כנסת פתוחה

הפסקת התמיכה במרכז בהלצ'ין לגישור ופישור בין הקהילה האתיופית למוסדות ממלכתיים בישראל

2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
15.6.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 244
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ח' בסיוון התשס"ה (15 ביוני 2005), שעה 09:30

הפסקת התמיכה במרכז בהלצ'ין לגישור ופישור בין הקהילה האתיופית למוסדות ממלכתיים בישראל

קולט אביטל - היו"ר
רומן ברונפמן

דפני מושיוב- פיקוח ארצי – קליטה עליה – משרד הרווחה
דוד יאסו – מנהלת מח' קליטת עולי אתיופיה, משרד לקליטת עלייה
מזל קידר – עוזרת למנהל אגף רווחה במח' עלייה, הסוכנות היהודית
דני פינס – ראש ענף שילוב עולים בתעסוקה ויזמות- מכון ברוקדייל
שלמה אקלה – מנכ"ל מרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"
אפרים נגט - מרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"
עדי כהן-אליהו – מתנדב במרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"
ליאו סנדקה – מרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"
עזרא ממו - מרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"
ממו מולאו - מרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"
אבנר דסטה – בתי-הדין הרבניים
צגה מלקו – מנהלת השידורים בשפה האמהרית – רשות השידור
אמיר טואבה – רכז תוכניות ארצי – המרכז הלאומי האתיופי
אברהם נגלסה – מזכיר ארגון מכנף דרום לציון

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ



הפסקת התמיכה במרכז בהלצ'ין לגישור ופישור
בין הקהילה האתיופית למוסדות ממלכתיים בישראל

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון בעתידו או בגורלו של מרכז בהלצ'ין. זה מרכז מורשת של יהודי אתיופיה. זה מרכז שמשמש מצד אחד כמרכז חינוכי ותרבותי.

היתה לו פעילות עניפה, אם אני לא טועה, במשך 15 שנים בכל התחומים. שהייתי אומרת שעיקרם בעצם יכולים לבוא תחת כותרת אחת שהיא העצמת הקהילה. העצמת הקהילה דרך העברת המורשת וגם פעילות מאוד חשובה של גישור כשמדובר בגישור בכמה מישורים.

במובן הרחב היותר, יצירת קשר בין המסורת, המורשת והתרבות של יהודי אתיופיה לבין החברה הישראלית. לא תמיד יש הבנה בין השניים. ובמובן היותר צר של המילה, לא שהתחום הוא צר, אלא אני פשוט רוצה להתמקד בתחום שחשוב ואנחנו יש לנו כאן את מכובדי העדה אתנו.

גישור בסכסוכים בין אישיים, בין משפחתיים, בין בעל ואישה, בין ילדים להורים. אנחנו יודעים שהעלייה מביאה איתה הרבה משברים ויש לנו הרבה מאוד מקרים שבהם חכמי העדה יחד עם עובד סוציאלי ולאחר מכן יחד עם הרבנות, הצליחו לפתור את הסכסוכים האלה.

אנחנו יודעים שלארגון הזה קמו סניפים, נדמה לי, 19 סניפים בכל הארץ. ופעילותו חשובה וברוכה והיא בעצם דוגמה למה שאנחנו טוענים בוועדה הזאת כל הזמן שאי אפשר לפתור בעיות בקרב העלייה, אלא אם משתפים בצורה מלאה את העלייה עצמה, את העולים, את אלה שמייצגים אותם בצורה הנכונה ביותר. במציאת פתרון והם שותפים למציאת הפתרון.

ואני חושבת שהארגון הזה פעל בצורה מאוד מוצלחת. הייתי אומרת לתפארת הקהילה ולתפארת המדינה. והוא נמצא עכשיו בסכנת סגירה, מקורות המימון שלו היו בעבר מהמדינה ומהג'וינט, כשהבנתי שהמדינה תרמה משהו כמו 30 ומשהו אחוזים והג'וינט בערך את היתר.

אני הבנתי שהג'וינט התעייף, אני לא יודעת אם יש לנו נציג של הג'וינט כאן היום. עוד לא הגיע. וכתוצאה מזה שהממשלה לא יכולה, יש לה גם אילוצים, אבל גם לא יכולה לשלם במישרין לעמותה, אלא הפעילות שלה דרך הג'וינט. אנחנו תלויים עכשיו במצב משברי כשבעצם בימיו הטובים לארגון הזה היה תקציב של איזה 150 אלף דולר. והגענו למצב של איזה 100 אלף ש"ח או משהו כזה. זה ירד כל שנה, ירד, ירד, ירד.

למען הסדר הטוב, היתה לי שיחה עם נציגת משרד הרווחה לפני שנכנסתם, אני חושבת ואני אתן לה גם כן לדבר. אני יודעת שהיחס גם של משרד הרווחה, אבל גם של מנכ"לית משרד הקליטה, מאוד חיובי כלפי הארגון הזה. וקיבלתי על זה הדים גם בעקיפין ואנחנו כולנו צריכים לחשוב יחד איך למצוא פתרון.

ולפני שתלך, רומן, אולי אתה רוצה להוסיף כמה מלים ואולי לחשוב אתנו יחד ועל מה ניתן לעשות.

אני מתנצל אני צריך ללכת לישיבה נוספת, אבל זה נושא כל-כך חשוב שאני אולי בכל זאת אשאר קצת. מי מנהל את המרכז?

אני.

אתם פניתם לקרן הידידות?

כן, אנחנו בקשר עם הקרן הידידות.

וזה לוקח זמן?

וזה עכשיו תלוי באישור הסופי.

הם רוצים ללכת רק על הקמת המרכז. אנחנו מדברים על כמה דברים.

על פעילות שוטפת גם ביקשנו.

ממתי אתם בקשר איתם?

זה שלוש שנים.

ולא קיבלתם מענק?

לא.

אתה מבין שהעניין הוא שמעדיפים הקמת מוזיאון.

לא, זה אפשר להגיע אתם להסכם. אני מציע שאנחנו נדבר עם הרב ונשאל אותו באיזה מצב זה עומד. אם יש סיכוי טוב, אז אני חושב שאנחנו, אם לא פתרנו את הכל, אבל לפחות חלק. אם יש איזה שהיא בעיה שאנחנו לא יודעים, אז צריכים להוריד את זה מהפרק.

ולמה הג'וינט לא הגיע?

הם בדרך.

אולי נבקש ממך להציג לנו את הנתונים ואיפה אתם נמצאים עכשיו ומאיזה גורמים ביקשתם עזרה ואיזה סיכויים יש. לפני תחילת הישיבה גם דיברתי עם ראובן מרחב וביקשתי תמיכת הפרוייקט הלאומי הפרוייקט. ואני תכף אדווח לוועדה מה הוא אמר לי. אבל קודם נשמע אותך ונראה לאן אנחנו הולכים.

איך משרד הקליטה תומך בזה באמצעות מה?

משרד הקליטה על-פי החלטת בג"ץ שהיה עד היום תומך.

דיברנו שאין כסף למימון.

אנחנו נותנים להם על-פי החלטת בג"ץ שהיה, כל שנה יש לנו סעיף תקציבי, מתקצבים אותו בשלושה נושאים.

ישיר?

ישיר.

כמה אתם נותנים להם?

אנחנו היינו נותנים להם עד 350 אלף ש"ח. לצערי הרב, בשנתיים האחרונות ירד על-פי הסיכום שהיה גם בפגישה שלהם לפני שבועיים עם המנכ"לית. שאנחנו נחזור לאגף התקציבים ולבקש עוד הפעם שהשנה לפחות יקבלו את ה-350 אלף ש"ח. אני אישית ביקשתי מהתקציבן שלנו ביקשתי את הבקשה.

זה לא הבטחה שלה, זאת אפשרות. אם לא 350 אלף ש"ח, כמה אתם הקצבתם השנה בתקציב, מה מופיע בספר התקציב?

בספר התקציב ביקשנו 350 אלף ש"ח וקיבלנו 196 אלף ש"ח. בגלל זה הבקשה שלי היתה בכלל חצי מיליון ש"ח.

זאת אומרת שכרגע מה שמובטח לכם זה 196 אלף ש"ח.

למרות שביקשתי כחצי מיליון ש"ח וזה מה שאישרו לי.

כשאתם מפרקים את התקציב שלכם לגורמים ויש פה כמה דברים. כמה מתוך התקציב הולך לנושא הגישור?

שלוש נקודות, למערכת היחסים והסברה בנושא של ההצעה וההדרכה בנושא הפערים הבין תרבותיים. ואלו שלוש הנקודות האלה אנחנו מסיימים.

ובגישור?

בגישור לא.

זאת פעילות התנדבותית?

לא.

אז מי משלם את הפעילות הזאת?

זה הג'וינט ומשרד הקליטה.

רגע, אבל אם אתה מקבל סיוע הרי זה לא עולה ככה. אתם צריכים לעשות סדרי עדיפויות. אם אתם מקבלים, נניח שהג'וינט נפל, ונניח שכל מה שתקבלו השנה זה 196 אלף ש"ח, האם זה מה שתעשו ותורידו את הנושא של הגישור או פישור, או האם תחלקו אחרת את התקציב?

עוד אינפורמציה אני אוסיף לך. המשרד מעבר לתקנה הזאת, יש תמיכות בין 18 ל-20 אלף ש"ח. פרוייקט מסוים שהוא נותן להם.

איזה פרוייקט?

זה הרצאות, הדרכות.

אבל זה אתה אמרת לי שזה כלול ב-196 אלף ש"ח.

אולי תיתנו לי לפרט קצת.

אני רוצה שתסביר לי מה התקציב, אתה תסיים, תגיד לי כמה אתם נותנים בסך-הכל. מה התקציב ומה סדרי העדיפויות שלך.

קודם כל אני מברך על זימון הוועדה הזאת בזמן קצר, תודה לך, קולט. הנושא הזה את הסברת של מרכז מורשת או תרבות. זה לא נושא פשוט, נושא מאוד יקר, חשוב שכולנו צריכים באמת לתת הכל כדי שהדברים ייעשו.

אני לא אפרט את ההיסטוריה של יהודי אתיופיה.

באמת אין לנו זמן, עכשיו תענה לי ישר לשאלה. כל מי שנמצא כאן מכיר לא טוב כמוכם, אבל ננסה ללמוד. עכשיו אנחנו יש לנו כשמונה פרוייקטים ושלושת הפרוייקטים שאנחנו מקבלים ממשרד הקליטה, אנחנו מראיינים את זקני העדה שזה הכל עבר בעל-פה וזה הזמן לשבת. אילנות יוחסין זה הדבר השני שלנו, רישום ממוחשב של שושלת יהודי אתיופיה.

איפה זה נמצא פיזית?

אצלנו.

אצלכם. זאת אומרת שיש אצלכם מאגר מידע כזה?

נכון.

בעצם שיקום נניח מוזיאון של מורשת, אפשר יהיה כבר להעביר את זה לשם. יהיה מעין בסיס של בית תפוצות.

נכון, בדיוק המטרה. והדבר השלישי זה נקרא מוזיאון, מוזיאון זה כל התכנון וההוצאות השוטפות שלנו. בתוך הסברה הרצאות, הדרכות חלק מהכסף אנחנו מקבלים מתמיכות שאנחנו מפעילים ומעבירים דוחות.

אני לא מבינה איך משרד הקליטה פועל. אתם לא הולכים על סכום כולל שאתם נותנים, אתם נותנים סכום פה וסכום פה. איך זה הולך?

זה סכום כולל. אני אמרתי, כשיש פרוייקטים מסוימים חדשים שהוא מביא אותם, מגיש לתמיכות.

אבל הסברה זה לא חדש.

לא, אבל יש להם חלונות נוספים. יש להם בנוסף לזה מה ששאלתי אותו, אם יש סעיף תקציבי, זה כסף שמועבר ישירות.

בדיוק.

בנוסף לא יכול להגיש פרוייקטים על סכומים, לא יודע, מה נתת להם, 20 אלף?

אמרתי לך בין 18 ל-20 אלף של התמיכות. ויש עוד מה שנקרא עזבונות שאושר להם שהוגש דרכנו לספריה.

כמה?

42 אלף ש"ח.

אושר להם וזה עדיין לא נמצא, זה נמצא באפוטרופוס אצל השופט, אבל אושר להם 42 אלף ש"ח.

זה אושר אצלכם או אושר שם?

לא, אצלנו מומלץ וגם שמה אושר, אבל עוד לא חזר.

זאת אומרת, שאנחנו מדברים על 196 אלף ועוד בערך 20 אלף ועוד בערך 40 אלף.

כן, אבל זה לא כסף פנוי.

זה לא כסף פנוי, לכן אני באה ואני שואלת מה יותר חשוב לכם כרגע. האם חשוב לכם הנושא ואני חייבת פה פשוט לנסות לבדוק אתכם את הנושא עד הסוף. האם יותר חשוב לכם, זה אולי לא יפה, אבל האם יותר חשוב לכם אילנות היוחסין או האם יותר חשוב לכם גם מוזיאון או יותר חשוב הנושא כרגע של הגישור והפישור.

אני שואלת את זה מתוך אולי ראייה מגמתית, אבל נדמה לי שההווה והצורך לטפל בצרכי העדה בצורה הנכונה לא פחות חשובים מאשר לתעד.

גב' קולט, פה את רואה עכשיו אנחנו מדברים על כסף ענק, כסף גדול. כל הפרוייקטים הם חשובים. אין זמן, אותם זקני העדה לא יחכו לנו עד שאנחנו נפתור בעיות.

לגבי אילנות יוחסין, גם המקור זה מאותם זקני העדה. אם זקני העדה הם אינם, אני לא יכול לשבת ולדבר על שושלת משפחות של יהודי אתיופיה. בגלל שכל הנושאים האלה הם בוערים ואנחנו צריכים לעשות אותם.

אנחנו מתמקדים על נושא מסוים של משרד הקליטה מאז הקמת העמותה, מתקצב אותנו, שנה אחרי שנה. גם בנוסף למה שתקצבו אותנו, גם בתמיכות וגם בעזבונות דרך משרד הקליטה, כי נתמכנו.

זה בעצם הדבר, אני חושב, הדבר גם חשוב ולא פחות חשוב מהפרוייקטים האחרים, היקף המקרים האחרונים שאנחנו רואים אותם.

אני חושבת שזה יותר חיוני היום.

בסדר. אבל למדינה אני חושב לא חסר כל-כך כסף לממן פחות ממיליון ש"ח כל הפרוייקטים של העמותה יחד.

אני לא מדברת בשם המדינה, רחוק מזה. ואני הייתי רוצה להיות מסוגלת ללחוץ על כפתור ולהיות מסוגלת לתת לכל הדברים שאני חושבת שהם בהחלט ראויים. אבל יש אלף ואחד נושאים נוספים בתקציב שקוצץ ולכן אני יכולה לבוא כל שבוע ולהגיד למדינה, יש כסף ויכולה לתת עוד מיליון.

אני לא בטוחה שזה מעשי. תכף נבדוק גם עם הג'וינט, הם היו שותפים לעניין הזה. מדוע אחרי 15 השנים הם יוצאים מזה ומוכנים להיכנס בכל זאת, כי אני חושבת שבעניין הזה של הקהילה האתיופית תמיד היתה שותפות טובה וראויה. בינינו, בין הממשלה לבין יהודים, כאלה או אחרים כאן ובאמריקה.

ותודה לאל יש מגבית לא קטנה וכשאנחנו מדברים לעלות יותר ויותר ויותר אנשים לארץ, אנחנו צריכים להיות גם מסוגלים כשהם באים לארץ לתת להם את מה שצריך. אז בואו נראה איפה עומד הג'וינט בעניין הזה ומה קרה.

אני יכול לפני שדני יגיד, אני רוצה לומר כמה מלים לגבי הג'וינט. הג'וינט יש לו את המדיניות שלו, למעשה הם תומכים שלוש שנים באיזשהו פרוייקט מסוים. אבל לגבי בהלצ'ין ממש תמכו מעל ומעבר. וגם היה אדם מאוד יקר, יחיאל ערן שממש נלחם והמשיך את התמיכה שלו עד סוף שנת 2004. למרות שכל שנה ירד, אבל הם היו ממש בתוך העניין יחד עם משרד הרווחה.

אני לא מבינה. לפני דקה שמענו שזה לא משרד הרווחה אלא רק כסף של משרד הקליטה. אתם יכולים להסביר לי, גם את אמרת לי זה כסף של משרד הרווחה.

לגבי בהלצ'ין.

ספציפית, זה מחולק הרי, יש משרד הקליטה באמצעות ועדת תמיכות תומך בפרויקטים שהוזכרו על-ידי שלמה. בנוסף לזה לאורך 15 שנים מישה ספציפית בהלצ'ין שנקרא בית-אצ'ין והעמותה הוקמה בעזרת הג'וינט בעיקר. באמת לנושא גם הספציפי, משום סכסוכים כאשר באמת הדגש היה גם לנושא של הגשת הסכמי גירושין לבתי-הדין הרבניים.

וכאן אנחנו, ברשותך עם הג'וינט, העברנו תקציב שהוא בהסכם בין משרד הרווחה לג'וינט ישראל.

תקציב נוסף. אתם נתתם.

הסכומים היו, דני יש לו את הפירוט לאורך 15 שנים, אבל בגדול מ-2000 שבה הודיע יחיאל ערן לשלמה ולנוכחים, אני יודעת שזאת היתה ישיבה לא קלה בשנת 2000, שהג'וינט ומשרד הרווחה עד שנת 2004 יצמצמו את היקף ההשתתפות שלהם ואיפשרו את הפרק הזמן הזה למצוא מקורות נוספים.

אני חייבת להגיד שהיתה פניה מאוד חזקה גם של שלמה וגם משרד הקליטה וגם של משרד הרווחה אל הפרוייקט הלאומי שלאט לאט התגבש והרבה מאוד כספים.

כמה אתם נתתם ומה מתוקצב לכם?

ממה היה מורכב המרכיב של הכסף הזה?

מתוך בערך 300 אלף, דני ייתן פשוט את הפירוט הרחב יותר. אנחנו נתנו 33 אחוזים.

67 אחוזים.

זאת אומרת, הכסף הלך מכם לג'וינט ומהג'וינט לשם.

רק דיווח. זאת אומרת, זה היה מיועד, השמגלה מקבלים בערך 700 ש"ח לחודש.

ואת אומרת שהיום רוב הכסף לפרוייקט הלאומי, הכסף מחוץ-לארץ.

הפרוייקט הלאומי כרגע זאת אופציה. הפרוייקט הלאומי זה לא דבר שקרה. אני רוצה להבין כרגע אחרי שנגיע באופן הדרגתי, תכף נגיע, כי גם פניתי לפרוייקט הלאומי ואני גם יכולה להגיד לכם שכרגע התשובה היא שמנסים בכל כוחם ולא מצאו מקורות מימון.

אבל הכסף המתגייס הולך בעיקר היום לפרוייקט הלאומי. זאת היתה השאלה שלי.

נכון. בואו תגידו איפה זה עומד עכשיו. זאת אומרת, השנה, בתקציב של 2005 אתם ביקשתם כסף, קיבלתם הקצבה?

החלק הזה בהסכם עם הג'וינט הסתיים. זאת אומרת, הוא לא נכנס להסכם 2005.

זאת אומרת, שהגשתם את הצגת התקציב שלכם לא ביקשתם תקציב לנושא הזה?

ההסכם שבין משרד הרווחה לג'וינט ישראל הוא בנוי מנספחים והנספח הזה לא תוקצב בשנת 2005. הוא פשוט הסתיים.

ומדוע כי הג'וינט לא היה מוכן להמשיך בזה?

הוחלט במשותף שבאמת 15 שנים זה דרך הג'וינט. הג'וינט ירחיב את אמירתו אבל אנחנו לא יכולנו להמשיך.

אבל אילו, כי אני לא מצליחה, אל תדברי בשמם. אני רוצה להבין, אילו הג'וינט היה נותן, אתם הייתם ממשיכים לתת את הסכום הזה?

כן.

אני אשאל את זה עוד יותר ממוקד. מבחינה מקצועית אתם הייתם מרוצים מהשירות הזה או שהיה משהו שאת לא מספרת כאן.

מבחינה מקצועית חשוב להסביר, משרד הרווחה הוא הפועל בנושא של מניעת אלימות ויישוב סכסוכים בראייה רחבה יותר. זה אפיק אחד. פותח במקביל משנת 2000 יחד עם שלמה עם בהלצ'ין, שמגלה 19 ישובים הם פתחו במשותף, לשמגלות שהם עובדים בהתנדבות. וזה כוחה של הקהילה בהתנדבות גם.

זאת אומרת, שלצד החברים הנכבדים ישנם עוד קבוצה די גדולה שפועלת בהתנדבות ביישוב סכסוכים.

זה ההסבר.

זה חצי הסבר.

לא, זה כל ההסבר.

לא, זה לא כל ההסבר.

זה כל ההסבר.

סליחה, ככה אתה חושב. אני רוצה להבין, אתם הפסקתם לתקצב משום שיש מתנדבים?

הבנו שלא נוכל להמשיך לממן את האנשים מפני שמספר האוכלוסייה הולך וגדל.

גם המספר הסכסוכי וגם האלימות הולכת וגוברת.

אז בגלל ישנם מתנדבים שעובדים בכל יישוב ויישוב. הם עובדים בהתנדבות.

ועם שיתוף פעולה עם לשכות הרווחה, העובדים הסוציאליים. ובעצם זה נוצר על-פי המודל הזה רק בהתנדבות.

בהתנדבות.

ולמה היה דרוש הכסף?

להקים את זה.

לא, היום?

מה זה ה-700 ש"ח לחודש?

האנשים המכובדים הם היחידים שהיום נותנים, להבדיל מהמתנדבים, את הסכמי הגירושין לבתי-הדין הרבניים.

לצורך התשלום שמגיע לאותם אנשים שעוסקים בזה?

דיינים, כמו טועני רבנות.

זה מכל הארץ, זה מתנקז מכל 19 המקומות?

נכון. היו לנו 19 מקומות. האמת 19 מקומות כיום לא פועלים. לא כולם פועלים. אנחנו שם בשטח, לא כולם פועלים.

כמה פועלים שם?

אולי חצי מזה פועלים כרגע. וכולם בקשר אתנו. מה שכן, מר אברהם יושב פה גם, כל הפניות באות אלינו מכל הארץ.

מה זה נקרא "פניות"?

פניות מבתי-הדין הרבניים, עובדים סוציאליים.

הכנת מסמכים.

אני בניגוד לך לא כל-כך נותנת אמון בגוף החדש הזה שקם.

קצת היסטוריה. קודם כל ההסכם של הבג"ץ קיבל עוד משרד הקליטה ומשרד הדתות. קולט, ורק למען הסדר, ההחלטה של בג"ץ בזמנו היה שבעצם האחריות הוא לא רק משרד הקליטה – משרד הקליטה ומשרד הדתות. הדתות, חינוך וקליטה.

היה בג"ץ והחלטת בג"ץ היתה שהאחריות.

אולי רות תספר על הבג"ץ.

מתי היה בג"ץ?

בג"ץ היה ב-1988, אבל החליטו ב-1992 להקים את מרכז מורשת יהדות אתיופיה שמר לקח על עצמו את האחריות. ואז היה שר הקליטה.

והיום? אחרי שהתפטר מישהו אחר שבא אחריו לקח את האחריות? אני שואלת באופן מעשי, משפטי, כשהיתה ועדת שרים והחליטו להקים מרכז מורשת ויאיר צבן היה שר, האם זה עבר באופן מסודר האחריות הזו לשרי הקליטה שבאו אחריו?

מה שהיה גם בזמנו של יאיר צבן זה אז תוקנה תקנה שאמרתי לך ועדיין ממשיך בעניין הזה.

אני שואלת על אחריות.

האחריות על המקום זה גוף עצמאי, לא אחראי שהממשלה תקבל החלטה.

אני מאוד מצטערת, אתם פשוט לא עונים לי על השאלה. אתם לא עונים על השאלות. אני שאלתי, עכשיו אמרתי לי שהיתה ועדת שרים שהיה בג"ץ. בג"ץ קיבל החלטה שחייבה משרדי ממשלה. נכון?

כן, לתקצב אותם.

או-קיי. גם היתה ועדת שרים שקמה ב-1992 ויאיר צבן מונה או הוחלט בהחלטת ממשלה וזה מה שאני שומעת עכשיו, הוא אחראי על הנושא. אני מבקשת לדעת אם מבחינה משפטית האחריות הזו עברה לשר הקליטה ולשרי הקליטה אחר-כך.

אני מתחייב לתת לך תשובה, מיד אני אבדוק במשרד אם היתה החלטה כזו.

התשובה כן.

אז התשובה היא כן.

העמותה הוקמה על-ידי אותה החלטה.

של הממשלה?

כן. שהעמותה התחילה לתפקד והעמותה מתפקדת באופן עצמאי, אותם גורמים, משרד הקליטה שיתקצב אותה. יאיר צבן גם עכשיו אפילו שהוא רוצה, אנחנו מקבלים את האישור הסופי, יכול להיות שהוא יהיה גם נשיא של העמותה שלנו.

אז יש קשר טוב. נכון הג'וינט לא היה מחויב, הג'וינט נכנס כדי לעזור.

או-קיי, תן לי בבקשה את הסקירה שלך.

ההתחלה היתה ביוזמה של הג'וינט עם הקהילה של מרכז שעוסק במשפחה האתיופית.

הג'וינט בעצם באופן יוצא מן הכלל הצגנו לא פעם את התפיסה של הג'וינט שבדרך-כלל יוזם משהו, מפעיל ויוצא. במקרה הספציפי 15 שנים הג'וינט בקשר ועושה והעביר מכספו, אני לא מדבר למען הרווחה.

מה זה "מכספו". כספו זה כספו של העם היהודי.

בסדר. כסף שגויס מהעם היהודי והוא נתן לזה עדיפות ובעצם העביר למעלה ממיליון דולר. אני חושב שלא הצלחתי מ-1989, אבל יש לי מיליון דולר עוד הרבה לפני זה.

עכשיו בנוסף לזה, הג'וינט זיהה יחד עם הקהילה ויחד עם הרווחה את כל נושא הגישור ועסק שנים רבות וחברים יכולים להעיד, יחיאל הוביל את זה, של התאמה של הגישור המסורתי איך הוא יעבוד בארץ, בנסיבות החדשות שעומדות בפני המשפחות.

במיוחד לא רק בנושא אישות, גם היה הרבה מאוד דיונים והתלבטויות בקשרים בתוך המשפחה עקב המעבר מאתיופיה לכאן. גם בין הורים לילדים וגם בין בני-הזוג.

כל הזמן התפיסה היתה בעצם איך לאפשר לכמה שיותר אנשים ליהנות מהשירות. אני חושב שכל הזמן היה ברור, לפחות לנו, ואנחנו אף עוסקים בזה באופן שיטתי לפחות בחמש השנים האחרונות של התמיכה, שבעצם איך אפשר להגיש את השירות ליותר ויותר אנשים.

אני חייב להגיד שבאתיופיה זה ניתן חינם. לא משלמים, נותנים איזה שהם דברים אבל לא היה תשלום ממש עבור הגישור. עכשיו חלק מההתלבטות כל הזמן.

גם פה זה לא בדיוק הכסף הוא לא בשביל הגישור עצמו, אם הבנתי נכון, אלא בגלל הצורך להכין מסמכים ראויים בשביל הרבנות.

בהתנדבות ודרך ההתנהלות הטבעית של הקהילה - בתוך זה יש מקום לגישור. והיה מאמץ מאוד גדול גם לגייס מתנדבים. נכון אין להם את הסטטוס שיש למגשרים המכובדים שפה מול בתי-דין הרבניים וזה אחרי עמל רב והרבה מאוד מאמצים.

אני חייב לציין שאמנם הבג"ץ מדבר לא רק על משרד הלקיטה, גם על משרד הדתות וגם על החינוך. ומי שהעביר כסף זה רק משרד הקליטה. אני לא נכנס לפנקסנות, יכול להיות שהממשלה החליטה שהוא יהיה הגורם הבלעדי. אבל אין לי ספק שלו היה היום משרד הדתות, באמת בשביל הטיפול בנושא האישות והגישורים שהם נותנים, אני חושב שיש הגיון רב שיקבלו תשלום. אבל זה לדעתי צריך להיות אחריות של הממסד ומי שאחראים על אותם הדברים.

עכשיו הג'וינט עבד הרבה מאוד שנים בניסיונות רבים, כפי שאת אומרת, קולט, אין לנו אוצר שמדפיס את הכסף.

אני לא אמרתי זה אגב. יכול להיות שיש לכם, אין לי מושג.

הכסף שלנו, את יודעת יפה מאוד, כי גם עזרת בזה בעבר, נובע מהיכולת לגייס כסף בעם היהודי אם לפרויקטים ספציפיים או אם לג'וינט אם מאמינים ביכולת של הג'וינט. ולא מעט נעשו ניסיונות, חלקם הצליחו להשיג תורמים שיתרמו ספציפית למפעל.

ואתם אומרים שאתם מבחינתכם כבר לא יכולים לגייס את הכסף?

אנחנו אמרנו שיש כמה דברים, יש כמה חלקים. יש החלטה של הממשלה על הקמת מרכז מורשת. אני חושב שהאחריות של הממשלה לכבד את מה שהוחלט בבג"ץ. זה אחד. החלק השני, הגישור. אני חושב שיש מקום לגישור. אני חושב שצריכים לראות איך להטמיע את זה.

גם מגמות מעבר לזה לראות גם במרכזי גישור עצמאיים שפועלים בכל מיני מקומות בארץ, איך גם להנגיש את חלק מאותם המרכזים לקהילה, איך לשלב את הקהילה בתוך זה. כי חלק מבעיות הגישור וצריכים לדייק עד עכשיו המאמץ הגדול ומה שהמכובדים שלנו שיושבים פה עסקו, זה גישור בתוך הקהילה. חלק מהם גם היום הוא גם גישור בין הקהילות. בין הקהילה האתיופית והסובבים אותה.

ופה, אז אני חושב שצריכים לראות איך ממשיכים את נושא הגישור. אני חושב שהכיוון של הגישור חלק יכול להיות בהחלט על סמך מה שהיה בעבר, חלק חייב להיות מקומי, כי חלק מהעלויות זה זמן של אנשים ונסיעות. אז בעצם חלק מהבעיות ניתן לפתור שמה, כי כל העיסוק הוא לא רק בנושא גישור. ואהל דברים שבהחלט בחזקת משרד הדתות שלעבר.

דני, אחת הבעיות יכול להיות שאני טועה, אבל אחת הבעיות היא שעד שאתה מקבל תמונה יש פה כזה פיצול, כל אחד נותן למשהו אחר. ואני לא בטוחה שלכל אחד יש את התמונה המלאה. זה גם לא כך סביר שגוף שקם על-ידי הממשלה צריך להתרוצץ סביב עצמו וסביב כל מיני גורמים שזה נותן שליש וזה נותן רבע וזה נותן חמישה גרוש פה. אי אפשר, זאת אומרת, אתה גם בא ואתה אומר גישור ובגישור אתה גם כן מפריד שזה צריך להיות על חשבון זה וזה לא צריך להיות. אי אפשר לפצל כל פונקציה לעשר.

אבל אני חושב שבעצם יש כמה שאלות. אחד, זה שאלה של מה סדר עדיפות, משאבים צריכים לקבוע סדר עדיפות ולא אנחנו נקבע את סדר העדיפות. זה בעצם האחראים של ההנהלה של העמותה שהיא צריכה לקבוע עדיפות.

אני חושב שגם מבחינת הניהול וקיום הדברים החיוניים ברגע זה, זה דבר שלדעתי צריכים לשקול בכובד ראש וצריכים לפעמים לקבל החלטות קשות שנכון חשוב, אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת, אבל היום אני חייב להתרכז באל"ף וקצת מבי"ת, כי אני לא יכול לא לעשות את זה.

או-קיי, דני, אני רוצה לשאול. מי שיכול לענות לי. אילו יכולנו למצוא עכשיו את התקציב, תגידו לי בצורה ריאלית בבקשה כמה דרוש כדי להמשיך את הפונקציה שנקראת גישור במונחים ריאליים? על סמך ה-700 ₪ שאנחנו מדברים עליהם ל-X אנשים לחודש.

כרגע אם את רואה את הנתונים, יש עלייה במספר הפניות.

אני יודעת, אני לוקחת את זה בחשבון, תענה לי, אל תגיד לי דברים שכולם יודעים.

כרגע אנחנו צריכים קרוב ל- 360 אלף.

זה מבוסס על מה? על כמה אנשים בשכר אנחנו מדברים?

יש לנו רכז פרוייקט.

אל תתחילו לי עם רכזים ומזכירים של רכזים. בואו נהיה ריאליים. אנחנו לא בית-חרושת שמדפיס כסף. אנחנו צריכים לנסות לראות אם יש דרך למצוא כסף לדבר הכי חשוב וזה התשלום לאותם האנשים שעוסקים בגישור. אתה מסכים אתי?

אותם אנשים שעוסקים בגישור, כשהם מקבלים ביד ממוצע זה לא 400-500 ש"ח העלות שלנו, שמגיע לכל אחד זה 700 ש"ח חודשית.

למה העלות שלכם?

יש מס מעבידים או כל מיני מסים.

או-קיי, תודה רבה על ההבהרה. הייתי רוצה לשמוע אותם והייתי גם מבקשת לדעת על כמה אנשים אנחנו מדברים בכל הארץ. בבקשה, בואו תגידו לי.

אני רציתי להתייחס למשרד הרווחה שהיא אמרה, זה לא נכון מה שהיא אמרה. יש לנו 19 סניפים מקומיים. היום לא פועלים כולם, למה?

כמה פועלים?

סניפים 19. כרגע 4 מחוזיים ו-5 מקומיים.

אז אנחנו אומרים 9 פועלים.

כן. עכשיו ה-5 במסגרת המקומיים שעובדים עם משרד הרווחה, הם לא מקציבים להם את המשרד כמו שצריך, גם נסיעות וגם זה. הם מדי פעם באים. ההתנדבות שאומרת נציגת משרד הרווחה לדני פינס, גם שהציג את באתיופיה, זה המודל של למה זה לא פועל פה.

פה צריך לנסוע, אש"ל וגם כל מיני הוצאות משרדיות וכל זה. בגלל שהם לא פועלים היום.

או-קיי. כמה אנשים ב-9 המרכזים הפועלים, כמה אנשים אתם מתקצבים לחודש? אתה יודע, זה לא מקרי.

אנחנו מתקצבים 12 כולל רכז. אנחנו צריכים 13 אנשים. זקני עדה ושני רכזים, כי העבודה היא עבודה לא פשוטה, העבודה מאוד קשה.

כמה שמגלות?

כרגע יש לנו 11 שמגלות שמתוקצבים.

אמרת לי שאתם צריכים 12 איש, נכון?

13.

או-קיי. זה כולל רכז. אז בוא אני אגיד לך כמה זה עולה. בוא נתחיל במה שקיים מיידי. לפי חשבוני התקציב הוא לא 300 אלף, אלא 109,200 ש"ח.

הם אמרו שיש 19 סניפים. 19 סניפים לא פועלים עכשיו בגלל בעיות תקציב. אבל אם יהיה תקציב אפשר להפעיל את כל ה-19 סניפים שהוא יכול לתת שירות טוב לקהילה.

אני מודה לך על ההבחנה ואני גם מודה לך שאתה מתרגם לי. אני שאלתי אותו כמה אנשים הוא צריך - הוא אמר לי 13 איש. לפי תשלום של 700 ₪ לחודש יוצא לשנה 109 אלף, לא 300 אלף.

מה עם שני רכזים במשרה מלאה.

זה כלול.

מה 700 ₪ את נותנת לרכזים?

אני מציעה שתיקח מהרכזים גם ארבע מזכירות. חבר'ה, בואו נהיה ריאליים. שאלתי אתכם, אני מנסה לעזור לכם.

אני עובד בבית הדין הרבני 16 שנה. עזרו ועשו עבודת קודש ומסירות נפש לבית-אצ'ין. לקהילה הכי עוזרת זה בית-אצין. זה באמת בושה לבית-אצ'ין אין מסגרת או קליטה או רווחה, לא מתחזקים, ככה לצרף אותם זה משהו לא נראה.

והאנשים עושים את העבודה, גם למשפחה, לילדים, גם להורים. העבודה שלהם קודש מה שאני אומר לכם. כל הבעיות שולחים אותם גם לבית-הדין. אני לא יודע את המנטליות, אבל המנהג שלנו שום דבר עוזר לקהילה. והעבודה עושים בני העדה.

כמו שאמרו זה 700 ש"ח, 600 ש"ח זה לא בושה. אפילו לנסיעות לא מספיק להם. אבל המסגרת התחילו את הדבר הזה, עד היום לא נראה לי. את העבודה הם עושים.

אני רק רוצה להבין אדוני, אתה עובד בבית-הדין או אתה עובד בגישור?

אני עובד בבית-הדין.

אז זאת אומרת שאם אתה עובד בבית-הדין, אתה מקבל תשלום?

במסגרת בית-הדין.

זאת אומרת אתה לא מאלה שצריכים לקבל את המשכורת.

הוא האיש המרכזי שלנו בבית-הדין הרבני. אני רוצה להסביר לך, את עשית פה חשבון של 13 X 700 איש.

נכון, זה מה שאמרתי.

לא, סליחה, בואי נראה את העבודה. מה אנחנו צריכים לעשות, מה הרכז עושה. הרכז צריך לסכם את הסיכומים, לתרגם את זה לעברית, לקבוע תאריכים לאותם פונים.

אז בשביל אתה משלם לשמגלות?

מה פתאום, השמגלות שהתפקיד שלהם זה לשמוע את שני הצדדים וליישב את הסכסוכים.

אבל זה הם עושים באמהרית.

צריך לעזור להם. הם עושים את העבודה, באמת צריך לעזור להם.

שמגלות עושים את כל העבודה.

אנחנו צריכים להתקדם. אני רוצה לשמוע מה קורה עם הפרויקט הלאומי האתיופי.

אני מנהל את הפרויקט הלאומי. אני רוצה להגיד בשם נגיס ובשם ראובן מרחב. הפרויקט הלאומי על-פי החלטת מועצת הפרויקט ועל-פי דרישתה של שרת הקליטה, ציפי לבני, הפרויקט מתמקד בכיתות ז' עד יב'. תמיכה לימודית והכנה לבגרויות.

זה קהל היעד שלנו, כך הוגדר.

אדוני, אני יודעת מה ההגדרה. ישבנו עם הפרויקט הלאומי בחדר הזה ובחדרים אחרים לא מעט. אני מבקשת להבין, כיוון שכן דיברתי עם ראובן מרחב, מה אתם כן מוכנים לעשות.

הפרויקט הלאומי באמצעות בשיתוף עם קרן היסוד מנסה, ושלמה יודע, נגיס עושה רבות בכדי גם לסייע בנושא של המוזיאון וזה צריך לעשות מאמץ. מצד שני.

מה זה נקרא עושה כדי לעזור למוזיאון. מה זה נקרא, אתם עומדים בצד. מה אתם עושים?

לגייס את קרן היסוד להביא תקציב.

אתם מנסים לגייס את מישהו כדי לגייס את הכסף?

זה עוד עבודה.

זה נורא הרבה עבודה, זה ייקח חודשיים עד שתדברו בקרן היסוד בטלפון. קרן היסוד החליט שהוא עוזר או לא?

באמצעות קרן היסוד. זה לא פשוט כמו שאת חושבת.

אני מכירה את קרן היסוד לא מהיום. בוא תגיד לי בבקשה, מה זה נקרא "אנחנו עובדים קשה לגייס את קרן היסוד". זה תפקידכם?

התקציב הזה שמדובר על צינור מקרן היסוד. אנחנו מנסים גם לגייס את התקציב הדרוש בחוץ-לארץ, בעם היהודי. עכשיו לגבי השוטף של בהלצ'ין, אני חושב זה לא יהיה נכון וראוי, המדינה צריכה לקחת על עצמה לתת מענה. יש בג"ץ, אני חושב שלגלגל את זה לעמותות ולארגונים וולונטריים, אני חושב שזה לא מקובל.

אני רוצה להגיד לך משהו. פה לא עושים דמגוגיה. אני מבקשת ממך לא לבוא להטיף כרגע, לא לי ולא למדינה. אני מבקשת שאתה תגיד לי מה מוכן הפרויקט הלאומי לעשות.

הפרויקט הלאומי לא עוסק בתחום הזה של בהלצ'ין לצערנו, קצרה ידינו. התחום של הפרויקט הלאומי שמוגדר ותוקצב לו.

אני רק רוצה להגיד לך שאולי אתה לא מעודכן, אבל לפני שהתחילה הישיבה, דיברתי עם ראובן מרחב, גם הודעתי את זה כאן, כדאי אולי שתקשיב, ראובן מרחב אמר, אל"ף, שההחלטה שלכם היא כן לפעול למען.

אני אמרתי אבל את לא רוצה להקשיב. אני אמרתי שפועלים בצורות השונות. את רצית לשמוע מה שרצית, אני אומר לך שהנושא הזה לגלגל מכל מיני פרויקטים זה לא נכון. פשוט זה לא נכון.

אני חושבת שאתה לא צריך, אני באמת לא צריכה פרשן. כי אני מנסה להבין מה שאומרים לי באינטליגנציה המאוד קטנה שיש לי. הוא אומר כאן דבר והיפוכו. הוא אומר שזה לא תפקידם.

הבהרתי, מנסים לגייס בצורות אחרות עבור בהלצ'ין.

אתם רק מוכנים לעזור מן הצד ולא להיות מעורבים בזה. הבנתי אותך נכון עכשיו?

נכון. כי זה לא מתפקידו של הפרויקט הלאומי.

או-קיי.

קודם כל מה שהוא אמר בעניין הפרויקט הלאומי, למיטב ידיעתי אני יודע שהפרויקט לאומי פנו לקרן לקרן היסוד כדי למצוא דרך לתמוך בבהלצ'ין. זה מה שאני יודע. שפנו לקרן היסוד למצוא להם כסף. זה העניין. מה שאני רציתי להגיד פה שהעמותה או בהלצ'ין זה מאוד חשוב, זה כולנו יודעים כמה זה חשוב, הפעילות של העמותה הזאת שהוקמה בתמיכתה וביוזמתה של הממשלה לפי החלטת בג"ץ.

ולכן אני חושב אותם משרדי ממשלה שקיבלו אחריות לממן את העמותה כמו קליטה, כמו חינוך, עבודה ורווחה, הם צריכים לקחת אחריות ולמצוא את הכסף להחזיק את העמותה הזאת. זה לא עמותה ביוזמה של הקהילה או משהו, זה עמותה שמשרדי הממשלה- - -

בזה אתה צודק.

ולכן אי אפשר להפיל את העמותה הזאת עכשיו כרגע. אי אפשר שכל אחד יזרוק את האחריות על השני. האחריות בראש ובראשונה זה משרד הקליטה, לדעתי. אנחנו צריכים להתמקד על משרד הקליטה. משרד הקליטה הוא צריך לרכז את המשרדים האחרים ולתמוך בעמותה הזאת. זו ההצעה שלי.

אני חושבת שאתה צודק.

אני מדברת פה בכובע השני שלי כבת העדה. למרות שאני באתי לסקר, אני חושבת פה מה שהוצג, חבריי לא באו מוכנים. כי מה שאני רואה פה לא ברור. כמה כסף צריך, כמה משלמים, כמה הוצאות נסיעה, כמה אש"ל.

אני חושבת שמן הראוי כשבאים לישיבה כזאת, צריכים לבוא מוכנים, כמה צריך. לפי מה ששלמה אמר, למשל 700 ש"ח ויצא בחישוב כמו שחברת-הכנסת אביטל עשית, יצא לי בחישוב 109,200 ש"ח.

גם לי יצא הסכום הזה.

אז הם צריכים לבוא מוכנים. אני אגיד לכם את האמת, לא קיבלתי שום הסבר, שום תמונה ברורה לגבי התקציב של גישור. מה שאני יכולה להגיד לגבי הגישור, באמת הדבר הזה מאוד חשוב. האנשים האלה עושים עבודת קודש, אני יכולה להגיד לפני שקם בהלצ'ין, קם בית-אצ'ין. לגוף הזה קראו לו בית-אצ'ין.

לא היה בהלצ'ין. מי שהקים אותו הג'וינט, היה יחיאל ערן, באמת צדיק, אני יכולה להגיד את זה, הפעיל אותו בצורה יוצאת מן הכלל. מבני העדה גם פעלו אנשים כמו עקיבא ברוך, כמו יוסף דוד, אנשים משכבם ומעלה. וגם הגישור שלהם יש לו תוקף משפטי בבית-דין רבני.

אז אני חושבת שמן הראוי לפעם הבאה לבוא מוכנים, להציג את הנתונים וגם כמה צריך את ההוצאות. מה שאני יכולה להגיד לך, אברהם, פעם ראשונה כמו שחברת-הכנסת אביטל אמרה, אני מסכימה אתך בנושא הזה, משרדי ממשלה צריכים לקחת אחריות. הג'וינט עשה את ההתחלה, הכניס את הנושא הזה למודעות, יש החלטת ממשלה.

אני מבקשת התייחסות ואני תכף אגיד לכם מה אני חושבת.

משפט אחד בהמשך של הפרויקט לאומי. בישיבה שהיתה אצל המנכ"לית סוכם שהמנכ"לית תפנה, המשרד יפנה לפרויקט הלאומי כי יש להם סעיף מה שנקרא, "קהילה". מאחר וזה הולך לקהילה. אני יודע שהמשנה למנכ"ל דיבר עם ראובן מרחב והוא אמר לו בדיוק את מה שאמרת כרגע שהם בודקים בכיוון חיובי והם יישבו איתם.

אבל אני יודע שהם הולכים לקבוע אתנו כדי לתאם בנושא.

אני לא בא לומר לג'וינט יש לו את המחויבות, הוא עשה את שלו. אבל המדינה חייבת לממן את הגוף הזה, כי הגוף הזה עוזר למדינה, פותר המון בעיות.

יש התחייבות, המדינה התחייבה. המדינה תממש את ההתחייבות שלה. בסך-הכל אנחנו כבני הקהילה עוזרים.

אתם לקחתם .. ויושבים ומתדיינים ומסכמים וזה. זה לא נכון.

אתם יודעים מה, אני לוקחת את זה חזרה, זה ממש לא ענייני ותפקידי, או-קיי, ממש לא ענייני. אבל אני אגיד לכם מה כן ענייני ואני אנסה לסכם. אם נכון הדבר ואני מבקשת פשוט להגיש לי חומר, אני מבקשת ממך, ממשרד הקליטה לפני שאנחנו נראה, אני לא רוצה לקבל כל מיני החלטות והמלצות בקלות דעת. אני חושבת שהישיבה הזאת לא הוכנה היטב.

אני מבקשת לדעת כמה דברים. אל"ף, מי אחראי להקמת העמותה. אם זאת הממשלה, מה ההתחייבות של הממשלה. אם הממשלה הקימה את העמותה, אם הממשלה החליטה שהיא צריכה להפעיל את העמותה הזאת ואני חושבת שזה חיוני, אז הממשלה אחראית.

ואני גם רוצה לדעת איך הממשלה מחלקת את האחריות שלה, בין איזה משרדים. למשל, אם קמה עכשיו הרשות לשירותי דת והיא כפופה למשרד ראש-הממשלה והרשות הזו אמורה לשלם שירותי דת, האם משרד הקליטה. איך משרד הלקיטה, תנו לי בבקשה בדיוק: אל"ף, את המצב המשפטי.

מי הקים את העמותה, מה האחריות לעמותה, מי צריך לממן את העמותה. איך אתם יושבים בהתחלת כל שנה עם אנשי העמותה. האם אתם יושבים עם אנשי העמותה ומבקשים מהם, אנחנו רוצים לראות בדיוק איפה תקציב שלכם בפירוט כי כל העניין הזה שאני מממנן זה ועכשיו תלך תשבור את הראש וההוא יממן זה. מה התפקיד של משרד הקליטה. אם יש לכם תפקיד והוקמה עמותה והיתה ועדת שרים שהחליטה, אני רוצה כתובת אחת מרכזית.

אני יושבת מול האנשים האלה, יושבת איתם על הצרכים האמיתיים, מחשבת איתם, לא תפקידי הוא לחשב. אולי אני עושה להם עוול, אולי הם זקוקים ליותר כסף ממה שאני חושבת. אני רוצה לדעת מה הצרכים האמיתיים, מה התקציב האמיתי ואיך גוף שהקימה הממשלה צריך לתפקד.

אם כל שנה הוא צריך לרוץ וכל אחד מספר על השני והשלישי וזה פנה למשרד זה וההוא פנה למגבית והשלישי פנה לעוד מישהו. אי אפשר לחיות ככה. או שמקימים גוף שהוא גוף מבצע שהממשלה הטילה עליו עבודה ואתם נותנים להם את הכלים לעבוד או שאנחנו לא צריכים את הגוף הזה ושלום וברכה. אבל בין לבין הרווח הוא מאוד גדול.

הדבר השני. אני מבקשת לדעת גם מהעמותה, כי גם העמותה מפה היא מקבלת 20 אלף ומשם היא 190 אלף ומשם היא תקבל ככה והיא הולכת עם הפרויקט הזה והפרויקט הזה שם. אני מאוד מבקשת גם מכם, כעמותה, תעשו בבקשה שיעורי בית ותחזרו לישיבה הבאה שאנחנו נקבע פה, אחרי שנקבל את כל התשובות הרשמיות מהממסד. תחזרו אלינו בבקשה עם סדרי עדיפויות.

אם אנחנו צריכים לחיות השנה או בשנה הבאה במסגרת תקציב X מה צריך לבוא קודם. כי אני לא רוצה שתבוא ותגיד: "אנחנו כרגע מקבלים מהממשלה כסף ואנחנו דואגים רק למוזיאון רק לזה ורק לזה, אין לנו כסף להוא". תחליטו גם אתם מה סדרי העדיפויות.

אני אישית חושבת שמה שהם עושים זה גם חשוב וגם דחוף ואי אפשר לוותר על זה. אי אפשר לוותר על זה כי היום ברמת האלימות שהולכת ומשתלטת על כל החברה הישראלית ובקרב בעולים בפרט, התפקיד שלנו הוא תפקיד מפתח. ואם אני הייתי צריכה לקבוע את סדרי העדיפויות זה מה שהייתי אומרת.

אבל אני לא יכולה לקבוע לכם, אתם אלה מול משרד ממשלה, אם אתם גוף שהוקם, גם למשרד ממשלה מותר לבוא ולהגיד, זה הכסף שיש לי השנה, אין מקור הכנסה אחר, בואו נעשה חלוקה אחרת. כדי להיות מסוגלים לכסות את הצרכים הכי דחופים והכי חיוניים כרגע. כי להציל חיי אדם זה יותר חשוב מאשר לתעד אילן יוחסין. זה לפחות ככה אני רואה את זה.

אנחנו מצידנו בנוסף למה שאתם עושים ותחזרו אלינו עם הנתונים האלה משני הצדדים, אנחנו ננסה לבדוק מקורות נוספים. אולי נצליח לגייס את קרן הידידות. אנחנו נמשיך לראות מה ניתן לעשות. גם אנחנו נפנה, למרות שזה לא תפקידנו, אנחנו נעשה את זה.

ולג'וינט אני רוצה קודם כל להגיד תודה והערכה על מה שעשיתם עד עכשיו. אבל אני כן רוצה לפנות אליכם רשמית ולבקש שתיראו אם יש אפשרות, בהנחה שאנחנו בכל זאת מצליחים להזיז את העגלה הזאת קדימה עם הממשלה, אם יש אפשרות לעזור לנו לגייס איזשהו סכום נוסף, לפחות לשנה הזאת.

כי התקציב לשנה הזאת, אם משרד הרווחה לא תוקצב, אז אנחנו בצרות. אז בואו נראה איך אנחנו עובדים ואני פונה אליכם רשמית. אני מקווה שהסיכום הזה מקובל עליכם ובואו נחזור עם נתונים אמיתיים עם סדרי עדיפויות ועם תשובות של מי האחריות המדויקת ואיך האחריות הזו מתחלקת.

כי כמו שאמרה חברתי, התמונה שמתקבלת היא מאוד מבולבלת.

(דוד יאסו מתרגם): הוא עובד בראשון- לציון במרכז בהלצ'ין. אם המשרדים לא היו נפתחים אז כל העניין הזה היה סגור. אבל כשהמשרדים ייפתחו באמת יתנו לעשות משהו מבחינתנו.

בית-הדין הרבני שולח להם מכתבים בנושא של למשל גירושין, ואז הם צריכים לקבל את זה ולזמן את הזוג ולדבר עם הזוג. במידה והזוג גם מתקשה, אז על אותו זוג מזמינים את ההורים שלהם כדי שינסו לעשות "שולם". מי שמצליחים את ה"שולם" אז זה בסדר, מחזירים את המכתבים. מי שלא – אז שוב כותבים דרך המשרד, מדפיסים כותבים ומחזירים לבית-הדין.

אנחנו מונעים את האסונות כשרוצים להתגרש. וגם ההורים שלהם מסכימים, אנחנו באמת מביאים להסכמה והזוג מתגרש, אנחנו גם שמה מחליטים על נושא של חלוקת ציוד של הבית, גם פה אנחנו מביאים אותם להבנה ומתחלקים יחד.

יחד עם זה הנושא של הבית, אם זה בהסכמה אצל מי יישאר הבית, אז גם כשזה נשאר, אנחנו עושים את הדברים האלה ומעבירים. הדבר הזה כאילו אנחנו מחתנים אותם כשהם נפרדים בשמחה, זה כאילו אתה מחתן אותם.

למשל יש נושא נוסף שנניח כשיש ויכוח ותלונה במשטרה וכשיש שני עורכי-דין, אנחנו מקבלים את המכתבים שלהם, אנחנו מדברים איתם, עושים שלום ביניהם. אנחנו סוגרים את התיק, אפילו התיק לא נמשך במשטרה, התיק כבר סגור, כי אנחנו כשמגלות, זקני עדה, עושים את ה"שולם" ואנחנו גם סוגרים את התיק שלהם.

גם כשמגיעים לעובדת-סוציאלית, עובדת-סוציאלית הרי מכינה תסקיר, כל הטענות שלו והטענות שלה, גם את זה אנחנו מקבלים מהעובדת-הסוציאלית ושולחים ושוב אותו נוהג שאנחנו עושים את ה"שולם" וגם זה נסגר בפני בית-הדין.

אנחנו רוצים את המשרד הזה. אם המשרד הזה ייסגר – תהיה לנו בעיה, כי היום לא העניין של בעל ואישה, זה גם עם הנוער יש לנו בעיה.

נכון, מאה אחוז. אני מסכימה לכל מילה שהוא אמר. והסיבה שבגללה אני כינסתי את הישיבה הזאת בדחיפות, היא משום שאני בטוחה שהיום המצב רק הולך ומחיר בתוך הקהילה.

ולכן במקום לשבת פה ולדבר מה צריך להילחם נגד האלימות בצורה אפסטרגטית, יש פה פתרונות אמיתיים ואלה הפתרונות שבהם אנחנו תומכים. ולכן אנחנו מתגייסים לעזור. אבל בואו נראה איך אנחנו בצורה קצת יותר חכמה פותרים את הבעיות האלה יחד.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50