בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: דעות קדומות ואפליה כלפי מבקרים ותיירים מרוסיה וחבר העמים

5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
14/6/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת ביקורת המדינה
יום שלישי ז' סיוון התשס"ה (14 ביוני 2005), שעה 10:00

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: דעות קדומות ואפליה כלפי מבקרים
ותיירים מרוסיה וחבר העמים.

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
מלי פולישוק-בלוך

חנה יזרעלוביץ - מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה
אוסקר אבו-רזק - מנכ"ל משרד הפנים
ששי קציר - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים
רפאל בן חור - סמנכ"ל בכיר, משרד התיירות
מנשה בר-און - ראש החטיבה הקונסולרית, משרד החוץ
יואב שליש - לשכת מארגני תיירות נכנסת
ריטה דמידוב - לשכת מארגני תיירות נכנסת
רפי גלס - יו"ר אגודת מורי הדרך
יוסי זלביט - פאלמר טורס
זיווית כהן-אבירם - סגנית יו"ר אגודת מורי הדרך
יונתן הרפז - מנכ"ל התאחדות בתי המלון
ג'רי קליימן - רכז סנגור באגודה הישראלית למען ילדים עולים

חנה פריידין

איה לינצ'בסקי

דעות קדומות ואפליה כלפי מבקרים ותיירים מרוסיה וחבר העמים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הביקורת בנושא בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: דעות קדומות ואפליה כלפי מבקרים ותיירים מרוסיה וחבר העמים. זה נוסח כפי שביקש ממני חבר כנסת ושר לשעבר אביגדור ליברמן לאחר הפרסומים בעיתונות ולאחר המכתב של רפי בן חור, מנכ"ל משרד התיירות.

המצב כפי שהיה בתקופה הנזכרת, כי הבנתי ממנכ"ל משרד הפנים שגישתם השתנתה, אבל עד כה המצב כך. ממשלת ישראל, לאחר פניה ישירה של הנשיא פוטין לראש הממשלה, ואני מצטער שזו הייתה הסיבה, כי יש לנו סיבות משלנו להעלות את הנושא, אבל טכנית זה היה רק לאחר פניה של נשיא רוסיה, התקבלה החלטה על הקלות להגעתם של התיירים מרוסיה.

ההחלטה הזו מחייבת את כל המשרדים והוקם צוות שאמור להחליט על ההקלות בהתחשב בכל מיני דברים, כולל עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שאמר שיש לתת משקל גם לעובדה שחלק מהמגיעים מרוסיה נשארים פה בצורה בלתי חוקית.

נכון לתחילת החודש הדבר היחידי שמשרד הפנים עשה כחלק מביצוע החלטת הממשלה, הוא סירוב ללכת לכיוון ההקלות שהציע משרד התיירות. בהתייחסות הזו אני רואה מספר בעיות ואני אבקש שמבקר המדינה יתייחס לזה.

קודם כל יש החלטת ממשלה על הקלות ואם אחד המשרדים לא מקבל הצעה של משרד אחר, שהוא במקרה המשרד המוביל בתחום הזה כי מדובר בהקלות לתיירים, אז החלטת הממשלה מחייבת אותו בעיני להגיד מה כן ולא רק מה לא. יש בזה פגם יסודי בהתייחסות להחלטות ממשלה.

דבר שני, בשביל להסביר למה לא, נתן משרד הפנים באמצעות ראש מנהל האוכלוסין מר ששי קציר הנמקה כדלקמן, 20% מהתיירים שהגיעו מרוסיה בשלוש השנים האחרונות, שהיו שנות האינתיפאדה של אפס תיירות , נשארו בארץ. הנתון הזה, כ- 20,000 איש די מוזר בעיני כי בסך הכל מספר השוהים הבלתי חוקיים בשנים האלו הצטמצם, והיום ההערכה היא שיש כ- 100,000 אז יוצא שכל חמישי שנשאר באופן לא חוקי הוא יוצא רוסיה, לא חבר העמים אלא רוסיה בלבד וזה נתון מדהים.

אבל אם קוראים את ההנמקה יוצא דבר נוסף, מסביר מר ששי קציר שמדובר באוכלוסיה בני 50 פלוס שבאו לבקר קרובים ונשארו באופן לא חוקי במסגרת של איחוד משפחות. אני לא ידוע אם יש למשרד הפנים נתונים על כמה שינו את מעמדם באופן חוקי.

זה לא מה שאמרתי, אני אמרתי שיש מגוון בתוך - - -

אבל שזו האוכלוסייה הבולטת בתוכם. אני חייב להוסיף שהשנים האלו היו שנים של אפס תיירות, ואתה בעצמך אומר שרק אלף ומשהו הגיעו בקבוצות מאורגנות שזה פחות או יותר המציאות מכל העולם. יש הרפתקנים שאוהבים להגיע למקומות עם אקשן, אבל רוב התיירים לא מגיעים למקומות עם עימותים. לכן לקחת את השנים האלה כבסיס להחלטה מדינית כלשהי זו כבר טעות בסיסית.

דבר נוסף, אני מבין מהיכרות המטריה שחלק ניכר, אם לא הרוב של אלה שנשארו באופן לא חוקי, הם אנשים שבוא לבקר את קרוביהם, שזו בעיה הומניטרית קשה ויש לי ביקורת גם על איך אנחנו מתנהגים במקרים האלה, אבל אין בעיה להפריד בין התנועה הזו של אלה שבאים לבקר משפחה לבין תיירות גרידא.

לכן להסיק מסקנה שבגלל הבעיה ההומניטארית הזו שברוב המקרים גם לא הייתם מסרבים, כי אין סיבה לסרב לאמא שבאה לבקר את ילדיה. גם במדינות שלא כוללת שום הקלות, האנשים האלה היו באים לבקר. זאת אומרת שההקלות לא חלות על האוכלוסייה הזו כי היא בדרך כלל מקבלת את הויזה שלה על בסיס הומניטארי רגיל. גם פה יש קשיים אבל בכל זאת כשמדובר באמהות סבתות וסבים האישור ניתן. כך שההקלות לא משנות את המצב ולא את האוכלוסייה שממנה באים רוב הנשארים או חלק גדול מהם.

לכן אני חושב שיש כאן חוסר התחשבות בעצם הסוגייה. אי אפשר לערבב את התופעות האלה ולצאת טוטאלית נגד ההקלות לתיירות מהמרחב בטענה שיש אוכלוסיה ספציפית יותר שיש לה נטייה להישאר בארץ, באוכלוסיה הזו יש לטפל בדרכים אחרות, בעיני גם מקלות יותר, אבל אין בעיה ליצור שני סוגים של ויזות ולהפריד ביניהם.

אני הייתי הולך על הקו של הקלה מבחינת תנאי השירות בארץ לאלה שבאים לבקר קרובים כדי שלא יצטרכו לשקר ולהתחזות לתיירים, כמו ויזה ארוכה יותר. לעודד אנשים להירשם ככאלה שבאים לבקר משפחות ולמי שבא כתייר לתת הקלות משלו, כשרוצים להקל אין בעיה אבל כשלא רוצים להקל כל דבר הוא סיבה למסיבה.

אני רוצה לבקש את תשומת לבכם לתוצאות. במדינה עם אוכלוסיה מגוונת מאד ולא הומוגנית כמו מדינת ישראל, להרבה דברים יש השלכות שונות לחלוטין על האוכלוסיות השונות והדברים מקבלים צבע או השלכות עדתיות ואף גזעניות, במובן הרחב של המילה, מבלי כוונת המשורר. אלא שהמשורר, המחוקק, זה שקובע נהלים, צריך להתחשב בזה. גם אם אין בכוונתו של מנהל האוכלוסין לפגוע באוכלוסיה הספציפית הוא צריך להיות ער לכך שזה מה שהוא עושה .

מה זו תיירות מחבר העמים לעומת שאר מדינות, יש עוד מדינות שנשארים ממנה אנשים ולכן גם שם היד לא קלה במתן אישורי כניסה, אבל אני לא יודע כמה משפחות יש, יוצאי ניגריה שלגביהם התיירות מניגריה היא קריטית לחייהם, אני לא מכיר כאלה. לעומת זאת, ל- 1,200,000 יוצאי ברית המועצות התיירות הזו היא מרכיב מאד חשוב בחייהם. זו הזדמנות להיפגש עם חברים, לקשור קשרים עסקיים, לפגוש משפחה ולהתפרנס. סוכני תיירות, מורי דרך ועוד שורה של עסקים מתפרנסים מזה, גם רופאים, כי חלק ניכר מהתיירות הזו היא תיירות רפואית.

זאת אומרת שכשמנהל האוכלוסין מחליט שמסיבה כזו או אחרת להתנגד להקלות, הוא פוגע לא רק בתיירות ובכלכלה הישראלית, את הפגיעה הזו צריך לבדוק מול הנזק מהשהייה הבלתי חוקית, מניעת השהות הבלתי חוקית לא קדושה, יש מחיר לכל דבר יש יתרונות וחסרונות עלויות ורווחים מכל פגיעה.

אני מודד את הפגיעה בתיירות ביחסי חוץ, ביחסים בין דתות, בקשירת קשרים עסקיים שנובעת ממדיניות נוקשה במתן ויזות, מול התועלת שכביכול נוצרת לנו מצמצום מספר שהות בלתי חוקית, ואני שואל האם העלות הזו לא גבוהה מידי, והאם זו הדרך היחידה לטפל בשהות הבלתי חוקית.

אפילו משטרת ההגירה משיגה את המטרה הזו של גירוש העובדים הבלתי חוקיים מהארץ, בהצלחה יתרה, כי זה בא בדרכים לא כשרות. האם זה קדוש כל כך וכל דבר הוא קורבן לכך? הנזק שנגרם על ידי ביטול של יכולת כניסה לישראל, הוא גדול ויש לו תגובת שרשרת, רוב הסוכנויות ברוסיה גם לאחר האינתיפאדה, בכלל לא מתקשרות עם הגורמים הישראלים, בשביל מה להפוך תיירות לגבורה, בשביל מה לעשות את הצעד הזה של טרחה בלתי פוסקת מול הקונסוליה הישראלית או מול משרד הפנים כאשר יש את טורקיה קפריסין ומצרים שלשם הגיעו 800,000 רוסים שהשקיעו כסף רב.

אני חוזר על הדברים למען מנכ"ל משרד הפנים, בוועדה לביקורת המדינה מעניינת אותי חוות דעתו של המבקר לכמה דברים שהתגלו בסוגיה הזו, ואני לא יודע מה התכניות העכשוויות שלכם, אני אשמח לקבל בשורות טובות כפי שאמרת לי בטלפון. נכון לאותם רגעים שהייתה התכתבות והיו חילופי דברים בין משרד התיירות לבין משרדכם, התגלו תופעות שאני מבקש את מבקר המדינה להתייחס אליהם.

עצם העובדה שהייתה החלטה על הקלות ומשרד הפנים אמר לא להקלות שהציע משרד התיירות מבלי להגיד מה כן, אני אומר שזו בעיני התנהגות בלתי ראויה. יש החלטת ממשלה לתת הקלות תפקידו של כל משרד לייצר את ההקלות, להגיד עם מה שהוא לא מסכים להציע משהו אחר. אבל להגיד לא זו לדעתי התנהגות לא תקינה.

דבר שני, תשובת מנהל האוכלוסין למשרד התיירות כנימוק אחד ויחידי לאי מתן הקלות, היה שכ- 20% מאלו שהגיעו לארץ בשנים האחרונות מרוסיה, נשארו פה. ניסיתי לנתח פה את הנתון הזה ואני אומר שבמחשבה קצת יותר מעמיקה, לא בדיון פילוסופי, ברור שאין בין זה ובין סוגית התיירות הרבה קשר כי קודם כל מדובר בשנים ללא תיירות לכן מי שבא באותם השנים לרוב הם אנשים שבאו לקרובי משפחה והישארותם נקבעת על ידי כללים אחרים, זו לא תופעת התייר שנשאר לעבוד, גם כאלה היו אבל אני מניח שבאו לפגוש משפחות, זו בעיה הומניטרית קשה יש לטפל בה.

רוב האנשים האלה, בגלל הקשר שלהם עם האזרח הישראלי מקבלים אישור כניסה גם ללא ההקלות, שחלות על אוכלוסיה אחרת, ולכן להציג את הנתונים האלה בשביל לשלול גישה של משרד התיירות היא חוסר רצינות מצידכם להחלטת הממשלה ולהצעות שהוצעו כי לא עשיתם שום דיון פנימי מה המשמעות של זה. אני רואה את זה כחלק מתרבות ירודה של קבלת החלטות שאת זה אנחנו מגלים בכל המשרדים ובהרבה סוגיות אחרות.

דבר שלישי שאמרתי, השהות הבלתי חוקית של האנשים שאתם נלחמים בה היא מטרה ראויה אבל לא תכלית הכול. אם מולה ישנה פגיעה בכלכלת ישראל באמצעות התיירות, מדובר בתיירות מאד עשירה בחלקה, אני לא מתייחס למה שנכתב במכתבו של בן חור מנכ"ל משרד התיירות שאומר מר ששי קציר התבטא שזו תיירות זקנה וענייה.

לא אמרתי שזו התבטאות של ששי קציר, אמרתי שהייתה התבטאות.

אלה פשוט דעות קדומות על גבול הגזענות. זה קודם כל לא נכון, התיירות מרוסיה פורחת והיא היום הדבר המבוקש ביותר ברחבי העולם, מדינות שלימות מבטלות את חובת הויזה מרוסיה כדי למשוך את התיירים האלה שידועים כבזבזנים של הרבה כסף. התייר הרוסי לא מסוגל לא לתת טיפ למשל, קרובי משפחה שלי ביקרו ברודוס לפני כמה שנים והיות והם דוברי רוסית חשבו שהם באו מרוסיה ומאד כעסו עליהם שלא השאירו טיפ שמן במסעדה, הם חשבו איזה רוסים אלה?

מגיעים אנשים שבא להם כסף קל בשנים האחרונות, יש הרבה מיתולוגיה סביב הרפואה הישראלית שבחלקה נכונה ובחלקה לא, והם מגיעים לטיפולים שונים ומשלמים הרבה כסף, כל זה נפגע מהטיפול שלכם, יחד עם הטיפול של הקונסוליה ששם מטפלים באותה אכזריות ואטימות. זה פוגע ביחסים שלנו עם המדינות האלה, שזה בין היתר 15 קולות באו"ם. פוגעים ביחסי כלכלה, זה לא רק תיירות כענף כלכלי אלא גם אנשי עסקים שמזמינים אותם ליצור קשרים. זה חיסל לגמרי עסקאות טובות וחשובות לתעסוקה בארץ בכל המגזרים.

לכן כאשר אתם מגבשים דעה אתם לא צריכים לעבוד רק כמשרד המופקד על מניעת הישארות תיירות בארץ אלא משרד ממשלתי שדן עם שאר המשרדים גם על הבעיות שאתם רואים וגם על הצרכים שהם מבטאים. אז להגיד שכך נוכל לטפל וכך לא, ואני אומר שמניעת מתן אישורי כניסה זו לא הדרך היחידה ולפעמים גם לא הדרך הטובה להתמודד עם התופעות האלה.

בתקופה רגועה יותר הקמתי שדולה לקידום התיירות והקמתי פורום ויזות מכל המשרדים, התיירות, החוץ, פנים והגענו לסיכומים שבקבוצות של עד שמונה אנשים מטפלים במשרד הפנים, ובבודדים מטפלים במשרד החוץ. השגנו את ההסדר של ויזות רב שנתיות ששכחו מהם ולא נתנו אותם ובין היתר הציעו חברות התיירות שמוכנים לשלם פרמיה שתיצור מקור כספי לאיתור התיירים שנשארו בארץ בשביל לסייע למשטרת ישראל בלי לפגוע בתיירות. אני לא אומר אם זה טוב או לא, אבל הדברים האלה מחייבים התייחסות אחרת.

אני חוזר למה שאמרתי לפני שהגעת, במדינתנו הרבה דברים מקבלים בסופו של דבר אופי עדתי מגזרי גם ללא כוונה. במקרה הזה הפגיעה קשה, במדיניות שלכם ומחלקת הקונסולרית במשרד החוץ, זו פגיעה קשה בתיירות מחבר העמים לא רק ביחסים שציינתי, אלא גם ביחסים דתיים כשמעורבים אנשי כנסיה וזו לא הדרך שכל פעם אני פונה לששי כמקרה חירום.

כשמדובר אנשי כניסה למה לא לתת להם אוטומטית? גם כשיש בניהם כאלה שמתחזים אפשר לבדוק וגם אם יישארו כמה. היחסים בין הדתות חשובים הרבה יותר מעוד כמה עשרות כאלה שיישארו כי התנועה הדתית הזו היא קטנה. מעבר לזה, זה חיסול ממוקד של פרנסתם של יוצאי ברית המוצעות בארץ, אלה הקשרים שלהם, זו הפרנסה שלהם כמורי דרך וסוכני נסיעות, בתור מנהלי מחלקה רוסית שיש היום ברוב חברות התיירות הגדולות, פרנסתם נגזלת על ידכם, באיזו זכות?

מדובר באוכלוסיה שידעה ליצור פרנסה באמצע שנות ה- 90, בגובה של כ- 100,000 תיירים מהמרחב כולו, מחציתם מרוסיה מחציתם מהמדינות האחרות. יצרה פה עסקים מוצלחים ובנוסף לפגיעה מהאינתיפאדה קבלה פגיעה קשה במיוחד ממשרד הפנים ומהקונסוליות הישראליות שהתחילו להתאכזר לתייר הרוסי, ואני לא מדבר על אוקראינה ומולדובה שרמת החיים שם נמוכה ואיש לא חולם שם לבוא ארצה ומספר האנשים הבלתי חוקיים משם הוא עוד יותר גדול.

לכן בעמידה הזו על המשמר בקטע של שהות בלתי חוקית משרד הפנים מחסל את התיירות משם. אם זו מערכת השיקולים שרק הדבר הזה קובע את המדיניות, יש מולי בקשות של שתי קבוצות של אנשי כמורה מרוסיה ואוקראינה, שהופנו על ידי דני גבירצמן, שתי קבוצות חשובות של כנסיות פרוטסטנטיות שאין לנו קשר אתם, אני ראש השדולה לקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בכנסת, הקמתי אותה לפני שנה וחצי ומשרד הפנים הוא אחד הגורמים שמפריע לנו בקידום היחסים האלה.

במקרה שציינת עכשיו למה אי אפשר לקבל את האשרה מבעוד מועד. אם הרשימה ידועה ומגישים את הבקשה בצורה מסודרת הרבה לפני שמגיעים ארצה.

כדאי לשאול את מי שמגיש את הבקשה, יש הרבה סיבות לכך שהדברים מגיעים באיחור, במיוחד מהמרחב הזה. אני לא פותר מאחריות את האנשים שמארגנים, אבל השאלה היא איך אתם מגדירים לעצמכם את תפקידכם. אם התפקיד הוא להיות פורמליסט ולשלוח לעזאזל את אלה שלא ביצעו הכל כמו שצריך ובזמן, אז חבל על השיחה הזו.

יש פה תועלת לכל הגורמים זה חשוב לישראל, המכה הכי קשה של מדינת ישראל זו הבדידות של נוצרים סביבה. אנחנו מתמודדים עם ענפים שמתו בתקופת האינתיפאדה, עם הרמה של העולים מרוסיה שסובלת מפגיעה במעמד הכלכלי החברתי שלה עמוקה ונמוכה מהממוצע בארץ. היות והיא חיה במידה מסוימת בגטאות משלה, הציבור הרחב לא מודע למה שקורה שם, יש שם קריסה של משפחות שלמות, ירידה מהארץ בממדים שלא יתוארו, התדרדרות של משפחות משכילות שהילדים שלהם עוזבים את בית הספר, תופעות נוראיות, ואתם בגישה מקילה יכולים לסייע להם. כי בקבוצה כזו זה עוד מורה דרך שיקבל כמה גרושים שמאפשרים לו להתפרנס.

כאשר אתה שואל למה, זו שאלה לגיטימית מאד ששואלים אותה גם במנהל האוכלוסין ויש לבוא בדיבור עם אותו גורם תיירותי שיזם את זה ולפעמים יש סיבות שמצדיקות את האיחור ולפעמים לא. הקריאה שלי היא שתבינו מה התוצאה של התייחסות פורמליסטית או התייחסות נוקשה כזו.

ששי קציר

ישנה תופעה של החודשים האחרונים, לכל קבוצות הטיול אמרנו שצריך להגיש בקשה, אם יש קבוצת טיול יודעים על זה, זה דבר מתוכנן. ביקשנו להגיש רשימות עשרה ימים מראש כדי שנוכל לערוך את הבדיקות, ולא ביום חמישי שמגישים את הרשימה וביום ראשון הקבוצה נוחתת.

אני מודה על הטיפול שלכם בקבוצה מאוקראינה, אבל הבקשה לא הייתה מגיעה אליך ברגע האחרון אם הטיפול בשלבים יותר מוקדמים היה טיפול מהיר. אבל אני רוצה שתבינו שגם אוקראינה שהיא אולי עשירית מרוסיה היא מדינה מאד גדולה. השגרירות באוקראינה מטפלת גם במולדובה.

פתחנו קונסוליה גם שם.

מדובר בחצי יום נסיעה ברכבת אלה לא מרחבים שמאפשרים גמישות ואם לא הבאת מסמך אתה הולך הביתה להביא. מדובר ביומיים שלושה נסיעה ברכבת. אם אתם חושבים שמדינת ישראל עד כדי כך מבוקשת וסקסית בעיני התייר אתם טועים. מדינת ישראל נלחמת במפת התיירות העולמית על שארית התיירות או על התייר המפונק שהיה בכל מקום ורק פה הוא לא היה, או על התייר התמים שהמקומות הקדושים מושכים אותו והמדינה צריכה לצאת מגדרה בשביל המחירים שיש בבתי מלון, המצב הביטחוני, יוקר השירותים השונים וברמה הלא כל כך גבוהה של שירות, להביא את האנשים ארצה ועל זה אתה מוסיף את הטרחה לקבלת ויזה. אפילו בארצות הברית הלכו עכשיו על הקלות לתייר הרוסי, מדינות שלא פחות מודאגות מאתנו מהשהייה הבלתי חוקית, לכן זה אבסורד שאנחנו מקימים את דיון הזה.

קפריסין הייתה הראשונה שביטלו את הויזה והם היו כל השנים מוצפים בתיירים.

גם טורקיה עשתה את זה, היו גם כאלה שהשאירו את חובת הויזה והם עשו את זה בדרך קלה שאפשר לקבל את הויזה גם בשדה התעופה. אנשים חושבים על העסקים והתיירות אצלם הם לא נמצאים בפוביה שלמען מניעת כניסתם של אנשים הכול יכול ללכת לאיבוד. מדינת ישראל נוקטת בגישה מעוותת, זה שיבוש בסדר העדיפויות של המדינה. בבקשה כבוד המנכ"ל

אני מתנצל על האיחור, קודם כל אני רוצה להבהיר שמשרד הפנים מחויב לקיים את החלטות הממשלה. אין דבר כזה שרשות מבצעת כמו משרד הפנים עושה משהו אחר מאשר מה שהממשלה מחליטה.

אני מזכיר לך שהייתם אמורים לגבש את ההמלצות תוך חודש ובחודש הזה בכלל לא הופעתם בפורומים הבין-משרדים.

אני הופעתי.

בכוונה לא רציתי להגיד שאני חדש ולא מכיר, אני אומר שדבר כזה לא יכול להיות ולא יכול לעבור במשרד פנים. החל מהיום שבו אני מעורב במדיניות משרד הפנים, אין דבר כזה שהחלטות ממשלה לא יקוימו על ידי משרד ממשלתי. אם היה כזה דבר שהחלטת ממשלה לא קוימה אני מאד מצטער ואני לא רוצה להתנצל שאני חדש, אני מדבר על המדיניות עכשיו.

אתה כנראה באמת חדש כי יש למעלה מאלפיים החלטות ממשלה שמונחות במגירות.

אל תהיי סלחנית, זה לא פותר אותו.

החשיבות הכלכלית של התיירות ברורה, אני בא ממשרד כלכלי ולא צריך להסביר לי את החשיבות הכלכלית, לא הכול היי-טק, יש הרבה אנשים שחיים מתיירות ואני חושב שזה ענף חשוב ומשרד הפנים צריך לתת את חלקו המקסימלי כדי לקדם את התיירות והמדיניות לא צריכה להיות מדיניות צרה אלא מדיניות כוללת.

ב- 26 במאי נפגשתי עם מנכ"ל משרד התיירות ועם מר בן חור וברגע שהוגשה בפני בעיה בבקשת הויזות באמצעות אינטרנט אמרתי שזה חייב להיבדק ואם במישור הטכני משרד החוץ מוכן להביא את זה, ההחלטה שלי הייתה שאני מוכן להפעיל את זה והניסוי יהיה לשנה.

אמרתי שמבחינת מחזורי תיירות לתת לשמונה חודשים זה כמו לא לתת כי הם מתכננות יותר קדימה. כדי לאפשר זרם של הזמנות זה חייב להיות לפחות שנה.

מהשיחה שהייתה לי בבוקר הבנתי שאנחנו מחכים לתשובת משרד החוץ האם הוא מוכן לקבל את זה מבחינה טכנית.

אמרנו שנקים ועדה שכוללת את אנשי האוצר, מדובר בהצבת תקציבים נוספים ובכוח אדם נוסף.

אם צריך לפנות לאגף התקציבים אני אעשה את זה, אני כרגע ממתין לתשובת משרד החוץ אם הוא מוכן במישור הטכנולוגי שהקבלות יגיעו אליו באינטרנט.

הוועדה ברשות משרד החוץ וחברים בה משרד הפנים, התיירות ומשרד המשפטים אמורה להמליץ המלצות עד ישיבת הממשלה הקרובה.

שלחתי לך את הפרוטוקול בו כתוב שהדבר ייבדק מיידית. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתבודד ולבודד את עצמה מהעולם, אנחנו חיים בעולם גלובלי, היחסים בין העמים מאד חשובים ואי אפשר להתבודד ולשבת בצד.

כדי לחזק את עמדתך ולסייע לכם כי לא כולם עוקבים אחרי ועדות ביקורת המדינה, ישב אצלנו לפני שבוע שר האוצר מר נתניהו ודנו בפרק דוח מבקר המדינה שדן בקבלת החלטות תקציביות ותוך כדי הישיבה הוא הגיע למסקנה שצריך לקבוע יעדים כמותיים למשרדי ממשלה ואמר שלמשרד התיירות היעד הכמותי ברור, וסיכם עם שר התיירות שיוסיף על כל כמות תיירים נוספת הוא יוסיף תקציב. היות ופה יש קשר ישיר בין ההשקעה הקטנה במחשוב במספר התיירים אז יכולה להיות אפילו מקדמה. כי הקשר הוא חד משמעי, הקשר הוא חד וחלק.

בנושא החשיבות הכלכלית אני רוצה לתת דוגמא קטנה חברת HP עושה כנס בינלאומי למשקיעים ועיתונאים מחו"ל. אתמול מתקשר אלי נשיא אינטל שעיתונאי מסינגפור נחת בישראל ועצרו אותו כי הוא בא לי ויזה ועומדים לגרש אותו, תוך חצי שעה זה טופל, כי אני חושב שהכלכלה מאד משמעותית ומשרד הפנים ייתן את כל הסיוע להילחם בדעות הקדומות. אני לא יכול לסבול דעות קדומות ואני הראשון שלא אסכים למדיניות שבאה להפלות על רקע דת גזע ומין, הנושא הזה בטוח יהיה מאחורינו.

אמרתי שלהערכתי יש דעות קדומות, אבל גם מבלי לחקור את העניין, בסופה של השרשרת יש פה פגיעה ממוקדת באוכלוסיית ברית המועצות גם אם אין כוונה, על ההשלכה הזו היו צריכים לחשוב. זה צריך להיות במדיניות קבלת ההחלטות במדינת ישראל בגלל הגיוון הרב של האוכלוסייה כאן. בשיקול הנימוקים צריך לראות אם מדובר במשהו מרוח על פני השטח או שיש אוכלוסייה שתסבול מזה בצורה מרוכזת וקשה במיוחד.

הפוטנציאל של התיירות הזו, ואנחנו לא מקבלים את מה שיכולנו לקבל, הוא לפחות 100,000 עד 150,000 תיירים, כשכל תייר ממוצע זה 2000 דולר כך שאנחנו מדברים על 200 עד 300 מיליון דולר שלא הגיעו לקופת המדינה, עד מיליארד שקל. אם אתה אומר שחלק מהכסף היה מגיע לאותם גורמים שמייצגים את הקהילה הרוסית, אתה מדבר על תוספת פרנסה מכריעה לאלפי משפחות. מיליארד שקל זה הרבה אבל לא דרמה, אבל כשאתה מסתכל על גזילת פרנסה של המגזר הזה זו מכה שגרמתם לה עד כה .

אחד התפקידים החשובים של המדינה היא לספק ביטחון כלכלי לאזרחיה ולא משנה על כמה אנשים מדובר כך שבהחלט השיקול הכלכלי בספקטרום הרחב ינחה אותנו במדיניות שנפעיל ואני חוזר ואומר שאני לא רוצה להיות שוב במתקפה כזו על משרד הפנים. אם מגיע לנו אז צריך לעשות לנו את זה, אבל אין לי ספק שההתייחסות תהיה אחרת גם מהיבטים הכלליים ולא רק מהזווית הצרה של משרד הפנים.

ציינתי בפני משרד התיירות שלא למשרד הפנים ולא למשרד התיירות יש מונופול על המדינה. כולנו חייבים למלא את התפקיד שהמדינה מחויבת לספק לכל תושביה. בנוגע לניסיון לקבל את הויזה באמצעות האינטרנט, אני מקווה לקבל את התשובה במהירות כדי שנתחיל להפעיל את זה כי זה יכניס שינוי אסטרטגי בגישה.

אני רוצה לברך אותך על התפקיד, ועל הגישה שלך שהיא ראויה וברוכה. יש שתי בעיות, האחת שגם כשיש מנכ"ל שחושב בצורה נאורה ורחבה, ולא צרה כמו רק תפקידו של משרד הפנים, אלא ראיה רחבה של מדינת ישראל זה לא מחלחל עד אחרון הפקידים שעובדים בנושא, יש הצהרות של שר ומנכ"ל שלא מגיעות לשטח.

זה יגיע.

צריך לקבוע נהלי עבודה ברורים, שכל אחד מעובדי משרד הפנים ידע מה הוא צריך לעשות, אחרת נצטרך להשתמש בשירותיו הטובים של נשיא אינטל. אמרת את הערתך כדי להראות על ראש פתוח בנושא עסקים אבל היא מעידה על הכלל שאם אתה לא נשיא אינטל ואין לך קשרים עם מנכ"ל משרד הפנים מאד קשה לך להסתדר בחיים.

מאז שאני חברת כנסת, רוב הפניות שמגיעות אלי הן בענייני משרד הפנים ולא רק בענייני ברית המועצות לשעבר אלא גם מארצות הברית, ותושבים ותיקים שנולדו פה. יש זוג שאני מנסה לטפל בעניין שלו, שבאו מארצות הברית ועושים להם את המוות כבר שנתיים וחצי ואפילו יותר.

אני מנסה לומר שצריכים נהלים ברורים ולא פרוטקציה. היום רק אם יש לך פרוטקציה ויש לך קשרים אז מתייחסים אליך, זה לקוי, היום יש לנו דיון על שחיתות שלטונית, זה חלק מהשחיתות השלטונית שאנחנו צריכים לבער אותה מתוכנו.

עיתונאי שיודע שהוא צריך ויזה לישראל ובא בלי ויזה... רציתי להעביר מסר בדוגמא הזו שהנושא הכלכלי מאד חשוב לי, אין ספק שלא היה צריך להכניס אדם שבא בלי ויזה, אבל אני יודע שחברת HP חשובה לתרומה לכלכלת ארץ ישראל ורק בגלל זה סיפרתי.

הגישה שלך לעסקים חשובה מאד. אם כבר אנחנו מזכירים עסקים אני רוצה להעלות נקודה נוספת שלא קשורה לנושא אבל קשורה לגישה של משרד הפנים. כל הנושא של שהות עובדים זרים בישראל צריכה להיות שונה מערכתית. אנשי עסקים בתחום היי טק ובתחום הרפואה ברמה גבוהה שבאים ותורמים לכלכלה ולמדע, פרופסורים שונים שמתייחסים אליהם כמו עובדי בניין פשוטים.

צריך למצוא מדרג שונה והתייחסות שונה של עובדים ברמות שכר שונות. בסינגפור זו השיטה, יש עובדים זרים במדרג השתכרות שונה. אם אנחנו לא רוצים פועלים שיעבדו בבניין זה נכון, אבל אם מקבלים איש רפואה מיוחד או איש היי טק או כל אחד אחר שמועיל ומוסיף לחברה הישראלית, צריך לקבל אותו בזרועות פתוחות ולא להעמיס עליו קשיים. גם בזה אין עדין את הגישה הנכונה במשרד הפנים.

לקחתי לתשומת ליבי. שינוי תרבות זה לא דבר קל, אבל בהחלט אני אומר שזה ייעשה והנושא יעבור שינוי מהותי. אני חוזר ואומר שעד יום הפקידות ביצעה את עבודתה לפי זווית הראיה שהייתה.

לגבי הוועדה שהממשלה החליטה ברשות שר החוץ, ישבנו בשבועות האחרונים, ואנחנו אמורים להגיש את ההמלצות לוועדה ובניהם יש המלצות לגבי מתן אשרות באינטרנט. שמעתי בפעם הראשונה שכבר התקבלה החלטה.

העברתי למשרד החוץ את הפרוטוקול שהיה ממשרד הפנים ומשרד התיירות.

העניין יהיה צריך להיות מוכרע גם בממשלה.

זה חיובי?

כבר נעשו דברים חיוביים תוך כדי הדיון בדברים שמשום מה הם נעלמו מההתייחסות של כולם.

מה נעלם?

למשל מתן אשרות לתקופות ארוכות. הדברים האלה נעשים.

היות ואני יזמתי את הויזות האלה ב- 98, הייתה החלטה של עד שלוש שנים לאנשי עסקים ובעלי משפחות לזכאי חוק השבות, בעל הרעיון היה הקונסול במוסקבה שאמר ש- 50% מהדברים שמטפלים בהם היו צריכים לעבור מסלול אוטומטי כי אלה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאין סיבה להשקיע בזה זמן. אז כינסתי את פורום הויזות ובסוף סידרנו את זה.

מה שקרה בהמשך, בקונסוליות לא אמרו לאנשים שהם זכאים לקבל ויזות רב שנתית, שמרו את זה בסוד, כך היה עם קרובי משפחה שלי שלא ידעו והוציאו את זה בציפורניים, המדיניות הייתה להקשות ולא לתת את זה. למה היית צריך לחדש את ההחלטה? כי לא ביצעו אותה.

לא בשנתיים האחרונות.

אז התחלתם לחדש את זה כאשר כבר הייתה החלטה, יש פה משהו שלא נכנס לנוהל ביקשתי להוציא הודעה בכל השפות.

לא צריך להוציא הודעה, הקונסול צריך לתת את זה מיוזמתו, לא צריך שיבקשו את זה ממנו אם מדובר בזכאי חוק השבות ואנשי עסקים ידועים שמבקרים לעיתים קרובות בארץ, אני צריך לתת לו את האשרה בלי להגיד לו שהוא זכאי.

למה שהוא לא ידע?

למה שזה לא יהיה שקוף, הזכויות האלה.

אני חוזר למה שאמרתי בתחילת הדיון, זה האינטרס שלנו להפריד בין תיירות לביקורי משפחות.

זו גם תיירות.

זה סוג מסוים שממנו נוצרת התופעה של הישארות בלתי חוקית זה נכו לתת להם ויזה לתקופה יותר ממושכת, להקל עליהם ואולי גם לתת הנחה לאנשים האלה. מצד שני, כאשר מדובר בתייר שהטיפול בו יהיה יותר קלה, הויזות הרב שנתיות זה מכשיר להקל על העבודה גם שלכם כקונסוליות וגם של משרד הפנים וזה אבסורד לא להשתמש במכשיר הזה. אני לא רוצה שתהיו מוצפים בבקשות אלא שתוכלו לטפל בהם. תוכלו לזהות גורמים לא רצויים במדינה בשביל זה לקונסול צריך זמן, ואין לו זמן כשהוא מטפל בכל הבקשות.

הרחבנו את זה גם לאנשים שבאים לתיירות רגילה לא רק תיירות עסקית וביקורי משפחה. היום פועלים ברוסיה 80 סוכני נסיעות מטעמנו שמורשים לקבל בקשות לאשרה ולהעביר לנציגות. ההנחיה שלנו לנציגות לתת את האשרה או את הסירוב תוך 72 שעות שיהיה לקונסול זמן לבדוק ולהחזיר את הדרכון עם הויזה או הסירוב, לגבי הסירוב זה כ- 1% מכלל הבקשות של הבודדים.

הבעיה שבדרך כלל היא של אנשים שפונים ברגע האחרון ורוצים ויזה הרבה לפני אלה שהגישו בזמן. כאשר מדובר במשהו חריג אין לנו בעיה, אבל כאשר מדובר בשיטה יש לנו בעיה לתת את השירות בזמן אמת. אנחנו לא מסרבים פשוט אי אפשר לבצע את זה, אם מדובר בחריג או פיקוח נפש זה מטופל גם תוך שעה.

טיפלתי במקרה של אמא שהבן שלה נפצע בתאונת דרכים ולקח חודש עד שנתנו לה אישור ולבן שלה לא היה פה אף אחד.

אני לא מכיר את המקרה, בשאר מקרים, כמו למשל שלשום שנהרג אזרח ישראלי ממוצא רוסי שהוריו גרים ברוסיה ונאלצנו גם לפתוח את השגרירות בשבת על מנת לתת להם את הויזה.

גם אני יודע על מקרים נוספים שבהם עזרתם מיד. מה עם אוקראינה.

פתחנו קונסוליה במולדובה שנותנת שירות של אשרות כניסה וטיפול באזרחים ישראלים ואין צורך שיבואו לאוקראינה. הקונסול נוסע לשם פעמיים בחודש ואותו עובד מגיע כל שבוע.

רוב התלונות שאני מקבל זה על הקונסול בקייב.

אני לא קבלתי אף תלונה עליו, אני יודע שהוא עובד קשה, עובד נכון יסודי ולפי הקריטריונים שהמערכת מכתיבה לו, אני חושב שצריך להזמין את נציגי המשטרה שיאמרו את נקודת המבט שלהם לגבי אשרות, ואז אולי הדברים יהיו יותר ברורים. יש עוד גופים שיש להם מה להגיד בנושא האשרות ולא תמיד אנחנו קובעים, אנחנו הרבה פעמים המבצעים של משרדים שאינם נמצאים פה וכדאי לשמוע אותם. מדינת ישראל נמצאת במקום גבוה מאד בנושא סחר בני אדם למשל וזה גם משפיע עלינו מבחינת יחסי החוץ וצריך לקחת את זה בחשבון בקבלת ההחלטות לפטור כללי לאשרות או להקלות.

בשום מקרה שאני מכיר לא היה חשש לסחר בנשים, אלא סתם טרחה שהקונסול יצר.

אנחנו מוכנים לבדוק כל תלונה ולתקן אותה כדי לתת שירות יותר טוב. הדברים ידועים לקונסולים, וצריך להבין גם את התנאים בהם הם עובדים. הייתה כתבה בסוף השבוע בעיתון על הזיוף במסמכים באזורים האלה. התנאים מאד קשים, הקונסול מתבקש לא לטעות ומהסיבה הזו הוא עושה את העבודה שלו טוב ולפעמים הוא מקשה. פונים 200 איש ביום וכל מי שפונה מקבל תשובה באותו יום.

הנתונים של למעלה מ- 20% מהתיירים, זה דבר שצריך להדאיג, איך זה במקומות אחרים.

זה לא 20% ולא מאה תיירים. הבטחת לשלוח פקס על נוהל הגעה של חסידי אומות עולם ולא קבלתי.

שלחתי ואני אשלח שוב.

בכל אופן אוקראינה בעליה כלכלית, עם אחוזי צמיחה מאד גבוהים ויש להם כסף פתאומי, ואורח החיים שלהם עוד לא הסתדר לפרנסה גבוהה יותר ולכן הם מבזבזים אותו בקלות. היום יש להם גם צמא לתיירות וגם יכולת לעשות את זה ולהקל על הגעתם זה יעד מאד חשוב זה לא כמו שזה היה לפני שנתיים שלוש.

לכן יש שם קונסול רק בשביל זה.

לגביו אני אומר לצערי שיש לי תלונות.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שחשוב שנדע, קודם כל, בסיפור הזה אין טובים ורעים כל גוף שאמון על תחום מסוים בא ומציג את התחום. מנשה הזכיר שיש גופים נוספים ואנחנו כבר למעלה מחצי שנה עוסקים בסוגיה. זה התחיל מהצעה של משרד התיירות לפתור הדדית מויזות של רוסים וישראלים שמגיעים למדינות.

התפיסה הזו של משרד התיירות הייתה גורמת לתזוזה חיובית ביחסים שלנו אתם, ההשפעה שלה הייתה הרבה מעבר לעניין התיירותי ולכן במכלול השיקולים הייתי בלב שקט הולך על סיכון יותר גבוה של הישארות של אנשים פה על מנת ליצור מציאות טובה יותר גם בתיירות וגם ביחסים הכלכליים והתרבותיים. לא הייתם היחידים שהתנגדו.

בסופו של דבר הייתה החלטה שזה לא ריאלי שיהיה פטור מויזות אלא שיהיו הקלות כדי לאפשר לתייר הרוסי להיכנס בצורה קלה יותר. רק לפני חודש וחצי הייתה ישיבה על זה, הצגתי בה את הנתונים ויחד עם גופים נוספים התקבלה החלטה בממשלה שבראשות משרד החוץ תהיה ועדה שתכלול משרדי ממשלה נוספים וצריך לחזור לממשלה עם הצעות להקלות נוספות.

זה מתקשר לאמירה שאנחנו לא מקיימים החלטת ממשלה. אנחנו בהחלט מקיימים החלטת ממשלה כי היא שלחה אותנו לעשות עבודה ולהציג את הפתרונות, עוד לא הגענו להצגת הנושאים. סמנכ"ל אירו-אסיה מרכז את העבודה, כמובן שגם באותה ועדה כל אחד השמיע את דעתו, וזה לגיטימי.

הייתם צריכים לגבש המלצות תוך חודש, אני מחזיר אותך חודש לפני כן, כאשר התשובה היחידה שנתתם למשרד התיירות הייתה לא, והחלטת הממשלה דברה על כן. לא יכולה להיות תגובה יחידה של משרד הפנים, ואני שמח להבין שעכשיו זה לא רק לא.

זה לא נכון, אם נאמר לא, הוא נאמר למשהו שביקשנו לקבל ואני לא יכול לפתוח את זה לדיון עכשיו, אבל חשוב לדייק בנתונים. אנחנו נציג את ההמלצות ובסופו של דבר הממשלה תחליט האם ניתן לעשות את ההקלות כפי שיומלץ ואולי מעבר לכך וזה לגיטימי. לכל החלטה יש מחיר וגם אם יש לה השלכות מרחיקות לכת, כולנו נקיים. החובה של כל גוף שאמון על נושא מסוים שיציג אותו, אני הצגתי את הנושא של השוהים הבלתי חוקיים וההערה של היועץ המשפטי לממשלה שנשמעה בממשלה, הייתה שגם כאשר אתם מדברים על הקלות, שימו לב שמנגד אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה של שהייה בלתי חוקית.

מה לעשות שיש מספר לא מבוטל של מי שנכנס באשרת תייר, גם מרוסיה וגם מחבר העמים, שמוצא לנכון להישאר. האחוז של הנשארים הוא לא מבוטל והנתונים שנתתי נכונים לנובמבר 2004 ואני מניח שאם הם השתנו, זה רק במעט. אני באמת מציע לא לצבוע שום דבר בצבע גזעני כי אפשר להגיד עלי שגם כשאני מטפל בעובדים סינים אני גזעני ואם אני מטפל בשוהים בלתי חוקיים ירדנים אז אני גזעני להם. זה לא רציני, ואני מאד מתקומם מול המכתב שכתב מר אביגדור ליברמן.

אם הייתה לנו אוכלוסיה של יוצאי סין מיליון איש אז הפגיעה בכל מה שנוגע ליחסים עם סין הייתה פגיעה ממוקדת באוכלוסיית יוצאי סין. אבל לנו, פרט ליוצאי סין דוברי רוסית שבאו ב- 1950, אין יוצאי סין במדינה, ויש יוצאי רוסיה. לכן כשאתה מתנכל - - -

אני לא מתנכל לאף אחד, אני ממלא את תפקידי, אם יגידו לי לפתוח את כל השערים אני אפתח את כולם ואז יגידו שאני לא גזען. אני מתקומם על זה שאומרים שאני גזען גם במרומז, אני ממלא את תפקידי. הצגתי את הנתונים כי זו חובתי. המחיר מול התיירות והנושא הכלכלי אנחנו לוקחים בחשבון שיהיו שוהים בלתי חוקיים זה לגיטימי ואני הראשון שאמלא את ההנחיה אבל אין לצבוע את זה בצבעים גזעניים.

כשמבקר המדינה מדבר על קבלת החלטות ועבודת המטה בממשלה, בכלל, כל הזמן חוזרים לעניין של חלופות, לכל יעד יש כמה דרכים להגיע אליו. אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה ואף אחד לא יסתור את זה, התופעה קיימת וצריכים להתמודד אתה.

חלק מהתופעה היא תוצאה של המדיניות של משרד הפנים במשך שנים, שלא נותן לאנשים להיות עם הילדים שלהם ואז הם הופכים לשוהים בלתי חוקיים, רוב הבלתי חוקיים לא קבלו תשובה ממשרד הפנים במשך שנתיים או שלוש כשהויזה שלהם כבר פגה. הדוח הפנימי שלכם מצביע על זה שכחדשות לבקרים שינו את הנהלים, פקידי מנהל האוכלוסין הפסיקו לתת תשובות כי הם פחדו שאם הם נותנים תשובה היום זה לא יהיה תקף מחר.


לכן חלק ניכר מאותם אנשים שאתה מצביע עליהם וזה הופך לנימוק נגד הקלות לתיירות מרוסיה, צריך להפנות את האצבע המאשימה למשרד הפנים שלא נתן תשובות והפך את אותם אנשים לבלתי חוקיים. עכשיו הנתון ממוחזר והופך לכתב אישום נגד התיירות מרוסיה.

מה שנדרש מכם זה לא ללכת בצורה צרה אלא בצורה רחבה יש משימה להקל על התיירות שהממשלה אישרה את זה כהחלטה ואז לשבת במנהל האוכלוסין ולומר שקודם כל לא נסתפק באמירה סתם של 20% אלא נראה מיהם האנשים האלה, איך הם הפכו לבלתי חוקיים מה צריכים לעשות, והאם הדרך הטובה ביותר הוא להגיד לא?

אני התנגדתי לנושא של הויזות, ההצעה הייתה שיבואו לארץ ואת המיון יעשו פה בשערי המדינה. התנגדתי לזה כי בסופו של דבר הכי חמור שיקרה שיהיו אנשים שעל פי כל דין לא ניתן להכניסם פנימה וכל זה יהיה בנמל התעופה ואני חושב שזה לא נכון ולכן התנגדתי לזה. עדיף שהדו שיח יהיה במדינת המוצא כי מי שיגיע לפה ונוציא אותו, זו גם פגיעה באדם וגם בשם שלנו.

אי מבקשת לאזן, אני יכולה לתת כאן מספר שעות של ביקורת על משרד הפנים ופקידיה ואני לא יכולה להיות מואשמת בגזענות נגד רוסיה כי אבא שלי בא מליטא.

ליטא זה לא רוסיה.

רוסיה הלבנה נחשבת? הזכרת את הסחר בנשים, אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שהסחר בנשים רובו בא מאותו מקום, מחבר העמים.

לא מרוסיה.

רוסיה מקומה אחר ומצבה הכלכלי שונה.

לא אמרתי רוסיה. כשאני באה בטענות למשרד הפנים אני לא יכולה שלא לאזן את הדברים ולהגיד שיש לנו בעיה אמיתית. הנושא הזה זועק וצריך למצוא את האיזון הנכון ולשמור על עצמנו מאותם גורמים שליליים ולא להקל ראש. אני מסכימה אתך על המספרים, אבל אסור לשכוח את הבעיה.

בתחומי הפשיעה, גורמי הפשיעה יכולים לפרוש את דרכם כנגד כל המחסומים ועובדה היא שעם המדיניות הכי קשוחה שהייתה לנו בשנים האחרונות נגד תיירים משם, במיוחד ממולדובה שהייתה מדינה סגורה, כל אותן בנות הצליחו להגיע.

על מי זה חל? בפועל מי שמשלם את המחיר זה לא הפושעים, הם יודעים להסתדר, יש גבול מצרים יש שוחד, כמו שנתקלנו בשורה שלימה של חשד למעשים פליליים בשירות הקונסולארי במשרד החוץ יגיע העת גם לנושא של סחר בנשים ויתגלו דברים.

אבל, האדם התמים שזו אישה יפה באותו גיל שיש לה סיכוי לעבוד, היא הקורבן. לא זו שנשלחת באמת על ידי גורמי הפשע. לכן השיטות האלה לא יעילות ואין ספק שמנהל האוכלוסים ומשרד הפנים עומדים על המשמר אבלה שאלה היא אם השיטות שנקטו עד כה הן באמת השיטות הטובות, הן שיטות עם הרב מיסים בצד השלילי ויחסית מעט תועלת בצד החיובי.

אני רוצה להתייחס למה שנאמר שלמערכת שלנו צריך להכניס נאורות אני חושב שאמירה כזו צריכה להיבחן כי הצד השני של המשוואה זו אטימות וכל דבר אחר שאין בו נאורות. יש הרבה דברים תחת הכותרת של נאורות, אבל החקיקה מחייבת אותי לעשות צעדים מסוימים ואחרים סוברים שהחקיקה לא מתאימה. אמרתי במספר הזדמנויות שאני מזמין אנשים מהכנסת שיבדקו את הדברים ובמקום שצריך לשנות את החקיקה, תשנו את החקיקה.

הרבה מהדברים זה בנהלים לא בחקיקה.

כל החלטה של השר בנושא נהלים, הכל מקוים. יש עובדים שלא כל כך מכירים את הפרשנות של הנהלים וזה אחד הדברים שאנחנו משקיעים המון מאמץ במערכת ההדרכה ויש מה לעשות אבל אני מציע לא לקחת את זה לכיוון שאין נאורות רק אטימות.

תיקחו את הנהלים, תרעננו אותם תעשו אותם פשוטים עם פרשנות אחת.

אנחנו נמצאים בעיצומם של עדכוני נהלים, אני מקווה שעד סוף החודש הזה נשלים את העבודה ואת כל מה שהיינו צריכים לעדכן תוך הנהלים נוכל גם לפרסם לציבור וגם לעובדים שלנו כדי שהעובדים יוכלו לעבוד לפי נהלים מעודכנים.

השאלה אם אין שאריות מתקופת החשיבה של ש"ס

את ההתמקדות בש"ס תשאיר לחברי סיעת שינוי.

זו תפיסת עולם איך רואים את הנאורות הזו.

לגבי המועדים של הגשת הבקשות, היום מתקיימת אצלנו ועדה שבוחנת את המשאבים שלנו. אמרתי שאם רוצים להחליט על רמת שירות שונה, שימתינו רק יומיים למשל במקום עשרה ימים, אפשר לקבל גם החלטה כזו אבל חייבים לגבות אותה במשאבים.

נלמד מהרוסים, אם אתה מגיש יומיים לפני, אתה משלם כפול, ופחות מזה תשלם פי שלוש ופי ארבע.

ההצעה הזו קיימת בנושא של מתן שירות ואני מאד מקווה שנצליח להעביר את זה בוועדת האגרות ובוועדת הכספים. זה אומר שאם תבוא בפרק זמן סביר יהיה תשלום סכום מסוים ואם אתה בא ברגע האחרון תשלם יותר.

אי אפשר להציב תקציב ייעודי, אם תבקש, אתה חוסם מהלך.

אני לוקח את הצעתך לכיוון הפוך, כדאי ליצור אינטרס כלכלי בשירות הקונסולארי על ידי זה שגביית האגרות על אישורי הכניסה תהיה לטובת השירות.

השירות הקונסולארי האמריקאי הוא משק סגור, גביית האגרה על השירותים הקונסולאריים צריכה לממן את ההוצאות, הקונגרס והממשל האמריקאי לא מסבסד.

לסיום אני רוצה לומר שבסופו של דבר אני מניח שבעוד כשבוע נבוא יחד עם משרד החוץ שמרכז את העבודה, נציג את ההקלות, מה שנקבל מהממשלה מבחינת הקלות אנחנו ניישם. הצענו, וכנראה שזה יתקיים, כשנצא כצוות לרוסיה לראות כל מיני סידורים.

תלכו למקומות שיש בהם בעיה, לא למוסקבה שזה טיול יפה אבל אין שם בעיות.

הייתה לנו ישיבה מוצלחת אצל מנכ"ל משרד הפנים אשר ראה את החשיבות הכלכלית של נושא התיירות. 25% מהצמיחה שמדברים עליה נבעה כתוצאה מהתגברות התיירות. אנחנו ממשלה שכל הידיים יחד צריכים לפעול על מנת לעשות את הדברים בצורה מוצלחת כי אם אנחנו מדברים על בעיות רווחה קשות ובעיות של קבוצות נכשלות, אז ככל שנגביר את היכולת הכלכלית שלנו נוכל להתמודד עם זה.

הבעיה היא שצריך למצוא את האיזון הנכון תוך לקיחת סיכונים ולא להיות שבוי בתוך חששות למרות שהם חששות אמת אבל לא להפוך אותם לגורם המרכזי. באחת מהישיבות נאמר על יד אחד מהעובדים, וראיתי שזה בא מליבו, הוא אמר הבעיה של סחר בנשים היא כל כך קשה שמבחינתנו אם לא תהיה תיירות בכלל, העיקר שלא יהיה סחר בנשים הוא מוכן לזה, והוא ממש התכוון לזה.

מצד שני, הגישה שאומרת לאפשר לכל אחד להיכנס לארץ, צריך למצוא את האיזון ולבדוק את כל הנהלים מנקודת ראות כלכלית ונקודות אחרות. אם אתה יושב בוועדה כזו עם נציגים מכל המשרדים, הייתי היחיד שטען שצריך להקל מהצד הכלכלי כצד עיקרי, ולא יודע אם הייתי במשרד הפנים לא הייתי מדבר כמו האנשים ממשרד הפנים.

נכון שעמדת השר לביטחון פנים חדה וחלקה, אני יודע שקיים גם מכתב של השב"כ שאמר שאין בזה בעיה, הנתון שאמר מנשה בר-און שרק אחוז אחד מסורב ברוסיה אומר המון. במכתב מציין מר קציר שמדובר על 20% מרוסיה השאלה אם מדברים באמת על אוכלוסיה של תיירים. יש שני גורמים, כאלה שבאים בויזת תייר אבל נכנסים לבקר משפחות או מקבלים מכתב המלצה מהארץ וכך הם מקבלים בקלות יותר את הויזה.

זה מתחיל בכך שאין ויזה מיוחדת לשם כך. אומרים להם שיבקשו אשרת תייר וכך הם יגיעו ופה יטפלו בבקשות שלהם. זו דרך שמשרד הפנים עצמו מנחה את האנשים ואז יש ערבוב של שתי אוכלוסיות שונות לחלוטין. הם היו באים בדרך מסודרת של ביקור משפחות אם הדרך הזו הייתה מסודרת על ידי משרד הפנים אבל זו דרך של תייר והגשת בקשות בארץ והנתונים הופכים למה שהם.

בניגוד למדינות אחרות, מעל ל- 80% מהתיירות מרוסיה היא תיירות בודדת מיוחדת במינה. נמצאים פה אנשי התיירות שיעידו שמדובר באנשים שמכניסים הרבה כסף וזה שונה מהקבוצות שבאות בצורה מאורגנת הם כ- 12% הם בדרך כלל לצרכים דתיים. ישנן טיסות שכר רבות שמגיעות מרוסיה - - -

יד אחת מוסיפה והשנייה גודעת.

הידיים יעבדו ביחד

נמצאים פה אנשי התיירות שכדאי שתשמעו אותם כי יש להם דעה מאד זהה לדעה של משרד התיירות. טוב שהגענו לנקודה הזו וטוב שמנכ"ל משרד הפנים רואה את זה בראיה הכלכלית הטובה, צריכים למלוא את האיזון איפה מתעקשים ואיפה נותנים לעסק לזרום.

יש עוד שתי נקודות, בשירות המדינה אפשר לקבל החלטות, השאלה אם יש כלים על מנת לפתור את הבעיות. אנחנו טוענים שבקשות לויזה צריכות להיות באמצעות האינטרנט דבר שמנכ"ל משרד הפנים קיבל ועודד. השאלה מה יהיו המשאבים שהמדינה צריכה להשקיע על מנת שזה יצא לדרך בצורה הטובה ביותר. באותה מידה חשוב לדעת שמחלקת האשרות, גם פה בארץ זקוקה לעזרה וזה נכון שבערבי חגים אני מדבר עם ששי בטלפון והוא נחלץ להציל את המצב.

אני רוצה להפסיק אותך ולהגיד משהו לפני שמר בר און יוצא. לדעתי הגיע הזמן להציב עמדה קבועה עם סמכות למתן ויזות בשדה התעופה. זה קיים בהרבה מאד מקומות בעולם. לפעמים אנשים מגיעים ממדינות, במיוחד במזרח הרחוק שפשוט לא יודעים שצריך ויזה לישראל, כי ישראל מבחינתם זה כמו אירופה. לכן אין סיבה שלא יהיה נציג קבוע שיפתור את הבעיות הדחופות.

ככה זה בשארם א- שיך.

האשרה שניתנת לרוסים היא רק לשארם א- שייך.

אני יודע על קבוצות פולניות שטסים לשארם א-שייך מכיוון שזה יותר זול והמטרה העיקרית היא לבוא לישראל.

מה זה שייך, אצל המצרים זה מוגבל בצורה כזו וזה לא אומר שאנחנו צריכים להיות כמוהם. יש לא מעט מקומות בעולם, אוקראינה, קייב, ששם יושב נציג.

מכיוון שהייתי בשארם אמרתי שצריך לראות מה זו פגישה כלכלית במדינה טוטאליטרית. פועל מצרי בקהיר משתכר 300 לירות מצריות בחודש ובשארם א-שייך מקבל 1500. המזנון בגודל מטר על מטר בקהיר הוא היה עולה 100 לירות מצריות דמי שכירות, בשארם 12,000 לירות. מיליון וחצי מצרים עובדים בתיירות בשארם א- שייך.

הלבנט זה מקום של סוחרים שתמיד ידעו למצוא פרנסה, לפעמים גם יש מאין ולבוא בגישה של שכל פשוט. איך בנינו את הבירוקרטיה שמנוגדת לחלוטין לכל חשיבה כלכלית, שכל דבר אחר עולה על כלכלה, איך עוותנו את מוחנו?

אני חושב שהצבת עמדה כזו תפתור הרב בעיות. כשאני מוציא קונסול ישראלי מהבית ביום שבת אני מרגיש לא טוב, כי אותו איש יכול לבוא והמקרה יכול להיות מטופל בשדה תעופה והרבה מאד פנצ'רים יהיה אפשר לפתור. אני חושב שבסיכום בין שני המשרדים יכול להיות מוצב אדם שיהיה קבוע שם.

העמדה הזו נדחתה על הסף.

אני מסכים עם ששי קציר שזה לא טוב להעביר את כל הטיפול לשדה התעופה, כי במקרים שטיפלתי שאנשים שהוחזרו עם ויזה, זה הכי אכזרי לכן עדיף לסיים את הטיפול שם. אבל ליצור עמדה כזו למצבים של חירום שלא מספיקים לטפל בהם.

זה קיים, יגאל דוכן עושה את זה.

אני לא יכול להגיד לאנשים שאין לנו הסכמי אשרות עם מדינה אחרת, וכל מי שבא מאותה מדינה תכניס אותו. למקרים חריגים יש אחראי משמרת שיוצר קשר עם הממונים עליו ואם צריך להכניס את אותו אדם, אז מכניסים אותו.

אני מציע למסד את השירות הזה שיטפל בשוליים של זה ולא במסה הגדולה.

זה קיים.

זה לא קיים כשירות כי הם פונים למנכ"ל ורק אחר כך מטפלים. זה לא אדם שיש לו סמכות להחליט במקום ורק כשהוא לא מסוגל להחליט הוא יפנה אליכם. פה, כמו שאמרה חברת הכנסת פולישוק, רק מי שיש לו את הטלפון עם הקו האדום מצליח, אני מדבר על שירות קבוע שקיים בהרבה מקומות בעולם שמטפל במקרים חריגים כאלה.

אני יכול לתת לך דוגמאות שאני מטפל בהם, שזה קיים.

אבל אני מדבר על בלי התערבות שלך.

יש אדם שבמדינה שלו הייתה הידברות שהוא צריך ויזה והוא קבע עובדה ונכנס למדינה, תוציא אותו או לא? הוא יכול להיות גם איש כלכלה, יש חוקים ואנחנו עובדים לפיהם.

הצורה בה זה קיים לא מספיק ממוסדת ונגישה, לא לכאלה שיכולים להתקשר לכם, אני מדבר על משהו ממוסד ומי שיגיד אם זה מספיק או לא יהיה משרד התיירות.

אתה לא יוכל להגיד לי תקיים את החוק אבל מצד שני, כל מי שיגיע, תפר את החוק.

זה אתם מייצרים את התקנות והחוקים. אני נתקלתי במוסקבה בחברה שטפלה לי בויזה ובכרטיסים והשכילה לתת לי ויזה לתקופה שהייתה קצרה ביומיים מהכרטיס. הגעתי לשדה התעופה ולא הוציאו אותי החוצה כי אמרו לי שהויזה שלי נגמרה. הם עכבו אותי בגלל שהויזה נגמרה, נסעתי לנציג משרד החוץ ששינה לי בו במקום וחזרתי ונסעתי. זה שירות.

זה משרד הפנים יכול לעשות.

אבל זה שירות ידוע ומסודר לא משהו תלוי בפרוטקציה. קיום הקונסול ידוע אמרו לי ללכת לשם ולטפל בזה, זה משהו מסודר.

משרד החוץ מחזיק אדם באופן קבוע בנתב"ג, צמוד למשרד הפנים שנועד לפתור בעיות כאלה של אנשים שמגיעים ללא אשרה והסכמה שלנו. אין לנו נציגות בכל העולם יש הרבה תיירים שמגיעים ואין להם אפשרות לקבל את האשרה בדרך. אנחנו בתיאום עם משרד הפנים נותנים להם אישור בכתב שיש להם אשרה בשדה התעופה אחרי שהכול נבדק. המכאניזם הזה קיים.

משרד התיירות הוא הגוף שיגיד כן או לא.

זו לא הסמכות שלנו.

לא מבחינת הסמכות מבחינת זה שהוא הלקוח. כחלק מההמלצות שלכם תבדקו האם יש מקום וצורך והצדקה להרחיב ולמסד את הפונקציה הזו בשדה התעופה.

אני מהאגודה הישראלית למען ילדים עולים. באתי להציג אספקט נוסף, בעברי הייתי עובד משרד החוץ ושימשתי קונסול כך שאני מכיר את הנושא לעומק. בנושא ילדים עולים וזכויותיהם, באגודה שלקחה על עצמה להגן על הזכויות שלהם אנחנו מקבלים עדויות של הורים שלא יכולים להגיע לבקר את ילדיהם, ובדרך כלל אבות גרושים כי האמהות הגיעו והאב לא יכול להגיע לבקר את ילדיו.

הסיבה היא שעל פי הנוהל הקיים, כדי לקבל אשרה מישהו צריך להזמין אותו דרך משרד הפנים, ההזמנה מגיעה לקונסוליה והקונסול נותן אשרה. הבעיה שכשהוא גרוש אין מי שיזמין אותו. הילדים קטינים והאישה לא רוצה. הקונסול דורש ממנו את אותה הזמנה ממשרד הפנים, על פי הנהלים, והבעיה שאין מי שעשה את זה.

לצד זה שזכאותו לראות את ילדיו אינה מוטלת בספק, אין על זה ויכוח, המסקנה ההגיונית היא שבדרגה ראשונה כזו, בייחוד של ילדים קטינים, הנחיה פשוטה לתת אשרה בלי הזמנה היא הברירה היחידה. אנחנו מכירים המון מצבים כאלה.

אני מוסיף את זה לאותה סוגיה שהעליתי בתחילת הדיון. אני מציע למשרד הפנים להפריד בין הבעיות ההומניטאריות של קרובי משפחה לבין התיירות ולתת טיפול נאות לסוגיה ההומניטארית מבלי להקשות על הסוגיה התיירותית.

יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל. נושא הדיון הוא דעות קדומות ואפליה כלפי מבקרים והייתי נותן לזה תת נושא, זלזול מקסימאלי והתייחסות חיובית מינימאלית כלפי התייר מרוסיה. דרך הייסורים של התייר הממוצע מתחילה עוד מארצות המוצא, חבר העמים רוסיה אוקראינה, קבלתי אינפורמציה עדכנית מהקונסול ברוסיה שבאים תיירים לשגרירות, אחרי עשר שעות נסיעה ברכבת ונאמר להם שחסר מסמך, או שהויזה לא אושרה ולא אומרים את הסיבה. או שהתייר מגיע אחרי מסע ארוך ואומרים לו שהפקידה יצאה לסידורים, תבוא מחר. זה מאד מכביד על אותם אנשים שרוצים לגור, סליחה, לבקר בישראל.

מה פרויד היה אומר על זה...

במקרים אחרים אחרי שהם מגיעים לקונסול אומרים להם לחזור בעוד שבועיים. יש חוסר התייחסות מינימאלית לתיירים שרוצים לבוא לישראל. הנקודות שעולות מצד השגרירות היא של חוסר בכוח אדם ומציעים לתיירים האלה לעבוד אתם במשרד כדי להתגבר על הלחץ. לא ייתכן שיגידו לאנשים מהרחוב להיכנס ולמלא כמה טפסים. מעבר לכך יש את עניין השאלונים - - -

בזמנו ביקשתי מגורמי התיירות המלונאים ולשכת התיירות הנכנסת לגבש מסמך המלצות. אם היום יש את המהלך הזה, אז אני מקווה שיורחב ויכלול עוד מדינות. אני מציע, זה לא שייך לדיון הזה וזה שייך לסוגיית התיירות, אני מציע שתציע הצעות משלכם לגבי המהלך כולו ולגבי עניינים ספציפיים, שבחלקם זה עניין המחלקה הקונסולארית ובחלקו ענייני ביטחון ישראל, אני מוכן להיות אחד המכותבים כדי לוודא שהדברים יטופלו.

שמי ריטה דמידוב ואני מנהלת מחלקת רוסיה במשרד נסיעות ואני גם נציגת התאגדות סוכני הנסיעות של רוסיה בארץ. הייתי רוצה לפתוח בכמה נתונים, רק באפריל מאי שהייתה ירידה של כמות תיירים למצרים לטורקיה ולאירופה, הייתה עליה של פי שתיים לארץ.

דבר שני, לקחתי לבדיקה את הנתונים של משרד גדול ברוסיה, הייתה כמות תיירים פי שתיים בינואר פברואר ופי שלוש במרץ אפריל ממה שהיה קודם. זה נגד כל הבעיות שהיו עם הויזות כי כרגע מקבלים ויזה ברוסיה תוך שלושה שבועות ויזות.

לגבי אחוז אחד של סירוב, את הסירוב הוא מקבל את הסירוב בדקה האחרונה. הוא מחכה שלושה שבועות ורק בדקה האחרונה הוא מקבל את הסירוב.

אי אפשר לתת בדקה הראשונה כי אז לא עושים עבודה.

בדקה הראשונה זה בסדר, בדקה האחרונה הוא כבר שילם על הכרטיס, עבור מלון.

אלה הדברים שכדאי לכם להציע כשינוי נהלים, תציעו כמה דברים לשיפור השירות.

בשמחה.

נתקלנו במקרים שהגשנו את הבקשה אצלכם כמו שאמרתם 21 יום לפני. לא נענינו שלושה שבועות ואז הודיעו לנו שהנושא עובר למשרד החוץ בקייב עצמה. תשובות עד רגע זה אין לנו. הגשנו את הבקשה לכם, למלי, כנדרש, 21 יום.

אי מציע שתכתוב אלי מה קרה ויכול להיות שנמצא מה קרה בנהלים.

תכתוב למנהל האוכלוסין עם העתק אלי.

יואב שליש מחברת רג'ואן תיירות ונופש. אנחנו עוסקים בעיקר בתיירות מחבר העמים אחוזי האנשים שנשארים בארץ יורד מאחוז אחד, למעלה מ- 99% יוצאים מפה, מדובר בעיקר בקבוצות צליינים. אני נתקל בבעיה שכדי להתחיל להביא מסוכנים חדשים זה כמעט בלתי אפשרי, אומרים לי להוציא את הויזות דרך סוכנים קיימים שכבר עובדים אתי ואם אני משכנע חברה גדולה לעבוד עם הארץ הם צריכים לעבוד עם חברה שלישית כדי להשיג את הויזות. אני רוצה לשמוע שנתור יצטרכו להוציא את הויזות לסין דרך חברת דיזנהאוז שמתחרה אתם.

זו בעיה חמורה כי היא מקבעת את השוק כפי שהוא אם יש רשימה סגורה אז אין סיכוי. אנחנו ברמת ניצולת נמוכה של התיירות משם מכל הסיבות האלה ויש סיכוי לפריצת דרך אבל פריצת דרך קודם כל מחייבת הליכה לגורמי תיירות נוספים בנוסף לאלה שכבר עובדים אתנו.

הנושא הגיע אלי, אין מניעה שחברות נוספות ייכנסו, אבל כל חברה שמגיעה לראשונה אנחנו מתאמים אתה את כל סידורי העבודה, ואחרי שאנחנו מתאמים את סידורי העבודה והיא נרשמת אצלנו, הם יכולים להגיש את הבקשות.

אני חברה שעובדת, אני מדבר על חברות ברוסיה.

השגרירויות פתרו את הבעיה שלהם על ידי זה שהן מתקשרות עם רשימה מסוימת של סוכנים רשמיים מקומיים. אם אנחנו רוצים להגדיל את התיירות אנחנו צריכים להכניס גורם נוסף. במיוחד במדינות כאלה שכל אחת היא מדינה בפני עצמה והחברות אינן דווקא פדראליות, יש הרבה חברות מקומיות, כמו הקבוצה מאוקראינה שטיפלתי באמצעותך, היא באה מחברת תיירות חדשה, בשגרירות לא הכירו אותה וזהו זה נגמר, זה לסגור את השוק. השיטה צריכה להיות שגם לחברות החדשות יש סיכוי ואם יישארו ממנה שלושה אנשים פה, בפעם הבאה יהיה לה יותר קשה להגיש. אבל לא למנוע ממנה את הצ'אנס הראשון.

מדובר בהרחבת הרשימה של 80 הסוכנים.

לא להרחיב פשוט להפוך אותה לפתוחה

אני לא מדבר רק על סוכנים אלא גם על גופים כנסייתיים דתיים למשל שעובדים אתנו, למשל כנסיה חדשה שלא שלחה את הצליינים הנה אני לא יכול לעשות את זה. הצורה שאני מתחייב כביכול כלפי משרד הפנים מתנהלת ככה, אתה צריך להתחייב והוא צריך להתחייב ואם משהו לא מסתדר אתה לא תקבל את הויזה. אני, עם אחוזים כאלה לא אקבל יותר ויזות, אני לא אוכל לעבוד ואני אסגור את החברה.

דבר נוסף, יש מצבים שאני רוצה לערער על החלטות וצריך למצוא הליך זריז לזה. דבר נוסף אחרון לגבי הקריטריונים, אומרים, הוא צעיר אני לא נותנת לו אשרה, צריך להיות לזה קריטריונים. מאיזו שנה? מה צריך להיות כשהוא צעיר כדי להיכנס?

שלי, מנהלת לשכתו של מר קציר, הבטיחה לשלוח לי קריטריונים לפני חודש ואני עדין מחכה להם.

אנחנו מחכים לקריטריונים כבר כמה שנים.

צריך שתהיה שקיפות. הסוכנויות שלנו מתלוננות שהם חיים באי ודאות.

אני מייצג את התאחדות המלונות, בדקתי את נושא האפליה, הרגשנו אותה יותר לפני כמה שנים בנושא של הויזות, המלונות מרגישים את זה פחות ועל כך צריך לברך. אני מצטרף לביקורת שהייתה פה בנושא הקשיים, הבנתי שיש קצת יותר קשיים בנושא קבוצות. אני רוצה להדגיש שמבחינת ההערכות שיש למלונאים, התנועה הקבוצתית תגדל עם השיפור במצב הכלכלי של האזרח ועם ההשתחררות מכבלי הקומוניזם והיציאה לחופש דתי. לכן אנחנו מתכוננים להתגברות הקבוצות הצלייניות וקבוצות בכלל לכן אנחנו מאד ממליצים להקל בנושא של הקבוצות, כי בנושא האינדיווידואלי יש כסף והם מוצאים פתרונות. הנושא של טווח האישורים בקבוצות, שמתארגנות יותר זמן, הוא יותר קריטי.

על דרך הייסורים שהתייר עובר נוספים קציני הביטחון בכניסה וביציאה מהארץ.

זה לא שייך לאף גורם שמיוצג פה.

היה בלגן במשרד הפנים בקשר לספירת קבוצות שיוצאות מהארץ.

כל קבוצה שיוצאת צריך להשוות אותה לקבוצה שנכנסת, בדרך כלל באים למשרד הפנים בנתב"ג מחכים עם כל הקבוצה ונציג של משרד הפנים סופר אותם.

זה מחזה לא נעים.

לא נעים אבל הכרחי כדי לוודא שאכן הם יצאו. אבל מה שאמרת ריטה שבנתב"ג החדש היכולת של נציג משרד הפנים להגיע לכל קבוצה זה בלתי אפשרי ואי אפשר לדעת אם סופרים או לא.

זה פיגור שכלי. בעידן המחשבים היום, אין בעיה בסוף המשמרת לבדוק מי יצא ומי לא. בשביל מה להשפיל את האנשים ולעשות מהנציג שלכם שליח רץ.

היום אנחנו מאשרים לקבוצה ויזה קבוצתית לפי רשימה. כשהם יוצאים אני צריך לבדוק את זה.

כשהוא יוצא מהארץ, מקלידים את השם שלו במחשב, אפשר להוציא את הרשימה בסוף היום ולהשוות לויזה הקבוצתית.

הבעיה שאתה לא יכול לעשות את השייכות הזו לחברה, צריך להגדיר את זה בהתחלה וגם לא כולם יוצאים באותו יום. הנחיתי כבר שלמרבית הקבוצות לא יעשו בדיקה אלא רק בקבוצות שיש בהם נשירה. אני שמח מאד שלמרבית הקבוצות אין נשירה, חלק מאי הנשירה זה בזכות הבקרה שאנחנו עושים.

כאחד שדובר רוסית ראיתי את המראה המבזה והמשפיל הזה, מגיע אדם שלא יודע רוסית ובאנגלית רצוצה של שני הצדדים עושים את זה.

ההידברות עם הסוכן.

זה קודם כל ביזיון למדינת ישראל ומשאיר טעם רע. דבר שני, את היהודים אסור לספור לפי המסורת היהודית. השיקול צריך להיות שיקול כולל לא יכול להיות שאתם רואים רק צד אחד מבלי לקחת בחשבון את שאר ההשלכות.

השנה, ואני מקווה שאני מדייק בנתונים, הגיעו לכאן קבוצות מניגריה של כ- 10,000 איש. כל קבוצה שנכנסה, ליווינו אותה ומתוך כל ה- 10,000 נשארו 8 איש. אני רוצה לומר בוודאות שאם לא הייתה הבקרה הזו היה מספר גדול מאד ובשנה הבאה היינו מקשים יותר.

ביקשתי אישור מיוחד לאפשר לסוכני הנסיעות לעלות למעלה ...

זה לא קשור, זה קשור לרשות שדות התעופה ולהסכמים אתם.

למי שחושב חשיבה ממלכתית מה שנדרש מכל בעל תפקיד, מעבר למטרה הספציפית שלו צריכה להיות המטרה הכללית והיא, יותר תיירים. הספירה הזו אולי מנעה ממספר אנשים להישאר בארץ, אבל מנעה ממדינת ישראל לקבל הרבה יותר תיירים. כל הדברים האלה צריכים לעבור מסננת תיירותית. אתה צריך לבדוק איך לעשות את זה מבלי לפגוע באינטרס אחר ואז להגיע לשיטה שהיא מקובלת ואתם קובעים את זה באופן חד צדדי.

אני אציג בפני המבקר את תמונת המצב, אין לי התייחסות מיידית לנושא.

אני אבקש לשמוע את זה בכתב. אני מודה לכולכם, אני מציע לגורמי התיירות להיות מעורבים כבר בשלב הזה עם ההמלצות שלהם שבחלקם נוגעות לאותו חלק ולחלקים שלא מיוצגים.

הבקשה היא להתחיל מיד באוקראינה ולטפל בזה עם גישה חיובית. הצוות הבין משרדי הוא בעל ערך בשל עצמו ולא חייב להתקיים רק לפי החלטת ממשלה, אין להם בעיה להמשיך בדיון באותה מסגרת ולראות איך מקלים על אוקראינה.

מבחינת התהליכים לגבי כל החלטת הממשלה, משרדי הממשלה צריכים להציג חלופות ואם רואים שפתרון מסוים שמוצע הוא לא טוב הם צריכים להציע פתרון אחר ולא להסתפק בו, את השגת היעדים צריכים לבחון לפי כמה דרכים. להשגת המטרה מכל זווית יש כמה דרכים ועל זה צריך לחשוב.

אני מבקש ממבקר המדינה להתייחס ספציפית לזה שלהרבה החלטות במדינת ישראל יש השלכה מגזרית עדתית לאומית הנוגעת לציבור מוגדר, לציבור ערבי, יוצאי ברית המועצות ציבור חרדי, כל ציבור שמקבל מכה קשה. זה חייב להיות מרכיב בהחלטת ההחלטות, זה לא יכול לבוא רק אחר כך מתגובות הציבור. אין בעיה לחשוב על זה מראש ולשקול בהתאם את ההחלטות. תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20