חינוך 14.6.5 - 1130 - 456

ועדת החינוך, התרבות והספורט (456) 22
14/6/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 456
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שלישי, ז' בסיון התשס"ה (‏14 ביוני, 2005), שעה 11:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): התניית תקצוב תנועות הנוער בהשמטת ערכי הציונות, של חה"כ דני יתום

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תקצוב תנועות הנוער, של חה"כ חמי דורון

חברי הוועדה: אברהם פורז – היו"ר
אורי אריאל
משה גפני
משולם נהרי
יוסי שריד

סגנית המשנה לראש הממשלה אורית נוקד
חה"כ חמי דורון
חה"כ דני יתום
עו"ד אמנון דה הרטוך - משרד המשפטים
יוני צ'ונה - משרד המשפטים
חנן ארליך - מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד מרים גרזי - לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט
נח שלו - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, התרבות והספורט
יוסי לוי - מנהל תחום נוער וקהילה, משרד החינוך, התרבות והספורט
שאולי פאר - דובר משרד החינוך, התרבות והספורט
יניב שגיא - יו"ר מועצת תנועות הנוער ומזכ"ל השומר הצעיר
נפתלי דרעי - מזכ"ל מועצת תנועות הנוער
ערן גלזר - רכז השתלמויות, ביטחון ובטיחות, מועצת תנועות הנוער
יוני בן-דור - הסתדרות הנוער העובד והלומד
שני אורן - הסתדרות הנוער העובד והלומד
רועי יסוד - הסתדרות הנוער העובד והלומד
פסח האוספטר - הסתדרות הנוער העובד והלומד
אילן גזית - תנועת המחנות העולים
מיכל פרידלר - תנועת המחנות העולים
ליאור כרמל - מזכ"ל תנועת הצופים
אברהם סנפירי - תנועת הצופים
עאדל קדח - מזכ"ל תנועת נוער ערבי
נפתלי פרוש - תנועת נוער פרחי הדגל
אהוד בנדל - התנועה הקונסרבטיבית
דוד דרומלביץ - נאמן לתנועות הנוער

יהודית גידלי

רשמה: אירית שלהבת

התניית תקצוב תנועות הנוער בהשמטת ערכי הציונות

תקצוב תנועות הנוער

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר יומנו שתי הצעות לסדר היום בדיון מהיר: 1) התניית תקצוב תנועות הנוער בהשמטת ערכי הציונות, של חבר הכנסת דני יתום; 2) הצעה לסדר היום על תקצוב תנועות הנוער, של חבר הכנסת חמי דורון.

בהיעדר המציעים, אני מציע שנתחיל עם אנשי משרד החינוך. תנסו להגיב על מה שכתוב כאן.

מאחר ולנקודת המוצא של המציעים יש משמעויות משפטיות, אני מציע שיפתח מר אמנון דה הרטוך, ששוחחתי אתו לפני כמה דקות.

אני רוצה להעיר, אף כי לא בטרוניה כלשהי, שאנחנו נמצאים בשידור חוזר של דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט באותו נושא לפני כמה שנים.

(נכנסו חברי הכנסת המציעים)

אולי תעשה הפסקה. חבר הכנסת יתום, בבקשה הצג את העניין.

בוקר טוב. הידיעה שקראתי בעיתון, אני מוכרח להודות, הכתה אותי בתדהמה והתחלתי לברר במה דברים אמורים. בידיעה בעיתון נכתב שמועצת תנועות הנוער הציוניות נתבעת על-ידי משרד החינוך להשמיט ערכי ציונות ועידוד השירות האיכותי בצה"ל מתקנון המועצה. הדבר הזה נראה לי לא מתאים לחלוטין, לא למדינת ישראל, לא למשרד החינוך של מדינת ישראל ולא לתנועות ציוניות, שאני לא רוצה לומר באיזו מהן התחנכתי אבל נציגיה נמצאים כאן בתפוצה רחבה.

ביקשתי ללמוד קצת יותר על העניין ומצאתי את ההבדל בין התקנון הנוכחי משנת 1999 לבין התקנון החדש. בתקנון החדש שנדרש על-ידי משרד החינוך, פועל יוצא מוועדת פרופ' שפירא שישבה על המדוכה, עולים דברים בלתי מקובלים בעיניי שאני דוחה אותם על הסף. לא יעלה על הדעת שבשנת 2005 נדרשות תנועות נוער ציוניות, שהן חלק ממועצה שמאגדת את תנועות הנוער הציוניות, להסיר ערכי ציונות שמגדירים את התנועות האלה.

מה התוצאה של ההגדרה המחודשת?

אתן לך שתי דוגמאות, אדוני היושב-ראש, כדי לסבר את האוזן. התוצאה היא שעושים פלסתר, לדעתי ממש כך, מערכים שלכאורה צריכים להיות נחלת כל מי שרואים עצמם ציונים.

למה רק לכאורה?

האם זה לא דרך לתקצב גם את התנועות הלא ציוניות? אני מניח שיש כאן גם קצת כסף.

יש כאן בעיקר כסף. בעצם מכופפים את האידיאולוגיה בגלל הכסף. כלומר, הכסף חשוב יותר בעיני משרד החינוך מאשר האידיאולוגיה. זה חשוב דווקא בשנת 2005, כאשר לעתים נדמה שאנחנו נדרשים להיאבק אצל בחורות ובחורים צעירים על משקלה של הציונות, על משקל הערכים שהציונות קוראת להם ואמורה לחנך להם, ובוודאי על ערך השירות בצה"ל. בתקנון הקיים נכתב: "המועצה רואה בשירות בצה"ל או בשירות לאומי אחר המוכר בחוק חובה אישית של חניכי התנועה". ראו מה דרשו לתקן, ש"המועצה תראה את השירות בצה"ל או שירות לאומי של שנתיים לפחות או בהתנדבות מובנית כערך מחייב חינוכי לאומי ראשון במעלה".

מה המשמעות הכספית שנובעת מהסמנטיקה? נדמה לי שאין כאן מאבק על הטקסט, אלא מאבק על כסף.

הכוונה היתה לשנות את התקנון כדי שניתן יהיה לתקצב גם תנועות נוער שאינן ציוניות ושאינן רואות בשירות בצה"ל ערך מחייב. כתוצאה מכך פוגעים בתקנון שמחייב את תנועות הנוער הציוניות, כאילו כבר אין תנועות נוער ציוניות.

במקום לעשות את זה אפשר לבנות קטגוריה אחרת שתאפשר למשרד החינוך לתקצב תנועות נוער שאינן ציוניות. אין לי בעיה עם זה. אבל אסור בשם הרצון לתקצב תנועות נוער שאינן ציוניות להשמיט את הבסיס הציוני והערכי מתחת לרגלי תנועות הנוער הציוניות. תהיינה שתי קטגוריות: קטגוריה אחת שתתוקצב במלואה, או חלקית, על-ידי משרד החינוך כפי שהדברים קיימים היום, שהיא תנועות נוער ציוניות. הרי לא בושה להגיד שאני חבר בתנועת נוער ציונית; והקטגוריה השנייה לתנועות הנוער האחרות הלא ציוניות, שאני לא נגדן.

אני נגד הניסיון לעשות פלסתר מתנועות הנוער הציוניות. יש מקום גם לתנועות ציוניות וגם ללא ציוניות. לכן אני מציע שוועדת החינוך בראשותך תמצא דרך להבהיר לשרת החינוך ולמשרד החינוך שהדבר הזה במדינת ישראל היהודית, הציונית והדמוקרטית של שנת 2005 לא יעבור, נקודה.

כל העניין הוא המצאה מופרכת. זה לא היה.

זה כן היה, כך דרשו ממועצת תנועות הנוער. האם לא היה שינוי בתקנון?

היו שינויי תקנון, אבל זה לא נוגע לתקצוב תנועות הנוער, אלא לתקצוב מועצת תנועות הנוער, שמאגדת בתוכה את התנועות הציוניות ומקבלת כ-4% מתקציב התנועות, סכום שאמור לתקצב את המועצה עצמה.

על כמה כסף מדובר?

אני לא יודע בדיוק. שרת החינוך אמרה לא מזמן שאין לה כסף לתקצב את תנועות הנוער, אז קחו בחשבון שאולי זה לא הרבה, כי במילא חותכים להם בכל מקום שרק אפשר.

אחוז הוא בסביבות 400,000 שקל.

מדובר ב-70 מיליון שקלים. לא רק ה-4% אלא סך כל התקציבים.

ולכן תנועות הנוער כולן נמצאות בקריסה, אתה צודק.

מעבר לזה, בעקבות דוח פרופ' רינה שפירא נטען שצריך להוציא אותם שני ערכים מתקנון המועצה כדי שניתן יהיה ליצור תקציב שוויוני ושכל התנועות, כולל הלא ציוניות, יהיו חברות במועצה הזאת. הטענה בשם השוויוניות היתה שאם לא יהיה שינוי בתקנון אי אפשר יהיה לתקצב את המועצה. עם כל הכבוד, אין לי שום בעיה עם נושא השוויוניות. כל תנועה במילא מקבלת את החלק שלה. כאן מדובר על תקציב תנועות הנוער הציוניות. כאשר אומרים במדינת ישראל שהערך של שירות בצבא וערך הציונות צריכים להימחק מהתקנון כדי שהמועצה תקבל תקציב, אני חושב שמשרד החינוך נפל על הראש ומישהו שם איבד לגמרי, לא רק את הצפון, גם את הדרום וגם כל ערך שרק אפשר. זה לא יתכן.

לא קורה לי הרבה שאני מסכים לחלוטין עם מישהו ממפלגת העבודה.

זה לחלוטין לא עניין פוליטי.

אני מבקש שהוועדה תחליט על-פי המנדט שיש בידה שהתקנון הזה יתוקן חזרה לתקנון המקורי ושלא יכניסו שני דברים שאינם קשורים זה בזה, כמו שחבר הכנסת יתום אמר. התקציב של תנועות הנוער, גם הלא ציוניות, קיים, ואסור לפגוע במועצה, שהיא מועצת תנועות הנוער הציוניות. ברמת הערכים שיש לנו היום לפחות על כך צריך לשמור.

מר דה הרטוך, התחלת לדבר וקטענו אותך, כי בינתיים המציעים הגיעו. אשמח אם תבהיר לנו את אופן התקצוב של תנועות הנוער, הציוניות והלא ציוניות, מה השינוי בטקסט הזה עושה מבחינת תקצוב. תבהיר לנו את התמונה.

התמיכה בתנועות הנוער היא במסגרת משרד החינוך, וניתנת על-פי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב (תמיכה במוסדות ציבור).

מבחינה משפטית המדינה אינה חייבת לתמוך בשום תנועה, אבל אם היא מחליטה לתמוך בתנועת נוער, תנועת נוער בישראל צריכה להיות תנועת נוער ערכית. היא אינה חייבת להיות למשל תנועת נוער ציונית. אני מדגיש את ההיבט של הציונות מפני שכרגע אנחנו מדברים על הנושא הזה. התנועה יכולה להיות תנועת נוער שדוגלת דווקא באיכות הסביבה או במשהו אחר. זאת פעילות פנאי אחר הצהרים או בשבתות או במועדים אחרים, וכל תנועת נוער חוקית זכאית לקבל תמיכה.

אנחנו סבורים שתנועות הנוער בישראל היום הרבה יותר מגוונות לעומת העבר. אנחנו חושבים שתנועת נוער שחברים בה בעיקר ערבים לא חייבת להיות ציונית על-פי דרישת הסף, ובאותה מידה אם יש תנועת נוער של אנשים שאינם גורסים שהם ציונים להבנתנו התנועה הזאת זכאית לקבל תמיכה. כלומר, תנועת נוער זכאית לקבל תמיכה אם היא פועלת כחוק.

עד לשינוי התקנון תנועות הנוער שאינן ציוניות לא קיבלו תמיכה?

אגיע מיד לתוכן התקנון. התקנון מתייחס רק לסוגיית מועצת תנועות הנוער ואין לו שום קשר לתנועות הנוער. תנועות הנוער מקבלות תמיכה, בין אם הן ציוניות ובין אם אינן ציוניות, על-פי מבחני התמיכה כבר משנת 1996, אבל גם לפני כן במשך עשרות שנים, כנראה כבר משנות השישים, תנועות נוער שאינן ציוניות קיבלו תמיכה, והן ממשיכות לקבל תמיכה, ולהבנתנו כך ראוי וכך נדרש מבחינה משפטית.

תשכיל אותנו מה זה מועצת תנועות הנוער, מה הגוף הזה עושה.

רציתי להדגיש שבמבחן התמיכה יש התייחסות מיוחדת לתנועות נוער שמדגישות את השירות בצה"ל או בשירות לאומי. זה לא תנאי סף, אבל הן מקבלות העדפה כספית.

זה קריטריון לגיטימי בעיניך?

הקריטריון של שירות בצה"ל או שירות לאומי – כן, בהחלט.

האם העובדה שהמדינה נותנת יותר כסף לתנועת נוער שמעודדת שירות בצבא או בשירות לאומי, זה קריטריון ראוי?

זה בוודאי קריטריון לגיטימי, ומכיוון שזה היה רצונו של משרד החינוך לא ראינו בו שום בעיה משפטית וכך נקבע במבחן התמיכה.

סוגיית מועצת תנועות הנוער היא סוגייה אחרת לחלוטין. מועצת תנועות הנוער, כמו כל מועצה, יכולה לקבל תמיכה על-פי התנאים הקבועים במבחן. מועצת תנועות נוער – ואני לא מתייחס כרגע למועצת תנועות הנוער הקונקרטית – זה גוף שמאגד חלק ניכר ולא את כל תנועות הנוער הנתמכות. זה גוף שאמור ליזום כל מיני פעילויות שאמורות לשרת את כלל תנועות הנוער, לאו דווקא תנועת נוער מסוימת. באותו גוף יש נציגות של תנועות הנוער החפצות להצטרף לאותה מועצה.

זאת עמותה?

זאת עמותה נפרדת לחלוטין. היא לא תנועת נוער אלא מועצה. תפקידי העמותה הזאת, שעבורם – אם היא מחליטה לבצע – היא זכאית לקבל תמיכה על-פי מבחן התמיכה שנקבע, הם הפעלת פרויקטים חינוכיים עם תנועות הנוער, ייזום ופיתוח שירותים בתחומי החינוך, פעולות והשתלמויות לקידום, סיוע לתנועות בנושאים הקשורים במפעלי התנועות וכן הלאה.

האם היא מסייעת לתנועות מבחינה כספית? היא צינור להעברת כסף לתנועות הנוער?

לא. היא עצמה עושה פעילות. למשל אם מועצת תנועות הנוער מפעילה מחנה קיץ באופן קבוע ומשכירה אותו או מאפשרת לתנועות נוער להיות באותו מחנה פיזית – אם יש מחנה כזה בידי המועצה אז המדינה תומכת בהחזקת אותו מחנה. אם המועצה למשל רוצה לעשות איזו פעילות משותפת לכלל תנועות הנוער, כמו תהלוכה או עצרת, המדינה מוכנה להשתתף ולתמוך בפעילות הזאת.

מי חבר במועצת תנועות הנוער?

אם מועצת תנועות הנוער, על-פי מבחן התמיכה הקיים, רוצה לקבל תמיכה היא חייבת לאגד לפחות 70% מכלל התנועות הנתמכות. להבדיל ממה שנאמר כאן קודם, היא לא חייבת לאגד 100% מתנועות הנוער.

מי קבע את הקריטריון של 70%?

למיטב ידיעתי זאת היתה המלצה של ועדת שפירא.

בעקבות ועדת שפירא הוקמה ועדת יישום מיוחדת.

לו היו קובעים שמועצת תנועות הנוער חייבת לאגד בהגדרה את כל תנועות הנוער זה היה נראה בעינינו לא סביר, אבל נקבע שהיא חייבת לאגד את מרבית תנועות הנוער, 70% מהן, אם היא רוצה לקבל תמיכה כמועצה.

מה תקציבה?

התמיכה שהמדינה נותנת למועצת תנועות הנוער יכולה להגיע ל-4% מתקציב התקנה. אם תקציב התקנה הוא למשל 50 מיליון שקל, אז הם זכאים לתקציב עד 4% מ-50 מיליון. זה משתנה מדי שנה.

האם מישהו יכול להגיד לנו כמה קיבלה מועצת תנועות הנוער בנתון האחרון הידוע לנו?

אני מזכ"ל מועצת תנועות הנוער. בשנה שעברה התקציב ממשרד החינוך היה 1.5 מיליון שקל.

ויש לכם תקציבים נוספים?

כן, ממקורות שאנחנו מגייסים, כאשר אנחנו מארגנים פעילות לתנועות הנוער והן משלמות עבור זה, ופרויקטים נוספים שאנחנו מצליחים לעשות עם משרדי ממשלה נוספים.

מה הוא סך כל התקציב?

סך כל התקציב כ-5 מיליון שקל, שמתוכו 1.5 מיליון שקל בתמיכה ישירה של משרד החינוך.

כמה זמן קיימת מועצת תנועות הנוער?

מ-1974.

מה המשמעות של שינוי המינוח? מה התוצאה?

אם יורשה לי להגיב על הדברים שאמר מר דה הרטוך, על-פי התקנון החדש לא רק שהמועצה חייבת לכלול לפחות 70% מתנועות הנוער, אלא היא חייבת להיות פתוחה בפני כל תנועה שחפצה בכך. אם 100% מהתנועות חפצות להיות חברות במועצה אז יהיו כלולות בה 100% מהתנועות.

השינוי הסמנטי שדיברו עליו, במה הוא משנה בכסף? מה המשמעות?

תנועה שלא חברה במועצת תנועות הנוער, ה-4% היחסיים לגודל שלה בתקציב תנועות הנוער נגרע מתקציב המועצה.

זה היה גם קודם.

התנועה תקבל מחצית מזה, ומחצית יילך לכלל התקציב ויחולק בין כולם, אבל המועצה לא תקבל שום דבר מזה.

כתוצאה משינוי המינוח, מה התוצאה בפועל בכסף? מה זה משנה? האם יש לזה משמעות כספית? העובדה שבמקום "שירות בצבא" כותבים משהו עמום יותר, זה משנה כספית?

גם בשנה שעברה מועצת תנועות הנוער לא קיבלה 100% מה-4% שהיו מגיעים לה, כי התנועות שלא היו חברות בה, כמו תנועת הצופים, חלקן נגרע מתקציב המועצה וקיבלנו פחות ממה שיכולנו לקבל אם כל התנועות היו חברות במועצה.

האם לשינוי המילולי בטקסט יש משמעות כספית?

המשמעות הכספית, שיהיו יותר חברות במועצה ואז נקבל יותר כסף.

כמה תנועות נוער חברות עכשיו במועצה?

12 מתוך 18. חסרה תנועה אחת כדי לעבור את ה-70%.

אז בעצם המועצה לא לגיטימית.

כרגע היא לא לגיטימית. כרגע אנחנו גם לא מקבלים כסף.

נרמז כאילו לנו יש השפעה כלשהי על התכנים ועל תוצאות הדיונים של מועצת תנועות הנוער בקביעת תקנון חדש. אנחנו יודעים שהם דנים על כך בימים הללו. ברור לגמרי שעל מנת להצליח ולעמוד בתבחינים החדשים הם יצטרכו לגרום אצלם לאיזה שינוי.

עוד לא הבנתי מה המשמעות הכספית של השינוי בתקנון.

לדעתי מה שעלה כאן על-ידי חברי הכנסת המכובדים זה לא משמעות כספית אלא משמעות אידיאולוגית וערכית. לדעתנו המידע שהגיע לחבר הכנסת יתום לא מלא והיו בו השמטות כלשהן מן העובדות, שניתן לקרוא אותן מהקריטריונים האחרונים. אני מבקש לקרוא בעמוד 2.2.

את הקריטריון הזה קובעת שרת החינוך?

על הקריטריון הזה חתמה שרת החינוך, לאחר שהובא בפני מועצת תנועות הנוער וזכה לברכת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לפני כמה חודשים. על בסיס העקרונות נבנו גם הקריטריונים, שבאחד מהם, לדוגמה, כתוב שעד 3% מהפעילות הוא בעבור הכנה לשירות בצבא הגנה לישראל. בשני המכתבים שגרמו לכך שניפגש כאן היום עניין ההכנה לצה"ל חוזר על עצמו, וישנם סעיפים נוספים.

אז מה היתה המטרה של שינוי התקנון? לאפשר לתנועות לא ציוניות להצטרף למועצה? מדוע שוּנה הטקסט?

כל התנועות קיימות והיו קיימות, אני מבקש להדגיש. לא רק שלא נוספה תנועה חדשה מתקופת התבחינים הקודמים, נדמה לי שאפילו נגרעה אחת. הקריטריונים השתנו, בעניין השוויוניות בין תנועות הנוער, על-פי הוראות משרד המשפטים וגם על-פי המלצות ועדת שפירא.

האם שינוי הטקסט מאפשר לתנועות נוספות להצטרף למועצה? זאת המטרה?

עד כה לא הצטרפה ולו תנועת נוער אחת חדשה.

בדרך כלל עושים פעולה כדי להשיג מטרה. האם אני טועה בהנחה שלי, ששינוי הקריטריונים או שינוי המטרות נועד לאפשר לתנועות לא ציוניות להצטרף למועצה?

בגדול, על מנת לאפשר שוויוניות לכל מי שמוגדרת כתנועת נוער.

אתה לא רוצה לענות ישר ולעניין. ענית בעקיפין.

אנחנו נענה.

האם בעבר על-פי הקריטריון הקודם נדחו תנועות נוער שביקשו להצטרף למועצת תנועות הנוער?

כן.

אז שינוי התקנון בא לפתור את זה.

מי נדחה?

תנועות נוער שלא עמדו בתקנון הקודם של מועצת תנועות הנוער, למשל התנועות החרדיות. התנועות הערביות לא פנו אז.

עכשיו כשהתקנון מאפשר, פניתם?

כן, מחר נפנה.

למה השתהיתם עד עכשיו?

לא פנינו כי התקנון לא איפשר לנו להיכנס למועצה.

האם אין אפשרות להקים עוד עמותה, שתהיה מעל מועצת תנועות הנוער, ואז מי שיהיה חבר בעמותה ההיא יוגדר בהתאם לקריטריונים הלא ציוניים, וכך לחבר בין הדברים, כדי שמועצת תנועות הנוער לא תצטרך לוותר על הערכים הציוניים?

עוד עמותה?

אנחנו רוצים להבהיר את הדברים. אני מהלשכה המשפטית במשרד החינוך. אני מבקשת שאחריי ידבר מר יוסי לוי, שהיה מנהל ועדת היישום שכתבה את מבחן התמיכה הנוכחי.

הבסיס לכתיבת מבחן התמיכה החדש, שנטען שיש לו השלכות כלשהן, הוא דוח ועדת שפירא, שכתבה ועדת מומחים בראשות פרופ' רינה שפירא, שהיא מומחית לחינוך, והיו חברים בה מר מיכאל גל, מר יובל דרור, מר רונן כהן, מר דוד נבו שהיה מדען משרד החינוך והשופטת בדימוס שרה פריש. דרך אגב, אני חוזרת על דברים שאמרתי בישיבת ועדה זו ב-21.2.2005, כאשר היבט אחר של השוויון נתקף בוועדה זאת, ועכשיו נדונה בבית-המשפט בערכאות שונות שאלת השוויוניות של התבחינים הללו.

הוועדה הזאת קבעה שני חידושים מרכזיים לעומת מה שנהג קודם. ראשית, היא אמרה: לא עוד הגדרות של "תנועת נוער ממלכתית ציונית אחרת" ותקצוב שונה לתנועות האלה, אלא נעמיד את כל תנועות הנוער על מישור אחד שווה, כשאנחנו מכירים בפלורליזם וברבגוניות של כל התנועות. אנחנו מעמידים תנאי סף אחידים, גם בפן החינוכי, כדי שכולם יוכלו לעמוד ברף מסוים.

בקיצור, בוטלה העדפת הציונות והשירות בצבא ויש שוויון.

לא בוטלה הסקטוריאליות.

בוטלה הסקטוריאליות של ההגדרות ונקבע שתנועת נוער נבחנת על-פי סט אחד של מבחנים. אחר-כך כדי לקבל תקצוב, אם היא עושה פעולות לעידוד השירות בצה"ל היא תקבל העדפה כספית.

אבל זה יינתן לה באופן ישיר, לא דרך המועצה.

המועצה בכל מקרה לא מעבירה כסף לתנועות הנוער, חד וחלק. המועצה בנפרד, ועושה פעילויות משל עצמה.

מבלבלים בין שני גופים שונים.

הקריטריונים האלה הם רק למועצת תנועות הנוער?

לא. לכל תנועות הנוער. זה מבחן התמיכה. דוח שפירא לא נעשה בשביל מועצת תנועות הנוער. כותרת הדוח היא: "דוח הוועדה לבדיקת מאפייני תנועות הנוער כבסיס ל- - -" והוא נועד לבחון מחדש את הקריטריונים.

התוצאה היא שמשרד החינוך גם בעתיד יוכל לתת לתנועת נוער שמעודדת שירות בצה"ל העדפה, אך אינו חייב, ולעומת זה לאור הקריטריון החדש מועצת תנועות הנוער לא תוכל לדחות כניסה למועצה של אף תנועת נוער שרוצה להצטרף אליה.

אתה צודק, ואני רוצה להבהיר למה. בעמוד 53 בדוח שפירא נאמר בפירוש: "הוועדה ממליצה לפתח ולטפח את תרבות תנועות הנוער, המדגישה את המשותף לתנועות הנוער כולן על-ידי שיח מתמיד ומפגשים ביניהם".

המשותף היחיד, שכולם רוצים כסף מהמדינה.

לא קיבלתי תשובה לשאלתי. אולי היועצת המשפטית תוכל לענות. למה אי אפשר להקים מעין עמותת-על, שיהיו חברים בה הן תנועות הנוער הציוניות והן תנועות הנוער הלא ציוניות? במה זה סותר? אני מציעה את זה דווקא לאור הרצון ליצור חיבור.

כי זה רעיון חסר שחר, לכן אין לכך תשובה. תהיה עמותה על גב עמותה על גב עמותה?

אבל אז לא יהיה צורך לבטל את ערכי הציונות במועצת תנועות הנוער.

מי מבטל?

זה מה שאומרים כאן.

צריך לבחון מה הטעם בהקמת עמותה כזאת. אני יכולה להגיד מה הטעם שמשרד החינוך ראה בקיום מועצת תנועות הנוער. הוא ראה טעם שמועצה כזאת תהיה פתוחה בפני כל תנועות הנוער השונות זו מזו, כשלכל אחת יש את המאפיין הייחודי לה, ותאפשר הידברות של כולן ופעילות של כלל תנועות הנוער זו עם זו. יש למשרד החינוך עניין שהיא תתקיים ואפילו תקבל כסף מהמשרד עבור זה. אין לנו עניין שתקום עוד עמותה.

מישהו מחברי הכנסת רוצה לשאול שאלת הבהרה?

חשבתי לתומי שבמועצת תנועות הנוער יש איזה גוף בוחר, שתנועות הנוער מהוות גוף שבוחר את מועצת תנועות הנוער. עכשיו אני שומע שזה בעצם עמותה. כלומר, לקחו עמותה מסוימת ובנו לה קריטריונים. מי שהיא רוצה יקבל את שירותיה ומי שהיא לא רוצה לא יקבל. הייתי רוצה לשאול את היועץ המשפטי מר אמנון דה הרטוך, האם בראייה המשפטית שלכם נכון לעשות קריטריונים ספציפיים לעמותה מסוימת?

התמיכה אינה ניתנת לגוף מסוים. התמיכה ניתנת לכל מועצה של מועצת תנועות הנוער אם יש בה לפחות 70% מתנועות הנוער.

הם לא הקימו אותה. זה גוף שנותן שירות.

התמיכה ניתנת לכל מוסד ציבור שמאגד לפחות 70% מתנועות הנוער הנתמכות. במילים אחרות, באופן תיאורטי יכול רק גוף אחד לקבל תמיכה, כיוון שרק גוף אחד יכול לכלול 70% מתנועות הנוער. אבל אם השאלה האם המבחן הזה בהגדרה מגיע לעמותה מסוימת, התשובה לא. כלומר, אם 70% מתנועות הנוער יחליטו להתאגד בעמותה אחרת, לא במסגרת העמותה הזאת, אם לא יראו את מועצת תנועות הנוער הקיימת כמועצה שלהם וירצו להקים עמותה חדשה הרשות בידן. הרעיון של מועצה כזאת, שהיא מאגדת 70% לפחות מתנועות הנוער בישראל.

לפי מיטב זכרוני, דיון כזה נערך כאן לפני כמה חודשים. אמנם הנושא היה כאילו אחר, אבל מנושא לנושא באותו הנושא. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת חשבה – ולכן יהיה קצת מוזר אם אחרי כמה חודשים תחשוב אחרת, כאשר שום דבר בעצם לא השתנה – שהסידור הנוכחי נכון. לפי מיטב זכרוני, הדיון הקודם התעורר בשל בקשה מיוחדת של תנועת הצופים שראתה עצמה נפגעת, וכל אחד מאתנו אמר את דברו, ולא נחזור על הדברים.

ההגדרה המשפטית היא עמותה, אבל אם אני מבין נכון, מועצת תנועות הנוער נועדה להקים שולחן משותף לכל תנועות הנוער.

צריכה לייצג את כולם.

בתקווה שכולם יישבו לצד אותו שולחן, וזה דבר רצוי כשלעצמו. עכשיו אנחנו שומעים שזה לא בדיוק 70% – בסדר, אני לא מציע שנדקדק או נקפיד בקוצו של יו"ד – וכמובן היינו רוצים שכל 100% תנועות הנוער יישבו לצד אותו שולחן. לכן המעמד המשפטי כאן לפי דעתי צריך לעניין פחות.

כל עניין ההגדרות, חבר הכנסת יתום – שעכשיו קשור בתנועות הנוער, ולפעמים קשור אפילו בהגדרת הזהות של המדינה הזאת – כל עניין ההגדרות לא נועד אלא לחרחר ריב.

ולתת פרנסה למשפטנים.

לא למשפטנים, אלא בדרך כלל לחרחר ריב. כל אחד רוצה לגזור איזה קופון מן העניין, בשעה שהמציאות יכולה להסתדר הרבה יותר טוב, כפי שהיא אכן מסתדרת בלי שכל אחד מושך את ההגדרה בהכרח לכיוון שלו.

באופן יוצא מגדר הרגיל, ומבלי לראות את זה כתקדים, אני תומך בעמדת משרד החינוך. מקומם אותי שאני צריך לתמוך בעמדת משרד החינוך.

אני מבקש לדייק: אתה תומך בשרת החינוך. היא חתומה על זה.

אני ממש לא מרגיש טוב עם זה, אבל אני חייב לתמוך בעמדת משרד החינוך.

לא במקרה ההגדרה כאן היא הגדרה עצמית. כל אחד הרי רשאי להגדיר עצמו כפי שירצה, אף אחד לא שולל זאת ממנו, אף אחד לא מונע זאת ממנו.

חבר הכנסת אברהם פורז היה פעם באותה תנועה כמוני, במרצ, כאשר זאת היתה פדרציה של 3 מפלגות וכולנו נבחרנו מטעמה לכנסת כמה וכמה פעמים, ולא בחלנו בבחירה הזאת, והוא קיבל את הגישה הזאת לפי מיטב זכרוני.

אני רוצה למסור הודעה חד-משמעית ובלתי חוזרת, שאני מגדיר עצמי כציוני. יחד עם זה, לא חשבתי לנכון שתנועה כתנועה צריכה להיות מוגדרת כציונית. מדוע? משום שאם אני מגדיר את התנועה כתנועה ציונית, פירוש הדבר שאני שם על מפתן הדלת שלט: אין כניסה לערבים. זאת המשמעות המעשית. אני לא מצפה מאזרח ערבי במדינת ישראל שייכנס בדלת של תנועה ציונית. אבל האם מישהו יתערב בהגדרה העצמית שלי? אני ציוני. הפלסטיני הערבי הישראלי יגדיר עצמו כבן לאומה הפלסטינית הגאה. מה אכפת לי?

וכאזרח נאמן למדינת ישראל.

מי שלא אזרח נאמן אנחנו רואים את זה בעין לא יפה, אנחנו בהחלט בעד אזרחות נאמנה.

הרי קודם כול זה לא יעמוד במבחן המשפטי. אבל לפני המבחן המשפטי, יש הרי מבחן ערכי. כל תנועות הנוער הציוניות יגדירו עצמן כאוות נפשן, אף אחד לא מתערב בזה, פרט לאלה שרוצים לחרחר ריב ולגזור מזה איזה קופון פוליטי.

אני חושב שההסדר הנוכחי הוא הסדר בלתי נמנע. הרי לא בא בחשבון שתנועות כלשהן, יהא טבען אשר יהא, יפנו למועצת תנועות הנוער ויגידו: הדלת סגורה בפניכן. מה גם שמדווחים לנו כאן שתנועות נוער שבכל זאת מעודדות שירות צבאי מקבלות תמיכה נוספת, אז מה בכלל הבעיה? אין שום בעיה, אלא אם כן רוצים לעורר כאן איזו מחלוקת, מתוך תקווה שאולי מישהו יכול ליהנות ממנה.

אם היינו נדרשים לסוגייה עכשיו, קרי: היתה עולה השאלה האם להקים עכשיו גוף שאיננו קיים, מועצת תנועות הנוער הציוניות והחלוציות, אזי הייתי אומר שאני לא בטוח שזה הזמן הנכון. אבל מדובר כאן על גוף שקיים כבר למעלה משלושים שנים, מאז 1974. לפרק היום גוף כזה?

למה תנועות הנוער לא ייבחרו את המועצה? מה ההיגיון?

חבר הכנסת נהרי, תן לי לדבר בלי הפרעות.

אתה יודע שיש גוף אחד שקיים 30 שנים.

חבר הכנסת נהרי, מה אתה רוצה מהם? הרי הוא בא בטענות אליהם, לך אין טענות. לחבר הכנסת יתום יש רשות דיבור. אני מבטיח לך שכאשר אתה תדבר אמנע מאחרים להפריע לך.

70%, 60% – מה זה? יש לך 100%. למה אתה צריך 70%?

כי גם בש"ס כנראה קובעים פה אחד.

אני לא מבין את משרד המשפטים, בדרך כלל הם מעמיקים מאוד.

יש התפקדויות כפולות בתנועות הנוער? על כך תוכלו להתייעץ עם חבר הכנסת יתום.

פירקנו את כל ההתפקדויות הכפולות, חבר הכנסת שריד. באמת מצאנו 750 חברי מפלגה שהתפקדו גם במרצ והם לא יהיו חברי מפלגת העבודה אלא אם יוותרו על חברותם במרצ. אני מבקש שתחזור בך מדבריך.

אל תעשה עוול ל"מרצ", אין כזה בדבר. היום שְמה "יחד".

אבל יש משמעות לפעולה ההפוכה, לפעולה הנגטיבית. קרי: לקחת גוף שכבר קיים ושמדגיש בין היתר, אולי בעיקר, את ערכי הציונות וחובת השירות בצה"ל, ולפרק אותו היום משני הערכים האלה. זה דבר שונה לגמרי מאשר אילו היינו צריכים לשבת היום על המדוכה ולהקים גוף חדש שאיננו קיים, אלה שני דברים שונים. פירוק גוף קיים שמדגיש את שני המרכיבים האלה משדר שדר מסוג מסוים מאוד, לעניות דעתי שלילי מאוד גם אל תוך הציבור בישראל, שחלק ממנו ציוני ולא מתבייש בכך, וגם אל תוך רבות מהקהילות היהודיות בארצות-הברית שרואות עדיין את הקשר בינן לבין מדינת ישראל נשען על היהדות ועל הציונות.

בהיותם ציונים נאמנים ...

מה אתה מבקש מהוועדה?

אני מבקש שהוועדה לא תסכים לדרישת משרד החינוך לשינוי הקריטריונים.

אבל אני מבין שאז לא יהיה תקציב.

לא מדובר כאן על כסף, אלא על ערכים והצהרות, שהם לא פחות חשובים מכסף.

הם רוצים עכשיו לשנות את זה?

כן. חבר הכנסת פורז, אני לא רוצה להציע לך כיצד לנהל את הישיבה, אבל לפחות אלה שמפריעים לי שיקבלו איזו הערה.

זה יירשם בתיק האישי שלהם ...

הערה אחרונה לחבר הכנסת שריד. בתוך השוויון, בתוך הפלורליזם ובתוך כל המרכיבים האחרים של החברה הישראלית יש עדיין מקום גם - - -

חבר הכנסת נהרי, בכוונה אני אומר שאתה לא בסדר ולא הוא, כי אתה מביא אותו לדבר עבירה, אתה מושך אותו בלשונו. חבר כנסת עמיתך מדבר וחשוב לו מאוד שתשמע מה הוא אומר.

דווקא לא כל-כך חשוב לי.

בסך הכול מה שקורה כאן פשוט מאוד. אף אחד לא מתווכח על התקנון של תנועות הנוער עצמן, ואף אחד גם לא מתווכח שכל תנועת נוער שנרשמה ונתקבלה על-פי התקנים של משרד החינוך מקבלת את ההקצבה שלה, גם עם זה אין בעיה. הבעיה היא בגוף שנקרא מועצת תנועות הנוער, שמאגדת היום בתוכה את תנועות הנוער הציוניות. נכתב דוח ומשרד החינוך אומר היום: לא, לא יכול להיות יותר גוף שנקרא מועצת תנועות הנוער הציוניות. אם הוא רוצה לקבל איזו תמיכה ממדינת ישראל הוא יהיה מועצת תנועות הנוער, נקודה. זה אומר ששני ערכים, שלפחות אני גדלתי עליהם, ציונות ושירות בצה"ל, נשמטים. כל העניין קצת מוזר.

אבל לא גדלים במועצה, גדלים בתנועה.

כל גוף במדינת ישראל רשאי לקבוע את המבחנים שלו.

בפני מי אתה רוצה לנעול את הדלת?

זה לא עניין של לנעול.

אתה נועל. בפועל אתה נועל.

למה אתה מפריע לי? ישבתי והקשבתי בקשב רב לכל דבריך.

תמשיך. תפקידי לעשות כאן סדר.

יש גוף, שקיים מ-1974 ואלה היו הקריטריונים שלו. זה לא קריטריון שנקבע לפני שנתיים או לפני שלוש שנים, שאמרו: עכשיו אנחנו רוצים לנעול את הדלת בפני מישהו ולכן אנחנו יוצרים קריטריון כזה או אחר. אלה היו הקריטריונים, כי ב-1974 עוד חשבו שציונות זו לא בושה כל-כך גדולה. היום חושבים כנראה אחרת. אני מצטער, אני לא חושב כך. אני לא חושב ששירות בצבא הוא מין ערך שולי שלא מוכרחים להדגיש אותו. אני חושב שהוא חייב להיות. אם התקנון הזה היה קיים 30 שנים - - -

הוא צריך להישאר?

כן.

אבל אז הם לא יקבלו תקציב, כי הם לא יגיעו ל-70%.

אני בטוח שיגיעו ל-70%. אין לי צל של ספק שתנועות נוער ציוניות שרוצות להצטרף יצטרפו, מכיוון שכולן מבינות את המשמעות של קיום המועצה הזאת.

אין כאן עניין של למנוע ממישהו להתקבל. מי שרוצה לשרת בצבא או לעשות שירות לאומי מקביל, מי שחושב שערך הציונות חשוב למדינת ישראל ברוך בואו בצל קורת המועצה הזאת. ומי שלא רוצה, לא חייב להיות חבר בה. השוויוניות הנכפית הזאת בעצם לא יוצרת שוויוניות בפועל בסופו של דבר.

אני מבקש למסור הודעה בלתי חוזרת, שאני ציוני. מה השאלה בכלל, יש דיון על העניין הזה? שלוש פעמים ביום אני מצהיר על כך.

כל אחד והציונות שלו ...

אני ציוני – נולדתי בארץ, אין ארץ שאני אוהב יותר מארץ ישראל. מה השאלה בכלל? אבל זה לא רלוונטי לענייננו, מכיוון שאני אובייקטיבי לחלוטין בכל מקרה.

למען האמת, לא הבנתי את מטרת הדיון ומה מבקשים המציעים.

אני מבקש לומר מה מטרת הדיון. יש, כמו חבר הכנסת שריד, מי שחושבים שהשינוי היה ראוי, ויש, כמו חברי הכנסת דני יתום וחמי דורון, מי שחושבים שהשינוי היה לא ראוי. זה כל הסיפור. כל אחד מסביר למה הוא חושב שיש לעשות כך או כך.

מי מבקש את השינוי?

גם הם מדברים רק על מועצת תנועות הנוער.

את זה הבנתי. אבל מה רוצים שיהיה בסוף היום?

או שיחזירו עטרה ליושנה, או שישאר התקנון החדש.

אני מבקש שוב, כמו בכמה דיונים שהיו כאן גם קודם, להסכים עם חבר הכנסת יוסי שריד, מבלי להביע את השקפת עולמי על מה שאמרו חברי הכנסת דני יתום וחמי דורון. אני לא מבין בדיוק את העניין. ילד גדל בתנועת נוער, שם הוא נמצא, זה מקומו. ולתנועת הנוער הזאת יש מצע, לְמה הילדים או הנוער מתחנך. אחד מתחנך לאיכות הסביבה, ואחד מתחנך לכל מיני דברים אחרים, ואחד מתחנך לערך של שירות בצבא וציונות וכולי. זאת תנועת הנוער. מכאן ואילך מתחילים הנושאים הטכניים, כמו הקשר מול משרד החינוך.

דרך אגב אני שמח לראות את עו"ד דה הרטוך כל-כך רגוע בישיבה הזאת, כי בישיבה הקודמת הבוקר על נושא התרבות התורנית הוא היה שרוי במתח רב וצעק. כאן הוא רגוע ולא מתקשה בקריטריונים.

אולי הוא הותש בדיון הבוקר.

לא, עו"ד דה הרטוך הוא לא איש שמותש.

אם היית רואה כיצד הוא פעיל כשהוא חולה, ולא כל שכן כשהוא בריא – אי אפשר לעמוד בפניו. הוא יכול להגיע עד סוף הארץ.

על כל פנים, עו"ד דה הרטוך, אני שמח שאתה רגוע עם הקריטריונים האלה, זה בסדר גמור. אני מאחל לך שתמיד תהיה רגוע עם קריטריונים.

אינני מבין את תכליתו של הדיון הזה, למה צריך את הקריטריונים האלה של מועצת תנועות נוער. אני מבין שמשרד החינוך מעוניין, ובצדק, שתהיה מועצה של תנועות נוער. תהיה רק מועצה אחת, מכיוון ש-70% ועוד 70% זה 140% ואין 140% תנועות נוער, יש רק 100%, כלומר אנחנו יודעים מראש שיש מועצה אחת. מה הסיפור המשונה הזה של קריטריונים ותבחינים? למה צריך להיכנס לכל עניין הציונות ולא הציונות? מישהו ישאל בכלל מה זה ציוני ואיזה ציוני. למה לא לעשות מועצה אחת? אני מסכים שזאת תהיה המועצה הנוכחית. מה אנחנו מתחבאים כאן מתחת לשולחן? תהיה מועצה אחת של תנועות נוער, שמשרד החינוך מכיר בה ורואה בה חשיבות ויש בה צורך. מה סיפורי המעשיות האלה, שמשרד המשפטים יאשר את התבחינים או לא יאשר? זה מה שצריך, שתהיה מועצה. המועצה הזאת הוקמה בשנת 1974, ופועלת טוב מבחינה מקצועית על דעת כולם. אם היא לא רוצה לכלול בתוכה את הערבים או את החרדים היא תיאלץ לעשות את זה. אם היא לא רוצה לכלול בתוכה את הצופים היא תיאלץ, אבל היא תפעל על-פי הקריטריונים שלה, כמו שקיים בתבחינים עצמם: שירות צבאי מאפשר תקצוב גבוה יותר? הם יוכלו למכור שירותים לתנועות הנוער הערביות? מה כל המשחק הזה? אני לא מבין. אלא אם כן למישהו יש עניין להתחיל לדון בשאלה מי הוא ציוני. אם בשביל זה הישיבה, בסדר גמור.

רבותי, אני מודה לכם מאוד. אני רוצה למקד את הדיון במשהו מעשי, מעבר לדיבורים. שני חברי כנסת התבטאו נגד שינוי הקריטריונים, לעומת זה חברי כנסת אחרים התבטאו בעד שינוי הקריטריונים. כדי שהוועדה תקבל החלטה היא צריכה לקיים הצבעה, וכעת יהיה כאן רוב מקרי שאני לא רוצה בו. לכן אני מבקש ממך גברתי מנהלת הוועדה לקבוע בהקדם מועד ולהודיע לחברי הוועדה מתי תתקיים הצבעה בשאלה האם הוועדה פונה לשרת החינוך, התרבות והספורט בבקשה להחזיר את הקריטריונים הישנים או שהיא מברכת אותה על שינוי הקריטריונים.

הוועדה כבר בירכה אותה.

תקנון המועצה כבר השתנה בינתיים.

יש לי הערה לפרוצדורה, לסדר. לפני כמה ימים לא קיבלת הסתייגויות שלי בטענה שלא נאמרו בישיבת הוועדה ומי שלא היה בישיבת הוועדה לא זכאי להגיש הסתייגויות. אני בדרך כלל דווקא חבר מתמיד, אבל כך קרה. הנוהג שאתה מכניס עכשיו לא טוב. החברים שאינם כאן היום לעולם אינם באים. לא במקרה לא באו, הם לא משתתפים בישיבות הוועדה. מה שאתה רוצה לקבוע עכשיו הוא ההיפך הגמור ממה שניסית לקבוע לפני כמה ימים כאשר שוחחנו על כך שמי שלא משתתף לא משתתף. האם נחזור על הדיון כאשר המצביעים יבואו לכאן, יפתחו את הדלת, יצביעו וייצאו?

ועל מה הם יצביעו? איך יידעו על מה להצביע?

אם ניסית לקבוע עיקרון, ואתה הרי איש עקרונות, אז איפה העיקרון? יש כאן בעיה. אני אולי אופורטוניסט, אבל אתה איש עקרונות. אני מזועזע ולא מבין איך אתה רוצה שאנשים יצביעו? איך זה מתיישב?

מאחר ומדובר בשאלה ערכית והואיל ויש כאן נוכחות לא גדולה של חברי הוועדה - - -

דווקא נוכחות ענקית.

לחבר הכנסת חמי דורון אין זכות הצבעה משום שלשינוי יש בוועדה רק נציג אחד.

אתה מצפה שאנשים יצביעו על מה שהם לא יודעים?

אנשים יצביעו על נושא כאשר אין להם מושג במה מדובר? הרי זה מחמיר את העניין.

היו כבר דברים מעולם, שבוועדות כנסת הודיעו על הצבעה, ולפעמים באו ממלאי מקום ולא קרה שום דבר. אני מניח שלחברי הכנסת יתום ודורון יהיה זמן לשכנע, וגם לכם.

אז אין יותר עקרונות, בסדר. הבנו שאין עקרונות.

אני יודע שהיו לך הסתייגויות על מינויִי כיושב-ראש הוועדה, והחשדות שלך כנראה מתאמתים. אשר יגורת בא.

לא היו לי הסתייגויות.

בכל מקרה, לא אקיים הצבעה היום.

זה לא נושא כל-כך עקרוני שמחייב לדחות הצבעה. הוועדה כבר החליטה.

רבותי, הגדרתי את הבעיה. אני רוצה שתהיה כאן נוכחות גדולה יותר של חברי הוועדה. יתכן שגם בפעם הבאה יהיו כאן שני חברי כנסת, אז יהיו.

אני כבר אומר לכם מראש, באופן כללי, שלא תמיד בכל דיון כל מי שרוצה לדבר ידבר, כי לפעמים הדיבורים לא נגמרים. אבל לפעמים אני יכול לטעות ומישהו שיש לו דבר חשוב מאוד להגיד לא יגיע לרשות דיבור. אני נותן לך את רשות הדיבור לשתי דקות.

אני יושב-ראש מועצת תנועות הנוער. אני לא מתכוון בשתי דקות להיכנס לדיון האידיאולוגי, לצורך זה נעשה יום עיון. אבל רק שתדעו על מה מדובר, מה המסגרת. יש בישראל 18 תנועות נוער, מתוכן 12 נכללות במועצת תנועות הנוער הציוניות, כולן ציוניות, ויש עוד תנועה ציונית אחת – תנועת הצופים.

מאיזו תנועה אתה?

אני מהשומר הצעיר.

אתה תומך בשינוי הקריטריונים?

אני ציוני מאוד, השומר הצעיר היא תנועה ציונית. אני אישית תומך והתנועה שלי תומכת בזה. 12 תנועות נמצאות במועצת תנועות הנוער ותוסיפו להן עוד תנועה ציונית אחת, תנועת הצופים, שלא נמצאת במועצת תנועות הנוער. פרט לכך יש עוד 5 תנועות – 3 חרדיות ו-2 תנועות ערביות. כדי לעמוד בתבחינים הקיימים היום, אם לא תצטרף עוד תנועה אחת לפחות למועצה מועצת תנועות הנוער תיסגר.

מועצת תנועות הנוער דנה בסוגייה הזאת במשך 3 חודשים והחליטה באסיפה הכללית, ברוב של 9 תנועות ציוניות שהיו בעד מול 3 שהיו נגד, לשנות את תקנון מועצת תנועות הנוער. התקנון כבר השתנה בפועל, בלי שהתנועות ששינו אותו חשבו שנפגמה הציונות.

חברי הכנסת חמי דורון ודני יתום, האם מותר לי להבין שאתם מציעים לקרוא לשרת החינוך, התרבות והספורט להחזיר את הקריטריונים הישנים?

כן.

כן.

על כך תתקיים הצבעה במועד שנודיע לכם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30