעשות חוק כדי שנוכל לעשות תקנים.

בחוק שלך אין תקנים, אבל בחוק הזה יהיו תקנים.

אדוני היושב ראש, יש ויכוח מתמשך, לצערי לא ויכוח של אמיצים אלא ויכוח של כאלה שמסתתרים מאחורי דברים: מהו התקן לנושא של השדות האלקטרומגנטים וכל הנושא של חברת החשמל. יש ויכוח מתחשב בין משרד התשתיות לבין המשרד לאיכות הסביבה.

גם בוועדות כאן אתה שומע שתי שפות שאתה לא מבין. כולם מדברים אותו דבר אבל זה מתכוון לרף כזה והשני מתכוון לרף אחר לחלוטין. הוועדה תצטרך להכריע בויכוח הזה. בינתיים אין החלטת ממשלה ויש רק החלטה של ועדת שרים לחקיקה, שעוד נראה לאן זה מגיע, אבל יש ויכוח בין שני המשרדים.

חבר הכנסת גפני, אני קצת תמה. היה לך צל של ספק שיש ניגוד אינטרסים בין המשרד לאיכות הסביבה לבין חברת החשמל? לא נולדנו אתמול. לכולנו כאן יש אינטרסים שונים.

סביר להניח שחברת החשמל תגיד שקודם כל עומד לנגד עיניה בריאות הציבור, ואחר כך הרווחים וההכנסות.

אנחנו צריכים להתייחס אליהם בכבוד הראוי וברצינות. כאשר נתקדם בדיונים ונעבור סעיף סעיף, נעמיד למבחן את בריאות הציבור והאינטרס הציבורי מול הדברים. אנחנו גם רוצים לקוות להפתעה טובה שחברת החשמל חושבת על בריאות הציבור.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי נציג המשרד לאיכות הסביבה בקשר לערכים של 10 מיליגאוס ומטה: עבודה שנעשתה במשרד התשתיות הלאומיות מראה שאם ייקבע ערך של 10 מיליגאוס, בחלק מהמקרים אי אפשר יהיה לעמוד בו. במקרים אחרים יצטרכו להתאים את התקנים למה שנדרש, וזה יעלה למשק המדינה מיליארדי דולרים וניטרול של אלפי דונמים שבהם לא תוכל להתבצע שום פעילות. וזה רק על סמך נתונים שאין להם ביסוס מדעי. מדובר כאן בקשר סטיסטי חלש.

עם כל הכבוד למשק, החשיבות הראשונה שלנו זה חיי אדם. אז להפחיד אותנו בעלויות של מיליארדים של דולרים ושאלפי דונמים לא ינוצלו? אולי דווקא איכות הסביבה, הירוקים ואדם טבע ודין ישמחו מאוד שהשטחים הללו לא ינוצלו.

להפך, זה יהיה על חשבון שטחים פתוחים.

אתה רוצה לומר לי אדוני, שבעולם הנאור המתקדם והמתפתח שם לא מודעים לכך?

הם מודעים.

והם לא מתייחסים לכסף ברצינות? עם כל הכבוד לשיקולים הכלכליים, חיי האדם בשורה התחתונה הם הרבה יותר יקרים וגם יותר עולים כסף מאשר כל הכסף שלכם.

ודאי שערך חיי אדם הוא החשוב מכל דבר. אבל, צריך להיות מבוסס. הנתונים שכאן צוטטו על ידי נציג המשרד לאיכות הסביבה מדברים על קשר סטטיסטי חלש בין שדות מגנטיים ממקורות חשמליים לבין לוקימיה בילדים.

אם היו עושים מחקר מבוסס, היו צריכים לבודד את כל הגורמים - - -

יש לי הצעה לאדוני: היות וחברת החשמל היא חברה לא עניה, אז אתם תשקיעו מהכספים שלכם במחקר מבוסס. אתם באחריות מיניסטריאלית של חברת החשמל. לאדוני יש סמכות. אתה רוצה שאני אסדר לך סמכות אצל השר?

יש לנו סמכות, אבל אני לא חושב שמתאים שחברת החשמל תבצע את זה, כי לא יאמינו לה.

ביקשתי שהיא תממן מחקר אצל גורם נייטרלי. אם חברת החשמל עושה רווחים של מיליארדים, תורה להם כמשרד התשתיות שיממנו מחקר הכי מדעי אצל גורם הכי נייטרלי. למה אתה בורח מהדברים?

היא צריכה לממן את עיקרון הזהירות המונעת ולפי עיקרון זה היא תשקיע כספים בהפחתת שדות מגנטיים ממקורות חשמל. את זה היא תעשה והיא כבר התחילה לעשות.

איך זה מתיישב עם זה שאתה אומר שאלה מחקרים לא מדעיים ולא מדוייקים?

עיקרון הזהירות המונעת אומר שמאחר ואין הוכחה חד משמעית, אבל שמא יש איזה סיכון, אכן צריך לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת. זאת אומרת, לעשות פעולות שאמנם עולות כסף, וחברת חשמל עושה אותם, כדי להפחית את השדות. אבל לא עד כדי כך, כפי שהמשרד לאיכות הסביבה מנסה לגרום, בלי ביסוס מדעי.

התקציב השנתי של המשרד לאיכות הסביבה השנתי הוא 174 מיליון שקלים. זה פחות מרווח של חברת חשמל בשכונה עניה אחת בחדרה. אז אל תנצלו את זה שלמשרד לאיכות הסביבה אין תקציב ואתם תהיו בעלי המאה ובעלי הדעה.

אם אתם רוצים שנשמע את דעתכם? תביאו לכאן מחקר שעשה גורם בכיר במימון שלכם. תפרישו כסף מהרווחים שלכם ותיתנו לגורם מדעי אובייקטיבי, מוסכם על כולם, שיביא לכאן מחקר. כמו שעשתה רמת חובב ומשרד הבריאות. לא נקבל שום נייר שאינו מבוסס, קודם כל בהשקעה שלכם, מהרווחים שאתם עושים מהציבור.

מה? א נחנו לא מכירים את זה, אדוני?

חברת החשמל כן משקיעה במחקר ופיתוח בתחומי המומחיות שלה בנושא של צמצום השדה. הנושא של שיקול פאזות נעשה בפעם הראשונה בשנת 1994, עוד לפני שהמשרד הכיר את הנושא הזה. הוא נעשה ביוזמתנו לפי הצעות של מומחים שלנו.

אנחנו מתכננים תחנות טרנספורמציה. בתחום המומחיות שלנו אנחנו עושים כפי יכולתנו. אנחנו מכירים את הנושא מ-1990 וכבר כשנודע לנו על האפשרות הזאת כינס המהנדס הראשי בחברת החשמל ועדה של מומחים כדי לחקור את הנושא ולראות מה נעשה בעולם, איזה תקנים וכיצד הדבר הזה צריך להשפיע על תכנון מתקני החשמל. כבר ב-1991 אימצנו את עיקרון הזהירות המונעת וגם הודענו לממונה על הקרינה בזמנו, על אימוץ העיקרון הזה וסיפרנו לו כיצד אנחנו עושים את זה.

אנחנו עושים את זה ומשנים את כללי התכנון שלנו.

אנחנו מדינה קטנה וערך אדם מאוד חשוב אצלנו. דיברתי עם המנהלת של כל פרוייקט השדות האלקטרומגנטים בארגון הבריאות הבינלאומי והיא אמרה שמה שחברת חשמל עושה זה בחזית של העולם. גם יושב ראש ועדת המומחים אמר שהדוח של ועדת המומחים הוא בחזית העולם.

הוא אמר לך את זה?

הוא אמר את זה בתכנית פופוליטיקה בשבוע שעבר בתכנית ששודרה. אמר את זה ד"ר אלי שטרן שהיה המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה.

באיזה תפקיד הוא התראיין?

אני חושב שיש לו מכון לחקר סיכונים. אנחנו לא שוכרים את שירותיו. כל העבודה בוועדת המומחים היתה וולונטרית לחלוטין. אנחנו חייבים להיות צנועים לגבי היכולות של המחקר בארץ. כל מי שירצה להגיש הצעת מחקר נדון בה בצורה רצינית ביותר.

צריך להבין שמחקרים אפידמיולוגים חייבים להיות על אוכלוסיה מאוד רחבה. אנגליה אוכלוסיה רחבה, ארצות הברית אוכלוסיה רחבה. אנחנו לא מספיק אוכלוסיה שתוכל לקבל נתונים או מסקנות סטטיסטיות מובהקות. לכן אנחנו צריכים להיות מוזנים על ידי מה שנעשה במדינות אחרות שיש להן אמצעים הרבה יותר טובים ממה שיש לנו.

דוח ועדת המומחים מסתמך על המידע העדכני שקיים. אנחנו כמובן נהיה מוכנים לשקול.

לגיטימי וצפוי שתהיו מותקפים מכמה גורמים שיצטרפו ויבואו כאשר נתחיל לקרוא את החוק. אני מציע שגורם מוסמך ובכיר יודיע בצורה חד משמעית שבשנת 2005 חברת החשמל מוכנה להעמיד לרשות מומחים, גורם אמין ומוסכם בשיעור קומה, תקציב כדי שהדבר הזה יתבטא.

אני אעביר את זה הלאה.

תוכיחו שההכנסות מהציבור חוזרים גם לטובת הציבור.

אני אעביר את זה הלאה למוסמכים בדבר.

אני מודה לך. בזאת תמה הישיבה ואני מבקש לכולם שתרמו את חלקם. אני מקווה שלא קיפחתי אף אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10